øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô
åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç íéìùåøéá úéæðëùàä äìä÷ä íå÷éùå ïåâøàá äøãñá éðéîù øîàî פועלו של ר' יקר מקיטוב בירושלים אם הוכחנו ביריעה הקודמת שר' אהרן חיים מקיטוב-ירושלים ניהל ביד-רמה את העדה האשכנזית בירושלים ,עד כדי כך שהסתכסך עם העדה הספרדית בשיטת ניהול התרומות המגיעות מאירופה ,הרי שאצל אחיו ,ר' יקר ,מקבלים תמונה שונה לגמרי :לא רק ששיתף פעולה עם העדה הספרדית ,אלא יצא כשד"ר מטעמה בשליחות קהילת ירושלים כולה! ועל כך ארחיב ביריעה זו. לפני פעולותיו בסיוע לקהילה ,מן הנכון להבהיר שגם קבע את לימודיו בישיבה ספרדית ,ואת זאת אנו מתוועדים מתוך תעודות מאוסף אליהו אלישר שהתגלו לאחרונה ,בהן נשפך אור על תולדות ישיבת 'דמשק אליעזר' בירושלים ,ועל בחיר תלמידיה ר' יקר ב"ר אברהם גרשון מקיטוב. בראש חודש חשון שנת תקי"ח נוסדה ישיבה חדשה בירושלים בהשתדלותו של הגביר אליעזר אשכנזי. עם ייסוד הישיבה חתמו תשעה ת"ח על תקנותיה ,לאחר שהם מודיעים על תרומות הזוג אשכנזי לצורך לימוד כל היום ,כמנהג שאר הישיבות לפי תנאים מפורשים" :וקבעו לדורות ישיבה לת"ח עוסקים בתורה ללמוד כל היום כמנהג שאר ישיבות הקבועים בירושלים" .1בהמשך בא פירוט סדרי ההנהגה, סדרי הלימוד וכו' .בסדר שמותיהם מופיע לראשונה' :יקר בהרב מו' אברהם גרשון' ,ולאחריו רבי יהודה נבון מח"ס 'קרית מלך רב' 2המופיע כראש הישיבה .מיקום ר' יקר מוכיח על חשיבותו הרבה.3 למען חשיבות הענין נעתיק את לשון התעודה במלואה. ב" ה להיות שהגביר חפץ חסד מחזיק ידי לומדי התורה כמה"ר אליעזר אשכנזי ה"י ואשתו הגברת המעטירה מ' וידה ת"ם הפרישו מממונם וקבעו לדורות ישיבה לת"ח עוסקים בתורה הנק' בשם דמשק אליעזר ללמוד כל היום כמנהג שאר ישיבות הקבועים פעה"ק ירושלים עפ"י התנאים האלו שרירין וקיימים כתנאי בגו"ר ואלו הם :התנאי הא' שאיש
1אוסף אלישר ,נמצא בספריה הלאומית ,תיק .75 2בנו של רבי אפרים נבון ,מגדולי חכמי דורו ,מח"ס 'מחנה אפרים' .נולד בשנת תס"ג ,ושתה מבארו של ר' שלמה אלגאזי השני. בנוסף להרבצת תורה ,כיהן גם כאב"ד בבית-דין בעיר שהחיד"א היה חבר בו .את זאת אנו למדים מעדותו של החיד"א המציין להוראות שהנפיקו בבית דינם )חיים שאל ,ח"א סי' לח-לט; ח"ב סי' לג(. לאחריו חותמים הרבנים :אברהם בעלול ,רפאל משה גאליקו ,אברהם חיון ,חזקיה רפאל אלפאנדארי ,יאודה ב"ר יעקב כולי ,יאודה מורלי. 3ברשימה אחרת של תלמידי הישיבה ,נמצא שמו במקום השני ,אחרי ראשי הישיבה ר' יהודה נבון ,המעלות לשלמה, נא-אמון ,תרנ"ד ,עמ' קג.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô ממנו ומכ"ש אדם מבחוץ לא יוכל להוציא שום ספר מתוך הישיבה בשום אופן שבעולם לא ביום ולא בלילה. התנאי הב' כי החיוב מוטל על שומרי הספרים הח"מ לקבץ כל הספרים מהחדרים בכל ע"ש ולהושיבם על מקומם ולבקש אם יחסר שום ספר ואם לא ] [...לקבל ימצא אותו יאמר לעטרת ראשינו .התנאי הג' שלא נחסר מלישב כל היום בבית המדרש ושלא ללמוד חוץ בישיבה אחרת בפרט .התנאי הד' שאם מי משלנו הח"מ יעשה שום דבר ח"ו שלא כדין ,הרשות נתונה ביד מורינו ורבינו רישא דדהבא וביד המקדישים הנז' להוציא אותו החוצה ,ולא ליתי איניש דימחי לא משום חזקה ולא בשום אופן אחר .בתנאי הה' שאין אנו יכולים ללמוד לתלמידים אפי' תלמיד א' ושלא להניח לאיזה אדם שיבוא ללמוד קבוע אם לא יהיה רשום רצוי ומקובל אם לא שיהיה ברשות המקדישים .התנאי הו' שכל זה קבלנו עלינו על מנת שעטרת ראשינו הוא יהיה מנהיג אותנו ואם יבא אדם אחר לבד מהמקדישים ואז ידבר ויעשה שלא כרצון עטרת ראשינו אזי התקשרנו בקשר אמיץ כאיש א' חברים לצאת כולנו מהישיבה ,בדבורו הקל ושכל התנאים הנז' יהיה ברשות הוא הראש והמקדישים הנז' אם ירצו הן חסר לבד מתנאי שלא ללמוד אפי' תלמיד א' כי כבר גמרו בדעתם שלא יהיה מלמד איש ממנו. ועפ"י האמור מודים אנחנו חכמי הישיבה הנז' הח"מ איך כל התנאים האלו קבלנו עלינו כיון שעפ"י התנאים האלו הוקבעה ישיבה זו כאמור ,וכל מי שיעבור אפי' על תנאי א' מהתנאים הנז' הרשות נתונה ביד מורינו ורבינו עטרת ראשינו וביד המקדישים הנז' לקוראם אותם החוצה ולא יהא אינש דימחי .ולמען תהיה חתימת ידינו כשני עדים כשרים באנו על החתום ביום ו' ר"ח חשון משנתינו הת"ק ושמונה עשרה ליצירה ושריר וקיים. יקר הרב מו' אברהם גרשון ,הצעיר יצחק בכמה"ר יאודה נבון ס"ט ,אברהם בעלול ,רפאל משה גאליקו ,הצעיר אברהם חאיון ,חזקיה רפאל חיים אלפאנדארי ,שמעיה סיראנו, יאודה בכמהר"ר יעקב כולי.
ïåùàø íåñøô á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô בסוף חודש חשון הפריש הגביר מממונו הקדש סך ששת אלפים גרושים לטובת התלמידים בבית מדרשו 'דמשק אליעזר' באמצעות כוללות קושטא .אשתו מרת וידה מתחייבת להפריש הקדש זה .הסך נקנה כתקנת בני ספרד ,באופן שיד בני ההקדש תהיה על העליונה .האשה הוסיפה אלפיים גרושים להקדש, וכל המטלטלים והקרקעות משועבדים לו.4 בחודש חשון תקכ"א ,זמן קצר לפני מותו ,תרם אליעזר אשכנזי סכום מכובד – חמש מאות אריות, וחכמי הישיבה מודים לו על כך ,ומתחייבים להוציא את הסכום אך ורק לטובת הישיבה ,גם על תעודה זו החותם הראשון הוא ר' יקר כשאביו עודנו בחיים .5בחודש ניסן ,לעומת זה ,כבר חותם :יקר בהרב מו' אברהם גרשון הכ"מ .רקע לתעודה זו :הנדבן אליעזר אשכנזי נפטר בחורף תקכ"א ,הישיבה קבלה אז תרומה גדולה מאשה אחת סניורו אשת שבתי הלוי ,היא הקדישה הקדש גמור כתקנת חז"ל ,סך 450 גרוש לישיבה ,וחכמי הישיבה ערכו תעודת הוקרה עם כמה תנאים לתיקונים לטובתה בחייה וגם לטובת נשמתה לאחר מנוחתה: מודים ומתחייבים לעמוד ולשרת בישיבה בעבור טובת ההנאה מן ההקדש ,ולתת מדי שנה לאשה סך 50 גרוש אריות לכל ימי חייה ,אפילו שתחיה עוד חמישים שנה בלי גוזמה .אם תזדקק האשה למעות בעת הדחק ,יתנו לה מכיס הישיבה 25גרוש אריות לשנה עד סכום של 200גרוש .אם תלווה 25גרוש ,יפחיתו לה סך שניים וחצי גרושים מהחמישים הנזכרים ,ואם תלווה מאתיים ,תקבל 30גרוש במקום 50לשנה. סדר הפירעון נקבע כך :שלאחר ששה חדשים מיום קבלת ההלוואה ,תפרע מחצית הסכום ,ולאחר עוד ששה חדשים ,תפרע המחצית האחרת .כמו כן ,הקדישה חמשה אריות לטובת הישיבה ,בעבור שלאחר מותה ילמדו למנוחתה ב"שבעת ימי המילואים" ,ויעשו לה הוצאות הלימוד במלאת החודש ובמלאת השנה .אם לא תזדקק ל 200-הגרושים הנזכרים ,יכנסו כולם לקופת ההקדש; ואם ישארו בשבעת ימי פטירתה ,יתחלקו בין החותמים. על תעודה זו :כאן כבר חותם ר' יקר עם הוספת הכ"מ .6לדאבון התלמידים ,ראש הישיבה – רבי יהודה נבון ,נפטר גם הוא באותו חורף ,ביום כ"א בשבט תקכ"א ,לפרט זה אנו מתוועדים מתוך הספדו של החיד"א עליו ,7ואין לנו ידיעות כמה זמן התקיימה הישיבה אחרי מותו.8 ישיבה זו הייתה אחת מהעשירות בעיר .על עושרה אפשר ללמוד מן העובדה שהלוותה כספים בריבית לגופים יהודים שונים.9 4שם ,תיק .46 5שם ,תיק .95 6שם ,תיק ;93כאן ראיה נוספת המאשרת את המצבה שגילה הרב שלום גפנר ,שאכן מדובר ברא"ג מקיטוב! חותמים הרבנים :שמעיה סיראנו ,נחמיה בעלול ,אברהם בעלול ,יאודה ב"ר יעקב כולי ,אברהם חאיון ,חזקיה רפאל אלפאנדארי ,יקר בהרב אברהם גרשון הכ"מ ,חיים יוסף דוד אזולאי ]חיד"א[! ,משה יאודה נבון ,שלמה ]?[ 7מ' בניהו ,רבי חיים יוסף דוד אזולאי ,עמ' שמז. 8פלא ,באוסף ישנו רצף של תעודות עד חורף תק"ל .לאחר מכן ישנו הפסקה ,עד תקנ"ג ,אז מופיע ר' אברהם גרשון בנו של יקר ,כתלמיד הישיבה! ראה להלן הע' .35-33 9י' ברנאי ,יהודי א"י המאה הי"ח ,עמ' .246
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô
ïáãðä éôìë äáéùéä éãéîìú ìù áåèä úø÷åä :ïåùàø íåñøô
!î"ëä :åéáà ìò íúåç ø÷é 'øù äðåùàø íòô :ïåùàø íåñøô
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô שליחות ר' יקר אשכנזי הידיעה הראשונה על שליחותו של יקר כשד"ר בראש שנת תקכ"ו מצאנו אותו בשליחות רחוקה ,והוא הגיע עד העיר סופיה – בירת בולגריה .את זאת אנו למדים מתעודתם של הפקידים בקושטא לזכותו: "]סכום של כסף[ מסופיה מבני הרב שבתי פרחי כבר נכתב להם וגם חכם רבי יצחק צדקה שהוא ]?[ דאחרא ותשובה לא נתן ולא שלח מענה ,כמו שנאמר לו אל השליח ח"ר יקיר אשכנזי שהלך לסופיה ]?[ כך שהדבר תלוי בספק. היום מוצאי יוה"כ מש' לעולם יירש"ו ארץ ,וישכנו לעד עליה.10
å"ë÷ú ë"äåé éàöåî ,åìòô ìò ç"åãå ,åøåáò úåçéìù úãåòú :ïåùàø íåñøô 10פנקס קושטא ,דף 90ע"א.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô כנראה שאת שליחותו הראשונה עשה לפחות שלוש שנים ,את זאת אני מסיקים מתוך התעודות בפנקס מדי כמה חדשים המתעדות את שלחותו ואת הסכום שהתרים ,מול הסכום המגיע לו .תעודה מי"ח באב תקכ"ו ,11כעבור שלושה חודשים ביום ג' בחשון תקכ"ז שוב מעדכנים פקידי קושטא לנציגיהם בירושלים אודות שליחותו .12בשלהי דקייטא מעדכנים ראשי הוועד אל נציגיהם בירושלים את הוצאותיו של ר' יקר בנסיעותיו ,כדי למלאות עבורו את החסר ;13ובשנה שלאחריה ,בשלהי שקייטא תקכ"ח ,חוזרים שוב על סכום הוצאותיו .14מכל האמור ,יש לשער ששליחותו הראשונה היתה בין השנים תקכ"ו-תק"ל.
å"ë÷ú áàá ç"é .åúåçéìùá åéúåìåòô úà àèùå÷ ãòåå éðôì øàúî ø÷é 'ø :ïåùàø íåñøô å"éð ä"åî ïá ø÷é :íúåç
11פנקס קושטא ,דף 91ע"א. 12שם ,דף 131ע"א. 13כ"ה אב ,תקכ"ז ,שם ,דף 132ע"א. 14אלול תקכ"ח ,שם ,דף 135ע"א.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô
æ"ë÷ú áàá ä"ë ,åéúåàöåä ìù ç"åã :ïåùàø íåñøô
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô השנים תק"ל-תקל"ג היו קשות במיוחד עבור תושבי ירושלים .היו שנות הפלישה של צבאות 'עלי ביי על כביר' מושל מצרים שמרד בתורכים והתאחד עם בן-בריתו ד'אהר על-עומר ,השייך המורד ששלט בגליל ,כדי להילחם בעותמאן פשה דמשק .ירושלים לא נפגעה אמנם מהלחמות ,אבל הייתה כמעט סגורה ,ונותקה מיתר חלקי א"י ,וכתוצאה מכך נתערער מצב היחסים בין תושבי העיר היהודים והערבים ,כשאלו האחרונים החלו לנהוג באלימות כלפי היהודים ,ובעיקר בתביעה לכיסוי חובותיהם הגדולים שהצטברו עם השנים ,והדברים הגיעו לכדי סכנה ממש לקיום היישוב .זו הסיבה שבשנים אלו כמות השלוחים הייתה מרובה לאין-ערוך משנים שעברו. כאמור ביריעה הקודמת :ר' יו"ט אלגאזי -אחד מבכירי חכמיה – נשלח ביחד עם ר' יעקב חזן בשנת תק"ל ,וחזרו ממסעם ב-תקל"ה .יותר משנתיים עשו באיטליה ,משם הפליגו לדרום-צרפת ,והסכימו שם לספר 'אוצרות יוסף' ,כשהם חותמים" :אלה דברי שני צעירי בנים סובבים בשליחותנו דרבנן". משם הפליגו להולנד ,מהולנד לפרנקפורט ,באשכנז הסתכסכו עם ר' חיים אהרן מקיטוב )ב-תקל"ב( כפי שתואר באורך ביריעה הקודמת ,מאשכנז המשיכו לפולין ,משם חזרו לאיטליה ,ובשבט תקל"ה עשו בליוורנו. השליחות המקבילה :הזוג הראשון טרם חזר ירושלימה ,ולכן שלחו משלחת נוספת ,לאירופה המערבית .והפעם שלחו שלושה שלוחים בבת-אחת ,שני חכמים ספרדים -ר' ישראל יעקב בורלא ראב"ד העיר 15ור' אליהו צבי שהיה מבית דינו של מהרי"ט אלגאזי ,ונוסף עליהם שלישי אשכנזי ,ר' יקר מקיטוב ,שישפיע במיוחד על קהילות אשכנז ,בשליחות העיר להתרים עבורה .בשנת תקל"ד יצא ר' יקר עם חבריו מעדת הספרדי ,16מצוידים בתעודות שד"ר לכל עיר וקהלה .על השלוחים רשמו חכמי העיר: "ובשבתנו על ציר הבצ'ר הדבר יצא לשלוח שלוחים לכל ערי ישראל להודיע צערינו בכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך מלכו של עולם מגיע .אולי יכמרו רחמיהם אל עם בציון ישב לתת לנו גדר בירושלים. וימן ה' לנו שלשה המה מטיבי סעד שלומי אמוני מגדולי הארץ ,ה"ה הרבנים המובהקים כמה"ר אליאו צבי יצ"ו וכמה"ר יעקב בורלא יצ"ו וכמה"ר יקר גרשון יצ"ו ,אשר הקדישו עצמם לעבור בשלח שלוחי דרחמנא נינהו ,להגיד במרום מעט קט מצערינו ;"...בשנת תקל"ד החלו להסתובב בעיר איטליה, לדוגמת :מנטובה 17ופיזה.18 נסטה קצת משליחותם ונעבור לשליחות נוספת .שליחותו )השנייה( של החיד"א מטעם קהילת חברון שהייתה שקועה בחובות עצומים ,החלה בחורף תקל"ג ,ונמשכה משך שש שנים! ,ובסופו השתקע
15מח"ס שו"ת מקור ישראל ונחלת יאודה .מצאנו חתימותיו הרבות עם שאר חכמי העיר בעניינים שונים מהנהגת הקהל. 16שו"ת מקור ישראל ונחלת יאודה ,ירושלים תרמ"ה ,חאה"ע סי' לג. 17כת"ע מוריה ,קל ]תמוז תשס"א[ ,עמ' נא-נד .על המלצתם למנטובה ופיזה חתמו ענקי הרוח :הרש"ש ועמו האחים לבית מיוחס ,רבי שמואל בכר ואחיו ר' מרדכי יוסף בניו של הראשל"צ ר' רפאל מיוחס בכר ,שניהם מלומדי הישיבה 'בית יעקב' ,ר' מנצור מרדוק ,מח"ס קרבן אליצור ועוד ,ר' רפאל צמח בן שמעון ,ר"י 'חסד לאברהם' בירושלים ,ושני חכמים נוספים :ר' שמואל מאימרן ור' חיים ניסים הכהן. 18שלוחי א"י ,עמ' ,540ופרסם שם צילום התעודה הנמצאת באוסף בודליאנה-אוכספורד ,מס' ) 64סרט .(24724
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô בליוורנו .הודות ליומן מסעו שנותר בכת"י אפשר לעקוב אחרי כל תחנותיו ואת המתרחש בה .19בחודש אייר תקל"ד הגיע לנמל ליוורנו ,ושהה באיטליה עד חודש סיון תקל"ו .את ליוורנו עזב סוף חודש אב, משם פנה לפיזה בה שהה עד חשון תקל"ה ,משם לסיינה ,פירנצי ,ומשם חזר לליוורנו ביום ה' טבת ושהה בה עד ח' בסיון .משם החל מסעו הארוך סביב כל עיירות איטליה שסיים בסיון תקל"ו. משם הפליג לדרום צרפת ,בה עבר את ארבעת הקהילות העתיקות )שהיו תחת שלטון האפיפיור( ,משם הצפין לבורדו ופאריס )חורף תקל"ז( .בדרום צרפת היתה לו הצלחה גדולה ,כשהוא לא שוכח להדגיש את תכונתם הברוכה באהדת ארץ ישראל" :אנכי בדרך נחני ה' בשליחות מצוה ופגע ד' ק"ק ...האנשים האלה נדיבי עם אלקי אברהם עושים מאהבה ,זריזין מקדימים לכל נדריהם ולכל נדבותם ,הכל מעלין לא"י בקבא רבה ,אחד אנשים ואחד נשים ,זקנים עם נערים.20... כעת נחזור לשליחותם של השליחים הרבנים אלגאזי וחזן ,ונמשיך בתיאור מסעם .מאשכנז המשיכו זוג-השליחים את מסעם לאיטליה ,ובשבט תקל"ה היו בליוורנו .בינתיים כבר הגיע לשם הזוג השני – ר' יעקב בורלא ור' יקר ב"ר אברהם גרשון 21והייתה מעין התנגשות בין שני הזוגות ,ועוד שליח שלישי הלא הוא החיד"א ,כפי שתועד לעיל שמשך כל חורף תקל"ה שהה בליוורנו .ידיעה זו על ההתנגשות בין שלוש קבוצות השד"רים נמצאת ביומנו של החיד"א 22שהיה נוכח שם" :שבט תקל"ה :היו בליוורנו ר"י בורלא וח"ר יקר ,ובאו מהרי"ט אלגאזי וחר"י חזן ,והיה שם בלבול בליוורנו ,ומהרי"ט ודעמיה עשו והצליחו ,והיה לי נחת רוח ממהרי"ט ודעמיה לעורר אהבתנו ת"ל" .23ולא עוד ,אלא רשם עבורם תעודת-המלצה ל"זוגא דרבנן ,שניהם מלאים החכמה והמדע כמאן דמנח בכסתייהו דמין ,אבני שוהם ואבני מלואים .24"...בצאתם של הזוג הראשון משם בר"ח סיון ליווה אותם החיד"א ופטרם בד"ת,25 משם נסעו לאיזמיר. לעומתם ,את פניו לא האיר לר' יקר .את התיאור ביומן הוא ממשיך בזה"ל" :וח"ר יקר נתעולל לי ע"ד חוב חברון לדמשק אליעזר ומשום ח"ה נתפשרתי עמו" .מהדיר יומן החיד"א -אהרן פריימן חשב שהכוונה לחוב שחברון חייבת למושל דמשק! ואינו ,לאור המצויין לעיל 26שהישיבה לוותה כספים בריבית לשיבות שונות ,מסתבר שכולל חברון לא עמד בתשלומי הריבית .27יש להבהיר שהחיכוך ביניהם 19א' יערי ,פנקס שליחותו של הרב חיד"א ,בתוך ספר החיד"א :קובץ מאמרים ,ירושלים תשי"ט ,עמ' קה-קמ. 20בהסכמתו לספר 'מאמר מרדכי' לר' מרדכי כרמי ,רבה של קארפנטראץ. 21כנראה שהשליח הראשון ,ר' אליהו צבי ,נרתע ברגע האחרון מצאת לחו"ל ,כי אין שום אזכור על שהותו שם. 22שהיה ידידיו של הזוג הראשון מבית המדרש בירושלים .למותר לציין ,החיד"א היה חברו המובהק של ר' יו"ט אלגאזי 23מעגל טוב השלם ,עמ' .69 24מ' בניהו )עורך( ,ספר החיד"א :קובץ מאמרים ,ירושלים תשי"ט ,עמ' כז .כפי שתואר לעיל החיד"א נשאר בליוורנו עד ח' בסיון. 25חיד"א :מחקרים ומקורות ,עמ' שנג .בשנים תקל"ה-תקל"ו מצאנו את ר' יעקב בורלא בערי אשכנז ,ראה ד' ברילינג, קהילת היידינגספלד ויחסה לא"י ,עמ' רכח. 26הע' .9 27ואכן באוסף אלישר נמצא שתי תעודות מחורף תק"ל ,חתומות ע"י חכמי חברון ,בה הם מאשרים הלוואה גדולה
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô לא היה אלא וויכוח פנים-ספרדי ,ולא בין עדות אשכנז וספרד.28 מליוורנו המשיכו ר' יקר ור' יעקב בורלא לדרום צרפת שם הגיעו בחודש סיון .את זאת אנו למדים מהסכמותיהם המשותפת לספר 'אוצרות יוסף' והוא פירוש על פירוש רש"י עה"ת מאת רבי יוסף דמיליאב מוסקאט ,מחכמי קארפינטראץ שבדרום צרפת ,ובין המסכימים ישנו זוג השד"רים ר' יקר ועמיתו ר' יעקב בורלא ,מאמצע חודש ניסן תקל"ה :החותמים" :כה דברי המעתירים דלי ציון ומטולטלים ממקום למקום לכונן את בית חיינו" .29מצרפת הלכו שני השלוחים להולנד ,וכנראה נפרדו שם זה מזה ,ור' יקר המשיך לקהילות אשכנז ופולין ,ומהמשך פעולתו לא הגיעה אלינו שום ידיעה, ואילו ר' יעקב בורלא נשאר לפעול בקהילות הספרדים בהולנד ובאיטליה ,ובשנת תקמ"ב כבר היה בירושלים.30
לצורך הוצאות הכולל ,חוברת 'תעודות מן האוסף של אליהו אלישר' ,ירושלים תשל"א ,עמ' ,24-23על התעודה הראשונה חתום החיד"א! 28מאידך ,מצאנו חדשות בוויכוח ספרדי-אשכנזי ,במסעו הראשונה של החיד"א .בשנת תק"י נשלח ע"י עדת-האשכנזים בירושלים לפולין ר' יהודה ירוחם ,עליו נגענו ביריעות הקודמות .הוא סיבב בפולין ובאשכנז שש שנים .בשנת תק"י חתם בלאנצהוט על כתב-מינוי של גבאי א"י דשם .הגבאים הראשיים של כספי א"י היו אז רבי יצחק לנדא אב"ד לבוב ורבי יחזקאל לנדא בעל נוב"י אב"ד יאמפולי )פנקס ועד ארבע-ארצות ,עמ' .(338מפולין המשיך לאשכנז ,ובעברו דרך קהילות אשכנז אסף שם את כל כספי קופות א"י ,בטענה שהכספים הללו צריכים להיות מוקדש לעדת-האשכנזים בירושלים בלבד .כשנשלח החיד"א בשליחות חברון בשנת תקי"ג מסרו חכמי חברון בידו אגרת נגד השליח ר' יהודה ירוחם .הרב חיד"א מספר ,שבבואו בשליחותו לקהילת פיורדא החודש תמו תקי"ד לא רצו הפרנסים ליתן לו כלום וטענו" :כי בא השליח מ"ר יאודה ירוחם ונתפשר על כל א"י ,ואיברא ידענו את האיש יאודה יעלה על כל ציר אמונים ומלונא דשטרי נפק מתותיה ידיה מרבני וקציני פולין ואשכנז ,ופנקס הכללי בידו ...ואני עני וכואב ..פי תנור בוער באש על הר"י ירוחם ,וגם במכתב הזה באמתחתי יודיע דרכיו ...והיה כבואי אצל הרב יצא לעיון :הנה שמעתי יש תחת ידך אגרת ...קצ'ף על השליח הר"י ירוחם ,תנה אותה על ידי ...ומצוה לפרסם הצבועים וכיוצא .עניתי ואמרתי :רבני חברון ציוו לי ,שאם השליח הנז' החזיק עצמו לשליח חברון ..ונשפטתי אתו ברוב עוז ותעצומות ואדרבה נגד מלכים ,רבני אשכנז וקציניה ,לפרסם את האיש ואת שיחו ,ואם אין ,אזהרה שמענו לבל הגלע הריב ,ובכן לא אוכל לעבור את פיהם. אמר הרב :ויהי מה! רצוני לראות הכתב ,אם כנים דבריך ,ואם מאן אתה ,זה לך האות כי דברת סרה ..אז על כרחי לקחתי הכתב בידי ...ויהי כקרוא הרב שנים ושלושה דלתות ,אמר לי :לא טוב אתה עושה שלא לפרסם הכתב הזה" )מעגל טוב השלם ,עמ' .(18-16 אחרי חיפוש רב בפנקסי קהילת פיורדא ,מצאתי התייחסות לוויכוח זה בישיבה מיוחדת אצל פרנסי העיר ,בדיוק כתיאורו של החיד"א ,ואכן נראה מדבריהם שמתלבטים האם להשאיר את השינוי שהנהיג ר' יהודה ירוחם ,או לא. מאידך ,ההתרשמות מצדקותו של החיד"א היא מעל ומעבר ,ומסרו בידו סכום מכובד ,ונוסף לכך השאירו בידו כסף פרטי לו ולשמשו כדי להחיות את נפשם על אם-הדרך: העתק מתוך פנקס פיורדא :כהיום יום א' יו"ד תמוז תקי"ד לפ"ק התאספו אלופי' פו"מ קומט פור ירושלמי א' בשמו מוהר"ר חיים יוסף דוד אזולאי ובידו מגילת עפה מק"ק חברון ומפקידי חברון בק"ק קונשטאנטינא אשר כולם יעידון ויגידון עליו שהוא ציר נאמן לשולחיו שליחותא דרחמנא לרחם על עניי ואביוני חברון תוב"ב .איזט גבליבן מיר ממעו' א"י אשר בידינו אן קיין משולח מכל הערים בקדושים ערי ארץ ישראל וואש געבן ]??[ אונזרי קוויטונג ופטורים מכל ערי א"י כפי פראטאקאל כ"ו אדר ראשון תקי"ג לפ"ג וההשוואה מה שעושים עם החכם המשולח ירושלים תוב"ב מהור"ר יהודה ירוחם נר"ו בידים מכל הד' קהילות קדושים צו הבין ע"י קלפט געבהט כפי פראטאקאל מב' אייר תק"ז איהם ניט געבן ]?[ ויילין מיר ניט בבירור וויסן אויב קהל ניט באותו פעם כתב התחייבות לאותו משולח חברון בשמו מהור"ר אברהם עובדיה געבן האט.... וועלכן אין האלט מאן למשולח הנ"ל מהור"ר דוד אזולאי שריפטליך געבן אויך עגלה למקום הסמוך איזה פרסאות און איוך למתנה שלו חי"ת זהו' ולמשרת שלו ב' זהו' ממעות א"י געב .דיא כתבים מחכמי אשכנז בחברון שיש ביד המשולח הנ"ל זאל מען אויך אבקאפירן להיות ]למשמר?[ ,פנקס פיורדא ,H.U.C. ,מס' ) 126סרט ,(45689דף קכד ע"א וע"ב. 29אוצרות יוסף ,ליוורנו תקל"ג. 30שלוחי א"י ,עמ' .543-542
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô נראה שר' יקר הסתגל לאורח חיים של הספרדים ,כד כדי כך שחתם את שמו בצורתם כתיבתם ,ולא עוד אלא חי בקהלם .אסמכתא לכך אפשר להצביע על רשימה של גמ"ח שניהל אחד מחכמי העדה בעיר. בגנזכו של אדמו"ר מקארלין שליט"א טמון כרך חידושי-תורה מעשה ידיו של אחיו של רבי רפאל הלוי מחכמי אזמיר מח"ס 'קול בן לוי' ,תלמיד מובהק לבעל 'בתי כהונה' ,31האח ישב בירושלים ,ובשנים אחדות ניהל בה גמ"ח ,כשהוא רושם את הסכום לצד כל לווה .כנראה שרשם גם סך התרומות שתרם לישיבות וכדומה .רשימות אלו נכתבו בשפת לאדינו בשנת תק"ל – בדיוק השנה שחזר ארצה ממסעו הראשון ,הוא קיבל סכום מסוים מאת הרב הלוי .מתוך עשרה העמודים של דו"ח הגמ"ח ,ר' יקר הוא האשכנזי היחידי! אגב ,הזדמן לי לעבור על פנקס כולל הספרדים משנת תקי"ט ,פנקס נדיר ביותר ואינו נגיש לקהל .בפנקס רשום חשבונות הקהל ,כלפי יחידים וישיבות ,כשרובו הוא רישום על הלוואות ופירעון החובות.
à"èéìù ïéìøà÷î ø"åîãàä ìù åøöåà êåúî :ïåùàø íåñøô íäøáà øåéðñ / éñéôìà î"ç / äâðøåñ î"øç / øàâàî é"øç / øåèåã øåéðéñ / íìùåøé ÷"äòô ïåáùç ïá à"øç / éàáâ è"ù ø"ç á"ð / áéáàæà é"ç / êåøá è"éøä / éãéá ïåëùî åøáéãøå÷ äùî áøä / ñãðî éèéðåâðñ à"çø / àéðìøãðéà à÷éø 'áâ / [éúéá úååðì=] á"ðì / éúåîç 'îì / éèéðåâðñ à"ç / éâðàñ éæðëùà øé÷é ø"ç /[??] ïåëùî éáö íëç éã ìåãðéæ /[?] ïåëùî
31שם המחבר אינו רשום בכת"י ,ואת הזיהוי לאחיו ,הוא אחרי שהוא מציין כמ"פ לחידושי אחיו.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô
ììåëä ñ÷ðô êåúî :ïåùàø íåñøô à"ãéçä øåáò äàååìä
íéãøôñ ììåë ñ÷ðô :ïåùàø íåñøô ù"ùøä øåáò äàååìä .è"é÷ú ,íéìùåøéá פטירתו
לעיל ראינו שהאזכור האחרון למסעו הינו בשנת תקל"ה ,כנראה שתיכף חזר ירושלימה ,וזאת אפשר לנחש מזמן פטירתו :בחורף תקל"ט ,כפי שרשום ע"ג מצבתו שהתגלתה ע"י הרב שלום גפנר" :מצבת קבורת הרב הכולל הנפטר במבחר ימיו כמהר"ר יקר גרשון אשכנזי והיתה מנוחתו עבוד יום ו' לחודש כסלו שנת תקל"ט".32 בנו רבי אברהם גרשון ס"ט בנו הרב החכם ר' אברהם גרשון ,נולד כנראה אחרי לידת זקנו ,והיה מחכמי ירושלים וחסידיה, ומחכמי ישיבת 'בית-אל' ,שם שתה מבארו של רי"ט אלגאזי ,והיה מראשיה ומגיד שיעור. כאביו ,היה מחכמי ישיבת 'דמשק אליעזר' ,ומדברי תורתו נזכרו בספר 'אמר יוסף' לתלמידו חבירו רבי יוסף אלקלעי )שלוניקי תקצ"א( ,ושם יכנוהו "מאור עינינו הרבה החריף" ,33ובערוב ימיו יצא "לקרית חוצות" לצורך מחיה וכלכלה ,וחזר לירושלים. 32אור כי טוב ,מהדורת תשכ"ח ,עמ' יג. 33בתוח"י )חלק ג עמ' ,(59טעה בחושבו שהכוונה לרא"ג הסבא! מכובדי הרב החסיד ר' מנדל ויזניצר שליט"א ערך עליו מאמר ביוגרפי וקראו בשם 'חידושי הגרשוני' ,בו אסף כל מאמריו המפוזרים בספר אמר יוסף ,נחלת צבי ,כח ]ניסן תשע"ב[ ,עמ' מ-נא.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô מסופר עליו שהיה עני מרוד ,ופעמים רבות אירע לו ולבני ביתו שלא היה להם פת לחם גם כמה ימים רצופים.34 בשנת תקנ"ג בהיותו תלמיד ישיבת 'דמשק אליעזר' נאלץ לצאת לחו"ל ,ואיבד זכותו בישיבה .בשובו לא מצא מקום ,אולם זמן קצר לאחר מכן –בסוף חודש חשון תקנ"ג -יצאו שלושה רבנים מהישיבה ,ואז תפס מקומם רא"ג ,תוך התחייבות לפנות את המקום כאשר הנזכרים יחזרו לישיבה; את כל זאת אנו למדים מתעודה שרשם לשם כך ,המתפרסמת כאן לראשונה ,והמעניין שהוא חותם בס"ט ,ז"א שהשתלב לגמרי בקהל הספרדי.35
:ïåùàø íåñøô !äáéùéä éìñôñì áåù ìá÷úäì æòä åðåöø úà ïåùøâ íäøáà 'ø òéáî äá äãåòú 34תוח"י ,ח"ג עמ' .85 35אוסף אלישר ,תיק מס' .58 לשון התעודה: ב"ה.להיות שזה ימים זכיתי לקבוע למודי בישיבת דמשק אליעזר י"ב ויהי ליומים הוכרחתי לצאת לקרית חוצות לעשות סיפוק לפרנסתי וכפי נמוסי הישיבה נאבד זכותי שהיה לי מקדם .והנה בעתה שחזרתי למקומי ולא נמצא מקום פנוי בישיבה לחזור לאתני ,כי אם מקום אחר שאול מהג' מהר"ם מאג'אר ומהר"ח בעלול ומהר"י סאראנו יצ"ו. הנה כי כן מעיד עלי חתימתי שבחזרת אחד מהם ,מחוייב אני לצאת מן הישיבה ,ואין לי תואנה על חכמי הישיבה כלום ,וכם שאר השואלים נעמדה יחד למשפט ככל אשר יורו חכמי הצדק היא גופא גזרה .וההוו בשלישי אחרון לחודש חשון ש' התקנ"ג ושריש וקיים הצעיר אברהם גרשון ס"ט
âé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú íéáöð úùøô
היה לו ידיד ורע "הרב החסיד קדוש עליון" ר' אשר ענזיל אשכנזי ,אשר כל זקני העיר הפליגו לספר מגדולת מעשיו ,חסידותו וקדושתו .לפני פטירתו של ר' ענזיל בקש מידידו רא"ג שיטבלו אותו אחרי פטירתו כמנהג החסידים האשכנזים ,במקווה שהיה בתוך בית המדרש חסידים 'בית-אל' .אולם הגאון רי"ט אלגאזי ]ראש המדרש[ לא הסכים לדבר ,כי דבר זר הוא בעיני הספרדים ,ובגלל כן לא נתקיימה רצון הנפטר ,מאידך ציווה ריט"א ללוותו בכבוד גדול .עובדה זו גרמה להרעת מצבו של רא"ג :ההלוויה התקיימה בערב שבת ,בשוב רא"ג מבית הקברות ,בבואו לביתו בחדרו האפל ,נפל עליו פחד גדול ,אשר חלה מזה עד סוף ימיו .החסיד ר' אשר ענזיל התגלה לו בחלום וציווה עליו לבקש מחילה על קברו בצירוף עדה שלימה ,הדבר דיכא מאוד את רא"ג ,ונפטר אף הוא לבית עולמו ,36וקברו סמוך לקבר אביו וזקנו .וזה שחקוק על מצבתו: מ"ק /החכם ז"ק כמה"ר /אברהם גרשון /אשכנזי תנצב"ה /נפ' יום יב אדר ב' ש' 37 תק"ע
היריעה הבאה )המתועדת לשנה הבאה( תוקדש להוכיח שהקשר בין קהילת בראד והנוב"י לבין העדה האשכנזית בא"י ,נשאר בתוקפו גם לאחר פטירתו של רא"ג ושל בניו ,והוא ניכר בצורה בולטת אצל עדת החסידים יושבי הגליל שעמדו תחת חסותם של הרה"ק ר' מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
úøùåàîå äáåè äðùå äáåè äîéúçå äáéúë éìåçéàáå íåìù úáù úëøáá ,äàéöîå äãåáò ,äøéöéå äééùò úðù äáåø÷ä äðùä àäúù ,íëãéãé úìéçàë íéìùåøéî ïè÷ä ìàéçé
36תוח"י ,חלק ג פרק ב ,עמ' .83 37תוח"י ,ח"ג עמ' ;85אור כי טוב ,מהדורת תשנ"ט ,עמ' יט.
ãé
