‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬

‫‪ïåâøàá åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç‬‬ ‫‪íéìùåøéá úéæðëùàä äìä÷ä íå÷éùå‬‬ ‫‪- á øîàî -‬‬

‫תולדות חייו‪ ,‬התקשרותו עם גדולי הדור ‪ /‬התקשרותו לגיסו רבי ישראל בעש"ט ‪ /‬עלייתו ארצה‬ ‫‪ /‬תחנותיו בארץ ישראל ועד קבלת הנהגת הקהילה בירושלים ‪ /‬החייאת היישוב האשכנזי בעיר‬

‫בינתיים נתחזקה עדת האשכנזים בעיר ע"י עליית כמה חסידים ואנשי מעשה‪ .‬הראשון שניסה להתיישב‬ ‫בזמן הסכנה החמורה לחייהם ולחופשתם של האשכנזים היה רבי אברהם‪ 1‬גרשון מקיטוב שבקרבת‬ ‫בראד‪ ,‬מחשובי חכמי בראד‪ ,‬וגיסו של הבעש"ט‪ .2‬בתחילת סיון תק"ז‪ ,‬עלה רא"ג ארצה‪ ,3‬ותיכף הכירו‬ ‫בו חכמי הספרדים את גדלו ותפארתו‪ ,‬וניסו לשדלו לעטרו בהנהגת קהילת האשכנזים בירושלים‪.‬‬ ‫הואיל ולראשונה ]![ אנו מתעדים לפרסם מכתי"ק הגהותיו לשער הכוונות‪ ,‬נרחיב קצת בתולדותיו‪.‬‬ ‫כפתיחה לתולדותיו מן הצורך להבהיר‪ :‬רבים העלו סיפור חייו ללא שום ביקורת‪ ,‬וטעויות ושגיאות‬ ‫רבות השתרבבו אצל כותבי תולדותיו‪ .‬במאמר זה השתדלנו שעל כל פרט יהיה רקע או בסיס תיעודי‪.4‬‬

‫‪ 1‬לאורך כל ספר 'שבחי הבעש"ט' מופיע שמו גרשון בלבד‪ ,‬ללא 'אברהם'‪ ,‬ואילו בכל התעודות מופיע כאברהם גרשון!‬ ‫כנראה שמחבר הספר השתמש בשם שהיה נפוץ‪ ,‬ולא בשם המלא‪.‬‬ ‫‪ 2‬בתקופה זו עלו כמה וכמה מאריות החבורה בבראד‪ ,‬לדוגמת‪ :‬ר' ישראל ב"ר דוד מברוד‪ ,‬אחרי תצ"ה‪ ,‬האב"ד רבי‬ ‫אליעזר רוקח‪ ,‬בשנת ת"ק‬ ‫‪ 3‬י' ברנאי‪ ,‬על עלייתו של רא"ג מקיטוב לא"י‪ ,‬ציון‪ ,‬שנה מב ]תשל"ז[‪ ,‬עמ' ‪.113‬‬ ‫‪ 4‬כמה חוקרים ניסו לאסוף את תולדותיו בצירוף ייחסו ליישוב הארץ בתקופתו ראה‪ :‬ישראל הלפרין‪ ,‬העליות‬ ‫הראשונות של החסידים לא"י‪ ,‬ירושלים תש"ז‪ .‬העבודה המקיפה הראשונה שנעשתה עליו‪ ,‬לסכם את תולדות חייו‬ ‫נעשתה בידי פרו' א"י השל בקובץ ‪ H.U.C.A.‬כרך ‪ ,(1950) 23‬עמ' יז‪-‬עא‪ .‬לאחריו קם הרב החסיד ר' יעקב שלום גפנר‬ ‫שהיה מחשובי מפענחי ומפצחי תולדותיהם של הצדיקים‪ ,‬תלמידי הרש"ש והבעש"ט שעלו ארצה‪ ,‬וחשף את קברם‪,‬‬ ‫הוא הגבר שעלה בידו לגלות את קברו של רא"ג במרומי הר הזיתים‪ ,‬תיכף עם גילווי זה חיבר חוברת בשם 'אור כי טוב'‪,‬‬ ‫תולדותיו של האדם הגדול בענקים רא"ג‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪ .‬דא עקא‪ ,‬לאחר בדיקה מקיפה‪ ,‬שתים מגרעות עשה‪ ,‬האחת‬ ‫שלא ציין מקורות למובאות בספרו‪ ,‬והשנייה‪ :‬שערבב תבן במוץ‪ ,‬ולא עוד אלא המציא סיפורים ועובדות‪ ,‬ומסתמך על‬ ‫תעודות מזויפות )כן‪ ,‬אחרי השוואה בין עבודתו לבין מאמרו של השל‪ ,‬שבתי וראיתי שצעד אחריו לאורך כל הדרך‪ ,‬ולא‬ ‫טרח לציין למאמרו‪ .‬וליתר בטחון נזהר על כך ובהקדמתו רמז על כך‪" :‬מטעמים שונים הוכרחתי להשמיט את ציוני‬ ‫המקורות‪ .‬ולא אשים לב למתעקשים המתנקשים ומבקשים להכחיש הכל‪ ,‬כי שמתי מעיני בהם תקופה ארוכה עד‬ ‫שהעמדתי הדברים על בוריים‪ ,"...‬והדברים ברורים(‪ .‬להלן השתמשתי במהדורה השלישית שלו משנת תשנ"ט‪.‬‬ ‫הרב גפנר )עמ' א( מצביע על תנ"ו כשנת לידתו‪ ,‬ללא בסיס כלשהו‪ .‬כן רושם ששם אביו היה אפרים‪ ,‬בה בשעה‬ ‫שבשבחי הבעש"ט מופיע שם אביו 'אברהם'‪ .‬בכך נגרר אחרי השיל‪ ,‬שנגרר‪ ,‬כנראה אחרי הורדצקי )החסידות‬ ‫והחסידים‪ ,‬ת"א תרפ"ח‪ ,‬א עמ' ה(‪ ,‬שנגרר אחרי הח' אברהם כהנא בספרו 'החסידות'‪ ,‬ווארשא תרפ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,32‬המעיר‬ ‫שלכאורה ישנו קושי בשם 'אברהם' שהרי א"א שהאב והבן יכונו בשם אחד‪ .‬וממשיך‪" ,‬ולפי מקור אחד היה שמו ר'‬ ‫אפרים"‪ ,‬ואינו מציין את המקור‪ .‬לאחרונה התגלה ה"מקור" והוא מכתבו של רבי יוסף לעוונשטיין אב"ד סעראצק אל‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫מקור מחצבתו‪ ,‬ימי נעוריו אינם ידועים‪ .‬אולם‪ ,‬ברבות הימים התפרסם בהפלגתו בתורת הנגלה‬ ‫והנסתר‪ ,6‬ועל פי בקשתו כתב גיסו הבעש"ט בשבילו "חידושים וסודות"‪.7‬‬

‫‪5‬‬

‫כותב תולדותיו של הבעש"ט מדגיש את פרשת היחסים בינו לבין גיסו רא"ג‪ ,‬שבראשונה לא הכיר‬ ‫בגדולתו ולאחר התגלותו כ"בעל שם"‪ ,‬הצטרף לבני חבורתו‪ ,‬עד כדי כך ששניהם זכו להעלות מאות‬ ‫נשמות בתפלת מנחה של עש"ק‪.8‬‬ ‫בשלב מסוים בחייו גר בעיר ואם בישראל – בראד‪ ,9‬ולפי המסורת החסידית נמנה בין "חכמי הקלויז"‪,‬‬

‫כהנא‪ ,‬משנת תר"ס‪ ,‬והוא כנראה הגהותיו לעלי הגהה לספרו‪ ,‬וכה כותב‪" :‬הה"צ מ' משה יוסף מ"מ דק' מעזיבוז‪ .‬הובא‬ ‫בשו"ת מים חיים‪ .‬והוא חורגו של ר' אברהם גרשון קיטיווער‪ .‬כנראה שאביו לא היה שמו אברהם‪ ,‬כמסופר בשבחי‬ ‫הבעש"ט‪ .‬ושמעתי שהיה שמו אפרים"‪ ,‬פורסם בקובץ 'נחלת צבי'‪ ,‬יד ]ניסן תשנ"ז[‪ ,‬עמ' קעז‪ .‬וידוע ליודעי ח"ן‬ ‫שהשערותיו והידיעות שיצאו מעטו של הרב לעוונשטיין אינן עומדות במבחן המחקר‪.‬‬ ‫עוד כותב הרב גפנר שאביו "הגאון ר' אפרים מרבני בראדי‪ ,‬נצר למשפחת רבנים גאונים וצדיקים"‪ ,‬אין מילה אחת‬ ‫נכונה בכל המשפט הזה! שמו לא היה 'אפרים'‪ ,‬הוא לא היה מרבני העיר ]גם לא היה תושב העיר‪ ,‬אלא באחד‬ ‫מפרבריה[‪ ,‬ואין רמז קל שהיה מגזע היחס‪.‬‬ ‫כן מעלה הרב גפנר שהיה "מחבורת החסידים של רבי משה מקיטוב"‪ ,‬גם פרט זה ינק מהשל הכותב זאת בשם‬ ‫"מספרים"‪" .‬שמועה" שונה העלה הרב דוד פרנקל מלמברג‪ ,‬עת ההדיר כמה מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו‪ ,‬ביניהם‬ ‫מכתב של ר' חיים מהורדנקא לאחיו ר' משה מקיטוב‪ ,‬והביא מפי השמועה שרא"ג היה דיין בבית דינו של ר' משה‬ ‫מקיטוב‪ ,‬מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו‪ ,‬לבוב תרפ"ג‪ ,‬עמ' ז‪ .‬על כך שר' משה כיהן כרבה של קיטוב‪ ,‬ראה שבחי‬ ‫הבעש"ט‪ ,‬דף כג טו"ב ועוד‪] .‬מעניין איך ששמועות פורחות באוויר‪ :‬ר' ש"נ גוטליב מעתיק שרא"ג היה גיסו של ר' משה‬ ‫מקיטוב )אהלי שם‪ ,‬פינסק תרע"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;(149‬ואילו חוקר הפולקלור ש"ז רפפורט ]ש' אנסקי[ במסעו ברחבי רוסיה‬ ‫בשנים תרע"ב‪-‬תרע"ד שמע מזקני העיר סניאטין שבבית הקברות בעירם קבור ר' משה מקיטוב אחיו של רא"ג! )חורבן‬ ‫היהודים בפולין גליציה ובוקבינה‪ ,‬ת"א תרצ"ו‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.[(414‬‬ ‫‪ 5‬בראש ספר 'שבחי הבעש"ט' איתא שכיהן כראב"ד בבראד‪ ,‬ולא מצאנו אסמכתא לכך ממק"א! ולא עוד‪ :‬הרי לא‬ ‫מצאנו פסק‪-‬דין אחד משלו! גם לא מאמר אחד בתורה הנגלה! ויתירה מזו‪ ,‬במכתבו אליו מתארו הנוב"י התארים‬ ‫מופלאים ביותר‪ ,‬מן היושר היה להזכיר שכיהן כראב"ד בעירו!!!‬ ‫‪ 6‬ב'לוחות עדות' )אלטונא תקט"ו(‪ ,‬דף נז ע"א כותב עליו רבי יונתן אייבשיץ‪" :‬הרב החסיד המפורסם המופלג בתורה‬ ‫ומקובל אלקי"‪ .‬בשבחי הבעש"ט )דף ח טו"ב( מסופר‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬שבירושלים התפלל בסידור עם כוונות‪ ,‬וזה מתאים עם‬ ‫הכת"י שלפנינו‪ .‬אחרי פטירתו כתבו עליו ראשי קהל האשכנזים בירושלים‪" :‬הרב המובהק המקובל האלקי ח"ק"‪,‬‬ ‫ברכת הארץ‪ ,‬סע' שלד‪ .‬בין שלל התארים שמרעיף עליו רעו הנוב"י נמצא גם‪" :‬לו עשר ידות‪ ,‬שושן הסודות"‪.‬‬ ‫‪ 7‬מכתבו שבסו"ס בן פורת יוסף‪.‬‬ ‫מכתב זה הוא היחידי שנותר מהבעש"ט לגיסו‪ .‬הוא נמסר לידיו של רי"י בעל 'תולדות יעקב יוסף' מפולנאה‪ ,‬שעמד‬ ‫לצאת לא"י‪ .‬משבטלה נסיעתו זו נשאר המכתב בידי רי"י‪ ,‬ומתוך כתביו הודפס בספרו זה‪.‬‬ ‫בשינוי קצת הדפיסו הרב דוד פרנקל בחוברת 'מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו‪ ,‬לבוב תרפ"ג‪ .‬חזר והדפיס אותו‬ ‫בתוספת הערות וביאורים הרב מרדכי שרגא באומינגר‪ ,‬כת"ע סיני‪ ,‬כרך עא‪ ,‬עמ' קכ‪-‬קלט; פרסומו זה גרם להתעוררות‬ ‫של מחקר פורה סביב המכתב‪ ,‬ראה 'סיני' כרכים‪ ,‬סז‪-‬עג‪ .‬הרב יהושע מונדשיין‪ ,‬מגדל עז‪ ,‬עמ' קיט‪-‬קכו; הנ"ל‪ ,‬שבחי‬ ‫הבעש"ט מכת"י‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪ 229‬ואילך; הרב חד"א טיפענברוין )לונדון(‪ ,‬היכל הבעש"ט‪ ,‬כ‪ ,‬עמ' ו‪-‬יג; הרב י' מונדשיין‪,‬‬ ‫'היכל הבעש"ט' שם‪ ,‬עמ' יד‪-‬טז‪.‬‬ ‫‪ 8‬שבחי הבעש"ט‪ ,‬מהדורת קאפוסט תקע"ה‪ ,‬דף ח טו"ב‪.‬‬ ‫‪ 9‬כותבי תולדותיו מתארים שנולד בקיטוב ובתקופה מאוחרת עבר לבראד‪ .‬אין לנו שום תיעוד על כך‪ ,‬והפלא שכבר ישב‬ ‫בבראד לפני קשרי שידוך אחותו עם הבעש"ט )שבחי הבעש"ט‪ ,‬דף ד ב טו"ד(‪ .‬אין לנו שום תיעוד על שנת לידתם של שני‬ ‫גיסים אלו‪ ,‬אבל אולי ניקח בחשבון שנפטרו באותה שנה‪ ,‬שמא היו שני מזל אחד; ואם השערה זו קרובה לאמת‪ ,‬יוצא‬ ‫מכך שהיה צעיר לימים בעוברו לבראד‪ ,‬ושמא נולד בבראד וברבות השנים עבר לקיטוב?‬ ‫באגרתו מחברון לגיסו הבעש"ט הוא מודיעו בין השאר הבשורה המרה שר' משה צונצין "הגיע עד שערי מות בעו"ה‬ ‫שבא לו החולי שקוראין בכאן‪ ...‬נפלה לו על הלב ונתבלבלו איבריו כמדומה כמו שהיה למ"ה יעקב אב"ד מבראד‪,"..‬‬ ‫פשוט שצ"ל יעקב באב"ד מבראד‪ ,‬שהיה מראשי הקלויז‪ .‬ומה מאוד זה תואם עת פטירתו של ר' יעקב באב"ד‪ ,‬כפי‬ ‫שפורסם נוסח מצבתו ב'ענף עץ אבות' ענף ‪ :90‬כ"ז אלול תק"ח‪.‬‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫וכנראה שבה נרקמה ידידות עם הנוב"י‪ .10‬כנראה‪ ,‬שנתכהן כש"צ קבוע "חזן שני" בקלויז‪ ,‬שבימים‬ ‫ההם לא כל הרוצה ליטול את המשרה הזאת נטל על שכמו‪ ,‬כי אם הגון ובעל קול ערב‪ .11‬סממן נוסף‬ ‫היותו בבראד ]או אפילו מחברי הקלויז[‪ ,‬הוא היותו מחותנו של רבי משה אוסטרר מח"ס 'ערוגת‬ ‫הבשם'‪ ,‬מראשי קבוצת המקובלים בקלויז‪.12‬‬ ‫עלייתו לארץ‪-‬ישראל‬ ‫בסיפור הבא התערבבו יחד עובדות מתועדות עם שמועות שונות‪ .‬בשלהי שנת תק"ג פרצה בבראד‬ ‫מחלוקת בין פרנסי העיר ובין אחדים מראשי הקלויז על רקע פרשת כיעור של אשת רב הגליל‪ .‬קנאו‬ ‫שלושה מחכמי העיר קנאת ה' והכריזו בפומבי אודות הענין החמור‪ ...‬הדברים הגיעו אף לידי ערכאות‬ ‫של גויים‪ ,‬ובעקבות פרשה זו נאלצו אחדים מחכמי הקלויז לעזוב את העיר‪ ,13‬ורא"ג ביניהם‪ .14‬רא"ג עזב‬

‫‪ 10‬בתשובתו אליו מרעיף עליו הנוב"י שבחים‪ ,‬וגם אינו חוסך בהבעת הידידות שביניהם ‪" :‬מחמד עיני וחמדת לבי‪ ,‬בר‬ ‫פתחי ובריבי‪ ,‬חכם עדיף מנביא‪ ,‬ליש ולביא‪ ,‬ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי‪ ,‬אהוב למטה ונחמד למעלה‪ ,‬הרבני‬ ‫המופלא‪ ,‬ומופלג בתורה וחסידות‪ ,‬לו עשר ידות‪ ,‬שושן סודות‪ ,‬החכם השלם והכולל‪ ,‬נ"י פ"ה ע"ה‪ ,‬כבוד מוהר"ר‬ ‫אברהם גרשון נרו יאיר‪ ,‬עם כל אשר לו שלום‪ ,"...‬שו"ת נובי"ק‪ ,‬אה"ע סי' עד‪.‬‬ ‫‪ 11‬עדות רבי אברהם בנימין קלוגר מתוך פנקס הקהילה‪ ,‬שמוזכר שם כמה פעמים שהיה חזן שני לבית‪-‬הכנסת הגדול‪.‬‬ ‫ואילו נ"מ גלבר מעתיק מתוך העתקה של "פנקס הקלויז"‪" :‬הרב הקדוש המפורסם הר' גרשון קיטיווער היה ג"כ‬ ‫מחכמי הקלויז ונתקבל לש"ץ של חול בקלויז רבתי‪ ,‬ואחר נסע הרב ר' גרשון לארץ הקדושה"‪') ,‬ערים ואמהות בישראל'‬ ‫כרך ו‪ ,‬עמ' ‪ ,332‬וראה עמ' ‪ 71‬שהוסיף לנוסח זה משפט אחד‪" :‬הואיל והיה בעל קול ערב"(‪ ,‬ישנו כאן סתירה‪ ,‬האם‬ ‫הכוונה לבה"כ של הקהילה או של הקלויז‪ ,‬וזו העדות היחידה של שייכותו לקלויז! לצערנו פנקסים אלו אינם בהישג‬ ‫יד‪ .‬ולא עוד אלא לבי אומר לי שנוסח ההעתקה הוא משוחזר! מעלתו זה של 'קול ערב'‪ ,‬נותרה גם לעת זקנותו‪ ,‬וזאת אנו‬ ‫למדים מכך שעבר לפני התיבה בבה"כ 'בית אל'‪.‬‬ ‫טרם מצאתי ראייה אלימתא על התחברותו של רא"ג לקלויז‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא לפני שנתיים יצא לאור חיבור ענק של‬ ‫אחד מחשובי הקלויז – רבי זאב וואלף אולסקר – בשם 'חידושי הרז"ה'‪ ,‬רז"ו שהיה מחריפי הלומדים שם‪ ,‬דרכו היה‬ ‫לפלפל בריתחא דאורייתא עם חבריו בקלויז‪ ,‬כפי שמתואר בחיבורו‪ ,‬והעלה על הכתב את וויכוחיו עם חבריו ומונה את‬ ‫שמותם‪ ,‬ואילו לשמו של רא"ג אין זכר!‪ ,‬חידושי הרז"ה‪ ,‬מכון זכרון אהרן‪ ,‬תשע"ד‪.‬‬ ‫פרו' רחל אליאור בספרה 'ישראל בעל‪-‬שם טוב ובני דורו'‪ ,‬ירושלים תשע"ד‪ ,‬כרך ב עמ' ‪ ,19‬מפנה לתשובה אחת של‬ ‫הנוב"י אל רא"ג ממנה מוכרח שהיה חבר הקלויז‪ ,‬ואכן כך כותב לו הנוב"י‪" :‬ובפרט היה לי נחת כי נתחברת עם בעלי‬ ‫תריסין יושבי הקלויז דק"ק בראד העמלים בתורת אמת‪ ,‬בתלמוד ופוסקים שהם דברים עיקרים‪ ,‬חזק ואמץ"‪ ,‬שו"ת‬ ‫נובי"ת יו"ד ר"ס צו; דא עקא היא לא הבחינה בכותרת הנמען‪" :‬לכבוד אהובי תלמידי הותיק התורני‪ ..‬מו"ה גרשון"‪,‬‬ ‫ופשוט אין הכוונה לרא"ג אלא לר' גרשון שאינו מזוהה ]בעבודתו על הנוב"י ניסה הרב ד"ר מעוז כהנא לזהות אותו עם‬ ‫ר' גרשון ב"ר יהודה יאמפולר‪ ,‬מפראג לפרשבורג‪ :‬כתיבה הלכתית בעולם משתנה‪ ,‬מהנוב"י אל החת"ס‪ ,‬חיבור לשם‬ ‫קבלת תואר דוקטור‪ ,‬אונ' העברית‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.[103‬‬ ‫‪ 12‬ג' שלום‪ ,‬שתי אגרות מא"י משנות תק"ך‪-‬תקכ"ד‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כה ]תשט"ז[‪ ,‬עמ' ‪.437-433‬‬ ‫‪ 13‬אסמכתא על הבריחה יש להצביע על הניסוח במכתבו של הנוב"י בנידון‪ ,‬כשהוא מרחיק את מיקום השאלה ושכאילו‬ ‫אין לו עמה שום קשר‪" :‬שלוחה אלי מחכמים אשכנזים רצה ארץ לועז" )נובי"ק‪ ,‬אה"ע סי' עב(‪ .‬רבי יצחק בכר דוד‬ ‫השיג בארוכה על פס"ד של הנוב"י‪ ,‬והלה השיבו חזרה‪ .‬במענתו מזהירו הנוב"י מפני גילוי הדברים‪ ,‬שלא יגררו החוצה‪,‬‬ ‫כנראה שעדיין פחד מפני השלטונות‪" :‬אמנם הקשתי אם ימצא איזו תשובה על יתר הדברים נא בל ימנע ויכתוב אלי‪,‬‬ ‫אמנם ע"י איש מהימן שיבוא לידי ממש ולא ישלטו בו ידי זרים‪ ,‬ואין לך יפה מן הצניעות"‪ ,‬שם סי' עג‪.‬‬ ‫‪ 14‬לסיפור כאוב זה צורף גם חלק דמיוני‪ :‬ששלשה מחכמי העיר הכריזו בפומבי אודות המקרה הלא‪-‬טהור‪ .‬ואם כי‬ ‫התחייבו לשלם קנס או מלקות תמורתו‪ ,‬לא חתו מפני כל ועשו מה שעשו‪ .‬הראשון היה הנוב"י‪ ,‬ושילם על כך קנס‪ ,‬אחריו‬ ‫עשה זאת ר' מאיר מרגליות וקיבל מלקות משום שהיה מחוסר אמצעים‪ .‬ואילו רא"ג גם הוא עמד בפני סכנת מלקות‪ ,‬אך‬ ‫בדרך נס הצליח להימלט אל גיסו הבעש"ט כשהגיע אליו הודיעו הלה כי מסירות נפשם עוררה רעש גדול בשמים‪,‬‬ ‫ונפסקה להם גדולה לשלושתם‪ ,‬הנוב"י יתעלה לכהן בפראג‪ ,‬ר' מאיר מרגליות יתמנה לרבה של אוסטראה ואילו אתה‬ ‫תזכה "להיות בא"י נשיא על כל התמנות הקדושה"‪ .‬חלק הדמיון מופיע בספר 'אמונת צדיקים'‪ ,‬ווארשא תר"ס‪ ,‬סי' לז‪,‬‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫בשנת תק"ד‪ ,15‬הגיע למעז'יבוז‪ ,‬ובמשך שנתיים נסמך על שולחן הבעש"ט‪ ,‬ולימד את בנו רבי צבי‪.16‬‬ ‫בינתיים המשיכה משפחת האשה להפך בזכותה‪ ,‬בנצלם את השתייכותם למשפחת רבנים‪ ,‬ובשלהי שנת‬ ‫תק"ג פנו לרבנים וביקשו שיתירוה‪ .‬היו אלו רבי חיים ראפפורט אב"ד לבוב‪ ,‬רבי ישכר בעריש אב"ד‬ ‫פודהייץ ורבי יצחק בכר דוד מקושטא מח"ס דבר אמת‪ ,‬רבנים אלו מצאו כמה צדדים להתירה מחמת‬ ‫כמה בקיעים שנמצאו בדברי העדים‪.‬‬ ‫נחזור כעת למסעות של רא"ג‪ :‬בשלהי תק"ו יצא משם בדרכו לא"י‪ ,17‬ונשתהה בקושטא‪ ,‬שהיתה התחנה‬ ‫העיקרית בדרכם של העולים המפליגים מהים‪-‬השחור לים‪-‬התיכון‪ ,18‬תקופה ממושכת‪ .19‬בהיות‬ ‫בקושטא התחבר לחכמיה ועסקניה‪ ,20‬והבטיח לעצמו תמיכה כלכלית קבועה‪ .21‬בינתיים בא בדברים עם‬

‫משם ל'מופת הדור' )קמהלר(‪ ,‬מונקאטש תרס"ג‪ ,‬עמ' ג‪-‬ד "על פי המסורה" וראה עוד 'ערים ואמהות בישראל' )גלבר(‪,‬‬ ‫סוף עמ' ‪ ;55‬כתבי ר' יאשע שו"ב‪ ,‬עמ' קמט‪ ,‬ומהם התפשט לכל סופר ולבלר‪ .‬הרב ראובן מרגליות כבר הוכיח שחלקים‬ ‫שונים מהסיפור "המפורסם" לא היה ולא נברא‪ ,‬לתולדות 'אנשי שם' בלבוב‪ ,‬סיני כו‪ ,‬א ]תשרי תש"י[‪ ,‬עמ' קיז‪-‬קיט‪.‬‬ ‫‪ 15‬מעשה נורא בין הני תרי גיסים ערב עלייתו ארצה‪ ,‬בשבחי הבעש"ט‪ ,‬דף ז טו"ד‪.‬‬ ‫‪ 16‬משמעות איגרתו לבעש"ט מחברון‪" :‬לפני אהובי ובן אחותי ידידי תלמידי חביבי כ"מ צבי הירש נ"י‪ ,‬בקשתי שטוחה‬ ‫שתתמיד בלימוד‪ ...‬ואתה ידעת שטרחתי ויגעתי ‪ ...‬ולא באתי לק"ק מעזבוז אלא בשבילך"‪ ,‬הרב ברוך דוד הכהן מצפת‬ ‫)עורך(‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬ירושלים תרס"ד‪ ,‬סע' שכו ‪ /‬אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪ .285‬מכתב זה פרסם הח' אברהם כהנא‪ ,‬שלא ידע על‬ ‫הספר 'ברכת הארץ'‪ ,‬בשנת תרס"ט בקיוב בחוברת 'לקורות החסידות'‪ ,‬כשהעתק המכתב קיבל מידי ר' ישראל גולדברג‬ ‫מבילצי )ביסרביה(‪.‬‬ ‫מכובדי הרב ירוחם פישל הגר שליט"א מפקפק באמינותו של מכתב זה‪ ,‬אבן ישראל‪ :‬תולדותיו של רבי צבי בן‬ ‫הבעש"ט‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬עמ' סד‪.‬‬ ‫‪ 17‬וזאת מלשונו של הבעש"ט באגרתו המפורסמת אליו משנת תק"י‪ ,‬כי בר"ה תק"ז כבר לא היה רא"ג במז'יבוז‪" :‬בר"ה‬ ‫שנת תק"ז עשיתי תוך פרטים מהם שאני זוכר אכתוב לך בקיצור גדול השבעת עליית הנשמה כידוע לך" )סו"ס בן פורת‬ ‫יוסף(‪.‬‬ ‫‪ 18‬לדוגמא‪ ,‬ראה מסעות א"י‪ ,‬עמ' ‪.431‬‬ ‫‪ 19‬בהיותו שבתו בקושטא היה המקשר בין רעו הנוב"י לבין רבי יצחק בכר דוד‪ ,‬חליפת מכתבים בשאלת השערורייה‬ ‫בבראד נמשכה למעלה משנה‪ ,‬שו"ת נובי"ק‪ ,‬אה"ע סי' עג‪-‬עד; שו"ת ר"ח רפפורט‪ ,‬אה"ע סי' ט‪ .‬כנראה שחליפת‬ ‫מכתבים אלו והעובדה שרא"ג היה המליץ בין הצדדים‪ ,‬קירב אותו לחכמי קושטא‪.‬‬ ‫הקשר עם הנוב"י נמשך רבות בשנים‪ ,‬במכתבו מחברון ]משנת תק"ח[ אל הבעש"ט מזכיר רא"ג שערך באותו יום‬ ‫מכתב גם לנוב"י‪ ,‬אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪ .286‬עוד אסמכתאות על קשרו של הנוב"י לפקידי קושטא ובד בבד בפעולותיו‬ ‫הכבירות בעזרת היישוב‪ ,‬התפרסמו לאחרונה‪ :‬ראה הרב אברהם אביש שור‪' ,‬תעודות נוספות לשליחותם של רבי‬ ‫אברהם אזולאי ורבי אשר אשכנזי מטבריה'‪ ,‬בית אהרן וישראל‪ ,‬גליון מא ]סיון תשנ"ה[‪ ,‬עמ' קלז‪-‬קמה‪.‬‬ ‫מסורת חסידית על קשריו עם חכמי העיר‪ ,‬ראה‪ :‬מאמר מרדכי‪ :‬סיפורי רבי מרדכי חיים מסלאנים‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשס"ב‪ ,‬עמ' יז‪.‬‬ ‫‪ 20‬בין השאר התחבר עם ר' משה צונצין‪ ,‬מעשירי העיר‪ ,‬ומגודלי התומכים למעות א"י‪.‬‬ ‫‪ 21‬ברשימת הנתמכים מ'פקידי קושטא' משנת תקט"ו‪ ,‬נמצא שמו בראש הרשימה‪ ,‬השל‪ ,‬עמ' לד; י' ברנאי‪ ,‬לתולדות‬ ‫האשכנזים בא"י‪ ,‬עמ' ‪ .219‬וכן לאחר מותו העיד ריעו הנוב"י במכתבו מתקל"ב לקהילות אשכנז‪" :‬ומעיד אני שהחסיד‬ ‫המפורסם המנוח מו"ה גרשון קויטבר בעצמו כל ימי היותו בארץ הקדושה‪ ,‬קיבל פרס מהספרדים אשר בקושטא‬ ‫ומשאר מקומות ספרדים בשפע רב"‪ ,‬א' יערי‪ ,‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪.532‬‬ ‫למרות המצב הירוד שיהודי האימפריה היו שרויים בו באותה תקופה‪ ,‬התנוססה קהלת קושטא גם אז לתפארה‪,‬‬ ‫גם במדינות אשכנז‪ ,‬והאשכנזים התייחסו לרבנים שלה‪ ,‬בהערצה‪ .‬העולים מאירופה‪ ,‬היו מתעכבים בעיר הבירה‪,‬‬ ‫מקבלים תמיכה מידי העשירים ומתרשמים מחיי התושבים‪ ,‬מכבודם ותורתם‪ .‬וכך כותב ר' אברהם חיים כהן מקובל‬ ‫מפורסם מניקלשבורג שעלה ממנה ארצה בשנת תק"י‪ ,‬הוא התעכב שם והדפיס את ספרו 'ארץ החיים' על תהלים‪ ,‬וכה‬ ‫רושם בהקדמת ספרו‪" :‬אנכי בדרך נחני ה' נכח פני ארץ הקדושה ומן השמים נתעכבתי פה עיר גדולה לאלקים מלאה‬ ‫חכמים ונבונים‪ ,‬רוזנים וקצינים‪ ,‬מחזיקי ידי לומדי תורה‪ ,‬והראו לי מדת חסדם וטובתם בכל מיני הטבה ועוד ידם‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫ר' יצחק בכר דוד‪ ,‬בנסותו לשכנעו כי האשה אסורה‪ .‬הוא פנה באגרת אל הנוב"י וביקש שישיבו תשובה‬ ‫בכתב‪ ,‬בה ירחיב ויבסס את פסיקתם‪ .‬הנוב"י נענה באריכות ובפרוטרוט‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בחודש אייר תק"ז הפליג מקושטא ועלה ארצה‪ ,22‬כשנלווים אליו – בין השאר ר' אברהם ב"ר‬ ‫יוסף רוזאניש ור' יצחק רוזאניש מחשובי חכמי העיר‪ ,23‬דרך עכו‪ ,24‬בתחילת חודש סיון‪ .‬נראה שבמשך‬ ‫זמן‪-‬מה סיבב בערי הגליל‪ 25‬כנראה שתיכף עלה ירושלימה‪ ,‬שהרי שני הרבנים שנלוו עמו מתו במגיפה‬ ‫בירושלים‪ ,‬ורק אח"כ הגיע לחברון‪.‬‬ ‫על ראשית ימיו בירושלים אנו ניזונים מאיגרת ארוכה שערך בחברון בה הוא מספר לגיסו הבעש"ט‬ ‫שהעדיף את חברון‪ ,‬בין השאר בגלל אקלימה הנקי יותר מירושלים‪ .‬איגרת זו אינה מתוארכת‪,‬‬ ‫והחוקרים שיערו שנכתבה בחורף שנת תק"ח‪ ,‬מתוך הזכרת עובדות שקרו אז‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא מזכיר‬ ‫שהגיע ירושלימה ביום הששי ערב ר"ה‪ ,‬ותאריך זה חל רק בשנת תק"י‪!26‬‬ ‫ספק זה משליך ערפל בפרטים רבים על שנותיו הראשונות הארץ; ובעיקר בסדר תחנותיו‪ :‬האם התיישב‬ ‫תחילה בחברון ואח"כ לירושלים‪ ,‬ותיכף חזר חברונה‪ ,‬ורק כעבור שנים אחדות עקר לירושלים‪ ,‬או‬ ‫תחילה התיישב בירושלים‪ ,‬ורק אחר זמן רב עקר לחברון‪ ,‬ורק בתקי"ז חזר לירושלים לצמיתות‪.27‬‬ ‫נטויה לטובה"‪ .‬המעניין‪ ,‬שר' אברהם חיים עלה ארצה עם בנו ר' רפאל‪ ,‬והתיישבו בחברון )שה"ג בערכו(‪ ,‬כפי שעשה‬ ‫רא"ג באותה תקופה!‬ ‫‪ 22‬בעצמו סיפר שבנסיעתו לא"י ראה ששרו "דינים" על הספינה‪ ,‬וכדי לבטל אותם מסר את נפשו וטבל בים עם‬ ‫"כוונות"‪ ,‬וכמעט שסיכן את חייו בכך‪ ,‬שבחי הבעש"ט‪ ,‬דף ז טו"ב‪.‬‬ ‫‪ 23‬בספר ברכת הארץ )סע' שכו( הועתקו שמותיהם בצורה משובשת‪ ,‬על זיהוי החכמים האריך השיל‪ ,‬עמ' מו‪-‬מז‪ .‬תמך‬ ‫תיעודי שהכוונה אליהם ושתאריך עלייתם מקושטא הוא אייר תק"ז‪ ,‬אצל י' ברנאי‪ ,‬על עלייתו של רא"ג מקוטוב לא"י‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .111‬סייעתא אלימתא שהכוונה אליהם‪ ,‬מתוך פנקס בית‪-‬דין של קושטא שהתפרסם לאחרונה‪ .‬שני חכמים אלו‬ ‫חתומים על פסקי‪-‬דין משך כמה וכמה שנים עד אמצע תק"ז! ראה 'פנקס בית הדין בקושטא'‪ ,‬לוד תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.100-98‬‬ ‫ומה מאוד פלאי דיוקו של החיד"א‪ ,‬בספרו 'דברים אחדים' שהדפיס בתקמ"ז הביא )דרוש ל( מאמר ששמע מפי ר'‬ ‫אברהם רוזאניס‪" :‬ונהירנא ששמעתי מפי הרב‪ ..‬בעלותו ההרה עיה"ק ירושלים זה ארבעים שנה"‪ ,‬והוא קלע בדיוק‬ ‫למטרה!‬ ‫בתעודה שהתפרסם ע"י ברנאי מרומז שבעלייה זו היתה קבוצה של חכמים‪ ,‬ויש להניח שכיוונו – בין בשאר ‪-‬‬ ‫לרא"ג‪ .‬התעודה נעתקה מתוך פנקס 'פקידי קושטא'‪ ,‬בה הם מאחלים להם הפלגה מוצלחה‪" :‬יאמר בזאת שכמו לטובה‬ ‫נזדמנה אוניה זו שבה הולך ב"ה מורנו ורבנו המופלא מריה דאברהם בעזרתו‪ ,‬ועוד כמה אנשים גדולים‪ ,‬השי"ת יגיעם‬ ‫למחוז חפצם לשלום"‪.‬‬ ‫‪ 24‬ב'דגל מחנה אפרים' )בראשית( נמסר על מכתב שכתב רא"ג אל הבעש"ט בו הסביר את שהייתו בחלק החו"ל שבעכו‪:‬‬ ‫איך שהבעש"ט ראה אותו בשבת בחו"ל‪ ,‬ומה זה עשה בחו"ל‪ .‬והשיב לו דודי זקני באגרת שבאותו שבת עשה גביר ברית‬ ‫מילה בחו"ל ושלח אחריו להיות מוהל אצלו"‪ ,‬וראה לקמן ע"י הע' ‪.45‬‬ ‫אולי יש לפענח עובדה זו מהמסופר בשבחי הבעש"ט‪ ,‬דף כה טו"ד‪" :‬בליל שבת אחת תמה הבעש"ט שחיפש את‬ ‫רא"ג ולא מצאו בא"י‪ .‬בבוקרו של השבת חיפשו ומצאו בא"י‪ ,‬ולא הבין את המרחש‪ ,‬האם נאמר שיצא חוץ לתחום?!‬ ‫כעבור כמה שנים ובא אליו רא"ג והציג לפניו את תמיהתו‪ ,‬וענהו‪ :‬כי כיבדו אותו במצוות מילה בעכו ושבת שם‪ ,‬ובעכו‬ ‫ישנם שני בתי‪-‬כנסת‪ ,‬אחד בחו"ל והשני בא"י ]שניהם עמדו איפוא משני עברי הגבול[ ובליל שבת התפלל בבה"כ‬ ‫שבחו"ל ואילו למחר התפלל בשני‪ .‬מן הסתם הכוונה לכפר‪-‬יסיף‪ ,‬שבשנים אלו היתה בה קהילה קטנה )אגרות א"י‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.(277-270‬‬ ‫‪ 25‬ראה‪ :‬שבחי הבעש"ט דף י טו"א; כה טו"ד ]בעכו[; בצפת נפגש עם רבי בנימין קאזיס מח"ס מגילת ספר‪.‬‬ ‫‪ 26‬ראיה נוספת שלא נכתב בתק"ח‪ ,‬מכך שמזכיר את פטירתו של ר' יעקב באב"ד מברוד‪ ,‬והרי הוא נפטר בשלהי תק"ח‬ ‫)לעיל הע' ‪ ,(9‬וראה לקמן הע' ‪.27‬‬ ‫‪ 27‬לאחר עיון במקרים המתוארים באיגרת ישנן כמה סתירות‪ ,‬שטרם הצלחתי לפענח‪ .‬מחד חכמי חברון כבר הכירו‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫בחרדת קודש פסע לתוך העיר הקדושה ופרץ בבכי עקב שהיתה אז במצב שפל ובזוי‪ ,28‬והתפלל בבית‬ ‫הכנסת 'בית אל' ברשותו של ר' גדליה חיון‪ .‬האשכנזים המעטים שגרו בעיר הציעו לו להיות "לרב‬ ‫ולנשיא לאב ולפטרון"‪ ,‬אך סירב‪ ,‬באמרו בלבו‪" :‬כל ימי ברחתי מהכבוד‪ ,‬בוודאי עכשיו הוא מעשה‬ ‫פלוני‪ ,‬הוא צד אותי במצודות הגאוה בירושלים"‪ .29‬גם מחכמי הספרדים הפצירו בו שיישאר בעיר‪,‬‬ ‫ודחה את מבוקשם וחזר חברונה‪ ,‬וכך ניצל ממגפה שהשתוללה בחורף תק"ח‪.30‬‬ ‫את כל זאת אנו למדים מאיגרתו הארוכה בה הוא מספר לגיסו הבעש"ט את הכבוד הרב שהרעיפו על‬ ‫ראשו בכניסתו לעיר‪ ,‬ובפרט שרצו לעטר על ראשו את הנהגת הקהלה‪ .‬רא"ג כותב בין היתר‪" :‬בשבת‬ ‫הראשונה באו אלי כל חכמי ירושלים עם כל טובי וחשובי העיר לקבל פני‪ ,‬ואני ידעתי מזה שרוצים‬ ‫לבוא כולם כי חכמי האשכנזים אמרו לי כי כל החכמים דעתם לבוא ששמעו שמי מאנשי חברון שבאו‬ ‫לירושלים‪ ,31‬ואני באלה לא חפצתי כי למה לי הגאוה בירושלים‪ .‬הלכתי לבית המדרש של מו"ה גדליה‬ ‫חיון ולבה"כ הגדול‪ ,‬ועכבתי עצמי בתפילתי כדי שלא ימצאו אותי בביתי‪ ,‬ובאו כולם ולא מצאו אותי‬ ‫בביתי‪ ,‬ואמרתי ב"ה שברחתי מהכבוד‪ ,‬אח"כ כל האשכנזים מגדולם ועד קטנם נשאו עיניהם עלי‬ ‫לאמור‪ :‬שבה עמנו ותהיה עלינו "לרב ולנשיא" "לאב ולפטרון"‪ ,‬ולבלתי נטה מדרך ימין ושמאל‪ ...‬הפצירו‬

‫אותו והמליצו אותו לפני חכמי ירושלים שראוי להתעטר בניהול הקהלה‪ ,‬כן הוא מזכיר שברח מירושלים טרם‬ ‫התפשטות המגיפה שקטלה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את החכמים לבית רוזאניס‪ ,‬שאכן מתו בחורף תק"ח‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא מזכיר‬ ‫שהגיע ירושלימה ביום הששי ערב ר"ה‪ ,‬ותאריך זה חל רק בשנת תק"י!‬ ‫‪ 28‬ידוע ביאורו לפיוט 'בראות כל עיר על תלה בנויה' שהתבטא עת כניסתו לעיר כפי שרושם הפמ"ג )סי' תקסא( בשם‬ ‫אביו‪" :‬בשם החסיד ר' גרשון קוטבר שבא לירושלים וראה בשלוותה‪ ,‬עמים יושבים בה‪ ,‬בכה ואמר‪ :‬שזה שאומרים‬ ‫'בראותי כל עיר' היינו ירושלים של מטה‪' .‬על תילה בנויה'‪' ,‬ועיר אלקים מושפלת' היינו ירושלים של מעלה‪ ..‬שם ניכר‬ ‫החורבן"‪ .‬ואילו רבי מאיר מ"מ בלבוב – אביו של הפמ"ג מעיד שראה מכתבו של רא"ג אל גיסו הבעש"ט בו הוא‬ ‫מתארו את כניסתו לעיר‪" :‬וראיתי שמבונה ]מלאה כל טוב‪ ,‬ראה רש"י לכתובות דף קיב ע"א ד"ה מבונה[ בכל טוב‬ ‫]כנראה אצל הנוכרים[‪ ,‬נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי את ירושלים נמשלה כאלמנה‪ ,‬היאך לבשת בימי אלמנותיך‬ ‫בגדים נאים הלוואי שראיתי בחורבנך"‪ ,‬רבי מאיר תאומים‪ ,‬מאירת עינים‪ ,‬פפד"א תקמ"ב‪ ,‬הפטרה לפר' נח‪.‬‬ ‫זה אחד מהאזכורים היחידים אשר הבעש"ט מוזכר עוד בחייו‪ .‬כן מזכיר ר' מאיר שתי אמרות מאת רבי נחמן‬ ‫מקאסוב‪ ,‬מאירת עינים‪ ,‬פ' ויקרא; ובספר ברכת יוסף בהקדמה‪.‬‬ ‫נוסח קצת שונה מופיע אצל רבי יוסף משה מ"מ זאלאשיץ‪" :‬שמעתי מהרב החסיד מה' גרשון מקיטוב זלה"ה שהיה‬ ‫אומר ומקונן כשבא לירושלים‪' :‬בראותי כל עיר על תלה בנויה'‪ ,‬גם עכשיו בנוי וביופי‪ ,‬רק עיר שהיה מקדם עיר אלקים‬ ‫מושפלת כו' כי באו גוים בנחלתה‪ ,"..‬ברית אברם‪ ,‬בראדי תרל"ה‪ ,‬חלק שה"ש דף קלח טו"ב‪ .‬ונוסח מחודש נמצא אצל‬ ‫רבי חיים ליברזון מברדיטשוב‪ :‬בראותי כל עיר‪ ,‬היינו כל התעוררות על תילה בנויה ועיר האלקים – התעוררות לעבודת‬ ‫השי"ת מושפלת עד שאול תחתיה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,"...‬ארץ החיים‪ ,‬פשעמשיל תרפ"ז‪ ,‬סע' קלה‪.‬‬ ‫עליו היו מספרים בירושלים שפעם אחת אמר את הקינות בליל ת"ב מול מקום המקדש‪ ,‬והתעלף כמה פעמים‬ ‫מהמרירות‪ ,‬עד שבקושי הקיצו אותו‪ .‬ר' חיים הורוויץ‪ ,‬חיבת ירושלים‪ ,‬ירושלים תר"ד‪ ,‬מאמר מבשרת ציון סו"ס לא‪.‬‬ ‫יש לציין שהאזכור הראשון המזכיר תפלת הציבור בת"ב לפני כותל‪-‬המערבי הוא ר' גדליה מסומיאטיץ‪ ,‬מעולי שיירת‬ ‫ר' יהודה החסיד‪ ,‬ראה‪ :‬מסעות א"י‪ ,‬עמ' ‪.345‬‬ ‫‪ 29‬השיל )עמ' לח( הפריז בלשונו‪ :‬שהאשכנזים הציעו לפניו משרת כסא הרבנות הראשית של עדתם; נעלם לפניו שבפרק‬ ‫זמן זה לא היה מוסד רבנות לעדת האשכנזים‪.‬‬ ‫גם על החיד"א מסופר שברח מכבודה של ירושלים מרוב ענוותנותו‪ ,‬כלומר הציעו לו להיות ראשל"צ‪ ,‬ודחה אותו‪,‬‬ ‫ראה תג"י‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬ ‫‪ 30‬מגיפה זו פשה בכל האזור‪ ,‬מארץ לארץ עד פודוליה; באגרתו של הבעש"ט לרא"ג – שפורסם בסו"ס 'בן פורת יוסף'‪,‬‬ ‫מוזכר כמה פרטים על ממדי המגיפה‪" :‬ובוודאי זה מחמת קילקול המדינות‪ ...‬שנתפשט הדבר בכל המדינות"‪.‬‬ ‫‪ 31‬מרהיטות הלשון משמע שתיכף עם עלותו ארצה התיישב בחברון‪ ,‬שאם לא היו חכמי ירושלים עומדים על טבעו‪...‬‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫בי הפצרות רבות וגדולות‪ ,‬ושמונה ימים לא רציתי‪ .‬אמרתי בלבבי‪ :‬כל ימי ברחתי מהכבוד‪ ,‬בוודאי עכשיו‬ ‫הוא מעשה פלוני‪ ,‬הוא צד אותי במצודות הגאווה בירושלים – והם אמרו דבריהם‪ :‬הכל לשם שמים‪.‬‬ ‫גם חכמי הספרדים הפצירו בי שאשב בירושלים שמצאתי חן גדול בעיניהם ולא הטיתי אזני לדבריהם‪...‬‬ ‫קודם הליכתי נאספו כולם לבית המדרש וכתבו כתבים ואח"כ קראו אותי והתחילו לקרות את הכתבים‬ ‫ולהפציר בי עוד ולא הטיתי אזני‪ ...‬כל כך היו משברים את לבי שלא יכולתי לסבול‪ ,‬והסכמתי לדבריהם‬ ‫ושמחו שמחה גדולה וצעקו "יחי המלך"‪ .32"..‬לבסוף דחה את בקשתם במאמץ רב חזר לחברון‬ ‫בחברון התקבל בחיבה ובכבוד על ידי כל תושביה‪ ,‬וחכמי העיר היו מתרכזים סביבו ובאים לביתו בימי‬ ‫חג לשמוח במחיצתו‪ .‬גם שר העיר התייחס אליו בכבוד‪ ,‬ואף הגויים אהבוהו ואמרו כי בואו הביא מזל‬ ‫לעיר‪ .‬יושב כל היום בבית מדרשו‪ ,‬ונתמך ע"י כספים שנשלחים ע"י הוועד בקושטא‪.33‬‬ ‫מדי פעם היה עולה ירושלימה לבקר במקומות הקדושים ולהתבשם מרוח הקדושה שבה‪ .‬כאן היה‬ ‫מתעכב מספר ימים‪ ,‬שבוע ואף שבועיים‪ ,‬וחוזר לחברון‪ ..‬הוא קשר קשרי ידידות עם החכמים‬ ‫הספרדיים‪ ,‬ואף חיתן את בתו אסתר עם בנו של רבי מרדכי רובייו שכיהן אז כאחד מרבני העיר‪.34‬‬ ‫לאחר שש שנות ישיבה בחברון‪ ,‬עקר ירושלימה‪ .‬למרות שהספרדים בחברון קרבוהו בחיבה יתירה‪ ,‬סבל‬ ‫שם בבדידות כאשכנזי יחיד ביניהם "אין הטבעיים שוות ואיש אשר כלבבי לא מצאתי"‪ ,‬גם לא ידע את‬ ‫לשונם ואת מנהגיהם‪ .‬בסוף נתפתה ללחצים מצד אנשי ירושלים והחליט להתיישב בה‪ .‬ובתקי"ג‪ 35‬או‬ ‫תקי"ד עבר ירושלימה‪ ,‬שם התמנה לראש הקהילה האשכנזית הקטנה‪.‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬השתנה מצבו לטובה‪ .‬התקבל לחבר בישיבת 'בית אל'‪ ,‬באותו מקום קדוש שהתפלל כשהגיע‬ ‫לראשונה בירושלים‪ ,‬אז כיהן ר' גדליה חיון‪ ,‬בינתיים נפטר ר' גדליה בשנת תקי"א‪ ,‬ולממלא מקומו‬ ‫נבחר רבם הנערץ הרש"ש‪ .‬ברשימת החכמים של הישיבה‪ ,‬אשר שאבו מים טהורים ממעין קדשו‪ ,‬ובה‬ ‫חמשה עשר שמות‪ ,‬רא"ג הוא השישי‪ ,‬כשהמיקום משקף את מעמדו בחברה‪ .36‬יש להניח שהיה ש"ץ‬ ‫קבוע בבית‪-‬המדרש 'בית אל'‪ ,‬שכמובן מעמדו רם ונישא‪ ,‬וזאת מתוך גיליונותיו על 'שער הכוונות' לרבי‬

‫‪ 32‬ברכת הארץ‪ ,‬סע' שכו‪ .‬יערי באגרת מד' העתיקו ושיפצו לפי דעתו‪.‬‬ ‫‪ 33‬מתוך מכתב הוועד אל הנוב"י ורבי יעקב לנדא אב"ד טורנפול משנת תק"י לערך‪ ,‬בו הם מודיעים שהתרומות‬ ‫שהתקבלו מערי אשכנז‪ ,‬בדרכם לעדת האשכנזים בירושלים‪ ,‬וממשיכים‪" :‬וכן עשינו כי בשנה העבר מה ששלחו מהתם‬ ‫הק' אדומים כדי ליתנם להרב מהר"ר אברהם גרשון קוטבר ה"י כן נמסרו"‪ ,‬השל‪ ,‬עמ' סו ]האם אפשר להסיק מכך‬ ‫שישב אז בירושלים?[‪.‬‬ ‫‪ 34‬לציין שר' יצחק זרחיה אזולאי‪ ,‬חתם בשנת תקי"א בכתב‪-‬שליחותו של ר' מרדכי לאיטליה‪ ,‬מ' בניהו‪ ,‬חיד"א‪:‬‬ ‫מחקרים ומקורות‪ ,‬עמ' שט‪.‬‬ ‫‪ 35‬כאמור בשנת תק"י ישב עוד בחברון‪ ,‬וזאת הסיבה שתעודת השד"ר ר' מרדכי פתחיה אשכנזי קצ"ב לקהילות איטליה‬ ‫משנת תק"י‪ ,‬חתומים כל ראשי הקהילה הירושלמית‪ ,‬ואילו שמו של רא"ג נפקד משם‪ ,‬ורק בתעודות המאוחרות יותר‪,‬‬ ‫שמו או שם בניו מתנוססות בצירוף ראשי הקהילה‪ ,‬י' בן צבי‪ ,‬היישוב האשכנזי בירושלים לאחר עלייתו של ר' יהודה‬ ‫החסיד'‪ ,‬ירושלים‪ :‬רבעון לחקר ירושלים‪ ,‬א ]תש"ח[‪ ,‬עמ' לח‪-‬מב‪.‬‬ ‫‪ 36‬ר' שלמה חזן‪ ,‬אלכסנדריה תרנ"ד‪ ,‬המעלות לשלמה‪ ,‬דף קג ע"ב‪.‬‬ ‫בין השנים תקי"א‪-‬תקי"ח‪ ,‬נערכו בין חברי בית המדרש חמשה 'שטרי התקשרות‪ :‬ארבעה נותרו בידינו‪ ,‬מהשנים‪,‬‬ ‫תקי"ד‪ ,‬תקי"ז‪ ,‬תקי"ח‪ ,‬תקי"ט ]מחקר מקיף על שטרי ההתקשרות נעשה בידי הח' מאיר בניהו‪ ,‬אסופות ט ]תשנ"ה[‪,‬‬ ‫עמ' יד‪-‬צד[‪ ,‬ואילו חתימת רא"ג נפקדה מהם!‬

‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫חיים וויטאל‪ ,‬שהוא ורעו רבי דוד מאג'אר‪ 37‬רשמו עשרות הערות והוספות בצידו‪ .‬במיוחד התקשר אל‬ ‫רבי יצחק זרחיה אזולאי‪ – 38‬אביו של החיד"א‪ .‬בכתיבותיו שהיו בידי בנו החיד"א הוא מביא פירושים‬ ‫ששמע מרא"ג‪ .39‬לאחרונה התגלו כמה מאמרי חד"ת של רא"ג בעצם כתיבת ידו של ר' יצחק זרחיה‪.40‬‬ ‫רא"ג נפטר ביום כ"א באדר תקכ"א‪ ,‬כך שנפטר בתוך שנת האבל על גיסו‪ ,‬כשמותיר אחריו חלל בהנהגת‬ ‫הקהילה הקטנה‪ .‬נקבר בחלקת חסידי עליון‪ ,‬חכמי בית‪-‬אל‪.41‬‬ ‫התקשרותו עם גיסו רבי ישראל בעש"ט‬ ‫אחד מהיסודות בתורת החסידות‪ ,‬ואולי המרכזי ביותר‪ ,‬הינו 'תורת הדביקות'‪ ,‬ועליו נמצא מאמר‬ ‫מכונן שאמר רא"ג לגיסו הבעש"ט ולא עוד אלא שהבעש"ט מסר לתלמידיו מאמר זה‪ .‬את זאת אנו‬ ‫למדים מרבי משה שוהם מדאלינא‪ ,‬מצעירי תלמיד הבעש"ט‪ ,‬שהיה כנראה וויכוח בין שני הגיסים מהי‬ ‫הדרך הנכונה כדי להילחם במחשבות הזרות במהלך התפלה‪" :‬שמעתי מפי קדשו של מורי החסיד‬ ‫האלהי הרב הבעש"ט ז"ל‪ ,‬שהזהיר אל הזריזות והמהירות בעסק התפלה לאנשים כערכו בכדי שינצל‬ ‫מן מחשבות זרות‪ ,‬ואמר בשם גיסו הרב החסיד מ' גרשון קיטובר ז"ל שאמר משל יפה על אנשים שאינם‬ ‫שוהים א"ע בזה‪ ,‬שאינם מרגישים כלל בתפלתם אם היה במחשבה זרה אם לאו"‪ ,‬וממשיך עם המשל‪.42‬‬ ‫שוב באותו נושא טמיר ונעלם‪ ,‬מעלה רבי ישראל המגיד מקוזניץ רעיון דומה שרא"ג התבטא כלפי גיסו‬ ‫]טרם הכיר בגדלותו‪" :[43‬כל זמן שאתה יכול עוד בתפלה לומר 'ברוך אתה' על פי רצונך‪ ,‬תדע כי עדיין‬

‫‪ 37‬ר' דוד היה בנו של ר' אליעזר משה‪ ,‬ראש משפחת מאג'אר המפורסמת בחסידיה‪ .‬כבר בשנת תקי"ח נתמנה מוצאים‬ ‫אנו שעבר לפני התיבה בקהל החסידים אחרי רבם הרב רש"ש‪ .‬היה לו סידור תפלה כת"י עם כוונות‪ ,‬הזכירו רי"ש ניניו‬ ‫בספרו 'אמת ליעקב'‪ .‬עוד השאיר בכת"י ספר 'חסדי דוד' כולל כל חכמת האמת בדרך קצרה‪ ,‬והוציאו לאור רי"ש ניניו‬ ‫ונספח לספרו 'אמת ליעקב'‪.‬‬ ‫‪ 38‬לציין‪ ,‬שאביו ר' ישעיה היה מקורב לחבורת המקובלים האשכנזים שעלתה לירושלים עם שיירתו של ר' יהודה חסיד‪,‬‬ ‫ולקח לבנו את שרה בתו של ר' יוסף בייאלר‪ ,‬מהמקורבים לר' יהודה חסיד‪.‬‬ ‫‪ 39‬פני דוד‪ ,‬ויחי‪ ,‬ט; מראית עין‪ ,‬סנהדרין דף יז ע"א; שמחת הרגל‪ ,‬עה"פ לא אוכל לגאול; ולא כהרב שלמה אליעזר‬ ‫מרגליות‪ ,‬שהפריד בין ר' אברהם גרשון אשכנזי לבין ר' אברהם גרשון קוטבר )מרבנן ורבנן‪ ,‬מע' גדולים עמ' יא(‪.‬‬ ‫‪ 40‬קובץ בית אהרן וישראל‪ ,‬גליון קמז ]שבט תש"ע[‪ ,‬עמ' ה‪-‬יג‪ .‬ד"ת נוסף פורסם לאחרונה מכת"י של רבי חיים עמרם‬ ‫]צפת‪ ,‬תקי"ט – אלכסנדריה – תרל"א[‪ ,‬דבר המלך‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' רו‪" :‬כך מצאתי בכתב לאחד קדוש מרבני‬ ‫אשכנז‪ ,‬הוא הרב אברהם גרשון הבא לעה"ק ירושלים דדהבא"‪.‬‬ ‫פרומקין בערכו כתב שבספר 'אמר יוסף' לרבי יוסף אלקלעי )שאלוניקי( תקצ"א הביא בשמו שמועות רבות בהלכה‬ ‫ופלפול‪ ,‬ומכנהו‪" :‬מאור עינינו הרב"‪ ,‬וכותבי תולדותיו של רא"ג נגררו אחריו‪ ,‬ולמותר לומר שטעה בכך‪ ,‬וכוונת הרב לר'‬ ‫אברהם גרשון אחר‪.‬‬ ‫‪ 41‬ידיעת יום פטירתו התאפשר רק ע"י גילוי המצבה ע"י הרב שלום גפנר‪ ,‬כפי שתיאר בספרו 'אור כי טוב'‪ :‬תולדותיו של‬ ‫רא"ג‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' מא‪-‬נב‪.‬‬ ‫סיפור פלא אודות מצבתו‪ ,‬סיפר יהודי ירושלמי בנוכחותו של בעל 'מנחת‪-‬אלעזר' ממונקאטש‪ ,‬עת השתטח על קברי‬ ‫הצדיקים בהר‪-‬הזיתים‪ ,‬ר' צבי מושקוביץ‪ ,‬אוצר הסיפורים‪ ,‬ח"ז עמ' כו‪.‬‬ ‫‪ 42‬רבי משה אב"ד דאלינא‪ ,‬דברי משה‪ ,‬פ' בא‪ .‬הפלא שמשל זה הובא פעמיים בספר תוי"י בשם מורו הבעש"ט! )ר"פ‬ ‫שמות‪ ,‬ובר"פ בשלח ד"ה לי הפעוט(‪ ,‬בכל המהדורות החדשות של תוי"י שהודרו בהערות וציונים‪ ,‬לא צויין המקבילה‬ ‫לרא"ג!‬ ‫‪ 43‬הוספת רי"א מקומרנא‪ ,‬נוצר חסד‪ ,‬פ"ד מ' כא‪ ,‬לעומת בספריו‪ :‬זוהר חי‪ ,‬כרך א‪ ,‬דף ה טו"ג; היכל הברכה‪ ,‬כרך ה‪ ,‬דף‬ ‫קעב ע"א‪ ,‬לא הוסיף הוספה משמעותית זו‪.‬‬

‫‪ç‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫לא הגעת לכוונת התפלה‪ .‬כי כל כך צריך האדם להיות בהתפשטות )הגשמיות(‪ ,‬עד שאפס מאתו כח‬ ‫ושכל לדבר התפלה"‪.44‬‬ ‫התקשרותם היתה עזה כל כך‪ ,‬עד כדי שבעלות על רעיון של הבעש"ט מפרידת גיסו‪ ,‬פרץ בבכי‪ .‬כנראה‬ ‫שהיה בקשר תמידי עם גיסו הבעש"ט‪ ,‬וזאת מתוך האיגרת המפורסמת של הבעש"ט אליו שמשמע‬ ‫ממנה שהיא רק חלק מחליפות איגרות שהתנהלה בין שני הגיסים‪ ,‬ולא עוד אלא ממכתבו משנת תק"ח‬ ‫מפורש שעוד בשהותו בקושטא היתה ביניהם חליפת מכתבים‪ .‬כן מזכיר נכד אחותו רבי משה חיים‬ ‫מסדילקוב על חליפת מכתבים פלאית‪ :‬אחרי שהוא מעלה שבאפשרות לצדיקים לראות עד סוף העולם‪,‬‬ ‫ממשיך שהוא עד לכך "כמו שראו עיני ממש כמה מעשיות‪ ,‬מ"ש לדודי זקני המנוח ר' גרשון קוטיבר ז"ל‬ ‫לארץ הקדושה איך שראה אותו בשבת בחו"ל‪ ,‬ומה זה עשה בחו"ל‪ .‬והשיב לו דודי זקני באגרת שבאותו‬ ‫שבת עשה גביר ברית מילה בחו"ל ושלח אחריו להיות מוהל אצלו"‪.45‬‬ ‫הבעש"ט ביקש הימנו‪" :‬לחזור על דברי מוסר שלי שאמרתי לך כמה פעמים‪ ,‬ולהיות תמיד על רעיונך‬ ‫ולהגות בהם ולדקדק בהם‪ ."...‬רא"ג מקיים את בקשתו‪ ,‬ולא זאת‪ ,‬אלא מפיץ שמעו של גיסו בין חכמי‬ ‫ארץ ישראל‪ .46‬עד כדי כך שרא"ג מודיע לו‪" :‬שמך כבר נודע בשערי ירושלים והחכמים כאן ביקשו ממני‬ ‫שאכתוב לך ואזרזך שתבוא לכאן לקבוע דירה ותאבים לראות פניך"‪ .‬ואילו הבעש"ט משיבו תוך נעימה‬ ‫של הצטדקות‪" :‬השם יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לא"י אם יהיה רצון השם להיות עמך ביחד‪,‬‬ ‫אך אין הזמן מסכים לזה"‪.‬‬ ‫באיגרתו‪ ,‬בהיותו עוד יושב בחברון‪ ,‬כותב אליו רא"ג בחיבה יתירה‪ ,‬ומביא לידי ביטוי את זיקתו‬ ‫הרוחנית אליו‪ ,‬ומתוך חליפת האיגרות בולטת געגועיהם העזים זה לזה‪ .‬הפרידה מאוד קשה על שניהם‪,‬‬ ‫כל אחד מתפלל על צרכי השני‪ .‬רא"ג מוסר שנפשו צמאה לדברי הבעש"ט ולדברי בני משפחתו‪ ,‬ומתאונן‬ ‫שהם ממעטים בכתיבה‪ ,‬בה בשעה שהוא בעצמו מרבה לכתוב ומאריך בכתיבתו‪.‬‬ ‫מאידך מאשר הבעש"ט שמכתבו משנת תק"י הגיע לידיו‪ ,‬אמנם "אותם מכתבי הנכתבים באריכות" לא‬ ‫הגיעו לידיו‪" ,‬בוודאי זה מחמת קלקול המדינות"‪ ,‬והוא הדין איגרותיו שערך לרא"ג‪ ,‬לא הגיעו ליעדם‪,‬‬ ‫ועל כך מביע הבעש"ט צער רב‪.47‬‬ ‫‪ 44‬עבודת ישראל‪ ,‬פ' מצורע‪.‬‬ ‫בשנת תרע"א הוציא לאור ר' יקותיאל זלמן למברגר ספר 'נפלאות הצדיקים'‪ ,‬ותוכנו כלשונו‪ :‬סיפורים חדשים‬ ‫אמיתיים נוראים ונפלאים אשר לא נדפסו מעולם‪ (...‬סיפור אחד הוא היות ואחרי פרסום שמעו של הבעש"ט ודרכו‬ ‫החדשה‪ ,‬היו כמה מחכמי א"י שחששו מכך‪ ...‬נמנו וגמרו לשלוח שלושה אנשים צדיקים ומביני מדע כדי לחקות אחריו‬ ‫ולתהות על קנקנו‪ .‬למעזיבוז הגיעו לפני ר"ה‪ ,‬וכל התפילות של ר"ה ועד יוה"כ הוטבו בעיניהם‪ ,‬רק בהגיע עת תפלת‬ ‫נעילה‪ ,‬והבעש"ט כיבד לגיסו רא"ג שייגש לעמוד כש"ץ‪ ,‬ולפני התפילה הוציא רא"ג את קופסת הטבק שלו והריח‬ ‫מהטבק‪ ,‬עובדה זו לא מצא חן בעיניהם‪ ...‬נמנו וגמרו שאכן יש רגליים לחשש‪ ....‬וממשיך באגדתו )נפלאות הצדיקים‪,‬‬ ‫פיעטרקוב תרע"א‪ ,‬דף ח ע"ב(‪ ,‬כמובן שכל הסיפור הגיע אליו על כנפי‪-‬הדמיון‪ ,‬והוא אכן "סיפור חדש"‪ ,‬וציינתי אליו רק‬ ‫להצביע על פרט הזכרה זו היותו ש"ץ אצל הבעש"ט‪.‬‬ ‫‪ 45‬דגל מחנה אפרים‪ ,‬פ' בראשית‪.‬‬ ‫‪ 46‬במכתבו מחברון מזכיר שמסר לחכמי ירושלים את הערכתו הרבה של גיסו כלפי האוה"ח הקדוש‪ ,‬ברכת הארץ‪ ,‬סע' שכו‪.‬‬ ‫‪ 47‬בספרו מספר רבי אברהם טברסקי המגיד מטריסק‪ ,‬בנו של המגיד מטשרנובל‪ ,‬על התכתבות בין שני הגיסים‬ ‫הקדושים‪ :‬בעת היותו בא"י שלח רא"ג מכתב לגיסו שחלם לו שיש רופאים המרפאים עם סמים מרורים‪ ,‬מאידך ישנם‬

‫‪è‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú íéùã÷ éøçà úùøô‬‬ ‫צער גדול עוטף ר' גרשון בהעלותו אל לבו את ריחוק המקום שביניהם‪ ,‬ומשאלתו‪" :‬מתי אראה פב"פ‬ ‫עוד"‪ .‬והוא מתנחם‪ ,‬שכאשר אחד מבניו יבוא לא"י "אפשר אשים לדרך פעמי אחר ג' או ד' שנים אם‬ ‫יגזור ה' לחיים"‪ ,‬והבעש"ט שש ושמח על הודעה זו‪ .‬מתוך מכתבו של רא"ג מסתבר‪ ,‬שהבעש"ט שלח לו‬ ‫מידי שנה קמיע‪.‬‬ ‫ביום צום גדליה תקי"ז פגעה בו מידת הדין ומתה עליו אשתו מרת בלומא‪" :48‬העולם חשך בעדי‪ ,‬נסעה‬ ‫למנוחות ושבקה אותי לאנחות" כותב לגיסו הבעש"ט‪ ,‬ומזכיר אגב שכבוד עשו לה במותה‪ .‬הוא החליט‬ ‫שלא לישא אשה אחרת‪ ,‬אך הרבנים שבירושלים רבו עליו באמרם ש"מצד התורה" מחוייב לישא‬ ‫אשה‪ .49‬הם רצו שיקח אשה מבנות ירושלים‪ ,‬אך בזה לא הסכים עמהם‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מודיע לגיסו‪ ,‬החליט‬ ‫לצאת לחו"ל לחפש עבורו אישה ההוגנת לו‪ ,‬ומתכנן להיות במחנו בקיץ ]תקי"ז[‪ ,‬משום כך פונה אליו‬ ‫שיחפש עבורו "אשה הגונה"‪ ,‬ושתהא מוכנה לחזור עמו קודם חג הסוכות‪ ,‬היות והוא מתכנן להשיא את‬ ‫בתו 'אסתר' לבנו של רבי מרדכי רובייו‪ .‬כן מחפש שידוך עבור בנו 'אפרים פישל'‪.‬‬ ‫אזכור נוסף ישנו על כוונתו לצאת לחו"ל‪ ,‬והוא בשנת תק"י או תקי"ב לנישואי נכד אחותו בעל 'דגל‬ ‫מחנה אפרים'‪ .‬רעיון זה נמצא באיגרת הבעש"ט אליו‪ ,‬בה הוא רושם‪" :‬גם נכדי החתן החשוב כ' אפרים‬ ‫עילוי גדול בתכלית הלימוד‪ ,‬בוודאי אם יהיה שעת כושר מהראוי לבוא בעצמך לכאן ולראות וליראות‬ ‫עמי פא"פ לשמוח בשמחתינו כאשר הבטיח אותי"‪ .‬אזכור נוסף לכך נמצא באיגרתו של רבי יחיאל‬ ‫מיכל ב"ר ברוך‪ ,‬חתן הבעש"ט שמיועדת לרא"ג‪ .‬שצורף לאיגרת הבעש"ט‪ ,‬בין השאר מזמינו לנישואי‬ ‫בנו ר' אפרים ]בעל ה'דגל מחנה אפרים'[ כלשונו‪" :‬אם יש בדעתו לצאת לחו"ל לכאן אזי אני אמתין עוד‬ ‫על ביאתו דמר‪.50"...‬‬ ‫היריעה הבאה תוקדש להתחדשות ושיקום הקהל האשכנזי ע"י רבי אברהם גרשון ובניו‬ ‫‪øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá‬‬ ‫רופאים שמרפאים עם סמים מתוקים‪ ,‬ואלו רופאים טובים יותר‪ ..‬וכתב לו הבעש"ט פתרון לחלומו‪ :‬היינו שיש צדיקים‬ ‫כאלו שמרפאים רפואות הנפש ע"י תעניתים וסיגופים שנמשלו לסמים מרים‪ ,‬ויש צדיקים שהעודה שלהם היא באכילה‬ ‫ושתיה שגם בהם יש להם דרך לעבדו‪ ,‬ודרך זו גבוהה יותר מדרך השנייה של תעניתים" )מגן אבות‪ ,‬פסח דף ז טו"ב(‪,‬‬ ‫מסורת זו תמוהה ביותר‪ ,‬הלא מקור השמועה היא בסו"ס תוי"י‪ ,‬ששמעו מפי רבי נחמן מהורנדנקא שחלם לו שהוא‬ ‫בא"י!! ללא שום חילופי מכתבים בין שני הצדיקים ]קשה להבחין האם הכוונה שחלם עת היותו בא"י‪ ,‬או שמא בחלומו‬ ‫חזה שהוא נמצא בא"י[‪.‬‬ ‫‪ 48‬ואכן הרב גפנר מצא את אבן מצבתה‪" :‬מצבת הרבנית מרת בלומא אשת הרב אברהם גרשון‪ ,‬ביום צ"ג שנת תקי"ז"‪,‬‬ ‫אור כי טוב‪ ,‬עמ' מו‪.‬‬ ‫‪ 49‬עם הקמת 'וועד פקידי קושטא' בשנת תפ"א‪ ,‬שעסק בין השאר בענייני הנהגת הקהילה‪ ,‬החלו לתקן "תקנות‬ ‫לירושלים"‪ ,‬שרובן נוגעות ענייני ההנהגה‪ .‬כמה מהן נוגעות ענייני מוסר‪ ,‬והידועה מהן היא 'תקנת הרווקים'‪ .‬תקנה זו‬ ‫אינה המצאה שלהם‪ ,‬מצאנו רישומים מהמאה הקודמת ]רבי משה חאגיז בספרו 'שפת אמת' )אמ"ד תס"ז( מספר‬ ‫"שמכריחין את האורח לישא אשה[‪ ,‬אלא שבאותו זמן‪ ,‬בשנת תק"ט‪ ,‬נתוועדו רבני ופרנסי העיר וחדשו "ההסכמות‬ ‫מזמן קדמון‪ ...‬על ענין הרווקים מבן כ' ומעלה‪ ,‬ומבן ס' ומטה‪ ,‬שלא יורשה לשום בר ישראל רווק לדור פעה"ק ירושלים‬ ‫בלא אשה"‪ .‬והטעם הוא לפי דברי ההסכמה‪" :‬ומסורה בידינו כי אין אפוטרופוס לעריות"‪ ,‬ספר התקנות ירושלים‪,‬‬ ‫ירושלים תרמ"ג‪ ,‬דף מא ע"א; וחתומים אליה רבותיו ורעיו מהישיבה‪ :‬רבי גדליה חיון‪ ,‬בעל 'פרי אדמה'‪ ,‬ר' זרחיה‬ ‫אזולאי ורי"י אלגאזי ועוד‪.‬‬ ‫‪ 50‬הרב דוד פרקנל‪ ,‬מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו‪ ,‬לבוב תרפ"ג‪ ,‬עמ' ה‪ .‬וראה אצל הרב מ"ש באומינגר‪' ,‬אגרות רבנו‬ ‫ישראל בעל שם וחתנו רבי יחיאל מיכל לרב אברהם גרשון מקיטוב' סיני‪ ,‬עא ]אב תשל"ב[‪ ,‬עמ' רסו‪.‬‬

‫‪é‬‬