øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô
ïéá äçéù ÷ñôä øåñéà éáâì øäåæä éøôñ úòãá óé÷î øåøéá úòã úðáäá éãåñé ïåéãå ,ùàø ìù ïéìéôúå ãé ìù ïéìéôú úçðä åéàöàöå 'øëùùé éðá' ìòá áåðéã ã"áà àøéôù êìîéìà éáö éáø "åæ àéâåñá åéøçà ?à øîàî בסוף פרשתינו כותב הזוהר" :כתיב ועשית הישר והטוב' .הישר' דא תפלה של יד לאמשכא )ס"א לאסמכא( ליה בתפילין של ראש לאתיחדא כחדא ,ותפלה של אקדים לשל ראש ,ואצטריך דלא הוי פרודא בינייהו כלל". אחד האריות בעולם החסידות ,שכל התורה היתה פרושה לפניו כשמלה ,היה רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב ,1שזיכה אותנו באוצרו המבורך -בספריו הקדושים שהנודעים ביניהם הם 'בני יששכר' על עניני זמנים וחדשי השנה' ,אגרא דכלה' על התורה' ,דרך פקודיך' על תרי"ג מצוות .לצד צדקותו היה גאון אדיר בנגלה ונסתר ,חריפותו ובקיאותו בכל מכמני התורה היו פלאיים ביותר .השאיר אחריו ברכה מרובה בכל מקצועות התורה .ייחודיותו בעולם החסידות בשילוב של דרוש וחידוד ,חסידות ועבודה, נגלה ונסתר .לשונו מתוקה ובהירה ,המעוררת מחד ומלהיבה מאידך .מאפיין נוסף בכתביו :אין דבר ריק בתורה ,כלומר אין דבר מוזר ככל שיראה שאין לו סיבה עמוקה לבאר סיבת הדבר ,ואין הוא מסתפק באיזה דוחק או דקדוק לשון ,אלא הוא יורד לעומקו של דבר ואינו נרתע מלשלב בחדא מחתא פשט רמז דרוש וסוד. כן התברך – באופן מיוחד – שצאצאיו אחריו צעדו בעקבותיו ,כיהנו בערים חשובות וחיברו גם הם ספרים בכל מקצועות התורה ,כדרך שהתווה והנחיל להם. דורנו התברך בההדרת ספרי קודש באופן יוצא מהכלל .גם ארון הספרים החסידי זכה למהדירים מומחים ומביני מדע .ספריו העשירים של רבינו הבני יששכר הם כל כך פופולריים שזכו לכמה מכונים שהוקמו לההדירם מחדש .אחד המיוחד מהם הוא מכון 'בני שלשים' המנוהל ע"י הגאון החסיד רבי צבי אלימלך פאנעט אב"ד קוסון-בני ברק שליט"א ,שההדיר את ספריו של רבי צבי אלימלך ברוב כשרון ,עבודתו בקודש היא לשם ולתהילה ,וכולם משתוממים איך נחית לברר את עומק כוונתו בכל שיטה ושיטה. לכבוד פרשת בא ,בה נצטווינו על מצוות הנחת תפילין ,אעיר על הגהה אחת של הרב פאנעט שהיא כשגגה שיצא מלפניו ,וכל העניין משתנה בשינוי של אות אחת. רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש ,המפורסם על שם ספרו 'דרכי תשובה' ,נכדו של הבנ"י ,רשם כששים הגהות על גיליון סידור 'דרך החיים' )למברג תרכ"ה( .כמובן שתוכנן הוא שינויי נוסחאות והנהגות שונות .על הגיליון לסדר הנחת תפילין הוסיף ידיעה מעניינת .הוא מציין קפידא מחודשת לגבי הקשר העצמי של הנחת תפילין לקריאת שמע ,וז"ל" :יעויין בספר אגרא דפרקא לאא"ז זללה"ה מדינוב שכתב )סע' כז( בשם ה'כסא מלך' שמשמע להדיא בתקו"ז הקדוש שיש עבירה להשיח מעת הנחת 1את מאמרי זה החילותי לערוך ביום היאר-צייט שלו י"ח טבת ,זי"ע.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô תפילין עד אחר קריאת שמע .וכתב שאפשר שקריאת שמע דקרבנות מהני לזה ,אבל ירא שמים לא ישיח עד אחר השמונה עשרה ,עד כאן".2 ניסיתי להתחקות אחרי שורש אזהרה זו ,וגיליתי גלגולם של דברים ,איך מתוך אי-דיוק של אות אחת יכולה לשנות צורת מטבע. נעתיק לראשונה את לשון ספר אגרא דפרקא במילואה ,כפי שהדפיס הרב פאנעט שליט"א ,סעיף כז: "עוד שם ]תקו"ז הקדמה דף ג ע"א[ כד נחית קודש אבריך הוא בק"ש איתמר בחיוון ]יחזקאל א ,כד[ 'ואשמע את קול כנפיהם וכו' וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא והיינו שמע ישראל וכו' והגין דא מאן דשח בינתיים עבירה היא בידו וכו' עיי"ש כל הענין .ועיין ב'כסא מלך' אמר שם שלפי דברי הת"ז עבירה להשיח מעת הנחת תפילין עד אחר שמו"ע ,וכתב שאפשר ק"ש דקרבנות מהני לזה, אבל ירא שמים לא ישיח עד אחר שמונה עשרה".3 והעיר הרב פאנעט על אתר" :בספר באר לחי רואי על תקו"ז רצה לפרש דקאי על איסור להפסיק בין תפלה של יד לתפלה של ראש ,אבל לא מצינו שום א' מהמפרשים שיפרש כן ,ונראה שהוא עצמו חזר בו שם בדף ט ע"א ד"ה מאן דשח שיחה בינייהו".4 ספר 'באר לחי ראי' הוא ביאורו הענקי של רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש על ספר התיקונים ,בו נחית לבאר כל פיסקה ופיסקה בבהירות מיוחדת .5במבט ראשון מזדקרת לפנינו תמיהה :מחד מעיד ה'דרכי תשובה' בשם זקנו" :שיש עבירה לשיח עד אחרי קריאת שמע" ,ואילו באגרא דפרקא עצמו כותב "עד אחר שמונה עשרה" ,ובכלל כאשר מעיינים בתיקו"ז ,שם מפורש שהכוונה לקריאת שמע ,הנוסח הוא" :והיינו שמע ישראל וכו' ובגין מאן דשח בינתיים עבירה היא בידו" ,ואילו שמו"ע מאן דכר שמיה?! כן תמוה שהנכד ביאר את דברי התיקונים בצורה שונה לגמרי ,כפי שהעיר הרב המהדיר שליט"א .ולא עוד אלא שבביאורו לתיקונים התעלם רבי צבי הירש מביאורו של זקנו ב'אגרא דפרקא' ,בה בשעה שהוא עצמו ציין לו בגיליון סידורו?! כן תמוה ביאורו של הבאר לחי רואי .כדי ליישר את ההידורים, הבה נטייל בביאורו של רבי צבי הירש לספר התיקונים. את הטיול נתחיל במקורו ההלכה של איסור הפסק בתפילין ,ונמשיך לצעוד ולפלפל בסוגיא בספרות הזוהר ושיטות השונות של מפרשיו בביאורי דבריהם. איסור שיחה בין תפילין של יד לתפילין של ראש למדנו בברייתא )מנחות לו ע"א( :אם סח בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש ,עבירה היא 2תיתי ליה לידידי נפשי הרה"ח בנש"ק רבי יוסף אשר רבינוביץ ורבי ישראל זאב גוטמאן ,שערכו מחדש את תשובותיו של בעל 'דרכי תשובה' :שו"ת "צבי תפארת" ,עם תוספות והערות חשובות בצורה נפלאה ביותר .בסימן צב העתיקו – פנינה יקרה -גיליונות סידור 'נהורא' שלו; הערות עשירות ביותר לבירור נוסח והנהגות התפלה )שו"ת צבי תפארת, הוצאת אמת ,תש"ע ,כרך ב עמ' רה(. 3אגרא דפרקא ,עם הגהות הצבי והצדק ,בני ברק תשנ"ט. 4אגרא דפרקא ,שם. 5נדפס בעירו מונקאטש בשנת תרס"ג.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô בידו .ונחלקו רש"י ותוס' בביאורה .דעת רש"י שעצם ההפסק אינו נחשב עבירה ,אלא א"כ לא בירך המפסיק את הברכה השנייה ]על של ראש[ .אבל המפסיק בדיבור ומברך את הברכה השנייה ,קיים המצווה ,ויקבל שכר על הברכה .לעומתו ,תוס' וכן ראשונים נוספים סוברים שעצם ההפסק אסור, משום שהוא גורם לברכה שאינה צריכה. ומצאנו דעה שלישית הסוברת שאפילו ללא טעם של הברכה ,אסור להפסיק ,משום ששתיהן נחשבות מצוה אחת ,כן חידש תרומת הדשן ,ח"ב סי' קז הביאו ב"י סי' כה ;6טעם הדבר ביאר תה"ד בהקדם חידושו של בעל המאור )ר"ה לד( שצריך להסמיך הנחת תפילין של יד לשל ראש שהתורה אמרה 'והיו לטטפות' שתהיה הויה אחת לשתיהן. מה מותר להפסיק בין התפילין ידוע בשער בת רבים מחלוקת הראשונים בגדרו של הפסק בין התפילין .נחלקו האם שרי להפסיק בין שני התפילין בדבר שבקדושה כגון איש"ר וכדומה .דעת הרא"ש )סי' טו( שאין להפסיק ולהסיח אף לעניית אמן ,ואף שאין בזה עבירה גדולה כל כך כמו בשיחה בטילה שיחזור עליה מעורכי מלחמה ,מכל מקום אסור משום שגורם לברכה שאינה צריכה.7 לעומתו ,המרדכי )ד"ה הגה כתב רי"ף( הביא בשם ר"ת שדווקא בדברים בטלים אסור להפסיק ,אבל ענה קדיש וברכו בינתיים אין זה הפסק ,שכיון שאין יכול להניח עד שיענה עם הציבור ,אין זה הפסק כיון שצורך הוא לו וצריך להקדימו .8הב"י ]כה ,י[ הביא שתי דיעות אלו ,והוסיף שנראה לדעת המרדכי שאם הפסיק לדבר שבקדושה אינו צריך לחזור ולברך ,והביא בשם האגור בשם תשובת הרשב"א )ח"ה סי' יג( שאף שרשאי להפסיק לדבר שבקדושה מכל מקום אם הפסיק חוזר ומברך ,ויתירה מזו :אפילו הפסיק ושמע צריך לחזור ולברך ,מדין 'שומע כעונה'!9
סוגיית ההפסק בספרות הזוהר כעת הבה ונטייל בחיבורי הזוהרים כדי לטעום מדובשם בהסברם הפנימי לאיסור ההפסק .כדי להבין את הדברים לאישורם יש להרחיב את הדיבור בשיטת התיקונים 10שהוא באמת מ'רעיא מהימנא', 6חידוש להלכה למעשה לפי שיטה אחרונה זו ,שגם המניח תפילין ללא ברכה ,לא יפסיק ביניהם ,כגון בחוה"מ ושל ר"ת ,ראה מג"א ס"ק יז ,באה"ט ס"ק יא ובאה"ל. 7וכן הכריע הטור כדעת אביו. 8וכ"כ אור זרוע ,סי' תקפב בשם 'תשובת הגאונים'. 9ולהעיר מלשון שו"ת ראב"י אב"ד נרבונא" :אם נזדמן לו עניית אמן או יהא שמיה רבא או עניית קדושה בין תפלה לתפלה ,לפי עניות דעתי נ"ל שטוב לו לשתוק להיות שומע כעונה ויאזין בשמיעה ולא בענייה ,ואם שגה וענה אע"פ שמפסיק לדבר מצוה ,חוזר ומברך" ,תשובות הראב"י אב"ד ,סי' ריג. למעשה ,לא קיבל הב"י חידוש זה ,ודעתו שאם הפסיק בשמיעה אינו חוזר ומברך ,ולכן הכריע בשולחנו שישתוק וישמע ויכוין למה שאומרים .נושאי כליו נחלקו באם עבר וענה ,דעת הט"ז שאין זה הפסק ,ולעומתו דעת המג"א שצריך לחזור ולברך. 10מן הנכון לציין ללשון הרמ"ק – גדול מפרשי כתבי הזוהר – שהעמיד את התיקונים ,וכמובן לצדו הרע"מ והפיקודים ועוד ,בדגרה גבוה יותר לעומת הזוהר" :וחבור הפרשיות מהזוהר נתחבר דרך עראי ,שהיו דורשים בשעת הפסקת
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô להקפדה זו של הפסק. א[ החלק האחרון של זוהר לפרשת בא הוא מחבור רע"מ המונה את המצוות המופיעות בפרשה זו. המצווה האחרונה היא מצוות תפילין ,שם מוסבר ומפורט את סודן של כל אחת מהד' פרשיות ,והייחוד הנעשה בצירופם בבית אחד .ומכאן למדו עומק ההלכה של איסור הפסקה בין שני התפילין .לאחר הסבר ששני התפילין הם 'תקון פאר ויופי של המראות העליונות' ,ולכן נקראים טוטפות ,היופי נוצר על ידי ייחוד של המידה העליונה 'בינה' עם המידה התחתונה 'מלכות' .ולכן תפלה של יד שהוא מלכות יש להמשיך את מדתו כלפי מעלה לתפילין של ראש שהוא בבחינת ז"א שיתייחדו כאחד ,ולכן "צריך שלא יהיה פירוד ביניהם" ,היינו שלא להפסיק ביניהם .קפידה זו של תוצאת איסור הפסק הנוצר בחשיבת הייחוד שנוי ומשולש ומרובע בעוד מקומות בספרי הזוהר ובעיקר בחיבורי רע"מ. מרהיטות לשונו משמע שמיקום אזהרתם הוא בין שני התפילין ,וכן נראה דעות גדולי מפרשי הזוהר: רמ"ק 11ורבי אברהם גלאנטי.12 ואילו רבי צבי הירש מזידיטשוב בספרו הענקי 'עטרת צבי' ביאר באופן שונה לגמרי .ותמצית דבריו הם כך: שהרע"מ מוסיף כאן סדרם של ר"ת על סדרם של רש"י ,והם מרומזים בפסוק זה 'ועשית הישר והטוב', הישר מרמז לתפילין של רש"י שהוא בסוד אמא והם בכללם כמו תפילין של יד שהוא ג"כ בסוד אמא, וזהו 'ועשית הישר' דוקא במעשה הנעשה ביד וממשיך המוחים הרמוזים בתיבת יש"ר .ואילו 'הטוב' חל על תפילין של ר"ת ,שהוא בסוד אבא ,והטוב רומז ליסוד אבא ,והם בכללם כמו תפילין של ראש שהוא ג"כ בסוד אבא. ולכן צריך לסמוך תפלה של ראש – סוד מוחין דאבא לתפלה של יד סוד מוחין דאמא שיהיו מתייחדים כאחד .ולאחר אריכות גדולה בא רבי צבי הירש לידי מסקנה שהייחוד הנכון אינו מתבצע אלא כשמניח שני הסדרים יחדיו .וזהו כוונתם 'ואלין אינון תפלה של יד ותפלה של ראש ,ואינון כללא חדא בלא פירודא' :שתפילין של רש"י הם בסוד מוחין דאמא כמו תפילין של יד ,ושל ר"ת הם בסוד מוחין דאבא כמו תפילין של ראש ,וכשמניח שניהם ביחד ,נמצא בשעה שמניח שני השל יד ביחד ,הוא מניח מוחין דאמא עם מוחין דאבא בפעם אחת בלא שום פירוד .כן כשמניח תפלה של ראש של שני הסדרים ביחד, הוא מניח מוחין דאבא עם מוחין דאמא בבת אחת ,נמצא שאין ביניהם שום פירוד.13
תלמוד משנתם במשא ומתן הלכות התורה .אמנם חבור זה ]התיקונים[ וחיבור רע"מ שיר השירים ופקודים ואדרא, היה ממש פנייתם מכל וכל לחבר החיבור") ,אור יקר לתקו"ז ,כרך א ,עמ' טו; וראה שם עמ' מד(. 11רבי אברהם אזולאי העתיקו באור החמה ,פ' בא דף נא טו"ד. 12אור החמה ,דף נב טו"א. 13עטרת צבי ,סוף בא; פרי קודש הילולים ,שער התפילין פ"ד. תיתי ליה להגה"צ רבי נתנאל ספרין אדמו"ר מקומרנא-ירושלים שליט"א שהקדיש עבורי מזמנו היקר ,ופתר את ספוקתי בסוגיא סבוכה זו .כשהצעתי לפניו את ביאורו של העט"צ ,ופליאתי בצידו בהבנת פלפולו ומסקנתו המחודשת, ענה ואמר :שמה מאוד תואם מסקנתו זו ,שהרי הרע"מ ,ורק הרע"מ סובר שיש להחמיר ולהניח את שני הסדרים של התפילין! ושפ"י.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô ב[ בהקדמה לתיקוני זוהר )דף ג ע"א( בשם רע"מ מבאר בארוכה ש"המשכילים" בעלי הקבלה עובדים את הבורא בייחוד קב"ה ושכינתו ,היינו בכל פעם שמזכירים שם שמים או בעת קיום מצווה משלבים יחד הוי"ה ו-אדנ"י ,ועי"ז מקשרים יחד מדות המלכות עם ז"א אדנ"י .נעתיק את לשונו עם הגהות הכרחיות מהמפרשים על אתר: "כמה מלאכים דאינון חיוון דמרכבתא 14וכו' לקבל אלין אזכרות דאינון יאהדונה"י בין בקריאת שמע בין בצלותא בין בשירות ותשבחות והודאות ,15דבכל אזכרה דיפוק מפומוי בכל אתר ואתר ובכל ממלל, צריך לכוונא דיבורא באדנ"י קול ביהו"ה ,וליחדא לון כחדא ביחודא 16דאיהו יחיד נעלם דמחבר לון ומייחד לון כחדא ,וביה צריך הכוונה דלא תלייא למימר ביה קול ודבור אלא מחשבתא .כד נחית 18 קודשא בריך הוא בקריאת שמע 17אתמר בחיון )ס"א בהון( ]יחזקאל א ,כד[ ואשמע את קול כנפיהם בעשר מיני הלולים ,19בשיר פשוט דאיהו י' כתר ,כפול דאיהו י"ה חכמ"ה ובינ"ה ,משולש ביה"ו דאיהו 20 חס"ד גבור"ה תפאר"ת ,מרובע ביהו"ה דאיהו נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת ,דנטרין צפרא קדישא ישראל בינייהו וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא והיינו שמע ישראל ,21הא נחית לגבה צריך לקשרא ליה בהדה ולייחדא לון ביחודא חדא בלא פירודא כלל ,ובגין דא מאן דשח בנתיים עבירה היא בידו ההיא שיחה.22 14רמ"ק בביאור האריך לפרט באיזה מלאכים מדובר ופעולותם לגבי העלאת העולמות ,אור יקר ,תיקונים כרך ב ,עמ' קמד. 15ראה פירוש 'שעת רצון' לרבי שלמה הכהן ,שאלוניק תק"פ. " 16תדע דעיקר היחוד הוא על ידי עילת העילות שהוא פנימיות הספירות ...לפיכך בכל כוונת מצוה צריך להיות לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם" ,רבי אברהם אבלי מדרוהוביץ ,באר אברהם ,לבוב תרכ"ט. מן הצורך לציין שרבי צבי הירש מזדיטשוב בהגיע לידו חיבור זה התפלא" :והיה מפליא את השגת המחבר ושיבח אותו לפני תלמידיו הרבה ,ואמר שבעיניו יפלא לחבר חיבור כזה" )לשון תלמידו רבי יצחק אייזיק מקומרנא( .על סוד והשתלשלות הייחוד האריך רמ"ק באור יקר ,עמ' קמד-ה. " 17רצה לומר ,כי ידוע בקרי"ש יורדין מוחין דגדלות מאימא ,שנצח הוד יסוד דאימא שבהם מתלבשין המוחין יורדין ומתלבשין בז"א ,ואז הוא נעשה גדול בן י' ספירות") ,הגהות רבי יצחק אייזיק מפלאצק ,באר יצחק ,זאלקווא תקל"ח; וראה 'שעת רצון'(. " 18כל כנף באדני ..ולכן כנף הוא גם כן מלשון כנופייא ,וגם כי כנף פירושו לשון קצה הוא סוף דלעילא והתחלה דלתתא, ובעשר הללויה שהם ביצירה נעשה הכנה לקול ודיבור דקריאת שמע הנעשה באח"ד ,ולכן אסור להפסיק בדיבור גם בפסוקי דזמרה") ,הגהות רבי ישראל המגיד מקאז'ניץ ,אור ישראל ,טשרנוביץ תרכ"ב(. " 19כל השמעת קול בשיר הוא התעוררות מיין נוקבים מלמטה למעלה לקבל שפע ,ובקריאת שמע בקו"ר בבריאה הם מתעוררים לקבלו בשיר פשוט הוא כתר) ,"...כסא מלך(; וראה בארוכה באור יקר ,עמ' קמו. 20את המשל לצפורים ביאר בארוכה באור יקר ,עמ' קמו. " 21היינו שבמילת ישראל צריך לכוין להמשיך להכניס בז"א מקיפין דיניקה דאימא ופנימיים דיניקה דאבא") ,שעת רצון(. " 22פירוש :בא ללמד גם למי שקורא ק"ש בלא ברכות ,אלא קורא ק"ש בעונתה או על המטה ,או ביום אחר שעבר זמנה" ,רבי יוסף חיים הבבלי ,תקו"ז עם פירוש בניהו ,ירושלים תרס"ג ,דף ו ע"ב( תרגום הקטע על פי 'מתוק מדבש' :הנה כמה מלאכים אשר הם חיות המרכבה וכו' על כולם נאמר ופניהם וכנפיהם פרודות לפיו של אותו המתפלל בכוונה ,כי יש למלאכים ד' פנים כנגד ד' אותיות שם הוי"ה ,וד' כנפים נגד אותיות אדנ"י ,והם מקבלים ומעלים מפה האדם את שני שמות אלו .לכן ,בין בק"ש בין בתפלה ,בין בשירות ותשבחות ,יש לשלבם יחד .כי בכל שם המוצא מפיו ,בכל מקום ,ובכל דבור ,צריכים לכוין הדבור בשם אדנ"י ,והקול בשם הוי"ה, ולייחד אותם כאחד ,באחדותו של ההוא יחיד נעלם ,המחבר אותם ב' השמות .ובו צריכים כוונה ,שלא שייך לומר בו קול ודבור רק מחשבה.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô מכאן ממשיך התיקונים לבאר את התועלת בייחודים במצוות ,הרי הז"א כלול מהמוחין הנמשכים ע"י ד' הפרשיות והארתם נותן ז"א למלכות עם תפילין של יד גם ללא ייחוד ,א"כ מה תועלת קשרם וחיבורם ,ומסביר: ואמאי קשרין ליה בהדה לא"ח 23עם ד' 24כלולא מארבע פרשיין ,בגין דלא יהא פרח מינה 25ואשתארת יחידה איכה ישבה בדד ,ובגין דא קשרין ליה בהדה בכמה קשורי דתפילי בכמה קשורי דציצית דלא יזוז מינה ,26וכל קשר איהו מסטרא דאת י' 27ותרין קשרין אינון ,דאינון קשר דרישא קשר דדרועא שמאלא, ואינון י"י מן יאהדונה"י ,יהו"ה ארבע פרשיין דתפילי] 28דברים כח ,י[ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וכו' אדנ"י ארבע בתי דתפילי ,29אהי"ה אשר אהי"ה מלגאו דתפילי ,בכ"א אזכרות דתפילין דרישא ובכ"א אזכרות דתפילין דיד ,30ודא אימא עלאה תפילי דמארי עלמא קארינן ליה ,תפילין על רישא דעמודא דאמצעיתא ]שמע ישראל[ כסי ליה אימא בגדפאה דאינון רצועין דתפילין וקשרין ליה ישראל בשכינתא תתאה בתפילין דיד ,31וליה אמרינן שמע ישראל."...32
כשיורד הקב"ה בקריאת שמע להעלות את השכינה לאצילות לצורך הייחוד ,נאמר בחיות הקודש ואשמע את קול כנפיהם לפי שע"י השיר נולה המ"ן מלמטה למעלה ועי"ז נשפע להם שפע רב וכו' .בני ישראל נוטלים ביניהם את הציפור הקדוש ]=שכינה[ ,היינו המלכות בהארת חכמה ,וקוראים ומזמינים בה לישראל שהוא ]ז"א[ עמוד האמצעי, וזהו הכוונה 'שמע ישראל' ,כי שם 'שמע' הוא מלכות שמקבלת מע' הגדולה של 'שמע' ,וישראל הוא ז"א היורד למלכות ע"י מצות ק"ש ,ואז צריך לקשר את הז"א עם המלכות ע"י קשר של תפילין ,ולייחד אותם בייחוד אחד בלי פרידה כלל. ולכן מי ששח 'בינתיים' עבירה היא בידו. " 23ט' ספירה דז"א" )הגהות מהרצ"א ,פשמישל תרנ"ט ,ס"ק כג( " 24מלכות" )הגהות מהרצ"א(. 25שלא יפרח ז"א למעלה לאימא ,והמלכות תישאר לבד. " 26עמודא דאמציעתא יורד למלכות לקשרא ליה בהדה בציצית ותפילין .והקורא ק"ש בלא תפילין וציצית מעיד עדות שקר כמו שאמרו חז"ל ]ברכות דף יד ע"ה[) ,כסא מלך( ,כן נגע בהערה זו רבי צבי אלימלך מדינוב" :מכאן נראה שגם לבישת הציצית ,בחיוב הם בשעת ק"ש ,ובגמרא דילן אמרו :הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר ,ונראה ע"פ דברים האלה ]בתיקונים[ שצריך לעשות על ידו קש"ר ,וכיון שאינו עושה כן ,מתהפך ח"ו לשק"ר ,לפ"ז הה"ד בלא ציצית" )הגהות מהרצ"א ,ס"ק כט(. " 27ר"ל מצד אות י' ,כי הי' הוא בחינת אור ,והקשר בא מצד הכאת אור ישר ואור חוזר כדאיתא ]בפע"ח[ פ"ה משער התפילין ,ולא תטעה שהיא אות יוד ממש" )הגהות רבי צבי הירש מזידיטשוב ,צבי לצדיק ,ירושלים תשי"ט ,דף יב ע"ב(. "כי יוד סתום ולית חיורא בגויה כמ"ש בזוהר שה"ש לכן הוא קשור וסתום ,וע"ל דף ה דמפרש ד' אתוין אדנ"י מפתחות די' בשם אדנ"י ,וד' אתוין הוי"ה מפתחות פנימיים די' דהוי"ה וכן הכא בד' פרשיות דשת"ר וש"י) ,"...רבי אריה ליב אלתר מגור ,שפת אמת על תקו"ז ,דף ב טו"ג(. " 28בין של ראש ובין של יד") ,אור יקר ,עמ' קמח(. " 29ונראה דבראש הוא קשר ד' הוא מה שקושר בשכלו את הנוקבא ,אבל ביד הוא קשר של יוד שהנוקבא זוכרת את בריתו וקושרת אותו בשכלה ,ודי בזה") ,אור ישראל(. "צ"ע כפי המקובל מדברי האריז"ל כי אדני לבית אחד נפש לתפילין של יד כמבואר ]בפע"ח[ פ"א מכוונת תפילין, ואני מתיירא להגיד ומתיירא להמציא איזה סברא עוד יערה עלינו רוח ממרום. שוב נזכרתי שלקמן דף ט ע"א ]מעתיק לשונו[ ולפי המובן שם רצה לומר הגם שאין בה אלא בית אחד בתפלה של יד ,עם כל זה נחשב לד' ,כי היא ביתא חמישאה וכוללת בתוכה ד' בתי אהיה ,ולפ"ז אדנ"י ד' בתי דתפילין הנאמר כאן, היינו דיד ,ונקראים ד' בתים בדרך השאלה ,ובמקום אחר נאריך בזה להבים דבר על סודו ביסוד מוסד בטעם מתוק", )צבי לצדיק(. " 30רצה לומר כ"א אזכרות של תפילין דראש ושל יד הם כנגד שם אהיה שהוא מי' ספרות כל אחד") ,באר יצחק(. " 31אם כן קשר של תפילין דראש הוא דקשרין לשכינתא עמיה") ,כסא מלך(.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô לגבי מיקום הפסק ,מצאנו לשניים מחשובי המפרשים ,שמבארים כל אחד בדרך שונה .רמ"ק מבאר שכשם שאסור להפסיק בין ש"י לש"ר" :כך אסור להפסיק בין גאולה לתפלה ,ממש נרגן מפריד אלוף והיא עבירה בידו ההיא שיחה ,לא ח"ו התפלה עצמה אלא שהוא מתפלל בלי ייחוד ,שהשיחה עצמה שהפסיק היא עבירה העושה ערוה ופירוד והוא בין אחים יפריד ,ונאמר עבירה בידו מפני שאחיזת העבירה למטה בידו וודאי ,בבחינת הנקבה שבה אחיזת הדיבור וודאי ,ולכך הקיצוץ בשיחה ולא בקול בעלמא".33 ואילו רבי שלום בוזגלו 34בפירושו המפורסם 'כסא מלך' מפרש בדורך שונה לגמרי .לדעתו הייחוד מקשר את הנחת התפילין עד קריאת שמע .בד"ה 'צפרא קדישא' כתב" :ולא ישיח בין הנחת תפילין עד שיקרא שמע ,כי סוד תפילין של ראש הם מוחין לזעיר ,ותפילין של יד למלכות ,ומיד שיש להם מוחין יקרא לישראל להזדווג עם כלתו ,גם לא ישיח בין תפלה של יד לשל ראש ,גם לא ישיח בין גאולה לתפלה ,אלא יסמוך קרי"ש לי"ח ברכות" .הרי לנו חידוש עצום ,שכוונתם היא שהייחוד נמשך מהנחת שני התפילין ועד קריאת שמע .וחזר ושנה מהלך זה להלן בד"ה ואינון ה' מן יאהדונה"י" :קשר של ראש ,הגם שהוא ד' רומז לאות י' .וז"ל זו"ח בתיקונים חדשים :והכי צריכין ישראל לנטלא יונה קדישא לקשרא לה בקשורה דתפילין .ומיד יקרא לבעלה דאיהו ישראל דלעילא וכו' .וע"כ השח ביניהם עבירה היא בידו .אלא מיד כשקשר מלכות בתפילין יקרא לבעלה בק"ש .ואפשר שק"ש דקרבנות תועיל לזה. לכן ירא שמים משיניח תפילין לא ישיח עד אחר ובא לציון גואל".35 ר' שלום ממשיך :שיש מקום להסתייג מפירוש זה ושכוונתם לאיסור הפסק בין התפילין דווקא ,להבנה זו הגיע על ידי קטע השני בתיקונים .ולשם כך מעתיק את לשון התיקונים להלן דף ט ]לשונו יובא להלן[ "ומלשונם גם נראה שהקפידה היא שלא ישיח בין תפלה של יד לשל ראש ,אם לא שנאמר דקאי אלעיל שאמר זמירות וכו' ,ואז לא ישיח בין הזמירות לתפילין ,ודוחק לפרש כן .ובתקו"ז חדש לו ע"ב מפורש ואם סח בין תפילין של יד לתפילין של ראש עביד פירודא ביחודא וגו' ,ושם בדף יא ע"ב וז"ל אית דתפילין דקשיר לון לקודש אבריך הוא ושכינתיה ,ומאן דשח בינתיים".36 הבה ונעיין בקטעי הזוהר שר' שלום מציין להם ,וננסה להבין את רמזיו. ג[ להלן בדף ט ע"א חוזר הרע"מ על אותו רעיון ,וז"ל: ועוד' ה' דיד כהה דאיהו יונה קדישא ,37מצפצפאן לה בנהא בכמה צפצופין דזמירות שירות ותשבחות " 32כי ז"א נקרא ישראל זוטא ,ופרצוף ישראל סבא הוא בפרצוף אבא מטבורו ולמטה) ,"...כסא מלך(. 33אור יקר ,תקו"ז ,ירושלים תשל"ג ,כרך ב עמ' קמז. 34פלאי ,שר' שלום היה אחד מהמקובלים בפוריים ביותר שקמו לעם ישראל ,ולמרות זאת פרטים מעטים ידועים לנו אודות תולדותיו ,והליכות בקודש. 35דבריו צויינו אצל :רבי חיים יעקב קרויזר דיין בדאלינא ,באר יעקב ,סי' כה סע' ט; רבי יחיאל מיכל גולד ממונקאטש ,מאסף כל המחנות ,סי' כה ס"ק סז. 36תקו"ז עפ ביאור כסא מלך ,אמסטרדם תקכ"ט. הפלא ,שאינו מציין לזוהר סוף פ' בא ,ויתירה מזאת ,בפירושו 'מקדש מלך' לזוהר שם גם אינו מפרש ביאור לשח שיחה. " 37ה' היא ד' ויוד תוך הד' ומסטרא דה' עילאי חבוש ובה תתאי כבוש ,דה' עילאי חבוש על ראש הו' ובה' תתאי סוף הו' כבוש בסוד גימל) ,...שפת אמת ,דף ד ע"ב(.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô והודאות עד דנחתין לה לגבייהו ,הא נחתין לה לגבייהו ,38קשרין לה ברצועה דאיהי ו' שית תיבין דיחודא, והיינו רזא ]שמות יג ,ט[ והיה לאות על ידכה ,קשורא דתרוייהו דא י' ודא יחוד ,ובגין דא בקשורא דתרוייהו מאן דשח שיחה בינייהו 39דאיהי שיחת חולין 40עבירה היא בידו ,41דעבד בה פרודא בין ו"ה דאיהו עמודא דאמצעיתא ומלכותיה .תפילין דרישיה דקודשא בריך הוא דאיהו ו' ,איהי ה' עלאה ,אימא עלאה עטרת תפארת ,עלה אתמר ]יחזקאל כד ,יז[ פארך חבוש עליך ,אלו תפילין שבראש."... כאן פירש הרמ"ק: "וענין מאן דשח שיחה בינייהו ,לאו היינו כענין מאן דשח בין ראש ויד גופייהו ,דאלו התם אפילו שיחת קודש אסורה ,אמנם הכא דווקא מאן דשח בינייהו דאיהי שיחת חולין ,כי שיחת קודש מותרת שהרי הוא שח בברכה שמצותה משעת הנחה ועד שעת קשירה ,והרי ממש שח בין בית דיד לרצועה דידיה, אלא היינו שיחה דחולין דווקא עבירה היא בידו ,ועם היות שלא שמענו במתניתין אלא שיחה שבין יד לראש ,עם כל זה בכלל שיחה דיד וראש קאמר שיחה שבין יד עצמו מניה וביה ,אלא שכל שיחה ושיחה לפי עניינה ,שיחה זו שאנו אומרים מפריד בין ו' רצועה לה' בית היד בעצמו" ;42הרי לדעתו מיקום ההפסק הוא בין שני התפילין. ד[ גם ב'תיקונים חדשים' שנדפסו בסוף זהר חדש ,הובא פעמיים איסור שיחה בתפילין .בדף קא טו"ד, לאחר שהוא מבאר את סוד הקשר והייחוד שנעשה ע"י ד' הפרשיות ושל שתי הרצועות ,הוא ממשיך בהשראת השכינה הנגרמת ע"י הנחת תפילין וקריאת שמע" :ובדין דא תקינו למקרי שמע ישראל בקלא עם מצות תפילין ,ומיד דנחית לגבה ,צריך לקשרא ליה עמה למהוי חבוש עמה ברצועה דתפילין דיד... ומיד דקשיר לון צריך ליחדא לון ביחודא דאחד א"ח עם ד' ,דאיהי כלילא מארבע פרשיין דתפילין. ואיהי רביעית לארבע אתוון דקב"ה .ה' רביעאה שלימו דשם יהו"ה ,ואיהי קוצא דאת דל"ת ,עשירית לא"ח דאיהו תשע בחושבן ,ובה אשתלים לעשרה כגוונא דא ,יו"ד ה"א וא"ו ה"א ,והא אוקמוה. " 38כבר פירשתי בשערים הקודמים כי ענייני תיקון האדם בתפלה הן במעשה ודיבור ,ומה שהאדם מתקן על ידי מעשה דהיינו ציצית ותפילין חוזר ומתקן על ידי זמירות ותפלה מיושב ומעומד דהיינו דיבור .ודרך כלל ציצית במעשה כנגד הכסא וכנגדו הזמירות ,ותפלה של יד היא תפלה מיושב – ק"ש וברכותיה היא כנגד מדת המלכות ,ותפלה של ראש הוא צלותא דעמידא והיא כנגד ת"ת .ולזה יש להוכיח מענין סוד הדיבור אל המעשה ומענין המעדה אל הדיבור ,ולזה תמצא מביא ראיה מענין התפילין לק"ש ומק"ש לתפילין וכיוצא) "..אור יקר ,כרך ג ,עמ' יא( " 39כי לאות על ידך היא תפילין של יד מלכות ,ותפילין של ראש ולטוטפות בין עיניך ז"א ,והם ו"ה והשח ביניהם עביד פרודא בין וה דאיהו תפארת ומלכות") ,כסא מלך(. "היינו בין תש"י וש"ר .אך נראה דדורש ג"כ סדר התפלה כך ב' כהה בזמירות דקודם ק"ש ,וק"ש ו' אתוין וסמיכת גאולה לתפלה היא ה' ,ולכן אין להפסיק בנתיים") ,רבי אריה ליב אלתר מגור ,שפת אמת על תקו"ז ,ווארשא תרצ"ט, דף ד ע"ב(. 40מרהיטות הלשון משמע שהוא מפרש לאיזה סוג שיחה מתכוין ,ל'שיחת חולין ,ולעיל בדף ג לא פורש שהכוונה לשיחת חולין. " 41נ"ל ביד"ו דווקא ,היינו ביו"ד ,כי היו"ד הוא קשורא דתרווייהו כנ"ל") ,הגהות מהרצ"א ,ס"ק נח( ,תמוה שלא ציין זאת לעיל בדף ג. "ומאן דשח בנתיים אפילו שיחה קלה של חולין עביד הפסק ,ואותו רגע קטן נשאר ז"א בלא מוחין ועבירה היא בידו ,כי עביד פירוש בין עמודא דאמצעיתא שהוא ז"א למלכותיה נק' דיליה ,כי נפסק החבל קשורא דתרווייהו) "...שעת רצון(. 42אור יקר ,ירושלים תשל"ה ,כרך ג עמ' יב.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô ובגין דא תקינו למקרי ק"ש בתפילין .ואוקמוה מארי מתניתין ,דמאן דקארי ק"ש בלא תפילין ,כאלו סהיד סהדותא דשקרא .וקישורא דקב"ה ושכינתיה צדיק אות דתפילין ,ובההוא זמנא דקשיר לון ביה לקב"ה ושכינתיה ,מאן דשח בינתים עבירה היא בידו.43 בקטע זו מבואר במפורש שע"י קריאת שמע בתפילין נעשה שלימות הייחוד ,ולכן תקנו לקרות קר"ש בתפילין כדי להעיד על שלימות ייחוד זו"ן .וזוהי כוונתם שמי שקורא ק"ש ללא תפילין כאילו הוא מעיד עדות שקר ,כי סדר הדברים הוא שתחילה צריך לקשר את הזו"ן ע"י התפילין ,ואח"כ יועיל הייחוד של 'שמע ישראל' ,והקורא ק"ש ובא לייחד את זו"ן מורה שכבר קשרם בתחילה ,וזה שקר כי בלי תפילין לא קשר .ולכן המפסיק בנתיים ,הוא מפריד את המלכות מז"א ,בפשטות כוונתו שמפסיק בין תפילין לק"ש! ה[ ושנה להלן בדף קיט טו"ד" :ואיהו עיקרא דתפלין וביה צריך לקשרא לון כגוונא דא חכמה ]שמות יג, ב[ 'קדש לי' ודא י' ,בינה ]שם ,יא[ 'והיה כי יביאך' ודא ה'] ,דברים ו ,ד[ 'שמע ישראל' לימינא ו'' ,והיה אם שמוע' לשמאלה ודא ה' .ובעמודא דאמצעיתא אתכלילן .וכד תפילין דראש ודיר אתכלילן ביה אתקריאו תפילין וביה אינון פקודא חדא 44ולא צריך לאפסקא כמה אוקמוה סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו והאי איהו עיקרא דגמרא .ואלין דעבדין להו תרי פיקודין כתלמודא דירושלמי איהו מימינא ושמאלא דתמן ענפין מתפרדין ..וצריך לברכא עליהו תרין ברכאן ,חד להניח תפילין על של יד וחד על מצות תפילין על של ראש ,ואם סח בינתיים מברך על של ראש שתים .אבל מסטרא דעמודא דאמצעיתא עלייהו אתמר אחת דבר אלקים ולא צריך אלא ברכתא חד .ואם סח בין תפלה של יד לתפילה של ראש איהו עביד פירוד ביחודא ,ובג"ד עבירה היא בידו ולא מצוה ולית עבירה אלא מות. בקטע זה מפורש שהחשש הוא אך ורק בין הנחת שני הבתים! והסבר לדבר :שהם נכללים יחד בתפארת ,ובתפארת שתיהם מצווה אחת ,ולכן אסור להפסיק ביניהם ,ולכן מברכים עליהם ]לפי שיטה זו[ ברכה אחת. איסור ההפסק על פי קטעים ג-ד-ה מתברר כך :שתפילין של יד הוא בחינת מלכות ,ושל ראש בחינת ז"א ,והשח ביניהם גורם לפירוד בין החיבור של תפארת .לאור כל זאת ,היינו מעלים ,שרבי שלום חזר מחידושו זה :שהאיסור הוא עד לאחרי קריאת שמע ,ולמעשה אין לחשוש לכך ,אלא הקפידה היא דווקא בין הבתים. הפלא הוא שכל מפרשי התיקונים שנערכו לאחר הרב בוזגלו לא נגעו בבירור הדברים היינו לאיזה אופן 43להלן הוא משווה אותה בחינה של ייחוד זו"ן בתפלת העמידה ,כי התפילין שהם מצוות במעשה ,והתפלה שהיא בדיבור הם ייחוד דומה ,וכמו שנאמר לגבי תפילין השח בינתיים עבירה היא בידו ,לפי שהוא מפריד בין זו"ן ,כך בתפלה אסור להפסיק בדיבור כדי שלא להפריד הייחוד הנעשה בה. ה'שפת אמת' מתקשה בביאור הדברים שיהיו תואמים עם ההלכה" :יש לפרש על שם שדי שיש בצירוף תש"י וש"ר השינין בש"ר והי' בש"י ,וכיון שהחיבור ע"י שם זה שנקרא צדיק דאחיד בשמים ובארץ ,לכך 'מאן דשח בינתים עבירה היא בידו' .וסוף המאמר צריך ביאור ,שגם לפי הפשט קשה ,שני הדינים 'מאן דשח בינתים עבירה' ,ובמ"א מצינו דתש"י אינו מעכב לש"ר ,וכנראה שמפרש דכשיש תש"י בלבד הוא בכח אימא עילאה ,ואז יש שם מצוה בפני עצמה לתש"י ,אבל כשיש תש"ר ג"כ ממילא היא ברשותי' דבעלה והחיבור על ידי צדיק לכך 'מאן דשח עבירה היא בידו' " )שפת אמת ,דף טז טו"א(. 44היינו שתש"י ושל ראש מצוה אחת הן.
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àá úùøô של הפסק מתכוונים ,ובעיקר לא הזכירו כלל את חידושו ,לדוגמת' :באר יצחק' לרבי יצחק אייזיק מפלאצק )זולקווא תקל"ח(; 'שעת רצון' רבי שלמה הכהן מסאלוניקי ,סאלוניקי תק"פ; אור ישראל, ביאורים לתקו"ז לרבי ישראל המ"מ מקוז'ניץ ,טשרנוביץ תרכ"ב ,ועוד. הרי לנו שלושה מהלכים שונים בביאור דברי הזוהרים :דעת הרמ"ק שהמיקום הוא בין הנחת שני הבתים .ואילו ההו"א אצל רבי שלום בוזגלו היא שמיקום ההפסק הוא עד אחרי קריאת שמע ,אז נשלם הייחוד .ואילו דעת ביאור 'עטרת צבי' שאין להפסיק בין סדרו של רש"י לסדרו של ר"ת ,ולכן יש להניחם ביחד. את הטיול בספרי ה'בני יששכר' וצאצאיו אחריו בעומקו של אזהרת ההפסק ,נמשיך ביריעה הבאה .כן נבאר לאיזה סוג 'שיחה' מתכוין הרע"מ ,האם לשיחת חולין ,וכדעתו של ר"ת ,או שמא גם לדבר שבקדושה ,וכדעת הרא"ש. øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
ברכות שמים מעל
דבר לכל דבר ער לכל לבו ער פעלים ,,לבו ורב פעלים חי ורב איש חי עוז ,,איש ידיד עוז לכבוד ידיד הלב ,,לכבוד מעומק הלב נשלחות ,,מעומק הברכות נשלחות מיטב הברכות מיטב , שבקדושה וברוכים טובים מעשים , עתירים ידיו , מצוה דבר כל על בראש חלק נוטל שבקדושה ,נוטל חלק בראש על כל דבר מצוה ,ידיו עתירים ,מעשים טובים וברוכים בוויליאמסבורג הה""הה מו יקרה בוויליאמסבורג אבן יקרה גרינפעלד ,,אבן גדליה גרינפעלד טוביה גדליה מו""הה טוביה יהודה ננ""יי נעלה הרב מאוד נעלה הרוח מאוד יקר הרוח בנו יקר בנישואי בנו הרוממה בנישואי שמחתו הרוממה לרגל שמחתו לרגל חיים יהודה הרב חיים ירושלים(( המלך' ))ירושלים שער המלך' ישיבת ''שער תלמידי ישיבת מבחירי תלמידי מבחירי הערכין החסיד המפואר הרב החסיד בת הרב עם בב""גג בת עם יקר הערכין לעפקאוויטש יקר אהרן לעפקאוויטש יוסף אהרן רבי יוסף המפואר רבי ויזכו גדושה ,,ויזכו במידה גדושה הצעיר במידה מהזוג הצעיר דקדושה מהזוג נחת דקדושה לרוות נחת ההורים לרוות שיזכו ההורים עלילה ,,שיזכו לנורא עלילה תפילה לנורא אני תפילה אני מעליא.. הטובים והישרים ונהורא מעליא גופא ונהורא בבריות גופא והישרים ,,בבריות בדרכיהם הטובים להמשיך בדרכיהם להמשיך ומבורכים.. ישרים ומבורכים דורות ישרים יוסיף דורות וכה יוסיף להם ה'ה' וכה יתן להם כה יתן כה
שובע שמחות ורב ברכות
וארשת,, בניב וארשת ומוגשת ,,בניב מוקטרת ומוגשת עילאה ,,מוקטרת מרומא עילאה משמי מרומא יאה ,,משמי וגדיא יאה טבא וגדיא מזלא טבא מזלא מוזהבות שלו ככה אשרי שלו כהלכה ,,אשרי האברך כהלכה קדם האברך קדם מידות מוזהבות בעל מידות נכונות ,,בעל מעלות נכונות כל מעלות מוכתר בבכל ככה ,,מוכתר ר " כה ומהללים מפארים שמו אחי גולדהבר יוסף יעקב אחי שמו מפארים ומהללים כה"ר יעקב יוסף גולדהבר ושלם משכיל ושלם והחביב משכיל היקר והחביב בכורו היקר בנו בכורו בנישואי בנו לבו בנישואי משוש לבו שמחת משוש לרגל שמחת לרגל ירושלים(( כה טשכנוב ))ירושלים ישיבת טשכנוב מבחירי ישיבת יחיאל מבחירי כה""רר יחיאל מכיריו,, יודעיו מכיריו כל יודעיו על כל ונערץ על אהוב ונערץ הליכות ,,אהוב נעים הליכות בת נעים עם בב""גג בת עם הבעל""טט בשבט הבעל ביום ה'ה' בשבט אי""הה ביום ברק(( אי הרב החסיד בני ברק שליט""אא ))בני כבוד הרב כבוד גרבר שליט יים גרבר החסיד חחיים שתול יהו ערוכים לחתן ולכלה היא לחתן אחת היא הברכה אחת הברכה כעץ שתול ערוכים ,,כעץ שולחנם יהו על שולחנם וגדולה על תורה וגדולה ולכלה ::תורה עושים הם אשר בכל ' ה ויהי , ברוכים מים ומבורכים ישרים דורות יקימו , אתם על פלגי על פלגי מים ברוכים ,ויהי ה' אתם בכל אשר הם עושים ,יקימו דורות ישרים ומבורכים. é
