הרב יחיאל גולדהבר
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה בתחילת המאה התשע ֿ עשרה .„·Ï· ˙„‰ ˙„ÒÂÓ È„È· ÔÈ‡Â˘È ‰„ÈÏ ÌÂ˘È¯ ÈÒ˜Ù Âω Ì˜È˙Î ÌÈÓÈ· ȂȈ È„È· ÂÏÂÎ „˜Ù‰ ÔÎ ÏÚ ,˜‰·ÂÓ 'È˙„ ÒÎË' ¯Â˙· ˜ÂÁ‰ ÈÈÚ· ¯Î‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙ÂÎÓÒ‰ ˙‡ ¯˙‡Â ¯˙‡ Ïη È„ ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ·¯ È„È· „Șى ‰Ê ‚‰Â .˙„‰ Ï·˜Ï ˙¯˘Ù‡ ‰˙ȉ ‡Ï ‚Âʉ È·Ï ¯˘‡Î ,ÌÈ„Â‰È ˙‚ÂÊÏ ÔÈ˘Â„È˜ ¯„ÒÏ ˙È„ÚÏ·‰ ·¯ È„È· ‰ÓÂ˙Á ‰„ÂÚ˙ ÂٯȈ ̇ ‡Ï‡ ,˜ÂÁ‰ È„È· Ì‰È‡Â˘È· ˙ÈÓ˘¯ ‰¯Î‰ ‰Ê ‚‰Â .ÂÏ˘ ÌÂ˘È¯‰ Ò˜Ù· ÚÈÙÂÓ ÌÓ˘Â Ï‡¯˘È ‰˘Ó ˙„Π‡˘È ̉˘ ‰Ïȉ˜‰ ·¯‰ „È· ‰È‰ 'ϘȯˇÓ'‰ ÈÒ˜Ù ÏÂ‰È ;‰„ÈÏ ÌÂ˘È¯ È·‚Ï Ì‚ ˙¢ ˙ÂÈ„Ó· ÌÈȘ ˜ÂÁ ÈÙÏ ÌÈίډ ÔÈ‡Â˘È Ì‰ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ,˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ .‰Ïȉ˜ ÏÎ Ï˘ „"·‡ ‰˘‡‰Â ˘È‡‰ .¯ÎÂÓ È˙„ „ÒÂÓ ¯Â˘È‡· ‡Ï˘ ,Â˘Ú ‰· ‰È„Ó· Û˜˙‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ Ò˜Ù· ÌÈ‡Â˘Î ÌÓ˘Â¯ ‡Â‰Â È˙Ï˘ÓÓ „Ș٠ÈÙ· ÌÈ·ˆÈÈ˙Ó ‡˘È‰Ï ÌȈ¯‰ .ÈÓ˘¯‰ ÔÈ‡Â˘È‰ χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î Â˘Ú ‡Ï˘ ÔÈ‡Â˘È ˙χ˘· ˜ÒÂÚ‰ Ô¢‡¯‰ È˙Îω‰ ¯Â˜Ó‰ ‰˘È‡Â ˘È‡" :Ú"¢· ‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰Ï ‰Ú¯Î‰ Â˙˜ÈÒÙ˘ ,˘"·È¯‰ ˙·Â˘˙ ‡Â‰ Ïη ‰Ê ÌÚ ‰Ê ÌÈ„ÁÈÈ˙Ó˘ Ù"Ú‡ ÌÈÈ‚‰ ˙˜ÂÁ· ‰ÊÏ ‰Ê ‡˘Â ,˙¯ÈÊ‚‰ Ò‡· ¯ÈÓ‰ ÔÈ‡Â˘È ˙χ˘ ‰˙ÏÚ ‰˙Ùˆ ¯˘‡Î ."ÔÈ˘Â„È˜ ÌÂ˘Ó ÌÈ˘˘ÂÁ Ôȇ ,ÏÎ ÈÈÚÏ ÌÂÈ ,‰Ï‡ ÔÈ‡Â˘È Ï˘ È˙Îω‰ „ÓÚÓ· „ χ¯˘È ÈÓÎÁ ,ÍÏȇ ˜"˙ ˙˘Ó ,ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ· ÔÈÁ·‰Ï ˘È˘ ¯Ӈ˘ Âȉ .˘"·È¯‰ ˙˜ÈÒÙÏ Ì˙¢‰Ï ̇ ¯Â„‰ ÈÓÎÁ ˜ÏÁ ˙‡ˆÏ ‰˘ÚÓ Ì¢ ̉· Ôȇ˘" ÔÈ‡Â˘ÈÏ ,˙¯Á‡ ˙„ ˙ÂÒÁ· ͯډ ÒÎË Ï˘ ÔÈ‡Â˘È .1 "˙„‰ ÏÏÎÓ
תולדות הנישואין האזרחיים במדינות אירופה ‡˘È‰ ‚ÂÊ ÏÎ ;ÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ÌÂ˘È¯ ˜ÂÁ ˙Ù¯ˆ· ˜˜Á (1701) ‡"Ò˙ Ë·˘· '· ÌÂÈ· ÍÏÓ‰ .‰È„Ó‰ ‚Ȉ ψ‡ Ì˘¯È‰Ï ÏÈ·˜Ó· ÍÎ ÏÚ ¯È‰ˆ‰Ï Íȯˆ ÌÈÈ˙„ ÔÈ‡Â˘È· טען שאמנם ההבחנה היא, סי' מו, ונציה תנ"ז, שו"ת דרכי נועם,(תמ"ד- אב"ד קהיר )ש"פ, רבי מרדכי הלוי.1
קנז
קידושין ונישואין
.
למען דעת
˙Á˙ ¢·Î˘ ˙ÂȄӉ ÒÊχ ˙Ù¯ˆ È„Â‰È ÏÎ ˙‡ ·ÈÈÁÓ‰ ˜ÂÁ ¯È·Ú‰ 14Œ‰ ÒȇÂÏ 15 ÍÂ˙ - ÂÓ˘¯È ("‰·Â˙Î") ÔÈ‡Â˘È‰ È¯Ë˘ ˙‡ ÌÈÓ˘Â¯‰ ÌÈ·¯‰˘ ,˙Ù¯ˆ Ï˘ ‰„È Û˜Â˙ ÂÏ ‰È‰È˘ È„Î ,ÔÂȯˉ „¯˘Ó ¯Â·Ú· ˙Ù¯ˆ ÔÂ˘Ï· ˜˙Ú‰ - ‰Â˙Á‰ ÌÂÈÓ ÌÂÈ ÂÙ˙È˘Â Ôȯ¯ÂÚ ‡ÏÏ ˜ÂÁ‰ ˙‡ ÂϷȘ ÌÈ·¯‰Â ˙ÂÏȉ˜‰ ·Â¯ ËÚÓÎ .2 ȘÂÁ ÈËÙ˘Ó ÔÈ‡Â˘È‰ ˙ÎÈ¯Ú˘ ˘È‚„‰Ï ˘È .3 ÔÂȯˉ „¯˘Ó ‰ÈȯÈÚ‰ ÌÚ ‡ÏÓ ÔÙ‡· ‰ÏÂÚÙ .˙È˙„‰ ‰˙¯Âˆ· ‰¯‡˘ ÌÓˆÚ ‰˙ȉ ÍΠ,„ω ˙È„Ó ÏÚ Ì‚ ¯‡˘‰ ÔÈ· ˙΢ÂÓÓ ‰Ù˜˙ ËÏ˘ 14Œ‰ ÒȇÂÏ ˙·˜Ú· ,‰Îω‰ ˙¯‚ÒÓ· ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ÔÈÈÚ· „ ‰· ‰Â˘‡¯‰ „ω ˙È„Ó ÌÈÊ‚Â˯ÂÙ‰ ˙·È˘È ÈÓÎÁ „ ‡"ˆ˙ ˙˘· .ÂÊ ‰È„Ó· ‰Ï‡Î ÔÈ‡Â˘È ¯˘Ù‡Ó‰ ˜ÂÁ È„Î ˙¯Á‡ ¯ÈÚÏ Íω ¯ÈÚ· È¢ ‰È‰˘ „Á‡ ıȯ٠˙„‡ Ì„¯Ë˘Ó‡· 'ÌÈÈÁ ıÚ' ‰‡˘Â "Â·Ï Ô„ʷ Íω" ‡Â‰Â ,Â„Ú·Ó ˙‡Ê ÂÚÓ Ï‰˜‰ È˘‡¯ .Â˙˘‡ ÏÚ ‰˘‡ ‡˘ÈÏ Â¢‰ ̉ȯ·„ ˘‡¯· :ÌÈ„„ˆ ‰ÓÎÓ ÔÈ‡Â˘È‰ Û˜Â˙· „ ¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ .̉È˙Âίڷ ·¯‰ ͇ ,ÔÈ˘Â„È˜Ï ˘Â˘ÁÏ Ôȇ˘ ‰ÊÎ ‰¯˜Ó· ÚȯΉ˘ ˘"·È¯‰ ˙·Â˘˙· ¯Ó‡‰ ˙‡ ˙È· È‚ÂÂÈÊ ÔÈ·Ï ‰ÈÈÒΉ È‚ÂÂÈÊ ÔÈ· ÏÈ„·‰Ï ˘Á - Ô˘‰ ‰ÓÏ˘ È„ χÂÓ˘ È·¯ - ·È˘Ó‰ ˙¯˘Ù‡ Ôȇ ̇ ,Âȯ·„Ï ;ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘ Âȉ ̇ ¯¯·Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ˘¯„ ÔÎÏ ,ËÙ˘Ó‰ ,Â˙„ ¯ÈÓ‰ ‡Ï ıȯى˘ ˙¯ÓÏ .ÔÈ˘Â„È˜Ï ˘Â˘ÁÏ Ôȇ˘ Â˙Ú„ ,Ë‚ ‚È˘‰Ï ˙‡Ê ¯¯·Ï ԇΠÔȇ ...ÌÂÏÎ Âȇ ÂÈ‡Â˘È ...ω˜‰ ÔÓ Ï„·Â‰Â ‰˘Ó ˙¯Â˙· „È Ìȯ‰ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ" ˙Ú˘· ÌÈ˘ ¯Á‡Ï Íη „˘ ‰Ï‡Ï ÚÂ„È ‰È‰ ‡Ï ‰Ê È„ÂÁÈÈ ‰¯˜Ó .4 "ÔÈ˘Â„È˜ ˘˘Á ÌÈ‡Â˘È‰˘ ,ȯ˜ÈÚ ÛÒ τ·‰ ‰È‰ ‰Ï‡ ˙ÂÈ„Ó È˙˘· .‰ÈÏÂÙ ‰È¯‚‰· ÒÂÓÏÂÙ‰ .ȉ˘ÏÎ ˙„Ï ¯˘˜ ‡ÏÏ ,ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ Âȉ ÏÚ ˙ÙÒ ˙¯˘Ù‡Î ,˙¢¯ ¯„‚· Âȉ ÔÈÈ„Ú „ω· ÌÈÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ,¯ÂӇΠۇ .χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ÔÈ‡Â˘È· Ô·ÂÓΠ¯Á· ÌȄ‰ȉ ÏÎÎ ·Â¯Â ,ÌÈÈ˙„‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÌȯÁ‰Ï „ω· ¯ÂÒ‡ ‰È‰˘ ÔÂÂÈÎ ,¯„‚ ˙ˆÈ¯Ù ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È· ‡¯˘ .ω˜‰ ÔÓ Â˙Ï„·‰· ‰Ïȉ˜‰ ‰˜Ù˙Ò‰ ,ÌÈÈȯ·Ú‰ È˙„‰ ËÙ˘Ó‰ χ ÔÂËÏ˘‰ ÒÁÈ· ÈÊίӉ ‰ÙÓ‰ ÚÈ‚‰ (1780) Ó"˜˙ ˙˘ ˙‡¯˜Ï ˙„‰ ÌÂÁ˙Ó ‰ÁÙ˘Ó‰Â ˙Â˘È‡‰ ÈÈ„ ˙‡ ÂÚȘى ·¯ÚÓ‰ ˙ÂÈ„Ó .·¯ÚÓ‰ ˙ˆ¯‡· ‰ÈÓ¡‰ ‰ÏÒÂÁ ÏÈ·˜Ó· .ÈÂÏÈÁ‰ Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁ ÌÂÁ˙· ÌÂÒÈΉ ‰ÈÈÒΉ אך על אחת כמה וכמה שיש מקום, לבין נישואין מוסלמיים- נידונו של הריב"ש- בין הנישואין הנוצריים Zosa .2 . אלא חוק חילוני בלבד, שאין בהם שום סממן דתי,ליישם דבריו אלו בנוגע לנישואין אזרחיים Szajkowski, "Alsatian Jewish Inventories in the H.U.C. Library", Studies in Bibliography and Jay R. Berkovitz, "Acculturation and Integration in .3 .Booklore, V. 3 (1957) pp. 96-97 , שו"ת פרי עץ חיים.4 .Eighteenth-Century Metz" Jewish History 24: 3-4 (2010) pp. 10-11 .תנ- עמ' תמז, אמסטרדם תצ"א,ח"א
קנח
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
˙¢˜ ÂÚ‚Ù ,ÌȄ‰ȉ ÏÚ ¯‡˘‰ ÔÈ· ÂÏˉ˘ ‰È„Ó‰ ȘÂÁ .χ¯˘È ˙ÂÏȉ˜· ˙Ȅ‰ȉ ·‚͢ӷ Ì˘Ù ˙‡ χ¯˘È ¯ÒÓ Ì‰ÈÏÚ ‰ÁÙ˘Ó‰ ˙¯‰Ë ˙˘Â„˜ „ÂÒÈ Ï˘ ‰¯Â˙ ÈÙ ‡.È„ÈÈÓ Ô¯˙Ù Â˘¯„˘ ˙¢˜ ˙Âχ˘ ÈÙ· „ÓÚ‰ ¯Â„‰ ÈÓÎÁ .ÌÈ˘ ÈÙÏ ¯ÒȘ‰ ÏÈˉ˘ ‰Ó¯ÂÙ¯‰ ‰˙ȉ ˙Â˘È‡‰ ÈÈ„ ÌÂÁ˙· ‰Â˘‡¯‰ ˙¯Ú·‰ ‰Ï‡˘‰ ˙‡ ‰Â˘‡¯Ï ¯È„Ò‰ ÈÏÏÎ ÔÈ‡Â˘È ˜ÂÁ .‚"Ó˜˙ ˙˘· ‰È¯ËÒ‡ È„Â‰È ÏÚ È˘‰ ÛÒÂÈ ‰˙ȉ ˙ÂÚÓ˘Ó‰ .˜ÂÁ‰ ÈÁÂÏ˘ Â˘Ú ˙„‰ ȂȈ ,‰È„Ó‰ ÌÚËÓ ÔÈ‡Â˘È‰ ÈÈ„ ÏÎ ˘˙ÈÁ·Ó ÌÈÏË·Ó ÌÈÏË· ̉ ȯ‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ¯„Ò˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ Ú„Â' ÏÚ· ¯Â„‰ Ï„‚ ,‰Ï„‚ ‰ÎÂ·Ó È„ÈÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ‡È·‰ ‰Ê ·ˆÓ .˜ÂÁ‰ ·ÔÈ‡Â˘È ˙ÎÈ¯Ú ˙·ÈÈÁÓ‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰„ÓÚ‰ ˙‡ ‰ÏÚ‰ ‰· ‰Î¯‡ ˙¯‚‡ Í¯Ú '‰„Â‰È Ô· ÂÈÙÏ ,ȯËÒ‡‰ ÌȘÂÁ‰ ¯ÙÒÏ Â‰˘ÏÎ ÈÂÈ˘ ÒΉ ÌÈ˘ ¯ÙÒÓ ¯Â·ÚÎ .5 ˙„Î ¯„ÒÏ ÍÓÒÂÓ ‡‰È ÂÁÂÎ ‡· ‡ ¯ÈÚ‰ ·¯ ˜¯ Ï·‡ ,ÌÈÙ˜˙ ÂÈ‰È ‡Ï ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ÔÈ‡Â˘È ˜„Șى ÂÏȇ .'ϘȯˇÓ' Ò˜Ù‰ ÏÂ‰È ÏÚ Ì‚ ‰ÂÓÓ ‰È‰È ‡Â‰Â Â˙„Ú ·¯˜· ÔÈ˘Â„È Ï‡¯˘È ˙ÂÏȉ˜· ÔÈ‡Â˘È‰ ȯ„Ò Â¯‡˘ ÍÎ .˙‚ÂÊ ‡È˘‰Ï ÍÓÒÂÓ ‰È‰È ‡Ï È˙Ï˘ÓÓ‰ ·.χ¯˘È ÈÈ„Ï È¯Ó‚Ï ÌÈÙÂÙÎ ‰ÈÓ¯‚ ˙ÂÈ„Ó Á˙Ù ‰Á˙Ù ,ÌȯÁ‡‰ ÌÈÚÂ¯È‡Ï ˙ÂÎÈÓÒ· ‰˘Á¯˙‰˘ ˙È˙Ù¯ˆ‰ ‰ÎÙ‰Ó‰ .6 ÈÁ¯Ê‡ „ÒÂÓÏ È˙„ „ÒÂÓÓ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ‰Îى ÌÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘ÈÏ ˙·Â¯Ú˙ È‡Â˘ÈÏ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙·ÂÁ· ‡¯ ,Ì˘Ù ˙‡˘Ó ‰˙ȉ ‰ÚÈÓË ˙ÂÏÏ·˙‰˘ ,χ¯˘È ÈÚ˘ÂÙ ÏÈÏÎ ˜ÂÁ‰ ÏËÈ· ·" ˜˙ ˙˘· .7 Ï"Á¯ ˙ÂÏÏ·˙‰Â ‰ÚÈÓËÏ „ڈ ‚˘È‰ ÌÈÈÁ¯Ê‡‰ ‡˙ ÒÎˉ ,È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ ˙ÈÁ·Ó .ÈÁ¯Ê‡ ÌÈ‡Â˘È ÒÎË· ÂÙÈÏÁ‰Â È˙„‰ ÒÎˉ ‡˘È˘ ˙‚ÂÊ ˜¯Â ,˙¢¯ ‡Ï‡ Âȇ È˙„‰ ÒÎˉ ÂÏȇÂ) È„ÚÏ·‰ ·ÈÈÁÓ‰ ‡Â‰ ÈÁ¯Ê‡‰ ÌÙ˜˙ ÏËÈ ‰Ê·Â ,ÌȄ‰ȉ ÏÚ Ì‚ ÏÁ ‰Ê ˜ÂÁ .(ÂÓÈÈ˜Ï ÌÈÏÂÎÈ ÈÁ¯Ê‡ ÒÎË· ¯·Î ˇ ˇ ˢÙ˙‰ (ÈÂÈÏÂÙ‡‰) È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ .8 ‰È„Ó‰ ÌÚËÓ ÔÈ‡Â˘È‰ Ï˘ ȘÂÁ‰
.5ז"ו שענבלום ,חוקי האישות על פי דת משה והתלמוד ,מונקאטש תרס"ג .וראה תשובה מאהבה ,ח"א סי' קיז. ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר ,מופת הדור ,בילוגיי תרצ"ג ,עמ' עט-פ ,נותן רקע לפרשיה זו .6 .על רוח השוויון שנשבה בצרפת ראה תיאורו של ש' דובנוב ,דברי ימי עם עולם ,ח ,עמ' 90ואילך .7 .מלשונו של רבי שלמה קלוגר ניתן להבין שהחוק התקבל בכל מקום בשעה אחרת והשפיע בצורה אחרת .הוא נשאל מאת "הרבני המופלג החריף מו"ה יצחק אייזיק מעיר דאנציג ,על מעמדם של ילידי יהודי שנשא בערכאות נוכריה". וזו לשונו" :איש אחד שנשא נכרית על פי הדת החדשה דשם בעו"ה שרשאים להתחתן בהם ,ונתעברה וילדה נקבה ובא לבה"כ לעלות לתורה ורצה ליתן שם לילדה כנהוג" .השואל "קינא קנאת ה' צבאות ומיחה בו וביישו, מאידך היו שערערו על המוחה ,והמוחה שאל האם עשה כהוגן" .רש"ק משיבו בסערת רגשות שהוא מקנא במי שמחה" :מי יתן והייתי במקומו הייתי מנשק עפר רגלו ומי יתן שיהא חלקי עמו לעוה"ב" .בהמשך הוא מבאר את נימוקו ,שיש לבייש את החוטא ולרחקו כמטחווי קשת .ראו ספרו טוב טעם ודעת ,למברג תרס"ג ,ח"א ,יו"ד סי' רכט .8 .מן הענין לציין שכעבור מאה שנה -בשנת תרמ"ד -הונהגו בצרפת חוקים חדשים בנוגע
קנט
קידושין ונישואין
.
למען דעת
ÔÂÈÏÂÙ ËÏ˙˘‰ ̉ÈÏÚ ÌÈÁˢ· È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ ÏÁ‰ ‰ÈÓ¯‚· ;‰Ù¯ȇ ˙ÂÈ„Ó ÏÎÏ .‰ÈÓ¯‚ ˙ÂÈ„ÓÓ ¯ÙÒÓ ÂÏÏ΢ ,˙ÈÈÏÂÙ‡‰ ‰È¯ÙÓȇ‰ Ï˘ ÔÈÈÂÂω ˙ÂÈ„Ó· ÔΠ˜ÂÁ ˙‡ ˜¯ÓÒÈ· ¡ ˜˜ÂÁ ,˙Á‡ ‰ÎÏÓÓÏ ‰ÈÓ¯‚ Ï˘ ‰„ÂÁȇ ÌÚ ,‰"ϯ˙ ˙˘· .ÌÈÈÁ¯Ê‡‰ ÌÈ‡Â˘È‰ ˜¯ ̉ ÌȯÎÂÓ‰ ÌÈ‡Â˘È‰ ÍÏȇ ʇ ÈÓ ,"ÚÏÚÂÂȈ"‰ ÂË·Á˙‰ ‰È„Ó‰ ÈÓÎÁÓ ÌÈ·¯ .˙ÈËÙ˘Ó ˙ÂÚÓ˘Ó ‡ÏÏ Â¯˙ ÌÈÈ˙„‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ,˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰·ÂÁ‰ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ÈÏ·Ó Ï‡¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‡˘˘ ÈÓ Ï˘ „ÓÚÓ ‰Ó ˙„Î ˜¯ ¢ڢ ÌÈ‚ÂÂÈÊ Ï˘ ÌÈ„ ‰Ó ‰Ï‡˘‰ ˙‡ ÔÈÈ„Ú ‰˙ÏÚ‰ ‡Ï ˙‡ȈӉ Ï·‡ .χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Π‡˘È˘ ÈÏ·Ó ˙‡ίڷ ÌÈ„·Î‰ ˙ÙÈÒ‡ Ï˘ ‰·È˘È· ‰¯‰Ó „Ú ‰ÏÚ ˙ÈÂÏÈÁ‰ ‰È„Ó‰ ÌÚ ˙ÂÓÈÚ‰ Ïη ÌȄ‰ȉ ˙χ˘"· „ ‰· ,Â"Ò˜˙ ·‡· „"È ÌÂÈ· ÔÂÈÏÂÙ‡ ÒÈ΢ Ôȯ„‰Ò‰Â ‰ÏÂÎȉ" :‰Ï‡˘‰ ‰˙ȉ ,ÔÂÈÏÂÙ‡ È„È ÏÚ Â˘‚‰˘ ˙Âχ˘‰ ÔÈ· ."Â˙ÂÎÏÓ ˙ÂÈ„Ó ˜¯Â ͇ Â˙Á˙È ÌȄ‰ȉ˘ ˘¯Â„ ˜ÂÁ‰˘ ‡ "‰È„‰ÈÏ È¯ˆÂ ȯˆÂÏ ‡˘È‰Ï ‰È„Â‰È Âȉ „ÁÓ ;˜ÂˆÓ ¯ÂˆÓÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ÂÒÈΉ Âχ ˙Âχ˘ ?ÌÓˆÚ ÔÈ·Ï ÌÈ· .˙ÂÂËÏ˘‰ ÌÚ ˙‰„ʉ ÔÈ‚Ù‰Ï Ì‰ÈÏÚ ‰È‰ Í„È‡Ó ,˙¯ÂÒӉ ‰Îω‰ ȘÒÙÏ ÌÈÓ‡ .‰Îω‰ ÌÚ Ìȇ˙È Í„È‡Ó ,Ô‡ÈÏÂÙ Ï˘ Â˙Ú„ ˙‡ ÁÈÈ˘ Ô¯˙Ù Â˘ÙÈÁ ̉ ‰Ïȉ˜ Ï˘ ‰˙„„ÂÓ˙‰ Èί„ ˙‡ ˙Ù˜˘Ó ÌȘÒÂÚ ÂÁ‡ ‰· ˙È˙Îω‰ ‰Î¯ÚÓ‰ ÌÈ„‚ÂÓ‰ ÌÈ·¯ ÌÈÙÈÚÒ ‰·ÂÁ· ‰‡˘˘ ‰˘„Á‰ ˙ȇÙ¯ȇ‰ ‰˜ÂÁ‰ ÏÂÓ ˙ȘÏËȇ ÌÈ˙Á˙Á ͯ„ ‰¯·Ú ÂÊ ‰Ïȉ˜ .Ȅ‰ȉ ÌÚ‰ ÂÓÂÈ˜Ï ‰ÎÒ ÂÂȉ ‰¯Â˙ Ï˘ ‰Î¯„Ï Ï˘· ‡˜Â„ ‰‡ÏÙ ‰Ó‚„ ˘Ó˘Ï ‰ÏÂÎÈ ‡È‰Â ,‰Ù¯ˆ‰ ‰Îω‰ ˙‡ ¯Ó˘Ï ‰Ó‚Ó· .È˘ „ˆÓ ‰Îω‰ ˙¯ÈÓ˘· ‰˜Â„‡Â ,„Á‡ „ˆÓ ˙Èϯ·ÈÏ ‰Ïȉ˜ ‰˙Âȉ ‰Î¯ÚÓ· ‰ÈÏËȇ Á¯ÊÓŒÔÂÙˆ·˘ ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ˜ ‰ÏËÏÂË ‰˘ Ìȯ˘Ú ͢ӷ ˙ÂÓ˜ÓÓ ÌÈ·¯ ÌÈ·¯ .Ï·˜˙‰ ‰˙Ú ‰Ê˘ ÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˜ÂÁ Ï˘ ÂÙ˜Â˙ ÔÈÚ· ÂÁ˜Ï ,ÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ‰Ï ¯ÂÓ‡ ‰È‰ Ìȯ·„‰ Ú·ËÓ˘ ÔÈÚ· ·¯Ú˙‰Ï ÔÂÎÏ Â‡ˆÓ ÌȘÂÁ¯ ËÚÓÎ ÂÊ ‰Î¯ÚÓ .‰Ïȉ˜‰ ÈÈÁ· ÈÊίÓÏ ÍÙ‰˘ ‡˘Â· ÌȯÚÂÒ‰ ÌÈÁÂÎÈ· ˜ÏÁ ˜ÈÚÈ˘ ȯÂËÒȉ‰ Ú˜¯‰ ˙‡ ¯‡·Ï Ï„˙˘‡ ÔωÏ ,¯˜ÁÓ‰ ˙Ú„Â˙Ó È¯Ó‚Ï ‰Á΢ .‰Â˘‡¯Ï ‰Ê· ÌÒ¯Ù˙Ó Ï„‚‰ ̘ÏÁ˘Â Ô„· ·˙΢ ˙·¢˙Ï Ú˜¯
היו מרבני צרפת שרצו להקל. רק על פי שופטי המדינה, שניתן לגרש אפילו שלא ברצון הבעל,לגירושין . אולם רוב הרבנים דחו אותם מכל וכל והרעיון ירד מעל הפרק,שיהא גט אזרחי זה עונה לדרישת ההלכה שיאמר לה בשעת קידושין 'הרי את מקודשת לי ואם ששופטי, לקדש על תנאי:בשנת תרנ"ג העלו רעיון נוסף רעיון זה הצית את.' לא יחולו הקידושין,הממשלה יגרשו אותנו ולא אתן לך ספר כריתות כדת משה וישראל . וכל גדולי ישראל יצאו כנגדו ופסלוהו על הסף,כל הגולה כמדורה אש
קס
הרב יחיאל גולדהבר
קורות העיר טריאסטי
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
9
,Ë"ȯ˙ ˙˘ „Ú ·"Ú˜ ˙˘Ó ‚¯Â·Ò·‡‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· È"Ú ‰ËÏ˘ ÈËÒ‡È¯Ë ¯ÈÚ‰ .‡ÏÓ ÔÂËÏ˘Ï ÔÓʉ ÌÚ ‰ÎÙ‰ ‰È¯ËÒ‡ ‰ÈÏÚ ‰Ò¯Ù˘ ˙ÂÒÁ‰Â ,‰˜ÒÙ‰ ‡ÏÏ ËÚÓÎ „ÓÚÓ ‰Ï ˜ÈÚ‰ È˘È˘‰ ϯ˜ ¯˘‡Î ,(1719) Ë"Ú˙ ˙˘· È„ÂÁÈÈ „ÓÚÓ ‰˘·Î ¯ÈÚ‰ ˘‰È¯Ó ˙Ù˜˙· .‰ÏÂÎ ¯ÈÚ‰ ÏÚ ÏÁ‰ ‰Ê¯˙ ‰È¯Ó È„È· ·Á¯Â‰ ‰Ê ,È˘ÙÂÁ ÏÓ Ï ˙¯.È˙ÂÚÓ˘Ó ÔÙ‡· ¯ÈÚ‰ ‰Á˙Ù˙‰ È˘‰ ÛÊÂÈ ‰Ê ‰È¯ËÒ‡ ˙ËÈÏ˘Ï ‰·˘Â‰ ‡È‰ ͇ ,(1797) Ê"˜˙ ˙˘· ¯ÈÚ‰ ˙‡ ˘·Î ÔÂÈÏÂÙ ·Ï˘ ‰˙ÁȯÙÏ Ì¯‚ ¯·„‰ .1797 '˜Â‡· 17 ÌÂÈ· Ì˙Á˘ 'ÂÈÓ¯ÂÙ ÂÙÓ˜' ÌÎÒ‰ ˙¯‚ÒÓ ÌȂ¯˙‡‰ ¯ÁÒÓ ‰Ê ÏÓ· ¯·Ú ¯‡˘‰ ÔÈ· ,10 ¯Âʇ· ¯˙ÂÈ· ·Â˘Á‰ ÏÓÎ ÈËÒ‡È¯Ë .˙ÂÎÂÒ‰ ‚ÁÏ Ï·Â˜Ó‰ ÚÈ‚‰ Ê"Ú˙ ˙˘· ¯·Î ,Ê"˙ ˙˘· ‰Â˘‡¯Ï ̘‰ ¯ÈÚ· Ȅ‰ȉ ÂË‚‰ ,‰"Ó˜˙ ˙˘· ,‰˘ ‰‡Ó ¯Â·ÚÎ ˜¯ .11 ¯ÈÚ‰ ·¯Î Ô‰ÎÏ È˜È¯ ÈÁ χÂÓÚ È·¯ ڄ‰ ‰Ïȉ˜‰ ‰˙Ó ÔÎÓ ¯Á‡Ï ÌÈ˘ ˘ÂÏ˘Â ÂË‚Ï ıÂÁÓ ¯¯Â‚˙‰Ï ˙‡ˆÏ ÌÈ„Â‰È Â˘¯Â‰ ȘÒÚ ˙‡˜· ,ȯÈÚ‰ ¯ÁÒÓ‰ ȯ˘˜· ˜ÒÚ ÌÈ„Â‰È Ï˘ ·¯ ¯ÙÒÓ .˘È‡ ˙Â‡Ó Ú·˘Î ·.12 „·Î ÈËÈÏÂÙ „ÓÚÓ Ì‰Ï Ú„Â ÔÎÏ ,ÁÂËÈ ‡‰‡¯ ÍÎ .È˙„ ‡Ï ȘÂÁ „ÒÂÓ Ï‡Î ÔÈ‡Â˘ÈÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ÂÏÈÁ˙‰ ‰ÈˆÓ¯ÂÙ¯‰ ȯÁ ŒÂ¯ËÒ‡‰ ‰È¯ÙÓȇ‰ Ï˘ (civil code) ÈÁ¯Ê‡‰ Ò˜„˜· .ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÔÂÈÏÂÙ ˜ÂÁ ÈÂÈ˘Ï „ÁÂÈÓ ˜ÂÁ Ú·˜ ,1786 ˙˘Ó ˙‡˘ ¯˙È·Â ,(‚"Ó˜˙) 1783 ˙˘Ó ˙ȯ‚‰ È˙„‰ ˜ÏÁ· ·¯Ú˙‰Ï ˙È‚¯Â·Ò·‡‰‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰˙ˆ¯ ‡Ï ʇ „Ú .13 ÔÈ‡Â˘È‰ Ò¡ËÒ ˘‰ÈÈÒΉ ÈÒÂÓÈ ÏÚ ‰˘ÚÓÏ ÂÏÂÎ ÒÒ·˙‰ ˘„Á‰ ÈËÙ˘Ó‰ ¯„Ò‰ ÔÎÏ ,ÔÈ‡Â˘È‰ Ï ‰Â·‚ „ÓÚÓ· ‰˙ȉ ‡È‰Â ,ÂÊ ˙ÈÏÂ˙˜ ‰È„Ó· ‰Ï„‚ ‰˙ȉ ‰˙ÚÙ˘‰˘ ,˙ÈÏÂ˙˜‰ ¯˘˜ ÌˆÚ˘ Ú·˜Â Ò¡ËÒ‰ ˙‡ ‰È˘ È˘‰ ÛÊÂÈ ¯ÒȘ‰ ͇ .ÈÁ¯Ê‡‰ ˜ÂÁ‰Ó ¯˙ÂÈ ˙È· ÁÂη Û˜˙ ÂÓÂȘ˘ ȘÂÁ ‰ÊÂÁ ÂÈȉ„ ,È¯Ó‚Ï ÈÂÏÈÁ ÈÙ‡ ÏÚ· ‡Â‰ ÔÈ‡Â˘È‰ .9נעזרתי רבות בספרו של לואיס דובין ,יהודי טרייאסטהThe Port Jews of Habsburg Trieste, : .10 .California 1999וכפי ששורר עליה אחד ממשוררי העיר ,יצחק לוצאטו )דודו של שד"ל(" :סוחרת הימים כי ים תרחיבי /יום יום ברכלתך מני כל פלך /כי בך יעשיר אדם אם בא הלך /ובסלע הבתות בתים תושיבי" )תולדות יצחק ,ת"א תש"ד ,עמ' .11 .(49הרב אברהם הלוי שישא השיג על הנחה זו .ראה דבריו בכתב העת ירושלים ,ג )תשי"א( ,עמ' כא .12 .על חכמים ומשוררים בעיר ראה :משה אביגדור שולוואס, בצבת הדורות ,ירושלים תש"ך ,עמ' ;395-394שאול קלבי' ,תקופת הזוהר של הספרות העברית בעיר העיר גם ידעה מכת פולמוסים טריאסטה' ,סיני ,שנה מב ,כרך פג חוברת א )ניסן תשל"ח( ,עמ' ע-עט. הלכתיים חובקי עולם ,לדוגמה :האם מותר לבקש צרכים מאת מלאכי מעלה ,ראה אריכות דברים ב'פחד יצחק' )לאמפרוטי( ערך 'צרכיו' .13 .יש להעיר שהרפורמה בכל ארץ וארץ הלכה בעקבות הדגם האוסטרי ,שיש לסגל את היהודים מבחינה תרבותית אל סביבתם.
קסא
קידושין ונישואין
.
למען דעת
,˙„‰ ˘È‡ ‰È‰È ˜ÂÁ‰ ÌÚËÓ Úˆ·Ó‰˘ ‚‰Ó‰ ˙‡ ¯È‡˘‰ ‡Â‰ ÌÓ‡ .„·Ï· ËÙ˘Ó‰ ÍÏȇ ‰Ú˘ ‰˙Â‡Ó .‰È„Ó‰ ˜ÂÁ ˙‡ ÌȇÏÓÓ‰ ‰È„Ó‰ È„·ÂÚ Ì‰˘ ,·¯ ‡ ¯ÓÂÎ Ê‡Ó Ï‡¯˘È ˙ÂÏȉ˜ Ïη ‚‰ ‰È‰˘ ÈÙÎ ÔÊÁ ‡Ï - ·¯ ‡˜Â„˘ ‚‰Ó‰ Ú·˜˙‰ .ÈÏÂ˙˜‰ ‚‰Ó‰ ‰È‰ Â˙‡¯˘‰˘ ˜ÂÁ‰ ÁÂÎÓ ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ¯„ÒÓ ‡Â‰ - ÌÏÂÚÓ ˙È·· ÊÈ¯Î‰Ï ˘È ÔÈ‡Â˘È‰ ÈÙÏ ˙ÂÚ·˘ ‰˘ÂÏ˘ :ÍÎ ÂÚ·˜ ˜ÂÁ· ÌÈÙÒ ÌÈÙÈÚÒ ‡Â·È ÔÈ‡Â˘È‰ ÏÚ ¯Ú¯ÚÏ ˘˜·Ó˘ ÈÓ ÏΠ,ÌÈÎÂ˙Ó‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ¯·„ ÏÚ ˙ÒΉ ˜˜Ê „"Î ÏÈ‚Ó ÌȯÈÚˆ .‰È„Ó‰ ÌÚËÓ 'ÔÈ˘Â„È˜ ¯„Ò'Ï ÍÓÒÂÓ ÈÓ˜Ӊ ·¯‰ .¯Ú¯ÚÈ ̂ ÌȄ‰ȉ ÏÚ ÏÈˉ ˜ÂÁ‰ .14 Ì‰È‡Â˘ÈÏ ÌÈÒÙ¯ËÂÙ‡‰ ‡ ̉ȷ‡ ˙ÓÎÒ‰Ï ˜ÂÁ‰ ÔÎ ÂÓÎ .ÌÈ‡Â˘ÈÏ ÌȯÂÒ‡ ÂÈÁ‡ ˙·Â Â˙ÂÁ‡ ˙· Ô‚Π,ÌÈÙÒ '˙ÂÈ¯Ú È¯ÂÒȇ' ˘ÚÈ‰Ï ·¯‰ ÏÂÏÚ Â·Â¯ÈÒ· .ÌÈ˘˜·˙Ó Ì‰˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ ¯„ÒÏ ÌÈ·¯‰ ˙‡ ·ÈÈÁ ·¯‰ ,¯Á‡ ·¯ ̇ ÈÎ ,ÌÈÎÒÓ Âȇ Ô¢‡¯‰ ·¯‰ ̇ .¯Ò‡Ó· ‡ ÌÈÈÙÒÎ ÌÈÚˆÓ‡· .‰Â˙Á· ÁΠ˙ÂÈ‰Ï ÂÈÏÚ Ì‚Â Ò˜ Ô¢‡¯‰ ÛÈÚÒ ‡ÏÓχ ,ÌȄ‰ȉ „ˆÓ ‰·Â¯Ó ˙„‚˙‰ Ìȯ¯ÂÚÓ Âȉ ‡Ï ‰Ï‡ 'ÌȘÈ˙' ‡Ï˘ ¯„ÂÒ˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ" :Âχ ÌÈÙÈÚÒ ˜ÂÊÈÁÏ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Èˆ˜Ò‰ ˙‡ ÏÈΉ˘ 129 ."ÌÈÏË·Ó ÌÈÏË· ̉ ȯ‰ ,È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁÎ Ì‚ „ÓÚ‰ ÍΠ,‰È„Ó‰ È„Â‰È ÏÚ Ì‚ ¯ÂӇΠÂÏˉ Âχ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌȘÂÁ .ȇ˜‰ ËÙ˘Ó‰ ˙‡¯Â‰ ˙Á˙ ÌȄ‰ȉ ˜ÂÁ ËÙ˘Ó‰ ˙È· Ï˘ ÂÓÂÁ˙ ‰˙ÚÓ Â·˘Á ÌÈÈ„Â‰È ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ‡Â˘È ÈÈÈÚ ˙„‰ ˙‡ „·ÈΠ˙Ȅ‰ȉ ˙„‰ ÈÎ¯ÂˆÏ ÂÈ·‰ ‰ÈȯÈÚ‰ ȄȘ٠,˙‡Ê ˙¯ÓÏ .‰È„Ó‰ ˙‡ ‡ȈӉ ÍÎÏ ÈÂËȷΠ,‰ÏÂÚÙ· ˙È˘ÙÂÁ ‰˙˘Ú ˙ÈÓÈËÈ‚ÏÎ ‰¯Î‰ ‰˙Ú ‰Ê˘ .15 ÌÈÈ„Â‰È ÔÈ‡Â˘ÈÏ 'È˙„‰ ¯˘˜‰' ÁÂÓ‰ ÈÓ .Ȅ‰ȉ ÒÂÁȉ ˙¯ÈӢ ‰Ïȉ˜‰ ÌÂȘ ˙‡ ‰ÎÒ· „ÈÓÚ‰ ˘„Á‰ ˜ÂÁ‰˘ Ô·ÂÓÎ ˙˘‡ ‡È‰˘ Û‡ ,˜ÂÁ‰ ÈÙÈÚÒÓ „Á‡Ï ˙ÈȈ ‡Ï Ï·‡ ,χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‰˘‡ ˘„Ș˘ ‰·˘Á ‰˘‡‰Â ȘÂÁ Û˜Â˙ ÈÏÂË Âȉ Âχ ÂÈ‡Â˘È ,‰Îω‰ ˙ÈÁ·Ó ‰¯ÂÓ‚ ˘È‡ ¯ÂӇΠ.˙ÂȄ‰ȉ ˙ÂÏȉ˜‰ ·¯˜· ‰¯ÚÒ ‰ÏÏÂÁ ÂÊ ‰¯ÈÊ‚ .˙‡ίډ ÈÈÚ· ‰ÈÂÙÏ ˙˘· Ìχ .‰Ó ÔÓÊÏ ÁÈψ‰ Ô· ,16 ˜ÂÁ‰ ˙‡ ÏË·Ï ¯‚ÓÏ ÏÚÙ È"·Â‰ ,ÏÈÚÏ ידידי מר משה דוד. המה צעירים ללא נסיון־חיים וללא יכולת לעמוד על דעתם, לפי רוח החוק, עד גיל זה.14 יש להעיר שגיל הנישואין באיטליה בשנות השי"ן. יעוי"ש,צ'צ'יק הפנני לדברי הרמ"א ביו"ד סי' רמ סעיף כ , תל אביב תשמ"ג, איגרות בית קרמי, י' בוקסנבוים: ראה למשל. היה כשהבנות הגיעו לימי בגרות,והתי"ו על גיל הנישואין בקהילות ישראל. מאת ר' שאול רפאל קרמי אל הרב יצחק פואה משנת של"ז,איגרת לד על אימוץ חוקי.15 . פרק ב, ירושלים תשס"ג, חסידות ומורדות, אברהם גרוסמן:בתקופת ימי הביניים ראה .R. Patai, The Jews of Hungary, Detroit 1996, pp. 211-219 : ראה,יוזף השני ביישוב היהודי ," באופן כללי קיבל הנוב"י את חוקי הסובלנות כמעשה רב חסד של הקיסר "שהסיר מעלינו חרפת העבדות.16
קסב
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
˙˜ÏÎ ÌÈÏÁ ÌȄ‰ȉ ÏÚ Ì‚˘ Ú·˜ ·Â˘Â È˘‰ ÛÊÂÈ ¯ÒȘ‰ ˘˜Ú˙‰ (1786) Â"Ó .‰ÎÂ·Ó È„ÈÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ‡È·‰ ‰Ê ÍÏ‰Ó .ÏÏΉ ÔÓ ‡ˆÂÈ ‡ÏÏ ÌȘÂÁ‰ ·˜Ì¯‚ ‡Ï ‰‡¯Î - ‰È„Ó· ˙ÈÒÁÈ ˙¢„Á‰ ˙ÂÏȉ˜‰ ˙Á‡ - ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ Ì˙Âȉ· „ÂÚ ˙ÈÏÏÎ ‰Ï΢‰ Â˘Î¯ ‰Ïȉ˜‰ È·Ó ÌÈ·¯˘ ÌÂ˘Ó ÂÏ ,˙ÂÈÚ·Ï ˜ÂÁ‰ ‡Ï ÍÏÓ‰ Ï˘ '˙¯‡‰' ÂÈ˙ÂÚÈ·˜ ˙‡ Ôˆ¯Ó ÂϷȘ ÍΠ̢Ӡ,ÂË‚· ÌȇÂÏÎ .‰„ÈÓ‰ ÏÚ ¯˙È Ô‰ÓÚ Â˙ÓÚ˙‰ ¯‡ÏÚ Û‡ .ÂÊ ‰Ù˜˙· ÈË҇ȯ˷ ‰¯¯˘˘ ˙È˙·¯˙‰ ‰¯È‡‰ ˙‡ ԇΠ¯‡˙Ï È ‰ ÔÎÏ Ì„Â˜ ÌÈ˘ ˙¯˘Ú ¯·Î ,‰"Ó˜˙ ˙˘· ˜¯ ÂË‚‰Ó ¯¯Á¢ ‰Ïȉ˜‰ È·˘ ÈÙ Ú· ‡Ï ‰Ê ·ˆÓ .17 ˙¯ÒȘ‰ ˙ÂÊÂÁÓ ¯‡˘ È·˘Â˙ ̉ÈÁ‡Ó ‰·¯‰· ÌÈ·ÂË Ìȇ˙Ó ÏÓ‰ ¯ÈÚ Ï˘ ¯ÁÒÓ‰ ˙‡ Ì„˜Ï Ôˆ¯ ÍÂ˙Ó ‡Ï‡ ,ÔÂËÏ˘‰ Ï˘ ˙Èϯ·ÈÏ ‰˘È‚Ó ˘‰Ê¯˙ ‰È¯Ó ˙ȯÒȘ‰ ˙Ú˘¯Ó‰˘ ‰·ÈÒ‰ ‰˙ȉ ÂÊ .'È˘ÙÂÁ ÏÓ'Î ¯·ÎÓ ‰Ê ‰Ê¯Î‰ ‡.¯ÁÒÓ‰ Èί„ ˙‡ ÏÚÈÈÏ È„Î ,ÂË‚Ï ıÂÁÓ ¯¯Â‚˙‰Ï ÌÈ„ÈÓ‡ ÌȄ‰ÈÏ ‰¯˘Ù ÌÈ·¯ .18 ¯ÁÒÓ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰Ï ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÂ„È‚Ï Â‡È·‰ Âχ ˙ÂÈ‚ÏÈÂÂÈ¯Ù Ï˘ ‰˙ÚÙ˘‰ ˙‡ ¯ȷ‚‰Â ,ÔÓʉ Á¯ ÈÙÏ ÍÏ‰Ï ÌÈÚ„Âȉ ‰Ï‡Î Âȉ ¯ÈÚ‰ È·Ó ‰˙‡È¯˜Ï ÂÚ˘ ÌÈ¢‡¯‰ Âȉ "‰ÈȈ˜Â ÈËÒ‡È¯Ë È¯È·‚" .‰Ïȉ˜‰ ÏÚ '‰Ï΢‰'‰ ˘‰Ó‰ ̉ ,ÌȄ‰ÈÏ ÌȘÂ˙Ó ¯ÙÒ È˙· ÁÂ˙ÙÏ È˘‰ ÛÊÂÈ Ï˘ "˙ÂÏ·Ò‰ ˙„˜Ù" Ï ˘ÌÂÏ˘ ȯ·„' ÏÊÈÈÂ Ï˘ Â˙¯‚‡ ‰ÁÏ˘ ̉Èχ .ÍÂÈÁ· ÌȘÈ˙‰ ¯·„· ÔÂÒÏ„ÓÏ ÂÙ Âȉ ,Í„È‡Ó Ìχ .19 „‚ ¯¯ÂÚ˙‰˘ ÒÂÓÏÂÙ· ÏÊÈÈ ÔÈÓÈÏ Â„ÓÚ˘ Ì‚ ̉ ,'˙Ӈ ‡.20 ÂÊ ‰Î¯ÚÓ· ̘·‡Ó ÁÈÎÂÈ˘ ÈÙΠ,Â˙¯Â˙Ï '‰Ï ÌÈÓ
רבני העיר טריאסטי ¯˘ÂÏ È˘ .21 ‚"Ș˙ Ô¢Á¯Ó· '‡ ¯ËÙ ,¡ˆÂÏ ·˜ÚÈ È·¯· ˙Á˙Ù ¯ÈÚ‰ È·¯ ˙ÓÈ למרות שלא נעלמה מעיניו משמעותו של החופש החדש שישנה את דפוסי החיים של היהודים )ראה דרושי הצל"ח ,דף נג ע"א( .17 .בצלאל רות ,תולדות היהודים באיטליה ,ת"א תשכ"ב ,עמ' .18 .249-247נעזרתי בענין זה במיוחד בספרו של דובין )לעיל הערה ,(9פרק ח .19 .פולמוס זה הטיב לבררו ידידי הרב ישראל נתן השיל והעלהו על שלחן מלכים בקובץ בית אהרן וישראל ,חוברות מג-מז )בין תשרי לסיון שנת תשנ"ג(. .20רבו כמו רבו הדוגמאות על גודל יראתם משינויים בתורה ומצוות ,ואציין אפיזודה מעניינת .המשכיל ר' אברהם די קולוניא ,שהרבה שבחים לתקנות נפוליון והקים בית מדרש בטריאסטי ,התרעם על שד"ל כשנודע לו שהוא עומד להחליף מלה אחת בסידור התפילה ,וזה האחרון נאלץ להצטדק לפניו ולהרחיק מעצמו כל חשש של השתייכות ל"מתפרצים" ו"אוהבי חדשות" .הוא טען שכל מגמתו היא אך ורק "להסיר חירוף וגידוף מפי אחי בית ישראל" )אגרות שד"ל ,עמ' .(142תיאור כנה של שד"ל על עירו נמצא באיגרתו משנת ת"ר: "היהודים בארץ הזאת יושבים בשלוה ,ומהם בעלי עושר וכבוד ואחוזת קרקע ,וגם תורת ה' ומצוותיו לא השליכו אחר גוום" )אגרותיו עמ' ,685וראה תיאור נוסף משנת תקצ"ח בעמ' .21 .(323נוסח מצבתו נמצא
קסג
למען דעת
.
קידושין ונישואין
˘È„˜‰ ,‰˘ ‰¯˘Ú Ú·¯‡ ˙·¯· ˘ÓÈ˘ ¯˘‡ ˘ÈÏȯه˜ ͯ· ¯"· ·˜ÚÈ È·¯ ‡Â‰ ‡˙ .22 Â"Θ˙ ˙˘· ¯ËÙ ÂÈ„ÈÓÏ˙Ï ‰¯Â˙ ˙ˆ·¯‰· ÂÓÊ ¯˜ÈÚ È·¯ "ÌÎÁ‰" ÂÓÂ˜Ó ˙‡ ‡ÏÓÏ ÚÈ‚‰ ,¯ÈÚ‰ Ï˘ ‰˙ÂÁ˙Ù˙‰Â ·˜ÚÈ È·¯ ˙¯ÈËÙ ÌÚ ÚÂ„È ‰È‰Â ÂȯÂË Ï˘ ‰·¯Î Ô‰ÈÎ ÌÈÙÏÓ˘ ,‡È„ÂÓ „ÈÏÈ ,È È‚ÈÓ¯ÂÙ ‰˘Ó ¯"· ˜ÁˆÈ ·.23 ·¯ „·ΠÂÏ Â˘Î¯ ¯ÈÚ‰ È· ÏΠ,Ì˘ ¯ÙÒ‰ ˙È· È„ÒÈÈÓ ÔÈ· ‰È‰ .‰·Á¯‰ Â˙Ï΢‰ ˙˜·¯‰ .ÌÈ·¯ ˙ÒÎ È˙· · ‰· ,ÈËÒ‡È¯Ë ˙„‰È Ï˘ ¯‰Âʉ ˙Ù˜˙ ‡È‰ Â˙·¯ ˙Ù .Ìȯ‚Â·Ó ÌȇÏÈ‚ „Ú ÌȯÈÚˆ ÌȯÚÓ ‰¯Â˙ „ÂÓÏ˙· „ÓÈÏ ,ÌÒ¯ÂÙÓ Ô˘¯„Î ÔÈÈˈ‰ ,‰Îω· ¯˘ÂÈ Ò ÏÚ ÂÏÚ‰ ̉· ,˙ÂÂ˙ÈÚ· ÌÈ¯Ó‡Ó ÂÈÏÚ ÂÓÒ¯ÂÙ ÂÈÈÁ· „ÂÚ ·.Â˙Ú„ ˙‡ Ï·˜Ï ‡Ï ‡ ,ÂÈÙ ˙‡ ˙Â¯Ó‰Ï Ôȉ‰˘ „Á‡ ‡ˆÓ ‡Ï .‰‚‰‰·Â ‰Ù˜˘‰ ‰Ïȉ˜‰ ˙„ÒÂÓ ˙‡ Á˙ÈÙ ¯˜ÈÚ·Â ,ͯˆ ÏÎÏ ‚‡„ ,˙Âȯ·‰ ÔÈ· ·¯ÂÚÓ ‰È‰ ‡Â‰ בספרו של ר' אהרן לוצאטו ,גל אבנים ,העתקת מצבות בטריאסטה ,עמ' ו .22 .עליו ראה :ש' סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' .335-334אחריו הציעו את המשרה ראשונה לרבי מנחם עמנואל נווירה בווירונה ,שהיה ידוע כ"חכם ורופא חסיד משורר ודרשן מפואר" ,אבל הוא סירב להצעה. בתקופה זו גר בעיר רבי דוד חיים קורינאלדי ,בעל הפירוש 'בית דוד' על המשניות ,חתן רבי יצחק פאציפיצו מונציה .ר' דוד חיים השאיר אחריו כתבים רבים ושמו נודע בשערים .עליו ראה :מ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל ,עמ' .23 .74-75עליו כתב רבי חננאל ניפי ,רב בקהילת צינטו )זכר צדיקים לברכה, טריאסטה תרי"ג ,עמ' " :(167גבר ידו בפלפול והיה פסקן גדול ואור תורתו זורח בשו"ת שמש צדקה ובפחד יצחק ערך חוה"מ אזר כגבר חלציו להפיל ארצה תשובת הרב נוב"י ,וב'דרך המלך' יש לו תשובה אחת ,היה מחמיר על עצמו אפילו מה שמותר מעיקר הדין ...מלבד זה ידעתי שהיה אדם גדול בחסידות .ועברו עליו צרות תשובותיו ומאמריו הובאו בספרי חכמי דורו :ב'פחד יצחק' אות ח-ז הוא משיג וסבל ייסורי ה' באהבה."... על דברי הנוב"י שהתיר גילוח הזקן בחוה"מ באופנים מסוימים )צויין בעקרי הד"ט ,הלכות חוה"מ ,סי' כה והל' החיד"א פגשו פעמיים במהלך מסעותיו ,בשנת תקי"ד ובשנת תקל"ז )בהיותו מכהן שבת סעי' כח(. בטריאסטי( .רישומו נותר לנו בפנקס שליחותו של החיד"א ממסעו השני ,שבהגיעו לטריאסטי קיבל המלצה חמה מאת ידידו ר' יצחק ,ורשמו בפנקסו של החיד"א .פורסם ע"י א' יערי ,ספר החיד"א ,קובץ מאמרים כמה פעמים העתיק החיד"א חידושים ומחקרים בעריכת מ' בניהו ,ירושלים תשי"ט ,עמ' קכב-קכג. ששמע מפיו ומתארו בתוארים מופלגים" :שמעתי ממעלת הרב המובהק סבא קדישא ,כמהר"ר יצחק פורמיג'ני ז"ל שפירש) "...פתח עינים ,ערכין דף טו ע"ב ,וראה שם בבא בתרא דף ס ע"א(; "מאמר זה שמעתיו מהרב הכולל מר קשישא כמוהר"ר יצחק פורמיגיני זלה"ה" )פני דוד ,פרשת ויחי ,סעיף כו ,דף לח טו"ד, והחיד"א מסיים" :והוא חריף ,אף שיש להשיב עליו כמה תשובות" .מאמר זה הביאו רבי יחיאל חיים ויטרבו בספרו ויחי ויתן ,ליוורנו תר"ג ,דף מז ע"א ,ופלפל בדבריו( .גם בספרו אהבת דוד ,דרוש ד ו-יז לשבת תשובה, מביא מאמרים ששמע ממנו .ובספרו 'דברים אחדים' )דרוש כג ,ד"ה ובזה( מתאר את אופן הדרוש" :שמעתי זה שנים מהרב הכולל מר קשישא כמהר"ר יצחק פורמיג'יני נר"ו ,ישב ודרש ."...לאחר שנפגשו והחיד"א שב הביתה ,שיגר לו ר' יצחק מכתב־תורה כהמשך לשיחה שהיתה להם ,וחיד"א השיבו )אגרות החיד"א ,ליוורנו נותרו ממנו פסקים וחידושים לש"ס בכתבי יד :הספריה הבריטית ;9/10620 ,ספריית תרכ"ז ,איגרת טז(. בהמ"ל בניו יורק ;3687 ,הספריה הלאומית בשטרסבורג ;4085 ,בהמ"ל בבודפסט .19 ,נפטר בח' בתמוז תקמ"ח ונספד ע"י רבים מבני הקהילה ,ראה :א' דיינארד ,שבלים בודדות ,עמ' .166-162
קסד
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
ÌÈÊ΢‡‰ ˙ÒΉ È˙· „ÂÒÈÈ ÏÚ Á˜ÈÙ Ê"Ϙ˙-Â"Ϙ˙ ÌÈ˘· .˙ÂÁÙˉ „Ú „ÒÓ‰Ó ‡È˜Â Ô‡‚· ı¯Ù· Ô„‚Î „ÓÚ ‡Â‰Â ,ÔÂÏÈÁ‰ ˙ÂÁ¯ ·Â˘Ï ÂÏÁ‰ ÂÈÓÈ· .̉È˙‚‰‰Â ˜‡˙ ȘÂÁ ˜˜ÂÁ ÂÈÓÈ· .24 ˜ „·Π˙‡ Ú·˙ ˘‡¯ ÂÓȯ‰˘ Âχ „‚ ÒÓÁ ˜ÚÊ ;'‰ .‰ÈȯÈÚ· ˙„Èω ÌÂ˘È¯ ÔΠ,ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ˜ÂÁ ̄ȈÏ ÔÂÈ¢‰ ¯' .25 Á"Ó˜˙ ˙˘· Â˙¯ÈËÙÏ „Ú ,‰˘ ÌÈÈ˙˘Â Ìȯ˘Ú ͢ӷ Ô‡‚· Ô‰ÈÎ ˜ÁˆÈ ‡˙˘· ¯·Î .26 ‰Â¯È „ÈÏÈ ,(˜ÒÈ„ÈË) ÈÊ Î˘‡ Ô˙ χٯ ·¯‰ ·¯Î Ô‰ÎÏ ÔÓʉ ÂȯÁ ˙˜˜ÁˆÈ ȯ‚Ò ÔÈÓÈ· χ„È ÌÈ·¯‰ :ÌÈÈ˘ „ÂÚ Ï˘ Ì„ÈˆÏ ¯ÈÚ· ÔÈÈ„Î Ô‰ÈÎ ‚"Ó ˙„ÒÂÓ ‰ÏÙΉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ,ÌÈÏ„‚ ÌÈ„ÓÓÏ ‰Ïȉ˜‰ ‰Á˙Ù˙‰ ÂÈÓÈ· .¡ˆÂÏ ˙ÂÈÊ΢‡‰ Ô‰ ,¯ÈÚ· ˙ÒΉ È˙· ˙‡ ÔÎ˙Â Ï‰È ‡Â‰ .¯ÂÚÈ˘ ÔÈ‡Ï Â·Á¯˙‰ ‰Ïȉ˜‰ ÂÓ˘ .¯·ÁÏ Ì„‡ ÔÈ·Â Â˙˘‡Ï ˘È‡ ÔÈ· ÌÂÏ˘ ˙΢‰· ÌÒ¯Ù˙‰ .˙ÂÈ„¯ÙÒ‰ ԉ ‰È˜ ̉ÈÏÚ ‡˘ „ÏÙ‡ÈÏ ÛÊÂÈ ÌÈÎÏÓ‰ ˙ÂÓ·Â ,ÍÏÓ‰ ÔÂÓ¯‡· ‰¯‡Ù˙Ï ‡˘È ‡ÏÏ ,̉ÈÁ¯Ê‡ ÏÎÏ Ì˙ÂÏ·ÂÒ ˙‡ Â˘È‚„‰· ,˙ÈÏÏΉ ˙ÂÂ˙ÈÚ· ÂÓÒ¯ÂÙ˘ „Ù҉ ÌÈ·˙ÎÓ ˙ÙÈÏÁ ‰¯Ó˘Â ,¯ÈÚ‰ Ï˘ ÛÂ˘È·‰ ÌÚ ˙Â„È„È ÈÒÁÈ ÌÈȘ Ì‚ ‡Â‰ .˙„ Ï„·‰ ˘··¯ ¯ÊÚÏ ‡È·‰ ˙È„„‰ ‰Î¯Ú‰ ÏÚ ÒÒÂ·Ó ‰È‰˘ ˙„Ȅȉ ¯˘˜ .ÌÈÈ˘‰ ÔÈ ·˙ÂÎÏÓ‰ ˙È· ÂÈÏÚ ‰ÏÈˉ ͯÚÏ Ô"˜˙ ˙˘· .ÌȘÒÂÚ Â‡ ‰· ,ÂÊ ‰ÓÂ‚Ú ‰ÈÈ˘¯Ù ˙‡ Ï‰È Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ .27 ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ‡Â˘ÈÏ ˙ÂȯÁ‡‰Â ,˙¯ÈËÙ ˙„ÈÏ ÌÂ˘È¯ ˙·ÂÁ Ï˘ ˙ÁϘ· ÂηÈÒ˘ „Á‡ ˙˜ÂÏÁÓ ÏÚ· Ï˘ Âʂ¯ ÂÈÏÚ ıÙ˜˘ „Ú ,Ô‡‚· ‰Ïȉ˜‰ .28 Ò"˜˙ ˙˘· ,ÌÏÂÎ ·Ï Ô·‡„Ï ÂÈÓÈ ÈÓ„· ·Ï Ô¯·˘· ¯ËÙ ÂÓÓ ,ÒÂÓÏÂÙ „ÈÓÏ˙ ‰È‰ ‡Â‰ .29 ÈÂω ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ '¯ Ô‡‚‰ È˘‡¯‰ ·¯Ï ‰Ó˙ ‰˘ ¯Â·ÚÎ ‰Ó¯ÂÙ¯‰ Á¯ „‚ Ô‡‚· „ÓÚ ,‰ÏÈ˙ ÏÚ ˙„‰ „ÈÓÚ‰ ,ÏÙÏÙÓ ÔÈÈÚÓ ,‚ÏÙÂÓ ÌÎÁ .24בפנקס הקהילה מסופר על אחד בשם דוד גאטענגו שאכל מאכל איסור בפרהסיה .ר' יצחק תבע ממנו שישב בבית מנודה שלושה ימים ,ולאחר מכן כאשר יבוא לבית הכנסת יתוודה ויבקש סליחה מאת קונו .הנ"ל פנה לראשי הרשויות והתלונן נגד הפסק ,והם המירו את הבזיונות בהודאה כתובה שהוא מתחרט על מעשה פשיעתו .חתנו הרב חזקיה דוד אבולאפיו ,מחבר ספר 'בן זקונים' )ליוורנו תקנ"ג( ,היה בין תומכי רנ"ה וייזל. .25נוסח מצבתו המפואר הועתק בספרו של א' לוצאטו )לעיל הע' (12עמ' ז .26 .נולד בווירונה בשנת תק"י לערך ,ובשנת תק"מ קיבל סמיכה מאת רבו רבי ישראל בנימים באסאן מריג'יו .עליו כתב רבי מרדכי שמואל גירונדי ,רב בפאדובה" :נולד בוירונה והעמיד תלמידים בעיר מולדתו .אח"כ נקרא להרביץ תורה בקרית טריאסטי ,ונשא ענף ועשה פרי תחת משרת הגאון הכולל הדיין מו"ה יצחק פורמיגיני זצ"ל .וכשנתבקש הרב הנזכר בישיבה של מעלה ,קבלוהו עליהם יחידי ק"ק טריאסטי לראש וקצין והרים דגל התורה בדרושיו הנחמדים מלאים חכמה ודעת ויראת ה' בנועם שיח שפתים ,וקידש שם שמים כי היה בקי בלשונות שונים עד שהקיסר יוסף השני היה מחשיבו כנכבדי הדרשנים אשר בכל מלכותו .והנה ראיתי איזה דרשות כ"י ממנו ובירכתי עליהם 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' .נפטר בשם טוב בקוצר שנים) "...תולדות גדולי ישראל ,עמ' .(276נותרו ממנו כתבי תורה ודרוש בכת"י בספריה הבריטית .27 .12298 ,דובין )לעיל הע' ,(9עמ' ,162 הע' .28 .35נוסח מצבתו המפואר הועתק בספרו של א' לוצאטו )לעיל הע' ,(12עמ' ט .29 .נולד בירושלים
קסה
למען דעת
.
קידושין ונישואין
˘„ÂÓÚÏ '‰ ¯·„ ÚÈÓ˘‰Ï È„Î ‰ÈÏËȇ· ˙·¯ ˙ÂÏȉ˜· ¯˜È· ,‰È„Ó· ·Â˘Ï ‰ÏÁ‰ ·.30 Â"Ù˜˙ ÂÏÒη ‡"È· ¯ËÙ ,ÌÈ·¯ ÌÈ„ÈÓÏ˙ „ÈÓÚ‰ .χ¯˘ÈŒ˙È· ̯Π¯Â„‚Ï ı¯Ù ˙˘ ¯ËÙ ÒÈ¯Ù Ï˘ ‰·¯Î ÔÎÏ Ì„Â˜ Ô‰È΢ ,‰‡È ÂϘ ÌÈÈÁ ̉¯·‡ '¯ ‰È‰ ¢¯ÂÈ ˙˜ˆ"·Â˙¯ÈËÙÏ „Ú Ì˘ Ô‰ÈΠ,˘ÈÂÂÈ¯Ë Ô Áχ È˙·˘ È·¯ ‰Ó˙‰ ‚"ˆ˜˙ ˙˘· . ·˘˙ ˙¯.31 ‰Ïȉ˜‰ È·¯ ˙ÓÈ˘¯ ԇΠ„Ú .Ê"Ë
החלת החוק בתוככי הקהילה ‰˘Ó 'Èχ ,‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ó „Á‡ ‰Ù (1786) Â"Ó˜˙ ˙˘· ˜ÂÁ‰ ˙˜È˜Á ÌÚ ¯·Î ·¯Î Ô‰È΢ ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ˜ÁˆÈ ·¯‰ χ ,32 ¯ÈÚ· „Â‡Ó ‰Â·‚ „ÓÚÓ ÏÚ· ‰È‰˘ ,¡ˆÂÏ ¯·Á ,‚ÏÙÂÓ ¯È˘Ú ‰È‰ ¡ˆÂÏ .33 ˘„Á‰ ˜ÂÁÏ ËÏÁÂÓ ˙ÂȈ ÂÓÓ ˘¯„ ,¯ÈÚ‰ ···¯‰˘ Ô·ÂÓÎ .‰È˘‡¯Ó „Á‡Â Â˙Ïȉ˜· Ì˘ ÏÚ·Â ‰ÚÙ˘‰ ÏÚ· ,˙ÈËÒÈȯˉ ‰Ò¯Â בשנת תק"כ לערך .היה נכדו של ר' נתנאל הלוי שכיהן כרב בפאדובה ובמודינא .אביו ר' צבי עלה ירושלימה ונמנה על חברי המדרש 'כנסת ישראל' .ר' אברהם אליעזר למד בצעירותו בישיבה בירושלים בה הרביץ החיד"א לקחי תורתו .פעמים רבות הוא מזכיר בכתביו אמרות שקיבל מפי מורו החיד"א .בצאתו בשליחות צפת -בשנת תקס"א -נתמנה רא"א לרבה של קהילת טריאסטי ,בה כיהן עד לפטירתו בשנת תקפ"ו )א' יערי, שלוחי א"י ,עמ' .(700שמועותיו התקבלו בהערכה בכל רחבי המדינה ,ובדורו כבר הביאו חכמי איטליה את דעתו הלכה למעשה .לדוגמה :רבי מנחם עזריה קאסטילנובו ,מסגרת השלחן ,ליוורנו ת"ר ,יו"ד סי' יח סע' כ; בשנת תקפ"ז הוציא לאור ר' יהודה סי' פד סע' ה" :הרב הגדול נשיא נשיאי הלוים אחד היה אברהם."... שלום ינייסי מטריאסטי את ספרו 'בן ישי' על חכמת החשבון ולימוד קביעת המועדים והתקופות וחיבור לוח שנה .גאון הדור רבי מרדכי בנעט משבח בהסכמתו של את עצם הלימוד ,אך מחוסר פנאי לבדוק את החישובים השונים העביר את הספר לידי הדיין רבי משה ליב לבדיקה" ,והוא בקי מאוד במלאכת חשבון העיבור" .הלה אכן לא מצא שגיאה ,אולם בחשבון התקופות עבר עליו רב העיר" ,ה"ה הרב הגאון המופלג מהו' אברהם אליעזר אב"ד ור"מ טריאסטי ,ומצא י"א טעויות ."...רא"א היה גם רבו של שד"ל יליד טריאסטי .30 .לעומת מצבות רבני וחכמי העיר ,החרוטים בקינות מעשי אומן ,רשם רא"א בצואתו שלא יחרטו שום דבר" :כי אם להזכיר שמי ויום פקודתי" )א' לוצאטו ,לעיל הערה ,21עמ' י( .31 .שיר לכבוד העיר ולכבוד רבניה חובר ע"י ר' יוסף אליעזר מורפוגו ,זמרת הארץ ,טריאסטי תקפ"ז .32 .משפחת לוצאטו היא אחת המשפחות העתיקות ומהמכובדות בטריאסטי .בין בניה שהיו שייכים למעמד המשכילים יש לציין את ר' מרדכי ב"ר נתן, שסידר את אילן היחס לבית לוצאטו )אגרות שד"ל ,עמ' ,(852והיה גם מורה בת"ת )תולדות גדולי ישראל ,עמ' ;(24ר' יצחק בן שלמה לוצאטו ,הסכים לספר 'בן זקונים'; אהרן לוצאטו שחיבר קינה על מות רב העיר -רבי שבתי אלחנן טריוויש )קול בוכים ,טריסטא תרט"ז(; ר' חזקיה -אביו של שד"ל -היה משכיל ואעפ"כ היה ירא מאידך ,נכון ושלם .33 .על החילון שהחל להתפשט באותה תקופה ,ראה :דובין )לעיל הערה ,(9פרק ד. לציין שמר לוצאטו היה שומר על מצווה קלה כחמורה .הוא ועוד שניים מראשי הקהל ערכו מכתב חיזוק למלך יוזף השני ומבשרים לו שהקהילה היהודית מקבלת בשמחה את החוקים החדשים ,שהרי הם לטובת היהודים. לאחר שהיללו את חוקי המלך המיועדים להקים קרן ישראל ,מתוך "רוחב לבכם הטהור ,וחכמת ראשיכם המסולאים בפז ותבונתכם תדריך נוכח ה' ,"...הם מאשרים" :אנו מזומנים ומוכנים לעשות בכל מאמצי כוחנו,
קסו
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
Â˙‰ΠۘÂ˙˘ ‰È‰ ¯·„· È˘Â˜‰ Ìχ ,ÂÊ ‰˘È¯„Ï ÌÈÎÒ‰Ï ‰ˆ¯ ‡Ï ı¯Ù· „ÓÚ ‰Ïȉ˜· „·ÂÎÓ „ÓÚÓ ‰È‰ ¡ˆÂÏÏ ,ÍÎÏ ÛÒ· .˜ÂÁ‰ ˙Ï·˜· ‰È‰ ÈÂÏ˙ ˙ÈÓ˘¯‰ .‰È„ÓÂÏÓ ¯ÈÚ‰ È˘‡¯ ,‰ÎÂÏÓ‰ ÌÚ ÌȘ„‰ Ìȯ˘˜ ÏÚ·Â ·ÌÈÙÈÚÒ ‰ÓÎ ÏÚ ¯˙ÂÂÏ ‰¯Ë˘Ó‰ È˘‡¯ ˙‡ ÚÎ˘Ï ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ·¯‰ ÏÚÙ ÌÈÈ˙È ˘‚„‰ÚË· ‰Ï˘ÓÓÏ ‰˙Ù ‰¯Ë˘Ó‰ ‰¯˙Ú Á"Ó˜˙ ˙˘· .34 ‰Îω‰ ˙‡  ˘È„ÈÏ Â‡·Â ,˜ÂÁ‰ ˙‡ „‚ Âȇ ·‡‰ „ˆÓ Ìȷ¯˜Ï ÔÈ‡Â˘È ¯·„· ˙Ȅ‰ȉ ‰Îω‰ ¯˙È ˙ÂÏ„˙˘ ¯Á‡Ï .ÌÈÈ‡ÓˆÚ ÌÈ‚‰Ó Ì‰Ï ˘È ÌȄ‰ȉ˘ Íη ‰¯Î‰Â ˙¯˘Ù˙‰ ˜˜Á ÔΠ,ÔÈ‡Â˘ÈÏ ÌȯÂÒ‡‰ ‰ÁÙ˘Ó È·Â¯˜ ¯·„· ÌȘÂÁ‰Ó ‰ÓÎ ÏÚ „ÏÙ‡ÈÏ ÍÏÓ‰ ·.È„Â‰È Ë‚Ï ÌÈÎÒ‰Ï ˙˘¯„ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ (‡"˜˙) 1791 ¯‡Â¯·Ù ˜˜ÂÁ· ÌÈÙÈÚÒ ‰ÓÎ ÌÈÈ˜Ï ‡Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ ˙ÂϘ‰ ‡ÂÙ‡ ‰Ï Âȉ ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ ÌÈ·Â¯Ó ÌÈˆÓ‡Ó È¯Á‡ .˜ÂÁ‰ ÏÚ Â¯·Ú ıÂÁ ÈÙÏ΢ ˙¯ÓÏ ,1786 ˙˘Ó ÔÈ‡Â˘È‰ ˜ÔÂ˙ÈÁ ÏÚ ¯Ò‡˘ ˜ÂÁÏ Ú‚Â· .ÈÁ¯Ê‡ ÌÂ˘È¯ ‡ÏÏ ÔÈ‡Â˘È Í¯ÚÏ ÔÂÈ˘È¯Â ¯˙ȉ ÂÏ·È ˜¯˘‡¯Ó ÔÂÈ˘¯ Ï·˜Ï ȯ˘Ù‡ ‰È‰ ,‰Îω‰ ÈÙ ÏÚ ‡˘È‰Ï Ìȯ˙ÂÓ˘ ‰ÁÙ˘Ó È·Â .Ì˙‡ ‡È˘‰Ï ‰¯Ë˘Ó‰ ‡È·¯ ¯ÂӇΠÂÓÂ˜Ó ˙‡ ‡ÏÈÓ ,ÌÈÓ˘ Ì˘ ˘„Ș˘ ,ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ·¯‰ ˙¯ÈË٠ȯÁ ¯Â˘Ù ˙‡ ÍÈÏ˘‰Â Â˙¯Â˙Ï '‰Ï ÔÓ‡ ‰Ú¯ ‰È‰ ¯˘‡ ,(˜ÒÈ„ÈË) ÈÊ΢‡ Ô˙ χ٠ÈÓ ÏÚ Ìȯ·„‰ Âω˙‰ ‰Ê ÔÓÊ ˜¯Ù ÏΠ͢ӷ .35 ͯ·˙È Ï„‚‰ ÂÓ˘ „·Π„Ú· „‚Ó כל מאן דצריך לטובת בני ישראל ולחזק ולהתחזק בעד עמנו ,אם השעה צריכה לכך" .הם מקבלים על עצמם את חוק החינוך ,חוק שיביא לידי פוריות בעבודה וכמובן לפרנסה בכבוד .כיוצא בזה הם מקבלים על עצמם להתגייס במקום הצורך .אולם מתנים כל אלה בתנאי שחוקים אלו לא יגרמו לחולשה בקיום המצוות ואמונה בבורא עולם" :כל מה שנוכל לומר לכבוד התורה ולעשות ולקיים דברי המלך יר"ה ,יש לשאת ולתת עם הרבנים יושבי על מדין ביחד עם ראשי הקהל" ,שהם יבהירו לפני אנשי חצר המלך "שאי אפשר לעבדו בלב שלם ובנפש חפצה ובאמונה ,אם אינה תקועה בלבנו אמונתנו שלימה ומעשה אבותיהם בידיהם .ובוודאי אי לא האי לא קימא האי ,והפורק ממנו עול מלכות שמים פורק ממנו עול מלכות דארעא ועול דרך ארץ" .על בקשה זו הם חוזרים כמה פעמים בלשון לימודים ,שאין סיכוי שהחוקים יבואו על חשבון הנאמנות לתורה ומצוות .על החותמים :משה לוי ,אברהם בן יוסף מורפוגו ואלי' בן משה לוצאטו )המאסף ,ברלין ,כרך ] 4תקמ"ח[ ,עמ' שפו-שפח( .אולם האמת לא היתה כך :החופש הדתי הובטח בכל מקום מתוך הנחה שאם תארע התנגשות בין החובה הדתית לחובה האזרחית ,תהיה ההכרעה לטובת החוק האזרחי .והנה כעבור שנים הבעיר אליהו לוצאטו את אש הפולמוס בקהילה .34 .שמא לכך כיוונו חברי חברת 'גמילות חסד' של טריאסטי בקינתם את ר' יצחק" :רבו נסיונות בן בית ,מודה מידי יום יום על טוב על רוע .לא נח לא שקט לא מצא מרגוע .צרה ויגון מצא מחוץ מבית .צרות איש החסד ראו עינינו .אוי לנו כי נלכד בשחיתינו" )א' דיינארד ,שבלים בודדות ,עמ' גם חתנו, ' .(165נסיונות בן בית' כנראה עקב הצרות שפקדו את ביתו ,שבנו ובתו וכלתו מתו על פניו. רבי חזקיה דוד ,הזכיר בקינתו עליו את מידת קנאותו לתורת ה'" :איש קדוש איש טהור אויב הרשע /זקן קנה חכמה ולדורו ישע ...הדור אתם תראו חסד נעדרת /מי זה יורה בינה מי ירדוף צדק /אל מי תפנו לגדור ולחזק בדק" )בן זקונים ,דף סד ע"א( .35 .והא לך מה ששר עליו יצחק לוצאטו מטריסטא" :אומר לכל צמא לכו
קסז
קידושין ונישואין
.
למען דעת
˙‡ „‚ ‡Ï˘ ÌȘÂÁ‰ ·Â¯ ˙‡ ‰Âˆ¯Ó Ï·˜Ï ‰ÓÈÎÒ‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ .˙ÂÁÂÓ .‰Îω‰ ˙‡ ÌÈ„‚‰ ‰È˜ÂÁ ˙‡ ÛÂÎÏ ‡Ï˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÓÈÎÒ‰ ‡ÒÈ‚ ̈́ȇÓ ,‰Îω‰ Ï˘ ÂÙÂÒ· ͇ .‰Ù¯ˆ‰ ‰Îω‰ ÌÚ ˙ÂÈϯ·Èω Á¯ ˙‡ ·˘ÈÈÏ ‰Ïȉ˜‰ È· ÂÏÎÈ ÍΠ‰˙ÏÚ ‰Ïȉ˜· Âگȇ˘ ˙ÂÚ¯Â‡Ó È˘ ˙ÓÁÓ ̉ÈÙ ÏÚ ˙‡ȈӉ ‰ÁÙË ¯·„ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÏËÈ· ÍÏȇ ʇÓ ,‰Ï˘ÓÓÏ ‰Ïȉ˜‰ ÔÈ· ˙¢‚˙‰ ÏÂÏÒÓ ÏÚ ‰¯˘Ù‰ ÈÏÚ· ÔÈ· ω˙‰˘ ÊÚ ÁÂÎÈÂÏ Ô˙È ˙‡‰ ;‰Ïȉ˜Ï Â˙È˘ ˙„ÁÂÈÓ‰ ˙ÂϘ‰‰ ˙‡ .˘˘Ï ‰·¯ÈÒ ‰ˆ¯Ù ˘‡‰ .‰Ï˘ÓÓ‰ ȂȈ ÔÈ·Ï ‰Îω‰
טריאסטי תקנ"ו- פולמוס תוקף החוק מול ההלכה ԇ΢ ‡Ï‡ ,ÏÈÚÏ ¯Îʉ ,¡ˆÂÏ ‰˘Ó 'Èχ Â˙‡ ‰È‰ ‰¯ˆ‰ ‰˙‡ ÏÎÏ Ì¯‚˘ ÈÓ ‰˘ÚÓ ‰È‰ ÍΠ.Â˙¯Â˙ '‰ ÈÙÏÎ ‡Ï‡ „·Ï· ·¯‰ ÈÙÏÎ ‡Ï ÛˆÁ˙‰Â ¯ÂÚ ˙‡ ‰È˘ Ï˘ Â˙· ˙‡ ‡·Áȉ· ‡˘ ,‰ÈÈÚ ‰ÁÙ˘Ó Ô· ¯ÈÚˆ „Ș٠,„¯‡Ù ·˜ÚÈ :Â" ˜˙ ˙˘· ‰˘ÚÓ‰ ÏÚ Ê‚¯ ‰ÏΉ È·‡ ;·¯ ÔÓÊ Â˜ÈÊÁ‰ ‡Ï Ì‰È‡Â˘È .„·Î‰ ¡ˆÂÏ ‰˘Ó 'Èχ ÔÚË ‡Â‰ .̉ÈÈ· „È¯Ù‰Ï ÂÁÂÎ Ïη ‰ÒÈ Û‡ Ô¯Á·Â ,Â¯Â˘È‡ ‡ÏÏ ‰˘Ú˘ ÊÈÊÙ‰ Ô˙Á‰ :ÌÈÓÚË ‰ÓÎÓ ,È˙Îω Û˜Â˙ ‡Ï Ì‚ ÔÎÏ ȘÂÁ Û˜Â˙ ÏÎ Âχ ÔÈ‡Â˘ÈÏ Ôȇ˘ ¯·„ ˙‡ ÂÓÒ¯Ù ‡Ï ̉ ;̉ȯ‰ ¯Â˘È‡ ÈÏ· ˜ÂÁÎ ‡˘È‰Ï Ìȇ˘¯ Ìȇ ‰ÏΉ ¯„ÒÓ ‰È‰ ‡Ï ‡¯˙‡„ ‡¯Ó ·¯‰ ;˙ÒΉ ˙È·· Â˙Á˙‰ ‡Ï ;˜ÂÁ· ˘¯„Î ÔÈ‡Â˘È‰ ¯ÈÚ‰ ·¯Ï ‰Ù ¡ˆÂÏ .(‡·Áȉ· ÌÈ„Ú È˘ ÈÙ· ‰˙‡ ˘„Ș Ô˙Á‰ ‡Ï‡) ÔÈ˘Â„È˜‰ ˜ÙÒ ÂÏ ‰È‰ ‡Ï .ÌÈ„Ú‰ È˘ ˙‡ ˘ÈÚÈ Û‡Â ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÏË·È˘ ‰ÙȘ˙ ‰ÚÈ·˙· .ÂÈÂÚÈË ˙‡ Ô·ÂÓÎ ÂÁ„ ÌÈ·¯‰Â ‰Ïȉ˜‰ È· Ìχ .ÔÈ„‰ ‡Â‰ Í΢ ¡ˆÂÏÏ Û˜˙ ‡Â‰ „·ÚÈ„· Ï·‡ ,ÂÊÎ ‰Â˙ÁÏ ÌÈÓÈÎÒÓ Âȉ ‡Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ Ô· ,̉ȯ·„Ï ¯·„‰ .‰Îω‰ ˙ÈÁ·Ó Û˜˙˘ ‰Ó ˙‡ ÏË·È ˜ÂÁ‰˘ ÍÈÈ˘ ‡Ï ,˙È˙Îω ‰ÈÁ·Ó .ÌÈ„Ú· ÏÂÒÙ ‡ÂˆÓÏ ‡Â‰ ‰Ê ‰¯˜Ó· ˙¢ÚÏ Ô˙È˘ È„ÈÁȉ Â˙¯˘Ó ˙‡ ¡ˆÂÏ ·ÊÚ ,ËÒÈȯËÏ ıÂÁÓ ÌÈ·¯ ÌÚ Ìȯ·„‰ ÈÙ ˙‡ ÔÁ·˘ ¯Á‡Ï ‡È‰˘ ‰¯Ó‡ ‰ÏΉ .ÔÈ‡Â˘È‰ ÏÂËÈ· ˙‡ Ú·˙Ï ÍÈ˘Ó‰Â ‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ó „Á‡Î ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ï·˜Ï ˙Á‡ ‡Ï ‰˘˜È· ‡È‰ ,‰·¯„‡ .‰ÈÏÚ ˙‡Ê ÂÙÎ ‡Ï Ôˆ¯Ó ‰˙Á˙‰ ¡ˆÂÏ ‰Ù ,ÂÈ˙ÂÚÈ·˙Ï ˙¯˙Ú ‰È‡ ˙·¯‰˘ Â˙‡¯· .·¯ÈÒ ‰Ê˘ ‡Ï‡ ,‰È·‡ .ËÙ˘Ó‰ ˙È·Ï מרווה בצחצחות. דולה וגם משקה ויום יומיים/ כי תמצאו נכון עלי העין/ וקחו ולא במחיר דבש ויין/ למים אשרי אנוש. ראשון אלי מורים ורב פעמים/ חכו בממתקים ומחמד עין/ נאוה במדברו ודופי אין/ יבול שמים היינו,' 'מורים ורב פעמים." יפדה יחידתו ונס מתופת/ כי עוד אשר ישבע בצוף ונופת/ מקשיב לאמרי שפר .שהיה גם רב העיר וגם מורה
קסח
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
¯·Ú ‚Âʉ˘ ÏÏ‚· ,Û˜Â˙ ‰Ï Ôȇ ȇ˘Á· ‰˙˘Ú˘ ‰Â˙Á˘ ÂÚȯΉ ‰ÎÂÏÓ‰ È˘‡¯ ÌÈ„Ú‰ ˙‡Â Ô˙Á‰ ˙‡ ˘ÈÚ‰Ï ÂËÈÏÁ‰ ̉ .Ìȯ‰‰ ˙ÂÈÂÎÊ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ȘÂÁ ÏÚ ÔÈ· ¯·Ú ÁÂÎȉ .˙˜ÂÏÁÓ‰ ˘‡ ˙‡ ÍÎ˘Ï ÏÈÚ‰ ‡Ï ˘Â¯È‚‰ ͇ .¯ÈÚ‰Ó Ì˘¯‚Ï „ˆÓ ˙˜ÂÏÁÓ‰ ˙‡ Ï‰È˘ ,˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ÌÚ „ÁÂÈÓ·Â ,‰Ïȉ˜‰ ÔÈ·Ï ÂˇˆÂÏ .˙·¯‰ ˘ÂÏ˘ ͢ӷ ÂÊ ‰˘¯Ù· ˙ÂÈÂ„Ú ˙ÂÈ·‚ Ìȯ¯ȷ Ï‰È ‰È„Ó· ÔÂÈÏÚ‰ ËÙ˘Ó‰ ˙È· .‰Ïȉ˜‰ ÌÚËÓ ˙˜„ˆ‰‰Â ÌÈÂÚÈˉ ԉ ÂˇˆÂÏ ˙ÂÚË Ô‰ ÂÂ„È ÔÎωӷ ,ÌÈ˘ ͇ ,̉ȷ Ï˘ ˙ȇ˘Á ‰Â˙Á ÏË·Ï Âˆ¯ Ìȯ‰˘ ‰Â˘‡¯‰ ÌÚÙ‰ ‰˙ȉ ‡Ï ÂÊ ‡Â‰ .ÔÈ˘Â¯È‚ È„ÈÏ ‡Â·Ï ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ¡ˆÂÏ ÂÏȇ ,Ë‚· Ìȯ˜Ó‰ ÂÓÈÈ˙Ò‰ ·Â¯ ÈÙ ÏÚ ˘˜È· ‡Â‰ .‰Îω‰ ÌÚ „Á‡ ‰˜· ‰ÏÚ ‡Ï˘ ¯·„ ,Ú¯ÙÓÏ ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰ ˘¯„ ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï Âˆ¯˘ ¯·˙ÒÓ .Â˙·ÂËÏ Â„ÓÚ˘ ÌÈ˘„Á‰ ÌȘÂÁ· ÚÈÈ˙Ò‰Ï ‡È‰˘ ,‰Ïȉ˜‰ ˙‡ ÌÈ˘‡‰ ¡ˆÂÏ .‰˘Â¯‚‰ Â˙· Ï˘ ‰Î¯Ú ˙‡ ÏÈÊÂ‰Ï ‡Ï È„Î ‰È‰ ˜ÂÁ‰ ÈÙ ÏÚ ¯·„ Ï˘ Â˙ÈÓ‡Ï ¯˘‡Î ,‰È„Ó ÍÂ˙· ‰È„Ó ÔÈÚÎ ,‰ÈÓ¡ ‰‚È‰Ó Ï·‡ ,‰ÎÏ‰Ï ÔÓ‡ ȇ :¯È‰ˆ‰ ‡Â‰ .‰È„Ó‰ ωȷ ‰˜ÈËÈÏÂÙ ·¯ÚÏÓ ‰ÚÂÓ ‡È‰ .˜ÂÁÏ ÌÈÓ‡ ‡ ,‰Îω‰ ÌÚ ˘‚˙Ó ÈÁ¯Ê‡‰ ˜ÂÁ‰ ¯˘‡Î ‰ÚË· ,‰ÎÂÏÓ‰ ˙È·Ï ˙ÂÓ‡ ÈÓÚËÓ ,‡·ˆÏ ÒÂÈ‚ „Ú· ‰È‰ ÔÎÏ Ì„Â˜ „ÂÚ È· „ÓÚÓ ˙‡ ˙¢‰Ï ˘˜È· ‡Â‰ .˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜Ï ÌÈÈ‚‰ ÔÈ· „Á‡È ¯·„‰˘ ÈÁ¯Ê‡ ÏÎÏ - ȈÈÁ‰ ÌÏÂÚÏ ‰¯Â‚Ò ‰˙ȉ ÌÈÈÈ·‰ ÈÓÈ·˘ - ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ˙‡ ÏˆÈ ‡Â‰ .‰Ïȉ˜‰ „‚ ˘‡ ¯ÈÚ·‰ ‰Ê ,¡ˆÂÏ· ÌÁÏ Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ .‰È„Ó‰ ˙È· χ È˙ÈÈÚ·‰ ˜È˙‰ ˙‡ ‰‡È·‰ ‰Ïȉ˜‰ .‰„‚ ˙¢˜ ¯·È„ ‰ÈȯÈÚ‰ ¯·ÁÎ ÂÁÂÎ „ÒÂÓ ‡Â‰ ÔÈ‡Â˘È È¯‰˘ - ˙„ ˘ÙÂÁ :˙ÂÚË ˘ÂÏ˘ Âȉ ‰ÈÙ·Â ,È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ‰¯˜Ó· ‰Îω‰ Ï˘ ‰Ù˜Â˙· ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰¯ÈΉ ÈÓ˘¯ È˙Ï· ÔÙ‡·˘ ÂÚË „ÂÚ .È˙„ ˙‡ ¯Ù‰Ï ˜ÂÁÏ ˙ÈÈˆÏ ÌÈ·¯‰ ıÂÏȇ ,˙‡Ê „ÂÚ .˜ÂÁ‰ ˙Â˘È¯„ ÌÚ ˙˘‚˙Ó ‡È‰˘ ˙ÂÏȉ˜‰ ÔÈ· ÌÈÓÂˆÚ ˙ÂÚ„ ȘÂÏÈÁÏ Ì¯‚È ¯˘‡Î ,‰È„ÓÏ Ï„‚ ˜Ê ‡È·È Ú"¢‰ ȘÂÁ ¯ÈÚ ÔÈ·Ï ÌÏÂÚ‰ È„Â‰È ÔÈ· ¯ÁÒÓ‰ ȯ˘˜ .ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ˜ ÔÈ·Ï ˙¢‰ ˙ÂȄ‰ȉ È·Â ÌȯÁÂÒ Âȉ ÈËÒ‡È¯Ë È„Â‰È .‰È„ÓÏ ÌÂˆÚ ÈÏÎÏÎ Ò¯Ëȇ Âȉ ÏÓ‰ ,¯‡˘‰ ÔÓ ÌÈ¢ ÂÈ‰È Ì‰È˜ÂÁ ¯˘‡Î ,ÌÏÂÚ‰ È·Á¯ Ïη ÌȯÂÊÙ Âȉ ̉È˙ÂÁÙ˘Ó .‰˙ÏÎÏÎÏ ‰È„ÓÏ Ì‚ ˙ÂȈ¯ È˙Ï· ˙ÂÎÏ˘‰Ï ‚ÂÏÈÙÏ ¯·„‰ ̯‚È „ˆÏ ‰¯Â‡ÎÏ „ÓÚ ‡Â‰˘ ÌÂ˘Ó ,¡ˆÂÏ ˙„ÓÚ· ‰È„Ó‰ ‰„„Ȉ ¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ· ÂÏ‚„ ‰È ‰¯È·‰ ¯ÈÚ· ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ԉ ¯ÈÚ‰ Ï˘ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ԉ ,˜ÂÁ‰ ‰˙ËÏÁ‰ ˙‡ ˜ÓÏ ‰ÙÈÒ‰ ‰È„Ó‰ .Ë‚ ‡Ï· ÌÏË·Ï Ô˙È ,Û˜Â˙ Ôȇ ÔÈ‡Â˘ÈÏ˘ ‰ÈÈÒΉ ˙‡¯˘‰· ‡Â‰ ˙„Ï ˜ÂÁ‰ ˜ÈÚ‰˘ „ÁÂÈÓ‰ „ÓÚÓ‰ ȯ‰˘ ,Ë‚‰ ˙‡ ¯˙ÈÈÏ .(ÔÈ˘Â¯È‚· ‰¯ÈÎÓ ˙ÈÏÂ˙˜‰ ˙„‰ Ôȇ˘ ‡Ï‡) ˙ȯ˜ÈÚ‰ ˙„‰ ‰˙Âȉ· ,˙ÈÏÂ˙˜‰ קסט
למען דעת
.
קידושין ונישואין
˙ÂÈÂÎÊ˘ ‰·‰ ÍÂ˙Ó ,˙˜ÂÏÁÓ‰ ˙‡ ·˘ÈÈÏ Ôˆ¯ ‰È„Ó‰ ‰ÚÈ·‰ ÂÊ ‰ËÏÁ‰ „ˆÏ ˜ÂÁ‰ ÔÈ· ‰¯˘Ù ‡ÂˆÓÏ È„Î Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ χ ‰˙Ù ‰Ï˘ÓÓ‰ .ÂÒÓ¯ ÌȄ‰ȉ ıÂÁÏÏ ÍÈ˘Ó‰ ÔÈÈ„Ú ,‰Â˙Á‰ ˙‡ ÏË·Ï Í¯„ ‡ÂˆÓÏ Ï„˙˘‰ Â„ÈˆÓ ‡Â‰ .‰ÎÏ‰Ï ˘,Ú"¢‰Â Ì"·Ó¯‰ ,„ÂÓÏ˙‰Ó Ì˙ËÈ˘Ï ˙Âȇ¯ ‡ȷ‰ ˜ÂÁ‰ ȂȈ .˘¯‚˙˙ ‰ÏΉ ¯˘‡Î˘ ,¯ÂÂÈÏ ‰·ÂËÓ ÌÈ¯Ú‰Ó ÔÈ„ ȘÒÙÓ ÌÈÓ„ Ìȯ˜ÓÓ ˙‡ӂ„ ‡ȷ‰ ۇ .36 ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÚȘىÏ ÏË·Ï È„Î È„ Íη ˘È Ìȯ‰‰ ˙ÓÎÒ‰ ‡ÏÏ Â˘Ú ÔÈ‡Â˘È‰ ‰Î¯ÚÓ‰ ͯ‡ ÏÎÏ .‡ÓÏÚ· ˙˜ÓÁ˙‰ ‡È‰ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ Â˙¢˜Ú˙‰˘ ÂÚË Ì‰ .‰Ïȉ˜‰ ȯ·Á ÏÎ Ï˘ Ì˙ÎÈÓ˙· ‰·Â‚Ó Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰È‰ ·¯‡È·¯ ,¯Â„‰ Ԙʠ‰ÈÏËȇ Ô‡‚Ï Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰Ù ,‰Ú¯‰ ÂÈχ ‰˙ÏÎ ÈÎ Â˙ ‰ÓÎ .˙¢ÚÏ ‰Ó ˙„Î ,'˙Ó‡ Ú¯Ê' ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ¯ÙÒ‰ ¯·ÁÓ ,‡È„ÂÓÓ Ô‰Î‰ χÚÓ˘È Ï‡Ù¯ È·¯ Ï˘ ÂÈ„È ˜ÊÁÏ È„Î Ô‰Î‰ χÚÓ˘È È·¯Ï ̉ Ì‚ ÂÙ ‰ÈÏËȇ È·¯ È·Â˘ÁÓ ˙χÂÓ˘ χÂÓÚ È·¯ ;¯ÂÂÈÏ „"·‡ ,ÒȇŒÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ìȇ‚‰ :‰Ó‰ ‡Ï‰ ,Ô ˜ÊÁÏ È„Î Ô‰Î‰ χÚÓ˘È È·¯ χ Â٠̉ .‡Ë„¯˜‡Ò ‰È¯‡Œ¯Â‚ ̯·‡ È·¯ ;ÈÒ·ȂÂÙ ‡˙ .37 Ô˙ χٯ È·¯ È„È ·‰·Â˘˙' ÏÚ· Ò'ϘÚÏÙ ¯ÊÚχ È·¯ Ô‡‚‰ χ Ì‚ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰Ù ÏÈ·˜Ó .È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ˙ËÈÏ˘· ‰˙ȉ ‡È‰ Ì‚˘ ,‚‡¯Ù· ÔÈÈ„ ‰È‰˘ ,'‰·‰‡Ó ·‰¯È¯· ÂÏ Ôȇ ,ÂÈÙÏ ‰ÏÙ˘ ‰¯ˆ‰ ˙‡ ¯‡˙Ó ‡Â‰ Ê"˜˙ ȯ˘˙· '„ ÌÂÈÓ Â·˙ÎÓ ¯˜ .ÌÈ„Ú‰ ˙ÏÈÒÙ È"Ú ‰¯È˙‰Ï ¯·ÔÈ„ ˙ÈÏ" :ÂÊ ‰ˆÚ Ï·˜Ï ÌÂ˜Ó Ì¢ ‰‡Â¯ Âȇ˘ Â·È˘‰ ‚‡¯Ù Ï˘ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‰ ·˙ÂÎÏÓ‰ ˜ÂÁ ÈÙÏ ˙"ÎÚÓ Î"˘Ó ,ÔÈÓÈȘ Ôȯȯ˘ ÔȯÂÓ‚ ÔÈ˘Â„È˜ ÔÈ˘Â„È˜‰˘ ˘˘Â .36כל המו"מ רשום באיטלקית ,ושערי שפה זו נעולים בעדי ,וחבל שחומר יקר זה עדיין חתום וחסום בפני. אני משער שמתכוונים ל'תקנת רבי יהודה מינץ ובית מדרשו' הידועה משנת רס"ו ,האוסרת חיתון ללא רשות ההורים .תקנה זו של גדול גאוני איטליה ,לא נמצאת בידינו ,אלא נזכרה בשו"ת מערבי נחל ,עמ' ,307וכן בשו"ת ר' עזריאל דאיינה ,סי' קי )בשאלה לרבי אברהם מינץ בנו של ר' יהודה ,שיבאר לו את פרטי התקנה(. בשנת שי"ד התאספו בפירארה נציגי כל קהילות באיטליה כדי לתקן תקנות כלליות .התקנה השביעית היא: "כל מי שיעיז פניו לקדש אשה וכו' שלא יהיה בעשרה ,בלי רשות אביה ואמה וכו' יהיה מנודה ומוחרם המקדש וגם העדים המעידים על הקידושין" )פחד יצחק ,ערך תקנות ,דף קנח ע"א( .בעקבות מקרים חמורים ביותר ושערוריות שזעזעו קהילות שלמות ,ראו חכמי המדינה לנכון לתקן הסכמה חדשה ביתר עוז ותוקף כדי לשים קץ לתקלות התדירות במדינתם .בחודש אייר שנת של"א התאספו שוב גדולי המדינה בעיר קסאלי ,ובכוח התקנה של קודמיהם ,הוסיפו וגזרו "בגזירת נח"ש שלא יהא שום איש שיקדש אשה ,לא בתולה ולא גרושה, אלא אם כן יהא מדעתה ובפני עשרה מישראל ...ואם ח"ו ובר מינן יארע יהי איזה פורץ גדר זה ,אם בידינו יכולת זה מעתה ומעכשיו ,אנו מפקיעין החפץ אשר יקדשו בו לכולי עלמא ויאסר על המקדש באופן שקדושיו יהיו מופקעים ,ואי קדיש בביאה משווינן לבעילתו בעילת זנות ,וגזירה זו תתפשט בכל ארץ מונפירטו ]קאסאלי[ בלבד" )שו"ת מערבי נחל ,שם( .הרבה גופי תורה תלויים בתקנות אלו .37 .כל תכריך
קע
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
˙„Â˜Ù˘ ¯ÈÎÊ‰Ï ‡Ï ÈÎ Ò‰ ,ÌÂÏÎÏ ÌÈ·˘Á Ìȇ ÌÈÒÙÂ˙ Ìȇ ÔÈ˘Â„È˜‰ ‰"¯È ‰‡Â¯ Âȇ ‡Â‰ ."...‡ÈÒ‰¯Ù· ˙ÂÈ¯Ú ¯È˙‰Ï ‰ÏË· '‰ ˙¯Â˙ ‰È‰˙˘ ‰È‰ ÍÏÓ‰ Â‡Â·È Ê‡Â ,Ë‚· ȇ ‰ˆÂ¯ ¯Ó‡È „Ú ÂÒÈÈÙÏ ¯ÂÁ·‰ ·Ï ÏÚ ¯·„Ï" ˜¯ ,‰ÎÓÏ ‰‡ÂÙ¯ Ë‚ Ì‰Ï ¯„ÒÏ ı¯‡‰ È„‡Ó ̉È˙ÂÎ¯Ú ˙‡Ó ‡˙¢¯ ‡Ó¯Â‰ ¢˜·È „ÁÈ Ì‰È˘ Ò'ϘÚÏÙ ¯ÊÚχ È·¯ Ï˘ Â˙ˆÚ .38 "...„ÁÙ ‰Óȇ ‰Ê· Ôȇ ,χ¯˘È ÈÈ„Ó ˙Â˙ȯΠ.ÍÎÏ ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ·‡‰ ȯ‰˘ ,Ì˙Ú„ ˙‡ Áȉ ‡Ï ,˘„˜Ó‰ ˙‡ ÒÈÈÙÏ ‚‡¯ÙÓ È‚Èˆ ‡ȷ‰˘ ÌÈÈ˙Îω‰ ÌÈËÂËȈ‰ ˙¯ÓÏ˘ Ê‚¯˙‰ È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ڷ ȘÂÁ‰ ÌÁÂÎ Ï΢ ÔÈ·‰Ï ‰Ïȉ˜Ï Â˙ ̉ ,˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ÚÎ˙˘‰ ‡Ï ,˜ÂÁ‰ .‰Ï˘ÓÓ‰ ÁÂÎÓ ˜¯Â ͇ Â˘Â¯È‚ ÏÚ ,Ë"˜˙ ȯ˘˙ ˘„ÂÁ· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ʯΉ ‰˙ȉ ÛΉ ˙‡ ÚȯΉ˘ ‰Ó ,39 ÒÂÓ ˙È· Ôȇ˘ ‰‡¯ ¯˘‡Î ,ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘ ¯Â·ÚÎ !¯ÈÚ‰ ÔÓ Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ Ï˘ Â˙ÓÎÒ‰˘ ÔÈ·‰ ¡ˆÂÏ Ï·‡ .¯Á‡ ¯·‚Ï ‰˘È‡‰ ˙‡ ‡È˘‰Ï ÌÈÎ҉ ·¯‰ ÚÎ .È˙Îω ‡Ï ȘÂÁ Û˜Â˙ ˜¯ ‰È‰È ÔÈ‡Â˘ÈÏ˘Â ,„·Ï· ıÂÁ ÈÙÏÎ ‡È‰ Ô˙ χٯ '¯ ȘÂÓÈ ˙‡ ·˙η ‰ÏÚÈ ·¯‰˘ ˘˜È· ‡Â‰Â ˙ÂÁ¯‰ ˙‡ ËÈ‰Ï‰Ï ÍÈ˘Ó‰ ¡ˆÂÏ Â˙ÂÎÊ· ‰„„Ȉ ÂˇˆÂÏ Ï˘ ÂÈ˙Â˘È¯„Ï ‰ÎÂÏÓ‰ ‰¯˙Ú ‡Ï ¯·Î ԇΠϷ‡ ,¯˙ȉ‰ ¯Ó‰ ‰Ï¯Â‚ ı¯Á ˘˜ÈÚ‰ ˜·‡Ó‰ ˙·˜Ú· ,¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ .ÂÊ ‰˘È¯„Ï ·¯ÒÏ ·¯‰ Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˙‡ ¯˜ÈÚ·Â ,˙ÂÈËÈÏÂÙ ˙ÂÈÂÎÊ ‰·¯‰ ‰„·È‡ ‡È‰ ;‰Ïȉ˜‰ Ï˘ .ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ˘Â„È˜ ÈÈÈÚ· ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ,ËÙ˘Ó‰ ˙گΉ ÏÂÓ ‰Î¯ÚÓ· ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ‰„ÈÒÙ‰ ‰¯Â‡ÎÏ ,‰Ï ‡˘È‰Ï ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ‡Â‰‰ ͇ ,˜Â¯ ÌÚ Â˙· ˙‡ Í„È˘ ¡ˆÂÏ .‰Ïȉ˜‰ ‰ÁˆÈ Ï˘ ˜ÒÙÏ ˙ÈȈ ÂÁ¯ÎŒÏÚ ÚÎ ·‡‰ ¡ˆÂÏ .‰ÏÚ·Ó Ë‚ Ï·˜˙ ‡È‰˘ ȇ˙· ̇ ÈÎ ¯ÊÁ „¯‡Ù ·˜ÚÈ Ô¢‡¯‰ Ô˙Á‰Â Â˙Á˙‰ ‚Âʉ È· È˘ ÛÂÒ·Ï .Ë‚ Ï·˜˙ ‡È‰˘ ·¯‰ .ÈË҇ȯËÏ
טריאסטי תק"ס- פולמוס תוקף החוק מול ההלכה ‰˘Â¯‚Ï Ô‰Î È‡Â˘È Ï˘ ˙ÙÒ ‰˘¯Ù ‰ÙˆÙˆÂ ‰˙ÏÚ ¯·Î ,ÂÊ ‰˘¯Ù ‰Î΢ ‡Ï „ÂÚ ·Â¯Ó Ìχ ,ÌȈ¯Ù˙Ó‰ „‚ ¯Â·È‚ИÒÈ„ÈË ·¯‰ „ÓÚ Ô‡Î Ì‚ .ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È· Âη ‰È„Ó‰ È· ÏÎ .40 Ò"˜˙ ˙·Ë· ·"È· ,ÌÈ˘Â ÌÈÓÈ ¯ÂˆÈ˜· ¯ËÙ ·Ï Ô¯·˘Â ¯Úˆ בראותו כי הזמן בוגד בו ומשמש.39 . ח"א סי' קיז, תשובה מאהבה.38 .H.U.C הכתבים גנוז בספריית שאין לבטל, שיבוא לעזרתו ויציג את דעתו גם הוא כאיש דת, פנה רבי רפאל נתן לעמיתו כומר העיר,לרעתו בקינתו מקונן ר' ישעיה ב"ר שמואל ידידיה.40 . אך גם התערבות הכומר לא פעלה.חוקי הדת בכל אופן לא היה לך כפרו לרדת. "מה לך מות אכזר קהל שנאת? צדיק בדמי ימיו נתן לקחת:נורצי נגד מלאך המוות
קעא
למען דעת
.
קידושין ונישואין
¯˘‡ Ïη Ú‚ '‰ „È Ìχ .41 ÌÈÓ˘ Ì˘ ˘„Ș˘ ÌÈ˘‡· Ï„‚‰ Ì„‡‰ ˙‡ „ÈÙ҉ ˜„Á‡ Ú˘¯ ˙·ÈÒ· ÌÈ˘ ¯ˆÂ˜· ¯ËÙ" :Ȅ¯Ȃ χÂÓ˘ È΄¯Ó È·¯ ˙„ÚΠ,„‚ ÂÓ ˙ÂȉÏ ,ÔÈ˘Â„È˜Â ÔÈËÈ‚ Ï˘ „Á‡ ÔÈÚ· ‰¯Â˙‰ ÈËÙ˘Ó „‚ ˙¢ÚÏ ÂÁȯΉ˘ ,χ¯˘È ˘‰‚‡„· ˙Ó ‰ËÈÓÏ ÏÙ ,‰Ê‰ ¯ÎÂÚ‰ Ϙ· ÚÂÓ˘Ï È„Î ‰˘Ó ˙„ ÏÚ ¯Â·ÚÏ ‰ˆ¯ ‡Ï ‚„Ï"Ê ·¯‰ ˙¯ÈË٠··Ò ¯˘‡ ÌÈ˘‰Â ÌÈ˘‡‰ ÏÎ ÈÎ Â˙Ó˜ ̘ '‰Â .˘"ÈÏÁ ‰ÏÂ Â˘Ú ¯˘‡ ‰Ú¯‰ ÏÚ Ì· ‰Ú‚ ÌȘχ „È ÈÎ '‰ ȇ¯È ÏΠ¯ÈÎÈ .‰Â˘Ó ‰˙ÈÓ· Â˙Ó ."Ï"Ê Ì˜„ˆ ‰¯ÂÓ ÌÎÁ‰Ï ˙ÂÈ˘¯Ù È˙˘ .¯Á‡ ̘ӷ È˙ί‡‰ ,‰˘Â¯‚Ï Ô‰Î È‡Â˘È ,‰Ê‰ È˘‰ ÒÂÓÏÂÙ‰ ÏÚ ‡‰˙ȉ ‰Ïȉ˜‰ Ï˘ ‰„È Âχ ÌÈÒÂÓÏÂÙ È˘·˘ ˙¯ÓÏ ,¯ÚÂÒ È¯Â˙ Ó"ÂÓ Â„Èω ‰Ï ÒÁÈ· ÛȯÁ Ú¯˜Ï ÂÓ¯‚ ̉ ,Í„È‡Ó ,Ì„È· ‰˙ÏÚ ‡Ï ÌÈÓÓÂʉ ˙‡˙ ‰ÂÈÏÚ‰ ÏÚ .‰Ïȉ˜Ï ˙ÂÎÏÓ‰
יוזמת רעיון של הפקרת קידושין ˙Ïʇ˘ ÔÈ·‰ ‡Â‰ .42 ÈÂω ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ ·¯‰ ‰È‰ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ ÂÓÂ˜Ó ‡ÏÓÓ Â¯Ò‡ ¯˘‡· ,̄˜ÓÎ ÂÏÈÚÂÈ ‡Ï ˘"Á ˙¯ÈÊ‚Â ˙¯‰Ê‡Â ,˙¯·Â‚ ˙Îω ÔÈ„‰ È˙· È„È ‚ȉ‰Ï :Ô˘ÈŒ˘„Á ÔÂÈÚ¯ ˙ÂÏÚ‰Ï ıχ ÔÎÏ ,‰˘ÈÚ‰ Èί„ ÏÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÌÚËÓ ˙˜˙ ¯Â·ÚÈ˘ ÈÓ ÏÎ Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎ ˙¯˜Ù‰ Ï˘ ‰ÒÂÓ‰ ͯ„· ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ÁÎ ˘È˘ ÌÚÙ‰ „ÂÈ ˙¯ÈÓÁÓ‰ ˙ÂÚ„‰ Û‡˘ ‰˙ȉ Â˙Ú„ .‰ÎÂÏÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ˘„˜È ·.˙„‰ ÌÂȘ ÔÚÓÏ ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÓÏ ˙È˘Ú ‰˜˙‰ ̇ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ¯Â·Èˆ‰ È„È שחת? אבל כבד לבני עירי הרבית" )א' דיינארד ,שבלים בודדים ,עמ' .41 .(155כפי שכותב רבי מרדכי שמואל גירונדי בערכו" :ויחידי סגולתו אשר אהבוהו כתבו תחת צלם דמות צורתו אשר חקקו בעט ברזל ועופרת אלו החרוזות :זה תואר איש מופת נתן לקח יביע ,הוא מורה הוא רועה על ישראל הופיע .הן עוד היום גדול ,קרבן אשה נרצה ,ויכפר על עמו יום צרה ונחצה" .ארבע קינות פרסם עליו א' דיינארד ,שבלים בודדים, עמ' .162-152עדיין נותרו דפים בודדים מקינות שהדפיסו חכמי המדינה על אבדון יקירם ,טמונים בגזני .42עליו הארכתי לעיל בהערה ,29ואוסיף כאן את הערכת הספרייה הלאומית וכן בספריית .J.T.S. תלמידו שד"ל עליו" :אצלו למדתי חמש שנים ,הוא מפלפל בעמקות וחריפות ,אבל גם בשכל הישר ,ולא לשם פלפול סתם .אדיקותו היתה קפדנית ,ועם זה תמימה וישרה .הוא סבל תכופות משגרון ,וכדי לא לגרום לביטול תורה ,היה מזמין אותנו ללמוד בביתו .הוא היה שוכב בייסורים ואני היינו סובבים אותו עם ספרי הגמרא הגדולים שלנו ומסמיכים אותם על המטה" )מ"א שלוואס' ,שמואל דוד לוצאטו -פרקי חיים' ,תלפיות ,ה )תשי"א( ,עמ' .(14בשנת תקע"ו ,וכבר הגיע שד"ל לימי בגרות ,הציע לפניו מורו רא"א בראותו שהוא בר־ כשרון ,שילמד לרבנות והוא יסמוך אותו ל'מורינו' ,אך שד"ל סירב )שם ,עמ' .(28שד"ל גם מציין שיחסי הידידות בין הרבנים קולוניא והלוי היו חמים במיוחד )עמ' .(29עם פטירת רא"א העלה עליו שד"ל הספד וקינה; ספר יסוד עולם ,כת"י בודפשט בהמ"ל ,K 9/56דפים .107-100
קעב
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
Ì˙Á' ÏÚ· ¯ÙÂÒ ‰˘Ó '¯ „ÓÚ „‚Ó Ìχ ,‰ÈÏËȇ È·¯ ‰·¯‰ ÂÓÈÎÒ‰ ÂÊ Â˙Ú„Ï .Û¯Â„Ò¯Ë‡Ó Ï˘ ‰·¯ ʇ ‰È‰˘ '¯ÙÂÒ ‰˙Ú „Ú ¯˙ ,˙·¢˙‰ ˙È·¯Ó ԉ ‰Î¯‡‰ ‰Ï‡˘‰ Ô‰ ,‰Ê ÔÈÚ· ¯ÓÂÁ‰ ·Â¯ ÔÚÓÏ' ˘¯„Ó‰ ˙È·Ï È‡¯Î ,Ô¢‡¯ ÌÂÒ¯Ù· ‰Ê ÛÒ‡Ó· ¯Â‡ Ìȇ¯ ̉ ,ÌÈ·Â˙η .‰¯Â‰Ë‰ ‰Îω‰ ͯ„· ‰Â˙‰ ˙‡ȈӉ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰¯ËÓÏ ÂÏ ·Èˆ‰˘ '˙Ú„ ˘‡¯ .‰È„Ó‰ È·¯Ï ‰ÏÈÁ˙ Â˙χ˘ ˙‡ ‡"‡¯ ‰Ù‰ ‰"Ò˜˙ Ô¢Á¯Ó Á"¯· ÂÊÂÚ Ô‡‚ 43 ‡È„ÂÓ „"·‡ ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ :‰ÈÏËȇ· ¯Â„‰ È˜Ú Âȉ Ô¢‡¯Â ŒÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï˘ Â„È˘ „ÈÚÓ ˙„ÂÚ˙‰Ó ‰ÓÎ ÍÂ˙Ó ı·ˆ·Ó‰ ÈÂÏÈ‚ .44 ‡"„ÈÁ‰ .‰Î¯‡‰ ‰Ï‡˘‰ ˙Îȯڷ ‰¯ÊÚ - ¯ÂÂÈÏ È·¯ ÈÏ„‚Ó - Òȇ ˘˜·Ó ‡Â‰ ‰· .„ÁÂÈÓ· ‰Î¯‡ ,‡¯Â˜‰ ÈÈÚ ‰ÈÊÁ˙˘ ÈÙÎ ,45 (‡ ‰„ÂÚ˙) ‰Ï‡˘‰ ‡Ï χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‰˘„˜˙˘ ‰˘‡ ˜ÂÁ‰ ÈÙ ÏÚ˘ ‰„·ÂÚ‰ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰È‰˙ ÂÏ˘ ‰ÓÏ˘‰ ‰¯Â˙Â" ˜Â˘Ï ˙¯˙ÂÓ ‡È‰ ȯ‰ ,„‰ ÌÂ¯È ¯ÒȘ‰ ÈÒÂÓÈ· ÌÈÈÒÓ ,‰Î „Ú Â¯‡Â˙˘ ÌÈÈ˙ÈÈ¯Â¯Ú˘‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ¯‡˙Ó ·˙ÂΉ ."Ï‚¯ ÛΠͯ„ÓÏ ‡ÏÎ" ,˙ÂÎÏÓ‰ ȘÂÁÏ ÌÈ„‚ÂÓ ÂÈ‰È˘ ÔÈ‡Â˘È Ï΢ ,¯ÈÚ‰ È· ÏÎÏ Ô˜˙Ï ‰ˆÂ¯ ‡Â‰˘ .Ô¢‡¯‰ ˘„˜Ó‰Ó ˙Â˙ȯΠ˂ ÈÏ· ˘È‡Ï ‰È‰˙ Âȉ ,¯·˘‰ ˘¯ÁÎ Â‰Ï ‰Â‰ ,·È˘Á È˙‚ÂÒ ‡Ï ¯ÂÁ‡ ‰¯Â˜‰ È·ÂÚ· ˙ÂÈ‰Ï Â˙¯ÈÚˆ· ¯ÈÚˆ‰ ȇ˘Ù ‡‡ ‰Ï‡ ÏÎ ÏÚ ÈÎ ˙„ÒÂÈÓ ‰˜˙ ‰Êȇ ˙¢ÚÏ ˘È‡ ÏÎÂÈ Ì‡ ¯˘‡ ÌȘÒÂÙ‰ ˙ÂÁ˙Ó‡· ˘ÙÁÏ ¯Â˙ÏÓ ."Ú˜¯˜· È˙·¯ ÈÙÏ Ô„‡Â ,ÌÈÈÁ ÌÈÓ ¯Â˜Ó Ï"ʯ ȯ·„ ˜"‰„ ÈÙ ÏÚ ¯˘Ù‡˘ "ÌÈ·ÏÓÎ ÌÈ¢‡¯ ˙ÂËÈ˘" ˙‡ ‰‡ÈÏÙÓ ‰¯Âˆ· ÛÈ˜Ó ‡Â‰˘ ¯Á‡Ï ÂÁÂη ˜ÙÒ ‰ÏÚÓ ‡Â‰ ,‰¯˘Ú „ÓÚÓ· ‡Ï‡ ÂÓÈȘ˙È ‡Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜· ȇ˙ ˙Â˙‰Ï ÂÁÂη ¯˘Ù‡ ‡Ó˘ ‡ ,˘¯‚˙‰Ï ̉ÈÏÚ ˙ÂÙÎÏ ˜¯ ˜ÈÙÒÓ ‡Â‰ ̇‰ ,̯Á‰ Ï˘ ¯„‚ ˜ÏÁÓ ‡Â‰ ˜ÙÒ‰ È„„ˆ ˙‡ .Ú¯ÙÓÏ ÔÈ˘Â„È˜‰ ÏË·Ï ÍÎ ˙·˜Ú·Â ÌÈ„Ú‰ ˙‡ ÏÂÒÙÏ ˙È˘ÚÓ ‰ÚÙ˘‰ Ì¢ ‡ÏÏ ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÓÏ ˜¯ ‡Â‰ ̯Á‰ ̇‰ .‡ :"ÌÈ˘‡¯ ‰˘ÂÏ˘Ï" ÌÈÏË·˙Ó ‡ÏÈÓÓ ,ÌÈÏÚ·‰ ÔÂÓÓ ˙Ú˜Ù‰Ï Ì¯Â‚ ̯Á‰ ̇‰ .· .ÔÈ˘Â„È˜‰ Û˜Â˙ ÏÚ
. ונודע כאחד מגדולי הדור המפורסמים, בשנת תקמ"ב נתעטר בכתר הרבנות במודינא. נולד בשנת תפ"ד.43 : בהזדמנות אחת הביע את הערכתו אליו.מיום בואו לאיטליה נקשרה נפשו של החיד"א עם נפש הכהן ה" מעלת נר ישראל עמוד הימיני הרב, נודע בשערים שמו היינו תנא קמא,"שמעתתיה מתדברין בעלמא , שו"ת זרע אמת: נודע בחיבוריו החשובים."... עטרת תפארת כמהר"ר ישמעאל ההן נר"ו,המופלא אב בחכמה K ' היברו יוניו קולג, תעודות אלו ספונות בספריית ניו יורק.44 . הגש"פ- שבח פסח, דרושים- שפת אמת H.U.C. , ספריית ניו יורק. א: העתק שאלתו של רא"א נמצא לפחות בחמישה כת"י.45 .(34863 )סרט94 )להלן הערהH.U.C. , ספריית ניו יורק.(; ג65 )להלן הערהJ.T.S. , ספריית ניו יורק.(; ב43370 )סרט1377 .(63 ספריית ירושלים )להלן הערה.(; ה61 ספריית לונדון־וולמדונה )להלן הערה.(; ד52
קעג
קידושין ונישואין
.
למען דעת
,¯ÈÚ‰ È˘‡ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰·Â „ÓÚÓ· ÌÈȘ˙‰Ï ‰Îȯˆ ‰˜˙‰ ˙ʯΉ ̇‰ .‚ .ÔÈ˘Â„È˜‰ .Û˜Â˙Œ¯· Âȇ Â‡Ï Ì‡Â ‰¯ˆ˜· Âȯ·„ ˙‡ ÌÎÒ‡ ˙ÂÎȯ‡ ·Â¯Ó ͇ ,˙ÂÈÙÏ˙Ï ÌÂˆÚ ÔÈÈ· ‰· ‡"‡¯ È"Ú ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰· ˘ÂÓÈ˘ È·‚Ï ÌÈ¢‡¯‰ ÂÈ˙·¯ ˙Ú„· ‰¯ˆ˜ ‰Ó„˜‰ ÌÈ„˜‡Â .¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ Ï˘ ‰˜˙ Ô·¯ ‰ÈÚ˜Ù‡" ÏÏΉ ˙‡ ÂÈÓÎÁ ÂÓ˘ÈÈ Ô‰· ˙„Á‡ ˙‡ӂ„ ‡ˆÓ ‡¯Ó‚· Ô‚Î) Ԃ‰Π‡Ï˘ Â˘Ú ÔÈ˘Â„È˜‰˘Î ;Ú¯Ó ·È΢ Ë‚· ;ÔÈËÈ‚· Ò‡· :"ÔÈ˘Â„È˜Ï .˘È„˜Â ‰ÈÂÏ˙ ;"˘¯„ ‡„·ÂÚ" ;(‰Ë˜ È‡Â˘ ÏÎ" ÏÏη ˘Ó˙˘‰Ï ÌÈÓÚÙÏ Âˆ¯ ,ÌÈ¢‡¯‰ ˙Ù˜˙· ¯˜ÈÚ· ,χ¯˘È ˙ÂÏȉ˜ ÌÁÏÈ‰Ï È„Î ,"‰ÈÈÓ ÔÈ˘Â„È˜Ï Ô·¯ ‰Èژه ˘„˜Ó Ô·¯„ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó‰ .ÔÈ˘È· ÔÈÚ¯Ó „ÂÚ ‰ÈÈÙΠ¯˙Ò È˘Â„È˜ ˙ÚÙÂ˙· ˙ˆ¯Ù ‰ÓÎ ˙·˜Ú·˘ ¯ÙÒÓ‰ ,Ô‡‚ ȇ‰ ·¯ ˙·Â˘˙· ‡ˆÓ ‰Â˘‡¯Ï ‡Ï˘ [‡˙È„·ÓÂÙ È"¯] Ô‡‚ ‰„Â‰È ‡·¯Â ‡¯Ó" Ô˜È˙ ÌÓ˜ӷ ÂÚ¯‡˘ ÌÈÏ¢ÎÓ ‰Ê‰ ¯„ÒÎ Âȇ˘ ÏΠ.ÔÈÒ¯ȇ ˙ί·Â ÌÈ„Ú ˙ÓÈ˙Á ‰·Â˙η ,Ï·· ¯„ÒÎ ‡Ï‡ ¢„˜È Ò‡ È˘Â„È˜Ï ˙¯˘Ù‡ ‰È‰˙ ‡Ï˘ Â˙ÂÂÎ .46 "ÂÏ ÔÈ˘˘ÂÁ Ôȇ˘ [‰„Â‰È ·¯] Ô˜È˙ ¯˘Ù‡ ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ˘ ,‰·Â˘˙· ‡"·˘¯‰ ˙Ú„ ÔΠ.ÏÏÎ ÂÏÂÁÈ ‡Ï ‰Ï‡ ÈÎ ,ÛËÁ ˙¯Á‡ ‰·Â˘˙· Ï·‡ .47 Ï"ÊÁ Ôˆ¯ „‚ ‡Â‰˘Î ˯ٷ ,‰˜˙ ÏÎ ÏÚ ÏÏΉ ˙‡ ÏÈÁ‰Ï ˜ÈÂ„Ó ÔÙ‡· ‰Ó„‰ ‰¯˜Ó· ˜¯ ,‰Ê Ô¯˜ÈÚ· ˘Ó˙˘‰Ï Ôȇ ‰˘ÚÓÏ˘ ‡"·˘¯‰ ˜ÈÒÓ .48 ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ¯˘Ù‡Ó ‡Ï Ô‚ÈÚ Ï˘ ‰¯˜Ó ÂÏȇ ,‡¯Ó‚· ÌȯÎÊÂÓ‰ Ìȯ˜ÓÏ Û‡Â ,¯ÈÚ‰ ·¯ ˙Ú„Î ‡Ï˘ ‰˘Ú‰ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï Ï‰˜ ˙˜˙· Ô„ ı"·˘˙‰ Ì‚ ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎ ˙¯˜Ù‰· ÔÈ˘Â„È˜ ÏË·Ï ÁÎ ˘È ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ Â˙Ú„Ï˘ ‡Ï˘ ÂÚÓ˘ ÔÎÂ" :ÈÒ‡ '¯Â ÈÓ‡ '¯ Ï˘ ÂÓÎ ÌÈχ „"È· ÌÈÎȯˆ ‡ ‡Ó˘ ÍÎÂÁ ‡Â‰ Â˙·Â˘˙ ,‰Ó„ ‰Ï‡˘ χ˘ ¯˜˘‡Ï‡ Ì"¯‰Ó Ì‚ .49 "¯·„· ÌÏÂÚÏ ‰˘ÚÓ ‰˘Ú ˙˘‡Î ˙·˘Á ‰˘‡˘ ·ˆÓ ¯ˆÂÂÈ ,‰Ú˜Ù‰ ˙˜˙ ˜˙È ˙Á‡ ‰Ïȉ˜· ˜¯ ̇˘ ,ÂÈÙ· ˜¯ Â˙Ú„Ï ,˙Ú„‰ ÏÚ ‰ÏÚÈ ‡Ï˘ ·ˆÓ ,˙¯Á‡ ‰Ïȉ˜· ‰ÈÂÙ ˙Á‡ ‰Ïȉ˜· ˘È‡ ÈÎ ,"Է¯ ‡ ˙ÂÏȉ˜‰ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰ ÌÚ ‰È·¯Â ‰È„Ó ‰˙‡ ÏΠ¯ӂ ÂÓ˘" ·ˆÓ· .50 ‰Ú˜Ù‰‰ Áη ˘Ó˙˘‰Ï Ô˙È Ê‡ Ò¯Ù˘ ‰ÙÓ· ˜ÒÙ Ì˘Ó ,(ÁÎ ÔÓÈÒ ÛÂÒ) ÛÒÂÈ ˙È·· ‰‡·Â‰ ÂÊ ÌȘÒÂÙ ˙ÓÈ˘¯ ‡ˆÂÈΠ‡ ‰¯˘Ú ‡Ï· ˘„˜È˘ ÈÓ Ï΢ ̉ÈÈ· ‰ÓÎÒ‰ ¢Ú ˜˙˘ ω˜" :‡"Ó¯‰ הערה, דיון בנוסחאות תשובה זו נמצא ב'אוצר הפוסקים' סי' כח ע' כא. כתובות דף ז ע"ב, אוצר הגאונים.46 . קלג, ח"ב סי' ה, שו"ת תשב"ץ.49 . סי' א'קפה, שם.48 . ח"א סי' א'קסב, שו"ת הרשב"א.47 .צו . סי' מח, שו"ת מהר"ם אלאשקר.50
קעד
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
˘Â¯ÈÙ· ‰˙‰ ω˜‰˘ Ù"Ú‡ ,Ë‚ ‰ÎȯˆÂ ÔÈ˘Â„È˜Ï ÔÈ˘ÈÈÁ ,˘„Ș „Á‡ ¯·Ú ,‰Ê· ‰Îω ÏÚ ."‰˘ÚÓ ÔÈÚÏ ¯ÈÓÁ‰Ï ˘È ÈΉ ÂÏÈÙ‡ ,ÂÂÓÓ Â¯È˜Ù‰Â ÂÈ˘Â„È˜ ÂÈ‰È ‡Ï˘ ÌÚË ·ÂË· ¯‡Â·ÓÎ ,‰Î· ‰Ê ‰Î· ¯Ó‡ ‰Ê ,˙ÂίÚÓ ÏÂÓ ˙ÂίÚÓ Â·¯ Ì‚ ·¯ ÂÊ .Ì˘ ÌȘÒÂÙ‰ ¯ˆÂ‡· ˙Ú„Â ·Â¯˜ ¯·„‰ ‰È‰ ÌÈÓÚÙ ‰Ó΢ ÔÈÈˆÏ ˘È ,‰˘ÚÓÏ ÂÊ ‰˜˙ ‰˜Â˙ ‡Ï ÌÏÂÚÓ˘ Û‡ Âگȇ˘ ÌÈ˘ÚÓ ÌÂ˘Ó ÍÎ ÏΠ,‡ÓÏÚ· ÏÂÙÏÙÎ ¯·„· ÌÈÓÎÁ „ ‡Ï ,˙¢ÚÈ‰Ï ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú·Ë ˙Ú˜Ù‰ ˙Â˙‰Ï ‰Úˆ‰ ‰Ïډ ‡"‡¯ ‡· ‰‰Â .Ô¯˙Ù Â˘¯„˘ Ìȇ˙‰ Âχ .ÌȯÒ‡‰ Ì‚ „ÂÈ Ìȇ˙ ‰Óη ,ÍÏÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ‰˘Ú˘ ̘ӷ .¯ÈÚ‰ È·˘Â˙ ÏÎ Û¯Ȉ· ¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰ ,‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ :ÌȈÂÁ‰ ÔÎ˙È ,‰˘Ù˘Ù È„È˘ ‰ÓÎ „Ú ,È"˙η ˙˜˙Ú‰ ˘ÓÁ· ÌÂÈÎ ˙‡ˆÓ ‡"‡¯ ˙χ˘ ÌȘÈ˙ÚÓ ‰‡¯‰ ÏÎÎ ·È˘Â‰ ‡"‡¯ .ÈÏ ÂÚ„Â ‡Ï ÔÈÈ„Ú˘ ÌȘ˙Ú‰ „ÂÚ Ì˘È˘ ÛÈÒÂÓ ‡Â‰˘Î ,ÌÏÂÚ‰ È·Á¯ ÈÙ ÏÚ ‰ÁÏ˘Ï È„Î ‰Ï‡˘‰ ÔÂ˘Ï ˙‡ ¯·ڷ ˜È˙ÚÈ˘ ÈÓÎÁÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ ‰ÈÈÙ‰ - Á ‰„ÂÚ˙ ‡¯) ÔÚÓÏ ˙È˘È‡ ‰ÈÈÙ ÌȘ˙Ú‰‰Ó „Á‡ ÏÎÏ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ È·Â˘ÁÓ „Á‡ „ˆÈÎ ,‰·È‰¯Ó ‰ÂÓ˙ ÂÈÙÏ ‰ÏÂÚ ÍÎ ÍÂ˙Ó .(‚‡¯Ù ‰‚‰‰‰ ˙¯ÒÂÓ ˙‡ Á˜Ï ,Â˙Ïȉ˜ È·Ï ˙¯ÈÒÓ ˙ÂȯÁ‡ ÍÂ˙Ó ,ÂÊ ‰Ú„Œ¯Â„· È·¯ ÏÎ ˙‡ ÂÈË·Ï· Û˙È˘Â ‰È‚ÂÒ‰ Ï˘ ‰˜ÓÂÚ· Ïψ ÌȯȄ‡ ÌȈӇӷ ,ÂÚ¯ʷ ˙‡ ¯Â˙ÙÏ Íη Â˙Úˆ‰Ï ‰ÓÎÒ‰ Ì‰Ó Ï·˜Ï È„Î ˙ÂÎÂÓÒ‰ ˙ÂȄӉ ‰È„Ó‰ .¯Âʇ· ‰¯ˆÂ˘ ‰˘˜‰ ˙‡ȈӉ ‰ÒÙ„˘ ¯ÙÂÒ ‰˘Ó È·¯ Ï˘ ÂÊ ‡È‰ ,‰˙Ú˘· „ÂÚ ÒÂÙ„· ‰‡·˘ ‰„ÈÁȉ ‰·Â˘˙‰ ¯‡˘Â ‰ÈÏËȇ È·¯ ˙‡Ó ˙·¢˙ ¯ÙÒÓ ÂÈ„È· ¯˙ ‰„·ÏÓ .'¯ÙÂÒ Ì˙Á' ˙"¢· .‰¯ˆ˜· ԇΠ˙¯‡Â˙Ó ‡ÏÓ‰ ÔÂ˘Ï· ÔÏ‰Ï ˙ÂÓÒ¯Ù˙Ó‰ ,‡"‡¯Ï Â·È˘‰˘ ˙ˆ¯‡
שתי תשובות רבי ישמעאל הכהן ·˙ÎÓ· .ÏÏΠχÚÓ˘È È·¯ ·È‚‰ ‡Ï ÈÂω ‡"‡¯ Ï˘ Ô¢‡¯‰ ·˙ÎÓ ÏÚ˘ ‰‡¯Î Âȇ ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ÚÂ„Ó Â˙‰ÈÓ˙ ˙‡ ‡"‡¯ ‰ÏÚÓ ,˜ÁˆÈ '¯ Ì˘· „Á‡ Á"˙Ï È˘ ‡· ÍÎ ÏÚ ,Â˙‰ÈÓ˙ ÏÚ ÚÓ˘ χÚÓ˘È È·¯ .‰ˆÂÁ ‰¯ÂÓÁ ‰Î ‰Ï‡˘ ÏÚ ·È‚Ó ÂÊ ,ÔÈÚ· ÂÈ˙˜ÙÒ ˙‡ ¯È‰·Ó ‡Â‰ ̉· ,‰Â˘‡¯Ï ‰˙Ú ‰Ê ÌÈÓÒ¯Ù˙Ó‰ ‰Ê ÌÈ·˙ÎÓ .‰Â˘‡¯Ï ‰Ú ‡Ï˘ ,‰‡¯Î ,‰·ÈÒ‰ 51 . („ ‰„ÂÚ˙) ‰Â˘‡¯Ï ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ·È˘‰ ‰"Ò˜˙ Ô¢Á¯Ó ˘„ÂÁ È‰Ï˘· ÏÚ ,·Â˘ ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ È·¯ ÂÈχ ‰Ù ,‰‡¯ ÍÎ ,‰·Â˘˙‰ ˙Ï·˜ ¯Á‡Ï ÛÎÈ˙ .4-1 '( עמ43370 )סרטJ.T.S. 1377 כת"י ספריית.51
קעה
קידושין ונישואין
.
למען דעת
ÂÏÒÎ ˘„ÂÁ ÛÂÒ· ¯ÂÂÈÏ· Â˙‰˘ ˙Ú· ,˙ÂÈ˘ ˙ÂÁÂÏ Ï‡ÚÓ˘È È·¯ Í¯Ú È˘‰ ·˙ÎÓ ˙‡¯˜Ï ‡· ‡Â‰Â ,Â˙Ú„ ˙‡ ˙Â˘Ï ÔÎÂÓ Âȇ ‡Â‰ ‰ÏÈÁ˙ .52 (‰ ‰„ÂÚ˙) ‰"Ò˜˙ ˙˘ Ìχ ,"˜„ˆÂ ˙Ó‡ ̉ ¯ÈÓÁ‰Ï ¯"˙Î ¯Ó‡˘ ÌÈ„„ˆ‰ ÈÎ" Âȯ·„ ˙ˆ˜Ó· Ï‡Â˘‰ ‡Â‰˘ ÂÈȉ ,ÔȄΠ˙„Î ‡È‰˘ ڷ˜ ‡Â‰ ,ÈË҇ȯ˷ ‰˜˙‰˘ ‰Ú˜Ù‰ ˙˜˙ Ô„ȷ „ÈÓÏ˙ Á˜ÈÙ· ˜¯ ‰Ó˘ÈÈÏ Íȯˆ˘ ‡Ï‡ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÂÓÓ ˙¯˜Ù‰ ˙˜˙Ï ˜¯ ÌÈÎÒÓ ÌÈÈÂ˘Ú ÂÈ‰È˘ ‰˜˙‰ ÈÙÈÚÒ Ïη ·Ëȉ Ô„È „ÂÓÚÈ˘ ,Âχ ˙ÂÎω· ·Ëȉ Ș·‰ ÌÎÁ ÌÈ„Ú È˘· ·˙ÎȠ̘Ӊ ·¯ ÈÙ ÏÚ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ‰Ê ¯·„˘ „"ÚÏ ‰‡¯Â" :ȇ¯Î ıÚÈÈ˙‰Â ÒÒȉ ‡Ï ,ÈËÒ‡È¯Ë ˙˜˙ ˙‡¯˜Ï ˙ÎÏÏ ‰Ë Â˙Ú„ ‰˙ȉ˘ ۇ ."Ìȯ˘Î ÈÙÏÂ" :Ì˙Ú„Ï ˙¯ÂÓÁ ˙¢˘Á ‰ÓÎ ÍÂ˙Ó ,̘ȯ ÂÈÙ Â·È˘‰ ̉ ,¯ÈÚ ÈÓÎÁ ÌÚ ÌÙ˜Â Ì·Ï Ì Ó‡ ,Â"ȉ È·‰Â‡Â ȯ·Á ¯ÈÚ‰ È ·¯Â ÈÓÎÁ ÌÚ „ÂÒ È˙˜˙Ó‰ ÔÈ Ú‰ ¯ÓÂÁ ÈÙ ÏÚ ¯·„‰ ‰˘ÚÈ ‡Ï ·‡‰ ‡Ó˘ ¢˘Á ÔÚÈ ,ÌÏÂÚ È Â‡‚ ÈÙÓ Â‡ˆÈ˘ ‰Ê ¯·„· ÂÏÈÙ‡ ."¯·„· Ș· ‰È‰È ‡Ï ̘Ӊ ·¯Â ÌÎÁ˘ ‡ Â˙ ÂÂÎ ,˙Ó‡‰Â ÔÈ„‰
הסכמות שאר הרבנים ,53 (‚ ‰„ÂÚ˙) ‡"„ÈÁ‰ Ú"‚ ˙‡Ó ˙·‰Ï ‰ÓÎÒ‰ ‡"‡¯ ϷȘ Ô¢Á ˘„ÂÁ ÚˆÓ‡· ¯·Î ÔÂÓÓ· ˙Â˙‰Ï ¯˙ÂÓ˘ „ÂÓ ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ ,˜Á„‰ ˙Ú˘·˘ ˘„ÁÓ ˘È„‚Ó ‡Â‰˘Î Â"Á ˙„ ÌÂȘ ‡Â‰˘ Ô„È„ Ô„ȷ„ Íω ÌÈÎÒÓ ÈÈÚ· ȇ ‡È„ ÔÈÚÏÂ" :ÔÈ˘Â„È˜‰ ¯Â·Èˆ‰ ÏÎ Ô˜˙Ï ÌÈÏÂÎÈ„ „ÂÓ ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ ¯'‡· È„ Ôȇ Ï„‚ ϘϘ È„ÈÏ ‡·Ï ¯˘Ù‡ ,ÈÒ¯Á ˙‡ Ò¯Á È˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡ Âȉ ‡ÏÎ Âȉ ,¯ÙÒ Ú„ÂÈ ÏΠ,̘Ӊ ·¯ ÌÚ ."·Ëȉ ¯‡· ˘Â¯ÈÙ· ‰ÓÎÒ‰· ·˙ÎÈ ,˜„· ˙‡ ˜ÊÁÏ È„Î ˙ÂÏȉ˜ ‰ÓÎÏ ‰Ù ,Âχ Á¯ È˜Ú È˘ ˙ÓÎÒ‰ ˙Ï·˜ ȯÁ‡ Ï„‚‰ ˙È·Ï ‰Ù ‰Â˘‡¯Ï .ԉΉ χÚÓ˘È È·¯Â ‡"„ÈÁ‰ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Â˙˘˜·Ï ۯȈ ,54 ( ‰„ÂÚ˙) Ê"Ò˜˙ ˙˘Ó ¯ÂÂÈÏ È·¯ ˙‡Ó ͯ‡ „"ÒÙ ‰ËÈÏÙÏ ¯˙ .¯ÂÂÈÏ ¯ÈÚ· ÌÈ·¯‰ :Ì˘ ÌÈÓ˙ÂÁ‰ ÌÈÈÈ„‰ ˙ÓÈ˘¯ ÂÊ .̯ÈÚ· ‰˜˙‰ ˙‡ Ì˘ÈÈÏ ÌÈÓÈÎÒÓ‰ ,58 ‡Â„‡Ù ‰˘Ó ,57 ÌÈÈÁ ˜ÁˆÈ Ô· ‡È„ÂÓ È„ ·˜ÚÈ ,56 ÌÈÒ È΄¯Ó ,55 Òȇ ÒÈ ·˜ÚÈ . ראה ההערה הקודמת.54 . ראה ההערה הקודמת.53 .(34863 )סרטH.U.C 90 , ספריית ניו יורק.52 בנו של רבי יצחק נוניס ואיס בעל הפירוש המפורסם 'שיח יצחק' למסכת. משנת תקס"א, רבה של ליוורנו.55 חיבר ספר 'חדות. ומרבי דוד מלאך,' שתה מבארם של רבי יצחק נוניס ביל מונטי בעל 'שער המלך.חגיגה שרשם, דרשות ועוד, מעשה בית־דין, שו"ת: השאיר אחריו תכריך כת"י ענק בן יותר מחמש מאות דפים.'יעקב כן נותר תכריך של תשובות שערכו חברי.(35311 ונקבו בשם 'עפר יעקב' )סרט,תקמ"ח-בין השנים תקכ"ח תקס"ד-(; תכריך תשובות מהשנים תקס"ב43350 ' בשם 'זרע יעקב' )סרט מס,תקע"ב-הבי"ד בשנים תקנ"ח רבי יעקב היה.(8309 תצ"ח )סרט-(; תכריך של כשישים דפים מפסקי הבית־דין בשנים ת"צ12519 )סרט
קעו
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
˘.ԉΉ ‰˘Ó Ô· χÂÓ˘ ,59 ͇ÏÓ ÌÈÈÁ „„ Ô· ‰ÓÏ ‰"Ò˜˙ ˙˘ ¯Èȇ· 'È ÌÂÈ· ‡"‡¯ ‰Ù ,ÌȯÎʉ ÌÈ·¯‰ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ ϷȘ˘ ¯Á‡Ï ‡Â˙¯‚‡ „ˆÏ .60 ‰ÈÏËȇ ȘÚÓ ‡Â‰ Ì‚ ,‡Â„‡Ù „"·‡ ȈÈ٠χٯ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï ¯·Î˘ ‡"‡¯ ÂÏ ¯˘È· ,‰Ù ÂÈχ „Á‡Â „Á‡ ÏÎÏ ‰˙ÂӄΠ‰ÓψΠ‰Ù¯Âˆ˘ ,‰Î¯‡‰ ˜ÂÓȉ ˘˜·Ó ‡"„ÈÁ‰ ÌÏÂÎ ÏÚ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁÓ ‰ÓÎ Ï˘ Ì˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ï·È ˙‡ ¯Â„‚Ï ÏȈ‰Ï Â˙˜˙ ˙Úˆ‰Â ˙ÂÎÏÓ‰ ˜ÂÁ ˙‡ ¯‡˙Ó ‡"‡¯ .Â˙Ú„ ˙ÂÂÁ ÚÈÓ˘‰Ï ÈÓÚ ÂÓÈÎÒ‰ ˙ÚΠ...‰ÓÎÒ‰Ï ¯Â„‰ ȇ‚ ȷ¯ χ ȇ ‰ÂÙ" :ÛÈÒÂÓ ,χ¯˘È ̯Π˘È‡ ÈÙÏ ‰·Â‚ ԉȷ‚ ÏÚ ‡"ÚÈ Â¯ÂÂÈÏ ˜"˜„ ‡·¯ ‡È„ È· ,‰‰Î „È È„È ‰È· ˜ÈÊÁ‰Â ‡È¯˘È ÏÎ ÂȯÁ‡Â Â"¯ ‡"„ÈÁ ¯"¯‰ÂÓÎ Ï„‚‰ ·¯‰ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ‡Â‰ ˘Â„˜ ÌÈ˜Ï È·¯ ÏÎ ËÚÓΠÂ"¯ ԉΠχÚÓ˘È ¯"¯‰ÂÓÎ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ Ï„‚ ԉΠÈ"˘È‡ ·Ï ‡.È˙‡ˆÓ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ÈˆÈÙ ·¯‰ Ï˘ ‰ÚÓ ˙‡ .61 "ÌÈÎω ÌÈÙÈÒÂÓ Ì‰Â ...‡ÈÏËÈ ¯‡"‡ Ï·Á· ¡χÙÒ „"·‡ ‰ÈÙ‡ÒÂÓ ˜ÁˆÈ ÌÈÈÁ È·¯ χ Ì‚ ÂÊ ‰Úˆ‰· ‰Ù „Á"¯·Â ,ÈËÒ‡È¯Ë ¯ÈÚ‰ ͯ„ ʇ ¯·Ú˘ ,62 Ì"ÈÁ‡ ·¯‰ ‰ÂÎÓ‰ ,(‰È·ÏÒ‚È) ‰ÈˆÓÏ ˙„ˆÏ ÂÊÂÚ Ú¯ʷ „ÓÚ ‡Â‰˘Î ˙ˆÏÓ ‰ÓÎÒ‰ ˜ÁˆÈ ÌÈÈÁ '¯ Ì˘¯ Á"Ò˜˙ ÊÂÓ Ô„ȷ ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰· ÏÏΠͯ„· ¯ÈÓÁÓ˘ ‡"Ó¯‰ ˙Ú„Ï Ì‚˘ ˘„ÁÓ ,Â˙Úˆ‰ „.63 (Ê ‰„ÂÚ˙) ÔÎ ˙¢ÚÏ Ô˙È˘ ‰„ÂÈ Ô„È מהמקורבים ביותר לחיד"א ,בספריו מזכירו ר' יעקב עשרות פעמים בידידות עצומה .56 .פסקיו הובאו בספרי בני דורו ,כדוגמת 'מסגרת השלחן' )קאסטלנובו( .57 .גם אביו היה מרבני ליוורנו .פסקיו של ר' יעקב הובאו בספרי רבני דורו )מדבר בערבה לר' מתתיהו טירני ,דף לג ע"א( .58 .הסכים ביחד עם רבי דוד מלאך לספר שפעת רביבים לרבי דוד פארדו ,ליוורנו תקנ"ג .59 .פסק־דין שלו בעניין דקדוק בקריאת התורה, פורסם ב'זכור לאברהם' ,חולון תשנ"ג ,עמ' רנד .היה מהיחידים שהספידו את החיד"א בשעת חמימות ,ראה: בשנת תקנ"ו צירף את חתימתו עם שאר רבני איטליה נגד תנועת הרפורמה, ספר החיד"א ,עמ' קפד. כולל רבי יעקב נוניס־ואיס ורבי מנשה פאדווא )צפונות ,ה ,עמ' פה( .בשנת תקע"ט הצטרף לחכמי אירופה שיצאו חוצץ נגד המתקנים ,ובראש ספרם 'אור נוגה' )אלה דברי הברית ,עמ' סח( .60 .נולד בשנת תפ"ח בעיר פירארה ,ובה הרביץ תורה כבר בימי נעוריו .תלמיד מובהק לרבי יצחק לאמפרונטי .בראשית דרכו הרבנית כיהן בעיר קאזלי ,ואחרי אשר סמכוהו גדולי הרבנים נתקבל בשנת תקמ"ו לראב"ד ודרשן בעיר פאדובה ,וניהג את עדתו בהשכל ודעת ,ובייחוד עשו לו שם־טוב דרשותיו אשר דרש בלשון איטלקית צחה ונקייה .נוסף על ידיעתו הרבה בתורה קנה לו חכמה במדעים ולשונות ונקרא להצטרף כחבר ב'סנהדרין' ,שם כיהן כסגן יו"ר הסנהדרין וישב סמוך ונראה לרבי דוד זינצהיים .כיהן בפאדובה עד לפטירתו בשנת תקע"ג. תוקף תהילות תפארתו ראה אצל תלמידו רבי מרדכי שמואל גירונדי ,תולדות גדולי ישראל ,עמ' .132-126 נותרו הימנו עשרות ספרים בכל מקצועות התורה ,בנוסף :חיבר תפילות ,שירים ופיוטים ,כולם בכת"י. .61כת"י לונדון־וולמדונה ) 154סרט ,(46062עמ' .62 .12-1נולד בירושלים בשנת תק"ך .בגיל צעיר התגלגל לאשפלאטרו והיה שם תלמידו של רבי דוד פארדו .חזר לירושלים ונמנה בין חכמיה ושדרי"ה. בצעירותו יצא לשליחות מצוה לחו"ל ונתקבל לאב"ד בספאלאטרו בשנת תקנ"ו ,על מקום רבו ורבי שבתי ווינטורה ,שם הרביץ תורה עד לפטירתו בשנת תקצ"ז .חיבר ספר בשם 'חיים וחסד' .63 .כת"י ירושלים
קעז
קידושין ונישואין
.
למען דעת
̉¯·‡ '¯ Ï˘ Â˙Úˆ‰ ÌÚ ÂÓÈÎÒ‰ ̷¯· ‰ÈÏËȇ È·¯˘ ,¯ÂÓ‡‰ ÏÎÓ ‰ÏÂÚ‰ ˙¯˜Ù‰ Ï˘ ÂÊ ‰˜˙ Ô˜˙Ï È‡¯ ˙È·‰ ˙¯‰Ë· ‰ˆ¯ÈÙ‰ ˙‡ ¯Â„‚Ï È„Î˘ ,ÈÂω ¯ÊÚÈχ .ÌÂˆÚ ˘Â„ÈÁ ÌÂ˘Ó Íη ‰È‰˘ Û‡ ÏÚ ˙‡Ê .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÂÓÓ Ï˘ È˘‡¯‰ ‰·¯ ‰ÂÈ Ì‰¯·‡ È·¯ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ì‚ ϷȘ ,Âχ ÌÈ·¯ ˙ÓÎÒ‰Ï ÛÒ ‚‡¯Ù - χ¯˘È· ̇ ¯ÈÚ Ï˘ ‰È„Œ˙È·Ï Â˙ÈÈÙÓ ÌÈ„ÓÏ Â‡ ˙‡Ê ˙‡ ,64 ‰ÈˆÈÈ :65 (Á ‰„ÂÚ˙) ÚÂÓ˘ ÌÂÈ· ̇ ÈÎ ‰˘ÚÓ ˙¢ÚÏ È·Ï È‡ÏÓ ‡Ï ‰ÊÎ ‰¯ÂÓÁ ‰Â¯Ú ¯·„ ˙ÂȉÏÂ" È· ‰‰Î „È È„È· ˜ÈÊÁ‰Â ÈÓÚ ÂÓÈÎÒ‰ ˙ÚΠ,‰Ï‡‚‰ ËÙ˘Ó Ì‰Ï ,¯Â„‰ È·¯ ÈÙ· ‰Ó Ô‡‚‰ ‡Â‰ ˘Â„˜ ÌȘχ ˘È‡ Ì‰Ï ‰·Â‚ ̉ȷ‚ ÏÚ ‡"ÚÈ Â¯ÂÂÈÏ ˜"˜„ ‡·¯ ‡È„ ·Ï ȯ˘È ÏÎ ÂȯÁ‡Â ,ȇÏÂʇ „„ ÛÒÂÈ ÌÈÈÁ ¯"¯‰ÂÓÎ Ï„‚‰ ·¯‰ ȯÂÓ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ÏÚ· ‡ È„ÂÓ ˜"˜„ Ó"¯Â Ó"¯ ԉΠχÚÓ˘È ¯"¯‰ÂÓÎ ‚"Î È˘È‡ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ‡"ÚÈ ‰‡ÈˆÈÈ ˜"˜„ ·¯ ‰ ÂÈ Ì‰¯·‡ ¯"¯‰ÂÓÎ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Â ,˙Ó‡ Ú¯Ê 'Ò ¯·ÁÓ‰ ‰Ï‡ ȯ·„ „ÈÓÚÈ È˙χ˘· È˘Ù ,˙"ÎÚÓ ÔÈÓÈ ÏÚ ‰Ù‡ ‰˙ÚÓ ,‰‡ÈÏˇ È·¯ ÏΠÈÚÂ„Â‡Ï Íȯˆ ‡„ ԂΠ¯"˙Î ‡ÒÎ ÈÙÏ ÔÁ·Ó‰ ¯Âη ‡„ ÍÂ˙ Ìȇ·‰ ,̉ ËÚÓ‰ È˙Ó˘ ÔÎÏ ‰Ï˜˙Ï ÔÈ˘ÈÈÁ ·¯ÚÓÓ Á¯ÊÓÓ Ìȇ·‰ ÈÏÓ‚ È˘ÈÙ ÌÂȉ ÏÎ „ÈÓ˙˘ ‰¯‰Ó ‰"Ó¯‰ Ì˙·Â˘˙ ·Âˉ ̉ȯ·„ ‡ ‡Â·È ÔÚÓÏ ‡È·‰ ÏÚ È˙¯·„ ˘ÈÓÏÁÎ ."˘Â·‡ ‡Ï ÈÎ Ú„‡Â ÁÓˆ˙ ¯Ó‡ È·Ï !ÂÏ Â·È˘‰ Ô· ̇ ˙Ú„Ï ÏΠ‡Ï ,‚‡¯Ù È·¯ ˙·Â˘˙ ˙‡ ¯˙ȇ Ì¯Ë .‰È„ ‰˘¯Á ‡Ï˘ ÂÊ ‰„˘· ÌÈÙÒ ÌÈÈÂÏÈ‚ ÂÏ ÂÂÎ „ÂÚ˘ ÈÏ
תשובת החתם סופר È·¯ χ ÈËÒ‡È¯Ë „"·‡ ÈÂω ‡"‡¯ ˙‡Ó ‰Ï‡˘‰ ‰ÁÏ˘ „"Ò˜˙ ÏÂχ ˘„ÂÁ· ¯·Î ‰ÚÈ‚‰˘ ‰Â˘‡¯‰ ‰·Â˘˙‰ ۇ .Û¯Â„Ò¯Ë‡Ó Ï˘ ‰·¯Î Ô‰ÎÓ Â„ÂÚ· ¯ÙÂÒ ‰˘Ó Ï΢ ‡Â‰ ¯·„ ‡Âω ,˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ .¯ÙÂÒ ‰˘Ó È·¯ È„ÈÓ ‰˙ȉ ÈËÒ‡È¯Ë Ï˘ ‰·¯ È„ÈÏ Ò"˙Á‰ „ÓÚ Ì˙ÓÂÚÏ ,ÈÂω ·¯‰ È„È ˙‡ ˜ÊÈÁ „Á‡ „ˆ· „ÓÚ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ .66 (· ‰„ÂÚ˙) ‰Ú˜Ù‰‰ ˙˜˙Ï ˙ÂÙȘ˙· „‚˙‰˘ ¯·˙ÒÓ ÈÎ Û‡ ,ÌÈ„·ÂÎÓ Ìȯ‡˙· ‡"‡¯ ˙‡ ¯ËÚÓ Â˙·Â˘˙ ˙‡ Á˙ÂÙ Ò"˙Á‰ ÔÈÈÚ Ï΢ ÏÈÏÚ· ‰‡¯ Ò"˙Á‰ ȯ·„Ó .67 ˙È˘È‡ ¯ÈΉ ‡Ï˘ Â"˜Â ÂÈÏÚ ÚÓ˘ ‡Ï˘ היה אחרון לרבני גטו.64 .(70 חלק קטן ממנה הועתק ע"י פריימן )לעיל הערה.ד-( דף בB99) ,4°123 עמד בראש רבנות המדינה. שהיתה במשך מאות שנים מושבה של ונציה, יליד ספלאטו שבדאלמאטיה.ונציה נפטר בשנת.בתקופה הקשה של חיסול הגטו והשינויים הרבים אשר הביאו מלחמותיו של נאפוליון על הקהילה . ח"א סי' קח, אה"ע, שו"ת חת"ס.66 .(43472 )סרטJ.T.S. 2975 , ספריית ניו יורק.65 .תקע"ה
קעח
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
Ï"˘¯‰Ó ÌȯÂÓ‰ ÈÏ„‚˘ Ì‚ ‰Ó ,ÂÁÂ¯Ï ¯Ê ‰È‰ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ¯Â·Èˆ‰ ˙˜˙ ˜¯ ‚ȉ‰Ï ÚȈ‰ ÔÎ ÏÚ .̉ȯÁ‡ ÂÎ˘Ó ÌÈÊ΢‡‰ ˙ÂÏȉ˜Â ¯ÈÓÁ‰Ï ¯‰ ‡"ӯ ÛÒÎÓ ‰‡‰ ¯È„˙ ˙¯‚·˙Ó‰ χ¯˘È ˙Â·Ó ˙Á‡ Ï΢ ,‡"·˘¯‰ Ï˘ ˜È˙ ˙‡ ¯˜Ù‰' ÏÚ ÍÂÓÒÏ ÏΠ,ÂÊÎ ‰˜˙ Ì˘ÈÈÏ ¯˘Ù‡ ȇ ̇ .˜ÂÁÎ ‡Ï˘ Ï·˜˙˘ ÔÈ˘Â„È˜‰ .'ÔÈ„ ˙È· Ï˘ ‡"‡¯ ˙Úˆ‰ ÈÙÏ Ô‰ ,È˙Îω È˘Â˜ Ò"˙Á‰ ‰ÏÚÓ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ ˙‡¯˜Ï "‰‡ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎÓ ‰‡‰ ‰ÓˆÚ ¯ÂÒ‡˙ ‰¯Ú‰˘ Â˙Úˆ‰ ÈÙÏ Ô‰Â ÔÂÓÓ‰ ˙¯˜Ù‰ ÂÈ‰È '˙ÂÊ ˙ÏÈÚ· Â˙ÏÈÚ· ‰˘ÂÚ Ì„‡ Ôȇ' ˙˜ÊÁ ÁÎÓ Ï·‡ ,ÂÏÂÁÈ ‡Ï ÛÒΉ È˘Â„È˜˘ Ò"˙Á‰ ‡ÈÏÙÓ ‰Ú¯Î‰‰ ˙‡¯˜Ï ,ÂÊ ‰ÈÚ·· Íȯ‡Ó ‡Â‰˘ ¯Á‡Ï .‰‡È· È˘Â„È˜ ‰Ï‡ ÌÚ‰ ˙‡ ˙Ú„ „ÂÓÏÏ ·˘ÈÈ˙‰Ï Íȯˆ Ó"Ó" :¢ÏÎ ,‡"‡¯ Ï˘ Â˙Ú„· ·˘Á˙‰Ï ‡ÏÙ ."Ó"¯Ù È ÙÏ ÌÈÁÂ˙Ù ‰ÓÎÁ È¯Ú˘ ÏΠ,‰‡‰· ¯ÂÒ‡ ‰È‰È˘ ¯Ó‡˙ ÔÂ˘Ï ‰Êȇ· ˙‡ ¯È‡˘Ó ‡Â‰ Ê"η ,‡"‡¯ Ï˘ Â˙Úˆ‰ ˙‡ ÏÏ¢ Ò"˙Á‰ ·˙ÎÓ ÏÎ Í¯Â‡Ï˘ ‡Â‰ .„ȷ ‰Ú¯Î‰‰ ˙‡ ÚȈÈ Âȯ·„ ˙‡ ‰‡¯È˘ Ò"˙Á‰ ÔÓ ˘˜È· ‡"‡¯ ,Ìȯ·„‰ ÔÓ ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ Ï˘ „·Π˙ÓÁÓ˘ Â˙·Â˘˙· ÂÚȄ‰ Ò"˙Á‰ ͇ .‰È„Ó‰ ÈÓÎÁ ¯‡˘Ï Ì‚ ÔÂÈÚ¯‰ Ï˘ Â˙„‚˙‰ ÌÚ ÌÈÎÒÈ ‡"‡¯ · ¯ÂÊÁÈ ‡Ó˘ ,ÌȯÁ‡Ï Â˙‡¯‰ÏÓ ÚÓ ‡Â‰ ‡"‡¯ ¯ÂÓ˘‡ Â˙„˜Ù" ÌȯÁ‡‰ ÌÈ·¯Ï Â˙‡¯‰Ï ÛÒ ·˙ÎÓ· ÂÓÓ ˘˜·È ̇ ˜¯Â ,Ò"˙Á‰ ."ˆÙÁ Âˆ¯Î ʇ ˙¢ÚÏ ˙È·ÂÈÁ ‰¯Âˆ· ÂÚ Ì‰Â ,Â˙È„Ó ÈÓÎÁÏ Â˙χ˘ ˙‡ ‡"‡¯ ÁÏ˘ ,¯ÂӇΠ,ÌÈÈ˙È· .Â˙Úˆ‰Ï ÈÓÎÁ ˙ÂÓÎÒ‰ ˙‡ ϷȘ˘ ȯÁ‡ ˜¯ ‰ÁÏ˘ Ò"˙ÁÏ ‡"‡¯ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙ÈÈÙ ‡"‡¯ Ï˘ Â˙·Â‚˙ ÂÏ ‰¯ÒÁ˘ Ï·Á ‰Ó .68 ‰"Ò˜˙ Ô¢‡¯ ¯„‡ ˘„ÂÁ· ,‰ÈÏËȇ ˙ÂÎȯ‡· ·È‚‰˘Î ,Ò"˙Á‰ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙Ó ˜¯ ÌÈÂÊÈ Â‡Â ,Ò"˙Á‰ ˙ÂÚËÏ .69 ‡"‡¯ Ï˘ È˘‰ ·˙ÎÓ ÏÚ ‰¯È˙È ˙ÒÈÎÏ ÍÂÓÒ È„Â˜Ù ˙˘¯Ù ˜"˘¯Ú· Ò"˙Á‰ ϷȘ ‡"‡¯ Ï˘ È˘‰ ·˙ÎÓ ˙‡ Í¯Ú ˙·˘‰ ˙‡ˆ ÌÚ ÛÎÈ˙ ."˙·È˘Ó ˘ÙÏ ˙·˘ ‚ÂÚ" Ò"˙ÁÏ Ì¯‚ ‰Ê ·˙ÎÓ ,˙·˘‰ ‰Î¯‡‰" ‡"‡¯ Ï˘ ·˙ÎÓ ˙‡ „Â‡Ó ‡ÈÏÙÓ ‡Â‰ · ,‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙ ˙‡ Ò"˙Á‰ ופעלו יחד, קשר בל ינתק, התהדק הקשר ביניהם, משנת תקע"ט והלאה, אולם כעבור כמה שנים.67 שאל רא"א מאת החת"ס כמה שאלות, בשנת תקע"ו, וכבר לפני זה.במלחמתם נגד תנועת המתקדמים שכמדומני לא נמצא בדומה להם בכל שאר, והחת"ס השיבו בתארים מופלגים ביותר,למדניות בהלכות גיטין שהרי, אולם הוא טעות סופר, בחת"ס הנדפס )ראה הערה הבאה( כתוב מש"ק ב' אדר ב' תקס"ח.68 !השואלים שו"ת.69 . ותקס"ה כן היתה מעוברת וגם שב"ק נפלה אז ביום שני של ר"ח,שנת תקס"ח לא היתה מעוברת . ח"א סי' קט, אה"ע,חת"ס
קעט
למען דעת
.
קידושין ונישואין
Ô¢Ï" ˙‡ Ì‚Â "‰¯ˆ˜ ˙¯‚‡" ͯ‡‰ ·˙ÎÓÏ ‡"‡¯ ۯȈ ÔÎ ."ÌȯÈÙÒ ˙ÙÏÂÚÓ‰ .Ò"˙Á‰ Ï˘ ÂÈ˙ÂÚË ˙‡ ÍÈ¯Ù‰Ï ‡"‡¯ ‰ÒÈ ‰Ï‡ ÌÈ·˙ÎÓ ‰˘ÂÏ˘· ."‰ÓÎÒ‰‰ ÔÎÏ ,ÂÈ˙Âί٠ÏÎÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ÏÂÎÈ Âȇ ‡Â‰ ÔÓÊ ¯ÒÂÁÓ˘ ¯Ó‡ ψ˙Ó Ò"˙Á‰ ‡Ï Ò"˙Á‰ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙ ÔÂ˘Ï ˙‡ ."‰ÓÎÒ‰‰ Ô¢Ï" Ï˘ ‰Ù˜Â˙Ï ˜¯ ÒÁÈÈ˙È .Ï„‚‰ ¯ÙÒ· ‡ˆÓÈ „ÓÂω ,ÔÏ‰Ï È˙˜˙Ú‰
הצעת הסבר לתפיסת חכמי איטליה ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ‰¯˘Ù‡˘ ,‰ÈÏËȇ· ‰˙ȉ ÔÈÓÂÈŒ˙˜È˙Ú ˙¯ÂÒÓ˘ ¯È·Ò‰Ï Èχ Ô˙È ˙˜˙ Ìȇ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ˘ ۇ .Ò"˙Á‰ ÈÈÚÓ ‰ÓÏÚ ‰¯˙Ò ÂÊ ‰„·ÂÚ ‰Ú˜Ù‰‰ ‡È‰ ˙¯ÂÒÓ‰ Á¯ ‰¯Â‡ÎÏ ,70 ‰Ê ÔÈÚ· ˙˜È˙Ú ˙˜˙ ÂÊÎ ˙¯ÂÒÓ ‡È„‰Ï ÌȯÈÎÊÓ .̯‚ ÍÂ˙Ó ˙¯·„Ó‰ ¯,ÌÈ¢ ÌÈ˘ÂÚ Ï˘ ˙˜˙ Âȉ ˙ˆ¯Ù ¯Â„‚Ï È„Î ˙ÂÏȉ˜‰ ˙ÂÓÎ҉ ˙˜˙ ·Â Ìȇ¯ ,ÌȯÂʇ ÈÙÏ ‰˜ÂÏÁ ÌÈ˘ÂڢΠ͇ .ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ˙χ˘ „ÈÓÚ‰ ÔËÂÚÈÓ ˜¯Â È·¯ ‡Â‰ ˘„˜ ȇ¯˜ÓÏ Ô¢‡¯ .ÌÚÙ È„Ó ÂÚȘى Ô· ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ˘ ˙¢¯ÂÙÓ ÁÒ ÌÈȘ ¯˘‡Î ‰„ÂÈ ˜"ȯ‰Ó Ì‚ Â˙Ú„Ï˘ ,71 ‰È„Ó‰ ÈÓÎÁ È·Â˘ÁÓ ÊÚ· Ú˘Â‰È ˙˜„ÁÈ Â"Ò¯ ˙˘· Ô˜È˙ (Á"Ò¯ ˙˘· ¯ËÙ) ıÈÓ ‰„Â‰È È·¯ .72 ÚÈ˜Ù‰Ï ˘¯ÂÙÓ‰ ‰ ÁÒ· ̇‰ ¯Â¯· ‡Ï Ìχ ,‰È·Â¯˜ ˙¢¯ ‡ÏÏ Ì„‡ ˘„˜È ‡Ï˘ ‰·Â„‡Ù ÈÓÎÁ ÌÚ ÏÚ :ÌÈÈ˘· ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ ÂË·Ï˙‰ Ë"Ú¯ ˙˘· ¯·Î ,'‰Ú˜Ù‰' ÁÂÓ‰ ÚÈÙ‰ ̯Á‰ ˙Ïη ‰Ë˘Ù˙ ‡Ó˘ ‡ ‰Ù‚ ‰·Â„‡Ù ω˜Ï ˜¯ ‰˜˙ ̇ ,‰˙ÂˢÙ˙‰ ÈÓÂÁ ‚·È·¯ Ìχ .73 ÔÈ˘Â„˜‰ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰˜˙‰ ˙‡Ê ‡ÓÈχ ̇ ,˙È˘Â .‰È„Ó‰ ˙ÂÏ Ô˙È˘ ˙·¢˙ ‰Óη ˜ÒÙ ,Â˙ÁÙ˘Ó Ô·Â ˜"ȯ‰Ó Ï˘ „ÈÓÏ˙ ,74 Ë·¯Ë χÈÁÈ .70לא אמנה את כולם ,שהרי רבים הם ונאספו אחרי מיון הדק היטב לפי אזורי המדינות ע"י א"ח פריימן בספרו המונומנטלי 'סדר קידושין ונישואין' ,ירושלים תש"ה .71 .נולד באיטליה בשנת רע"ח לערך .רבו המובהק היה רבי נתן איגרא -דיין בונציה ובקרימונה .פעל רבות בערי איטליה ,חיבר כמה חיבורים בעיקר פירושים למפרשי התלמוד ,ונפטר צעיר לימים בשנת שט"ו .פרשת תולדות חייו נערכו ע"י הרב שלמה גאטעסמאן בקובץ התורני ישורון ,כרך כ )ניסן תשס"ח( עמ' עה-פא .72 .שלטי גבורים פ"ה לב"ב )לדף פט ע"א( .73 .ראה אריכות על כך בשו"ת ר' עזריאל דאיינה ,תל אביב תשל"ז ,סי' קי ,באגרת שנשלחה לר' אברהם מינץ -בנו של ר' יהודה; שם סי' קיא -תשובה שנשלחה אל ר' יעקב בקרימא; סי' קיב-קיו באריכות גדולה .74 .רב במציראטה שבמחוז לאמארקה ,בנו של ר' עזריאל טרבוט הזקן .חי בערך בין השנים בדיוק באותה תקופת זמן תיקנו חכמי ר"י-רפ"ה .השתתף בכמה פולמוסים רבניים שנוהלו באיטליה. ירושלים תקנה להפקיע קדושין שלא נעשו בהסכמת הקהל" .תקנות חכמי ירושלים משנת רס"ט" נדפסו נציין שאלה שהגיעה לשולחנו של רבי אליהו בסו"ס חיים וחסד )מוסאפייה( ,ליוורנו תרי"ד ,סעי' צח. קפשאלי -ראש רבני קאנדיאה ]נולד בשנת ר"נ לערך[ ,מן העיר 'פאטראץ' בתחומה של יון ,בצפון־מערב
קפ
הרב יחיאל גולדהבר
.
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
˙Ú˜Ù‰ ˙˜˙ ÈχҘ ¯ÈÚ· ˜˙ ‡"Ï˘ ˙˘· .75 ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ‰˘ÚÓÏ ÚÈ˜Ù‰Ï ˜˙˘· ˘„ÁÓ ‰ÓÒ¯Ù˙ ,Ë·¯Ë ˙ÁÙ˘Ó Ï˘ ˙"¢· ÂÓÒ¯Ù ,‰Ó„Π¯˙Ò È˘Â„È ˘È·¯ Ô˜È˙˘ ‰·Â„‡Ù ˙˜˙· ̉È˙„˙È ÈχҘ ÈÓÎÁ ÂÎÓ˙ ÂÊ ‰ÓÎÒ‰· .76 Ë"Ï .77 Â"Ò¯ ˙˘· ıÈÓ ‰„‰È
השתלשלות התקנות ממאורי איטליה ,78 ‰¯‡¯ÈÙ· ‰Ê¯Î‰˘ „"È˘ ˙˘Ó ‡È‰ ‰Ê ÔÈÈÚÓ ÂÏ ‰Ú„ȉ ‰Â˘‡¯‰ ‰˜˙‰ ˜ÊÁ‡ ÔÏ‰Ï .Û˜Â˙ ‰˘Ó ‰Ï ˜Èډ Âˇ¯ÈÙÂÓ ˙È„Ó È·¯ ‰ÈÏÚ Â¯ÊÁ ‡"Ï˘ ˙˘·Â ‡˙ ‰È¯„ÒÎχ ¯ÈÚ· ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙˘¯ÙÓ ˙ÙÒ ‰Ó‚„ ˙‡·‰· Ï"‰ È˙¯Ú˘‰ ˘·ˆÌȯÈÓË Âȉ ÂÊ ‰˘¯Ù ‰È˯٠·Â¯ .79 Ó"˘-Ë"Ï˘ ÌÈ˘‰ ÔÈ· ‰Ú¯‡˘ ,‰ÈÏËȇŒÔÂÙ Ï˘ „Â‡Ó ¯È˘Ú ÛÒ‡ ‡Â‰˘ ,'Ì„‡· ˙Â˙Ó' ˙"¢· ‰Â¯Á‡· ÂÓÒ¯Ù˙‰Â ÌÈÓÏÚ ˙˘.È"˙η ¯˙ ÔÈÈ„Ú ·Â˘Á ˜ÏÁ ,'˙-'˘ ÌÈ˘‰ ÔÈ·˘ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ Ï˘ ˙· ‰È„¯·ÓÂÏ ÊÂÁÓ· - ‰È¯„ÒÈχ ¯ÈÚ È·˘Â˙Ó „Á‡Â Ë"Ï˘ ˙˘· ‰È‰ ‰˘ÚÓ ˘·ˆ‰ÚË· „ÈÓ Â˜ÚÊ ‰È¯Â‰ .‰È¯Â‰ Ôˆ¯· ‡Ï˘ ȇ˘Á· ‰¯Ú ˘„Ș - ‰ÈÏËȇ ÔÂÙ ˘È·¯ ÍÎ ÏÚ ÚÓ˘ ¯˘‡Î .ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÏË·Ï ÌÈ·¯‰ ÏÚ ÔÎÏ ‰˜˙‰ ÏÚ ¯·Ú Ô˙Á‰ „„Á‡ ‰È‰˘ ,80 (‰È„¯‡·ÓÂÏ ˙È„Ó·˘) Èχ҇˜ Ï˘ ·¯‰ ,ϯ˜˘ÈÙ ÏÈÂÂÊ Ï‡ÂÓ˘ „ הפיליפוניס על מפרץ פטראס .מעשה בצעיר אחד שחשקה נפשו בצעירה ,אך אבי הצעיר מתנגד בתוקף לקשר .מאלפת היא עמדת הרב המשיב לגבי מכלול הבעיות החברתיות והמוסריות .הוא מעריך הערכה חיובית את חשיבות רגשות האהבה בין בני הזוג המתקשרים ורואה בקיום רגשות מעין אלה גורם חיובי בבניין הבית היהודי ,גורם שאסור לפגוע בו )מאה שערים ,שער סב( .75 .שו"ת רבי יחיאל טרבוט; כת"י רומא ,בית המדרש לרבנים ) 277סרט ,(47376סי' פה ,קג .76 .שו"ת מערבי נחל־עץ אבות ,מהדורת צילום :ניו יורק תשל"ד ,עמ' ,307שם נאמר שבחודש אייר שנת של"א התאספו שוב גדולי המדינה בעיר קסאלי ,ובכוח התקנה של קודמיהם הוסיפו וגזרו "בגזירת נח"ש שלא יהא שום איש שיקדש אשה ,לא בתולה ולא גרושה ,אלא אם כן יהא מדעתה ובפני עשרה מישראל ...ואם ח"ו ובר מינן יארע יהי איזה פורץ גדר זה ,אם בידינו יכולת זה מעתה ומעכשיו ,אנו מפקיעין החפץ אשר יקדשו בו לכולי עלמא ויאסר על המקדש באופן שקדושיו יהיו מופקעים ,ואי קדיש בביאה משווינן לבעילתו בעילת זנות ,וגזירה זו תתפשט בכל ארץ מונפירטו ]קאסאלי[ בלבד" .77 .תקנות נוספות מתקופה זו הובאו אצל א"ח פריימן )לעיל הערה ,(70עמ' קלא-קנ .78 .היו תקנות יותר קדומות נגד נישואי סתר ותרמית ,כגון משנת רס"ז שתוקנו בידי רבי יהודה מינץ וכל ראשי הקהילה האשכנזית בונציה )כת"י לונדון ספריית מונטיפיורי ,94סרט ,(4609אולם עדיין לא הרחיקו עד כדי הפקעת הקידושין ,אלא החרימו אתם בחרם חמור" :מעכשיו יהי בחרם נדוי ושמתא בכל חומר כמשפט היהודים, וחרמו ימשך עד אשר ישוב מחטאתו" .79 .לפי מאמרו של יוסף גרין' ,שערוריית הקידושין באלכסנדריה )של"ט(' ,אסופות ה )תשנ"א( ,עמ' רסז-שח .80 .בשנת ש"ל התמנה לכהן בקאסאלי ,וכבר בשל"א תיקן יחד עם רבנים נוספים תקנה נגד נישואי סתר .בשו"ת מתנות באדם נמצאות כמה מתשובותיו הקשורות בפולמוסים ערים שהתנהלו באיטליה .בשנת שט"ז הביא את ספר הסמ"ק לדפוס.
קפא
למען דעת
.
קידושין ונישואין
˙Ï˘Ï˘' ÏÚ· - ‡ÈÁÈ Ô·‡ ‰ÈÏ„‚ „„ È·¯ χ „ÈÓ ·˙Î ,‡"Ï˘ ˙˘· ‰˜˙‰ Ș˙ÓÓ ‡Ï‡ ÂÓˆÚ· ‰Ê ÔÈ„· ÔÂ„È ‡Ï˘ - ‰È¯„ÒÎχ· ·¯Î ‰Ú˘ ‰˙‡· ˘ÓÈ˘˘ ,'‰Ï·˜‰ ;È˙Ïȉ˜Â È˙ÁÙ˘Ó ·È¯Ï Á˙Ù˙‰ ÔÂÈ„‰ ."‰Ê ÔÈ„· ÔÂ˙Ó ‡‰È˘" Á"˙ È˘ ÂÈχ Û¯ˆÈ ÂÏÁ‰ .‰Ï˘Ó ‰„ÓÚ ‰ˆ¯Á ¯ÈÚ ÏΠ‰· „„Ȉ˘ ÌÈ·¯ ‰ÓÎ ‰„ÈˆÏ ‰ÏË ‰ÁÙ˘Ó ÏÎ ÔÂÙˆ È·Á¯Ó Ïη ‰Ë˘Ù˙‰Â ‰Á˜Ï˙‰ ˘‡‰Â ,È˘‰ ˙‡ „Á‡‰ ÌȯÁ‰Ï ÌÏÂÎ ‡ÔÈ· È˙Â‰Ó Ï„·‰ ÌÈȘ .ÈÂ˘Ï ÔÈÚ ‰˙ȉ ÁÂÎÈ· ˙·¢Á‰ ˙„˜‰ ˙Á‡ .‰ÈÏËÈ ˘¯ÂÙÓ ¯Ó‡ ‰· ‡"Ï˘ ˙˜˙ ÔÈ·Ï ,‰Ú˜Ù‰‰ ÔÈÚ ˘¯ÂÙÓ ‡Ï ‰· „"È˘ ˙˜˙ ÁÒ "‡·Ò ÁÂÎȉ ."ÌÈÚ˜ÙÂÓ ÂÈ‰È ÂÈ˘Â„˜˘ ÔÙ‡· ...· ˘„˜È ¯˘‡ ıÙÁ‰ ÌȯȘÙÓ Â 81 ?˙ÈËÂÂϯ ¯˙ÂÈ ‰˜˙ ÂÊȇ :‰Ï‡˘‰ ·È·Ò ˙ÂÂÁ ˙‡ ‰È„Ó‰ È·¯ ÈÏ„‚ ÂÓ˘¯ ʇ ,Ì"˘ ˙˘ „Ú Â‡ ‡ÂÏÓ· Í˘Ó ÁÂÎȉ „.ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰È„Ó‰ È·¯Ï ÁÂÎ ˘È˘ ¯·Ò ¯·„· „˘ ÌÈ·¯‰ ·Â¯ .Ì˙Ú ¯‡˘ Ë"Ï˘ ˙˘ ÛÂÒ· ·˙ÂΉ ,82 Ë·¯Ë χȯÊÚ ¯"· χÈÁÈ È·¯ ‡Â‰ Ìȯ·„Ó‰ ˘·ÌÈÚ˜ÙÂÓ Ì‰ ÔÈ˘Â„È˜‰"˘ ˜ÙÒ Ôȇ ,‰Ú˜Ù‰‰ ÔÈÚ ˘¯ÂÙÓ ‰˜˙‰ ÁÒ·˘ ÌÂ˜Ó ÈΠ‡ˆÓ" :¯Á‡ ̘ÓÓ ÚÂ„È Âȇ˘ ˘Â„ÈÁ ÛÈÒÂÓ ‡Â‰Â ."ÏÏÎ ÌÈÏÁ Ì È‡Â Ìȯ˜ÙÂÓ ˘Ï‡¯˘È ¯"¯‰Ó Ô‡‚‰ ‰"‰ ,‰ÈÏËȇ· „ÓÚ˘ Ï"Ê ÌȯÁ‡‰ ¯Â„‰ ÈÏ„‚Ó ÌÈ ‡˘,83 È·ˆ‰ ı¯‡Ï Íω ÂÈÓÈ ÛÂÒ·Â ,‰˘Â¯ÈÙ·Â ‰Ó¯· ‰¯Â˙ ıÈ·¯Ó ‰È‰˘ Ï"ˆÊ ÈÊÎ ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‡È„‰· ˜ÒÙ Ì‰È˘ ,È˜Ê È˙Ù¯ˆ Ë·¯Ë χÈÁÈ ¯"¯‰ÂÓÎ Ô‡‚‰ ÔΠ˘‡¯ÈÚ‰ È· Â˙‡„ ȇӄ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó„ ȇÓ' ÔȯӇ ‡˙Èȯ‡„ ÔÈ˘Â„È˜· ÂÏÈÙ .84 "'˘„˜Ó ¯·ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰· „„Ȉ˘ ÌÈ·¯‰ È„È ˙‡ ˜ÊÁÏ Âȯ·„· ÍÈ˘ÓÓ Ï‡ÈÁÈ È ·.86 ÌȯÁ‡ „ÂÚ 85 ÔȂȈȘ Ô¢¯‚ È·¯ ,‰È¯„ÒÎχ ÒÂÓÏÂÙ ·Â˜ÒÙ ÏÚ ˙¯Â˜È· ,87 ‰Â˜‡ ÈÓÎÁÓ ,ÂË„˜ χÎÈÓ È·¯ ¯‚È˘ Ó"˘ ȯ˘˙· '‰ ÌÂÈ ˘¯·Ò χÎÈÓ È·¯ .¯„‰‰Â „·Ή ‡ÂÏÓ· ÂÈχ ‰·˙΢ ˙¯‚‡· ,Ë·¯Ë ‰Èχ È·¯ Ï .81שו"ת מתנות באדם ,סי' קלג .התשובה ארוכה מאוד .82 .נולד באסקולי לאביו רבי עזריאל ב"ר יחיאל. רבי עזריאל היה אחד מגדולי הרבנים בדורו .לימים עבר ר' יחיאל לפיסארו ובשנת שכ"ב הוסמך שם לרבנות. תשובותיו פזורות ברבים מחיבורי המדינה .נפטר בשם טוב בשנת שנ"א .83 .מהחכמים הנודעים ביותר בזמן ההוא .תלמידו של רבי יהודה מינץ ורבו של רבי אליהו קפשאלי .פסקי דיניו נפוצים בכל כתבי חכמי דורו. בשנת ר"פ לערך עלה ארצה ,ועמד שם בראש הקהילה האשכנזית .עליו ראה :א' דוד' ,לבירור זהותו של ר' ישראל אשכנזי מירושלים' ,ציון לח )תשל"ג( ,עמ' ;173-170הרב אברהם שושנה )מהדיר( ,מאה שערים, ירושלים תשס"א ,מבוא ,עמ' .84 .57-56פסקו זה של זקנו רבי יחיאל נזכר לעיל .85 .רבי גרשון ב"ר שמחה קיציגין הביא לדפוס פירוש למגילת אסתר מת רבו רבי אלישע גאליקו ,ונציה שמ"ג .בהקדמה הספר הוא כותב שנולד באיטליה והובא בגיל רך לצפת ,שם למד כמה שנים ,ואח"כ הוכרח לעזוב וחזר לאיטליה. .86שו"ת מתנות באדם ,סי' קלה .87 .נשאר ממנו תכריך כתבים ,דרשות מהשנים של"א-שמ"ד ,בכת"י ירושלים ,3643וכן נותרו כמה מתשובותיו המפוזרות בכתבי רבני דורו.
קפב
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
‰˜˙‰ Ș˙Ó Ì‚˘ ‡Ï‡ „ÂÚ ‡Ï ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰˜˙‰ ÁÂη Ôȇ˘ ͇ ,˙ÂÓÈÚ· Â·È˘‰ ‰Èχ È·¯ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï Ì˙ÏÂÎÈ· ˘È ̇ ˜Ù˙Ò‰ .88 ‰Ú˜Ù‰· ÂÎÓ˙˘ ÌÈÂÓ„˜‰ Ï˘ ÌÈ„ ˜ÒÙ ÏÚ ¯ÊÁ Âȯ·„ ¯˜ÈÚ· .Â˙¯Ó˘Ó ÏÚ „ÓÚ È·¯ Ï˘ ˜ÒÙÏ ‰„‰ χÎÈÓ È·¯ · ¯ÊÁ Ô¢Á¯Ó· 'Ê ÌÂÈÓ ˙ÂÈ˘ ˙ÂÁÂÏ· Ô· ÏÎÏ ˙¯˙ÂÓ Ï"‰ ‰¯ÂÁ·‰˘Â ÌÈ˘Â„È˜‰ ÏË·Ï Ô‡‚‰ ˙ÏÚÓ ÌÚ ÌÈÎÒÓ È‰" :χÈÁÈ ‰ÓÎÒ‰ ‰ÈˆÂÓ Ô¢¯‚ ˜ÁˆÈ È·¯ Ì˘¯ Ô¢Á¯Ó· 'È ÌÂÈ· .89 ."...Ë‚ Ì¢ ÈÏ·Ó Ì„‡ ̉¯·‡ ͯ· È·¯ Ì˘¯ ÂÏÒη Ê"È ÌÂÈ· .90 ÏÎÏ ˙¯˙ÂÓ ‡È‰˘ ,χÈÁÈ È·¯ Ï˘ ˜ÒÙÏ ‡È‰ „"ÚÏ ‡ËÈ˘Ù„ ‡˙ÏÈÓ" :χÈÁÈ È·¯ ˙Ú„Ï ‰ÓÎÒ‰ ,‡È„ÂÓ È·¯Ó ‰ÈÁ˙Ù ¯"· ÈÓÎÁ„ ‰ÈÈ˙ÂÈÏ˘ ‰˜˙‰ ȯ„ÒÓ Ô·¯ ȉ ,˘„˜Ó ‡˜ Ô·¯„ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó„ Ï΄ .91 "˙‡Ê ˙¢ÚÏ Ì„È· ÁÎ ˘È ,È„·Ú ‡˜ „ÂÓÏ˙‰ Û˜Â˙ ‰Ïȉ˜ È·¯Ï ˘È˘ ‰˙ȉ ‰ÈÏËȇ· ÂÊ ‰Ù˜˙· ˙Á¯‰ ‰Ú„‰ ÈÎ ÂÏ È¯‰ ‰˙ȉ ‰ÈÏËȇ· ˙Á¯‰ ˙¯ÂÒÓ‰˘ ˙ÙÒ ‰Èȇ¯ .ͯˆ‰ ̘ӷ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰·Â„‡Ù· ‰˜˙ ÍÂ˙Ó ‡È‰ ,'ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰' ˙˜˙ Ô˜˙Ï ÌÈ·¯‰ È„È· ÁÂÎ ˘È˘ ˙˘· ˜È˙ ‰·Â„‡Ù· ÌÈÊ΢‡‰ ˙Ïȉ˜ ÈÓÎÁ .˙¯Á‡‰ ÌÈ˘· ˜¯ ‰˙Ï‚˙‰˘ ıÈÓ ‰„Â‰È È·¯" ÌÈӄ˜‰ ÌȘ˙Ó‰ ÍÓÒ ÏÚ ,¯˙Ò ˙ÈÓ¯˙ È‡Â˘È „‚ ‰˜˙ Á"Ú˘ È·¯ ˙¢‡¯· ,„"È˘ ˙˘· ‰¯‡¯ÈÙ „Ú· ‰˜ÊÂÁ ‰˜˙‰ ."¯Â„‰ ÈÓÎÁ ·Â¯ ˙ÓÎÒ‰· ‰„Â‰È ¯"¯‰ÓÎ Ìȇ‚‰ È"Ú Ê"Ï˘ ˙˘· ‰˘„Á˙‰ ÔÎ" ;Ô‚È·ÏȈ‡˜ ¯È‡Ó Âχ ˙‡ ̯Á Ï˘ ÔÂ˘Ï Ïη ÌÈÓȯÁÓ Ì‰ ÌÈӄ˜‰ ÍÓÒ ÏÚ ,"...Ô‚È·Èχˆ˜ ̉ :¯˙ÂÈ· ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰ÙÒ‰ ÌÈÙÈÒÂÓ Ì‰ .ÌÈ„Ú‰ ÏÏÂÎ ‰˜˙‰ ÏÚ Ìȯ·ÂÚ‰ ÂÈ‰È ÂÊ ‰ÓÎÒ‰ „‚ ÔÈ Â˙ ÂÈ‰È ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰ Ô˙‡ Ì‚Â" ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÌÈÏË·Ó Â· Ôȇ˘ ¯·˘ ‰ ˘¯ÁÎ ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ,ÔÈÏË·Ó ÔÈÏË·Â Ôȯ˜Ú ÂȉÈ ,¯˜Ù‰ ¯·„Î ˙"¢ ÏÚ·) Ô¯ÙÏÈȉ ÔÁχ ¯"· ·˜ÚÈ :Ìȇ‚‰ ÌÈ·¯‰ ‰Ó‰ ÌÈÓ˙ÂÁ‰ ."˘ÓÓ ,˜¯ÂÙ¯Ó Ô¯‰‡ ¯"· ‰È¯Ó˘ ,‡٠‰˘Ó ¯"· ‰„Â‰È ,(·"Ù˘ ‰·Â„‡Ù ,·˜ÚÈ ˙ÏÁ .92 Âχˇ˜ ‰Èχ ¯"· ̉¯·‡ ˙¯„‰˘ ÁÈ‰Ï ˘È ,'‰Ú˜Ù‰' ˙˜˙ ˜È˙˘ ‡ˆÓ ‡Ï ˜"˙-'˙ ÌÈ˘‰ ÔÈ· ͇ ÔÈÏÂÙ Ê΢‡ ÈÓÎÁ ˙Ú„ ‰¯·‚ ‡Ó˘ ‡ .93 Âχ ˙ÂÓ„˜ ˙˜˙ ÏÚ ÂÚ„È ‡Ï Ìȇ·‰ .̉ȯÁ‡ ¯¯‚ ¯Âʇ‰ Ïη ¯·Î ‰Ë˘Ù˙‰ Ì˙Ú„Â
רבי יצחק. סי' קלו, שו"ת מתנות באדם.90 . סי' קלה, מתנות באדם.89 . סי' קלט, שו"ת מתנות באדם.88 עבר לאיטליה וכיהן שם כחבר. תלמידם של מרן הב"י ור' משה אלשיך.גרשון נולד בצפת בשנת ש"י בערך שו"ת.91 . נפטר בשנת ש"צ לערך. ותשובותיו מפוזרות אצל חכמי דורו, חיבר כמה חיבורים.בבי"ד בונציה ' עמ, ירושלים תש"מ,ש"צ- שנים שס"ד- פנקס ועד ק"ק פאדוואה, דניאל קארפי.92 . סי' קלז,מתנות באדם .רכו- עמ' רכב,(70 א"ח פריימן )לעיל הערה.93 .228-227
קפג
קידושין ונישואין
.
למען דעת
ÈÂω ¯ÊÚÈχ È·¯ ˙Úˆ‰Ï ÂÓÈÎÒ‰˘ ‰ÈÏËȇ È·¯ ˙‡ ÔÈ·‰Ï ¯˘Ù‡ Èχ ˙ÚÎ ,χ¯˘ÈŒÌ¯Î ˙ˆ¯Ù· ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ ‡Â‰˘ ˯ٷ ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ˙˜˙ Ô˜˙Ï .‰ÊÁ ÌÏÊÓ ÂÊÁ ‡Ï ̉ ̇ ,̯‚ ÍÂ˙Ó ‰¯·È„ ‰ÈÏËȇ È¢‡¯ Ï˘ ÌÁ¯ ‡Ó˘
סוף דבר ˙Ù¯ˆ· ÊÚ ÒÂÓÏÂÙ ı¯Ù ,Ú˜˘Ï ‰ÏÁ‰ ˙ȘÏËȇ‰ ‰Î¯ÚÓ‰ „ÂÚ· ,Ê"Ò˜˙ ˙˘· ,Â"Ò˜˙ ·‡· „"È ÌÂÈ· ÔÂÈÏÂÙ‡ ÒÈ΢ Ôȯ„‰Ò‰Â ÌÈ„·Î‰ ˙ÙÈÒ‡ ˙·È˘È· .‰ÎÂÓÒ‰ ¢‚‰˘ ˙ÂÈ˙Îω ˙Âχ˘ ‰Óη ÂÈȉ„ ,"Â˙ÂÎÏÓ ˙ÂÈ„Ó Ïη ÌȄ‰ȉ ˙χ˘"· „ ‰˙‡ ˙·˜Ú· .ÔÈ‡Â˘È ÌÂ˘È¯Ï ˙ÂÎÓÒ‰ ˙χ˘ ‰˙ȉ Ô‰ÈÈ· ,ÔÂÈÏÂÙ‡ È„È ÏÚ ˙Â¯È˘È ˙ڂ‰ ‰˜˙ Ô‰ÈÈ·Â ,ÛÎÈ˙ ÂÓÒ¯ÂÙ˘ ˙¢ ˙˜˙ Ôȯ„‰Ò‰ ‰˜È˙ ‰ÙÈÒ‡ :˙È˘ÈÏ˘‰ ‰˜˙‰ ÔÂ˘Ï ÂÊ .ÂÈÈÚÏ ÔÈ‡Â˘‰ Ôȇ ‰ÈÏËȇ ˙Ù¯ˆ ˙ÂÈÂÎÏÓ È˙„ ÁÎÓ ÈΠ·˙‰ Ôȯ„‰Ò‰ .ÏÈÂÂȈ χȈÈÙ‡ ‡¯˜‰ ¯ÈÚ‰ „Ș٠ÈÙÏ ‰ÏÁ˙Ó Â˘Ú ‡Ï ̇ ÌÈÓÈȘ ˙Ù¯ˆ È·˘ÂÈ Ï‡¯˘È È· ÏÎ ÏÚ ‰·ÂÁ ÈÎ ÌȯÊ‚ Ì‰Ï Ô˙‰ Áη ÔÎÏ È˙˘· ‰È„Ó‰ ȘÂÁ ÈÙ ÏÚ ÌÈ˘Ú‰ ÔÈ‡Â˘È‰ Ô‰ÈÈÚ· ˙ÂÈ‰Ï ‰ÈÏËȇ ‰ÊÓ .ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÈÚÏ Ú‚Â˘ ‰Ó· ÌÈ·ÈÈÁÓ ÌÈ‡Â˘È ‰‰‰ ˙ÂÈÂÎÏÓ‰ ˙ÂÈÂÎÏÓ‰ È˙˘Ó χ¯˘È ¯· ÏÎÏ ˜„ˆ ‰¯ÂÓ ·¯ ÏÎÏ ÌȯÒ‡ ÌÚˉ ‰È‰ ¯·Î˘ Ì„Â˜Ó Ì‰Ï ¯¯·˙È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Â ‰ÙÂÁ ¯„ÒÏ ˙¯Îʉ „ÂÚ Ìȯ‡·Ó Ôȯ„‰Ò‰ .‰È„Ó‰ ÈÒÂÓÈ ÈÙÎ ÏÈÂÂȈ χȈÈÙ‡‰ ÈÙÏ ¯˘˜‰ ÌÈ˘Ú‰ ‰Ó‰ χ¯˘È È·Ó ‡Ï ¯˘‡ Ôȷ χ¯˘È È· ÔÈ· ÌÈ‡Â˘È‰ ÈÎ ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÚ ·ÂÈÁÏ ÌÈÓÈȘ ÏÈÂÂȈ Ȅ˜ ‡¯˜‰ ˙ÂÎÏÓ‰ ȘÂÁ ¯„ÒÎ ‡Ï ‰˘Ó ˙„Π̉· ÌÈÒÙÂ˙ ÔÈ˘Â„È˜ ÂÈ‰È˘ ÚÓ‰ ÔÓ ‡Â‰˘ ÈÙ ÏÚ Û‡Â .94 ̯Á ˘ÂÚ Ì‰ÈÏÚ ÏËÂÈ „ÂÚ ÂÚÓ˘ ÂÈ„‰˘ ,˜ÊÁ ¯È„‡ Ï„‚ ˘Ú¯ Ϙ „ÈÓ ‰¯ˆÈ ÂÊ ‰˜˙ ,¯Ú˘Ï Ô˙È˘ ÈÙÎ ÏÚ .‰˜˙ ‰˙Â‡Ï Ô‰Î‰ χÚÓ˘È '¯ Ï˘ ˙Â¯È˘È ˙ÂÈÂÒÁÈÈ˙‰ ‰ÓÎ Ô˘È ,˙·¯ ÌÈ˘ ‰ÓÎÏ ˘¯„È ÌÈÈ˙È· ͇ ,‰"ÊÚ· ˙¯Á‡ ˙Âӄʉ· Íȯ‡‡ ‰Ê ˜˙¯Ó ÒÂÓÏÂÙ .‰· ÌȘÒÂÚ Â‡˘ ‰Î¯ÚÓÏ ˙Â¯È˘È ÌÈڂ‰ ÒÂÓÏÂÙ Â˙Â‡Ó Ìȯ˘Â‰ ˙¯ÈÙ‰Ó תקנות אשר יסדו אנשי שם סנהדרין בהתאסף ראשי אלפי ישראל בעיר ואם פאריז בחודש אדר ראשון.94 . לאחרונה הוכיח פרופ' שמעון שווארצפוקס שר' דוד עצמו הוא אשר ניסח את התשובות.27-21 ' עמ,תקס"ז Simon Schwarzfuchs, Napoleon, the Jews and the Sanhedrin, London 1979, ראה ,מעניין לציין שרושמי הפרוטוקול מטעם המלך כתבו שבקשה זו הגיעה קודם מטעם היהודים .P. 67
קפד
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
·ÂËŒÏÊÓ È·¯ Ï˘ Â˙·Â˘˙ ‡È‰ ‰ÙÈÒ‡ ‰˙‡ ˙·˜Ú· ·˙΢ ˙·¢˙‰ ˙Á‡ ·ÂË ÏÊÓ È·¯ .‡È„ÂÓ Ï˘ ‰·¯ ÌÈÓÈÏ '˙Ó‡ Ú¯Ê' ÏÚ· Ï˘ ˜‰·ÂÓ‰ „ÈÓÏ˙ ,‡È„ÂÓ ...‚ÈÈÒ ¯„‚Ï" ÔÂÈÚ¯ ÂÓˆÚÏ Ì˘¯ ÔÎÏ ,˜ÂÁ‰ ˙·˜Ú· ˙‡ˆÏ ÏÂÏÚ‰ Ô·¯ÂÁ‰ ˙‡ ‰ÊÁ ÁÂÒÈÓ .˜ÂÁÎ Â˘Ú ‡Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï È‡˙ ˙Â˙‰Ï ,"‡·¯ÂÁ ‰ÈÈÓ ˜ÈÙÈ ‡Ï˘ ˙‡ ÂÏÚ‰˘ ̉ ‰‡¯Î ;‰ÙÈÒ‡‰ ȯ·Á „ "‰˜˙‰" ˙χ˘·˘ ÚÓ˘Ó Â˙χ˘ Â˙‰˘ ÈÓÈ· ,Â˙¢¯· ÌȯÙÒ ‡ÏÏ Í¯Ú ‰·Â˘˙‰ ˙‡ .‰· „ ¯˘‡ Âχ ̉ ‰Ï‡˘‰ ."Ôȯ„‰Ò‰" ÒÂÈÎ ˙Ú· Òȯ‡Ù· ÏÚ· ˜‰·ÂÓ‰ ·¯˘ ‰Ú˘· ‰· ,ÂÏ˘ ÂÏÂÎ ‰Ê ÔÂÈÚ¯ ÂÏȇΠ‰ÏÂÚ Âȯ·„ ˙ˆÂ¯ÓÓ Âȇ˘ ‰ÂÓ˙ ,‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ ¯‡˘ ÔÈ· ÔÎÏ Ì„Â˜ ‰˘ ˙Âί‡ · Ô„ ¯·Î '˙Ó‡ Ú¯Ê' ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈÓÎÁ‰ ¯‡˘Ó „Á‡ Û‡˘ Ì‚ ‰ÂÓ˙ .ÂÊ ‰„·ÂÚ ¯ÈÎÊ‰Ï ÌÂ˜Ó ‡ˆÂÓ „ÂÚ ‡Ï .ÂÈ·˙η ‰Ê ÔÂÈ„ ¯ÈÎÊ‰Ï Â‡ Ì¢¯Ï ÔÂÎÏ ‡ˆÓ ‡Ï „Á‡ Û‡ ,‰ÙÈÒ‡ ‰˙‡· ‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ï ˙Ù¯ˆ ˙Ï˘ÓÓ ‰˙Ù - ‚"ˆ˜˙ ˙˘· - ‰˘ ÌÈ˘ÂÏ˘ ¯Â·Ú΢ ‡Ï‡ ÔÈ·Â ˙Ȅ‰ȉ ‰Îω‰ ÔÈ· ¯˘‚Ï ¯˘Ù‡ ̇ ‰Ï‡˘· ,‰ÎÏÓÓ· ÌÈ¯Ú ‰Óη ˙Ȅ‰ȉ Ôȇ˘ ,˙ÈÚÓ˘Ó „Á ‰˙ȉ Ì˙·Â˘˙ .‰Â¢‰ ˜ÓÚ È„ÈÏ ‡Â·Ï ÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˜ÂÁ ,ÔÈ˘Â„È˜ ÏÂËÈ· ȇ˙ ˙˜˙ Ï˘ ÔÂÈÚ¯‰ ˙‡ ÂÏÚ‰ ‡Ï ,̉ÈÈ· ¯Â˘È‚Ï ÌÂ˜Ó Ì¢ .Ï„‚ ÔÂÈÚ ÍȯˆÂ !Ôȯ„‰Ò‰ „ÂÒÈÈ ÈÓÈ· ¯·Î ,‡È„ÂÓ ·ÂË ÏÊÓ '¯ ȯ·„Ï ,· „˘ ‡˘Â :·ÂË ÏÊÓ È·¯ Ï˘ Âȯ·„ Âχ ¯˘‡ ˙Âχ˘‰ ÔÈÚ· ˙˜˙ Ô˜˙Ï ‡ÎÏÓ„ ‡Ó¯Â‰· Òȯ‡Ù ‰Ù ÂÈ˙Âȉ· ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÈÚ ÏÚ Ë¯Ù·Â ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÈÚ· ÌÂȘ‰ ¯ÂÊ‚Ï Â˙‡Ó χ˘ ˜Á ÈÙÎ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÌÈÓÈȘ Âȉ ‡Ï ÔÈ˘Â„È˜‰„ .‰È„Ó‰ ‰ÏÂ˙· ˘„˜Ï Ô„ʷ ȇ ‡Â·È ‡Ï ÔÚÓÏ ‚ÈÒ ¯„‚ ˙¢ÚÏ ËÙ˘ÓÏ Â·˘Á È˙„ Ù"Ú ‡Ï ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‰È‰˙ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‡Ï· ˙Á‡ ÔÈ„· ¯Â˜ÁÏ ÂÓ˜ ÔÎÏ .Ë‚ ‡Ï· ¯Á‡Ï ‡˘˙„ ,‡·¯Á ‰ÈÈÓ ˜ÂÙÈ ,‰È„Ó‰ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡Ï ÁÎ ˘È ̇ ,‰Ê .‰ÏÁ˙· ‡Ï· ‰ÏÂ˙· ˘„˜Ï Ô„ʷ ˘È‡ ‡Â·Ï ÔÚÓÏ ‚ÈÈÒ ¯„‚ ˙¢ÚÏ ËÙ˘ÓÏ Â·˘Á ‰È„Ó‰ È˙„ ÈÙ ÏÚ ‡Ï ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‰È‰˙ [ÈÁ¯Ê‡ ˜ÂÁ] ÈÏÈÂÂȈ ,‰Ê ÔÈ„· ¯Â˜ÁÏ ÂÓ˜ ‰˙Ú ÔÎÏ ,Ë‚ ‡Ï· ¯Á‡Ï ‡˘˙„ ,‡·¯ÂÁ ‰ÈÈÓ ˜ÂÙÈ .‰ÏÈÁ˙· ÈÏÈÂÂȈ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡Ï ÁÎ ˘È ̇
.203 ' עמ, שם, עי' שווארצפוקס. שהמלוכה תשפיע על דעת הרבנים לחוקה זו של גירושין אזרחי,היינו האזרחים
קפה
קידושין ונישואין
.
למען דעת
ȇ˙ ˙Â˙‰Ï ¯˘Ù‡˘ ‡¯Ó‚‰Ó ˙Âȇ¯ È˙˘ ·ÂË ÏÊÓ È·¯ ‡È·Ó ‰¯ˆ˜‰ Â˙·Â˘˙· „˜ ÔÈ˘Â„È˜) ‡˙Èȯ·Ó ‡È‰ ‰Â˘‡¯‰ Â˙Èȇ¯ ."‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ" ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï Ô˙ÒΉ ÈÙÏ ̉È˙¢ ¢„Ș˘ ‡È¯„ÒÎχ È˘‡ ψ‡ Ìȯ˜Ó Âȉ˘ ˙¯ÙÒÓ‰ (‡"Ú ,ÌÓˆÚÏ Ô˙‡ ‡˘Â Ô‰ÈÏÚ·Ó ÌÈ˘‰ ˙‡ ÂÙËÁ ÌÈ¯Ê ÌÈ˘‡ ‡· (ÔÈ‡Â˘È) ‰ÙÂÁÏ Ô˜Ê‰ Ïω ˜„· ,„"È· ÈÙÏ ÌÈ·‰ ‡· ¯˘‡Î .ÌȯÊÓÓ Ì‰˘ ̉ȷ ÏÚ ˘˘Á ‡ˆÈ Ïω ˜ÒÙ ÔÎÏ ,"‰˘‡Ï ÈÏ È‰˙ ‰ÙÂÁÏ ÈÒÎ˙˘ÎÏ" Ô‰· ·Â˙΢ ‡ˆÓ ÌÓȇ ˙·Â˙η ‡Ï ÛÂÒ· ‰ÙËÁ ‡Ï‰ ‡È‰Â ,‰ÙÂÁÏ ÒÎÈ˙˘ ˙Ó ÏÚ Âȉ ÔÈ˘Â„È˜‰˘ ¯Á‡Ó :Ԙʉ Ôȇ˘ Ïω ‰¯Â‰ ÍÎÈÙÏ ,ÌÏÂÚÓ ÂÏÁ ‡Ï Ô¢‡¯‰Ó ‰È˘Â„Ș˘ ‡ˆÓ ,‰ÙÂÁÏ ‰ÒÎ .ÌȯÊÓÓ Ì‰È· Ì˙Â‡Ï ÂÏÈÙ‡ ¯È˙‰ Ïω˘" :¯˙‡ ÏÚ ¯‡·Ó‰ 'ÒÂ˙ Ì˘· ·ÂË ÏÊÓ È·¯ ÍÈ˘ÓÓ ‡Ï˘ Ì˙Â‡Ï Û‡˘" Ô‡‚ ȇ‰ ·¯ ·˙Î Ô΢ ,ÔÎ ÌÈ·˙ÂÎ Âȉ ̷¯˘ ÔÂÈÎ ,"·˙Î ‡Ï˘ Á) ‡¯˙· ‡·· ˙ÎÒÓ· ‡¯Ó‚‰ ȯ·„Ó ˙ÙÒ ‰È‡¯ ‡È·Ó ͢Ӊ· .95 "¯È˙‰ ,·˙Î ...‰¯Â˙ ÔÈ„ ˙„ÓÓ ÔÚÈ҉Ϡ,ÌÈ¯Ú˘‰ ÏÚ ˙„Ӊ ÏÚ ˙Â˙‰Ï ¯ÈÚ‰ È· Ìȇ˘¯" (‡"Ú ."¯ȷÁ „È· ÔÂÓÓ ¯È˜Ù‰Ï ¯˘Ù‡Â ,¯„· χÂÓ˘Î Â¯Â„· Á˙ÙÈ˘ ω˜‰ Ô΢ ÏΠÂÊ ‰˜˙ ˙¢ÚÏ Ï‰˜‰ ÌÈÏÂÎÈ˘ ÂÈ„È· ‰ÏÚ" (ˈ˘ 'ÈÒ) ˘"·È¯‰ ȯ·„· ÌÈÈÒÓ ,‰ÎÏ‰Ï ÈÏ ‰‡¯ ‰Ê .Ë‚ ‰Îȯˆ ‰È‡Â ,ÔÈ˘Â„È˜ ÂÈ˘Â„È˜ Ôȇ ,Ì˙˜˙ „Î ˘„˜Ó‰Â ˙ÓÎÒ‰· ‡Ï ̇ ,‰Ê È˙Ú„ ÏÚ ÍÓÂÒ È˙Èȉ ‡Ï ,¯ÈÓÁ‰Ï ÍÎÂÁ È˙Èȉ ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ."˙ÂÏÈÏ‚‰ ÈÓÎÁ ÏΠȯ·„Ó˘ ,ÔÂÈÏ‚‰ ÏÚ ‡È„ÂÓ Ë"Ó¯ ÛÈÒ‰ - ‰˙È·‰ Â˙¯ÊÁ· ‰‡¯Î - ÔÎÓ ¯Á‡Ï ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰Ï ˘¯ÂÙÓ· ˙ÒÁÈÈ˙Ó ‰˜˙‰ ÔÂ˘Ï Ì‡˘ ÁÎÂÓ (‚Ϙ ÈÒ) ı"·˘˙‰ .96 Ú˜Ù ‡Â‰˘ ˜ÙÒ Ôȇ Èʇ
דעת רבי יצחק נוניס ֿ ואיס מחשובי רבני ליוורנו .ÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï˘ „"ÂÂÁ ˙‡ Ï·˜Ï ‡"‡¯ ‰Ù ÈË҇ȯ˷˘ ‰Î¯ÚÓ·˘ Âȇ¯ ‰‡¯ ¯"˙ ˙˘· .˙Ù¯ˆ ÒÂÓÏÂÙ· ‰Î¯Ú˘ ‰·Â˘˙· ÊÓ¯· ‰‡·Â‰ ÂÊ Â˙Ú„ ÈÎ ‡ÂˆÓÏ ÔÈÈÚÓ ¯È‡Ó ‰È¯ÊÚ ÌÁÓ È·¯ ¯ÈÚ ÌÎÁ χ ,¯ÂÂÈÏ ÈÓÎÁ ÈÏ„‚Ó ,˙ÂÎÊ „„ È·¯ ‰Ù ,˜"˜‰ ˙˜˙ „‚ ÂÎ¯Ú˘ ÔÈ˘Â„È˜" :̯ÈÚ· ‰˘Á¯˙‰˘ ‰Ó„ ‰Ï‡˘· ·ÂÏËÒ‡˜ „ÂÚ ,¯˜Ù‰ „"· ¯˜Ù‰„ ,˘‡Ï ÛÒÎ‰Ï ÈÚÂ˜Ù‡Ï ¯ÈÚ‰ È·ÂË „"·Ï ÁÎ ˘È˘ ÌȯÓ‡˘ ."ÛÒÎ ‰Â˘ ԉ ÛÒÎ Ô‰ ‰Ï·È˜˘ ‰Ó ‰‡‰· ‰Ï ¯ÂÒ‡Ï . והובאה ברמב"ן ורשב"א על אתר, תשובת רב האי נדפסה ב'תשובת הגאונים' )הרכבי( סי' רכו.95 . עמ' תסב, ירושלים תשס"ד, ב, אסופת גנזים: שנות דוד ודור, ראובן דב דסלר.96
קפו
הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה
.
הרב יחיאל גולדהבר
Ó"ÂÓ ¯ÈÎÊÓ ·‚‡ ͯ„Π,ÂÊ ‰ÎÂ·Ò ‡È‚ÂÒ· ‰È¯ÊÚ ÌÁÓ È·¯ Íȯ‡Ó Â˙·Â˘˙· ÌÈ„ ‡˘ ÂÊ ‰Ù˜˙· ˜ÂÈ„· ÂÈȉ ,"‰˘ ÌÈ˘ÂÏ˘ ÂÓÎ" ÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ ÌÚ ÂÏ ‰È‰˘ ˜"ÁÓ· ‡"ÚÈÊ 97 Ô"Â È ·¯‰ ÌÚ ‰˘ 'Ï ÂÓÎ ÌÂȉ „ÂÒ È˙˜˙Ó‰ ÂÊω ¯·„ ÏÚÂ" :Ï"Ê ,‰· Â˙ÂÈ ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰„ Ì˙¯ÈÊ‚· ÌÈÎÒ˘ ˘˜·Ï ‡"ÚÈ Òȯ‡Ù ‰ÎÂÏÓ‰ ¯ÈÚÓ ÂÁÏ˘„ Ôȯȯ˘ ÂÈ‰È ‡Ï„ χ¯˘È È·Ó ‰¯˘Ú ı"ÂÓ‰ „ÓÚÓ ÈÏ·Ó ¯ÈÚ‰ È·ÂË ÔÂÈ˘¯ ÈÏ·Ó ÏË·Ï ÚÈ˜Ù‰Ï È„Î„ ˘ÓÓ Â· Ôȇ˘ ¯·˘‰ Ò¯Á үÁ ÈÏ·Ï ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ÔÈÓÈȘ ˙΄¢Ӊ ÌÚ Í„Â˘Ó‰ ȇÈÏÂÙ‡ ¯ÒȘ‰ ˙Ï˘ÓÓ ˙Á˙ ÌÈ‚‰Â Âȉ„ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ¯Â˘È‡· ¯ʂ ÂȘ˙‰ Â˙˘‡Â ˘È‡Î ÌÈ·˘Á Âȉ ‰ÏΉ Ô˙Á‰ ‰‡Ï‰Â ‡Â‰‰ ÌÂȉӄ ‰È‰È Â˙ÏÎÏ Ô˙Á‰ Ô˙È˘ ÛÒÎ ‰Â˘ ‡ ÛÒΉ Û‡„ ¯˜ÈÚ ÏÏÎ ÏÁ ‰È‰È ‡Ï„ ÌÂȘ·Â ·Èˆ‰Ï ÂÁ¯Î‰„ ˙Ó‡ ԉ .‡¯˜ÈÚÓ ÌÈÏË· ÂÈ‰È ÔÈ˘Â„È˜‰„ ‰‡‰ ¯ÂÒȇ· ‰Ï ‰ÙÈ È"˜˜‰ È˘‡¯ ÁΠ̇ ˜'Ù˙Ò ʇ ‰ÏÚ È·Ï Ê"ÎÚ ¯˘Ù‡ ÔÈ„ Ôȇ ,ÂÊω ‰˜˙‰ ‡ÙÒη ˘È„˜ ȇ Á˙„ ÚÂË ¯Â˜ÚÏ ÏÈÚÂÓ‰ ˜˙ÈÂ Â¯Ó‡È ‰Ó „ÂÚ 'ÂÓ‡‰ ¯·„‰ Ô˜˙Ï ·Ï ÏÚ ‰ÏÚÈ ‡ÓÈ ÈÓ ‰‡‰ ¯ÂÒȇ ¯˜Ù‰ ÔÈ„ ‰· ÍÈÈ˘ ‡Ï„ ‰‡È·· ˘È„˜ ̇ ͇ Ԃ‰ΠÈÏ Â·È˘‰ ‰Ê ÏÚ Ì¯· ,¯ÈÎÊ‰Ï ‡Ï ÈÎ Ò‰ ,˙ÂÊ ˙ÏÈÚ· Â˙ÏÈÚ· Ô·¯ ÂÈ¢„ ˘È‡ ÌÈ„Ú È˘ ÔÈÓÊÈ „Á‡ ˘È‡„ ‰Ï ˘ÁÈÓÏ ‡ÎÈÏ„ ‰È‰˙ ‡Ï Ì˜˙ ‡Ï ˙‡ÊÎ ‡˙ÏÈÓ„ ‡ÁÈ΢ ‡Ï„ ‡˙ÏÈÓ ÂÏ ‰È˜‰ Â˙˘‡ ‰È‰˙˘Â ‰‡È·· ‰˘„˜Ï ‰˘‡ ÌÚ „ÁÈÈ˙‰Ï .98 "˙Ú‚Ó Ì„È˘ ÌÂ˜Ó „Ú Â˜˙ Է¯ ‰Ï ¢Á ‡Ï ÔÎ" :Ìȯ·„‰ ÔÈ· ¯ÈÎÊÓ (‰ ‰„ÂÚ˙) ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙· ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ÈÎ ¯ÂÎÊ ÔÙ‡ ÂÏ ÔÈȈ ·˙΢ Ï"Ê Ô È"¯‰Ó ÂÈÈÚ ¯Â‡ '¢˙‰ ¯„ÒÓ‰ ·¯‰ ˙Ú„ ‰‡¯ ȯ·„Ó ÂÏȇ ,‰·Â˘˙‰ Ï˘ "¯„ÒÓ‰ ·¯‰" ‰È‰ Ô"ÂÈ ·¯‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ Âȯ·„Ó ."...Ô˜È˙‰ ,ÒȇŒÒÈ ˜ÁˆÈ '¯ ‡Â‰ ,Ô"ÂÈ ·¯‰ ÂÏ ÁÒ ˘ÓÓ ‰Ù˜˙ ‰˙‡·˘ ‰˙Ú ‰ÏÂÚ Ú"Ó¯ ‡"ÚÈ Òȯ‡Ù ‰ÎÂÏÓ‰ ¯ÈÚÓ ÂÁÏ˘„" :Ôȯ„‰Ò‰ ˙˜˙Ï Ú‚Â· ˘ÓÓ ÔÂÈÚ¯ Â˙‡ ˙‡ „ÓÚÓ ÈÏ·Ó ¯ÈÚ‰ È·ÂË ÔÂÈ˘¯ ÈÏ·Ó Â˙ÂÈ ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰„ Ì˙¯ÈÊ‚· ÌÈÎÒ˘ ˘˜·Ï Ò¯Á үÁ ÈÏ·Ï ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ÔÈÓÈȘ Ôȯȯ˘ ÂÈ‰È ‡Ï„ χ¯˘È È·Ó ‰¯˘Ú ı"ÂÓ‰ ,ÂÈÓ Âȇ˘· ÔÈÓ ·¯ÈÚ ‡Ï ·ÈÊη Âȇ Ú"Ó¯‰ Ï˘ ¯ÎÊ Ì‡ ."˘ÓÓ Â· Ôȇ˘ ¯·˘‰ ÈËÒ‡È¯Ë ˜"˜ Ï˘ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰Úˆ‰‰ ÔÈ· ˙ÓÈȘ ‰˜ÈÊ ÏÚ ¯Â¯· ÊÓ¯ ԇΠ‡ˆÓ .„"Ò· „ÁÂÈÓ ¯Ó‡Ó ˘È„˜‡ ÂÈ˙„‡ ,˘ÓÓ ‰Ù˜˙ ‰˙‡· ı¯Ù˘ ˙Ù¯ˆ ÒÂÓÏÂÙÏ
ואביו, בעל אחותו של רבי ישמעאל הכהן, גיסו,' בעל 'שיח יצחק, כנראה שהכוונה לרבי יצחק נוניס־ואיס.97 .(132 ' עמ, תולדות גדולי ישראל, שאף הוא נקרא ינו"ן )עליהם ראה מ"ש גירונדי,של רבי יעקב נוניס ומן הצורך לציין למחאת בנו רבי יעקב נגד חברי הסנהדרין . סי' ע, ליוורנו תרכ"ח, שו"ת עמק המלך.98 .(43369 )סרט1378 בהמ"ל,שהסכימו לסעיף של נישואי תערובת; כת"י ניו יורק
קפז
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי ועליה תשובות אחדות מאת חכמי איטליה ושאר חכמים
]א[
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי ,רבה של טריאסטי שאלה .זאת לפנים הקיר"ה סדר ותיקן משפטים ותורות ,דבר השוה לכל נפש אדם המסתופפים בצלו ,הן דבר הנוגע לממון כגון הלוואות ירושות וכדומיהן ,והם דבר הנוגע לגוף כגון רציחה גניבה וכו' לכל אשר יבטא האדם בשפתים ,גם דיני גיטין וקדושין עריות ושניות במ"רה אפקוד והדת נתנה וכה תארה :עממיא אומיא ולשניא בתחת מלכות, שלמכון ישגא ,ומני שים טעם לכל העמים ,נמולים ואינם נמולים כגר כאזרח ,עיניכם לנוכח יביטו כאשר משפט כתוב בנמוסי הקודיסי 1אשר ערכתי לפניכם בלי תוספת ומגרעת ,והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הדמין יתעבד ,וגם אם נעלם ממנו דבר והוא לא ידע ואשם ,לא יועיל הון ביום עבר"ה ,ואי עביד לא מהני ומעשה עץ שמש ,ולמאי דאתאן עלה דבר הנוגע לבתי הנפש היינו דיני גטין וקדושין ,הציקתני רוח בטני כי לא כהלכות המצריות העבריות ,והא איכא טובא דלדידן הוי מומא ולדידהו לאו מומא הוא, ואלה המשפטים יתירו לשוק אשה שנתקדשה כדת משה וישראל בלי גט כל שלא נתקדשה כנמוסי הקיר"ה ,ורבו חללי ח"ו ,ותורה השלמה תהיה למדרך כף רגל ,וזה שנים היה עובדא וקדש בחור נערה בת ישראל כדת משה וישראל אבל לא כנמוסי המלכות והבערה לל"הב יצאתה ,והתירוה לינשא בערכותיהם בלי גט ,וגזרו על ראשי עם קדש ורב המקום שלטוב בעיניה תהיה לאשה ,ויברכו להם ברכת חתנים כהלכות גוברין יהודאין ובנים אשר יולדו להם יבאו בקהל ה' ,והיתה עת צרה ,לולי חסדי ה' כי לא תמו ,ואשר נתן בלב המקדש ליתן תודה לה' וגירשה בגט כשר כדת משה וישראל .ואעתיק מהנימוסים הללו דבר הנוגע לעניינינו :כל איש ואשה פחות מכ"ד שנה ויום אחד אין במעשיו כלום ורשות אביו עליו, ואם אין לו אב תחת רשות האפוטרופוס ,וכמ"ש באורך כל פרט ופרט ,ושם נאמר שאם קטן או קטנה כנ"ל קדש או נתקדשה בלי רשות האב או האפוטרופוס לא חיילי הקדושין כלל, והיו כלא היו ,ושחוק לרעהו עשה .זאת שנית ,אם בעל אשה הוא המקדש קדושי שניה כלא חשיבי .והאחרון הכביד ,שכל איש ואשה אשר נדב לבם אותם לישא זה את זה ,גדול יהיה או גדולה ,קטן או קטנה ,ונתרצו אבי החתן והכלה או אפוטרופוסיהן וכנ"ל ,הקידושין לא .1הקודקס.
קפח
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
יקומו ולא יהיו ,אם לא יעמדו אל השופט אשר יהיה בימים ההם ,והיה כראותו כי אין דבר חוצץ חיובא רמיא עליה להודיע שיעורו לרבים ,וכרוזא קרי בחיל בשבתות ובמועדים לעיני כל העם לא אחת ולא שתים אלא תחת שלש ,קול קורא פב"פ רוצה לקדש את פב"ב ביום פ' והאיש שיש לו איזה ערעור יגיש תעצומותיו .וסוף דבר בהא סליק ובהא נחית, שהקדושין הנעשים בלי התנאים הכתובים לעיל ומבלי הכרזה ומודעא ועד השלשה לא בא ,הקדושין כלא חשיבי ,והוו להו כחרש הנשבר ,והיו תהיה לאיש בלי גט כריתות מהמקדש הראשון וכנ"ל ,כי על כל אלה אנא נפשאי הצעיר כצעירתו להיות בעובי הקורה אחור לא נסגותי מלתור ולחפש באמתחות הפוסקים אשר אם יוכל איש לעשות איזה תקנה מיוסדת על פי תורתנו הקדושה ודברי רז"ל מקור מים חיים ואדון לפני רבותי בקרקע. תשובה .בטרם אר"ים קן קולמוסא הגדתי היום כי לא נכחד עצתי ממני ,ערכי עלי פחות, ומן הראוי היה אשמה לפי מחסום כי כל אדם אינו חייב שלא כשיעורו יפתח בדורו .ומי שם פה לדבר דבר וחצי דבר בענין חמור כזה אשר הונף בי"ג נפה לפנים בישראל הלא בראשי גאוני עולם כי שיח וכי שיג להם כשמואל בדורו? על כן יאמרו ראו עתה הני מלי דצע"יר אחד מבני פרע"וש לא הגיע לג"מל ,דחק ונכנס באתרא דזקוקין דנורא שריין ,ערך שלחן במד"בר ישלח דברו .והא"רש תענה ההכרח לא יגונה ואין אני בן חורין להפטר ,ותמיד כל היום הנני עומד על הצ"ור בין צוק"ות ובין צר"תן דלמא ח"ו נפיק מניה חורבא ,נזקא ופלגא ונשי עמי תתגרשנה מבלי גט כריתות ,ויצא חתן מחדרו ,דין גרמא לי כי השקט לא אוכל וירדתי אל ההרים היינו אורים ,לישא וליתן בדבריהם הנאמרים באמת דבר בשם אמרו והיו הדברים האלה להלכה ולמעשה פני כלפי הקדש הגאונים מוסדי הארץ איש איש ממקומו ,וכל העם ילכו לאורו ,אליו אתה נדרשו ולחקרו מתוך חומרו ,ואם כה יאמרו ראה דבריך טובים ונכוחים אקוד ואשתחווה ואברך את אלדי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת ,ותפלתי על חכי יגיה חשכי אשר שאל יעקב בעזרו כי"ר .וזה החלי בס"ד: דבר זה נפתח בגדולים ,ראשונים כמלאכים ,אם יכולים לתקן איש איש אל עירו ואל שער מקומו בחרם וקנס שלא לקדש שום בת ישראל שלא בעשרה או נאמני הקהל ובדומה ואשר לא שת לבו אל תקנת הקהל ועבר וקדש מה יהיה משפט האיש ומעשהו ,אם נחוש לקדושיו וצריכא גט לצאת מתחת ידו ,והמקדש והעדים ישאו את עונם ,או דלמא הוי ליה המקדש בלא עדים דהני פסולי עדות ננהו דעברי על החרם ואין במעשיו כלום .ולדידי חזי לי דענין זה יפרד והיה לשלשה ראשים ,אם הסכמת הקהל ותקנתם בחרם וקנס אינו אלא שלא יקדש שום אדם מבני קהילתם אלא בפני פלוני ופלוני וכדומה מתנאים הצריכים להם והוא הראשון ,גם את השני לתקן על פי ז' טובי העיר וחבר עיר כדי שלא יבאו אנשים שאינם מהוגנים ויקפצו על בנות ישראל לקדש אותן בנכל ותרמית שלא מדעת אביהן ולהסכים בחרם וקנס ,ואם עבר וקדש מעתה ומעכשיו מפקיעין ומפקירין כל ממון הניתן
קפט
למען דעת
.
קידושין ונישואין
תעודה א'
קצ
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
לקדושין נגד התקנה ,והבאתי את השלישית אם נעשת התקנה במעמד והסכמת כל אנשי העיר ובהסכמת ז' טובי העיר וחבר עיר ,ונוסף גם שהוצרכו לתקנה כזאת משום מגדר מלתא וקיום הדת על תלה ,ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני .הראשון אדם הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי' תק"ן נשאל בעיר שיש תקנה בחרם וקנס שלא לקדש שלא בעשרה וש"צ ,וראובן שידך בתו לשמעון ואח"כ נתבטלו השידוכין ולחשו באזנו ש"ר לבקש גט משמעון שלא יוציא קול אח"כ שהיתה מקודשת לו וכן עשה ,ובעת רוצה לקדש אותה לאלעזר הכהן וכו' והשיב גט זה פוסל לכהונה דמאן לימא לן דלא נתקדשה כהוגן? אעפ"י שיש תקנה בעיר בחרם וקנס שלא לקדש אלא וכו' דלמא עבר וקדש ,או לא ידע או שקידש על ידי שילוחו ,יע"ש .ומדבריו מפורש יוצא שאעפ"י שעברו על החרם קדושיו קדושין ,וכיוצא בזה כתב בת' אלף קפ"ה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן חיישינן לקדושיו ואין לומר כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקועינהו רבנן לקדושיו אלא היכא דנמצא להם כך בפירוש ,יעש"ה .ובמעשהו ממנו הרשב"ץ בח"א סי' קל"ג השיב לשואלו דבר בעיר שיש תקנה שלא יקדש אדם כי אם בשעת נשואין ועבר אחד וקדש שלא בשעת נשואין אם יש כח בתקנת הצבור להפקיע הקדושין כתב וז"ל :ואם התקנה סתומה שלא פירשו אלא שאמרו שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שלא בשעת נשואין ,ודאי שהעובר על גדרן ראוי הוא לעונשין אבל מספקא לי אי מפקעי הקדושין ממנו אם לא .ואין הדבר יוצא מידי ספק ,יע"ש .והגאון מוהר"י קולו"ן בשורש פ"ד שאגה לו כלביא נגד מוהר"ם קאפסאלי ז"ל על שהתיר אשה שנתקדשה בתאנה ,ובכלל הטעמים אמר לפי שכבר החרים שלא לקדש בפחות מעשרה ומפיו לפידים יהלוכו והוכיח במישור מדברי המרד"כי וסמ"ג והרשב"א ז"ל שאפי' חרגמ"ה ותקנת הקהלות לא יועילו ולא יצילו וצריכה גט יעש"ב .והגאון מוהר"י קארו ז"ל בתשובותיו סי' ו' בנדון כזה רצה אחדם חכם להתיר אשה לשוק שנתקדשה נגד תקנת הקהל שלא יקדשו רק בפני ב"ד וברשותם ,כתב וז"ל :הוראה זו מקולקלת שהרי מוהרי"קו צווח ככרוכיא על הרא"ה וכו' וסיים וכיון שהגדולים הושוו לאסור מי הוא ואי זה הוא אשר ימלאנו לבו לחלוק עליהם ולהתיר ערוה התורה? שהרי אין כח בהסכמה ותקנה להפקיע הקדושין דלא אלימא מחרגמ"ה ,וכן ראיתי למוהר"ם אלשקר דאין בחרם הקהל כח להפקיע ,הרי להקת הנביאים כלם מתנבאים בסגנון אחד שכשהסכימו הקהל בחרם וקנס שלא לקדש אלא כסדר תקנתם ,אם עבר וקדש קדושיו קדושין ,והס כי לא להזכיר לפוטרה בלא גט כדת משה וישראל. ברם אם הקהל תקנו שלא לקדש אלא כפי מה שמפורש יוצא בתקנתם ,והיה האיש אשר יעשה נגד הסכמתם מעתה ומעכשיו מפקירין ממון המקדש ולא יהיו קדושיו קדושין ,אם יש כח בידם להפקיע הקדושין או לא ,בדבר זה נתחבטו הפוסקים ראשונים ואחרונים ,זה יצא ראשונה הרשב"א ז"ל ראש המדברים בת' אלף ר"ו בקהל שעשו תקנה מחמת הפריצים שכל מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קדושיו קדושיו כתב וז"ל :נראה לי
קצא
למען דעת
.
קידושין ונישואין
ברור שרשאים בני העיר לעשות ובלבד שיסכימו בכך אנשי העיר ואם יש ת"ח ולא הסכים עמהם לא ,והטעם בזה לפי שהצבור יכולין להפקיר ממונו של זה ונמצא במקדש בממון שאינו שלו וכו' ומעשה היה בעירנו ודנתי בדבר לפני רבותי ומורי הרמב"ן ז"ל הודה לדברי ,ומ"מ עוד צריך להתישב בדבר עכ"ל .ומריהטא דלישנא משמע דס"ל הכי למעשה, שהרי כתב ומעשה היה בעירנו ודנתי בדבר לפני רבותי ומורי הרמב"ן ז"ל הודה לדברי, הרי שלמעשה אמרה ,מ"מ צריך באור למה שסיים אח"כ עוד צריך להתישב בדבר ,וכמ"ש בסמוך בס"ד ,וגדולה מזאת כתב הרב הגדול מוהר"י בירב ז"ל דמחמת התקנה שהיתה במצרים שלא לקדש בלא רשות ב"ד העלה שאין שום חשש בקדושין שנתנו שלא בפני ב"ד שהרי כשתקנו התקנה כוונתם לא היתה אלא להפקיע הקדושין ,עוד כתב ואף אם הריב"ש היה מצריך גט לחומרא כשיש תקנה להפקיע הקדושין אינו מן הדין וכו' אלא מצד חומרא יעש"ב .והגם דרבים לוחמים עליו מוהר"ם אלשקר בר פלוגתיה והסכים עמו הרלב"ח ז"ל וכמ"ש באורך מהרי"ט ז"ל בת' ט"ל מ' ומחו לה אמוחא לההיא שמעתתא היינו טעמא דלא הפקיעו הקדושין בפי' בתקנתם ,וחיליה דמוהר"י בירב אינו אלא דאל"ה שכוונתם היתה להפקיע הקדושין א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם? גם מוהר"ם מונסון ידו אוחזת בשריותא כי האי ,ומטעמיה ,ולזה כתבו דטעמא פריכא הוא מההיא דפ' השולח יעש"ב .עוד הוסיף שנית ידו בת' מ' ,ומלבד מה שדחה דברי הפוסק לפי שלא בא בפי המתקנים הפקעת הקידושין בפירוש ,עוד כתב ולא זו בלבד אלא אף לעשות תקנה להפקיע בהדיא הקדושין מאן ספין ומאן רקיע לאפקועי הקדושין? ונסתייע מת' הרשב"א הנזכרת לעיל שכתב עוד צריך להתישב בדבר ,גם מהריב"ש והרשב"ץ שכלם חששו למעשה ,נקוט מיהא שאם בתקנת מצרים היו פורטים שאם עבר וקדש מעתה ומעכשיו יהיו קדושיו בטלים גדול כוחו של מוהר"י ביר"ב ויש לנו אילן גדול לסמוך עליו כ"ש לפי מה שרציתי לפרש לע"ד בדברי הרשב"א ז"ל וכנ"ל .ומלבד שהרשב"ץ בת' סי' קל"ג אעפ"י שפתח דבריו יאיר שדבריו אינם אלא להלכה ,עכ"פ ראו להביא לנו עדות נאמנה ששמע שהרמב"ן ז"ל השיב בפשיטות דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' ומדבריו למדנו דיפה כח הצבור להפקיע וגם לדבר ערוה והרי הם לכל בני קהלם כב"ד הגדול? כזה וכזה כתב הוא בעצמו בח"ב סי' ה' אחר שהוכיח במישור מכמה סוגיי דיש כח ביד ב"ד להפקיר והפקרם הפקר וכו' ויכולים הצבור לעשות כן מפני גדר ותקנה כדי שלא יקפוץ הדיוט ויפתה נערה בת טובים ויקדשנה בצנעה ואעפ"י שכתב דזה נראה לו משורש ההלכה ומשום חומר עריות יש לחוש שמא בעינן ב"ד דאלים כר' אמי וכר' אסי הוצרך לכתוב שלא רצה לסמוך למעשה לפי שלא בא בפירוש בהסכמתם שהיו מפקירין ממון המקדש קודם הגעתו ליד המתקדשת ,ומדבריו נראה שאם היו אומרים בפירוש שכל מי שיקדש נגד התקנה הממון ההוא יהיה הפקר גמור והאשה ההיא תזכה מן ההפקר לא הוה חייש להני קדושין כלל ואפשר שלזה כיון באמרו וז"ל :מה שראוי לדון בזה הלכה למעשה הוא וכו' ,זה מורה באצבע דווקא בכה"ג שלא אמרו
קצב
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
שיהיו מפקירין ממון המקדש וכנ"ל חייש למעשה דלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א ובא האות שבאותה התשובה עצמה סיים וז"ל :והרשב"א ז"ל כתב בתש' שהצבור יכולים להפקיר כל ממון שינתן לשום אשה הפקעה גמורה והפקר גמור אא"כ תקבלם האשה מדעתה ומדעת אביה כמו שתקנו וכו' ובתקנה זו נתבטלו הקדושין לגמרי יע"ש .וזה ודאי למעשה אמרה הרשב"א ז"ל וכמו שיראה המדקדק בדבריו .ואם איתה דס"ל להרשב"ץ ז"ל דאפי' הפקירו בפירוש חיישינן לקדושיו למעשה לכאורה יפלא ,חדא דהביא מעשה לסתור ,ועוד באתרא דזקוקין דנורא שריין הרשב"א דאמר למלתי' אפי' למעשה עד שדן סמיכין עלוהי אב ובנו ר' האי ור' שרירא גאון שראו לאשר ולקיים ולעשות מעשה לכתחילה בסברא בעלמא דדלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א יחלוק עליהם ,ולא יהא גדול פשיטות הגאונים כנגד ספיקו של הרב? ולפי מה שכתבתי ניחא ,דכשאין בלשון התקנה אלא הפקעה לחוד באמרם שלא יהיו קדושיו קדושין ולא בא בפיהם לשון הפקר כלל ,דהיינו שמפקירין ממון המקדש מעתה ומעכשיו ,א"כ הפקר אין כאן ,ואי מטעם הפקעה אעפ"י שהפירוש הנכון הוא מפני שיש רשות ביד ב"ד להפקיר הממון ההוא ,זהו בכח ולא בפועל ,וסוף דבר כל עצמנו אין אנו סומכין אלא שיש כח ביד ב"ד להפקיע הקדושין ,ולזה אנו אומרים דלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א ,אבל לכשיהיה האופן דהפקירו בפירוש הפקרם הפקר וזה אפי' למעשה וכאמור .והילך דברי הרשב"א בציונם ובקומתם בת' תקנ"א :המלך צוני לדון על אלמנה אחת שנתקדשה בנכל ותרמית מאחד מקרוביה ונתרעמה למלך שהקדושין לא היו מרצונה .והשיב שאעפ"י שנהג בה מנהג רמאות והדת נותן שאינה מקודשת אלא שמחמת חומר העריות אין יכולים לדון באומד הדעת והצריכה גט ,ואלו רצו לתקן הקהלות או כל קהלה וקהלה לגדור בפני תקלות אלו, יעשו תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה ועד עולם וכו' הפקעה גמורה והפקר גמור אלא אם כן תקבלם האשה מדעתה או מדעת אביה או כמו שירצו .וכן מצאתי לר"ש גאון שכן נהג הוא ואבותיו ואמר לצבור אחר לנהוג כן וכו' יע"ש .הרי מצינו להני סרכין תלתא גאוני עולם דסברי מרנן להלכה ולמעשה שיכולים להפקיר מעתה ומעכשיו ממון המקדש נגד תקנתם ואין קדושיו קדושין ולא תצטרך לגט אפי' לרווחא דמלתא ,ולא זו בלבד אמרו אלא עצה טובה קמל"ן שאיש איש על עירו ואל שער מקומו יעשה מעשה לגדור גדר בפני התקלות המתרגשות ובאות. ולפ"ז נבוא לכלל ישוב במה שלכאורה נראה דברי הרשב"א דסתרי אהדדי ,דאלו הכא שרטט וכתב דראוי והגון לתקן כך לכתחילה ואלו בת' אלף ר""ו אסיפא דמלתא כתב ומ"מ עוד צריך להתישב בדבר אעפ"י שדבריו היו במקום שכבר היה להם תקנה דהוי בדיעבד, ולא יעלה על הדעת דהדר ביה רב מקמייתא ושחת דבריו ארצה מן הקצה אל הקצה ,ולפי מ"ש דבריו מיוסדים על אדני פז ,דשאני התם בת' אלף ר"ו שבתקנה לא נאמר אלא שכל מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קדושיו קדושין דהוי מטעם הפקעה ולא
קצג
למען דעת
.
קידושין ונישואין
נזכר לשון הפקר כלל ,לזה כתב הרב שצריך להתישב בדבר דדלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א וכדכתב הרשב"ץ סי' ה' ,אבל בת' סי' תקנ"א דהתקנה היתה להפקיר בפירוש לא זו בלבד שיכולים לתקן ,אלא אדרבא חיובא רמיא לגדור גדר בפני התקלות ולנעול דלת בפני הפריצים למען אשר לא יבוא כל איש מצוק לחלל כבוד בנות ישראל הצנועות ,ומזה הטעם פשיטא ליה להריב"ש ז"ל בת' סי' שצ"ט שיכולים הקהל להסכים ולתקן שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שום אשה כי אם בידיעת נאמני הקהל וכו' ,ואם עבר וקדש שלא כנז' קדושיו יהיו נפקעין ובטלין ,ומעתה ובאותו זמן מפקירין הקהל כסף או שוה כסף וכו'. והאשה ההיא תוכל להנשא מבלי שום גט ,ואפי' גט מספק לא תצטרך .ואעפ"י שלמעשה כתב הרב אם יסכימו עמו חכמי הגלילות ,היינו כי היכי דלימטי להו ציבא מכשורא ,נקוט מיהא שהרב הוא מכת הסוברים שהלכה היא ומורים כן אפי' למעשה .וראה זה מצאתי אמרה קהל"ת למוהריב"ל מלבד מ"ש בתשובותיו דף ס"ג הלכה זו העלה בסוף ח"א ו' כתב וז"ל :וכעת לא אוכל להאריך כי אם להגיד למעיין דעתי וסברתי דאפי' שיעמדו בני הקהל או בני הקהלות והדיינים והחכמים שבהם ויתקנו שכל הקדושין יהיו בפני עשרה ,ומי שלא יקדש בפני עשרה שיהיו קדושיו נפקעין ובטלין ,אפ"ה אם יעבור אחד ויקדש שלא בפני עשרה הויא ההיא אתתא ספק מקודשת ודנין בה בדני הספקות להחמיר .ואנא בריא קלה אחרי לחיכת עפרות זהב של הרב ז"ל לפי דוחק השעה אמינא ולא מסתפינא כי על פי מה שכתבתי לעיל רבים אשר אתנו גאוני עולם דס"ל הכי למעשה ואפי' לתקן לכתחלה ,ועוד דעדיין הנה מקום אתי לישב דברי הרב וגם הוא יהיה מלאך מליץ טוב שהרי לכשנדקדק בדבריו לא העלה על דל שפתיו לשון הפקר ,שהרי כתב ומי שלא יקדש בפני עשרה יהיו קדושיו נפקעין ובטלין ,אבל אם היו מפקירין בפירוש ממון הקדושין אפשר גם הוא יודה להרשב"א ולשאר הגאונים ואפי' למעשה וכנ"ל. או כלך לדרך זו ,דע"כ לא מצינו להני אשלי רברבי דחשו לענין מעשה אלא היכא דטעם התקנה אינו אלא משום תקנת הבנות שלא יקפוץ אחד מן השוק ויקדש בת טובים כנכל ותרמית ואעפ"י שאף בכגון זה חיובא רמיא עלן לפקח עליהן ברם איתיה בתקנתא ללמדן לאסור על עצמן כל כסף הניתן להן בתורת קדושין בלי ידיעה ורצון אביהן וכדומה וכמוזכר בפוסקים ,ואם נתרשלו ולא עשו ,הנהו דאפסידו אנפשיהו ,וקריינא דאגרתא ליהוי פרנווקא ,או ישיגו הגט מהמקדש ע"י ממון או תינשא אליו ,ומה לנו ולצרה הזאת לישא עלינו את המשא הכבד הזה? אבל לכשיהיה האופן דטעם התקנה הוי למגדר מלתא ולקיום הדת וכגון נדון דידן דגזירת המלכות נצבת כמו גד ומו"רא יעלה על ראשנו שמא ח"ו באדרע וחיל יכופו אותנו להתיר אשת איש גמורה לשוק והבנים אשר יולדו להם יבואו בקהל באמרם שכבר יצא דבר מלכות שכל מי שיקדש נגד הנמוסים כאשר משפט כתוב אין במעשיו כלום והיו כלא היו ,ותקון לאסור על הבנות כל כסף הניתן להן לקידושין בלי ידיעת ורשות אביהן בנדון דידן לא יועיל ולא יציל וכמ"ש לעיל ,בכגון זה אמינא ולא
קצד
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
מסתפינא דכ"ע מודו שיכולים לתקן שלא יקדש כי אם בתנאי כך וכך וכמו שמפורש יוצא בנמוסי הקיר"ה ,ואם עבר וקדש שלא יהיו קדושיו קדושין ומעתה ומעכשיו יהיה הממון ההוא הפקר גמור .והיה בהניח הנ"חה סוב"רת וככל האמור לעיל ,הנה מקום אתי לישב דברי הרשב"א על מתכונתם ,דבתשו' אלף ר"ו שהתקנה לא היתה אלא מחמת הפריצים, והיינו שלא יפתו את בנות יקירי הערך ,או יקדשו אותן בנכל ותרמית היינו טעמא שאעפ"י שבאותו מעשה דן לפני רבותיו והתירה בלא גט ,והודה לו הרמב"ן ז"ל ,ולעד"ן שגם למעשה אמרה ,לפי שהם היו סומכים על התקנה שהיה להם מקדמת דנא ,אבל להבא הוצרך להתישב בדבר מטעם דאיתיה בתקנתא לאסור עליהן כל כסף הניתן להן לקדושין בלי דעת אביהן וכנ"ל .לא כן בת' תקנ"א שהמעשה היה שהמלך צוה לדון באותן הקדושין השיב שעכ"פ בפעם ההיא לית נגר דיפרקוניה והצריכה גט ,מ"מ חש לה רב וראה את הנולד דלמא לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש להשיג ממנו הגט ,וכמו שאירע להם בפעם ההיא שהעדים הרחיקו נדוד משכחת לה שהמקדש היה פושט לה את הרגל ,ואם המלך היה גוזר שלהיות הקדושין שלא כרצונה ובעלילה ובנכל ותרמית נתנו לה קדושין אין כאן, נמצא אשת איש גמורה נתרת לשוק ,היינו טעמא שראה והתקין וכתב שיכולים לתקן ולהפקיע ולהפקיר כל ממון וכו' וסמוכות שלו מה שנהגו גדולי עולם ר"ש גאון ואבותיו, ולא זו בלבד שעשו מעשה לאא שצוו לצבור לעשות כן לכתחילה ,ולא חש להחמיר למעשה ,וכמו שרמז באלף ר"ו דשאני הכא דהוי מגדר מלתא וקיום הדת ,ואם באנו להחמיר מצינו חומרו קולו ולרווחא דמלתא צוה לבנות עירו שיאסרו על עצמן וכו' לכשזה התקון יספיק ,אבל למיחש מיהא בעיא דלמא אתרמי מלתא וכגון שאיש אחד יחטא ובעל אשה הוא ונעלם דבר ובא וקדש אשה ברצון אביה וקרוביה ,ואח"כ אתגלי בהתיה ,ולפי נמוסי המלכות אין קדושיו קדושין וכנדון דידן ,וכמה מציאות אחרים דהתקנה הנזכרת לאסור ממון הקדושין על הבנות מגן שויא ,נראה ויאה שיסכימו לתקן להפקיר הממון וכאמור. ועפ"ז בא לכלל ישוב מה שהוקשה לי בדברי הרשב"ץ דלכאורה דבריו סתראי ננהו, ומריש מר הוא דאמר בח"א בת' קל"ג ושניות דרבנן בח"ב סי' ה' דיש לחוש למעשה ,ובסוף דבריו ראו הביא לנו דברי הרשב"א לעשות מעשה לכתחלה ,ומימיו מן המקדש יוצאים רבנו האי גאון ור"ש בנו ,ועם מ"ש ניחא ,ורמז רמז לנו דלא חש להחמיר למעשה אלא כשיש ספק בידם לתקן ולאסור על בנותיהם וכו' ,וגם אחרי כן יכולים לכוף אותו בשוטים לגרש ויקנסו אותו לפי שעשה שלא כהוגן ועבר על תקנת הצבור ,אבל אי לא סגי בלאו הכי וכאמור לעיל ,יכולים להפקיע ולהפקיר מעתה ומעכשיו ,והוא מסכים והולך עם הרשב"א ז"ל וכאמור .וכבר נשאל הריב"ש בסי' של"ט בקהל שהסכימו לעשות גדר ותקנה שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שום אשה כי אם בידיעת נאמני הקהל וכו' ,הלכה זו העלה גם למעשה שיכולים הקהל לעשות תקנה כזו ,והמקדש נגד תקנתם אין קדושיו
קצה
למען דעת
.
קידושין ונישואין
קדושין ואינה צריכה גט ואפי' מספק ,ואעפ"י שהיה דבר פשוט בעיניו לפי העלות מכמה סוגיות שהרחיב הדבור בהם ,רצה הרב בהסכמת חכמי הגלילות לפי חומר הנושא כי היכי דלימטי להו וכו' .והגאון מהר"ץ אשכנזי ז"ל בת' סי' קכ"ד במבוכה זו ישב והביא דברי הריב"ש הנ"ל ,ואעפ"י דלא נחית לחלק בין כשבא בפירוש בתקנה לשון הפקר או כשלא אמרו אלא לשון הפקעה ,וכבר לעיל ראו ראינו דחמירא להו להפוסקים ז"ל כשלא אמרו בעלי התקנה אלא להפקיע הקדושין והיינו דכתב הרב ז"ל דאין כח בחכמי זמננו להפקיע הקדושין ,כתב עוד דכ"ש במקום דליכא משום מגדר מלתא ,משמע דאי הוה משום מגדר מלתא לא היה לו כ"כ כח לחלוק על מי שכנגדו אעפ"י שרב המרחק בין נדון דידיה לנדון דידן וכמו שיראה המעיין. עוד מלתא בפומי דע"כ לא מצינו מי שפקפק בתקנה כזאת לעשות מעשה אלא מטעם דיש לחוש שמא אין כח בחכמי זמננו להפקיע הקדושין וגם להפקיר ממון המקדש דלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א ,וגם אם לענין ממון אנו סומכים ,בענין קדושין יש להחמיר, ושפה אחת לכל הרוצים להחמיר בזה למעשה ,גם אם נעשת התקנה עפ"י ז' טובי העיר אפשר דלא אלים להפקיר ממון אחרים שלא ברצונם ,אך בחלק"ות אם ההסכמה נעשת מדעת כל אנשי העיר דבהכי ניחא להו ,קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם ,ובדבר דליכא רוחא להאי ופסידא להאי אלא כלם שוים ואיכא רוחא ופסידא להאי כמו להאי אידי דקני גמר ומקני ,באופן זה ודאי כ"ע מודו דיש לאל ידם לתקן ולהסכים וכ"ש בהצטרף לזה אם טעם התקנה הוא למגדר מלתא וכנ"ל לעיל. ועיקרא דהאי מלתא איתא בריש ב"ב ד' ח' רשאים בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן ופי' דבר זה להסיע על קיצתן תליא באשלי רברבי ,וכמו שהאריך הרחיב הדבר אבי התעודה הרא"ם ז"ל בתשובה כמדתו לכל רוח חכמה וגבורה במלחמתה של תורה ,ועין רואה דיש צדדין לכאן ולכאן ,נוכל לפרש דיש כח ביד חכמי הקהל והסכמת טובי העיר לתועלת כללות הקהל לפי הנראה להם ויכולת בידם לקנוס לעובר על דבריהם ולהסיעו מדין תורה אעפ"י שעומד וצווח ואינו רוצה לכלול עצמו בתקנה ,וזו היא סברת רש"י וראבי"ה והרמב"ן והרשב"א ז"ל ,וכן נמצא כתוב לרבינו תם ז"ל הובאו דבריו במרד"כי ריש בתרא וז"ל :רשאים בני העיר להסיע על קיצתן פי' ר"ת שנעשים מדעת כל טובי העיר מדעתן או מחמתן וטובי העיר הוו כחבר עיר וכל כמיניה ופי' ר"ת הטעם דטובי העיר הוו בעירם למה שהוזכרו כמו גדולי הדור בכ"מ ,וכמו שגדולי הדור הפקרם הפקר בכ"מ למגדר מלתא ותקנתא כך הפקרם ,ולעומת השרפים חבל נביאים רבו של ראבי"ה הרא"ש והרב בעלי הטורים ר"ת לפי מה שמצא כתוב הר"מ ס"ל דהך ברייתא מיירי בהתנו ביניהם בתחילה ונאותו בו כלם ,אז רשאים לקנוס למי שעובר על תקנתם ולהפקיר ממונו יעש"ב .והילך ל' המרד"כי והר"מ מצא בשם ר"ת רשאים בני העיר להסיע על קיצתן האי רשאים להסיע פי' היכא דכבר התנו ביניהם ,אבל אם לא התנו
קצו
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
בתחלה אין כח בבני העיר להכריח אחד מבני עירם למה שירצו ,וכדקאמר הפקר ב"ד וכו' כגון ב"ד דר"א ור"א וכו' ,עוד כתב מה ששאלתם על ראשי הקהל שבאו לשנות ולהטיל מס וכו' פעמים רבות רצו בעלי כיסין לשנות ובא מעשה לפנינו ולא הנחנום דהא דאמרו רשאים בני העיר להסיע וכו' היינו שנהגו כך מימי קדם או שהם עצמם באים לתקן תקנות מדעת כלם כהנהו טבחי בההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רוחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני ,וכההיא דפ' הפועלים מתני שומר חנם וכו' אבל לשנות שלא מדעת כלם במידי דאיכא רוחא להאי ופסידא להאי ולא מגדר מלתא היא אין שומעים להם לעשות תקנה לעצמם שלא כתורה וכו' יע"ש .ומוהריק"ו בשורש א' נסתייע מדברי המרדכי הללו שאין כח בידי טובי העיר להכריח לכל הקהל ולהסיעם למה שירצו במקום דאיכא רוחא להאי ופסידא להאי ,גם מוהריב"ל ז"ל שקיל וטרי בהם .יעש"ב בח"א .וכשאני לעצמי הנה באתי ללקט אורות מפניני אמריו ונלע"ד דבין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא פתח פתוח מצאתי כפתחו של אולם למאי דאתאן עלה ,ויכולים בני העיר לתקן ולהסכים כפי העולה על רוחם רוח דעת ויראת ה' ולהפקיר כל ממון הקדושין שלא כתקנתם ובשתים ועלתה להם ,אי מטעם מגדר מלתא והעמדה וקיום הדת ולא יעלה הפורץ עלינו ,ואי מטעם דנעשת התקנה בהסכמה ודעת כל אנשי העיר ,וזה לא מבעיא ללישנא קמא דפי' ר"ת דטובי העיר הוו בעירם למה שהוזכרו כמו גדולי הדורו בכ"מ ,וכמו שגדולי הדור הפקרם הפקר בכ"מ למגדר מלתא כך הפקרם הפקר וכו' ,וא"כ הרי דכל שהוא למגדר מלתא הפקר טובי העיר הפקר גמור הוא ,אלא גם ללישנא בתרא דרשאים להסיע היינו היכא דכבר התנו ביניהם בתחלה וה"ה אם באים עתה להתנות מדעת כלם וכמ"ש בפי' בסוף דבריו יע"ש .ועוד כשהשיב שאין כח ביד ראשי הקהל שבאו לשנות ולהטיל מס כתב הטעם דהאי רשאים להסיע היינו קיצתן שנהגו כן מקודם לכן ,או שהם עצמם באים לתקן תקנות מדעת כלם וכו' א"כ אם באו לתקן מדעת כלם שפיר דמי .עוד כתב אבל לשנות שלא מדעת כלם במידי דאיכא רוחא להאי וכו' ולא מגדר מלתא אין שומעים להם לעשות תקנה לעצמם שלא כתורה נקוט מיהא דאפי' למאן דס"ל דהאי רשאים להסיע קאי להיכא דהתנו כך מקודם ,וכפי מה שמצא כתוב ר"מ בשם ר"ת .וזאת שנית דבאותו נדון הוי רוחא להאי היינו עשירים ופסידא לעניים אפ"ה תלה הדבר שהתקנה לא היתה למגדר מלתא ,מזה משמע דאם היתה למגדר מלתא היו יכולים לתקן ואפי' שלא מדעת כלם ,כ"ש וקל וחומר בצירוף כל הטעמים הללו דהיינו שבתקנה כזו יש רוחא ופסידא להאי כמו להאי ואין לך מגדר מלתא גדול מזה ונעשת ברצון והסכמת כל אנשי העיר .ובדרך זו יכונו בשפר דברי הרשב"א בתשובותיו ,דבאלף ר"ו הקהל עשו התקנה מחמת הפריצים ובדוחק התיר בפעם ההיא וכמ"ש לעיל ,מ"מ הוצרך עוד להתישב בדבר זאת לפנים להיות שלא נעשת מדעת כל אנשי העיר ,ובתקנ"א כשרצה ללמד לנו דעת ולעשות תקנה מבלי שום פקפוק צוה לעשות התקנה מדעת כלם שעי"כ נכון לבם
קצז
למען דעת
.
קידושין ונישואין
בטוח ,וכל מי שיקדש נגד תקנתם אין במעשיו כלום והיו כלא היו ,וזה רמז לנו הרשב"ץ בהעתיקו דברי הרשב"א והם עצמם הנזכרים לעיל לעשות מדעת כל אנשי העיר להורות נתן דאעפ"י שהוא מכת המחמירים ודלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א ,מ"מ אם נעשת התקנה מדעת כל אנשי העיר שפיר דמי וכנ"ל ,לא זו בלבד שיכולים לתקן להפקיע ולהפקיר כל ממון הניתן לקידושין שלא כתקנתם והפקרם הפקר גמור אלא שחייבים הקהל לעשות תקנה כזאת באתרא דשכיח היזקא ולמיחש מיהא בעיא למען לא יחלל זרענו ח"ו וכמו שמצינו להרשב"א ז"ל וכן צוה הר"ש גאון .ואם באנו לחוש לסברת המחמירים למעשה על דבר שנחמיר בתחלתה נקל בסופה ,והדבר שנוכל לעשותו עפ"י תורתנו הקדושה ויש אתנו שרים רבים ונכבדים להתיר לכתחלה ,אך אם יום או יומים נעשה אותו באונס בלי משען ומשענה כי אז אין לנו על מי להשען ,ומה גם עתה דאתברר לנו הני טעמי תריצי תרתי לטיבותא מלבד כל האמור לעיל נכון לבי בטוח שכל הפוסקים יודו בזה. מעתה אשכחנא פתרי במה שעמדתי בעניי בדברי הרביז"ל באה"ע סי' כ"ח דמתחלה הביא רי"ו שכתב כל צבור יש להם כח לעשות הסכמה דכל המקדש בלא עשרה לא יהיו קדושיו קדושין ואחר זה העתיק דברי הריב"ש וסמיך ליה דברי הרשב"ץ ות' הרשב"א אלף ר"ו ,ואסיפא דמלתא דברי הרשב"א סי' תקנ"א .ולכאורה יש להרגיש שאחר דברי רי"ו דס"ל להתיר אפי' למעשה הו"ל להביא דברי הרשב"א בסי' תקנ"א תניא דמסייע ליה ואחריו דברי הריב"ש דאעפ"י שהתיר למעשה גם כן הוצרך על כל פנים הסכמת חכמי הגלילות וסמיך ליה דברי הרשב"א אלף ר"ו דכתב עוד צריך להתישב בדבר ,ודברי הרשב"ץ שמחמיר יותר מכולם שכל דבריו היו להלכה ולא למעשה וכך היתה המדה ,וזאת שנית בעיני יפלא איך העתיק הרב שתי ת' הרשב"א הנ"ל דכלאורה סתראי ננהו מן הקצה אל הקצה ,וכמ"ש לעיל ,ומשתק שתיק ליה הרב כאלו רוח א' להן .אבל לפי מה שכתבתי לעיל ניחא ,ודברי רבינו באו בדקדוק עצום ,ומריש כתב דברי רי"ו דלא בא בתקנה אלא דאם עבר וקדש שלא יהיו קדושיו קדושין וזו היא סברת מהר"י בירב ודעמיה מהאחרונים דדי בזה לבטל הקדושין אעפ"י שלא אמרו בפירוש שמפקירין ממון המקדש קודם הגעתו ליד המתקדשת וכן הליץ הרב כנה"ג בעד מוהר"ק דהתקנה היתה שכל מי שיקדש נגד תקנתם לא יהיו קדושיו קדושין ,ומדעתי דלא סיימוה קמיה דמוהריק"ו אלא שהסכימו והחרימו שלא לקדש אלא בעשרה ,ומזה הטעם חם לבו בקרבו בקנאו קנאת ה' וכו' ,וכן כתב מוהריב"ל בת' דאינו סותר דברי רי"ו במה שכתב משם הרשב"א שכל צבור יש להם כח וכו' לההיא דכתב הרב בת' תק"ן ונסתייע מוהריק"ו בשורש פ"ד דשאני התם דלא אמרו אלא שלא יקדשו אלא בעשרה ,לא כן כשאמרו בפירוש שאם קדש שיהיו קדושיו בטלין וכנז"ל. ואחריו יאיר נתיב דברי הריב"ש שלא זו בלבד דלדידיה לא יספיק מ"ש שאין קדושיו קדושין אלא אפי' אמרו בפירוש שמפקירים מעתה ומעכשיו כל ממון הניתן לקדושין נגד
קצח
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
תקנתם דס"ל דהפקרם הפקר להלכה ולמעשה ,אעפ"כ לפי חומר הנושא הוצרך להסכמת חכמי הגלילות ,ואחר סמוך העתיק דברי הרשב"א שאעפ"י שהורה למעשה עוד רצה להתישב בדבר וחתם דבריו בענין זה בדברי הרשב"ץ דלאו מלאו לבו להורות למעשה, אבל כל זה אינו כי אם בתקנת הקהל דהיינו טובי העיר עם הסכמת החבר עיר ,וטעם התקנה היא מחמת הפריצים וכמבואר בדבריהם זהו הטעם שחששו למעשה ,אבל אם התקנה נעשת מדעת כל אנשי העיר ומטעם מגדר מלתא ואמרו בפירוש שמפקירים ממון הניתן נגד תקנתם ,לא זו בלבד שיכולים להסכים אלא אדרבא ראוי והגון לתקן והביא ראיה מהרשב"א ת' תקנ"א דלא נגע ולא פגע עם ההיא דאלף ר"ו ושתיקת הרב מבלי להרגיש שום דבר באלו התשובות סגי בהכי להורות לנו דרב המרחק ביניהם וגבה טורא בינייהו וכנז"ל. אחרי הדברים והאמת האלה עת לדבר במה שהוקשה לי בדברי הגאון מור"ם בעל המפה באה"ע סי' כ"ח כתב וז"ל קהל שתקנו ועשו הסכמה ביניהם שכל מי שיקדש בלא עשרה או כיוצא בזה ועבר אחד וקדש חיישינן לקדושיו וצריכא גט אעפ"י שהקהל התנו בפי' שלא יהיו קדושיו קדושין והפקירו ממונו אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה ,ומאיש לוקחה זאת מוהריק"ו ז"ל ונצר משרשיו פ"ד .ולכאורה יש לדקדק דאם אמת היה דמקור דבריו מן המקדש יוצאים מוהריק"ו ז"ל למה חלק לנו את השוים? ופעם כתב חיישינן לקדושיו וצריכה גט והדר קתני אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה כנראה דתרתי מלי ננהו והאחד חמור מחברו ,ואלו מוהריק"ו ז"ל לא חלק ידע דכתב וחיישינן לקדושיו וצריכא גט ,ועוד אנכי חזון הרבתי דלע"ד הני מלי לא נגעו ולא פגעו בההיא דמוהריק"ו ז"ל ,ומריש נובין ונידוק בדברי מור"ם שכתב קהל שתקנו ועשו הסכמה ביניהם שכל מי שיקדש בלא עשרה או כיוצא בזה ,וחסורי מחסרא מה שאמרו בעלי התקנה מה יהיה משפט הקדושין הנ"ל ,ואם פירשו שלא יהיו קדושיו קדושין בכי הא ודאי לא אמרה למלתיה מוהריק"ו ,חדא דהביא ראיה לדבריו ,דאפי' חרגמ"ה לא אלים להפקיע הקדושין ,ואם רגמ"ה היה מפרש דבריו שהעובר על החרם לא יהיו קדושיו קדושין אה"נ דהקדושין היו בטלין וכמ"ש מוהריב"ל וכן ס"ל למוהר"י ביר"ב וסיעתו ועל גביהן וגובה להם הרשב"א ז"ל באלף ר"ו שכתב שהקהל תקנו שכל מי שיקדש בפחות מעשרה ועבר אחד וקדש הלכה זו העלה דאין במעשיו כלום וא"כ מה יוכיח הוכח מהרגמ"ה ותשו' הרשב"א סי' תק"ן דלא אמרו דבר בקדושין עצמם אלא שהחרימו שלא לקדש ,ועוד אם איתא דס"ל למוהריק"ו שמעשה דהרמ"ק הוה הכי, דהיינו שהחרים שלא לקדש והעובר על חרמו יהיו קדושיו בטלין ,היעלה על הדעת שתעלה חמתו ומפיו לפידים יהלוכו נגדו ומי שם פה לדבר כדברים האלה במקום שגאוני עולם ס"ל הכי? אלא ודאי דהכי אסברוה ניהלי שהחרימו שלא לקדש בפחות מעשרה ותו לא ,והוא הטעם דהתמרמר כ"כ דהרי בכדומה לזה אם עבר וקדש עבריינא הוא ופורץ גדר אבל מה שעשה עשוי מדי דהוה למי שעבר על חרגמ"ה ,ואם לזה כיון מור"ם ז"ל ויהיו
קצט
למען דעת
.
קידושין ונישואין
סוף תעודה א'
ר
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי
דבריו שהקהל הסכימו שלא לקדש אלא בעשרה והיינו דקאמר אם עבר אחד וקדש חיישינן לקדושיו וצריכא גט והם עצמם דברי מוהריק"ו אין אתנו יודע מהיכן יצאו גמר דבריו שכתב אעפ"י שהקהל התנו בפירוש להפקיע הקדושין והפקירו ממונו אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה ,ולא זו בלבד שלא בא זכרון הפקעת הקדושין והפקר ממון המקדש בדברי מוהריק"ו ז"ל אלא שמתוך דברי מור"ם נכר דמלי מלי קתני ולא ראי זה כראי זה ,וריש דינא חייש לקדושין וצריכא גט ,אתאן לסיפא לא כתב אלא דחייש למעשה ,ומדעתי דדברי מור"ם מיוסדים על ת' הרשב"א אלף ר"ו דפתח דבריו יאיר שכל מי שיקדש בלא עשרה דחסורי מחסרא והכי קתני :לא יהיו קדושיו קדושין וכגון דא רבו המחמירים דס"ל דאין כח ביד טובי העיר ואין כח בית דין יפה להפקיר הקדושין אלא בענין ב"ד אלים כר"א וכר"א לפיכך חיישינן לקדושין וצריכא גט .גם נוכל לפרש דבריו שכל מי שיקדש בלא עשרה יהיה עובר על חרם ותקנת הקהל ופשיטא דחיישינן לקדושיו וצריכא גט .והן הן הדברים הנאמרים באמת במוהריק"ו .אך חלק סוף דינא כשפי' בתקנתם דמפקיעין לקדושיו מניה ומפקירין ממון המקדש תורתו של הריב"ש היא .והא דחש הרב למעשה אין הטעם דמספקא ליה למעשה ,דהרי עין רואה תשובה נצחת את כל ונוכחת ,המלאה לה אותה להסכמת חכמי ראיות חזקות אלופות מסובלות אלא שלפי חומר הנושא נפש צדיק ִ ְ ָ הגלילות כי היכי דלמטי להו וכו' ולפ"ז דברי מור"ם אינם כנגדנו ,ואי בראשית מאמר אם יהיו דברי מוהריק"ו אינו ענין כלל לנדון דידן וכנ"ל .גם אם הם דברי הרשב"א רב המרחק כמטחוי קשת וכמ"ש לעיל יע"ש ,גם זו לטובה דחייש מר למעשה אפי' דבפירושא אתמר שמפקירין ממון המקדש והיינו דברי הריב"ש כבר מלתי אמורה לעיל דבנדון דידן ליכא למיחש מידי. המורם מהאמור שיש כח ביד בני העיר לתקן תקנה גמורה בחרם ששום ב"י קטון יהיה או גדול לא יקדש שם ב"י בתולה אלמנה וגרושה כי אם בנימוסי הקיר"ה עלי באר כל פרט ופרט באר היטב ,והעובר על תקנתם הוא פורץ גדר ומעתה ומעכשיו מפקיעין ומפקירין כל ממון הניתן לקידושין נגד התקנה .גם להזהירם בהזהרה גמורה שיאסרו הבנות כל כסף הניתן להן לקדושין שלא מדעת ורצון אביהן או אפוטרופוסיהן ,וכל זה בהסכמת ורצון כל בני העיר אנשיה וחכמיה כפתריה ופרחיה ,וזה בלי שום פקפוק ונדנוד אסור כלל ,אם מטעם דהוי למגדר מלתא ובכגון דא אפילו טובי העיר בהסכמת חבר עיר יש כח בידם להפקיר וכנ"ל כ"ש וק"ו אם נעשת בהסכמת כל בני העיר ,וכמו שנתבאר לעיל מפי סופרים אשר מפיהם אנו חיים ,ואם יעמידו כל חכמי ישראל בכף מאזנים נדון דידן ,ולו שקול ישקל דחמירא סכנתא ופרצא ח"ו קרובה לבוא ,ואין לך מגדר מלתא וקיום הדת גדול מזה ,והן בפרט שתקון האמור בפוסקים ,שהבנות יאסרו על עצמן כל כסף הניתן להן לקדושין בלי ידיעת ורצון אביהן והוא באחד ,לא יועיל ולא יציל דנפישי להו מצאיות אחרים כמפורש יוצא בנמוסי הקיר"ה חסיה נפשי שיסכימו עמי ויאמרו ישר.
רא
למען דעת
.
קידושין ונישואין וזאת אשר דבר להלכה הפותח בהצלה תחלה מפי יצאו הדברים קטן פורח. ולמעשה יעמדו דברי לפני מלכים רבני וגאוני הדור כסא כבוד תורתם נכון יהיה עד בלי ירח .והקול נשמע אליכם אישים אקרא קומו השרים משחו מגן לעזרת ה' ובזאת אני בוטח .ולא תהיה תה"ק למדרך כף רגל והנה יום בא בוער ויתירו אשת איש גמורה לשעיר המשתלח .ועינינו רואות וכלות וכסיל מתעבר מתפאר ומשתבח .ושכרם כפול ומכופל מן השמים ,עד תאות שר"ת נפשם הרמה אין הקב"ה מקפח .כעתירת עבד נרצע לכל יודעי דת ודין עומד ומצפה יום הראות הסכמתם ,אז ידלג כאיל פסח .כ"ד המקוה חסדי חי גואלי יומי ולילי הן תוי הצעיר אברהם אליעזר הלוי ס"ט בכמוהר"ר צבי זללה"ה
]ב[
תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף ,בעל חתם סופר ישאו הרים שלום לנופך ספיר ויהלום ה"ה הרב המאה"ג החכם הכולל טוביינא דחכימא ,צדיק ונשגב מעוז ומגדל נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה' אברהם אליעזר נ"י אלקי אברהם יהי' בעזרו אבדק"ק טריעסטא ריש מילין אמר הוצק חן בשפתותיו במ"ש דמהרי"ק שרש פ"ד דמחה לי' אמוחא דמהר"ם קאפסאלי היינו דוקא בעבר חרם התקנה דלא עדיף מחייבי לאוין אבל אלו הי' מהר"מ קאפסאלי מפקיר מעות הקידושין לא הי' המהרי"ק כועס עליו שהרי אית לי' עמוד לשען עליו הרשב"א ז"ל בתשו' סי' אלף ר"ו לפע"ד כיון האמת בזה בלי ספק אבל מה שמסיים פר"מ דלדינא מהרי"ק אזיל ומודה להרשב"א ז"ל דאי עשו תקנה להפקיר כסף הקידושין מועיל בזה יש לעיין דהנה עקרא דהא מילת' הוא מדקיי"ל פ' השולח הפקר ב"ד הפקר ואית' פ"ק דב"ב ח' ע"ב ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר הפועלים ולהסיע על קיצתן ושם במרדכי דף רמ"ב ע"ד סי' ת"פ מייתי ב' לשונות בשם ר"ת בלשון הראשון ס"ל שיכלו טובי העיר לחוד להסיע על קיצותן כי הפקרם הפקר כי כל טובי עיר למה שהובררו הם בעירם כגדולי הדור בדורם ושוב כ' אמנם אני מרדכי מצאתי בשם ר"ת רשאין בני העיר להסיע על קיצתן האי רשאין להסיע קאי פי' היכי דכבר התנו ביניהם אבל אם לא התנו כן אין כח בבני העיר להכריח א' מבני עירם למה שירצו ודקאמר הפקר ב"ד הפקר כגון ב"ד דר' אמי ורב אסי דאלימי לאפקועי ממונא כדאית' פ' השולח והא דאמרי' ובאת אל הכהני' וכי תעלה על דעתך וכו' היינו שבכל זמן שבדורם אין גדול כמותם אבל אם יש בדורם גדול כמותם אין בידינו להפקיע ממון עכ"ל ומהרי"ק שרש א' תופס במושלם כלישנ' בתרא דר"ת ואע"ג דמהר"ם אלשיך בתשובה סי' נ"ז שפך סוללה
רב
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף
על המהרי"ק מ"מ נראה פשוט בכוונת מהרי"ק ז"ל דההוא דיחרם כל רכושו דעזרא היינו לקנוס במגדר מלתא ולזה הורשה דוקא גדול שאין כמוהו כמו עזרא ובזה בעצמו מרמז לן הקרא ואלה הנחלו' אכל כי האי גוני אע"ג דנחלות גופי' שהנחילו אז לא הי' מענין זה אלא שמינוהו כל ישראל עליהם לדבר זה והי' אפטרופסי' על היתומי' כדאי' פ"ב דקידושין מ"מ מייתורא דקרא ילפי' נמי שיש להם רשות להפקיר והיינו גדולים כנשיאי' ובמגדר מלתא דוקא שהרשות נתונה להם מסיני אבל להרוויח להאי ולהפסיד להאי לא עד דאיכא כל העיר ומ"מ אם עבר א' אין בהם כח לקנוס אם לא הותנה בתחלה שכך וכך יהי' קנס העובר כהנהו טבחי דקרעו למשכיי' פ"ק דב"ב ולזה צריכי' ג"כ טובי העיר דאל"כ הוה אסמכת' כמ"ש המרדכי שם רמ"ג ע"א וראיתי במבי"ט סי' פ"ד שכתב דלא מקרי רווחא להאי ופסידא להאי אלא היכי שהרווחא ופסידא לאדם ידועים בשעת התקנה אבל כל שאינו ידוע בשעת התקנה לא מקרי רווחא ופסידא דכל אחד יחוש לעצמו וק' דא"כ מה מייתי מהרי"ק שם מפרוזבל דלהכי אמרי' פרוזבולי ובוטי לומר שאין כאן רווחא ופסידא כי הריוח הוא לכל עלמא ולמה לי' הא תיפוק לי' בשעת התקנה אין ניכר למי ירוויח ולמי יפסיד. היות כן לא אאמין שהמהרי"ק יודה להרשב"א בזה כיון שהחמיר מאוד בהפקר בית דין ונ"ל דמשו"ה כל הראשונים ז"ל הי' קשה עליהם לעשות מעשה בענין זה חוץ רשב"א סי' אלף ר"ו העיד שפ"א עשה מעשה לפני רמב"ן בענין זה כי נ"ל אפי' הסוברים שהפקר ב"ד הפקר גם בענין כזה וגם כל ב"ד אפי' אינם כרב אמי ור"א מ"מ נראה דאין זה מן התורה ומקרא דיחרם כל רכושו דא"כ מנ"ל הא דלמא סמוכים בעי' כי התם ומגדר מלתא כי התם אע"כ מדרבנן בעלמא הוא ולא מן התורה ואסמוכ' אקרא דעזרא וא"כ מנ"ל שתקנו להפקיע קידושין דמי עדיף ממכרן וקידש בדמיהן מקודשת דפירש"י דלהפקיע אשה מבעלה לא גזרו וחמץ דרבנן בשעות דרבנן וכה"ג ואפי' אם כל הציבור יסכימו מ"מ כיון דמן הדין הוה אסמכתא רק מפני התקנה ובההיא הנאה דצייתו אהדדי מאן לימא לן דהני סברות דאורייתא נינהי. ויעיי' מ"ש רמב"ן על התורה ס"פ בחוקותי על פסוק כל חרם ויעויי' במשפטי חרם שלו מ"מ הא נמי בנשיא ישראל כשאול המלך דמייתי הרמב"ן מיני' ועוד התם בגופו ולא בממונו דהרי הש"ס לא מייתי מיני' כ"א מקרא דעזרא ש"מ האי קרא לא יפדה מות יומת אמר אבל ממונו חמור דלמא נפיק מיני' בנין דמעלי דהרי ממון מסור אסור לאבדו ביד וגופו מותר ויעיי' בכתובות ל"ב ע"א ואין זה ענין למה שאמרו חז"ל גבי גדרות צאן דבני גד ההוא להקדים גופן לממונם אבל לעולם ממון חמור כמה פעמים. ותמהתי על מר ניהו רבא מדוע נקיט בשפולי גלימא דרישי' דדברי רמ"א דתלויי' באשלי רברבי כנ"ל ושביק סיפי' שהיא תקנה מוסכמת ואת העוברים היא חוסמת ללמוד את בנות ישראל לאסור הנאת הקידושין על עצמן אשר תעשינה שלא כדת הקודוסי וכן כ'
רג
למען דעת
.
קידושין ונישואין
ביש"ש פ"ג דקידושין סי' כ"ב בסופו אחר שהביא חבל נביאים כולם כמו שהביאם הרב"י סי' כ"ח מסיים וז"ל והנה משמע מדברי האחרוני' שאפי' למעשה יש תיקון לפוטרה בלא גט וכן נראה עיקור דנהי דאין כח בידינו להפקיר קידושי' מכח הפקר ב"ד דלא אלימי וחשיבי ב"ד דידן ואין כח ויש כמה ב"ד מקולקלי' שיבואו להתיר הערוה שלא כדין אבל כל מה שאסור עלי' הנאה פשיטא שאינה מקודשת וכו' עכ"ל לענינינו .הרי שגם הגאון דרב גוברי' כ' שאין כח ב"ד שלנו יפה להפקיר וע"כ מטעמי' הנ"ל שכתבתי ומ"מ הי' לו לפרש מ"ט לא יועיל הסכמת כל הקהל שאז אין כאן הפקר כ"א רצון הבעלים ואולי כלל זה בסוף דבריו משום גזירת ב"ד דלא מעלי והיותר נראה מ"ש לעיל משום דהוה רק אסמכתא ועוד נ"ל תינח על עצמם יכולי' לעשות ולקבל על עצמם אבל על בניהם והבאים אחריהם מאן לימא לן דיכולי' כזה מן התורה אם לא גדולי' כהלל בתקנת פרוזבל דמצי לתקן לדרי עלמא. ע"כ העצה היותר נכונה לפע"ד היא עצת זקנים מהרש"ל ורמ"א ז"ל כאשר כ' הרשב"א שלמד כן בביתו והוא שיוכרז בפומבי בחרם חמור על כל איש שיהי' שורר בביתו ללמוד בנותיו ביום שתגדל ותגיע לעונת נדרים תאסר על עצמה הנאת הקידושין שיבואו לידה ואפילו מדעתה אם הם שלא כדת הקודוסי' וראוי שיוכרז זה בכל רביע שנה כדי שלא יבוא לידי שכחה ואחזוקי אינשי ברשיעי ובעובר חרם לא מחזקי'. ואולי אם יארע דבר שנתקדשה שלא כדת הקודוסי' והיא אומרת על עצמה שעברה חרם ולא אסרה הנאת הקידושין על עצמה לא מיבעי' אם אמרה כן להשים עצמה מרשעת דאפשר דלא תאומן דאין אדם משים עצמו רשע אלא אפי' אמרה כן ע"ד וידוי באופן דמהימנת על העבר שעברה חרם או אפשר דאפי' להשים עצמה רשע מהימן לשווי' נפשה חתיכה דאיסורא אפשר דמ"מ אינה מקודשת כיון שהעדים שראו הקידושין שהי' שלא כדת הקודיסי' והם הי' סבורי' מסתמא נדרה הנאת הקידושין כדת הקהל א"כ חשבו ששיחק והיתל בה ואין כאן עדי קידושין ומה שאמר' אח"כ שלא נדרה הנאה אע"ג דמאמיני' לה שכן האמת מ"מ אין כאן עדי קידושין וזה צריך עדיין עיון וברור אם נצטרך לזה. ולפע"ד ודאי היכא דא"א בענין אחר טוב וישר עכ"פ לתקן מה דאפשר ע"י הפקר ב"ד אבל הכא דאפשר לתקן כמ"ש רמ"א והיש"ש הנ"ל מהיכי תיתי להכניס נפשינו במחלוקת הפוסקים באיסור ערוה החמורה .ועוד נ"ל דאפי' הסוברים בהפקר ב"ד מועיל בזה"ז מה"ת מ"מ יודו שלא יועיל רק אם א"א בענין אחר אבל אם אפשר לא מגמרא ומקרא אבע"א גמרא מדאמרינן בכל מקום תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל שוי' לבעילתו ב"ז ופירש"י רבנן אפקרי' לזרעי' והיינו ע"כ מתורת הפקר ב"ד והשתא ק' כיון דע"כ בלא"ה צריכי' להפקר ב"ד משום ביאה א"כ למאי הלכתא תקנו לומר כדת משה וישראל דהוי כאלו התנה ע"מ שירצו חכמי ישראל כמו שפירש"י ותוס' ותיפוק לי' משום הפקר ב"ד אלא ע"כ כיון דאפשר לתקן בלא הפקר ב"ד על ידי שיתנה תנאי ע"מ שירצו חכמי ישראל
רד
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף
הכי עדיף טפי ומ"מ בביאה שאין תנאי דאי קדיש נמי בכסף מ"מ בועל סתם אח"כ וא"א לתקן שיתנה כל ימיו בכל בעילה ובעילה ולומר כדמו"י ע"כ אתאינן להפקר ב"ד. ואבע"א קרא מדהוצרך מרע"ה לתנאי כפול עם בני גד וב"ר ותיפוק לי' משום הפקר ב"ד דהא ילפי' מואלה הנחלות אשר נחלו עיין בפ' השולח וא"כ כיון שמרע"ה גזר בכח הפקר ב"ד שאם לא יעברו לא יותן להם ואם יעברו הפקר להם נחלת הירדן מה צורך לדיני תנאי כמוכר ולוקח בשלו אע"כ היכי דאפשר בשום אופן אין רשות לב"ד להפקיר שלא כדין וזה נ"ל אפי' להסוברים שגם ב"ד בזמן הזה יכולים להפקיר ומכ"ש השתא דאיכא פלוגתא דרבוותא ומצד הדוחק באנו לסמוך אהמקילין אמאי לא נעשה על צד היותר טוב האפשר. והאמת שזה הוא רק תקנה לחצאין תינח קדיש בכספא ולא בעל אבל אם גם בעל ע"י הקידושין שהם שלא כדת הקודוסי' ואח"כ יבולע הדבר למלך הארץ ויבטל הנישואי' מאי איכא למימר דאפי' אם הי' הקידושי' באיסורי הנאה מ"מ מתקדשת ונישאי' ע"י הבעילה ואפילו אם תאסר עלי' גם הנאת הבעילה מ"מ כיון שעברה על נדרה וניהנית הרי היא מתקדשת דלא עדיף נדרה ואסרה מחייבי כריתות דאיכא למ"ד דקידושין תופסי' בה וכרת דנדה לכ"ע וביאת חייבי לאוין לכ"ע דאע"ג דעביד איסורא בביאת' מ"מ מתקדשת ונישאי' בה ולא דמי למקדש בכסף של איסורי הנאה דאע"ג דעברה ונהנית אינה מקודשת התם לא יהיב לה ולא מידי דעפרא בעלמא היא בשעת נתינה ואם היא עוברת אח"כ ומתקשטת בו מאיסורא קא ניהני' ומעלמא קא זכי' ולא מנתינה דידי' אבל בביאה לא שייך הא חדא דקידושי ביאה לאו משום הנאה אתאינן עלה אלא מגז"ה ובעלה ועוד הרי ניהני' עכ"פ כמתעסק בחלבי' ועריות שכן נהנה .א"כ פשיט כביעא בכותחא דלא מהני' הך תקנתא לנישואי' ובעילה. אמנם נ"ל שגם תקנתא דפר"מ לא היתה אלא לקידושי כסף דשייך בי' הפקר ב"ד הפקר דמטעם זה אתא עלה הרשב"א וכל הגאונים אבל לשויי' בעילת זנות כל כמיני' והש"ס מתמה תינח קדיש בכספא דשייך הפקר ב"ד קדיש בביאה מא"ל יעי' ריש כתובו' בסוגי' דצנועות ולא נ"ל דשייך בתקנות הקהלו' כל המקדש על דעתא דרבנן מקדש ושווי' בעילתו זנות ויעיי' מ"ש מורי נ"י בהפלאה על מס' כתובות. ומריש הוה אמינא להביא ראי' דשייך בתקנת הקהלות ג"כ כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש מהא דאיתא במרדכי דקידושין דף רמ"ו ע"ב סי' תק"ל בשם ר"ש מיינבל דמי שאמר שראה שזינתה אשתו כופין אותו ומשמש עמה משום חרם רגמ"ה שלא לגרש בע"כ ואמרי' שמא עיניו נתן באחרת כמו במשנה אחרונ' דסוף נדרי' והובאה ג"כ בהגה' מיימוני פכ"ד מאישו' אות יו"ד ויעיי' בכה"ג במיוחסת סס"י קל"ג והנה בר"ן סוף נדרים אמתניתין דטמאה אני לך הקשה וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה ותי' אפקועי רבנן לקידושין מיני' וחזר והקש' נבעלה לפסול לה מא"ל ומסיק דלא מצית לשווית נפשה
רה
למען דעת
.
קידושין ונישואין
חתיכה דאיסורא היכי שהיא משועבדת לו עכ"ד רצונו שהיא משועבדת להשאר תחת בעלה מבלי להתגרש ע"פ רצונה והנה אותה הקו' בעצמה ק' על מהר"ש הנ"ל וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה הוא ראה שנבעלה ואיך לא תאסר עליו ועוד דקו' הר"ן על האשה לא ק' כל כך דהוה שב ואל תעש' דאשה קרקע עולם היא משא"כ על האיש קשה טפי שהוא קום ועשה וע"כ כתי' הר"ן ותי' שני שא"א לשווי' נפשה חתיכה דאיסורא היכי שהיא משועבדת לו לא שייך הכא שהבעל אינו משועבד לה שהרי מן התורה יכול לגרשה בע"כ וע"כ כתי' הראשון של הר"ן זצ"ל דאפקועי לקידושין מני' ועשאוה כל הבעילות זנות וא"כ נ"ל כי היכי דבחרגמ"ה עשו כן ה"נ יש לעשות כן בכל עיר ועיר ומנהגי'. אבל האמת יורה דרכו דאין זה שום סברא לומר כן ויותר נח לומר דהשתא דתיקן רגמ"ה שלא לגרש בע"כ ממילא בשעת קידושין משעבד עצמו לה שלא לגרשה אלא מרצונה והדר ה"ל בעל כאשה שלא מצי לשווי' נפשי' חתיכה דאיסורא במקום שמשועבד לה אבל לעולם לא אלימי דרי בתראי לשווי' בעילת זנות כלל ]כי לא מצינו להם אלא בהפקר ממון אבל הפקר זרעו ולעשות בעילתו ב"ז לא שמענו מהם והנה צ"ע מנ"ל לחז"ל שיש כח ביד ב"ד להפקיר זרעו של אדם דבקרא יחרם כל רכושו כתיב ובמ"ק פ' ואלו מגלחין מצרכינן קרא דלמטינן ומרטינן שער ועבדינן הרדפה וא"כ מנ"ל להפקיר זרעו וצ"ל דנפקא לן מקרא דכל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה כי מות יומת וכמ"ש רמב"ן עה"ת ובמשפטי החרם שלו וכיון שיש רשות להמית מכ"ש להפקיר רק זרעו .והנה הך קרא פשיטא דלא קאי אלא על נשיא שבישראל שאין עליו אלא ה' אלקיו וכמ"ש רמב"ן עה"ת דאלת"ה מ"ט מייתי הש"ס מנחמי' דמרטינן שער הא אפי' מות יומת אע"כ קרא במלך ונשיא לכן מייתי מקרא דנחמי' והוי פשיטא להש"ס דנחמי' לא יכול להמית על חרמו כיון דהוי עזרא בדורו כמבואר בגטין נ"ט ע"א וזרובבל ואנשי כנה"ג ומיני' דלהפקיר זרעו דנפקא לן רק מק"ו דקרא דכל חרם לא מצי ב"ד בדורות האחרונים כלל וכלל וכ"ע יודו בזה כיון דלא מצינו בפירוש להתיר ומ"מ הואיל ולא מצאתי לי חבר בזה ומסברא אני אומר כן אינני מחליט זה מ"מ כל הרוצה לעשות מעשה להקל בערוה נגד זה יראה להביא ראיות להתיר כיון שאין ההיתר מפורש[ ויעיי' ביש"ש פ"ב דיבמות סי' י"ח. היוצא מזה בין למר נ"י שרוצה לתקן להפקיר כסף קידושין בין לדידי שיהי' התקנה שתאסר על עצמה הנאת הקידושין לעולם אינה אלא תקנה לחצאין לקידושין בלא בעילה. אח"ז מצאתי בלבוש א"ע ססי' כ"ח כ' וז"ל אע"ג דקיימ"ל בכל מקום הפקר ב"ד הפקר מ"מ בקהל שעשו תקנה ביניהם וחיזוק גדול שכל מי שיקדש בלא עשרה או כיוצא בזה יהי' הקידושין מופקעים והדמי' יהי' הפקר וכאלו לא נתנו והפקירום בכל מיני יפוי לשונות של הפקר ועמד א' ועבר וקידש אע"ג דמדינא לא הוה קידושי' ה"מ להלכה אבל למעשה לא רצו החכמים לעשות מעשה להתירה בלא גט משום חומרת א"א וצריכה גט וכן אנו נוהגי' בכל מקום אשה שנדרה הנאה מאיש אחר או סתם שנדרה כל מה שיתנו לה שלא בפני
רו
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
תשובת הרב חיד"א
פלוני ופלוני יהי' עליה איסור הנאה ועבר א' וקדשה אעפ"י שקבלתו אינה מקודשת וה"ל כאלו קדשה באי' הנאה דאורי' שהרי הנדר חל מן התורה עכ"ל ומ"מ צריך להתישב ללמד דעת את העם באיזה לשון תאמרי שיהי' אסור בהנאה וכל שערי חכמה פתוחים לפני פר"מ. והנה עדין לא הראיתי מכתבו לשום א' מרבנים אשר סביבותי עד עת בוא דברו שנית או לעשות סנגורי' לדבריו הראשונים או להסכים עם מה שכתבתי ופקודתו אשמור לעשות אז כרצונו וחפצו וחפץ ה' בידו ויצליח. מ"ד נגהי ליום ד' ב' דר"ח אלול תקס"ד לפ"ק
משה"ק סופר מפפד"מ
]ג[
תשובת גאון עוזנו הרב חיד"א הסכמת מורי הרב הגדול הגאון המפורסם סבא דמשפטים כמוהר"ר חיד"א זלה"ה ח' זיו ש' כ"ל היש"ר לפ"ק חזה הוית את השאלה ואת אשר נגזר עליה תשובה שלימה מחמיד לבא רצוף אהבה הרב הכולל וחין ערכו מי ימלל כמוהר"ר אליעזר אברהם הלוי נר"ו ויודע כל שער עמי כי זה לי יותר משנה וחצי אחוז בחבלי הא גופא קשיא השתא קשיא רישא ולמחר כריס"א ולבר מגופא מיני עצב"י בשמי"ם ורו"ס ולענה וגם עד זקנה באופן כי אין בי כח ולא עלתה ארוכ"ה .במשא ומתן של הלכה .הן שתי ידים מצע"ר שבתו דלא מציא פסיא קני"א .ואולם כמעט שעברתי על כל דברי המורה נר"ו. ולענין דינא אני בעניי מסכים הולך דבנד"ד ]דבנידון דידן[ שהוא קיום דת וח"ו אפשר לבא לידי קלקול גדול אין די בא'ר כ"ע ]כולי עלמא[ מודו דיכולים לתקן כל הציבור עם רב המקום ,וכל יודע ספר ,והיו כלא היו אפקעינהו לקידושי חרס את חרסי ,ויכתבו בהסכמה בפירוש באר היטב. ולרוב החולשה וכאבי נעכר שפל ונשבר ,ואת החותמת רישומו ניכר ,עמד קנה במקומו נקיט נפשיה בקצירי ,הצעיר וזעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט
רז
למען דעת
.
קידושין ונישואין
]ד[
תשובה ראשונה מאת רבי ישמעאל הכהן ממודינא
2
חזרתי אל המקרא ותחלה אומר דעדיין לא נתקררה דעתי דמ"ש מר נ"ח ע"ד הרמ"א בסי' כ"ח סכ"א דתרתי דיני נינהו וריש דינא דוקא הוא נדון מהריק"ו ועליו דוקא כתב ד... ... אבל סוף דינא אשר עליו כתב דיש להחמיר לענין מעשה אינו ענין עם נדון מהריק"ו ומוצא דבר זה הוא מהרשב"א סי' תק"ן ואלף ר"ו והתשב"ץ ח"ב סי' ה' והריב"ש סי' שצ"ט וע"כ הקל הרמ"א בשני יותר מן הראשון דאל"כ ליערבינהו וליתנינהו והראיה דבתחלה אמר שצריכה גט ולבסוף אמר ויש להחמיר לענין מעשה לבד שאני א"ו דדוחק הוא לפרש כן מתרי טעמי חדא דעל סוף דבריו ציין מהריק"ו שורש פ"ד ועוד דאשמעינן דכל דבריו הם דבר א' דאל"כ לא היל"ל אע"פ וכו' בלא וי"ו אלא היל"ל ואע"פ וכו' בוי"ו ... ... .... ... עוד כתב מעכ"ת לחלק בין תשו' הרשב"א סי' אלף ר"ו דאע"פ שהסכים שיכול לבטל הקידושין ...סיים דצריך להתיישב בדבר התם מיירי דלא עשו אלא תקנת הבנות משא"כ בתשו' סי' תקנ"א וס"ל דהפקר הפקר מ"מ לענין מעשה יש להחמיר ...ואכתוב מה שעמד בישוב דברי הרשב"א תקנ"א דהתיקון היה נצרך מחמת אימת המלכות כמוזכר בדברי השואל ...אומר שיכולי' לתקן להבא להפקיר ממון הקידושין ונסתייע מעכ"ת לחילוק זה מהמשך דברי מרן שם דאחר שהביא דברי ...ותשו' ריב"ש הנ"ל ותשו' הרשב"א אלף ר"ו ותשו' הרשב"ץ הנ"ל דכולם פקפקו קצת בתקנת להפקעת הקידושין העתיק אח"כ תשו' הרשב"א סי' תקנ"א הנ"ל שהתיר בפשיטות למעשה להיות הנדון ההוא גזרת מלכות והוסיף ע"ז מעכ"ת דה"ט דהתשב"ץ ח"ב ס' ה אחר שכתב ושמענו שלא נעשה מעשה סיים וז"ל והרשב"א כתב שהצבור יכולי' להפקיר כל ממון וכו' ובתקנה זו יתבטלו הקידושי' לגמרי וכו' ע"ש והיינו ההיא דתקנ"א והבין מעכ"ת דמסידור דברי' אלו נר' דבכגון זה יודה לו הרב והטעם כדאמרן עכד"ת וגם בזה אא"מ לא ירד ביני /הכל /אתו ...דהרואה יראה דבדברי השואל שם לא זכר שהיה בדבר שום אימת מלך רק כתב ש...הו המלך לדון דין זה וגם מתשו' שהשיב הרשב"א ע"ז לא דיבר מאימת מלך כלל אלא נתן לתקנה ...ת כלל דאם .2המכתב הוא אוטוגרף ובראשו נכתב" :הועתק" .על פי מראהו הוא טיוטה וכנראה שהגליונות שבצדדיו הוכנסו בעותק הסופי לתוך המכתב ,ומכל מקום העתקתי אותם בתוך סוגרים מזוותים > < . תחילת המכתב נכתבה באיטלקית ,וזה תרגומה החופשי" :אל כבוד ...קבלתי את מכתביך מר"ח מרחשון בו אני רואה את ההיתר שנתת משום שלום מלכות לשניים עשר נציגים של ה'קהל' לכבוד אירוע המלכת המלך, שליט אוסטריה .אני מסכים להוראתך ואני מצרף את ההסכמה למכתבי זה ,למרות שלפי דעתי "בקושי התירו" לפי מה שניתן להבין מהרקע של הסיפור .בנוסף לכך ,בענין הקידושין עלי להעיר כי ...עבור הסיבות שעליהן הערתי במכתב הקודם .למרות זאת ברצוני מן הראוי לחזור על עניין זה .כי בזמן ההוא קצרתי כי טרוד בטרדה גדולה ,לכן מן הראוי לחזור ביתר פירוט .בתשובתו של מעכ"ת ."...
רח
הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי
.
תשובה ראשונה מרבי ישמעאל הכהן
ירצו הקהילות לגדור בפני תקלות אלו )דהיינו שלא ינהגו מנהג רמאות בקידושין( עשו תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה מע/ ... ...הכל /ממון וכו' ומה שנסתייע מר נר"ו מהמשך סדר דברי הרב"י תמיהני עליו על מה סמך ע"ז סמוכי' דאוריי' ובפרט דהרב"י לא רמז כלל בדבריו אימת מלכות וכמו כן בתשו' התשב"ץ לא הזכיר כלל שום רמז מאימת מלכות ודבריו ברורי' דבתחילה כתב דאע"ג דמסתברא דכל ב"ד בעירו יש לו כח כב"ד הגדול להפקיר ממון בשביל תקנה דהפקר ב"ד הפקר כדאשכחן גבי פרוזבול עכ"ז דמשום חומר עריות יש לחוש דשמא בעי' ב"ד דאלים כר"א ור"א ואם לענין ממון בהפקעה זו אנו סומכים בכל ב"ד אפ"ה לענין קידושי' יש להחמיר דומיא דמ"ש בפ' המדיר וכו' ובפ' כל הגט דתנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא וגבי איסורא לחומרא ,ומפני שאנו מדמי' לא נעשה מעשה .וכן שמענו שלא נעשה מעשה לעולם בדבר ע"כ .וא"כ יש לנו למיזל לחומרא מספיקא דשמא דוקא לגבי ממונא כמו גבי פרוזבול סמכי' להפקיע ממון בב"ד שבכל עיר משא"כ בענין קידושי' דחיישי' למ"ד דלא חשיב להפקיר ממון אלא דוקא בב"ד ...כב"ד דר"א ור"א דבאמת הא מילתא תלייה בפלוגתא בין הפוסקים כמ"ש המפרשי' וכמו שהאריך בזה מהריב"ל בח"א בתשו' אחרונה ע"ש והיינו ע"ז הוסיף התשב"ץ שם וז"ל ואע"פ שהרמב"ן נשאל ע"ז ע"ש והשיב דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וא"כ מה שראוי לדון בזה הלכה למעשה הוא שאם רוצה לכנוס צריך קידושי' אחרים ואם פשטה ידה וקיבלה קידושי' מאחר צריכה גט משניהם וכו' ע"ש ...דאע"פ שהרמב"ן נשאל וכו' והשיב וכו' עכ"ז אין לסמוך עליו להלכה למעשה מאחר דהדבר תלוי במחלוקת וא"כ מה שראוי וכו' הוא שאם רוצה לכנוס וכו' זהו תוכן כונת תשו' התשב"ץ באופן דאין שום סיעתא מכל זה החילוק שרוצה להמציא מעכ"ת והן אמת דצריך ביאור במה שסיים ע"ז וז"ל והרשב"א כתב בתשו' דהצבור יכולי' להפקיר כל ממון שינתן לשום אשה הפקר גמור אא"כ תקבלם מתחילה מדעתה ומדעת אביה וכו' הכל כמו שירצו ובתקנה זו נתבטלו הקידושי' לגמרי וכמ"ש דלכאו' זהו נגד מ"ש מתחלה להלכה ולמעשה אף בלא"ה צ"ע ליישב תשו' הרשב"א הנ"ל עם מ"ש שם סמוך ונר' בסי' תק"ן דלכאו' סתרי אהדדי דשם כתב דאע"פ שיש תקנה בעיר שלא לקדש בפחות מיו"ד דלמא עבר וקידש וכו' דמשמע דחיילי הקידושי' ואי לזאת היה מקום לתרץ דשם לא מיירי דהפקירו הקידושי' אבל אכתי ק' ממ"ש בסי' אלף ר"ו דהצבור וב"ד שבני עירם יכולי' להפקיר ממון הקידושי' ומעשה היה בעירו ודן לפני רבו הרמב"ן והודה לדבריו וסיים ע"ז עוד צריך להתיישב בדבר ע"כ. ..למה עדיין הדבר שקול ולא החליט ההיתר נגד מ"ש בסי' תקנ"א דלא פקפק כלום בדבר, ע"כ נלע"ד דשאני נדון דסי' תקנ"א דכתב שם וז"ל ואילו רצו לתקן לגדור בפני תקלות אלו יעשה תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה ועד עולם וכו' ...ע"כ וא"כ י"ל דדוקא ב"ד ...דהסכימו כולם על אותה תקנה א"א לשו ...לחזור בו וזה משום דאע"ג דלא הסכימו כולם אלא בדיבורא בעלמא מ"מ בההיא הנאה דצייתי אהדדי גמרי ומקנו כמ"ש הרא"ם
רט
למען דעת
.
קידושין ונישואין
בפסק הקראים בתשו' סי' נ"ז דף צ"ז ריש ע"ג וכ"כ מהריב"ל ח"א דף ק"ם ריש ע"ג ע"ש דכתבו כן ליישב הבריי' דב"ב דף י"ד לדעת ר"ת דפי' דמ"ש שאין בני העיר וכו' קאי אסיפא דקתני ולהסיע על קיצתן ע"ש וע"כ דוקא בכה"ג החליט הרשב"א בלי שום פיקפוק דהתקנה קיימת משום דגם ר"ת ודעימיה מודים בזה כמו שכתבתי משא"כ בסי' אלף ר"ו דמיירי בקהל שעשו תקנה זו ולא פירש שעשו תקנה זו במעמד כל אנשי העיר בזה אע"פ שהרשב"א נטה אחר דעת הרמב"ן דס"ל דתקנתם קיימת משום דס"ל דרשאין וכו' ארישא קאי עכ"ז סיים דמ"מ עדיין צריך להתיישב בדבר משום דחש לדעת ר"ת ודעימיה ומעתה עפ"ז מתיישבי' סוף דברי התשב"ץ דסיים והרשב"א כתב וכו' והיינו בתשו' דסי' תקנ"א הנ"ל דמיירי דנעשית ההסכמה בהסכמת כולם ודוק ,ודע דמדברי תשו' הרשב"א דאחר שכתב ואילו רצו לתקן וכו' יעשו תקנה במעמד כלם ויפקיעו מעתה ועד עולם הקידושי' סיים וז"ל וכן מצאתי לרב שרירא גאון שכן נהג הוא ואבותיו וכו' >נלע"ד להוכיח דאע"ג דהוכחנו לעיל דאם לא הסכימו אלא שלא לקדש בפחות מיו"ד הפקירו הממון אם עבר וקידש קידושיו קדושי' מ"מ אם הסכימו בפי' שכל המקדש בפחות מי' לא יהיו קידושיו קדושי' הו"ל כאילו בפי' הסכימו להפקיר ממון הקידושי' ומנא אמינא ממה שמצינו