øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç
(à) äëåðç øðì íéøãåäîä äøåðîäå øðä éðéî מנורת זהב טהור הוא בדיונו אודות סוג המנורה לחנוכה ,כותב רבי שלמה גאנצפריד בספרו המפורס 'קיצור שולח ערו' )קלט ,ה( שלכתחילה "יהיה לו מנורה נאה של מיני מתכות ]לאפוקי כלי חרס[ ,ומי שידו משגת יקנה מנורה של כס ,להידור מצוה" .הקדימו הרב חיד"א בספרו המפורס 'ברכי יוס' )תרעג ,ז( באותו לשו" :כתבו האחרוני שישתדל לעשות נר יפה ,וא ידו משגת יעשה של כס". ביריעה הזו נשאל מהו מקור הידור זה ,הא אכ המתכת המהודרת ביותר ליפוי המצוה היא כס ,או שמא עדי זהב ,ואי נהגו בכלל ישראל במש השני.
נר יפה הרמב" ניסח את פתיחת הלכות חנוכה בלשו נדירה כלשהי" :מצוות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד וצרי האד להזהר בה ,כדי להודיע הנס ולהוסי בשבח ה' והודיה לו על הנסי שעשה לנו". כמקור לדבריו הצביע נושא כליו הרב 'מגיד משנה' למאמרו של רב הונא .איתא בגמרא )שבת כג ,ב(: "אמר רב הונא :הרגיל בנר 1הויי ליה בני תלמידי חכמי" .פירש רש"י" :דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ,על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה". לא מסתבר שרב הונא השתמש בלשו "רגיל" למצווה הבאה אחת לשנה .לכ השתדלו המפרשי במתק לשונ ליישבו באמצעות פירוש תיבת "הרגיל" .הב"ח פירש )ראש סימ רסג(" :לעשותו יפה ,שמצוה לעשותו כ ואינו חובה" .2הב"ח סבר שכ הבי הטור את דברי רב הונא ,כי כאשר הביא בהלכות 1כ הנוסח בגמרא שלפנינו .וכ הנוסח בפסיקתא זוטרתא ,ר"פ בהעלות; ספר הנייר הל' חנוכה; ראבי"ה מסכת שבת סי' ר; רוקח הל' שבת סי' מד ,והל' חנוכה סי' רכו. אול רבי מהגאוני והראשוני גרסו" :הרגיל בנר חנוכה" ,כ מצאנו בחיבור יפה מהישועה לרבי נסי גאו )חמשה ספרי לרנ"ג ,עמ' ;(448בה"ג ,סי' ט; רבנו חננאל; העתי )עמ' ;(16מדרש לחנוכה ,אוצר מדרשי, עמ' ;192ראבי"ה ,ח"ג הל' חנוכה סי' תתמג; רבנו פרחיה; מאירי; רא"ש; שבלי הלקט ,עני חנוכה סי' קפה; ר"; מגיד משנה; מנורת המאור ,נר ג כלל ד ,ח"ב פרק ב; עי יעקב. אמנ נית להרהר ,שלא התכוונו אלא לפרש את הגמרא דאיירי בחנוכה לבד ,ולא שגירסא אחרת היתה לפניה. גירסא מעניינת נמצאת אצל רמ"ע מפאנו" :הרגיל בנר חנוכה הויי ליה בני ת"ח ,הרגיל בנר שבת בניו ת"ח" )אלפסי זוטא; הובא בברכ"י( .וראה רי" דברי דומי. ויש להעיר מגירסת דבי רש"י" :הזהיר בנר חנוכה) "...מחזור ויטרי ,סי' רלז; סידור רש"י ,סי' שטו; סידור רבי שלמה מגרמייזא ,עמ' קצט( ,והוא חידוש. 2המאירי פירש" :בהידור ודר חיבוב"; רבי פרחיה ב"ר נסי מוסי" :שמדליק בשעתו ונות בו שמ הרבה כדי הראוי לו" .ויש להעיר מלשו רבינו יונה )אגרת התשובה סע' פא(" :נר חנוכה בעתו"! ובפסקי מהרי"ח )תלמידו
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç הדלקת נר שבת את דברי רב הונא ,הוסי" :ויהא זהיר לעשות נר יפה".3 כלי המאור המכונה בלשו חז"ל 'נר' ,הוא בעיקרו בית קיבול לשמ ,לתוכו הוכנסה פתילת האור הדולק.
תולדות ייצור נרות בתקופת החשמונאי
4
לעשיית נר היה דרוש כלי קיבול כלשהו ,שנית למלאו חומרבעירה. בתו חומרהבעירה הוכנס פתיל. חומר הבעירה השתנה בי אר לאר ,לפי החומרי שהיו מצויי בכל אר ואר ,בי טבעיי ובי מעובדי .השומ היה על פי רוב מ הצומח ומ החי .במצרי הקדומה ובארנהרי השתמשו בעיקר בשומ דגי ,ואילו באר ישראל השתמשו בעיקר בשמ זית ,בגלל כרמי הזיתי המרובי שהיו בה מקדמת דנא. בתחילה השתמשו בקערה עשויה אב ,ואח"כ עשויי מתכות ,בעיקר ברונזה ,ומשהחלו לעצב כליחרס ביד ואחר כ באובניי ,שימשה לכ קערה עשויה חרס. בתחילת התקופה הכנענית הקדומה ) 31502200לפני הספירה( נעשו כלי חרס מותאמי לנר .מני אז והלאה השתכלל ייצור הנרות. נרות ע סממני ועיטורי יהודיי נמצאי לראשונה רק מתקופת החשמונאי. לאחר הכיבוש הרומי ,הומצאה והונהגה שיטה חדשה ,שיש בה משו מפנה מהפכני בייצור הנרות, והיא עשיית של נרות החרס ושל חלק מכלי חרס בדפוס או בתבנית .נרות אלו היו יפי ומאיכות טובה ,וביקוש היה מרובה בעול הרומי ושווקו בכמויות גדולות לכל רחבי האימפריה. הנר בתקופת התלמוד ,לרוב עשוי היה חרס ,וצורתו כצורת ביצה והוא מכוסה. בנוס לנרות המטלטלי ,שהוצבו במקומות שוני בבית ,כגו "נר הנתו על גבי הטבלא" ,5היו ג נרות
של מהר" מרוטנבורג(" :וצרי שלא יאחר ושלא יקדי טובא". יש מהאחרוני שביארו את מאמרו של רב הונא באופני שוני .החיד"א ב'פתח עיני ' מבאר" :שמדליק הרבה יותר מ החיוב ורגיל בזה" ,ורבי אליעזר פאפו מפרש" :שיהא הכלי שמדליק בו נאה ונקי ושידליק בשמ זית ז" )פלא יוע ער נר שבת וחנוכה( .ואולי יש להוסי ביאור נוס ,שרגיל הוא מלשו זריז ,על פי התרגו הרגיל לתרג מילת מהיר "רגיל" )לדוגמא ראה תהלי מה ,ב(. 3מצאנו לאחד מהראשוני שפירש כ ,הלא הוא רבי משה מקוצי" :הרגיל בנר נאה הויי לו בני ת"ח" )סמ"ג מצות עשה ל(. 4פסקה זו על פי :מ' נרקיס ,מנורת החנוכה ,ירושלי ת"ש; ו' זוסמ ,נרות חרס מעוטרי :מימי חורב בית שני עד לאחר מרד בר כוכבא ,ירושלי תשל"ב; כלי מתקופת המשנה והתלמוד ,מוזיאו האר ,תשל"ח ,עמ' 85 Qedem, Ancient Lamps in the Schloessinger Collection, Jerusalem 1978. ;74
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç זכוכית ומתכת התלויי בשרשראות בתקרה .יש שתלו אות בודדי ויש שצרפו מספר נרות יחד על גבי כ .בתקופת המשנה ועוד יותר בתקופת התלמוד ,משנפוצה הזכוכית ,הל והתרבה השימוש בכלי זכוכית למאור. בתקופה הביזנטית ) 640324לספירה( ,ע התגברות הנצרות ולעומתה התדלדלות היישוב היהודי באר ,רובו של היישוב היהודי ישב אז בגליל .באותה תקופה נבנו ג בתיכנסת רבי ,ולכ יש ג סמלי יהודיי על נרותהחרס :המנורה ,המחתה ,שופר לולב ואתרוג וס"ת. כאמור ,רוב הנרות היו משל חרס. לגבי נר חנוכה ,מתקופת הגאוני הוגבל השימוש בנר חרס ,משו שהוא סופג מ השמ ומ הפיח שהעלה הפתיל ,לכ קבעו קדמוני )מסכת סופרי פ"כ ה"א( ש"אסור להדליק נר יש ,6וא אי אלא יש ,מלבנו באור יפה יפה" .7זכר להידור זה לא נמצא בתלמוד 8ולא בכתבי הגאוני ,וג הרמב" לא העתיקו .בשו"ע )סי' תרעג( הוא נקבע בעקבות הקפדת מהר" מרוטנבורג שמנע מלהשתמש בנר חרס,9 ופירשו שמדובר בכלי חרס ,ולכ השתמש בשל מתכת ,וממנו התפשטה הוראה זו בישראל.
צורת מנורה כנראה שבתקופת הראשוני השתמשו בנרות ,היינו כלי קיבול להחזקת השמ .נר חנוכה מתקופת התלמוד ,כנראה שהיה נר בודד שהכיל שורה של פיות לפתילי .בשנת ד' תק"ל אנו פוגשי לראשונה מנורות ע דופ )לתלייה על הקיר( ע ציור ,בעלת דופ אחורית מקודחת .10צורת מנורה כזו התפשטה והתרחבה ושופצה עד שהגיעה למנורה בעלתדופ הנפו ברוב קהילות ישראל .את המנורה שיש לה דמיו למנורת המקדש הזקופה בעלת קני ,החלה להיעצב ,כנראה ,באשכנז בראשית תקופת האחרוני .האזכור הראשו הוא בהנהגת בעל 'תרומת הדש'" :היה מדליק בשמ זית בנר של מתכות
5תוספתא שבת ,פ"ג הי"ד. 6האחרוני הסבירו די זה מטע מיאוס .וראה דברי מחודשי בצפנת פענח למס' סופרי ,ובביאור הגר"א סי' תנה סע' א ,עיי"ש. 7צרי תלמוד ,למה החמירו דוקא בנר חנוכה ,ובנר שבת וחג לא החמירו )וראה מג"א סו"ס רסד( .ואולי מכא חיזוק לסברא שנביא להל שבחנוכה יש די של כלי ,לעומת שבת שעיקר המצוה הוא הארת הבית. 8רבי צבי אלימל מדינוב העיר על כ ,והראה באצבע לרש"י )שבת כג ,א( ד"ה עששית ,שכתב "זכוכית" לאפוקי חרס )בני יששכר ,כסלו מאמר ד סע' ט בהגה; חידושי מהרצ"א ,לשבת ש (. 9יש לציי שמהר" הקפיד מאוד על נקיו הנר .נמצאת מסורת שהקפיד ג בנקיות מנורת מתכות" :אות שה של ברזל או נחושת צרי לנקות בכל לילה ברותחי" )מנהגי מהרי"ל ,מהד' מכו ירושלי ,עמ' תו ,ועי' שינויי נוסחאות( .הנהגה זו לא הובאה במקו אחר ,ונימוק על כ שכיו לא מקפידי על כ ראה בשו"ת משנה הלכות חלק טו סי' רו. 10נרקיס ,עמ' .6
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç העשוי קני קני" ,11וכ הוא באיורי הראשוני של מנורות חנוכה.12
סוג המתכות מאוד קשה לדעת באיזה מתכות השתמשו במש הדורות לנר חנוכה .הדר היחידה היא לבדוק באלו ששרדו עד ימינו .עברתי על כמה קטלוגי מאוספי חנוכיות מכל קהילות ישראל ,מתימ שבמזרח ועד גרמניה והולנד שבמערב ,ה מבתי פרטיי וה משל בתי כנסיות ,והסקתי שרוב המנורות יוצרו ממתכות שונות כגו חרס )בתימ( ,אב ,ברונזה ,פליז ,נחושת ופח ,אבל כמעט לא מכס .מתו תצוגת מנורותחנוכה במוזיאו היהודי בפריס ,מתו 64פריטי רק 6ה משל כס .13במוזיאו היהודי באמסטרד ,מתו 63מנורות נמצאות 16מכס .14בתערוכת מנורות שנערכה ברמתג בשנת תשי"ד, מתו 143נמצאות 6משל כס .15בתערוכת מוזיאו מאגנס )קליפורניה( ,מתו 109מנורות אי א אחת משל כס .16באוס שולמ שבמוזיאו ישראל ,מנורותחנוכה מצפו אפריקה ,מתו 130פריטי – רק 6ה משל כס .17באוספו של ד"ר טיכו ,מתו 43מנורות – ארבע משל כס ושתיי משל כס מעורב ע זהב ;18בתערוכה של מוזיאו ישראל )תשל"ט( ,מתו 58מנורות 10מה משל כס ושתיי של כס ומוזהב חלקית.19 יש לציי שעובדת חסרונ של מנורות מכס שנשתמרו עד ימינו אינה ראיה; סביר להניח שמתכות שוות ער נעלמו ונשדדו בתהפוכות הגלויות.
מעשה רב אצל מהרש"ל מלובלי רבי משה מת מפרעמסלא ,בעל 'מטה משה' ,תלמידו המובהק של מהרש"ל מלובלי ,מעיד על רבו 11לקט יושר ,עמ' .151 12ב'ספר המכלול של רוטשילד' שצוייר בפירארה שבאיטליה בשנת ר"ל ,נמצאת מנורה זקופה בצורת כ גבוה ופס עליו לנרות שעוה )מוזיאו ישראל ,אג בצלאל ,כת"י 180ד .(113בספר המנהגי המאויר שנדפס בוונציה בשנת שנ"ג נמצאה מנורה זקופה גדולה בעלת קנה מרכזי ושמונה קני עגולי בעלי נרות שמ היוצאי ממנו. כ תואר אצל בוקסדור בספרו הגרמני המתאר את ההווי היהודי בגרמניה ,וש כותב שהמנורה היתה בעלת שמונת קני .על תולדותיה של המנורה בעלת שמונה קני ,ראה נרקיס פרק ו. 13חנוכה לאמפ ,אויסשטעלונג ,פאריס .1949 Joods Historisch Museum Amsterdam Joodse feestdagen Chanoeka, Jerusalem 1963.
14
15תערוכת חנוכיות ,בית צבי ,רמת ג תשי"ד. Hanukkah lamps of the Judah L. Magnes Museum, 1977.
16
17אורות בהרי האטלס ,מוזיאו ישראל ,ירושלי תשס"ב. 18תערוכות אמנות יהודית :מנורות חנוכה מאוס ד"ר א' טיכו ,ירושלי תשכ"א. 19אדריכלות במנורת החנוכה ,מוזיאו ישראל תשל"ט. יש לציי שבשטר תנאי של שמואל ב שמעו וואל אופנהיימר משנת ת"צ נזכרת מנורת חנוכה העשויה מכס )ד' קאופמ ,אורקונד צו יידישער קולקטור ]בגרמנית[ ,עמ' .(16
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç שהשתדל לקנות מנורה של כס .להבנת הדברי יש להקדי הקדמה קצרה .כידוע שהמדליק נר חנוכה מבר בלילה הראשו ג ברכת שהחיינו ,בנוס על שתי הברכות הקבועות ,כמו בכל מצוה הבאה מזמ לזמ .והנה ,הקונה מנורה חדשה ,למרות שמעיקר הדי עליו לבר בעת הקניה ,כקונה כלי חדשי, כיו נוהגי לבר בשעת ההשתמשות הראשונה .והנה ,מהרש"ל השתדל – כנראה פע אחת – להביא עצמו לידי חיוב ברכת שהחיינו ג בליל שני של חנוכה ,בכ שקנה נרות כס חדשות והדליק בה פע ראשונה בליל שני וביר אז שלוש ברכות .ואלו דבריו" :כשהייתי שואב מי ממעייני הישועה ממקור מי חיי הנובעי מי של שלמ"ה מורי הגאו ז"ל ,ראיתי שקנה לו שרגות ]=בזיכי[ קטנות של כס, ובליל שני התחיל להדליק בה ,וביר להדליק ושעשה נסי ושהחיינו".20 הרי לנו חידוש גדול ,שרצונו להוסי ברכת שהחיינו בליל שני גבר על עני ההתנאות לפניו בלילה הראשו.21 עוד יש לעיי בחידושו ,כי סו סו אי כא ברכת שהחיינו באה על נר חנוכה אלא על המנורה החדשה, ומה הועיל בזה .יתירה מזו ,הרי ברכת שהחיינו בליל שני אינה שייכת להדלקה ,אלא מבר מדי קנה כלי חדשי ,ולמה לא תהא הברכה הפסק בינה לבי קיו המצוה.22
דבריו המחודשי של רבי אברה אזולאי עדיפותו של זהב לעומת כס הראשו שהגדיר סדר עדיפות לטיב המנורה ,היינו סדר היררכי של החומרי הרצויי ,הוא רבי אברה אזולאי מחברו .23בספרו המפורס 'חסד לאברה' העתיק מתו כת"י אלמוני "תנאי" לטיב כלי המנורה; את סול המתכות הוא סידר לפי חשיבות וערכ. ואלו דבריו" :דע ,כי בנרות חנוכה צרי תנאי :האחד באיזה כלי ראוי לנר חנוכה .דע שט"ו מיני כלי 20מטה משה ,קראקא שנ"א ,חלק ה ,סע' תתקפט .הובא באחרוני שלאחריו :אליה רבה ,סי' תרעג ס"ק טו; שיירי כנה"ג ,הגה"ט ,ס"ק ד; בגדי ישע; באר היטב ,ס"ק ג ועוד. 21ואולי לתמיהה זו התכוו בעל חות יאיר בכתבו על דברי מהרש"ל" :צרי לי עיו בו" )מקור חיי ( ,ולא ביאר כוונתו .או שמא התקשה בעני הפסק בי הברכה להדלקה ,כפי שהערנו למעלה. הפמ"ג סי' תרעג א"א ס"ק יב ,הכריע שאי לנהוג כמהרש"ל ,משני נימוקי :שאני מהרש"ל "שעשה כ לחיבוב מצוה ,מ"מ צ"ע א יש לנו לעשות כ דלא מחזי כיהורא ,ושאני אדונינו רש"ל ז"ל .ועוד ,שהרואה אומר מבר זמ ]ג [ בליל שני". על פי דברי המאירי שאת הלילה הראשונה תיקנו לזכר נס ניצחו המלחמה ,ושאר הלילות תיקנו זכר לנס השמ ,הועלה סברה שיש לבר שהחיינו בליל שני )זכר דוד ]זכות[ ,מאמר שלישי ,ד רצב ע"ב(. 22והשווה לשו"ת אבני נזר או"ח סימ תמט הד בעני פשרת מהר" רוטנבורג שבליל ב' דר"ה יביא פרי או בגד חדש ,ולכאורה הוא הפסק. 23בילדותו התגורר בפאס אשר במרוקו .לימי נכנס לפרדס הקבלה ונעשה מקובל נלהב בהשפעת קבלת הרמ"ק, ודבריו משכו כל כ את לבו עד שהחליט לעלות לא"י כדי שיוכל לעיי בכתבי הרמ"ק .מפאס עלה לאר בשנת שע"ד לער ,והתיישב בחברו .בשנת שע"ט נדד באר בגלל מגפת הדבר ,והיה ג בירושלי ובעזה .אחר שב לחברו ,בה נפטר ונקבר בשנת ת"ד .נחשב תלמידו של רח"ו ,א כי הושפע רבות ג מתורת הרמ"ק .ספריו ה מנכסי צא ברזל לתורת הסוד .עליו ראה :י' תשבי ,יחסו של ר' אברה אזולאי לקבלת הרמ"ק ולקבלת האר"י, ספונות ,טז )תש" ( עמ' .191203
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç ראויי לנר חנוכה להדלקה וכל הקוד קוד מה משובח משו 'זה אלי ואנוהו' .האחד כלי זהב. השני כלי כס .שלישי נחושת קלל דומה לזהב .רביעי נחושת אדו .חמישי של ברזל .שישי של בדיל. שביעי עופרת .שמיני כלי אבני .תשיעי כלי זכוכית .עשירי כלי עצי .האחד עשר כלי חרס מצופה באבר .שניי עשר כלי חרס בלתי מצופה וצרי שיהיה חדש .שלושה עשר קליפת רימו .ארבעה עשר קליפת אגוז הינדי .חמשה עשר קליפת האיל האלו". כדי שיוכל הקורא להבי כיצד נית לנצל את את הקליפות שמנה כא לכדי בסיס לנר ,המשי ופירט את אופ הכנת" :ואלו קליפות צרי לעשות כלי כמו לעשות כ מאזני או למוד ]=למדידת נפח[ בה פלפל וכיוצא .אבל קליפות בצלי וביצי וכיוצא אינ ראויי להדלקה .וכל הט"ו כלי הנזכרי שאינ יכולי לעמוד מאליו בלא סמיכה אינ ראויי לנר חנוכה". בהמש הוא מתאר את שיעור השמ שהיה במנורת המקדש .24את כל זה הוא מצטט מתו כת"י ,כפי שסיי :מסכ"י וזמש"ל .25היינו" :מספר כתב יד ,וזה מה שמצאתי להעתיק" .מסתימת דבריו נראה שהכת"י מכיל יותר ממה שהעתיק ,והוא מצא לנכו להעתיק מש את הנזכר ותו לא; סת ולא פירש לאיזה כת"י הוא מתכוו .דבריו לא צוטטו אצל נושאי כלי השו"ע 26ג לא בספרו של נכדו החיד"א שהוא היה מאס כל המחנות! 27מאיד ,דבריו המחודשי – על א שאינ מופיעי בספרי הלכה – הולידו כמה וכמה ספיקות בכשרות נרות שוני .להל נביא רשימה של חכמי ישראל שנשאו ונתנו בדבריו .בדברי הבאי אבקש ללב ולברר ה את מקורו של דברי האזולאי ,וה ביאור דבריו. נקודה נוספת מצריכה ביאור :לאיזה סוג נר התכוו האזולאי ,הא לנר יחידי כצורתו מתקופת 24חסד לאברה ,הגהתיו מתו כת"י המחבר ,מעי שני ,נהר נח .חיבורו זה נשל – על פי הקלופו – ביו כ"ה באלול שנת שע"ט )ספריית בית הספרי הלאומי בירושלי (1567 8ועל פיו הגהתיו .וכ"ה בכת"י ניו יורק 2053 )סרט במכו לתצלומי ,(11151שנכתב ע"י אברה שושי ס"ט בשנת ת' ,היינו עוד בחיי המחבר ,וש הוא בנהר נז. רא"א השאיר אחריו אוצר בלו של כתבי שכתב וער לדפוס בתקופה קצרה – שלושי שנה – בעת יושבו באר .פלא הוא שא אחד מספריו לא נדפס בחייו .עובדה יותר פלאית היא :שספר חסד לאברה נדפס בשתי מהדורת בשנת תמ"ה עצמה ,אחת באמשטרד ואחת בזולצבא ,ותמוה שהחיד"א לא ידע מדפוס זולצבא .הוא מבקר קשות את טיב ספר שנדפס באמ"ד" :עלה כולו קמשוני ,כסו פניו חרולי הטעויות" .הוא לא ידע כי באותה שנה נדפס הספר בזולצבא מתו כת"י יפה ומושל ]כנראה מאוס ספריית ארלנג מס' [1265 בהשתדלות נוצרי שעסק בלימוד קבלה .ועדיי יש שינוי בקטע זה בי כת"י המחבר לבי דפוס זולצבא. במהדורת אמשטרד קטע זה נמצא בנהר נח ובנוסח קצת שונה" :ז' עופרת וכלי זכוכית ...י' כלי עצ .י"א כלי חרס מצופה באבר .י"ב כלי חרס בלתי מצופה .וצרי שיהיה חדש .י"ג קליפות רימו .י"ד קליפות אגוז הינדי. ט"ו קליפות האלו". במהדורת זאלצבו תמ"ה הוא בנהר נד והנוסח כ" :ז' עופרת .ח' כלי זכוכית .ט' כלי ע .י' כלי חרס מצופה באבר .יא' כלי חרס בלתי מצופה וצרי שיהיה חדש .יב' כלי עצ .יג' קליפות רימו .יד' קליפות אגוז הינדי .טו' קליפות האיל". 25העמוד הבא חסר בכת"י המחבר ,וחבל .השלמתיו לפי שאר כתה"י. 26רבי דוד זכות רב ור"מ במודינא העתיק את לשונו במלואו; זכר דוד ,ליוורנו תקצ"ז ,מאמר שלישי – חנוכה ,פ' צא ד רפח ע"ב. 27לגבי חידוש נוס המופיע בחסד לאברה ,שיעור השמ שבמקדש ,כ ציי החיד"א ,ברכ"י סי' תרע סע' א.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç התלמוד ,או שמא למנורה )בעלת דופ או קני( ,וההבדל ביניה הוא משמעותי ביותר – א השמ עצמו צרי להיות באותו מתכת ,או שהמנורה המחזיקה את הנרות היא הנצרכת להידור זה .אי לי הכרעה בנקודה זו.
השתדלותו של אחד מראשוני חכמי צפת לרכישת מנורה של כס לעומת האזולאי שפירט סדרה שלימה של מיני מתכות ,ר' משה ב מכיר מחכמי צפת בתקופתו של הרמ"ק ,המפורס בספרו 'סדר היו' )הוא סדר מנהגי לכל השנה( ,להשתדל לרכוש נרות של כס. ר"מ ב מכיר מעיד על עצמו שהשתדל רבות ברכישת כס בעבור נרות חנוכה ,ולא עלתה בידו" :ובעני הנרות כל אחד יעשה אות כפי כוחו ,וכל המהדר אות ביותר הרי זה משובח .ומי שידו משגת לעשות אות מכס יעשה אות ,כי אי ההוצאה בה כל כ ,28וה' יודע כמה דאגתי על עני זה ולא עלה בידי לקוצר ההשגה ,אבל בטחתי בחסד אלקי שיגמור בעדי לעשות כוונתי .ולפחות מי שאי בידו לעשות כל השמונה נרות כס ,יעשה ]לפחות[ אחד מה כס ,ויהיה אותה שמחדש בכל לילה זכר לנס .וכל זה א אינו מעכב מראה בה חביבות המצוה וחפצו והשמחה שיש לו בה שהוא עיקר העבודה". הרבה גופי תורה אפשר להפיק מלשונו הקדוש )למשל ,ברור מדבריו שאיירי בנרות עצמ ולא במנורה, דהיינו בכוסות המחזיקות את השמ( .לענייננו ,לגבי טיב המתכות ,הרי שהוא התחנ כלפי רבו העולמי שיזכהו להשיג נרות כס ,ולצערו לא עלתה בידו. דבריו אלו ,היינו חשיבות הכס ,הובאו בכמה מנושאי כלי השו"ע :בראשונה הובא בספר 'יוס אומ' סימ תתרע; ואחריו אצל רבי יאיר חיי בכר רבה של וורמייזא בעל 'חוות יאיר' ,בספרו מקור חיי, קיצור הלכות ,סי' תרעג סע' ב; אליה רבה ,ס"ק טו; בגדי ישע ,סע' ג; רבי יהודה אשכנזי מטיקטי בספרו 'באר היטב' ,ומש לפוסקי שאחריה ,כדוגמת החיד"א וקצור שו"ע שדבריה הובאו בראש היריעה.29 אול לכאורה ,ג מדברי בעל 'סדר היו' משמע שהשתדל במאמ מרובה לרכוש נרות של כס ,מכא שמצבו הכספי לא היה בכי טוב ,אול אלה המחזיקי בבית כלי כס וזהב ,אי ספק שמלכתחילה יש להדר ולהשיג נרות זהב.
דברי תוכחה על אלו הרוכשי מנורה פחותתער ועוד ,כיו הרבה מהתכשיטי הנמצאי בבית יקרי יותר מכס .צא ולמד מתביעתו של רבי חיי פאלאג'י מאיזמיר למה יגרע מצוות ה' מתכשיטי הבית ,ואלו דבריו" :אשרי מי שזוכה לעשות נרות חנוכה מכס ,ומה ג א נושא בחיקו תיבה של כס לטבק ,ולכלי מתיקה וקפה וכיוצא ,שכל שכ
28אולי כוונתו לאפוקי זהב ,שהוצאתו מרובה. 29וכ"כ :שולח תמיד )לבעל מרכבת המשנה( ,סי' תרעג; מועד לכל חי ,סי' כז סע' טו.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç שלדבר מצוה צרי שישתדל לעשות הנרות חנוכה מכס".30 כנראה ,שפסקה זו הושפעה מדבריו החריפי של 'חמדת ימי' בתוכחתו על הזלזול הנובעת ממנורה פחותה" :ואשר ה כל ראתה עיני רבי מעמי האר ומאציליה יותר מה ,מקילי ביקר תפארת מצות ה' ,ואשר אי לו נרות כס וחושש עליה מחטאת וגירעו כס שלא יכלו יאבדו ,ובחרו להיות כל איש דולק בביתו בנרות חרס או מתכת פחותי הער ,והנרות כס ישי אות על הנס בי יתר כלי חמדתו – בנסרי להראות העמי והשרי את יופיי ,ועושה אלה ל"ו ימוט לעול ,ועל ככה בעלי בתי יורדי מנכסיה ולא עולי על כי מרבי את כבוד וממעטי בכבוד שמי .כי מהראוי למי שהיטיב עמו הקב"ה חסדו והו ועושר בביתו ,שלא יהיה כפוי טובה בטובתו של מקו המעדי טובו עליו ,ולשמוח במעשה המצות.31... נשוב ונעיי בדירוג המתכות שפירט האזולאי ,ובניתוח יסוד הדברי .כמוב שהקפדתו בקביעת סוג המתכת הוא כדי לקיי את ההידור שלמדו חכמי מ הפסוק "זה אלי ואנווהו" .לכאורה יש להבי, הלוא המצוה הוא בפתילה ,ולא בכלי המחזיקה .אי שו מצוה – לכאורה – המחייב כלי כלשהו לפתילה; אי הנר אלא היכי תימצי של כלי להחזיק את השמ .א כ מהיכ שורש הדברי להדר אחר כלי נאה.32 אול בהגלות נגלות מקורו של הכת"י ממנו לקח האזולאי ,יוב הכל כפתור ופרח.
גילוי הכת"י כאמור ,האזולאי לא המציא את סול המתכות ,אלא העתיקו מכת"י אלמוני .בשנת תשמ"ד פרס הרב משה הרשלר מתו כת"י קונטרס "סוד הדלקת נרות חנוכה" קונטרס ב עשרה סעיפי של הנהגות הקשורות לנר חנוכה .הסעי הראשו הוא 'סול המתכות' והסעי הרביעי הוא שיעור השמ ,שכנראה ממנו העתיק האזולאי את דבריו .בסו הקונטרס נרש שזה מתורתו של רבי יצחק סגי נהור )בנו של הראב"ד( שקיבל מפי אליהו.33 גילוי ופרסו הכת"י גר לכ שרבי התוודעו לדברי בעל חסד לאברה ,ובעיקר לכ שדבריו קיבלו גושפנקא מאחד מקמאי דקמאי! בחיבורי על הלכות חנוכה שיצאו לאור לאחר הגילוי ,התייחסו 30מועד לכל חי ,סי' כז סע' טו. 31חמדת ימי ,חנוכה ,סו פ"ג .כמוב ששורש דבריו לקוחי מ'סדר היו '. 32יוצא מ הכלל הוא בניית בית הכנסת שעליו כתב הרמב" " :ומצוה מ המובחר לחזק הבני ולהגביהו כפי כח הציבור שנאמר לרומ את בית אלקינו ,ומפארי אותו ומייפי כפי כח ,א יכולי לטוח אותו כולו בזהב, ולהגדיל במעשיו ,הרי זו מצוה" )פ"א מהל' בית הבחירה הל' יא( .שהרי בבני בית המקדש ובעקבותיו בית הכנסת ,הבני והנוי עני אחד ה . 33קונטרס זה הוא חלק מספר 'מעשה חושב' לר"א אזולאי ,נמצא בספריית בית המדרש לתורה בסקוקי )שיקאגו( מס' ) 7סרט ,(40055ד קיז ע"א קיט ע"א .הועתק בשנת תל"ג. הרב משה הרשלר פרסמו לראשונה בספר זכרו להרב יצחק הוטנר ,ירושלי תשמ"ד ,ואח"כ בקוב 'גנוזות' בעריכתו ,ספר ג) ,תשנ"א( ,עמ' קסא קסט.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç לחידושיו של האזולאי בכובד ראש ,ועל כ להל. האזולאי לא העתיק את הסעי הראשו בשלמותו ,אול בהיגלות שורה נוספת מכתה"י ,נוכל להבי על בוריו את יסוד חידושו .ואלו הדברי המופיעי בכתה"י" :וכל כלי מאלו הנזכרי שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצרי לסומכו בדבר אחר ,אינו ראוי לנר חנוכה ,ולא לנר שבת שמברכי עליו ,שכל נר שאנו מברכי עליו צרי שיהיה כלי ,והכלי שאינו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה ,שאנו למדי נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש". בגילוי פסקה זו נפתרה התעלומה .מעתה נית ליישב מה שהקשינו :לש מה דירוג סוג המנורה ,בה בשעה שאינה מגו המצוה? אול מתו האמור שהוקשה מנורת חנוכה למנורת המקדש ,סביר שיש להדרו במתכת יפה ,שהרי הכלי הוא חלק מהמצוה. מאיד יש להבי ,לאור יסוד הדבר שהוקשה מנורת חנוכה למנורת המקדש ,מהיכי תיתי להחמיר ג בנר שבת? אלא א כ נתר בדוחק שיש כא שני דיני :א .שנר צרי להיות בגדר כלי .ב .שהוקש נר חנוכה לכמה דיני לנר שבמקדש.34
זיהוי כתב היד ומאפייניו כאמור ,הקונטרס הנזכר נמצא בתו כת"י ספר 'מעשה חושב' .לכאורה קיי קושי בדבר ,שהרי מחבר 'מעשה חושב' הוא ר"א אזולאי עצמו .היתכ שבהעתיקו מספר כת"י התכוו לכתב ידו עצמו? התשובה היא שלילית ,כפי שנראה תיכ. תוכנו של ספר 'מעשה חושב' הוא סידור כוונות המצוות על פי קבלת האר"י ,כפי שמסר רח"ו .כ מתארו חוקר ומקובל הרב יוס אביב"י – גדול חוקרי תורת האר"י בדורנו" :ספר זה הראשו שמציג את כוונת מעשה המצוות שלימד האר"י במסכת אחת ,שלמה ומסודרת" .35נותרו ממנו כמה כת"י בהעתקות שונות .הראשו נכתב בחברו בשנת שפ"א )במכו לתצלומי כת"י בירושלי ,סרט ,(72142 ומוצאו מבית החיד"א .השני הוא העתקה משנת שפ"ג )ס' ,(6128ומעוטר בהגהותיו של האזולאי בכת"י .השלישי נכתב ג הוא בחברו ע"י ב המחבר ר' יצחק בעבור ר' שלמה אבולעפייא ,אחרי פטירת אביו המחבר ,היינו בשנת תל"ג )ס' .(4005רק בהעתקה אחרונה זו נמצא קונטרס דנ ,36ובעוד שתי 34ואכ בקונטרס כתה"י )סעי ג( כתב שיש להדליק בשמ זית משו שהנס היה בשמ זית! 35קבלת האר"י ,ירושלי תשס"ח ,א ,עמ' .372 36סדר תכרי הכת"י :ספר מעשה חושב ,קונטרס דיד ,סוד הנסירה הנעשית בעשי"ת ,כוונת ספירת העומר, ליקוטי שוני בקבלה ,חבור שבתאי ,פיוטי לנת העזתי. מכא אסמכתא להשערתו רבי יואל טייטלבוי מסאטמר שבכתבי האזולאי התערבב פסולת מסופרי זרי היינו מכת ש" .את מהלכו פתח בדברי 'ש הגדולי ' בער חסד לאברה ,שמצא העתקות רבות מהספר אינ מתוקני ע טעיות והשמטות" ,עד שמרוב ההעתקות בסופרי בורי ופוחזי החליפו שינו השמיטו השחיתו התעיבו" .בהמש דבריו מוסר מה ששמע מפי רבי שלו אליעזר הלברשטא מראצפערט בש אביו בעל 'דברי חיי ' מצאנז ,שכת ש" עירבבו הרבה דברי בתו כתבי האר"י ז"ל .ממשי ה'דברי יואל' לספר :והיה זה לפלא בעיני ,ושאלתיו א זוכר בבירור שאמר כ אביו ,ואמר לי שזוכר בבירור שכ שמע מפיו הקדוש!
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç העתקות שאינ מתוארכות )ס' .(3077 ,47839אול כפי הנראה הועתקו אחרי פטירת המחבר.37 כשאנו מתבונני בכל האמור ,התמיהה עולה מאליה .בהעתקות המקוריות נפקד קונטרס דנ ,ורק בזה שנכתב לאחר פטירתו הוא נמצא! ולא מצאנו אצלו ,ולא במקו אחר ,שו רמז לקונטרס זה!.38
רבי יצחק סגי נהור אי לנו ידיעות ביוגרפיות או פרטי מחייו של רבי יצחק סגי נהור ,ולכ שני רבות היתה דמותו לוטה בערפל ,עד שחוקרי הקבלה גילו שרידי מכתביו ומשמועותיו .רבי יצחק נקרא "אבי הקבלה" )לשו רבנו בחיי פר' בשלח (39ומכונה בש "החסיד" סת בכתבי תלמידיו .הוא חי בסו האל החמישי בעיר גרונה שבמחוז פרובינצה בדרו צרפת .את חכמת הקבלה קיבל מאת אביו הראב"ד )השני( בעל ההשגות ,ומאת זקנו הראב"ד הראשו בעל ספר האשכול ,וזכו שלשת ונגלה אליה אליהו הנביא ולימד עימ סתרי תורה )כ"כ ריקנאטי עה"ת פר' נשא(. על מעמדו הרב אפשר לציי לדברי הערצה שנכתבו ע"י רבי ש טוב ב ש טוב" :וכבר ידעת כי היה מוסכ אצל חכמי המשנה והתלמוד שאליהו הנביא היה מתגלה לראויי אליו ...ויש קבלה במקצת מהאחרוני שהיה מתגלה לרב גדול רבי אברה אב בית די החסיד ,והיה מקובל ממנו .וממנו קיבל הרב הגדול הראב"ד חתנו רב פעלי ,והרב רבי יצחק ז"ל שקבלתו סולת נקיה ועמוק מאוד בחכמת לאחר כמה אסמכתאות לכ ,מסיק הדב"י" :שכתבי הקבלה ההולכי ונדפסי מתו כת"י חשודי בשיבובי וכ בתערובת לבלברי השבתאי ,שו"ת דברי יואל ,חו"מ סי' קלט. הפלא בעיני על ההתלבטות באמינות אימרת הדב"ח ,בה בשעה שכ הוא כותב מפורש מתשובה ,ולא רק בכתבי החדשי הוא מערער ,אלא ג בישני ! הלא כ כתב בעל דברי חיי בעצמו כשנשאל לפשר מושג שהביאו חכמי המקובלי בעני ייחוד הבורא" :אי דעתי נוחה בעניני הקבלה הנמצאת בספרי ישני אפילו מביא אד גדול כי דשו בהכתבי רבי מכת הש"צ ימ"ש ואפיקורסי וכתבו לתו ספרי ישני דברי בדויי ואפיקורסת כאשר ראו עיני) "...שו"ת דברי חיי ,ח"ב יו"ד סי' קל(. ואני הזעיר ,עפר תחת כפי רגליה של הני שרפי מעלה ,לא ירדתי לסו דעת לאיזה מספרי קבלה מתכווני , לא ידוע לי על ספר מודפס או כת"י שאפיקורסי אלו שיבשו בכוונה לערבב את דעת והשקפת המשובשת! 37נמצאת העתקה נוספת מסמו לתקופת חיי המחבר )ס' ,(6600אבל היא העתקה בכתב אשכנזי ,ולכ לא מניתיה בפני . 38שמא אפשר לפענח את התעלומה כ ,שבכת"י נ"י שהועתק בשנת ת' עוד בחיי המחבר נמצאת הגהה בסיומו של הנהר המדובר ]בכת"י זה הוא בנהר נז[ וכנראה שהוא מתייחס למש"כ מס' כ"י ,וכה רשו ש " :הג"ה ס הרב המחבר מעשה חושב אהבה בתענוגי " .אינני מצליח לפענח את כוונת ההגהה ,רק א נאמר שבספרי אלו שיצאו מתח"י המחבר ,ג ש הועתק פרק זה! מ הנכו לציי שרא"א עסק כל ימי שבתו באה"ק אחרי חיפוש ובירור והעתקת כת"י בתורת הקבלה ובעיקר בכתבי הרמ"ק .אי אפשר לתאר אי שבתקופה קצרה אס לעצמו לאוצר בלו וענק ,עד כדי כ ,שג היו אחרי מחקר של שני בנושא ,לא מצאו רבי מהכת"י שהוא איתר .לדוגמא פרקי שלמי בספר חסל"א הוא העתיק מתו כת"י ,ואי לנו שמ של מושג לאיזה כת"י מתכוי! התאמצתי רבות ,ב'מחלקת לכת"י שבבית הספרי הלאומי' כדי לאתר ולגלות מקור הכת"י של "סוד נר חנוכה" והעליתי חרס בידי! 39רבי יוס ג'יקיטילא מעלה את ראשי המקובלי " :קבלה יש בידינו על היות אלו החכמי משלשלת קבלת מעשה מרכבה מסיני עד העמוד הימיני החסיד ר' יצחק סגי נהור ב הקדוש רבי אברה רבנא) "...בפירושו להגדה של פסח ד"ה ברו המקו ,הובא בספר 'הנפש והחמה' לרבי משה דיליאו ,בזילאה שס"ח(.
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç הקבלה".40 תלמידיו הידועי :ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה ,ב אחיו ר' אשר ב דוד ור' יעקב בר ששת .בכתביה מופיעי שמועות רבות בש רב "החסיד". נסיי בדבריו הברורי של האריז"ל בעני השתלשלותה הטבעית של תורת הסוד" :שלשלת קבלת הראב"ד ממנו מבנו ה"ר יצחק סגי נהור ז"ל ותלמידיו עד הרמב" תלמיד תלמידיו ,כולה קבלה אמיתית והיא מפי אליהו ז"ל שנגלה אליה".41 כדי לעמוד על טיב כתיבתו ,ולבחו הא אכ היה קונטרס סוד נר חנוכה פרי עטו ,יש לבדוק את נוסח וסגנו כתביו .בר ,לא נשארו בידינו כתבי רבי ממנו .השאיר אחריו פירוש לספר יצירה ,ממנו נמצאי העתקות רבי ,ונדפס לראשונה – מתו כמה כת"י – בשנת תשכ"ג ע"י ג' שלו .42כ נמצא ממנו :מכתבו לרמב" ורבינו יונה על צניעות בגילוי תורת הסוד ;43תשובה אחת נשארה ממנו בעניי נוסח ברכת בונה ירושלי ;44וחיבור קצר שעניינו 'מעשה בראשית' המיוחס אליו.45 לאחר עיו רב בכתביו הנזכרי ,אוכל לומר באופ חדמשמעי ,שקונטרס סוד נר חנוכה לא יצא מתחת ידו! כנראה שהוא מאוחר מאוד ,אחרי תקופת קבלת האר"י ,אלא שהמעתיק רצה לשבח את מיקחו וייחסו לר' יצחק סגי נהור.46
סיכו ביריעת ההמש נדו בהגדרת כלי ובחשיבות כל סוג מתכת ובראש הזהב והמסתע ,וכ במנהג הרווח במש הדורות .לענייננו עתה נוכל לומר ,שההוספה שמצאנו מקונטרס המיוחס לרבי יצחק סגי נהור משלימה קושי שנרחיב בו בהמש.
40ספר האמונות ,פירארה שיט ,שער ד סו פ' יא. 41סו הקדמת רח"ו לאוצרות חיי ; וראה שה"ג ער רבינו וער הראב"ד השני .וידועי דברי ה'חייט' שהיה סגי נהור והיה מרגיש באויר א זה חי או מת ,ושהיה גדול בתפילתו כר' חנינא ב דוסא ,פירושו למערכת אלקות, פרק יד. 42כנספח לספרו "הקבלה בפרובנס" .ולא כדעת המו"ל 'מפעל אור יקר' שהדפיסוהו שוב בשנת תשמ"ט בספר יצירה שנדפס ע כמה פירושי ,המתרברב שנדפס לראשונה מכת"י! 43פורס מכת"י ע"י ג' שלו ,מחקרי קבלה ,תשנ"ח ,עמ' .9 44ש' אברמסו ,עניינות בספרות הגאוני ,ירושלי תשל"ד ,עמ' " :155152אלוהי דוד ובונה ירושלי ". 45ד' אברמס ,ר' אשר ב דוד כל כתביו ,לוס אנג'לס תשנ"ו ,עמ' .303302 46המו"ל הרב הרשלר הרגיש שנמצאי ש מושגי בקבלה המתאימי לתקופה יותר מאוחרת ,ושיער שה הוספותיו של הרב אזולאי ,ולא נראה לי. בחסד לאברה הובא קטעי שלמי מספר כת"י ,ורשמו באותו סגנו" :מכת"י וזמש"ל" .כידוע שרא"א היה ראש וראשו באיסו ופענוח כתבי הרמ"ק ,ואכ לאחר בדיקה מדוקדקת נתוודע לי שחומר רב השקוע בחסד לאברה מקורו באור יקר לרמ"ק ,אול קטעי אלה שהעתיק מכת"י ,אינ בכתבי הרמ"ק!
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú äëåðç הרי לכאורה יש מקו להבי מפני מה יש להקפיד על דרגות המתכות ,מזהב כלפי מטה ,והלוא מצות ההתנאות לפניו במצוות אינה אלא בגו המצוה ,שתהא מצוה מהודרת ,אבל לא בהידורי המסובבות את המצוה ,כגו הכשר מצוה .א"כ לכאורה למה לי להדר בסוג המנורה? אלא לפי חידושו שהכלי בעצמו הוא מגו המצוה ,לכ מה טוב ומה נעי שהכלי יהיה 'נאה' ,והוא כפתור ופרח. עוד הרווחנו בהוספה זו להבי את הנהגת מהרש"ל שהשתמש בנרות הכס בליל השני ,כדי לבר עליה 'שהחיינו' .והערנו שלא חש לשאלת הפסק בי הברכה להדלקה; אול לפי האמור מיושב :כיו שהכלי הוא חלק ממעשה המצוה ,והוא קנאו לש מצוה ,שפיר אפשר להמלי שהכלי הוא חלק מהמצוה. øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
åúîùð éåìéòì ,íéùéùøú òæâî íéìåãâ ìù ïðá íéùåã÷î øàô ÷éãöå ïåàâ éàä ìù
ø"äåîנת íøîò ø"áגשטטנר ,ì"æ
,(úåìéä÷ òáùî) êàáð÷àì ã"áà ,ì"öæ øâðåà øéàî íééç 'ø ïúç .íéîåøî éæðâì íåàúô òåáùä äìòù éâäðî ø÷çá é÷ñòá éúéúù åéîéî ,äëìäá äðååëäá äéùåúå äöò åðîî éúéðäð úåáø òáù' éðáøå éîëç ,íé÷éãö ìù íäéúåãìåúá é÷ñòá éú÷öé íéî åéãé ìòå ,ìàøùé ÷.ä"æòá íìùðå êìåää ìåãâ øåáéç íùì ,'úåìéä .äøåäèä åúîùðì øåàì äëåðçä øåà úà øéàîä øåà éäé áé
