øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô
íéøåôä éîéá ìòôðä òøä ìåèéá בגמרא מסכת מגילה )ז ,ב( הובאו שני מאמרים בשם רבא שלכאורה אין קשר ביניהם :מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .וכו' אמר רבא :סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו ,מאי טעמא -ימי משתה ושמחה כתיב .ויש להבין האם יש קשר בין שני מאמרים אלו של רבא שחייב אינש לבסומי וסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו .עוד יש להבין למה עיקר זמן סעודת פורים הוא ביום ,לעומת שאר החגים שזמן הסעודה בערב .קושיא זו הקשה החת"ס בדרשתו ליום ז' באדר שנת תקפ"ח ,עוד עמד החת"ס בדברי תוס' שם שעיקר זמן קריאת המגילה הוא דווקא ביום! הרי לנו שזמן קיום כל מצוות החג ,הינו דווקא ביום ,ודבר זה צריך תלמוד.1
כוחו של סנהדרין בביטול הרע כדי ליישב זאת ,אולי יש להעלות רעיון חדש ,בהקדם חידושו של החת"ס במק"א בספרו על התורה, פרשת יתרו לפסוק 'מן הבקר עד הערב'" :אחז"ל ]שבת דף י ע"א[ כל דיין שדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ]כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב ,וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד[ .הכוונה לפענ"ד כי שם ]במעשה בראשית[ כתוב ערב ואח"כ בוקר לומר דרך העולם הזה תחילתו ייסורים וסופו שלווה ,לכן ברישא חשוכא והדר נהורא ,אמנם הדן דין אמת לאמתו ומשפט שלם ,מהפך גם מדת הדין לרחמים ,ויעשה גם מערב ]ל[בקר ,ונעשה שותף כי הקב"ה עשה מחצה ,שעכ"פ צריכים לסבול ייסורים 'מדת ערב' והוא פועל אידך לעשות גם מ'ערב' למדת 'בוקר'. והיינו דאמר משה רבינו לקרח 'בקר וידע השם' ופירש רש"י 'גבולות חלק הקב"ה וכו' כשם שאי אפשר להם להפוך מדת בקר וכו' ,פירוש כי אהרן בשלום ומישור הלך והיה אוהב ורודף שלום ,והיה מהפך מדת ערב לבקר ,וקרח היה בעל מחלוקת בהיפוך מהנ"ל".2 דבריו על כח הדיינים להפוך מידת דין לרחמים כבר קדמו הר"ן בדרשתו לפרשת משפטים .הר"ן מסביר ששונה משפטי ה' למשפטי הצדק החברתי ,בכך שהצדק החברתי מטרתו לצורך יישובו של עולם ,ואילו משפטי ה' תכליתם "כדי שיחול שפע אלוקי על אומתו" ואלו דבריו: "ואני מבאר עוד זה ואומר שכמו שנתייחדה תורתנו מבין נימוסי אומות העולם – במצוות וחוקים ,אין עניינם תיקון מדיני כל ,אבל הנמשך מהם הוא חול השפע האלהי באומתנו והדבקו עמנו ,בין שיראה העניין ההוא לעינינו כענייני הקרבנות וכל הנעשה במקדש ,בין שלא יראה כיתר החוקים שלא נתגלה טעמם. 1כן האריך בנקודה זו בתשובה ,חלק או"ח סי' קצה; דרושים ואגדות ,ירושלים תשנ"ח ,עמ' רסח-רסט .גם רבי שלמה קלוגר עומד על כך ,קהלת יעקב –פורים ,ירושלים תשס"ה ,עמ' תקנו. 2חת"ס עה"ת ,פרשת יתרו ,עמ' צה טו"א .התודה לידידי רבי יצחק אייזיק אונגר )ירושלים( שהיה לי לעיניים לדברי החת"ס.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô מכל מקום אין ספק שהשפע האלהי היה נדבק בנו וחל בפעלים ההם עם היותם רחוקים מן הקש השכל. ואין בזה פלא ,כי כמו שנסכל הרבה מסבות הוויות הטבעיות ועם כל זה יתאמת מציאותם ,כל שכן שראוי שנסכל סבות חול השפע האלהי והדבקו בו .וזה שנתייחדה בו תורתנו הקדושה מנימוסי האומות ,שאין להם עסק בזה כלל ,כי אם בתיקון עניין קיבוצם" .הוא ממשיך ומסביר בארוכה שזו הסיבה שמושב הסנהדרין היה בלשכת הגזית מקום שהוא מקור השפע האלהי. את דיבורו זה מסיים הר"ן שזה המכוון במאמרם :3כל דיין שדן דין אמת נעשה שותף למעשה בראשית" :שכמו במעשה בראשית נראה שפע אלוהי בתחתונים ,שמאתו נתהווה כל מה שנתהווה ,כן כל דיין שדן דין אמת ממשיך השפע הוא" .4היינו שהדיין ממשיך שפע שמכוחו נתהווה הדבר והוא מידת חסד שבה נבנה העולם. דברי הר"ן הועתקו )ללא ציון המקור( ע"י רבי דון יצחק אברבנאל בביאורו לראש פרשת שופטים )דברים פרק יז ,ח( ,בתוספת ביאור ולכן נעתיק את לשונו: והיה זה לפי שהמשפטים התוריים אין הכוונה בהם בלבד לתקן הישוב המדיני ,אבל היה זה התכלית העצמיי בהם כדי שיחול השפע האלהי באומתנו ,וכן היה תגמול ושכר המשפטים גדול מאד ,כמו שפירשתי בפרשת והיה עקב ,כי כמו שהקרבנות היו לזה התכלית בעצמו ,רוצה לומר לסבב הדבקות והקרבה בין הש"י ובינינו ...ובפ"ק דשבת אמר כל דיין שדן דין אמת לאמתו אפי' שעה אחת כאלו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית ,והשותפות הזה ענינו כי כמו שבמעשה בראשית חל שפע האל בתחתונים שמאתו נתהווה כל דבר ,כך כל דיין שדן דין אמת לאמתו ממשיך השפע ההוא על האומה, ואם זה בכל דיין כל שכן וכ"ש בב"ד הגדול ששם ישבו כסאות למשפט כי הייתה שכינה עימהם.5 לדבריהם אלו יש להוסיף תבלין ,שזהו כוונת מאמרם ז"ל )סנהדרין דף ז ע"ב( שדרשו סמיכות הפסוקים בראש פרשת שופטים של מצוות מינוי שופטים לבין איסור נטיעת עץ אשירה :אמר רב אשי, במקום שיש ת"ח והוא אינו ממנה אותם ,אלא ממנה דיין שאינו הגון ,הרי זה כאילו נטעו לעץ האשירה אצל מזבח; למה דייקא אצל המזבח ,6משום שכוחם הושפע מהמזבח! וברוך שכיוונתי לביאורו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שביאר את מאמרם זה בהקדם הקדמה יסודית בתורת הקרבנות ,שהיא סוד מופלא מבינת אנוש .והגן שהתורה קוראת לקרבנות "לחמי לאשי" ,ברור מצד המושכל שאין הבורא ניזון מאומה כביכול כפשטות המילה "לחמי" שמשמעותה 'תזונה' ,שהלא "אין נוסף בו שום שלימות חלילה מפעולות הנבראים ,והוא בעצמותו בלא שינוי כמו 3דבריו אלו מיוסדים על הגרסא המובא במסכת סנהדרין )דף ז ע"א( :כל דיין שדן דין אמת לאמיתו ,משרה שכינה בישראל. 4דרשות הר"ן ,דרוש יא. 5אברבנאל ,פרשת שופטים ,פרק יז פסוק ח ,ד"ה ההודעה הד'. חידוש עצום כתב בתורה אור )פרשת משפטים( שהשראת השכינה במקדש ,היא בזכות התורה שיוצאת מלשכת הגזית! 6רש"י ביאר שת"ח מכפרים על ישראל ומגינים עליהם כמזבח.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô שהיה טרם המציא הנמצאות". מעתה מובן מדוע ציוותה התורה להקים מזבח אבנים .האבן בניגוד לעץ ,היא "דומם" .הדומם אינו ניזון ואינו נוסף .אף שניתן להגדיל אבן ,אין האבן גדלה וצומחת ,אלא אפשר רק להדביק לה עוד חלקים ,מה שאין כן הצומח והחי ניזונים וגדלים ומוסיפים שלמות בחיותם .לכן ביקשה התורה ללמדנו במצוותה "מזבח אבנים תעשה לי" כשם שהמזבח עשוי מאבן ואינו זקוק למים ומזון ,כך גם השי"ת אינו זקוק לקרבנות. אלא כל תכליתן היא אך ורק "להדביק ולקרב לבב בני ישראל לאביהם שבשמים ...רק המשפט הוא על עניין שבין אדם לחבירו ,והקרבנות הוא לזכך נפשו שמגואלה עם מעשים רעים ומהרהורים רעים בחטאות ועולות ,ולכן לא ניתן כפרה על מה שבין אדם לחברו רק במשפט .וזהו כוונתם מאמרם )מכילתא ריש משפטים( 'למה נסמכה פרשת משפטים לפרשת המזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח' ,כי כללות שניהם נתקיימה האומה בשלמותה".7
צורת ישיבת הסנהדרין רומז לביטול הרע על פי הקדמה יובן שצורת ישיבת הסנהדרין הייתה כדי למגר את הרע לחלוטין ,וסמכתי יתדותיי בעומק לשונם .הגמרא במסכת סנהדרין )דף לז ע"א( מאלפנו בינה" :ישיבת הסנהדרין הייתה בצורת כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואים אלו את אלו .מנא הני מילי ,דאמר קרא )שיר השירים ז ,ג( 'שררך אגן הסהר אל יחסר המזג' "שררך" זה סנהדרין שהיא יושבת בטיבורו של עולם )"שבית המקדש באמצע של עולם" ,רש"י( 'אגן' ,שהיא מגינה על כל העולם כולו ,הסהר שהיא דומה לסהר )"בעגולה"(. לרמז שחברי הסנהדרין התגברו על מידת הלילה .8ואפשר להמשיך שהלבנה מרמזת לכך שפעמים היא חסרה שהוא רמז לחסרון וחטאים ,ותכלית הירח היא להגיע לשלמותו במילוי החודש ,רמז לאתהפכא, ביטול הרע לגמרי. לרעיון זה תואמים דברי רבי יעקב סקילי -תלמיד הרשב"א ,בדרוש שלו לפרשת שופטים ,שם הוא מבאר את צורך צורת ישיבת 'אגן הסהר' ,בהקדם שמנין ע' השופטים הם כנגד "שבעים השרים המסבבים את כסא הכבוד ושכינת רם ונשא בניהם ,וראש הסנהדרין עליהם כשכינה" .9אחרי דיבורים מרטטים אלו הוא ממשיך ברמזו של 'אגן הסהר' :עיגול הלבנה ,והוא דוגמא לעיגול הכסא שהשבעים שרים המסבבים את הכסא כעגולה הם מסבבים סביב הכסא ...וכמו שהלבנה מאירה לעולם החשוכה,
7משך חכמה ,דברים טז ,כא. 8על פנימיות צורת 'אגן הסהר' ,ראה :אוהב ישראל ,פרשת שקלים; רשימות אור תורה לבעל 'צמח צדק' ,שיר השירים, עמ' קנו. 9ומכאן מקור לחידושו של רבי שלמה קלוגר שמרדכי הצדיק זכה להיות מרכבה לשכינה ,קהלת יעקב –פורים ,עמ' קנט.
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô כך היו סנהדרין מאירים אפילתם של ישראל" ,10הרי לנו שמאירים את החושך ומבטלים אותו לגמרי. 12
העולה מדבריהם שבכוח הסנהדרין להפוך מערב לבוקר ;11לכן נעשה הנס דייקא על ידי מרדכי הצדיק שהיה מראשי הסנהדרין )סנהדרין דף טז סע"ב( ,ולפנים היה יושב בסנהדרין הגדולה בירושלים )מנחות דף סה ע"א( ,13ולכן "ישב בשער" כי הדיינים נקראים 'יושבי שער' ,14שלו הכוח להפוך גזירה זו שיועדה לכלות עם ישראל ברוח ובגשם ,ונהפך הגזירה על פיה ,מידת לילה 15למידת יום ,בכך שהרשעים נשמדו, והיהודים ניצלו וניצחו את מלחמתם ,ולא עוד ,אלא שמרדכי היה בין ראשי העולים לארץ ישראל )נחמיה ז( ,ובכך ניצל ישראל מטמיעה בין האומות.
גם מיקום הסנהדרין מרמז להפיכת רע לטוב לפי זה יש לומר דבר נכון והוא הסבר לישיבת הסנהדרין בלשכת הגזית )מידות ,פ"ה מ"ד( ובמסכת יומא )דף כה ע"א( הרחיבו את תיאור מקומו של לשכת הגזית" :אמר אביי שמע מינה לשכת הגזית חציה בקדש וחציה בחול ,ושני פתחים היו לה אחד פתוח בקדש ואחד פתוח בחול" .ההסבר למיקום זה :תוספות הסבירו "משום דבעינן סמוך לשכינה" .והסבר על פי פנימיות 'לחציו בחול' וכן לשתי הדלתות :אפשר לומר בכך שחציו בקודש כדי לקבל השראת השכינה ,ואילו חציו בחול הוא להמשיך את כוחם ומעמדם הגבוה אל כלל ישראל. אסמכתא איתנה שמיקום הסנהדרין גורם להפיכת לילה ליום הוא שמקום מושבם דווקא אצל המזבח .16ורמז לכך היות ובקרבנות וקדשים מצינו בחולין סוף פרק 'אותו ואת בנו' שהלילה הולך אחר
10תורת המנחה ,צפת תשנ"א ,עמ' .625 11ומן הצורך לציין לדבריו של רבי אלימלך מליזענסק שהקיש כוחו של הדיין לצדיק .אחרי שהוא מדייק את כפל הלשון כל דיין שדן דין אמת לאמתו ,הוא מיישב כזאת" :אך נראה שרז"ל רמזו לנו בזה על הצדיק שהוא מבטל הדינים, והוא נקרא דיין ,שכאשר ידין ויגזור כן יקום שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל .והוא אע"פ שקושטא הוא שחלילה שקב"ה יעביד דינא בלא דינא ,וגזירתו הוא באמת שהדין הוא שיהיה כך ,כי הוא היודע האמת ,אך הצדיק למראה עיניו תשפוט ,ואמירתו ונראה לו שכך הוא הדין האמת ,והקב"ה ברחמיו וחסדיו מסכים עם הצדיק .וזהו 'לאמיתו' דייקא היינו אמיתתו של הצדיק נוטה כך" ,נועם אלימלך ,ראש פרשת קדושים וראש פרשת בחוקתי. 12במסכת מגילה )דף יא ע"א( :במתניתא תנא' :לכלותם' בימי המן שהעמדתי להם מרדכי ואסתר" .בתנחומא )בהר פיסקא ד( צויין רק זכות מרדכי" :בזכות מרדכי ניצולו היהודים מידי המן ,ונהפוך הוא אשר ישלטו המה בשונאיהם". 13והיה ממונה על הקינים בבהמ"ק )מסכת שקלים פ"ה מ"א( ,והיה נקרא 'בלשן' על שם שידע שבעים לשון ,ולמרות שכל חבר בסנהדרין חייב לדעת אותן ,אבל מרדכי היה בקי בלשונות יותר מחבריו )מנחות שם( 14יערות דבש ,ח"ב דרוש טו .ובכך ביאר את מאמרם )מגילה יב ע"ב( 'מרדכי מוכתר בנימוסו' ,היינו שהיה מוכתר לראש הדיינים וממנו היו החוקים והנימוסים יוצאים. 15ולהעיר שכישלון שאול באי הריגת אגג היה בלילה ,וכישלון זה גרם ללידת המן ,כפי שכתבו קדמונים בשם 'מדרש': "אותו הלילה שעיכב שאול ]שלא הרג את אגג[ אגג בא על שפחה/חמורתא והולידה בן ]והבן זה יצא המן[ .ומכאן מקור נוסח הברכה 'אשר הניא'" :ולא זכר רחמי שאול כי בחמלתו על אגג נולד אויב" .ציונים לדברים אלו במאמרו המופלא של הרב שמואל אשכנזי ,אלפא ביתא תניתא ,ח"א עמ' .17-11 ' 16וקמת ועלית' מלמד שהמקום גורם ,סנהדרין דף יד ע"ב .הרמב"ם בתיאורו על מעמד הסנהדרין מדגיש את תפקידו של ראש הישיבה )נשיא( שהוא עומד תחת משה רבינו )ראש הלכות סנהדרין( ,ומקורו מהמשנה בר"ה דף כה ע"ב ממנה
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô היום ,ולא כדרך העולם בבריאתו ברישא חשוכה והדר נהורא .ויש להוסיף בזה עוד שלא רק אצל קרבנות הלילה הולך אחר היום שמתחיל היום באור ולא בחושך כדרך העולם ,אלא גם תפילה -שתקנו במקום קרבנות ג"כ נתקן ביום ,שלילה כיום יאיר.
קשר המופלא בין תקנות שלושת התפלות לליל פסח שהיה בחינת לילה ביום יאיר הבנה לקשר של התהפכות לילה ליום ,לתפלה ,אפשר להצביע לדבריו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם אב"ד ואדמו"ר קלויזנבורג ,שהראה באופן פלאי שכל שלושת התפלות נתקנו בפסח ובאותה לילה היה 'לילה כיום יאיר' כתקופת תמוז ,17ואלו דבריו :18לאמור שנישואי יצחק היו בליל שני של פסח ,א"כ 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' )בראשית כד ,סג; ברכות כו ע"ב( היה תפלת מנחה ביום א' דפסח .ונמצא פלא והפלא שכל השלש תפלות נתקנו ביום ראשון של פסח .אצל לוט כתיב )בראשית יט ,ג( ומצות אפה ופרש"י פסח היה ,ועיין ר"ה יא ע"א בתוד"ה אלא מר"מ ש"ץ ,ובנזר הקודש פרשה מ"ח סימן י"ג )ד"ה פרוס הפסח( ,וא"כ וישכם אברהם בבוקר )בראשית יט ,כז( ,שמזה ילפינן )ברכות כו ע"ב( שאברהם תיקן תפלת שחרית ,היה ביום ראשון של פסח .וכן ביעקב 'ויפגע במקום' )שם כח ,יא; וברכות שם( היה ערבית ליל ראשון של פסח ,לפי מ"ש בתפארת יהונתן פרשת ויצא עה"פ וישא יעקב שבערב פסח ברח יעקב ,כי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי כי בחיי אביו לא רצה לשלוח בו יד ,וכיון שנולד יצחק בפסח והקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ,לכך כל השנה היה יעקב שרוי בלא פחד רק בערב פסח הוצרך לברוח אולי בלילה ימות יצחק ויהרגנו עשו תיכף ,ולכך ברח בערב פסח ואז קפצה לו הארץ וכו' והתפלל שם מעריב עיין שם .19הרי שכל השלש תפילות נתקן ביום א' דפסח שעל לילה הראשון של פסח ליל שמורים ,והוא נפלא!20
אפשר להסיק שכל חברי הע"א סנהדרין הם כשבעים זקנים של בי"ד של משה .הרי לנו שהסמכות של בי"ד הגדול הוא בכל שהוא ממשיך את גילוי דבר ה' כהמשך מעמד הר-סיני .ומה מאוד יומתק להקיש מאמרם בגדלותו של מרדכי: "שהיה שקול בדורו כמשה בדורו ,מה משה לימד תורה לישראל ,אף מרדכי כן" )אסת"ר ו ,ב(; וראה מאמר אסתר ]לקמן הע' [17עמ' קנו ,שצה ,דברים מחודשים. ולא עוד ,אלא שמצאנו שכל הדיינים נקראים על שם למשה רבינו ,כן מפורש במכילתא ,ריש פרשת בשלח]" :משה[ נתן נפשו על הדיינים ,ונקראו על שמו" )וראה עוד תו"ש שמות כא ,סע' כג(. 17זח"ב דף לח .רבים נשאו ונתנו בדברי זוהר אלו ,דבריהם נאספו בטו"ט ע"י הרב מרדכי שפילמן ,תפארת צבי ,ח"ד עמ' קלה-קמ; וידועים חידושו של בעל אוה"ח )שמות יב ,ל( שמצווה לספר נס זה בליל פסח ,ואסמכתא לכך מלשון הפסוק 'והגדת לבנך "ביום" ההוא. 18שו"ת דברי יציב ,חלק אבן העזר סימן פג. 19מה שכתב שתפילת ערבית נתחדש בפסח,העירני מכובדי הרב אבינדב אבוקרט לדברי רבי צדוק הכהן מלובלין )פרי צדיק ,ויקרא ,ר"ח ניסן( שהוא התנוצץ בזמן שיעקב הביא גדי עזים לאביו והוא היה בערב פסח כמפורסם שהיה אחד לפסח ואחד לחגיגה .לכן ,אותה השעה אמר יצחק אבינו" :הקול קול יעקב" .הרב אבוקרט הוסיף בדרך הלצה ,שהוא עניין "פה סח" .וכפי שאמר "איש לפי מהללו" שהאדם נבחן לפי תפילתו ]ספר חרדים[ כן ניתן לומר על "מסיח לפי תומו" ,שעניין ההסחה לה' הוא לפי תמימות הלב. 20ויתירה מזאת ,הרי ידוע שבליל פסח היה בבחינת 'לילה כיום יאיר' ,ועל פי סוד "נתקן מדת הלילה דזו"ן של היום הבא ונמשכים להם מוחין ממידת הלילה...ובליל פסח נמשכים כל במוחין של מידת יום ולילה לזו"ן ,וזה לא בא מכוחנו
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô
ברישא חשוכא והדר נהורא ידוע מאמרם )שבת עז( ברישא חשוכא והדר נהורא ,אולם עבודת הצדיקים היא לעשות כבחינת 'לילה כיום יאיר' ,וכיון שהסנהדרין יש להם הכח לעשות מערב בוקר להם נאה ולהם יפה להתפלל שכח התפילה יש לו ג"כ הכח לעשות מערב לבוקר ומשו"ה נתקנו התפילות בלילה הראשונה של פסח ,שלילה כיום יאיר .אסמכתא נוספת שיש לבי"ד כוח להתפלל מצינו ברש"י ברכות ג ע"ב ונמלכים בסנהדרין - נוטלים מהם רשות ,כדי שיתפללו עליהם .וכיון שיש להם הכוח לעשות מערב בוקר הם צריכים להתפלל .ותפילתם מסוגלת להפוך מערב לבוקר ,ולכן תפילה נתקן במקום קרבנות ,שהלילה הולך אחר היום.
גאולת גלות ָמ ַדי הייתה בזכות יצחק אחרי הקדמה זו שנס של פורים נגרם על ידי השתלטות יום על הלילה ,יומתק לנו דברי ה'זוהר חדש' נס של פורים נגרם בזכותו של יצחק ,ולמה דווקא ע"י יצחק ,שהרי זמן תפילתו של יצחק היא לפנות ערב, כדי להתגבר על מידת ערב. בזוהר חדש )דף ח ע"א( מבואר שזכות הגאולה מארבע הגליות ,היו תלויות כל אחד ע"י אחד מהאבות, גלות הראשון ע"י זכות אברהם וכו' ,והרביעית בזכות משה .21רבי שלמה קלוגר מבראד חישב שהגלות השני הוא גלות מדי ,ונגאלו בזכות יצחק!22 מהפכה זו :מביטול הרע בפורים ,יש בה גם נפק"מ למעשה .רבי חיים וויטאל מסביר את הלכה של 'כל הפושט יד נותנים לו' ,בכך שבכל השנה יש לבדוק אם המקבל ראוי לכך" :כי יש בו אחיזת דין ,אבל עתה שהיא בהארה גדולה ,אין צריך להקפיד ,אלא כל הפושט יד נותנים לו" )פרי עץ חיים ,שער הפורים פ"ו(.
כוחו של מרדכי הצדיק בביטול הגזירה מעניין ייסוד התפילה הבה ונצעד לכוחו של מרדכי הצדיק בתפילה .הרי מרדכי ואסתר פעלו לבטל את הגזירה ע"י תפילה וזעקה .וחכמינו )מגילה דף יב ע"ב( דרשו את שמות אבותיו למהות התפילה :בן יאיר – שהאיר עיני ישראל בתפילתו ,בן שמעי – ששמע אל תפלתו ,בן קיש – בן שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו. ומרדכי ש"היה מיושבי לשכת הגזית" )מגילה יג ע"ב( ,קיבל את כוחו ממקום מושבתו ,שהיה ,כאמור, אלא מכוח ורצון המאציל העליון שרצה ונתן כח בתפילה אחת דערבית להמשיך כל המוחין" ,שעה"כ דרושי פסח ,דרוש ג ,וביאורו בנהר שלום דף לד ע"ב. לפי דברי הרב מקלויזנבורג יומתק לנו הלכה שקבעו לנו חכמינו שיש להסמיך גאולה ]יצי"מ[ לתפלה )הערת הרב אהרן אוירבך ,ירושלים( ושפתיים יישק. 21דבריהם הובא באוה"ח ר"פ תצוה :שם חקק דבריו הידועים בחשיבות לימוד התורה" :אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה". 22מאמר אסתר ,ירושלים תשס"ג ,עמ' פה.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô מקום מיועד להפיכת לילה ליום. דברינו ,שבכוח הקרבנות להפוך מידת ערב לבוקר ,מקבלים חיזוק מדברי רבי ישראל הופשטיין מ"מ בקוז'ניץ בעל 'עבודת ישראל' שביאר את נוסח התפילה ]נוסח אשכנז[ בחלק הקדמה לקבלת עול מלכות שמים שבתפילת שחרית" :אשרינו שאנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר" שסגולת השכמת הבוקר היא כדי להפוך מדת לילה ליום ,וכה שביאר: "ואגב אשמיעך מה שנראה לפי עניות דעתי בנוסח התפילה מה שאמרו חז"ל אשרינו שאנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר ואומרים פעמים בכל יום שמע ישראל וגו' .שלכאורה מלת ערב ובוקר מיותרים והיה די באומרנו משכימים ומעריבים ,אלא על פי מה שכתב האר"י ז"ל כי הייחוד נעשה בבוקר ונכלל מדת לילה ביום ובלילה בשעת הייחוד נכלל מדת יום בלילה כנודע ליודעי חן .וזהו פירוש שאנו משכימים ערב ובוקר ,דהיינו שאנו מייחדים בהשכמה מדת ערב במידת בוקר ,וכן מעריבים להיפך מדת בוקר במדת ערב ,והבן".23
מצוות היום -ביום על פי האמור יפתח לנו פתח להבין מאמרו של רבא 'חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' ,היינו שגבי צדיקים תחילתם ייסורים וסופם שלווה משא"כ ברשעים הוא להיפוך שקודם שלווה וסופם ייסורים ,וזו הכוונה :חייב אינש לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ,היינו שלא ידע מתי ארור המן ומתי ברוך מרדכי שבדרך כלל כשיש לרשעים ייסורים יש לצדיקים שלווה ,אלא אפילו כשיש לרשעים שלווה היינו בתחילת יהיה לצדיקים ג"כ שלווה והיינו מבוקר עד ערב שתחילתן בוקר ולא תחילתן ערב .24וכיון שהכוח של פורים הוא להפוך מערב לבוקר א"כ מצוות היום אינן יכולות להתחיל מהערב כשאר החגים -מערב עד בוקר ,אלא מבוקר עד ערב שמתחיל מבוקר להראות כוחו המיוחד הטמון בפורים ,שהוא להפוך מערב ולעשות בוקר ומשו"ה סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. דרך נוספת להסבר "עד דלא ידע" ,כי הן אמת שבדרך כלל המקיים מצוות השם מתעסק בקדשים, ונבדל מהבלי העולם ,אולם בפורים שצריך להשתכר משתה היין ,והוא מתעסק בגשמיות ,הרי זה בבחינת להתעסק גם עם הרע 'המן' ,כדי להוציא יקר מזולל לעבוד בו את ה' ,לכבוש את היצר ולברר הטוב הטמון בו .ולכן 'עד דלא ידע בין אור המן לברוך מרדכי' שלא יעסוק רק בברוך מרדכי ,אלא גם בבירור המן!
23עבודת ישראל ,סוף פ' פנחס .רבי יוסף שאול נאתנזוהן הביא את תמיהתו ,ויישב באופן אחר ,דברי שאול –אגדות, ברכות דף ח ע"א. 24להעיר מדברי הייטב לב לפרשת וירא )דף מו ע"ב( שצדיק וטוב לו ,ביאורו שהיצר הרע שלו בטל ועבר ממנו ,ואין לו אלא לב אחד להשי"ת!
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô
קשר מופלא בין בקשת אסתר ליום נוסף ליהודי שושן ,לבין הפיכת ערב לבוקר ואם נמשיך בדרך הדרוש ,נגיע לידי הבנה לסיבת בקשת אסתר ליום נוסף ליהודי שושן .רבי וידאל צרפתי אב"ד פאס )מרוקו( 25בספרו 'מגלת סתרים' על אסתר )ט ,יג( 26עמד על כך ומעלה רעיון נפלא, והוא שרצתה לחקות כמו שנאמר אצל דוד שלחם יומיים בעמלק כפי שמתואר בשמואל-א )ל ,יז(' :ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם' .הרי מדויק שהמלחמה החל מהבוקר ,27והכניע את עמלק עד הערב; ולעניינינו ,שהפך את 'הערב' לבוקר'.
השכמה בפורים ומכאן נתקדם למעלה נוספת ,שבכך יבואר מנהגם של ראשוני אשכנז ,28להשכים ביומו של פורים, והקדימו את זמן תפילתם יותר מהרגיל ,כדי לנצל את סגולתו של 'אילת השחר' .29ומכאן למובא בשם תלמידי הבעש"ט הק' :שסגולה מיוחדת להשכים בבוקרו של פורים ולהרבות בתפלה ובבקשה לפניו יתברך על כל דבר.30 לכן פורים נתקן ע"י מרדכי שהיה מסנהדרין להראות ולרמז שכח של פורים הוא ככוחו של סנהדרין להפוך מידת ערב לבוקר ושתהיה תחילתם שלווה וסופו שלווה. ושמא יש לומר סברא לסגולתו של רבי יעקב כהן פאפריש אב"ד פפד"מ ,שיש לחבר את ליל פורים עם יומו בלימוד תורה .סגולה זו רושם החת"ס שקבלו מרבו רבי מענדל ליליג שקבלו מה'שב יעקב'" :שכל העוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיומא ,מובטח לו שהוא בן עוה"ב" .31החת"ס בעצמו לא קיבל את נימוק לסגולה מופלאה זו ,והוא מעלה רעיון משלו .מאידך אפשר לומר שהוא תואם עם מה שהעלינו עד עתה ,שעיקר מלחמתו של מרדכי היתה להגביר את מידת היום על הלילה ,וזו נעשית ע"י החיבור בין שתי מידות אלו ,וכידוע שזכות התורה היתה להם לניצחון.
25היה דור שלישי למגורשי ספרד .בשה"ג כתב החיד"א בערכו" :אחד מגאוני הקדמונים ,והרב קרבן אהרן היה מבית דינו ..דבריו בקצור מופלג ,וצריכים עיון ועומק ואח"כ יטעום המעיין בחכמתו כי רבה היא."... 26מגלת סתרים ,נספח לספרו צוף דבש ,אמסטרדם תע"ח ,דף לא טו"ב. 27וכן מצאנו לגבי המלחמה הראשונה נגד עמלק ,שיצאו בהשכמת הבוקר .משה מצווה ליהושע להכין אנשים כדי להילחם בעמלק ,והוא עצמו יתייצב למחרת על ראש הגבעה" :מחר אנכי נצב" ,על מילים אלו דרשו חז"ל" :מכאן שהצדיקים משכימים לצרכי ציבור )פסיקתא דרב כהנא ,פרשת זכור ,פ"ג( ובמדרש אחר הקישו שכן היה אצל אסתר: "מה ראתה אסתר לומר ומחר אעשה כדבר המלך ,אלא שכל זרעו של עמלק למודים הם ליפול במחר ]בבוקר[ וכן הוא אומר 'מחר אנכי נצב' " )מדרש פנים אחרים ,י"ל ע"י הח' שלמה בובר ,ווילנא תרמ"ז ,נו"ב דף לו ע"ב( 28ראה מטה משה ,סי' תתקנח; מג"א סי' תרצג ס"ק ב. " 29מה שחר סוף כל הלילה" ,לרמז שהלילה באה לקיצה. 30סגולות ישראל ,מע' פ סע' ד .ויש לציין לחידושו של רבי אהרן )השני( מקארלין שכוחו של מרדכי לביטול כוח עמלק היה "בדיבורים ותפילות" ,בית אהרן לפורים ,דף סח טו"ג. 31דרושים ואגדות ,עמ' רמה.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô
מפלתו של המן נגרם באופן מקיף על יד מכת חושך ונפלא מאוד להקיש לכאן שסיבת מפלתו של המן הייתה בעקבות מכת-חושך ,כפי שהעלה החיד"א: מובא בקדמונים :כאשר הפיל המן את הפור ויצא לו חודש אדר ,שמח שמחה גדולה .ומדוע? משום שהמן ידע שבחודש זה מתו במכת חושך פושעי ישראל ,ומשום כך חשב המן שבחודש זה יסתייע בידו להשמיד את ישראל .אולם המן לא ידע כי אמנם הפושעים מתו ,אבל לכל ישראל 'היה אור במשבותם'. על פי זה ממשיך החיד"א יבואר הפסוק 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' כך :עם ישראל "ההולכים בחושך" שזכו לילך בחושך ,ולמרות שכל המצריים היו נטועים במקומם הם הלכו בחופשיות כשאור גדול נלווה אליהם "בחושך ראו אור גדול" ,כלומר גם תחת החושך בימי גזירת המן ראו אור גדול ,וסוף דבר שיצאו וידם על העליונה ,והתהפכה מחשבת הפור של המן על ראשו לרעתו.32
המן חשב שיוכל לנצח את עם ישראל ע"י "השינה בלילה". בגמרא מסופר שרשעותו של המן לעם ישראל גברה על רשעותו של אחשורוש .המן אמר לאחשורוש, בוא ונלכה את היהודים ,ענה לו אחשורוש :ירא אני מאלהיהם ,שלא יעשה כפי שעשה בקודמי )פרעה ָשנוּ' -היינו יְ ֵשנִ ים הם מן המצוות .33ביאור על כך העלה וסנחריב( .אמר לו המן "ישנו עם אחד" ,ודרשו 'י ְ רבי שלמה קלוגר ,בהקדם מאמרם )אסת"ר ז ,יב( על אותו פסוק 'ישנו עם אחד'" :אותו שנאמר בו 'ה' אחד' ,ישן לו מעמו ,אמר לו הקב"ה אני אין לפני שינה ...ואתה אמרת יש לפני שינה ,חייך שמתוך שינה אני מתעורר על אותו האיש ומאבדו מן העולם". רבי שלמה קלוגר השווה בטו"ט את שני מאמרים אלו ,בהקדם המבואר בספרים ,שגם הבלי העולם לא נבראו לריק ,ואם מנצלים אותם בכוונה טובה ,לשם שמים ,הרי כמצווה נחשב .המן לא ידע סוד זה, הוא סבר שהבלי העולם לתכלית עצמן נוצרו .ולכן כיוון שהתבונן שכמה שעות ביום מוקדשות להבלי העולם כגון אכילה ושינה וכדומה ,ו"סבר שאין בהם קיום מצווה" ,לכן סבר שהם "ישנים מן המצוות". מעמו .וזה תלוי בזה ,אם ישראל ישנים מן המצוות ,גם הקב"ה ישן לו לכן אמר שגם הקב"ה ישן לו ַ מעמו ,אבל הקב"ה אמר שלא כן הוא ,רק כל מה שפעל הקב"ה לא פעל אלא למענהו ,ואף הבלי העולם נמי נכללו בכלל זה והם לצורך גבוה .וממילא "כל מה שישראל עוסקים אפילו בהבלי העולם ,נמי לכבודו כביכול הוא ,והוי כמקיימים מצוה ,וא"כ אינם ישנים ,ולעומתם כביכול ג"כ אינו יישן" :ולכן עשה להם הנס שהפיל את המן בלילה".34
מפלת המן בתחילת היום מתורת הקדמונים למדנו שמפלת המן הייתה בהתחלת היום:
32יוסף תהלות ,מזמור קיב; דברים אחדים ,דרוש כד לפרשת זכור. 33מגילה דף יג ע"ב. 34קהלת יעקב –פורים ,ירושלים תשס"ה ,עמ' קפ.
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô הקדמונים עמדו על כך שאוהבי המן יעצו לו שבערב יכונן את העץ ובבוקר יתלה עליו את מרדכי )אסתר ה ,יד( ,למה בסדר הזה? וענו ואמרו" :היה אותו רשע אומר :למחר בזמן קריאת שמע של שחרית אתלה מרדכי עליו !35היינו שבכוחו לשלוט על מרדכי טרם מספיק לקרוא ק"ש בעונתה ויסמיך גאולה לתפלה ,שמובטח שאינו ניזק כל היום )ברכות דף ט ע"ב( ,ולכן חישב להקדימו עוד עם דמדומי חמה ,36ונהפוך הוא היהודים לחמו בהם "ביום" ,37ותלו אותו בבוקר .38ולא רק זאת אלא ,אסתר נדמה ל'שחר'" :מה השחר עולה והכוכבים שוקעין ,אף אסתר בבית אחשורוש ,היא הייתה עולה ,והמן ובניו שוקעין ,39והמשיכו את המלחמה ביום השני בשושן גם אל תוך הלילה ,40היינו שהפכו מידת הלילה למידת יום.
אין דנים אלא ביום לאור זה יומתק הלכה בהלכות דיינים ,דינא דמשנה )סנהדרין לב( "אין דנים בלילה" ,41ובגמרא )דף לד(" :במה דברים אמורים כשהתחילו את הדין בלילה ,אבל אם התחילו לדון ביום ,גומרים לדון גם בלילה" .וההסבר בכך –לפי דברינו -שלחברי סנהדרין יש כוח להפוך –כשהתחילו ביום -את מידת לילה ליום. וראיה לכך ,מדברי הר"ן .שלכאורה אם הדין צריך להתקיים ביום ,מה לי שהתחילו ביום ,הלא גם סיומו צריך להתנהל גם ביום?! ומצאתי שהר"ן בחידושיו לר"ה )כה ע"ב( עמד על כך ,והוא מבהיר שאין גמר הדין חלוק מתחילת הדין ושניהם צריכים להתנהל ביום ,אלא שהדין נמשך אחר תחילתו ,ואלו דבריו" :כולא מילתא בתר תחילת דין שדינן לה ,דאי לא ,כיון שיום בעינן האיך גומרים בלילה ,אלא ודאי היינו טעמא ,שכיון דהוי תחילתו ביום גמרו נמי בתר תחילתו שדינן לה ,וכאילו נגמר ביום דמי", א"כ הרי שדברינו משתלבות עם יסודו של הר"ן ,שתחילת הדין מהפך את הלילה ליום! 35מדרש אבא גוריון )י"ל ע"י הח' שלמה בובר ,ווילנא תרמ"ז( ,פרשה ה; ילקו"ש פרק ו" :חשב בדעתו שבזמן קרי"ש יתלה את מרדכי". 36רבי נתן שפירא ]בעל 'מצת שמורים ,נפטר בשנת תכ"ו[ ,מחברת הקדש ,שער הפורים ,מהדורת ירושלים תשס"ה ,עמ' קכ; רבי אליהו הכהן האיתמרי ]נפטר בשנת תפ"ט[ ,עיני העדה ,איזמיר תרכ"ג ,ח"א דף קמח טו"א; ובספרו אורה ושמחה ,שאלוניקי תקנ"ו ,דף פז ע"א; רבי יהונתן אייבשיץ ]נפטר בשנת תקכ"ד[ יערות דבש ,ח"א דרוש יז; רבי שמואל מודיליאנו מחכמי שאלוניקי ]מח"ס שו"ת נאמן שמואל[ ,ארוחת תמיד עה"ת ,שאלוניקי תקט"ז ,דרוש לפ' זכור ,דף כו טו"ב; אמרי נועם לפורים. ולהעיר מלשון האלשיך )אסתר ה ,יד(" :שהמן הכין העץ בלילה ולא המתין עד עלות השחר ,להיות מתחזק בכוחות טומאתו בעת שליטת שרו שיהיה לו עזר כנגדו". 37כמפורש בירושלמי )מגילה פ"ב ה"ה( :אין קורין את המגילה וכו' עד שתנץ החמה ,וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר ,דכתיב 'ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם'. 38מדרש תהלים ,פרק כב .דלא כרש"י במגילה דף טו ע"א ,שנתלה בליל יז. 39מדרש תהלים ,כב. 40פירוש הרוקח לאסתר )ט ,טו(' :ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבע עשר' ,גם לרבות אף לילה. 41עד כדי כך ,שנחלקו ראשונים ואחרונים האם גם בדיעבד אין דיניהם דין ,ב"י חו"מ סימן ה ונו"כ.
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô
מקור למנהג קהילת איזמיר ראשוני פרובנס מביאים בשם רבי אשר מלוניל שיש שנהגו שלא לאכול בשר בליל פורים ,ונימוקם עמם כדי "שלא יטעו ויחשבו שהיא סעודת פורים" .42רבי חיים פאלאג'י מעיד שכן מנהג איזמיר שבלילה אכלו דווקא סעודה חלבית ,43ומוסיף לכך כמה נימוקים על דרך הדרוש ,ואחד מהם" :על שם דם נעקר ונעשה חלב ,שנהפך מידת הדין והרוגז למדת רחמים" ,44ונוכל להוסיף שדווקא בלילה הוא מידת 'דין', אוכלים חלב כדי לרמוז שהלילה נהפך ליום.
אסתר התחננה להפוך מידת הדין למידת הרחמים דברים ברורים כתב רבי חיים וויטאל בשם מורו האריז"ל: המן הרשע ביקש להמשיך את מידת הדין על כלל ישראל ,ע"י התעוררות של צירוף שם הוי"ה כשהוא כולו מהופך הוה"י ,ובכך ביקש לעורר הדין על ישראל ח"ו; ואילו אסתר המלכה בתפילתה המשיכה רחמים על ישראל ,ע"י שהפכה הצירוף לשם הוי"ה ביושר: טעם הסכמת המן לגזור הגזרה על ישראל באדר יותר מבשאר חדשים ,מפני כי י"ב חדשים הם נגד י"ב צרופי הוי"ה ,והוא החודש הזה אשר צירופו הוה"י –בהיפןך ,ולכן הזכיר המן לאוהביו השם בהיפוך )אסתר ה ,יג(' :וכל זה איננו שוה לי' ,סופי תיבות הוה"י. ואסתר רצתה להמשיך את הרחמים והזכירה הוי"ה ביושר )אסתר ה ,ד( 'יבוא המלך והמן היום' ,ר"ת שם הוי"ה ביושר .הקב"ה הסכים עם אסתר בבחינה אחת להמשיך רחמים לישראל משם הוי"ה ביושר, ועם המן בבחינה אחת להמשיך הדין עליו ועל כל אויבי ישראל מהצירוף שם הוי"ה מהופך ,בבחינת 'נגוף ורפוא' – נגוף להמן ורפוא לישראל.45
פורים ,לא רק שכולל כל ימי החגים ,אלא מעלתו גדולה מהם לאור האמור עד כה יובן היטיב חידושו המופלג של רבי יוסף צרפתי מרביץ תורה באנדרינופול 46בספרו
42אורחות חיים ,הל' פורים סע' לה; כלבו ,סי' מה .והובא אצל גדולי הפוסקים :ב"י סו"ס תרצ"ה; של"ה מסכת מגילה ,פרק נר מצוה; אליהו זוטא סו"ס תרצ"ו 43הפלא שרבי אברהם הכהן מסאלוניקי –בן דורו של רח"פ -מעיד שבמקומו אינם מקפידים לא לאכול סעודה בשרית, יוקח נא ,סאלוניקי תרמ"א ,סי' תרצה סע' ח. 44רוח חיים ,ח"א סי' תרצה סע' א. 45פרי עץ חיים ,שער הפורים פרק ו ,הביאו החיד"א בחומת אנך ,על הפסוק 'ונהפוך הוא'. כמובן שיש להסמיך את מאמרם )סוכה יד ע"א(" :למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר ,מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום ,אף תפלתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת הרחמים". 46תלמידו של רבי שלמה הלוי מח"ס 'לב שלמה' )חתנו של רבי יונתן גלאנטי( .לעת זקנותו עלה ירושלימה ,בה נפטר אחרי שנת ת'.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô 'יד יוסף' 47היות והדבר הפרטי הכולל כמה חלקים ,חושב יותר מכל פרט בפני עצמו ,לכן היות שבימי הפורים נכללים כל החגים" ,לכן הם גדולים מכל המועדות והחגים" .הסברו שבפורים ישנה בחינת השפעה של כל החגים :פסח ,הרי יצאו מעבדות לחירות ,וכאן ממות לחיים .שבועות – מתן תורה ,וכאן הדר קבלוה .ר"ה ,ספרי חיים וספרי וכו' ,וכאן היו נידונים למוות .יוה"כ -מחילת עוונות ,וכאן נמחל להם על שנהנו וכו' .סוכות -ענני הכבוד ,וכאן כולם נכנסו תחת כנפי השכינה ,ורבים מעמי הארץ התייהדו .48הרי לנו שהקב"ה מכפר את עוונותינו בכל שנה!!!49 על פי דבריו של ה'יד יוסף' אפשר להמתיק שוב את צורך במרדכי הצדיק שהיה מראשי הסנהדרין, לגולל את נס פורים ,עם דבריו המופלאים של 'מדרש' המסביר את משמעות מספר 'שבעים' לחברי סנהדרין ,וז"ל: 'שבעים איש' ,כנגד שבעים ימים טובים שנתן להם הקב"ה ,ואלו הן :שבעה ימי פסח ,ושמונה ימי החג, וראש השנה ,ויוה"כ ועצרת ,ונ"ב שבתות ,הרי שבעים ."50לאור דברי ה'יד יוסף' שפורים כולל את כל החגים ,51אפשר לומר שבחינה זו השתלשלה בזכות מרדכי ,בכוח היותו מראשי הסנהדרין היה יכול להמשיך אור מופלא כזה הכולל 'שבעים'.
זה לעומת זה ולאור זאת מדוייק באופן פלאי מאמרם ש"המן לא עמד בגדולתו אלא שבעים יום" ,מכתיבת אגרות
47יד יוסף ,מהדורת ויניציה שע"ו ,דף קסו ע"ב ,פרשת תצוה דרוש ה; ומהדורת אמ"ד ת"ס ,דף קסג טו"ד .כל אלו שציטטו את דבריו ]לקמן הע' [48אינם מציינים את המיקום בספר! 48דבריו הובאו בספר מדרש אליהו לרבי אליהו הכהן האיתמרי ,וממשיך לבאר שמדרגת פורים חשובה יותר ,בכך שהכפרה נמשכת על ידי מאכל ומשתה דייקא ,ולא ע"י צום .דבריו הורקו לחיד"א בספרו דבש לפי )מע' ע סע' ב( ,וממנו לבני יששכר )אדר מאמר ד סע' ו(" :ראה זה חדש מצאתי להרב הגדול מו' חיד"א ."...וראה עוד תקו"ז ,תקון כא ובאר לחי רואי שם; ואצל מוח"ז רבי ישראל טויסיג ממאטרסדורף ,בית ישראל ,פורים עמ' רח-רט. 49ואולי נוכל לשער שזו היא כוונת מאמרו הפלאי של רבי אשר פרלוב מסטאלין בנו יחידו של רבי אהרן הגדול מקארלין" :שכפי התענוג והחיות של כל אחד שמקבל בפורים כך הוא בליל שמורים ,וכפי שהוא בליל שמורים כך הוא ביוה"כ ,כל אחד לפי מדרגתו בעבודת השי"ת )בית אהרן ,לפורים ,דף סז טו"א( היינו ששורש העבודה של התהפכות רע לטוב טמון בפורים ,ונמשך בליל פסח שהוא כולו בחינת יום ,ותכליתו ביוה"כ. 50ילקוט שמעוני ,בהעלותך יא ,טז; ומדרש הגדול שם .וראה אלשיך לויקרא כג ,א ,שאלה יג. 51וגם כולל קדושת שבת ,וכפי שביארו ספרי החסידות את מנהגם של ישראל ללבישת בגדי-שבת בפורים ולא בגדי חג ]ראה :מהרי"ל ,יסוד יוסף פ"ב; סדור רבי יעקב עמדין[ שמרדכי ואסתר המשיכו את אור השבת והוא מתגלה בפורים, עבודת ישראל .וזה לשון המאור ושמש" :בשבת שהמלכות מתייחדת ומתעלה עד חכמה ,אז הייחוד הוא בשלימות, ונתגלה מוח החכמה ומופיע על כל העולמות ,אך זאת אינו כל היום רק בעת קדושת כתר ,אבל בפורים נפעל ע"י מרדכי ואסתר שמוח החכמה נתגלה ומופיע על כל העולמות כל היום ,והארה זו נשאר לנו לכל הדורות שבכל שנה בפורים."... ויש להעיר מרהיטות הלשון בספרי הזוהר הכולל פורים וחנוכה בין החגים ,כן מפורש ב'תיקונים חדשים לרשב"י' שנספחו לסו"ס זוהר חדש ,במהדורת הרב ראובן מרגליות ,דף צג ע"ב .וראה עוד תקו"ז תי' כא דף נד ,וזח"ג דף רנו ע"א. רבי יששכר שלמה טייכטאל ראב"ד פישטיאן מצא סמך מדברי זוהר אלו ,שגם בחנוכה ופורים יש לומר 'מגדול' בברכת המזון ,שו"ת משנה שכיר ח"ב סי' רכ.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô הראשונות שהיה בי"ג בניסן ,עד אגרות האחרונות שהיה בכ"ג בסיון ;52וזהו כוונת הקליר בפיוטו לפרשת זכור :לתכלית שבעים נתלה על חמשים" ,היינו שעמד בגדולתו רק ע' יום ,53ומרדכי בכוח ה'שבעים' שלו ביטל את כוח 'השבעים' יום של המן.
יום מחילת עוונות אחרי שזכינו לבוא בסוד פנימיות היום ,נשכיל להבין במקצת דמקצת את דברי התיקונים )דף נז ע"ב( "פורים איתקריאת על שם יוה"כ ,דעתידין לאתענגא ביה ,ולשנויי ליה מעינוי לעונג" ,משמעות הדברים שהפעולה שנעשית ע"י עינוי ביוה"כ ,נעשית בפורים ע"י עונג .רבים מחכמי ישראל העלו )מדעת עצמם( את הקשר בין פורים ליוה"כ שהוא יום מחילת עוונות ובחינת התיקון השלם ,ועל כך נרחיב קצת את הדיבור. לאור האמור עד כה ,יובן חידושו המופלג של רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהל בעל 'ישמח משה', שבפורים כל יהודי יכול להגיע לדרגת הכהן גדול ביום הכיפורים! חידוש זה מביא נכדו רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא בשמו ,בהקדם קושיות העולם הייתכן שרבה ישחוט את רב זירא? על כך העלה היש"מ על פי דרוש שהמן רמז ליצה"ר ואילו מרדכי לעדת ישראל .המן מתנצל לפני זרש ואוהביו ש'כל זה איננו שוה לי' גם אם הוא מצליח להכשיל יהודי ,בכל זאת 'מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה' היינו עד עברה על הדת ,והיהודי הכי פשוט מוכן למסור את נפשו כדי לא להמיר את דתו .ענו לו על כך אוהביו שיכין עץ גבוה נ' אמה ,היינו שיכניס בלבם את מדת הגאווה וגסות הרוח ,ועל כך הם נכשלים ,והרי אמרו )סוטה דף ד ע"ב( 'כל המתגאה כאילו עובד ע"ז'. וכאשר עזר השי"ת והפך את פור המן לפורים שלנו ,ואדרבא התהפך הגלגל והם נפלו לבירא עמיקתא, התחייבנו לשתות יין כדי לעורר את סוד יין המשומר ,שהוא בדרגה גבוהה "עולם הבינה" כמו שכתב הרמ"א בספרו מחיר יין )אסתר ט ,טו(" :והוא מדרגת כהן גדול ביוה"כ כמו שכתב האר"י...וזהו שכתבו הסה"ק שיום פורים הוא כיוה"כ ,כי ביוה"כ רק הכה"ג השיג הקדושה הזאת ,ובפורים יכול כל איש מישראל להשיג קדושה זו".54 לאור חידוש זה ,אפשר להסמיך את חידושו של רבי יהונתן אייבשיץ שיום השביעי של המשתה הראשונה היה ביוה"כ ,ולכן לא נהנו מסעודתו של אותו רשע ,וחזרו בתשובה! חישוב זה הוא בהקדם הנחתו של הרוקח )אסתר א ,ד( שחודשי המשתה היה בימי הקיץ מניסן ועד תשרי .וכך הוא החשבון :את הסעודה התחיל בניסן ונמשך ששה חדשים עד תשרי ,ולפי קביעות
52רוקח על אסתר ג ,ב; הובא במנות הלוי ו ,ז. 53יערות דבש ,ח"א דרוש יז; סדור רבי יעקב עמדין ,בפירושו ליוצר; רבי חיים הכהן ראפפורט ,אוצרות חיים עה"ת ]נספח לספרו מים חיים[ סוף חלק שמות. 54דברי יחזקאל ,לפורים ד"ה חייב אינש לבסומי; לאור האמור הוא מבאר את שחיטת ר"ז שהכוונה שהשיג דרגות כאלו גבוהות עד כביכול בבחינת 'כי לא יראני האדם וחי'.
âé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô המולדות ,שלושה חדשים חסרים ושלושה מלאים ,אם כן נשלמו מאה ושמונים יום ביום ג' בתשרי. והוסיף עליהם 55ז' ימי משתה ,שאח"כ נשלם כטוב לבו ביין ביום הכיפורים! ביום השביעי חלילה שישראל קדושים נכשל באכילה ושתייה ,ולא נהנו מסעודתו של אותו רשע אלא ששה ימים לפני יוה"כ ,ובאותו יום חזרו בתשובה .ולכן נהרגה ושתי באותו יום כדי להכשיר את הקרקע לאסתר המלכה.56 היות שהגענו עד הלום ,שמעלת פורים הוא כיוה"כ ממש ואולי עוד יותר ממנו ,מן המצווה להביא את חידושו המופלג של הרמ"א ,שמצוות הביסום בפורים הוא כדי לאבד את הדעת ,ובמצב כזה אפילו במקרה שיחטא ח"ו ,לא ייענש ,ולא ייזכר את עוונו! ,ואלו דבריו: עוד נראה לי על דרך הפשט ,כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ,ואי אפשר שלא ישתה ,על כן ישתה הרבה מאוד שיגיע לכרותו של לוט ,שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות ,כי באונס הוא ,אבל אם לא ישתה כל כך הרבה ויעבור עברות – חייב כאילו לא שתה כלל ...ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע ,כמו שארע להמן ומרדכי ,ומעתה אינו מזיק כלל ,ואז אף אם יחטא ,לא ייענש.57 בחינה זו משתלבת כאישה אל אחותה עם התחלת דברינו ,שעיקר עבודת מרדכי הייתה לבטל כליל את מידת יצר הרע ואת מידת הלילה.58
מעלת הפורים נשגבה ונעלה יותר מיום הכפורים תלמידי הבעש"ט חידשו ש"קדושת פורים יתירה מקדושת יוה"כ ,והדיוק מלשון הכתוב )ויקרא כג ,כח( יום הכפורים בכ"ף הדמיון שמשמע שיום הפורים יש בו יותר קדושה" ,כן כתוב בשם רבי יעקב יצחק מפשיסחא המפורסם בכינויו 'היהודי הקדוש' ,תלמידו המובהק לה'חוזה מלובלין' ;59וכן מובא בשם רבי שמחה בונם מפשיסחא ,גם הוא מתלמידי ה'חוזה' ,שדייק את מאמרם 'יום הכפורים הוא כיום
55יש לציין שבמדרש אסתר )ב ,ה( נחלקו רב ושמואל האם שבעה ימים אלו נכללים בתוך הק"פ או נוספים עליהם. 56יערות דבש ,ח"ב דרוש ב .לפי דבריו אלו מבואר להפליא את רמזם של חכמינו על שם ' ֶמ ֶרס' – אחד משבעת שרי פרס, שמלאכי השרת התחננו לפניו יתברך להצלת העם ולכן הזכירו את הקרבנות שהיו מקריבים לפניו :מרס -כלום מירסו בדם לפניך' ,וצ"ב הרי לא מצאנו שכך היה הסדר בעת זריקת הדם ,אלא ביוה"כ )יומא מג ע"ב( ,שמירסו תדיר שלא יקרוש !! הפלא שבמק"א מעלה רבי יהונתן שהמשתה היה בחודשי החורף ,ח"א דרוש ג ,ח"ב דרוש טו. 57מחיר יין ,קרימונה שי"ט ,פ"ט פסוק יט ,וממשיך שבכך יבואר העובדה שרבה שחט לר"ז ,כדי להורות לנו שלא התחייב על מעשה זה!! 58ולפי זה יובן למה דווקא מרדכי השתדל בעד כתיבת המגילה לדורות ,כדי להמשיך מידה זו של ביטול הרע בכל שנה ושנה ,וכמאמר הכתוב "להיות עושים" ,כמבואר בכל הספרים הקדושים שהעניינים חוזרים על עצמם בכל שנה .ומן הצורך לציין שמצאנו למפרשי המגילה שביארו כן את לשון הפסוק )ט ,כ( 'להיות עושים בכל שנה ושנה כימים אשר נחו בהם ,ראה :פירוש ר' שמואל אוזידה ,שמן המור ,מגילת סתרים ועוד. 59לחם שלמה ,אוסף תורות לבית צדיקי קוז'ניץ ,קוז'ניץ תרע"ב ,עמ' ט.
ãé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô פורים בכ"ף הדמיון ,וידוע שהקטן נתלה בגדול ,הרי שפורים נשגב יותר מיוה"כ .60וכן מפורסם בשם רבי ישראל מרוז'ין ,61ורבים מצאצאיו הרחיבו מאמר זה.62 הסבר לחידוש מופלא זה אפשר להעלות על פי דברי 'היהודי הקדוש' מפשסיחא שביאר במאמר עמוק את ההבדל הפנימי בין פורים ליוה"כ .בהקדם כלל שימי פורים יכולים לחול בימים ששייך בהם טומאה ,ואילו יוה"כ חל רק בימים שחל בהם קדושה לפי המבואר במשנה במסכת כלים פי"ז מי"ד. ולכן העבודה ביוה"כ היא בירור הטוב מן הרע ,ולכן עסוקים רק ברוחניות ,ופורשים מכל ענייני עוה"ז, בכך אנו מפרידים את הרע מכל ענייני קדושה .ועבודת פורים היא להעלות את ניצוצי הקדושה שנותרו עוד מעורבים בתוך הרע .ולכן קביעות הימים בהם חלים שני החגים היא מופלאה ביותר ,יוה"כ חל רק בימים שלא שייך בהם טומאה מדאורייתא ,ולכן אין בו עסק עם עניינים גשמיים ,שעבודתו היא בירור הרע מן הטוב; לעומת פורים חל תמיד בימים השייכים לטומאה ,כי עבודתו לברר את הטוב שנשא מעורב בתוך הרע ,ולכן מצוותו באכילה ושתייה ששייך בהם יצה"ר וטומאה כשאוכלים לשם תאוה, ועבודתנו היא לאכול אך ורק לשם שמים ,ובכך מבררים את הניצוצות.63 הרי לנו הסבר בעומק הדבר של מעלת פורים מעל יוה"כ ,והוא כפתור ופרח ,וכל זה משתלב הדק הטיב עם הנקודה של מאמרינו זה ,שעבודת פורים הוא ביטול הרע ע"י התגברות הטוב.
פורים כבחינת ימות המשיח – התיקון השלם מכאן נגיע לשלב האחרון ,בכך שצדיקים העלו את דרגת פורים שהוא התיקון השלם ובירור כל הסיגים, ובחינת והיה הוי"ה למלך על כל הארץ ,בבחינת )שמות ז ,ה( 'וידעו מצרים כי אני השם' ,היינו שתוקפו של הטומאה יתבטל לגמרי לקדושה ,וזו היא תכלית בריאת העולם. פרק זה נתחיל בדבריו המופלגים של הרמ"א הנושק בבחינה זו: נראה שזו כוונתם באמרם 'חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ,כדוגמת הנמשל בסעודת פורים ,שהיא סעודת לוויתן שאז יתבטל המן מן הארץ ,שהוא היצר הרע ,ואז לא ידעו בין המן למרדכי ,כי לא ידעו מהו המן כלל... בדומה לכך העלה רבי אליעזר אשכנזי בעל 'מעשי השם' בן דורו ובן עירו של הרמ"א ,שכוונת הביסום "על פי פשט הענין" היא לשכוח מצער הגלות" :כאשר ראו על ככה מרדכי ובית דינו ,גזרו לעשות שמחה
60שיח שרפי קודש ,ח"ב סע' לב .וכן כתב מדעת עצמו תלמיד-תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין ,רסיסי לילה ,סע' נח. 61אהלי יעקב ,פורים תשט"ז. 62גנזי ישראל )טשורטקוב( פורים שנת תרפ"ד :זקני מרוזין היה אומר הטעם שפורים גדול יותר ,כי יוה"כ מכפר לשבים ,ואילו פורים מכפר גם לשאינם שבים. 63לקוטי מהר"א ,אוסף תורותיו של רבי אלעזר מקאז'ניץ ,לבוב תרל"ב ,דפים כב-כג .בספר אהבת שלום )קאסוב( ר"ח אדק ,ד"ה במשנה ,כתב שיוה"כ הוא גאולת הנפש ,ואילו פורים הוא גאולת הגוף שהוא נרתיק לנפש; וכן כתב בספר אור החכמה לרבי אורי פייבל דרוש לאדר ,דף כד טו"ד
åè
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô ויו"ט ,ובהיות הנאמר 'אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי' רצו שישתו וישכחו רושם גלותם, ושלא יזכרו חורבן הבית אחרי ראותם היד הגדולה וההשגחה המופלגת למקום עלינו ..כן קבעוה לדורות בשתייה מופלגת עד שישכחו גלותם .עכ"ז לא רצו לומר בהדיא שישתו עד שישכחו ירושלים, אבל ]לכן[ אמרו 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' שהם ההפכים ,על אחת כמה וכמה שישכח רישו וגלותו ולא יזכור חורבן הבית בראש שמחה זאת" .את דבריו אלו מסיים ברמז נפלא שבחינה זו טמונה במאמרם )מגילה דף ג ע"א( 'כהנים בטלים מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה: "על כן אין לתמוה על אמרנו שצריך לשמוח שמחה שלימה אחרי שבטלה העבודה והקרבנות ,ונמצא והעד ,שאמרו צרי למכותינו ,טובה מהם שהוא הצדיק ,אין צריך שנזכור בטול העבודה וחורבן הביתֵ , כהנים בטלים מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה".64 דברי ה'יוסף לקח' היו לנגד עיניו של החת"ס והוא שזור בדרשותיו לפרשת זכור ומאמריו לפורים,65 ונפלאים דבריו בדרשתו לשנת תקפ"ט למאמרם 'עד דלא ידע': רצו בזה דכתיב )י ,א( 'וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים' ,וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי אשר גדלו המלך הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס' .העניין בזה ,כי דבר נפלא בהיותינו עבדים בים מלכי מדי ופרס ...ולא למלכי ישראל ,כי בגולה אנחנו ,ובכל זאת עמנו להפליא עד שאחשורוש בעצמו ,שהוא בעל דין ומרכבה לס"ם ונוקביה ,איהו גופיה שפיל הס"ם עד לעפר ותלה המן ובניו ,ומרדכי הצדיק הקב"ה הגביה קרנו וכבודו למעלה על כל שרי מעלה .והנה הוא דבר נפלא .הנה "מס" אותיות ס"ם ,ואמר 'וישם המלך אחשורוש 'מס' על הארץ' היינו השפיל עד לארץ, 'ואיי הים' – מקום חורב ושמה' ,וכל מעשה תקפו של אחשורוש' שהוא בעל תק"ף גימטריא ס"ם לילי"ת וגמטריא גי"א צלמו"ת' ,וגבורתו' היינו מדת הדין –גבורה .וההיפך 'וגדולת מרדכי' בגדולה וחסד 'אשר גדלו המלך' הידוע ית"ש על כל השרים.66"... הרי לנו חיזוק ליסוד שלנו ,שתוקפו של הרע בעצמו מתבטל וכלה לגמרי. דברים מפורשים שימי הפורים המה בבחינת הגאולה העתידה העלה רבי אברהם ב"ר יצחק צהלון מחכמי צפת 67ובכך הוא מסביר את חיוב השתייה" :הכוונה בעבור שהוא רומז למפלתו של עמלק בימות משיחנו ,כפי אמונתנו שאז כשיאבד עמלק יהיה ה' אחד ושמו אחד ...ולכן חייבו לבסומי ...רמז למה שיהיה לעתיד שאז ימחה ה' דמעה מעל כל פנים ובלע המות לנצח ,ונס יגון ואנחה ,וזה אי אפשר
64יוסף לקח ,קרימונא של"ו ,אסתר ט ,כג. 65דרשות לפורים ,דפים קצו-קצז ,בתוך דבריו מתבטא" :על כן ישתה יין עד שישכח רישו כאילו כבר נבנה הבית ,ויהיה כאילו כבר נתברך מרדכי" ,דף רה טו"א 66דרשות חת"ס ,דף קנח טו"ד. ובהקדם מעלה זו נשכיל איך התגלגל שמזרע האויב זכו ללמוד תורה ,וכפי שביאר החת"ס בדרשה משנת תקצ"ז: "נקמה של שמחה היא ,שרבים מהם מתייהדים ומתחרטים על מעשיהם ומעשי אביהם" ,דרשות ,דף קעב טו"ד .וראה יע"ד ח"ב דרוש ב' אריכות בנידון. 67נכד רבי יצחק קארו שהיה דודו של הב"י.
æè
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
â"òùú íéøåô לעשות דוגמה בלתי ע"י השכרות".68 בחינה זו השתלשלה עד לכדי אחד מחשובי הפוסקים הלא הוא רבי יעקב עמדין שחידש הלכה בעקבות רעיון זה: הגם שהלכה פסוקה היא שבכל סעודה יש להשאיר אחד מהמאכלים משום "זכר לחורבן" ,אבל בפורים דעתו שאינו חייב" ,שהרי עד דלא ידע" ,ביאורו כי פורים הוא מעין עולם הבא ,וכמו שבעוה"ב יראו ויבינו הכל שלטובותינו עשה הקב"ה את כל מה שעשה ,כן הוא ביום פורים ;69ויה"ר שנזכה למידת האתהפכא.70 øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
éúåçàå éñéâ úéáá äéåøùä äçîùì úùã÷åî åæ äòéøé ,íéùéùøú òæâî ,íéîù úàøéå äøåúá âìôåîå àìôåî åéçéù ìãðééù úøî ú"áðå éæðëùà íééç éáø ç"äøä ,äøàôúå ïåàâì åéãò ñ"îðö ,úåçáùúá ììåäîä íðá éàåùéðá úåãéñçå äøåúá åì áø åéãé ,äëåøòå äøåãñ åúðùî ïéëøòä-ø÷é éæðëùà ìàåé ø"äë ìçø àâééô äììåäîä äìëä â"áò íéøàôî åîù ãéâðä ãéñçä áøä úá (åèðåøè) äðå÷ðà'ã äãåäé íåìù ø"äë ïéðáä äæ íìùä ïéð÷á íìåò àøåá
68ישע אלהים על אסתר ,ויניציה שנ"ה ,פרק ט פסוק כב. לאור דרכנו יובן הנהגת צדיקים שונים שיום פורים היה אצלם עת רצון ליום נקמה לרשעים .לדוגמא :ידוע הנהגתו של רבי מנחם מנדל מרימנוב ,לספר בכל פורים סיפור שכלל שלוש נקמות לגוי-רשע ,ובכך פעל ישועות ,ראה חמדה גנוזה ,מהדורת ירושלים תשע"א ,כרך ב ,עמ' קלד. 69מור וקציעה ,סו"ס תרצה .וסמך לדבריו מלשון המאירי )מגילה דף ז ע"ב( :חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה באכילה ובשתייה עד שלא יחסר שום דבר". 70כפי שמבואר בספרי הסוד שבכל מועד יש בכל שנה את ההשפעה המיוחדת לחג זה ,ואין המועדים כ"זכר" בעלמא. רמח"ל בספרו דרך ה' )ח"ד פ"ח סע' ה( כולל את חנוכה ופורים בכלל זה.
æé
