‚‰Š‚ƒ‚–ƒ˜Š—–Œ‚˜‡

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬ ‫בתחילת המאה התשע ֿ עשרה‬ .„·Ï· ˙„‰ ˙„ÒÂÓ È„È· ÔÈ‡Â˘È ‰„ÈÏ ÌÂ˘È¯ ÈÒ˜Ù Âω ̘È˙Î ÌÈÓÈ· ȂȈ È„È· ÂÏÂÎ „˜Ù‰ ÔÎ ÏÚ ,˜‰·ÂÓ 'È˙„ ÒÎË' ¯Â˙· ˜ÂÁ‰ ÈÈÚ· ¯Î‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙ÂÎÓÒ‰ ˙‡ ¯˙‡Â ¯˙‡ Ïη È„ ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ·¯ È„È· „Șى ‰Ê ‚‰Â .˙„‰ Ï·˜Ï ˙¯˘Ù‡ ‰˙ȉ ‡Ï ‚Âʉ È·Ï ¯˘‡Î ,ÌÈ„Â‰È ˙‚ÂÊÏ ÔÈ˘Â„È˜ ¯„ÒÏ ˙È„ÚÏ·‰ ·¯ È„È· ‰ÓÂ˙Á ‰„ÂÚ˙ ÂٯȈ ̇ ‡Ï‡ ,˜ÂÁ‰ È„È· Ì‰È‡Â˘È· ˙ÈÓ˘¯ ‰¯Î‰ ‰Ê ‚‰Â .ÂÏ˘ ÌÂ˘È¯‰ Ò˜Ù· ÚÈÙÂÓ ÌÓ˘Â Ï‡¯˘È ‰˘Ó ˙„Π‡˘È ̉˘ ‰Ïȉ˜‰ ·¯‰ „È· ‰È‰ 'ϘȯˇÓ'‰ ÈÒ˜٠ωÈ ;‰„ÈÏ ÌÂ˘È¯ È·‚Ï Ì‚ ˙¢ ˙ÂÈ„Ó· ÌÈȘ ˜ÂÁ ÈÙÏ ÌÈίÚ‰ ÔÈ‡Â˘È ̉ ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ,˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ .‰Ïȉ˜ ÏÎ Ï˘ „"·‡ ‰˘‡‰Â ˘È‡‰ .¯ÎÂÓ È˙„ „ÒÂÓ ¯Â˘È‡· ‡Ï˘ ,¢Ú ‰· ‰È„Ó· Û˜˙‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ Ò˜Ù· ÌÈ‡Â˘Î ÌÓ˘Â¯ ‡Â‰Â È˙Ï˘ÓÓ „Ș٠ÈÙ· ÌÈ·ˆÈÈ˙Ó ‡˘È‰Ï ÌȈ¯‰ .ÈÓ˘¯‰ ÔÈ‡Â˘È‰ χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Π¢Ú ‡Ï˘ ÔÈ‡Â˘È ˙χ˘· ˜ÒÂÚ‰ Ô¢‡¯‰ È˙Îω‰ ¯Â˜Ó‰ ‰˘È‡Â ˘È‡" :Ú"¢· ‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰Ï ‰Ú¯Î‰ Â˙˜ÈÒÙ˘ ,˘"·È¯‰ ˙·Â˘˙ ‡Â‰ Ïη ‰Ê ÌÚ ‰Ê ÌÈ„ÁÈÈ˙Ó˘ Ù"Ú‡ ÌÈÈ‚‰ ˙˜ÂÁ· ‰ÊÏ ‰Ê ‡˘ ,˙¯ÈÊ‚‰ Ò‡· ¯ÈÓ‰ ÔÈ‡Â˘È ˙χ˘ ‰˙ÏÚ ‰˙Ùˆ ¯˘‡Î ."ÔÈ˘Â„È˜ ÌÂ˘Ó ÌÈ˘˘ÂÁ Ôȇ ,ÏÎ ÈÈÚÏ ÌÂÈ ,‰Ï‡ ÔÈ‡Â˘È Ï˘ È˙Îω‰ „ÓÚÓ· „ χ¯˘È ÈÓÎÁ ,ÍÏȇ ˜"˙ ˙˘Ó ,ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ· ÔÈÁ·‰Ï ˘È˘ ¯Ӈ˘ Âȉ .˘"·È¯‰ ˙˜ÈÒÙÏ Ì˙¢‰Ï ̇ ¯Â„‰ ÈÓÎÁ ˜ÏÁ ˙‡ˆÏ ‰˘ÚÓ Ì¢ ̉· Ôȇ˘" ÔÈ‡Â˘ÈÏ ,˙¯Á‡ ˙„ ˙ÂÒÁ· ͯÚ‰ ÒÎË Ï˘ ÔÈ‡Â˘È .1 "˙„‰ ÏÏÎÓ

‫תולדות הנישואין האזרחיים במדינות אירופה‬ ‡˘È‰ ‚ÂÊ ÏÎ ;ÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ÌÂ˘È¯ ˜ÂÁ ˙Ù¯ˆ· ˜˜Á (1701) ‡"Ò˙ Ë·˘· '· ÌÂÈ· ÍÏÓ‰ .‰È„Ó‰ ‚Ȉ ψ‡ Ì˘¯È‰Ï ÏÈ·˜Ó· ÍÎ ÏÚ ¯È‰ˆ‰Ï Íȯˆ ÌÈÈ˙„ ÔÈ‡Â˘È· ‫ טען שאמנם ההבחנה היא‬,‫ סי' מו‬,‫ ונציה תנ"ז‬,‫ שו"ת דרכי נועם‬,(‫תמ"ד‬-‫ אב"ד קהיר )ש"פ‬,‫ רבי מרדכי הלוי‬.1

‫קנז‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

˙Á˙ ¢·Î˘ ˙ÂȄӉ ÒÊχ ˙Ù¯ˆ È„Â‰È ÏÎ ˙‡ ·ÈÈÁÓ‰ ˜ÂÁ ¯È·Ú‰ 14Œ‰ ÒȇÂÏ 15 ÍÂ˙ - ÂÓ˘¯È ("‰·Â˙Î") ÔÈ‡Â˘È‰ È¯Ë˘ ˙‡ ÌÈÓ˘Â¯‰ ÌÈ·¯‰˘ ,˙Ù¯ˆ Ï˘ ‰„È Û˜Â˙ ÂÏ ‰È‰È˘ È„Î ,ÔÂȯˉ „¯˘Ó ¯Â·Ú· ˙Ù¯ˆ ÔÂ˘Ï· ˜˙Ú‰ - ‰Â˙Á‰ ÌÂÈÓ ÌÂÈ ÂÙ˙È˘Â Ôȯ¯ÂÚ ‡ÏÏ ˜ÂÁ‰ ˙‡ ÂϷȘ ÌÈ·¯‰Â ˙ÂÏȉ˜‰ ·Â¯ ËÚÓÎ .2 ȘÂÁ ÈËÙ˘Ó ÔÈ‡Â˘È‰ ˙ÎÈ¯Ú˘ ˘È‚„‰Ï ˘È .3 ÔÂȯˉ „¯˘Ó ‰ÈȯÈÚ‰ ÌÚ ‡ÏÓ ÔÙ‡· ‰ÏÂÚÙ .˙È˙„‰ ‰˙¯Âˆ· ‰¯‡˘ ÌÓˆÚ ‰˙ȉ ÍΠ,„ω ˙È„Ó ÏÚ Ì‚ ¯‡˘‰ ÔÈ· ˙΢ÂÓÓ ‰Ù˜˙ ËÏ˘ 14Œ‰ ÒȇÂÏ ˙·˜Ú· ,‰Îω‰ ˙¯‚ÒÓ· ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ÔÈÈÚ· „ ‰· ‰¢‡¯‰ „ω ˙È„Ó ÌÈÊ‚Â˯ÂÙ‰ ˙·È˘È ÈÓÎÁ „ ‡"ˆ˙ ˙˘· .ÂÊ ‰È„Ó· ‰Ï‡Î ÔÈ‡Â˘È ¯˘Ù‡Ó‰ ˜ÂÁ È„Î ˙¯Á‡ ¯ÈÚÏ Íω ¯ÈÚ· È¢ ‰È‰˘ „Á‡ ıȯ٠˙„‡ Ì„¯Ë˘Ó‡· 'ÌÈÈÁ ıÚ' ‰‡˘ "Â·Ï Ô„ʷ Íω" ‡Â‰Â ,Â„Ú·Ó ˙‡Ê ÂÚÓ Ï‰˜‰ È˘‡¯ .Â˙˘‡ ÏÚ ‰˘‡ ‡˘ÈÏ Â¢‰ ̉ȯ·„ ˘‡¯· :ÌÈ„„ˆ ‰ÓÎÓ ÔÈ‡Â˘È‰ Û˜Â˙· „ ¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ .̉È˙Âίڷ ·¯‰ ͇ ,ÔÈ˘Â„È˜Ï ˘Â˘ÁÏ Ôȇ˘ ‰ÊÎ ‰¯˜Ó· ÚȯΉ˘ ˘"·È¯‰ ˙·Â˘˙· ¯Ó‡‰ ˙‡ ˙È· È‚ÂÂÈÊ ÔÈ·Ï ‰ÈÈÒΉ È‚ÂÂÈÊ ÔÈ· ÏÈ„·‰Ï ˘Á - Ô˘‰ ‰ÓÏ˘ È„ χÂÓ˘ È·¯ - ·È˘Ó‰ ˙¯˘Ù‡ Ôȇ ̇ ,Âȯ·„Ï ;ÔÈ˘Â„È˜ Ì˘ Âȉ ̇ ¯¯·Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ˘¯„ ÔÎÏ ,ËÙ˘Ó‰ ,Â˙„ ¯ÈÓ‰ ‡Ï ıȯى˘ ˙¯ÓÏ .ÔÈ˘Â„È˜Ï ˘Â˘ÁÏ Ôȇ˘ Â˙Ú„ ,Ë‚ ‚È˘‰Ï ˙‡Ê ¯¯·Ï ԇΠÔȇ ...ÌÂÏÎ Âȇ ÂÈ‡Â˘È ...ω˜‰ ÔÓ Ï„·Â‰Â ‰˘Ó ˙¯Â˙· „È Ìȯ‰ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ" ˙Ú˘· ÌÈ˘ ¯Á‡Ï Íη „˘ ‰Ï‡Ï ÚÂ„È ‰È‰ ‡Ï ‰Ê È„ÂÁÈÈ ‰¯˜Ó .4 "ÔÈ˘Â„È˜ ˘˘Á ÌÈ‡Â˘È‰˘ ,ȯ˜ÈÚ ÛÒ τ·‰ ‰È‰ ‰Ï‡ ˙ÂÈ„Ó È˙˘· .‰ÈÏÂÙ ‰È¯‚‰· ÒÂÓÏÂÙ‰ .ȉ˘ÏÎ ˙„Ï ¯˘˜ ‡ÏÏ ,ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ Âȉ ÏÚ ˙ÙÒ ˙¯˘Ù‡Î ,˙¢¯ ¯„‚· Âȉ ÔÈÈ„Ú „ω· ÌÈÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ,¯ÂӇΠۇ .χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ÔÈ‡Â˘È· Ô·ÂÓΠ¯Á· ÌȄ‰ȉ ÏÎÎ ·Â¯Â ,ÌÈÈ˙„‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÌȯÁ‰Ï „ω· ¯ÂÒ‡ ‰È‰˘ ÔÂÂÈÎ ,¯„‚ ˙ˆÈ¯Ù ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È· ‡¯˘ .ω˜‰ ÔÓ Â˙Ï„·‰· ‰Ïȉ˜‰ ‰˜Ù˙Ò‰ ,ÌÈÈȯ·Ú‰ È˙„‰ ËÙ˘Ó‰ χ ÔÂËÏ˘‰ ÒÁÈ· ÈÊίӉ ‰ÙÓ‰ ÚÈ‚‰ (1780) Ó"˜˙ ˙˘ ˙‡¯˜Ï ˙„‰ ÌÂÁ˙Ó ‰ÁÙ˘Ó‰Â ˙Â˘È‡‰ ÈÈ„ ˙‡ ÂÚȘى ·¯ÚÓ‰ ˙ÂÈ„Ó .·¯ÚÓ‰ ˙ˆ¯‡· ‰ÈÓ¡‰ ‰ÏÒÂÁ ÏÈ·˜Ó· .ÈÂÏÈÁ‰ Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁ ÌÂÁ˙· ÌÂÒÈΉ ‰ÈÈÒΉ ‫ אך על אחת כמה וכמה שיש מקום‬,‫ לבין נישואין מוסלמיים‬- ‫ נידונו של הריב"ש‬- ‫בין הנישואין הנוצריים‬ Zosa .2 .‫ אלא חוק חילוני בלבד‬,‫ שאין בהם שום סממן דתי‬,‫ליישם דבריו אלו בנוגע לנישואין אזרחיים‬ Szajkowski, "Alsatian Jewish Inventories in the H.U.C. Library", Studies in Bibliography and Jay R. Berkovitz, "Acculturation and Integration in .3 .Booklore, V. 3 (1957) pp. 96-97 ,‫ שו"ת פרי עץ חיים‬.4 .Eighteenth-Century Metz" Jewish History 24: 3-4 (2010) pp. 10-11 .‫תנ‬-‫ עמ' תמז‬,‫ אמסטרדם תצ"א‬,‫ח"א‬

‫קנח‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫‪˙¢˜ ÂÚ‚Ù ,ÌȄ‰ȉ ÏÚ ¯‡˘‰ ÔÈ· ÂÏˉ˘ ‰È„Ó‰ ȘÂÁ .χ¯˘È ˙ÂÏȉ˜· ˙Ȅ‰ȉ‬‬ ‫·‚‪͢ӷ Ì˘Ù ˙‡ χ¯˘È ¯ÒÓ Ì‰ÈÏÚ ‰ÁÙ˘Ó‰ ˙¯‰Ë ˙˘Â„˜ „ÂÒÈ Ï˘ ‰¯Â˙ ÈÙÂ‬‬ ‫‡‪.È„ÈÈÓ Ô¯˙Ù Â˘¯„˘ ˙¢˜ ˙Âχ˘ ÈÙ· „ÓÚ‰ ¯Â„‰ ÈÓÎÁ .ÌÈ˘ ÈÙÏ‬‬ ‫‪¯ÒȘ‰ ÏÈˉ˘ ‰Ó¯ÂÙ¯‰ ‰˙ȉ ˙Â˘È‡‰ ÈÈ„ ÌÂÁ˙· ‰¢‡¯‰ ˙¯Ú·‰ ‰Ï‡˘‰‬‬ ‫‪˙‡ ‰¢‡¯Ï ¯È„Ò‰ ÈÏÏÎ ÔÈ‡Â˘È ˜ÂÁ .‚"Ó˜˙ ˙˘· ‰È¯ËÒ‡ È„Â‰È ÏÚ È˘‰ ÛÒÂÈ‬‬ ‫‪‰˙ȉ ˙ÂÚÓ˘Ó‰ .˜ÂÁ‰ ÈÁÂÏ˘ ¢Ú ˙„‰ ȂȈ ,‰È„Ó‰ ÌÚËÓ ÔÈ‡Â˘È‰ ÈÈ„ ÏÎ‬‬ ‫˘‪˙ÈÁ·Ó ÌÈÏË·Ó ÌÈÏË· ̉ ȯ‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ¯„Ò˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ‬‬ ‫‪Ú„Â' ÏÚ· ¯Â„‰ Ï„‚ ,‰Ï„‚ ‰ÎÂ·Ó È„ÈÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ‡È·‰ ‰Ê ·ˆÓ .˜ÂÁ‰‬‬ ‫·‪ÔÈ‡Â˘È ˙ÎÈ¯Ú ˙·ÈÈÁÓ‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰„ÓÚ‰ ˙‡ ‰ÏÚ‰ ‰· ‰Î¯‡ ˙¯‚‡ Í¯Ú '‰„‰È‬‬ ‫‪Ô· ÂÈÙÏ ,ȯËÒ‡‰ ÌȘÂÁ‰ ¯ÙÒÏ Â‰˘ÏÎ ÈÂÈ˘ ÒΉ ÌÈ˘ ¯ÙÒÓ ¯Â·ÚÎ .5 ˙„Î‬‬ ‫‪¯„ÒÏ ÍÓÒÂÓ ‡‰È ÂÁÂÎ ‡· ‡ ¯ÈÚ‰ ·¯ ˜¯ Ï·‡ ,ÌÈÙ˜˙ ÂÈ‰È ‡Ï ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ÔÈ‡Â˘È‬‬ ‫˜‪„Șى ÂÏȇ .'ϘȯˇÓ' Ò˜Ù‰ ωÈ ÏÚ Ì‚ ‰ÂÓÓ ‰È‰È ‡Â‰Â Â˙„Ú ·¯˜· ÔÈ˘Â„È‬‬ ‫‪χ¯˘È ˙ÂÏȉ˜· ÔÈ‡Â˘È‰ ȯ„Ò Â¯‡˘ ÍÎ .˙‚ÂÊ ‡È˘‰Ï ÍÓÒÂÓ ‰È‰È ‡Ï È˙Ï˘ÓÓ‰‬‬ ‫·‪.χ¯˘È ÈÈ„Ï È¯Ó‚Ï ÌÈÙÂÙÎ ‰ÈÓ¯‚ ˙ÂÈ„Ó‬‬ ‫‪Á˙Ù ‰Á˙Ù ,ÌȯÁ‡‰ ÌÈÚÂ¯È‡Ï ˙ÂÎÈÓÒ· ‰˘Á¯˙‰˘ ˙È˙Ù¯ˆ‰ ‰ÎÙ‰Ó‰‬‬ ‫‪.6 ÈÁ¯Ê‡ „ÒÂÓÏ È˙„ „ÒÂÓÓ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ‰Îى ÌÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘ÈÏ ˙·Â¯Ú˙ È‡Â˘ÈÏ‬‬ ‫‪ÔÈ‡Â˘È‰ ˙·ÂÁ· ‡¯ ,Ì˘Ù ˙‡˘Ó ‰˙ȉ ‰ÚÈÓË ˙ÂÏÏ·˙‰˘ ,χ¯˘È ÈÚ˘ÂÙ‬‬ ‫‪ÏÈÏÎ ˜ÂÁ‰ ÏËÈ· ·" ˜˙ ˙˘· .7 Ï"Á¯ ˙ÂÏÏ·˙‰Â ‰ÚÈÓËÏ „ڈ ‚˘È‰ ÌÈÈÁ¯Ê‡‰‬‬ ‫‡˙ ‪ÒÎˉ ,È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ ˙ÈÁ·Ó .ÈÁ¯Ê‡ ÌÈ‡Â˘È ÒÎË· ÂÙÈÏÁ‰Â È˙„‰ ÒÎˉ‬‬ ‫‪‡˘È˘ ˙‚ÂÊ ˜¯Â ,˙¢¯ ‡Ï‡ Âȇ È˙„‰ ÒÎˉ ÂÏȇÂ) È„ÚÏ·‰ ·ÈÈÁÓ‰ ‡Â‰ ÈÁ¯Ê‡‰‬‬ ‫‪ÌÙ˜˙ ÏËÈ ‰Ê·Â ,ÌȄ‰ȉ ÏÚ Ì‚ ÏÁ ‰Ê ˜ÂÁ .(ÂÓÈÈ˜Ï ÌÈÏÂÎÈ ÈÁ¯Ê‡ ÒÎË· ¯·Î‬‬ ‫‪ˇ ˇ ˢÙ˙‰ (ÈÂÈÏÂÙ‡‰) È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ .8 ‰È„Ó‰ ÌÚËÓ ÔÈ‡Â˘È‰ Ï˘ ȘÂÁ‰‬‬

‫‪ .5‬ז"ו שענבלום‪ ,‬חוקי האישות על פי דת משה והתלמוד‪ ,‬מונקאטש תרס"ג‪ .‬וראה תשובה מאהבה‪ ,‬ח"א סי' קיז‪.‬‬ ‫ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר‪ ,‬מופת הדור‪ ,‬בילוגיי תרצ"ג‪ ,‬עמ' עט‪-‬פ‪ ,‬נותן רקע לפרשיה זו‪ .6 .‬על רוח‬ ‫השוויון שנשבה בצרפת ראה תיאורו של ש' דובנוב‪ ,‬דברי ימי עם עולם‪ ,‬ח‪ ,‬עמ' ‪ 90‬ואילך‪ .7 .‬מלשונו של‬ ‫רבי שלמה קלוגר ניתן להבין שהחוק התקבל בכל מקום בשעה אחרת והשפיע בצורה אחרת‪ .‬הוא נשאל מאת‬ ‫"הרבני המופלג החריף מו"ה יצחק אייזיק מעיר דאנציג‪ ,‬על מעמדם של ילידי יהודי שנשא בערכאות נוכריה"‪.‬‬ ‫וזו לשונו‪" :‬איש אחד שנשא נכרית על פי הדת החדשה דשם בעו"ה שרשאים להתחתן בהם‪ ,‬ונתעברה וילדה‬ ‫נקבה ובא לבה"כ לעלות לתורה ורצה ליתן שם לילדה כנהוג"‪ .‬השואל "קינא קנאת ה' צבאות ומיחה בו וביישו‪,‬‬ ‫מאידך היו שערערו על המוחה‪ ,‬והמוחה שאל האם עשה כהוגן"‪ .‬רש"ק משיבו בסערת רגשות שהוא מקנא במי‬ ‫שמחה‪" :‬מי יתן והייתי במקומו הייתי מנשק עפר רגלו ומי יתן שיהא חלקי עמו לעוה"ב"‪ .‬בהמשך הוא מבאר‬ ‫את נימוקו‪ ,‬שיש לבייש את החוטא ולרחקו כמטחווי קשת‪ .‬ראו ספרו טוב טעם ודעת‪ ,‬למברג תרס"ג‪ ,‬ח"א‪ ,‬יו"ד‬ ‫סי' רכט‪ .8 .‬מן הענין לציין שכעבור מאה שנה ‪ -‬בשנת תרמ"ד ‪ -‬הונהגו בצרפת חוקים חדשים בנוגע‬

‫קנט‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

ÔÂÈÏÂÙ ËÏ˙˘‰ ̉ÈÏÚ ÌÈÁˢ· È˙Ù¯ˆ‰ ˜ÂÁ‰ ÏÁ‰ ‰ÈÓ¯‚· ;‰Ù¯ȇ ˙ÂÈ„Ó ÏÎÏ .‰ÈÓ¯‚ ˙ÂÈ„ÓÓ ¯ÙÒÓ ÂÏÏ΢ ,˙ÈÈÏÂÙ‡‰ ‰È¯ÙÓȇ‰ Ï˘ ÔÈÈÂÂω ˙ÂÈ„Ó· ÔΠ˜ÂÁ ˙‡ ˜¯ÓÒÈ· ¡ ˜˜ÂÁ ,˙Á‡ ‰ÎÏÓÓÏ ‰ÈÓ¯‚ Ï˘ ‰„ÂÁȇ ÌÚ ,‰"ϯ˙ ˙˘· .ÌÈÈÁ¯Ê‡‰ ÌÈ‡Â˘È‰ ˜¯ ̉ ÌȯÎÂÓ‰ ÌÈ‡Â˘È‰ ÍÏȇ ʇ ÈÓ ,"ÚÏÚÂÂȈ"‰ ÂË·Á˙‰ ‰È„Ó‰ ÈÓÎÁÓ ÌÈ·¯ .˙ÈËÙ˘Ó ˙ÂÚÓ˘Ó ‡ÏÏ Â¯˙ ÌÈÈ˙„‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ,˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰·ÂÁ‰ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ÈÏ·Ó Ï‡¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‡˘˘ ÈÓ Ï˘ „ÓÚÓ ‰Ó ˙„Î ˜¯ ¢Ú˘ ÌÈ‚ÂÂÈÊ Ï˘ ÌÈ„ ‰Ó ‰Ï‡˘‰ ˙‡ ÔÈÈ„Ú ‰˙ÏÚ‰ ‡Ï ˙‡ȈӉ Ï·‡ .χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Π‡˘È˘ ÈÏ·Ó ˙‡ίڷ ÌÈ„·Î‰ ˙ÙÈÒ‡ Ï˘ ‰·È˘È· ‰¯‰Ó „Ú ‰ÏÚ ˙ÈÂÏÈÁ‰ ‰È„Ó‰ ÌÚ ˙ÂÓÈÚ‰ Ïη ÌȄ‰ȉ ˙χ˘"· „ ‰· ,Â"Ò˜˙ ·‡· „"È ÌÂÈ· ÔÂÈÏÂÙ‡ ÒÈ΢ Ôȯ„‰҉ ‰ÏÂÎȉ" :‰Ï‡˘‰ ‰˙ȉ ,ÔÂÈÏÂÙ‡ È„È ÏÚ Â˘‚‰˘ ˙Âχ˘‰ ÔÈ· ."Â˙ÂÎÏÓ ˙ÂÈ„Ó ˜¯Â ͇ Â˙Á˙È ÌȄ‰ȉ˘ ˘¯Â„ ˜ÂÁ‰˘ ‡ "‰È„‰ÈÏ È¯ˆÂ ȯˆÂÏ ‡˘È‰Ï ‰È„Â‰È Âȉ „ÁÓ ;˜ÂˆÓ ¯ÂˆÓÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ÂÒÈΉ Âχ ˙Âχ˘ ?ÌÓˆÚ ÔÈ·Ï ÌÈ· .˙ÂÂËÏ˘‰ ÌÚ ˙‰„ʉ ÔÈ‚Ù‰Ï Ì‰ÈÏÚ ‰È‰ Í„È‡Ó ,˙¯ÂÒӉ ‰Îω‰ ȘÒÙÏ ÌÈÓ‡ .‰Îω‰ ÌÚ Ìȇ˙È Í„È‡Ó ,Ô‡ÈÏÂÙ Ï˘ Â˙Ú„ ˙‡ ÁÈÈ˘ Ô¯˙Ù Â˘ÙÈÁ ̉ ‰Ïȉ˜ Ï˘ ‰˙„„ÂÓ˙‰ Èί„ ˙‡ ˙Ù˜˘Ó ÌȘÒÂÚ ÂÁ‡ ‰· ˙È˙Îω‰ ‰Î¯ÚÓ‰ ÌÈ„‚ÂÓ‰ ÌÈ·¯ ÌÈÙÈÚÒ ‰·ÂÁ· ‰‡˘˘ ‰˘„Á‰ ˙ȇÙ¯ȇ‰ ‰˜ÂÁ‰ ÏÂÓ ˙ȘÏËȇ ÌÈ˙Á˙Á ͯ„ ‰¯·Ú ÂÊ ‰Ïȉ˜ .Ȅ‰ȉ ÌÚ‰ ÂÓÂÈ˜Ï ‰ÎÒ ÂÂȉ ‰¯Â˙ Ï˘ ‰Î¯„Ï Ï˘· ‡˜Â„ ‰‡ÏÙ ‰Ó‚„ ˘Ó˘Ï ‰ÏÂÎÈ ‡È‰Â ,‰Ù¯ˆ‰ ‰Îω‰ ˙‡ ¯Ó˘Ï ‰Ó‚Ó· .È˘ „ˆÓ ‰Îω‰ ˙¯ÈÓ˘· ‰˜Â„‡Â ,„Á‡ „ˆÓ ˙Èϯ·ÈÏ ‰Ïȉ˜ ‰˙Âȉ ‰Î¯ÚÓ· ‰ÈÏËȇ Á¯ÊÓŒÔÂÙˆ·˘ ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ˜ ‰ÏËÏÂË ‰˘ Ìȯ˘Ú ͢ӷ ˙ÂÓ˜ÓÓ ÌÈ·¯ ÌÈ·¯ .Ï·˜˙‰ ‰˙Ú ‰Ê˘ ÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˜ÂÁ Ï˘ ÂÙ˜Â˙ ÔÈÚ· ÂÁ˜Ï ,ÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ‰Ï ¯ÂÓ‡ ‰È‰ Ìȯ·„‰ Ú·ËÓ˘ ÔÈÚ· ·¯Ú˙‰Ï ÔÂÎÏ Â‡ˆÓ ÌȘÂÁ¯ ËÚÓÎ ÂÊ ‰Î¯ÚÓ .‰Ïȉ˜‰ ÈÈÁ· ÈÊίÓÏ ÍÙ‰˘ ‡˘Â· ÌȯÚÂÒ‰ ÌÈÁÂÎÈ· ˜ÏÁ ˜ÈÚÈ˘ ȯÂËÒȉ‰ Ú˜¯‰ ˙‡ ¯‡·Ï Ï„˙˘‡ ÔωÏ ,¯˜ÁÓ‰ ˙Ú„Â˙Ó È¯Ó‚Ï ‰Á΢ .‰¢‡¯Ï ‰Ê· ÌÒ¯Ù˙Ó Ï„‚‰ ̘ÏÁ˘Â Ô„· ·˙΢ ˙·¢˙Ï Ú˜¯

‫ היו מרבני צרפת שרצו להקל‬.‫ רק על פי שופטי המדינה‬,‫ שניתן לגרש אפילו שלא ברצון הבעל‬,‫לגירושין‬ .‫ אולם רוב הרבנים דחו אותם מכל וכל והרעיון ירד מעל הפרק‬,‫שיהא גט אזרחי זה עונה לדרישת ההלכה‬ ‫ שיאמר לה בשעת קידושין 'הרי את מקודשת לי ואם ששופטי‬,‫ לקדש על תנאי‬:‫בשנת תרנ"ג העלו רעיון נוסף‬ ‫ רעיון זה הצית את‬.'‫ לא יחולו הקידושין‬,‫הממשלה יגרשו אותנו ולא אתן לך ספר כריתות כדת משה וישראל‬ .‫ וכל גדולי ישראל יצאו כנגדו ופסלוהו על הסף‬,‫כל הגולה כמדורה אש‬

‫קס‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫קורות העיר טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫‪9‬‬

‫‪,Ë"ȯ˙ ˙˘ „Ú ·"Ú˜ ˙˘Ó ‚¯Â·Ò·‡‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· È"Ú ‰ËÏ˘ ÈËÒ‡È¯Ë ¯ÈÚ‰‬‬ ‫‪.‡ÏÓ ÔÂËÏ˘Ï ÔÓʉ ÌÚ ‰ÎÙ‰ ‰È¯ËÒ‡ ‰ÈÏÚ ‰Ò¯Ù˘ ˙ÂÒÁ‰Â ,‰˜ÒÙ‰ ‡ÏÏ ËÚÓÎ‬‬ ‫‪„ÓÚÓ ‰Ï ˜ÈÚ‰ È˘È˘‰ ϯ˜ ¯˘‡Î ,(1719) Ë"Ú˙ ˙˘· È„ÂÁÈÈ „ÓÚÓ ‰˘·Î ¯ÈÚ‰‬‬ ‫˘‪‰È¯Ó ˙Ù˜˙· .‰ÏÂÎ ¯ÈÚ‰ ÏÚ ÏÁ‰ ‰Ê¯˙ ‰È¯Ó È„È· ·Á¯Â‰ ‰Ê ,È˘ÙÂÁ ÏÓ Ï‬‬ ‫˙¯‪.È˙ÂÚÓ˘Ó ÔÙ‡· ¯ÈÚ‰ ‰Á˙Ù˙‰ È˘‰ ÛÊÂÈ ‰Ê‬‬ ‫‪‰È¯ËÒ‡ ˙ËÈÏ˘Ï ‰·˘Â‰ ‡È‰ ͇ ,(1797) Ê"˜˙ ˙˘· ¯ÈÚ‰ ˙‡ ˘·Î ÔÂÈÏÂÙ‬‬ ‫·‪Ï˘ ‰˙ÁȯÙÏ Ì¯‚ ¯·„‰ .1797 '˜Â‡· 17 ÌÂÈ· Ì˙Á˘ 'ÂÈÓ¯ÂÙ ÂÙÓ˜' ÌÎÒ‰ ˙¯‚ÒÓ‬‬ ‫‪ÌȂ¯˙‡‰ ¯ÁÒÓ ‰Ê ÏÓ· ¯·Ú ¯‡˘‰ ÔÈ· ,10 ¯Âʇ· ¯˙ÂÈ· ·Â˘Á‰ ÏÓÎ ÈË҇ȯË‬‬ ‫‪.˙ÂÎÂÒ‰ ‚ÁÏ‬‬ ‫‪Ϸ˜Ӊ ÚÈ‚‰ Ê"Ú˙ ˙˘· ¯·Î ,Ê"˙ ˙˘· ‰¢‡¯Ï ̘‰ ¯ÈÚ· Ȅ‰ȉ ÂË‚‰‬‬ ‫‪,‰"Ó˜˙ ˙˘· ,‰˘ ‰‡Ó ¯Â·ÚÎ ˜¯ .11 ¯ÈÚ‰ ·¯Î Ô‰ÎÏ È˜È¯ ÈÁ χÂÓÚ È·¯ ڄ‰‬‬ ‫‪‰Ïȉ˜‰ ‰˙Ó ÔÎÓ ¯Á‡Ï ÌÈ˘ ˘ÂÏ˘Â ÂË‚Ï ıÂÁÓ ¯¯Â‚˙‰Ï ˙‡ˆÏ ÌÈ„Â‰È Â˘¯Â‰‬‬ ‫‪ȘÒÚ ˙‡˜· ,ȯÈÚ‰ ¯ÁÒÓ‰ ȯ˘˜· ˜ÒÚ ÌÈ„Â‰È Ï˘ ·¯ ¯ÙÒÓ .˘È‡ ˙Â‡Ó Ú·˘Î‬‬ ‫·‪.12 „·Î ÈËÈÏÂÙ „ÓÚÓ Ì‰Ï Ú„Â ÔÎÏ ,ÁÂËÈ‬‬ ‫‡‪‰‡¯ ÍÎ .È˙„ ‡Ï ȘÂÁ „ÒÂÓ Ï‡Î ÔÈ‡Â˘ÈÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ÂÏÈÁ˙‰ ‰ÈˆÓ¯ÂÙ¯‰ ȯÁ‬‬ ‫‪ŒÂ¯ËÒ‡‰ ‰È¯ÙÓȇ‰ Ï˘ (civil code) ÈÁ¯Ê‡‰ Ò˜„˜· .ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÔÂÈÏÂÙ ˜ÂÁ‬‬ ‫‪ÈÂÈ˘Ï „ÁÂÈÓ ˜ÂÁ Ú·˜ ,1786 ˙˘Ó ˙‡˘ ¯˙È·Â ,(‚"Ó˜˙) 1783 ˙˘Ó ˙ȯ‚‰‬‬ ‫‪È˙„‰ ˜ÏÁ· ·¯Ú˙‰Ï ˙È‚¯Â·Ò·‡‰‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰˙ˆ¯ ‡Ï ʇ „Ú .13 ÔÈ‡Â˘È‰ Ò¡ËÒ‬‬ ‫˘‪‰ÈÈÒΉ ÈÒÂÓÈ ÏÚ ‰˘ÚÓÏ ÂÏÂÎ ÒÒ·˙‰ ˘„Á‰ ÈËÙ˘Ó‰ ¯„Ò‰ ÔÎÏ ,ÔÈ‡Â˘È‰ Ï‬‬ ‫‪‰Â·‚ „ÓÚÓ· ‰˙ȉ ‡È‰Â ,ÂÊ ˙ÈÏÂ˙˜ ‰È„Ó· ‰Ï„‚ ‰˙ȉ ‰˙ÚÙ˘‰˘ ,˙ÈÏÂ˙˜‰‬‬ ‫‪¯˘˜ ÌˆÚ˘ Ú·˜Â Ò¡ËÒ‰ ˙‡ ‰È˘ È˘‰ ÛÊÂÈ ¯ÒȘ‰ ͇ .ÈÁ¯Ê‡‰ ˜ÂÁ‰Ó ¯˙ÂÈ‬‬ ‫‪˙È· ÁÂη Û˜˙ ÂÓÂȘ˘ ȘÂÁ ‰ÊÂÁ ÂÈȉ„ ,È¯Ó‚Ï ÈÂÏÈÁ ÈÙ‡ ÏÚ· ‡Â‰ ÔÈ‡Â˘È‰‬‬ ‫‪ .9‬נעזרתי רבות בספרו של לואיס דובין‪ ,‬יהודי טרייאסטה‪The Port Jews of Habsburg Trieste, :‬‬ ‫‪ .10 .California 1999‬וכפי ששורר עליה אחד ממשוררי העיר‪ ,‬יצחק לוצאטו )דודו של שד"ל(‪" :‬סוחרת‬ ‫הימים כי ים תרחיבי ‪ /‬יום יום ברכלתך מני כל פלך ‪ /‬כי בך יעשיר אדם אם בא הלך ‪ /‬ובסלע הבתות בתים‬ ‫תושיבי" )תולדות יצחק‪ ,‬ת"א תש"ד‪ ,‬עמ' ‪ .11 .(49‬הרב אברהם הלוי שישא השיג על הנחה זו‪ .‬ראה דבריו‬ ‫בכתב העת ירושלים‪ ,‬ג )תשי"א(‪ ,‬עמ' כא‪ .12 .‬על חכמים ומשוררים בעיר ראה‪ :‬משה אביגדור שולוואס‪,‬‬ ‫בצבת הדורות‪ ,‬ירושלים תש"ך‪ ,‬עמ' ‪ ;395-394‬שאול קלבי‪' ,‬תקופת הזוהר של הספרות העברית בעיר‬ ‫העיר גם ידעה מכת פולמוסים‬ ‫טריאסטה'‪ ,‬סיני‪ ,‬שנה מב‪ ,‬כרך פג חוברת א )ניסן תשל"ח(‪ ,‬עמ' ע‪-‬עט‪.‬‬ ‫הלכתיים חובקי עולם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬האם מותר לבקש צרכים מאת מלאכי מעלה‪ ,‬ראה אריכות דברים ב'פחד יצחק'‬ ‫)לאמפרוטי( ערך 'צרכיו'‪ .13 .‬יש להעיר שהרפורמה בכל ארץ וארץ הלכה בעקבות הדגם האוסטרי‪ ,‬שיש‬ ‫לסגל את היהודים מבחינה תרבותית אל סביבתם‪.‬‬

‫קסא‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

,˙„‰ ˘È‡ ‰È‰È ˜ÂÁ‰ ÌÚËÓ Úˆ·Ó‰˘ ‚‰Ó‰ ˙‡ ¯È‡˘‰ ‡Â‰ ÌÓ‡ .„·Ï· ËÙ˘Ó‰ ÍÏȇ ‰Ú˘ ‰˙Â‡Ó .‰È„Ó‰ ˜ÂÁ ˙‡ ÌȇÏÓÓ‰ ‰È„Ó‰ È„·ÂÚ Ì‰˘ ,·¯ ‡ ¯ÓÂÎ Ê‡Ó Ï‡¯˘È ˙ÂÏȉ˜ Ïη ‚‰ ‰È‰˘ ÈÙÎ ÔÊÁ ‡Ï - ·¯ ‡˜Â„˘ ‚‰Ó‰ Ú·˜˙‰ .ÈÏÂ˙˜‰ ‚‰Ó‰ ‰È‰ Â˙‡¯˘‰˘ ˜ÂÁ‰ ÁÂÎÓ ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ¯„ÒÓ ‡Â‰ - ÌÏÂÚÓ ˙È·· ÊÈ¯Î‰Ï ˘È ÔÈ‡Â˘È‰ ÈÙÏ ˙ÂÚ·˘ ‰˘ÂÏ˘ :ÍÎ ÂÚ·˜ ˜ÂÁ· ÌÈÙÒ ÌÈÙÈÚÒ ‡Â·È ÔÈ‡Â˘È‰ ÏÚ ¯Ú¯ÚÏ ˘˜·Ó˘ ÈÓ ÏΠ,ÌÈÎÂ˙Ó‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ¯·„ ÏÚ ˙ÒΉ ˜˜Ê „"Î ÏÈ‚Ó ÌȯÈÚˆ .‰È„Ó‰ ÌÚËÓ 'ÔÈ˘Â„È˜ ¯„Ò'Ï ÍÓÒÂÓ ÈÓ˜Ӊ ·¯‰ .¯Ú¯ÚÈ ̂ ÌȄ‰ȉ ÏÚ ÏÈˉ ˜ÂÁ‰ .14 Ì‰È‡Â˘ÈÏ ÌÈÒÙ¯ËÂÙ‡‰ ‡ ̉ȷ‡ ˙ÓÎÒ‰Ï ˜ÂÁ‰ ÔÎ ÂÓÎ .ÌÈ‡Â˘ÈÏ ÌȯÂÒ‡ ÂÈÁ‡ ˙·Â Â˙ÂÁ‡ ˙· Ô‚Π,ÌÈÙÒ '˙ÂÈ¯Ú È¯ÂÒȇ' ˘ÚÈ‰Ï ·¯‰ ÏÂÏÚ Â·Â¯ÈÒ· .ÌÈ˘˜·˙Ó Ì‰˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ ¯„ÒÏ ÌÈ·¯‰ ˙‡ ·ÈÈÁ ·¯‰ ,¯Á‡ ·¯ ̇ ÈÎ ,ÌÈÎÒÓ Âȇ Ô¢‡¯‰ ·¯‰ ̇ .¯Ò‡Ó· ‡ ÌÈÈÙÒÎ ÌÈÚˆÓ‡· .‰Â˙Á· ÁΠ˙ÂÈ‰Ï ÂÈÏÚ Ì‚Â Ò˜ Ô¢‡¯‰ ÛÈÚÒ ‡ÏÓχ ,ÌȄ‰ȉ „ˆÓ ‰·Â¯Ó ˙„‚˙‰ Ìȯ¯ÂÚÓ Âȉ ‡Ï ‰Ï‡ 'ÌȘÈ˙' ‡Ï˘ ¯„ÂÒ˘ ÔÈ‡Â˘È ÏÎ" :Âχ ÌÈÙÈÚÒ ˜ÂÊÈÁÏ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Èˆ˜Ò‰ ˙‡ ÏÈΉ˘ 129 ."ÌÈÏË·Ó ÌÈÏË· ̉ ȯ‰ ,È˙Ï˘ÓÓ‰ ˜ÂÁÎ Ì‚ „ÓÚ‰ ÍΠ,‰È„Ó‰ È„Â‰È ÏÚ Ì‚ ¯ÂӇΠÂÏˉ Âχ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌȘÂÁ .ȇ˜‰ ËÙ˘Ó‰ ˙‡¯Â‰ ˙Á˙ ÌȄ‰ȉ ˜ÂÁ ËÙ˘Ó‰ ˙È· Ï˘ ÂÓÂÁ˙ ‰˙ÚÓ Â·˘Á ÌÈÈ„Â‰È ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ‡Â˘È ÈÈÈÚ ˙„‰ ˙‡ „·ÈΠ˙Ȅ‰ȉ ˙„‰ ÈÎ¯ÂˆÏ ÂÈ·‰ ‰ÈȯÈÚ‰ ȄȘ٠,˙‡Ê ˙¯ÓÏ .‰È„Ó‰ ˙‡ ‡ȈӉ ÍÎÏ ÈÂËȷΠ,‰ÏÂÚÙ· ˙È˘ÙÂÁ ‰˙˘Ú ˙ÈÓÈËÈ‚ÏÎ ‰¯Î‰ ‰˙Ú ‰Ê˘ .15 ÌÈÈ„Â‰È ÔÈ‡Â˘ÈÏ 'È˙„‰ ¯˘˜‰' ÁÂÓ‰ ÈÓ .Ȅ‰ȉ ÒÂÁȉ ˙¯ÈӢ ‰Ïȉ˜‰ ÌÂȘ ˙‡ ‰ÎÒ· „ÈÓÚ‰ ˘„Á‰ ˜ÂÁ‰˘ Ô·ÂÓÎ ˙˘‡ ‡È‰˘ Û‡ ,˜ÂÁ‰ ÈÙÈÚÒÓ „Á‡Ï ˙ÈȈ ‡Ï Ï·‡ ,χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‰˘‡ ˘„Ș˘ ‰·˘Á ‰˘‡‰Â ȘÂÁ Û˜Â˙ ÈÏÂË Âȉ Âχ ÂÈ‡Â˘È ,‰Îω‰ ˙ÈÁ·Ó ‰¯ÂÓ‚ ˘È‡ ¯ÂӇΠ.˙ÂȄ‰ȉ ˙ÂÏȉ˜‰ ·¯˜· ‰¯ÚÒ ‰ÏÏÂÁ ÂÊ ‰¯ÈÊ‚ .˙‡ίډ ÈÈÚ· ‰ÈÂÙÏ ˙˘· Ìχ .‰Ó ÔÓÊÏ ÁÈψ‰ Ô· ,16 ˜ÂÁ‰ ˙‡ ÏË·Ï ¯‚ÓÏ ÏÚÙ È"·Â‰ ,ÏÈÚÏ ‫ ידידי מר משה דוד‬.‫ המה צעירים ללא נסיון־חיים וללא יכולת לעמוד על דעתם‬,‫ לפי רוח החוק‬,‫ עד גיל זה‬.14 ‫ יש להעיר שגיל הנישואין באיטליה בשנות השי"ן‬.‫ יעוי"ש‬,‫צ'צ'יק הפנני לדברי הרמ"א ביו"ד סי' רמ סעיף כ‬ ,‫ תל אביב תשמ"ג‬,‫ איגרות בית קרמי‬,‫ י' בוקסנבוים‬:‫ ראה למשל‬.‫ היה כשהבנות הגיעו לימי בגרות‬,‫והתי"ו‬ ‫ על גיל הנישואין בקהילות ישראל‬.‫ מאת ר' שאול רפאל קרמי אל הרב יצחק פואה משנת של"ז‬,‫איגרת לד‬ ‫ על אימוץ חוקי‬.15 .‫ פרק ב‬,‫ ירושלים תשס"ג‬,‫ חסידות ומורדות‬,‫ אברהם גרוסמן‬:‫בתקופת ימי הביניים ראה‬ .R. Patai, The Jews of Hungary, Detroit 1996, pp. 211-219 :‫ ראה‬,‫יוזף השני ביישוב היהודי‬ ,"‫ באופן כללי קיבל הנוב"י את חוקי הסובלנות כמעשה רב חסד של הקיסר "שהסיר מעלינו חרפת העבדות‬.16

‫קסב‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫˙˜‪ÏÎ ÌÈÏÁ ÌȄ‰ȉ ÏÚ Ì‚˘ Ú·˜ ·Â˘Â È˘‰ ÛÊÂÈ ¯ÒȘ‰ ˘˜Ú˙‰ (1786) Â"Ó‬‬ ‫‪.‰ÎÂ·Ó È„ÈÏ ‰È„Ó‰ È·¯ ˙‡ ‡È·‰ ‰Ê ÍÏ‰Ó .ÏÏΉ ÔÓ ‡ˆÂÈ ‡ÏÏ ÌȘÂÁ‰‬‬ ‫·˜‪̯‚ ‡Ï ‰‡¯Î - ‰È„Ó· ˙ÈÒÁÈ ˙¢„Á‰ ˙ÂÏȉ˜‰ ˙Á‡ - ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ‬‬ ‫‪Ì˙Âȉ· „ÂÚ ˙ÈÏÏÎ ‰Ï΢‰ Â˘Î¯ ‰Ïȉ˜‰ È·Ó ÌÈ·¯˘ ÌÂ˘Ó ÂÏ ,˙ÂÈÚ·Ï ˜ÂÁ‰‬‬ ‫‪‡Ï ÍÏÓ‰ Ï˘ '˙¯‡‰' ÂÈ˙ÂÚÈ·˜ ˙‡ Ôˆ¯Ó ÂϷȘ ÍΠ̢Ӡ,ÂË‚· ÌȇÂÏÎ‬‬ ‫‪.‰„ÈÓ‰ ÏÚ ¯˙È Ô‰ÓÚ Â˙ÓÚ˙‰‬‬ ‫¯‡‪ÏÚ Û‡ .ÂÊ ‰Ù˜˙· ÈË҇ȯ˷ ‰¯¯˘˘ ˙È˙·¯˙‰ ‰¯È‡‰ ˙‡ ԇΠ¯‡˙Ï ÈÂ‬‬ ‫‪‰ ÔÎÏ Ì„Â˜ ÌÈ˘ ˙¯˘Ú ¯·Î ,‰"Ó˜˙ ˙˘· ˜¯ ÂË‚‰Ó ¯¯Á¢ ‰Ïȉ˜‰ È·˘ ÈÙ‬‬ ‫‪Ú· ‡Ï ‰Ê ·ˆÓ .17 ˙¯ÒȘ‰ ˙ÂÊÂÁÓ ¯‡˘ È·˘Â˙ ̉ÈÁ‡Ó ‰·¯‰· ÌÈ·ÂË Ìȇ˙Ó‬‬ ‫‪ÏÓ‰ ¯ÈÚ Ï˘ ¯ÁÒÓ‰ ˙‡ Ì„˜Ï Ôˆ¯ ÍÂ˙Ó ‡Ï‡ ,ÔÂËÏ˘‰ Ï˘ ˙Èϯ·ÈÏ ‰˘È‚Ó‬‬ ‫˘‪‰Ê¯˙ ‰È¯Ó ˙ȯÒȘ‰ ˙Ú˘¯Ó‰˘ ‰·ÈÒ‰ ‰˙ȉ ÂÊ .'È˘ÙÂÁ ÏÓ'Î ¯·ÎÓ ‰Ê ‰Ê¯Î‰‬‬ ‫‡‪.¯ÁÒÓ‰ Èί„ ˙‡ ÏÚÈÈÏ È„Î ,ÂË‚Ï ıÂÁÓ ¯¯Â‚˙‰Ï ÌÈ„ÈÓ‡ ÌȄ‰ÈÏ ‰¯˘Ù‬‬ ‫‪ÌÈ·¯ .18 ¯ÁÒÓ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰Ï ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÂ„È‚Ï Â‡È·‰ Âχ ˙ÂÈ‚ÏÈÂÂȯÙ‬‬ ‫‪Ï˘ ‰˙ÚÙ˘‰ ˙‡ ¯ȷ‚‰Â ,ÔÓʉ Á¯ ÈÙÏ ÍÏ‰Ï ÌÈÚ„Âȉ ‰Ï‡Î Âȉ ¯ÈÚ‰ È·Ó‬‬ ‫‪‰˙‡È¯˜Ï ÂÚ˘ ÌÈ¢‡¯‰ Âȉ "‰ÈȈ˜Â ÈËÒ‡È¯Ë È¯È·‚" .‰Ïȉ˜‰ ÏÚ '‰Ï΢‰'‰‬‬ ‫˘‪‰Ó‰ ̉ ,ÌȄ‰ÈÏ ÌȘÂ˙Ó ¯ÙÒ È˙· ÁÂ˙ÙÏ È˘‰ ÛÊÂÈ Ï˘ "˙ÂÏ·Ò‰ ˙„˜Ù" Ï‬‬ ‫˘‪ÌÂÏ˘ ȯ·„' ÏÊÈÈÂ Ï˘ Â˙¯‚‡ ‰ÁÏ˘ ̉Èχ .ÍÂÈÁ· ÌȘÈ˙‰ ¯·„· ÔÂÒÏ„ÓÏ ÂÙ‬‬ ‫‪Âȉ ,Í„È‡Ó Ìχ .19 „‚ ¯¯ÂÚ˙‰˘ ÒÂÓÏÂÙ· ÏÊÈÈ ÔÈÓÈÏ Â„ÓÚ˘ Ì‚ ̉ ,'˙Ó‡Â‬‬ ‫‡‪.20 ÂÊ ‰Î¯ÚÓ· ̘·‡Ó ÁÈÎÂÈ˘ ÈÙΠ,Â˙¯Â˙Ï '‰Ï ÌÈÓ‬‬

‫רבני העיר טריאסטי‬ ‫¯˘‪ÂÏ È˘ .21 ‚"Ș˙ Ô¢Á¯Ó· '‡ ¯ËÙ ,¡ˆÂÏ ·˜ÚÈ È·¯· ˙Á˙Ù ¯ÈÚ‰ È·¯ ˙ÓÈ‬‬ ‫למרות שלא נעלמה מעיניו משמעותו של החופש החדש שישנה את דפוסי החיים של היהודים )ראה דרושי‬ ‫הצל"ח‪ ,‬דף נג ע"א(‪ .17 .‬בצלאל רות‪ ,‬תולדות היהודים באיטליה‪ ,‬ת"א תשכ"ב‪ ,‬עמ' ‪ .18 .249-247‬נעזרתי‬ ‫בענין זה במיוחד בספרו של דובין )לעיל הערה ‪ ,(9‬פרק ח‪ .19 .‬פולמוס זה הטיב לבררו ידידי הרב ישראל‬ ‫נתן השיל והעלהו על שלחן מלכים בקובץ בית אהרן וישראל‪ ,‬חוברות מג‪-‬מז )בין תשרי לסיון שנת תשנ"ג(‪.‬‬ ‫‪ .20‬רבו כמו רבו הדוגמאות על גודל יראתם משינויים בתורה ומצוות‪ ,‬ואציין אפיזודה מעניינת‪ .‬המשכיל ר'‬ ‫אברהם די קולוניא‪ ,‬שהרבה שבחים לתקנות נפוליון והקים בית מדרש בטריאסטי‪ ,‬התרעם על שד"ל כשנודע‬ ‫לו שהוא עומד להחליף מלה אחת בסידור התפילה‪ ,‬וזה האחרון נאלץ להצטדק לפניו ולהרחיק מעצמו כל חשש‬ ‫של השתייכות ל"מתפרצים" ו"אוהבי חדשות"‪ .‬הוא טען שכל מגמתו היא אך ורק "להסיר חירוף וגידוף מפי‬ ‫אחי בית ישראל" )אגרות שד"ל‪ ,‬עמ' ‪ .(142‬תיאור כנה של שד"ל על עירו נמצא באיגרתו משנת ת"ר‪:‬‬ ‫"היהודים בארץ הזאת יושבים בשלוה‪ ,‬ומהם בעלי עושר וכבוד ואחוזת קרקע‪ ,‬וגם תורת ה' ומצוותיו לא‬ ‫השליכו אחר גוום" )אגרותיו עמ' ‪ ,685‬וראה תיאור נוסף משנת תקצ"ח בעמ' ‪ .21 .(323‬נוסח מצבתו נמצא‬

‫קסג‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫‪˘È„˜‰ ,‰˘ ‰¯˘Ú Ú·¯‡ ˙·¯· ˘ÓÈ˘ ¯˘‡ ˘ÈÏȯه˜ ͯ· ¯"· ·˜ÚÈ È·¯ ‡Â‰‬‬ ‫‡˙ ‪.22 Â"Θ˙ ˙˘· ¯ËÙ ÂÈ„ÈÓÏ˙Ï ‰¯Â˙ ˙ˆ·¯‰· ÂÓÊ ¯˜ÈÚ‬‬ ‫‪È·¯ "ÌÎÁ‰" ÂÓÂ˜Ó ˙‡ ‡ÏÓÏ ÚÈ‚‰ ,¯ÈÚ‰ Ï˘ ‰˙ÂÁ˙Ù˙‰Â ·˜ÚÈ È·¯ ˙¯ÈËÙ ÌÚ‬‬ ‫‪ÚÂ„È ‰È‰Â ÂȯÂË Ï˘ ‰·¯Î Ô‰ÈÎ ÌÈÙÏÓ˘ ,‡È„ÂÓ „ÈÏÈ ,È È‚ÈÓ¯ÂÙ ‰˘Ó ¯"· ˜ÁˆÈ‬‬ ‫·‪.23 ·¯ „·ΠÂÏ Â˘Î¯ ¯ÈÚ‰ È· ÏΠ,Ì˘ ¯ÙÒ‰ ˙È· È„ÒÈÈÓ ÔÈ· ‰È‰ .‰·Á¯‰ Â˙Ï΢‰‬‬ ‫˙˜‪·¯‰ .ÌÈ·¯ ˙ÒÎ È˙· · ‰· ,ÈËÒ‡È¯Ë ˙„‰È Ï˘ ¯‰Âʉ ˙Ù˜˙ ‡È‰ Â˙·¯ ˙ÙÂ‬‬ ‫‪.Ìȯ‚Â·Ó ÌȇÏÈ‚ „Ú ÌȯÈÚˆ ÌȯÚÓ ‰¯Â˙ „ÂÓÏ˙· „ÓÈÏ ,ÌÒ¯ÂÙÓ Ô˘¯„Î ÔÈÈˈ‰‬‬ ‫‪,‰Îω· ¯˘ÂÈ Ò ÏÚ ÂÏÚ‰ ̉· ,˙ÂÂ˙ÈÚ· ÌÈ¯Ó‡Ó ÂÈÏÚ ÂÓÒ¯ÂÙ ÂÈÈÁ· „ÂÚ‬‬ ‫·‪.Â˙Ú„ ˙‡ Ï·˜Ï ‡Ï ‡ ,ÂÈÙ ˙‡ ˙Â¯Ó‰Ï Ôȉ‰˘ „Á‡ ‡ˆÓ ‡Ï .‰‚‰‰·Â ‰Ù˜˘‰‬‬ ‫‪‰Ïȉ˜‰ ˙„ÒÂÓ ˙‡ Á˙ÈÙ ¯˜ÈÚ·Â ,ͯˆ ÏÎÏ ‚‡„ ,˙Âȯ·‰ ÔÈ· ·¯ÂÚÓ ‰È‰ ‡Â‰‬‬ ‫בספרו של ר' אהרן לוצאטו‪ ,‬גל אבנים‪ ,‬העתקת מצבות בטריאסטה‪ ,‬עמ' ו‪ .22 .‬עליו ראה‪ :‬ש' סימונסון‪,‬‬ ‫תולדות היהודים בדוכסות מנטובה‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .335-334‬אחריו הציעו את המשרה ראשונה לרבי‬ ‫מנחם עמנואל נווירה בווירונה‪ ,‬שהיה ידוע כ"חכם ורופא חסיד משורר ודרשן מפואר"‪ ,‬אבל הוא סירב‬ ‫להצעה‪.‬‬ ‫בתקופה זו גר בעיר רבי דוד חיים קורינאלדי‪ ,‬בעל הפירוש 'בית דוד' על המשניות‪ ,‬חתן רבי‬ ‫יצחק פאציפיצו מונציה‪ .‬ר' דוד חיים השאיר אחריו כתבים רבים ושמו נודע בשערים‪ .‬עליו ראה‪ :‬מ"ש גירונדי‪,‬‬ ‫תולדות גדולי ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .23 .74-75‬עליו כתב רבי חננאל ניפי‪ ,‬רב בקהילת צינטו )זכר צדיקים לברכה‪,‬‬ ‫טריאסטה תרי"ג‪ ,‬עמ' ‪" :(167‬גבר ידו בפלפול והיה פסקן גדול ואור תורתו זורח בשו"ת שמש צדקה ובפחד‬ ‫יצחק ערך חוה"מ אזר כגבר חלציו להפיל ארצה תשובת הרב נוב"י‪ ,‬וב'דרך המלך' יש לו תשובה אחת‪ ,‬היה‬ ‫מחמיר על עצמו אפילו מה שמותר מעיקר הדין‪ ...‬מלבד זה ידעתי שהיה אדם גדול בחסידות‪ .‬ועברו עליו צרות‬ ‫תשובותיו ומאמריו הובאו בספרי חכמי דורו‪ :‬ב'פחד יצחק' אות ח‪-‬ז הוא משיג‬ ‫וסבל ייסורי ה' באהבה‪."...‬‬ ‫על דברי הנוב"י שהתיר גילוח הזקן בחוה"מ באופנים מסוימים )צויין בעקרי הד"ט‪ ,‬הלכות חוה"מ‪ ,‬סי' כה והל'‬ ‫החיד"א פגשו פעמיים במהלך מסעותיו‪ ,‬בשנת תקי"ד ובשנת תקל"ז )בהיותו מכהן‬ ‫שבת סעי' כח(‪.‬‬ ‫בטריאסטי(‪ .‬רישומו נותר לנו בפנקס שליחותו של החיד"א ממסעו השני‪ ,‬שבהגיעו לטריאסטי קיבל המלצה‬ ‫חמה מאת ידידו ר' יצחק‪ ,‬ורשמו בפנקסו של החיד"א‪ .‬פורסם ע"י א' יערי‪ ,‬ספר החיד"א‪ ,‬קובץ מאמרים‬ ‫כמה פעמים העתיק החיד"א חידושים‬ ‫ומחקרים בעריכת מ' בניהו‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪ ,‬עמ' קכב‪-‬קכג‪.‬‬ ‫ששמע מפיו ומתארו בתוארים מופלגים‪" :‬שמעתי ממעלת הרב המובהק סבא קדישא‪ ,‬כמהר"ר יצחק‬ ‫פורמיג'ני ז"ל שפירש‪) "...‬פתח עינים‪ ,‬ערכין דף טו ע"ב‪ ,‬וראה שם בבא בתרא דף ס ע"א(; "מאמר זה שמעתיו‬ ‫מהרב הכולל מר קשישא כמוהר"ר יצחק פורמיגיני זלה"ה" )פני דוד‪ ,‬פרשת ויחי‪ ,‬סעיף כו‪ ,‬דף לח טו"ד‪,‬‬ ‫והחיד"א מסיים‪" :‬והוא חריף‪ ,‬אף שיש להשיב עליו כמה תשובות"‪ .‬מאמר זה הביאו רבי יחיאל חיים ויטרבו‬ ‫בספרו ויחי ויתן‪ ,‬ליוורנו תר"ג‪ ,‬דף מז ע"א‪ ,‬ופלפל בדבריו(‪ .‬גם בספרו אהבת דוד‪ ,‬דרוש ד ו‪-‬יז לשבת תשובה‪,‬‬ ‫מביא מאמרים ששמע ממנו‪ .‬ובספרו 'דברים אחדים' )דרוש כג‪ ,‬ד"ה ובזה( מתאר את אופן הדרוש‪" :‬שמעתי זה‬ ‫שנים מהרב הכולל מר קשישא כמהר"ר יצחק פורמיג'יני נר"ו‪ ,‬ישב ודרש‪ ."...‬לאחר שנפגשו והחיד"א שב‬ ‫הביתה‪ ,‬שיגר לו ר' יצחק מכתב־תורה כהמשך לשיחה שהיתה להם‪ ,‬וחיד"א השיבו )אגרות החיד"א‪ ,‬ליוורנו‬ ‫נותרו ממנו פסקים וחידושים לש"ס בכתבי יד‪ :‬הספריה הבריטית‪ ;9/10620 ,‬ספריית‬ ‫תרכ"ז‪ ,‬איגרת טז(‪.‬‬ ‫בהמ"ל בניו יורק‪ ;3687 ,‬הספריה הלאומית בשטרסבורג‪ ;4085 ,‬בהמ"ל בבודפסט‪ .19 ,‬נפטר בח' בתמוז תקמ"ח‬ ‫ונספד ע"י רבים מבני הקהילה‪ ,‬ראה‪ :‬א' דיינארד‪ ,‬שבלים בודדות‪ ,‬עמ' ‪.166-162‬‬

‫קסד‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫‪ÌÈÊ΢‡‰ ˙ÒΉ È˙· „ÂÒÈÈ ÏÚ Á˜ÈÙ Ê"Ϙ˙-Â"Ϙ˙ ÌÈ˘· .˙ÂÁÙˉ „Ú „ÒÓ‰Ó‬‬ ‫‪‡Ș Ô‡‚· ı¯Ù· Ô„‚Î „ÓÚ ‡Â‰Â ,ÔÂÏÈÁ‰ ˙ÂÁ¯ ·Â˘Ï ÂÏÁ‰ ÂÈÓÈ· .̉È˙‚‰‰Â‬‬ ‫˜‡˙ ‪ȘÂÁ ˜˜ÂÁ ÂÈÓÈ· .24 ˜ „·Π˙‡ Ú·˙ ˘‡¯ ÂÓȯ‰˘ Âχ „‚ ÒÓÁ ˜ÚÊ ;'‰‬‬ ‫‪.‰ÈȯÈÚ· ˙„Èω ÌÂ˘È¯ ÔΠ,ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È ˜ÂÁ ̄ȈÏ ÔÂÈ¢‰‬‬ ‫¯' ‪.25 Á"Ó˜˙ ˙˘· Â˙¯ÈËÙÏ „Ú ,‰˘ ÌÈÈ˙˘Â Ìȯ˘Ú ͢ӷ Ô‡‚· Ô‰ÈÎ ˜ÁˆÈ‬‬ ‫‡‪˙˘· ¯·Î .26 ‰¯È „ÈÏÈ ,(˜ÒÈ„ÈË) ÈÊ Î˘‡ Ô˙ χٯ ·¯‰ ·¯Î Ô‰ÎÏ ÔÓʉ ÂȯÁ‬‬ ‫˙˜‪˜ÁˆÈ ȯ‚Ò ÔÈÓÈ· χ„È ÌÈ·¯‰ :ÌÈÈ˘ „ÂÚ Ï˘ Ì„ÈˆÏ ¯ÈÚ· ÔÈÈ„Î Ô‰ÈÎ ‚"Ó‬‬ ‫‪˙„ÒÂÓ ‰ÏÙΉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ,ÌÈÏ„‚ ÌÈ„ÓÓÏ ‰Ïȉ˜‰ ‰Á˙Ù˙‰ ÂÈÓÈ· .¡ˆÂÏ‬‬ ‫‪˙ÂÈÊ΢‡‰ Ô‰ ,¯ÈÚ· ˙ÒΉ È˙· ˙‡ ÔÎ˙ ωÈ ‡Â‰ .¯ÂÚÈ˘ ÔÈ‡Ï Â·Á¯˙‰ ‰Ïȉ˜‰‬‬ ‫‪ÂÓ˘ .¯·ÁÏ Ì„‡ ÔÈ·Â Â˙˘‡Ï ˘È‡ ÔÈ· ÌÂÏ˘ ˙΢‰· ÌÒ¯Ù˙‰ .˙ÂÈ„¯ÙÒ‰ Ô‰Â‬‬ ‫‪‰Ș ̉ÈÏÚ ‡˘ „ÏÙ‡ÈÏ ÛÊÂÈ ÌÈÎÏÓ‰ ˙ÂÓ·Â ,ÍÏÓ‰ ÔÂÓ¯‡· ‰¯‡Ù˙Ï ‡˘È‬‬ ‫‪‡ÏÏ ,̉ÈÁ¯Ê‡ ÏÎÏ Ì˙ÂÏ·ÂÒ ˙‡ Â˘È‚„‰· ,˙ÈÏÏΉ ˙ÂÂ˙ÈÚ· ÂÓÒ¯ÂÙ˘ „ÙÒ‰Â‬‬ ‫‪ÌÈ·˙ÎÓ ˙ÙÈÏÁ ‰¯Ó˘ ,¯ÈÚ‰ Ï˘ ÛÂ˘È·‰ ÌÚ ˙Â„È„È ÈÒÁÈ ÌÈȘ Ì‚ ‡Â‰ .˙„ Ï„·‰‬‬ ‫˘·‪·¯ ¯ÊÚÏ ‡È·‰ ˙È„„‰ ‰Î¯Ú‰ ÏÚ ÒÒÂ·Ó ‰È‰˘ ˙„Ȅȉ ¯˘˜ .ÌÈÈ˘‰ ÔÈ‬‬ ‫·‪˙ÂÎÏÓ‰ ˙È· ÂÈÏÚ ‰ÏÈˉ ͯÚÏ Ô"˜˙ ˙˘· .ÌȘÒÂÚ Â‡ ‰· ,ÂÊ ‰ÓÂ‚Ú ‰ÈÈ˘¯Ù‬‬ ‫‪˙‡ ωÈ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ .27 ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ‡Â˘ÈÏ ˙ÂȯÁ‡‰Â ,˙¯ÈËÙ ˙„ÈÏ ÌÂ˘È¯ ˙·ÂÁ‬‬ ‫‪Ï˘ ˙ÁϘ· ÂηÈÒ˘ „Á‡ ˙˜ÂÏÁÓ ÏÚ· Ï˘ Âʂ¯ ÂÈÏÚ ıÙ˜˘ „Ú ,Ô‡‚· ‰Ïȉ˜‰‬‬ ‫‪.28 Ò"˜˙ ˙˘· ,ÌÏÂÎ ·Ï Ô·‡„Ï ÂÈÓÈ ÈÓ„· ·Ï Ô¯·˘· ¯ËÙ ÂÓÓ ,ÒÂÓÏÂÙ‬‬ ‫‪„ÈÓÏ˙ ‰È‰ ‡Â‰ .29 ÈÂω ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ '¯ Ô‡‚‰ È˘‡¯‰ ·¯Ï ‰Ó˙ ‰˘ ¯Â·ÚÎ‬‬ ‫‪‰Ó¯ÂÙ¯‰ Á¯ „‚ Ô‡‚· „ÓÚ ,‰ÏÈ˙ ÏÚ ˙„‰ „ÈÓÚ‰ ,ÏÙÏÙÓ ÔÈÈÚÓ ,‚ÏÙÂÓ ÌÎÁ‬‬ ‫‪ .24‬בפנקס הקהילה מסופר על אחד בשם דוד גאטענגו שאכל מאכל איסור בפרהסיה‪ .‬ר' יצחק תבע ממנו‬ ‫שישב בבית מנודה שלושה ימים‪ ,‬ולאחר מכן כאשר יבוא לבית הכנסת יתוודה ויבקש סליחה מאת קונו‪ .‬הנ"ל‬ ‫פנה לראשי הרשויות והתלונן נגד הפסק‪ ,‬והם המירו את הבזיונות בהודאה כתובה שהוא מתחרט על מעשה‬ ‫פשיעתו‪ .‬חתנו הרב חזקיה דוד אבולאפיו‪ ,‬מחבר ספר 'בן זקונים' )ליוורנו תקנ"ג(‪ ,‬היה בין תומכי רנ"ה וייזל‪.‬‬ ‫‪ .25‬נוסח מצבתו המפואר הועתק בספרו של א' לוצאטו )לעיל הע' ‪ (12‬עמ' ז‪ .26 .‬נולד בווירונה בשנת תק"י‬ ‫לערך‪ ,‬ובשנת תק"מ קיבל סמיכה מאת רבו רבי ישראל בנימים באסאן מריג'יו‪ .‬עליו כתב רבי מרדכי שמואל‬ ‫גירונדי‪ ,‬רב בפאדובה‪" :‬נולד בוירונה והעמיד תלמידים בעיר מולדתו‪ .‬אח"כ נקרא להרביץ תורה בקרית‬ ‫טריאסטי‪ ,‬ונשא ענף ועשה פרי תחת משרת הגאון הכולל הדיין מו"ה יצחק פורמיגיני זצ"ל‪ .‬וכשנתבקש הרב‬ ‫הנזכר בישיבה של מעלה‪ ,‬קבלוהו עליהם יחידי ק"ק טריאסטי לראש וקצין והרים דגל התורה בדרושיו‬ ‫הנחמדים מלאים חכמה ודעת ויראת ה' בנועם שיח שפתים‪ ,‬וקידש שם שמים כי היה בקי בלשונות שונים עד‬ ‫שהקיסר יוסף השני היה מחשיבו כנכבדי הדרשנים אשר בכל מלכותו‪ .‬והנה ראיתי איזה דרשות כ"י ממנו‬ ‫ובירכתי עליהם 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו'‪ .‬נפטר בשם טוב בקוצר שנים‪) "...‬תולדות גדולי ישראל‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .(276‬נותרו ממנו כתבי תורה ודרוש בכת"י בספריה הבריטית‪ .27 .12298 ,‬דובין )לעיל הע' ‪ ,(9‬עמ' ‪,162‬‬ ‫הע' ‪ .28 .35‬נוסח מצבתו המפואר הועתק בספרו של א' לוצאטו )לעיל הע' ‪ ,(12‬עמ' ט‪ .29 .‬נולד בירושלים‬

‫קסה‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫˘‪„ÂÓÚÏ '‰ ¯·„ ÚÈÓ˘‰Ï È„Î ‰ÈÏËȇ· ˙·¯ ˙ÂÏȉ˜· ¯˜È· ,‰È„Ó· ·Â˘Ï ‰ÏÁ‰‬‬ ‫·‪.30 Â"Ù˜˙ ÂÏÒη ‡"È· ¯ËÙ ,ÌÈ·¯ ÌÈ„ÈÓÏ˙ „ÈÓÚ‰ .χ¯˘ÈŒ˙È· ̯Π¯Â„‚Ï ı¯Ù‬‬ ‫‪˙˘ ¯ËÙ ÒÈ¯Ù Ï˘ ‰·¯Î ÔÎÏ Ì„Â˜ Ô‰È΢ ,‰‡È ÂϘ ÌÈÈÁ ̉¯·‡ '¯ ‰È‰ ¢¯ÂÈ‬‬ ‫˙˜ˆ"·‪Â˙¯ÈËÙÏ „Ú Ì˘ Ô‰ÈΠ,˘ÈÂÂÈ¯Ë Ô Áχ È˙·˘ È·¯ ‰Ó˙‰ ‚"ˆ˜˙ ˙˘· .‬‬ ‫·˘˙ ˙¯‪.31 ‰Ïȉ˜‰ È·¯ ˙ÓÈ˘¯ ԇΠ„Ú .Ê"Ë‬‬

‫החלת החוק בתוככי הקהילה‬ ‫‪‰˘Ó 'Èχ ,‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ó „Á‡ ‰Ù (1786) Â"Ó˜˙ ˙˘· ˜ÂÁ‰ ˙˜È˜Á ÌÚ ¯·Î‬‬ ‫‪·¯Î Ô‰È΢ ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ˜ÁˆÈ ·¯‰ χ ,32 ¯ÈÚ· „Â‡Ó ‰Â·‚ „ÓÚÓ ÏÚ· ‰È‰˘ ,¡ˆÂÏ‬‬ ‫‪¯·Á ,‚ÏÙÂÓ ¯È˘Ú ‰È‰ ¡ˆÂÏ .33 ˘„Á‰ ˜ÂÁÏ ËÏÁÂÓ ˙ÂȈ ÂÓÓ ˘¯„ ,¯ÈÚ‰‬‬ ‫··‪·¯‰˘ Ô·ÂÓÎ .‰È˘‡¯Ó „Á‡Â Â˙Ïȉ˜· Ì˘ ÏÚ·Â ‰ÚÙ˘‰ ÏÚ· ,˙ÈËÒÈȯˉ ‰Ò¯Â‬‬ ‫בשנת תק"כ לערך‪ .‬היה נכדו של ר' נתנאל הלוי שכיהן כרב בפאדובה ובמודינא‪ .‬אביו ר' צבי עלה ירושלימה‬ ‫ונמנה על חברי המדרש 'כנסת ישראל'‪ .‬ר' אברהם אליעזר למד בצעירותו בישיבה בירושלים בה הרביץ‬ ‫החיד"א לקחי תורתו‪ .‬פעמים רבות הוא מזכיר בכתביו אמרות שקיבל מפי מורו החיד"א‪ .‬בצאתו בשליחות‬ ‫צפת ‪ -‬בשנת תקס"א ‪ -‬נתמנה רא"א לרבה של קהילת טריאסטי‪ ,‬בה כיהן עד לפטירתו בשנת תקפ"ו )א' יערי‪,‬‬ ‫שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪ .(700‬שמועותיו התקבלו בהערכה בכל רחבי המדינה‪ ,‬ובדורו כבר הביאו חכמי איטליה את‬ ‫דעתו הלכה למעשה‪ .‬לדוגמה‪ :‬רבי מנחם עזריה קאסטילנובו‪ ,‬מסגרת השלחן‪ ,‬ליוורנו ת"ר‪ ,‬יו"ד סי' יח סע' כ;‬ ‫בשנת תקפ"ז הוציא לאור ר' יהודה‬ ‫סי' פד סע' ה‪" :‬הרב הגדול נשיא נשיאי הלוים אחד היה אברהם‪."...‬‬ ‫שלום ינייסי מטריאסטי את ספרו 'בן ישי' על חכמת החשבון ולימוד קביעת המועדים והתקופות וחיבור לוח‬ ‫שנה‪ .‬גאון הדור רבי מרדכי בנעט משבח בהסכמתו של את עצם הלימוד‪ ,‬אך מחוסר פנאי לבדוק את החישובים‬ ‫השונים העביר את הספר לידי הדיין רבי משה ליב לבדיקה‪" ,‬והוא בקי מאוד במלאכת חשבון העיבור"‪ .‬הלה‬ ‫אכן לא מצא שגיאה‪ ,‬אולם בחשבון התקופות עבר עליו רב העיר‪" ,‬ה"ה הרב הגאון המופלג מהו' אברהם‬ ‫אליעזר אב"ד ור"מ טריאסטי‪ ,‬ומצא י"א טעויות‪ ."...‬רא"א היה גם רבו של שד"ל יליד טריאסטי‪ .30 .‬לעומת‬ ‫מצבות רבני וחכמי העיר‪ ,‬החרוטים בקינות מעשי אומן‪ ,‬רשם רא"א בצואתו שלא יחרטו שום דבר‪" :‬כי אם‬ ‫להזכיר שמי ויום פקודתי" )א' לוצאטו‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,21‬עמ' י(‪ .31 .‬שיר לכבוד העיר ולכבוד רבניה חובר‬ ‫ע"י ר' יוסף אליעזר מורפוגו‪ ,‬זמרת הארץ‪ ,‬טריאסטי תקפ"ז‪ .32 .‬משפחת לוצאטו היא אחת המשפחות‬ ‫העתיקות ומהמכובדות בטריאסטי‪ .‬בין בניה שהיו שייכים למעמד המשכילים יש לציין את ר' מרדכי ב"ר נתן‪,‬‬ ‫שסידר את אילן היחס לבית לוצאטו )אגרות שד"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,(852‬והיה גם מורה בת"ת )תולדות גדולי ישראל‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;(24‬ר' יצחק בן שלמה לוצאטו‪ ,‬הסכים לספר 'בן זקונים'; אהרן לוצאטו שחיבר קינה על מות רב העיר ‪ -‬רבי‬ ‫שבתי אלחנן טריוויש )קול בוכים‪ ,‬טריסטא תרט"ז(; ר' חזקיה ‪ -‬אביו של שד"ל ‪ -‬היה משכיל ואעפ"כ היה ירא‬ ‫מאידך‪ ,‬נכון‬ ‫ושלם‪ .33 .‬על החילון שהחל להתפשט באותה תקופה‪ ,‬ראה‪ :‬דובין )לעיל הערה ‪ ,(9‬פרק ד‪.‬‬ ‫לציין שמר לוצאטו היה שומר על מצווה קלה כחמורה‪ .‬הוא ועוד שניים מראשי הקהל ערכו מכתב חיזוק למלך‬ ‫יוזף השני ומבשרים לו שהקהילה היהודית מקבלת בשמחה את החוקים החדשים‪ ,‬שהרי הם לטובת היהודים‪.‬‬ ‫לאחר שהיללו את חוקי המלך המיועדים להקים קרן ישראל‪ ,‬מתוך "רוחב לבכם הטהור‪ ,‬וחכמת ראשיכם‬ ‫המסולאים בפז ותבונתכם תדריך נוכח ה'‪ ,"...‬הם מאשרים‪" :‬אנו מזומנים ומוכנים לעשות בכל מאמצי כוחנו‪,‬‬

‫קסו‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫‪Â˙‰ΠۘÂ˙˘ ‰È‰ ¯·„· È˘Â˜‰ Ìχ ,ÂÊ ‰˘È¯„Ï ÌÈÎÒ‰Ï ‰ˆ¯ ‡Ï ı¯Ù· „ÓÚ‬‬ ‫‪‰Ïȉ˜· „·ÂÎÓ „ÓÚÓ ‰È‰ ¡ˆÂÏÏ ,ÍÎÏ ÛÒ· .˜ÂÁ‰ ˙Ï·˜· ‰È‰ ÈÂÏ˙ ˙ÈÓ˘¯‰‬‬ ‫‪.‰È„ÓÂÏÓ ¯ÈÚ‰ È˘‡¯ ,‰ÎÂÏÓ‰ ÌÚ ÌȘ„‰ Ìȯ˘˜ ÏÚ·Â‬‬ ‫·‪ÌÈÙÈÚÒ ‰ÓÎ ÏÚ ¯˙ÂÂÏ ‰¯Ë˘Ó‰ È˘‡¯ ˙‡ ÚÎ˘Ï ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ·¯‰ ÏÚÙ ÌÈÈ˙È‬‬ ‫˘‚„‪‰ÚË· ‰Ï˘ÓÓÏ ‰˙Ù ‰¯Ë˘Ó‰ ‰¯˙Ú Á"Ó˜˙ ˙˘· .34 ‰Îω‰ ˙‡ Â‬‬ ‫˘‪È„ÈÏ Â‡·Â ,˜ÂÁ‰ ˙‡ „‚ Âȇ ·‡‰ „ˆÓ Ìȷ¯˜Ï ÔÈ‡Â˘È ¯·„· ˙Ȅ‰ȉ ‰Îω‰‬‬ ‫‪¯˙È ˙ÂÏ„˙˘ ¯Á‡Ï .ÌÈÈ‡ÓˆÚ ÌÈ‚‰Ó Ì‰Ï ˘È ÌȄ‰ȉ˘ Íη ‰¯Î‰Â ˙¯˘Ù˙‰‬‬ ‫‪˜˜Á ÔΠ,ÔÈ‡Â˘ÈÏ ÌȯÂÒ‡‰ ‰ÁÙ˘Ó È·Â¯˜ ¯·„· ÌȘÂÁ‰Ó ‰ÓÎ ÏÚ „ÏÙ‡ÈÏ ÍÏÓ‰‬‬ ‫·‪.È„Â‰È Ë‚Ï ÌÈÎÒ‰Ï ˙˘¯„ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ (‡"˜˙) 1791 ¯‡Â¯·Ù‬‬ ‫˜‪˜ÂÁ· ÌÈÙÈÚÒ ‰ÓÎ ÌÈÈ˜Ï ‡Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ ˙ÂϘ‰ ‡ÂÙ‡ ‰Ï Âȉ ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ‬‬ ‫‪ÌÈ·Â¯Ó ÌÈˆÓ‡Ó È¯Á‡ .˜ÂÁ‰ ÏÚ Â¯·Ú ıÂÁ ÈÙÏ΢ ˙¯ÓÏ ,1786 ˙˘Ó ÔÈ‡Â˘È‰‬‬ ‫˜‪ÔÂ˙ÈÁ ÏÚ ¯Ò‡˘ ˜ÂÁÏ Ú‚Â· .ÈÁ¯Ê‡ ÌÂ˘È¯ ‡ÏÏ ÔÈ‡Â˘È ͯÚÏ ÔÂÈ˘È¯Â ¯˙ȉ ÂÏ·È‬‬ ‫˜¯‪˘‡¯Ó ÔÂÈ˘¯ Ï·˜Ï ȯ˘Ù‡ ‰È‰ ,‰Îω‰ ÈÙ ÏÚ ‡˘È‰Ï Ìȯ˙ÂÓ˘ ‰ÁÙ˘Ó È·Â‬‬ ‫‪.Ì˙‡ ‡È˘‰Ï ‰¯Ë˘Ó‰‬‬ ‫‡‪È·¯ ¯ÂӇΠÂÓÂ˜Ó ˙‡ ‡ÏÈÓ ,ÌÈÓ˘ Ì˘ ˘„Ș˘ ,ÈÈ‚ÈÓ¯ÂÙ ·¯‰ ˙¯ÈË٠ȯÁ‬‬ ‫¯‪¢Ù ˙‡ ÍÈÏ˘‰Â Â˙¯Â˙Ï '‰Ï ÔÓ‡ ‰Ú¯ ‰È‰ ¯˘‡ ,(˜ÒÈ„ÈË) ÈÊ΢‡ Ô˙ χÙ‬‬ ‫‪ÈÓ ÏÚ Ìȯ·„‰ Âω˙‰ ‰Ê ÔÓÊ ˜¯Ù ÏΠ͢ӷ .35 ͯ·˙È Ï„‚‰ ÂÓ˘ „·Π„Ú· „‚Ó‬‬ ‫כל מאן דצריך לטובת בני ישראל ולחזק ולהתחזק בעד עמנו‪ ,‬אם השעה צריכה לכך"‪ .‬הם מקבלים על עצמם‬ ‫את חוק החינוך‪ ,‬חוק שיביא לידי פוריות בעבודה וכמובן לפרנסה בכבוד‪ .‬כיוצא בזה הם מקבלים על עצמם‬ ‫להתגייס במקום הצורך‪ .‬אולם מתנים כל אלה בתנאי שחוקים אלו לא יגרמו לחולשה בקיום המצוות ואמונה‬ ‫בבורא עולם‪" :‬כל מה שנוכל לומר לכבוד התורה ולעשות ולקיים דברי המלך יר"ה‪ ,‬יש לשאת ולתת עם‬ ‫הרבנים יושבי על מדין ביחד עם ראשי הקהל"‪ ,‬שהם יבהירו לפני אנשי חצר המלך "שאי אפשר לעבדו בלב‬ ‫שלם ובנפש חפצה ובאמונה‪ ,‬אם אינה תקועה בלבנו אמונתנו שלימה ומעשה אבותיהם בידיהם‪ .‬ובוודאי אי לא‬ ‫האי לא קימא האי‪ ,‬והפורק ממנו עול מלכות שמים פורק ממנו עול מלכות דארעא ועול דרך ארץ"‪ .‬על בקשה‬ ‫זו הם חוזרים כמה פעמים בלשון לימודים‪ ,‬שאין סיכוי שהחוקים יבואו על חשבון הנאמנות לתורה ומצוות‪ .‬על‬ ‫החותמים‪ :‬משה לוי‪ ,‬אברהם בן יוסף מורפוגו ואלי' בן משה לוצאטו )המאסף‪ ,‬ברלין‪ ,‬כרך ‪] 4‬תקמ"ח[‪ ,‬עמ'‬ ‫שפו‪-‬שפח(‪ .‬אולם האמת לא היתה כך‪ :‬החופש הדתי הובטח בכל מקום מתוך הנחה שאם תארע התנגשות בין‬ ‫החובה הדתית לחובה האזרחית‪ ,‬תהיה ההכרעה לטובת החוק האזרחי‪ .‬והנה כעבור שנים הבעיר אליהו לוצאטו‬ ‫את אש הפולמוס בקהילה‪ .34 .‬שמא לכך כיוונו חברי חברת 'גמילות חסד' של טריאסטי בקינתם את ר'‬ ‫יצחק‪" :‬רבו נסיונות בן בית‪ ,‬מודה מידי יום יום על טוב על רוע‪ .‬לא נח לא שקט לא מצא מרגוע‪ .‬צרה ויגון‬ ‫מצא מחוץ מבית‪ .‬צרות איש החסד ראו עינינו‪ .‬אוי לנו כי נלכד בשחיתינו" )א' דיינארד‪ ,‬שבלים בודדות‪ ,‬עמ'‬ ‫גם חתנו‪,‬‬ ‫‪' .(165‬נסיונות בן בית' כנראה עקב הצרות שפקדו את ביתו‪ ,‬שבנו ובתו וכלתו מתו על פניו‪.‬‬ ‫רבי חזקיה דוד‪ ,‬הזכיר בקינתו עליו את מידת קנאותו לתורת ה'‪" :‬איש קדוש איש טהור אויב הרשע ‪ /‬זקן קנה‬ ‫חכמה ולדורו ישע‪ ...‬הדור אתם תראו חסד נעדרת ‪ /‬מי זה יורה בינה מי ירדוף צדק ‪ /‬אל מי תפנו לגדור ולחזק‬ ‫בדק" )בן זקונים‪ ,‬דף סד ע"א(‪ .35 .‬והא לך מה ששר עליו יצחק לוצאטו מטריסטא‪" :‬אומר לכל צמא לכו‬

‫קסז‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

˙‡ „‚ ‡Ï˘ ÌȘÂÁ‰ ·Â¯ ˙‡ ‰ˆ¯Ó Ï·˜Ï ‰ÓÈÎÒ‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ .˙ÂÁÂÓ .‰Îω‰ ˙‡ ÌÈ„‚‰ ‰È˜ÂÁ ˙‡ ÛÂÎÏ ‡Ï˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÓÈÎÒ‰ ‡ÒÈ‚ ̈́ȇÓ ,‰Îω‰ Ï˘ ÂÙÂÒ· ͇ .‰Ù¯ˆ‰ ‰Îω‰ ÌÚ ˙ÂÈϯ·Èω Á¯ ˙‡ ·˘ÈÈÏ ‰Ïȉ˜‰ È· ÂÏÎÈ ÍΠ‰˙ÏÚ ‰Ïȉ˜· Âگȇ˘ ˙ÂÚ¯Â‡Ó È˘ ˙ÓÁÓ ̉ÈÙ ÏÚ ˙‡ȈӉ ‰ÁÙË ¯·„ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÏËÈ· ÍÏȇ ʇÓ ,‰Ï˘ÓÓÏ ‰Ïȉ˜‰ ÔÈ· ˙¢‚˙‰ ÏÂÏÒÓ ÏÚ ‰¯˘Ù‰ ÈÏÚ· ÔÈ· ω˙‰˘ ÊÚ ÁÂÎÈÂÏ Ô˙È ˙‡‰ ;‰Ïȉ˜Ï Â˙È˘ ˙„ÁÂÈÓ‰ ˙ÂϘ‰‰ ˙‡ .˘˘Ï ‰·¯ÈÒ ‰ˆ¯Ù ˘‡‰ .‰Ï˘ÓÓ‰ ȂȈ ÔÈ·Ï ‰Îω‰

‫ טריאסטי תקנ"ו‬- ‫פולמוס תוקף החוק מול ההלכה‬ ԇ΢ ‡Ï‡ ,ÏÈÚÏ ¯Îʉ ,¡ˆÂÏ ‰˘Ó 'Èχ Â˙‡ ‰È‰ ‰¯ˆ‰ ‰˙‡ ÏÎÏ Ì¯‚˘ ÈÓ ‰˘ÚÓ ‰È‰ ÍΠ.Â˙¯Â˙ '‰ ÈÙÏÎ ‡Ï‡ „·Ï· ·¯‰ ÈÙÏÎ ‡Ï ÛˆÁ˙‰Â ¯ÂÚ ˙‡ ‰È˘ Ï˘ Â˙· ˙‡ ‡·Áȉ· ‡˘ ,‰ÈÈÚ ‰ÁÙ˘Ó Ô· ¯ÈÚˆ „Ș٠,„¯‡Ù ·˜ÚÈ :Â" ˜˙ ˙˘· ‰˘ÚÓ‰ ÏÚ Ê‚¯ ‰ÏΉ È·‡ ;·¯ ÔÓÊ Â˜ÈÊÁ‰ ‡Ï Ì‰È‡Â˘È .„·Î‰ ¡ˆÂÏ ‰˘Ó 'Èχ ÔÚË ‡Â‰ .̉ÈÈ· „È¯Ù‰Ï ÂÁÂÎ Ïη ‰ÒÈ Û‡ Ô¯Á·Â ,Â¯Â˘È‡ ‡ÏÏ ‰˘Ú˘ ÊÈÊÙ‰ Ô˙Á‰ :ÌÈÓÚË ‰ÓÎÓ ,È˙Îω Û˜Â˙ ‡Ï Ì‚ ÔÎÏ ȘÂÁ Û˜Â˙ ÏÎ Âχ ÔÈ‡Â˘ÈÏ Ôȇ˘ ¯·„ ˙‡ ÂÓÒ¯Ù ‡Ï ̉ ;̉ȯ‰ ¯Â˘È‡ ÈÏ· ˜ÂÁÎ ‡˘È‰Ï Ìȇ˘¯ Ìȇ ‰ÏΉ ¯„ÒÓ ‰È‰ ‡Ï ‡¯˙‡„ ‡¯Ó ·¯‰ ;˙ÒΉ ˙È·· Â˙Á˙‰ ‡Ï ;˜ÂÁ· ˘¯„Î ÔÈ‡Â˘È‰ ¯ÈÚ‰ ·¯Ï ‰Ù ¡ˆÂÏ .(‡·Áȉ· ÌÈ„Ú È˘ ÈÙ· ‰˙‡ ˘„Ș Ô˙Á‰ ‡Ï‡) ÔÈ˘Â„È˜‰ ˜ÙÒ ÂÏ ‰È‰ ‡Ï .ÌÈ„Ú‰ È˘ ˙‡ ˘ÈÚÈ Û‡Â ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÏË·È˘ ‰ÙȘ˙ ‰ÚÈ·˙· .ÂÈÂÚÈË ˙‡ Ô·ÂÓÎ ÂÁ„ ÌÈ·¯‰Â ‰Ïȉ˜‰ È· Ìχ .ÔÈ„‰ ‡Â‰ Í΢ ¡ˆÂÏÏ Û˜˙ ‡Â‰ „·ÚÈ„· Ï·‡ ,ÂÊÎ ‰Â˙ÁÏ ÌÈÓÈÎÒÓ Âȉ ‡Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ Ô· ,̉ȯ·„Ï ¯·„‰ .‰Îω‰ ˙ÈÁ·Ó Û˜˙˘ ‰Ó ˙‡ ÏË·È ˜ÂÁ‰˘ ÍÈÈ˘ ‡Ï ,˙È˙Îω ‰ÈÁ·Ó .ÌÈ„Ú· ÏÂÒÙ ‡ÂˆÓÏ ‡Â‰ ‰Ê ‰¯˜Ó· ˙¢ÚÏ Ô˙È˘ È„ÈÁȉ Â˙¯˘Ó ˙‡ ¡ˆÂÏ ·ÊÚ ,ËÒÈȯËÏ ıÂÁÓ ÌÈ·¯ ÌÚ Ìȯ·„‰ ÈÙ ˙‡ ÔÁ·˘ ¯Á‡Ï ‡È‰˘ ‰¯Ó‡ ‰ÏΉ .ÔÈ‡Â˘È‰ ÏÂËÈ· ˙‡ Ú·˙Ï ÍÈ˘Ó‰Â ‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ó „Á‡Î ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ï·˜Ï ˙Á‡ ‡Ï ‰˘˜È· ‡È‰ ,‰·¯„‡ .‰ÈÏÚ ˙‡Ê ÂÙÎ ‡Ï Ôˆ¯Ó ‰˙Á˙‰ ¡ˆÂÏ ‰Ù ,ÂÈ˙ÂÚÈ·˙Ï ˙¯˙Ú ‰ȇ ˙·¯‰˘ Â˙‡¯· .·¯ÈÒ ‰Ê˘ ‡Ï‡ ,‰È·‡ .ËÙ˘Ó‰ ˙È·Ï ‫ מרווה בצחצחות‬.‫ דולה וגם משקה ויום יומיים‬/ ‫ כי תמצאו נכון עלי העין‬/ ‫ וקחו ולא במחיר דבש ויין‬/ ‫למים‬ ‫ אשרי אנוש‬.‫ ראשון אלי מורים ורב פעמים‬/ ‫ חכו בממתקים ומחמד עין‬/ ‫ נאוה במדברו ודופי אין‬/ ‫יבול שמים‬ ‫ היינו‬,'‫ 'מורים ורב פעמים‬."‫ יפדה יחידתו ונס מתופת‬/ ‫ כי עוד אשר ישבע בצוף ונופת‬/ ‫מקשיב לאמרי שפר‬ .‫שהיה גם רב העיר וגם מורה‬

‫קסח‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

¯·Ú ‚Âʉ˘ ÏÏ‚· ,Û˜Â˙ ‰Ï Ôȇ ȇ˘Á· ‰˙˘Ú˘ ‰Â˙Á˘ ÂÚȯΉ ‰ÎÂÏÓ‰ È˘‡¯ ÌÈ„Ú‰ ˙‡Â Ô˙Á‰ ˙‡ ˘ÈÚ‰Ï ÂËÈÏÁ‰ ̉ .Ìȯ‰‰ ˙ÂÈÂÎÊ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ȘÂÁ ÏÚ ÔÈ· ¯·Ú ÁÂÎȉ .˙˜ÂÏÁÓ‰ ˘‡ ˙‡ ÍÎ˘Ï ÏÈÚ‰ ‡Ï ˘Â¯È‚‰ ͇ .¯ÈÚ‰Ó Ì˘¯‚Ï „ˆÓ ˙˜ÂÏÁÓ‰ ˙‡ ωÈ˘ ,˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ÌÚ „ÁÂÈÓ·Â ,‰Ïȉ˜‰ ÔÈ·Ï ÂˇˆÂÏ .˙·¯‰ ˘ÂÏ˘ ͢ӷ ÂÊ ‰˘¯Ù· ˙ÂÈÂ„Ú ˙ÂÈ·‚ Ìȯ¯ȷ ωÈ ‰È„Ó· ÔÂÈÏÚ‰ ËÙ˘Ó‰ ˙È· .‰Ïȉ˜‰ ÌÚËÓ ˙˜„ˆ‰‰Â ÌÈÂÚÈˉ ԉ ÂˇˆÂÏ ˙ÂÚË Ô‰ Â„È ÔÎωӷ ,ÌÈ˘ ͇ ,̉È· Ï˘ ˙ȇ˘Á ‰Â˙Á ÏË·Ï Âˆ¯ Ìȯ‰˘ ‰¢‡¯‰ ÌÚÙ‰ ‰˙ȉ ‡Ï ÂÊ ‡Â‰ .ÔÈ˘Â¯È‚ È„ÈÏ ‡Â·Ï ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ¡ˆÂÏ ÂÏȇ ,Ë‚· Ìȯ˜Ó‰ ÂÓÈÈ˙Ò‰ ·Â¯ ÈÙ ÏÚ ˘˜È· ‡Â‰ .‰Îω‰ ÌÚ „Á‡ ‰˜· ‰ÏÚ ‡Ï˘ ¯·„ ,Ú¯ÙÓÏ ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰ ˘¯„ ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï Âˆ¯˘ ¯·˙ÒÓ .Â˙·ÂËÏ Â„ÓÚ˘ ÌÈ˘„Á‰ ÌȘÂÁ· ÚÈÈ˙Ò‰Ï ‡È‰˘ ,‰Ïȉ˜‰ ˙‡ ÌÈ˘‡‰ ¡ˆÂÏ .‰˘Â¯‚‰ Â˙· Ï˘ ‰Î¯Ú ˙‡ ÏÈÊÂ‰Ï ‡Ï È„Î ‰È‰ ˜ÂÁ‰ ÈÙ ÏÚ ¯·„ Ï˘ Â˙ÈÓ‡Ï ¯˘‡Î ,‰È„Ó ÍÂ˙· ‰È„Ó ÔÈÚÎ ,‰ÈÓ¡ ‰‚ȉÓ Ï·‡ ,‰ÎÏ‰Ï ÔÓ‡ ȇ :¯È‰ˆ‰ ‡Â‰ .‰È„Ó‰ ωÈ· ‰˜ÈËÈÏÂÙ ·¯ÚÏÓ ‰ÚÂÓ ‡È‰ .˜ÂÁÏ ÌÈÓ‡ ‡ ,‰Îω‰ ÌÚ ˘‚˙Ó ÈÁ¯Ê‡‰ ˜ÂÁ‰ ¯˘‡Î ‰ÚË· ,‰ÎÂÏÓ‰ ˙È·Ï ˙ÂÓ‡ ÈÓÚËÓ ,‡·ˆÏ ÒÂÈ‚ „Ú· ‰È‰ ÔÎÏ Ì„Â˜ „ÂÚ È· „ÓÚÓ ˙‡ ˙¢‰Ï ˘˜È· ‡Â‰ .˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜Ï ÌÈÈ‚‰ ÔÈ· „Á‡È ¯·„‰˘ ÈÁ¯Ê‡ ÏÎÏ - ȈÈÁ‰ ÌÏÂÚÏ ‰¯Â‚Ò ‰˙ȉ ÌÈÈÈ·‰ ÈÓÈ·˘ - ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ˙‡ ψÈ ‡Â‰ .‰Ïȉ˜‰ „‚ ˘‡ ¯ÈÚ·‰ ‰Ê ,¡ˆÂÏ· ÌÁÏ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ .‰È„Ó‰ ˙È· χ È˙ÈÈÚ·‰ ˜È˙‰ ˙‡ ‰‡È·‰ ‰Ïȉ˜‰ .‰„‚ ˙¢˜ ¯·È„ ‰ÈȯÈÚ‰ ¯·ÁÎ ÂÁÂÎ „ÒÂÓ ‡Â‰ ÔÈ‡Â˘È ȯ‰˘ - ˙„ ˘ÙÂÁ :˙ÂÚË ˘ÂÏ˘ Âȉ ‰ÈÙ·Â ,È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ‰¯˜Ó· ‰Îω‰ Ï˘ ‰Ù˜Â˙· ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰¯ÈΉ ÈÓ˘¯ È˙Ï· ÔÙ‡·˘ ÂÚË „ÂÚ .È˙„ ˙‡ ¯Ù‰Ï ˜ÂÁÏ ˙ÈÈˆÏ ÌÈ·¯‰ ıÂÏȇ ,˙‡Ê „ÂÚ .˜ÂÁ‰ ˙Â˘È¯„ ÌÚ ˙˘‚˙Ó ‡È‰˘ ˙ÂÏȉ˜‰ ÔÈ· ÌÈÓÂˆÚ ˙ÂÚ„ ȘÂÏÈÁÏ Ì¯‚È ¯˘‡Î ,‰È„ÓÏ Ï„‚ ˜Ê ‡È·È Ú"¢‰ ȘÂÁ ¯ÈÚ ÔÈ·Ï ÌÏÂÚ‰ È„Â‰È ÔÈ· ¯ÁÒÓ‰ ȯ˘˜ .ÈËÒ‡È¯Ë ˙Ïȉ˜ ÔÈ·Ï ˙¢‰ ˙ÂȄ‰ȉ È·Â ÌȯÁÂÒ Âȉ ÈËÒ‡È¯Ë È„Â‰È .‰È„ÓÏ ÌÂˆÚ ÈÏÎÏÎ Ò¯Ëȇ Âȉ ÏÓ‰ ,¯‡˘‰ ÔÓ ÌÈ¢ ÂÈ‰È Ì‰È˜ÂÁ ¯˘‡Î ,ÌÏÂÚ‰ È·Á¯ Ïη ÌȯÂÊÙ Âȉ ̉È˙ÂÁÙ˘Ó .‰˙ÏÎÏÎÏ ‰È„ÓÏ Ì‚ ˙ÂȈ¯ È˙Ï· ˙ÂÎÏ˘‰Ï ‚ÂÏÈÙÏ ¯·„‰ ̯‚È „ˆÏ ‰¯Â‡ÎÏ „ÓÚ ‡Â‰˘ ÌÂ˘Ó ,¡ˆÂÏ ˙„ÓÚ· ‰È„Ó‰ ‰„„Ȉ ¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ· ÂÏ‚„ ‰È ‰¯È·‰ ¯ÈÚ· ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ԉ ¯ÈÚ‰ Ï˘ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ԉ ,˜ÂÁ‰ ‰˙ËÏÁ‰ ˙‡ ˜ÓÏ ‰ÙÈÒ‰ ‰È„Ó‰ .Ë‚ ‡Ï· ÌÏË·Ï Ô˙È ,Û˜Â˙ Ôȇ ÔÈ‡Â˘ÈÏ˘ ‰ÈÈÒΉ ˙‡¯˘‰· ‡Â‰ ˙„Ï ˜ÂÁ‰ ˜ÈÚ‰˘ „ÁÂÈÓ‰ „ÓÚÓ‰ ȯ‰˘ ,Ë‚‰ ˙‡ ¯˙ÈÈÏ .(ÔÈ˘Â¯È‚· ‰¯ÈÎÓ ˙ÈÏÂ˙˜‰ ˙„‰ Ôȇ˘ ‡Ï‡) ˙ȯ˜ÈÚ‰ ˙„‰ ‰˙Âȉ· ,˙ÈÏÂ˙˜‰ ‫קסט‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫‪˙ÂÈÂÎÊ˘ ‰·‰ ÍÂ˙Ó ,˙˜ÂÏÁÓ‰ ˙‡ ·˘ÈÈÏ Ôˆ¯ ‰È„Ó‰ ‰ÚÈ·‰ ÂÊ ‰ËÏÁ‰ „ˆÏ‬‬ ‫‪˜ÂÁ‰ ÔÈ· ‰¯˘Ù ‡ÂˆÓÏ È„Î Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ χ ‰˙Ù ‰Ï˘ÓÓ‰ .ÂÒÓ¯ ÌȄ‰ȉ‬‬ ‫‪ıÂÁÏÏ ÍÈ˘Ó‰ ÔÈÈ„Ú ,‰Â˙Á‰ ˙‡ ÏË·Ï Í¯„ ‡ÂˆÓÏ Ï„˙˘‰ Â„ÈˆÓ ‡Â‰ .‰ÎωÏ‬‬ ‫˘‪,Ú"¢‰Â Ì"·Ó¯‰ ,„ÂÓÏ˙‰Ó Ì˙ËÈ˘Ï ˙Âȇ¯ ‡ȷ‰ ˜ÂÁ‰ ȂȈ .˘¯‚˙˙ ‰ÏΉ‬‬ ‫‪¯˘‡Î˘ ,¯ÂÂÈÏ ‰·ÂËÓ ÌÈ¯Ú‰Ó ÔÈ„ ȘÒÙÓ ÌÈÓ„ Ìȯ˜ÓÓ ˙‡ӂ„ ‡ȷ‰ Û‡Â‬‬ ‫‪.36 ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ÚȘىÏ ÏË·Ï È„Î È„ Íη ˘È Ìȯ‰‰ ˙ÓÎÒ‰ ‡ÏÏ Â˘Ú ÔÈ‡Â˘È‰‬‬ ‫‪‰Î¯ÚÓ‰ ͯ‡ ÏÎÏ .‡ÓÏÚ· ˙˜ÓÁ˙‰ ‡È‰ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ Â˙¢˜Ú˙‰˘ ÂÚË Ì‰‬‬ ‫‪.‰Ïȉ˜‰ ȯ·Á ÏÎ Ï˘ Ì˙ÎÈÓ˙· ‰·Â‚Ó Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰È‰‬‬ ‫·¯‡‪È·¯ ,¯Â„‰ Ԙʠ‰ÈÏËȇ Ô‡‚Ï Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰Ù ,‰Ú¯‰ ÂÈχ ‰˙ÏÎ ÈÎ Â˙Â‬‬ ‫‪‰ÓÎ .˙¢ÚÏ ‰Ó ˙„Î ,'˙Ó‡ Ú¯Ê' ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ¯ÙÒ‰ ¯·ÁÓ ,‡È„ÂÓÓ Ô‰Î‰ χÚÓ˘È‬‬ ‫‪χٯ È·¯ Ï˘ ÂÈ„È ˜ÊÁÏ È„Î Ô‰Î‰ χÚÓ˘È È·¯Ï ̉ Ì‚ ÂÙ ‰ÈÏËȇ È·¯ È·Â˘ÁÓ‬‬ ‫˙‪χÂÓ˘ χÂÓÚ È·¯ ;¯ÂÂÈÏ „"·‡ ,ÒȇŒÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ìȇ‚‰ :‰Ó‰ ‡Ï‰ ,Ô‬‬ ‫‪˜ÊÁÏ È„Î Ô‰Î‰ χÚÓ˘È È·¯ χ Â٠̉ .‡Ë„¯˜‡Ò ‰È¯‡Œ¯Â‚ ̯·‡ È·¯ ;ÈÒ·ȂÂÙ‬‬ ‫‡˙ ‪.37 Ô˙ χٯ È·¯ È„È‬‬ ‫·‪‰·Â˘˙' ÏÚ· Ò'ϘÚÏÙ ¯ÊÚχ È·¯ Ô‡‚‰ χ Ì‚ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ‰Ù ÏÈ·˜Ó‬‬ ‫‪.È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· ˙ËÈÏ˘· ‰˙ȉ ‡È‰ Ì‚˘ ,‚‡¯Ù· ÔÈÈ„ ‰È‰˘ ,'‰·‰‡Ó‬‬ ‫·‪‰¯È¯· ÂÏ Ôȇ ,ÂÈÙÏ ‰ÏÙ˘ ‰¯ˆ‰ ˙‡ ¯‡˙Ó ‡Â‰ Ê"˜˙ ȯ˘˙· '„ ÌÂÈÓ Â·˙ÎÓ‬‬ ‫¯˜ ‪.ÌÈ„Ú‰ ˙ÏÈÒÙ È"Ú ‰¯È˙‰Ï‬‬ ‫¯·‪ÔÈ„ ˙ÈÏ" :ÂÊ ‰ˆÚ Ï·˜Ï ÌÂ˜Ó Ì¢ ‰‡Â¯ Âȇ˘ Â·È˘‰ ‚‡¯Ù Ï˘ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‰‬‬ ‫·‪˙ÂÎÏÓ‰ ˜ÂÁ ÈÙÏ ˙"ÎÚÓ Î"˘Ó ,ÔÈÓÈȘ Ôȯȯ˘ ÔȯÂÓ‚ ÔÈ˘Â„È˜ ÔÈ˘Â„È˜‰˘ ˘˘Â‬‬ ‫‪ .36‬כל המו"מ רשום באיטלקית‪ ,‬ושערי שפה זו נעולים בעדי‪ ,‬וחבל שחומר יקר זה עדיין חתום וחסום בפני‪.‬‬ ‫אני משער שמתכוונים ל'תקנת רבי יהודה מינץ ובית מדרשו' הידועה משנת רס"ו‪ ,‬האוסרת חיתון ללא רשות‬ ‫ההורים‪ .‬תקנה זו של גדול גאוני איטליה‪ ,‬לא נמצאת בידינו‪ ,‬אלא נזכרה בשו"ת מערבי נחל‪ ,‬עמ' ‪ ,307‬וכן‬ ‫בשו"ת ר' עזריאל דאיינה‪ ,‬סי' קי )בשאלה לרבי אברהם מינץ בנו של ר' יהודה‪ ,‬שיבאר לו את פרטי התקנה(‪.‬‬ ‫בשנת שי"ד התאספו בפירארה נציגי כל קהילות באיטליה כדי לתקן תקנות כלליות‪ .‬התקנה השביעית היא‪:‬‬ ‫"כל מי שיעיז פניו לקדש אשה וכו' שלא יהיה בעשרה‪ ,‬בלי רשות אביה ואמה וכו' יהיה מנודה ומוחרם המקדש‬ ‫וגם העדים המעידים על הקידושין" )פחד יצחק‪ ,‬ערך תקנות‪ ,‬דף קנח ע"א(‪ .‬בעקבות מקרים חמורים ביותר‬ ‫ושערוריות שזעזעו קהילות שלמות‪ ,‬ראו חכמי המדינה לנכון לתקן הסכמה חדשה ביתר עוז ותוקף כדי לשים‬ ‫קץ לתקלות התדירות במדינתם‪ .‬בחודש אייר שנת של"א התאספו שוב גדולי המדינה בעיר קסאלי‪ ,‬ובכוח‬ ‫התקנה של קודמיהם‪ ,‬הוסיפו וגזרו "בגזירת נח"ש שלא יהא שום איש שיקדש אשה‪ ,‬לא בתולה ולא גרושה‪,‬‬ ‫אלא אם כן יהא מדעתה ובפני עשרה מישראל‪ ...‬ואם ח"ו ובר מינן יארע יהי איזה פורץ גדר זה‪ ,‬אם בידינו‬ ‫יכולת זה מעתה ומעכשיו‪ ,‬אנו מפקיעין החפץ אשר יקדשו בו לכולי עלמא ויאסר על המקדש באופן‬ ‫שקדושיו יהיו מופקעים‪ ,‬ואי קדיש בביאה משווינן לבעילתו בעילת זנות‪ ,‬וגזירה זו תתפשט בכל ארץ‬ ‫מונפירטו ]קאסאלי[ בלבד" )שו"ת מערבי נחל‪ ,‬שם(‪ .‬הרבה גופי תורה תלויים בתקנות אלו‪ .37 .‬כל תכריך‬

‫קע‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

˙„Â˜Ù˘ ¯ÈÎÊ‰Ï ‡Ï ÈÎ Ò‰ ,ÌÂÏÎÏ ÌÈ·˘Á Ìȇ ÌÈÒÙÂ˙ Ìȇ ÔÈ˘Â„È˜‰ ‰"¯È ‰‡Â¯ Âȇ ‡Â‰ ."...‡ÈÒ‰¯Ù· ˙ÂÈ¯Ú ¯È˙‰Ï ‰ÏË· '‰ ˙¯Â˙ ‰È‰˙˘ ‰È‰ ÍÏÓ‰ Â‡Â·È Ê‡Â ,Ë‚· ȇ ‰ˆÂ¯ ¯Ó‡È „Ú ÂÒÈÈÙÏ ¯ÂÁ·‰ ·Ï ÏÚ ¯·„Ï" ˜¯ ,‰ÎÓÏ ‰‡ÂÙ¯ Ë‚ Ì‰Ï ¯„ÒÏ ı¯‡‰ È„‡Ó ̉È˙ÂÎ¯Ú ˙‡Ó ‡˙¢¯ ‡ӯ‰ ¢˜·È „ÁÈ Ì‰È˘ Ò'ϘÚÏÙ ¯ÊÚχ È·¯ Ï˘ Â˙ˆÚ .38 "...„ÁÙ ‰Óȇ ‰Ê· Ôȇ ,χ¯˘È ÈÈ„Ó ˙Â˙ȯΠ.ÍÎÏ ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ·‡‰ ȯ‰˘ ,Ì˙Ú„ ˙‡ Áȉ ‡Ï ,˘„˜Ó‰ ˙‡ ÒÈÈÙÏ ‚‡¯ÙÓ È‚Èˆ ‡ȷ‰˘ ÌÈÈ˙Îω‰ ÌÈËÂËȈ‰ ˙¯ÓÏ˘ Ê‚¯˙‰ È‚¯Â·Ò·‰‰ ‰ÎÂÏÓ‰ ˙È· Ú·Â ȘÂÁ‰ ÌÁÂÎ Ï΢ ÔÈ·‰Ï ‰Ïȉ˜Ï Â˙ ̉ ,˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ ÚÎ˙˘‰ ‡Ï ,˜ÂÁ‰ .‰Ï˘ÓÓ‰ ÁÂÎÓ ˜¯Â ͇ Â˘Â¯È‚ ÏÚ ,Ë"˜˙ ȯ˘˙ ˘„ÂÁ· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ʯΉ ‰˙ȉ ÛΉ ˙‡ ÚȯΉ˘ ‰Ó ,39 ÒÂÓ ˙È· Ôȇ˘ ‰‡¯ ¯˘‡Î ,ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÂÏ˘ ¯Â·ÚÎ !¯ÈÚ‰ ÔÓ Â˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ Ï˘ Â˙ÓÎÒ‰˘ ÔÈ·‰ ¡ˆÂÏ Ï·‡ .¯Á‡ ¯·‚Ï ‰˘È‡‰ ˙‡ ‡È˘‰Ï ÌÈÎ҉ ·¯‰ ÚÎ .È˙Îω ‡Ï ȘÂÁ Û˜Â˙ ˜¯ ‰È‰È ÔÈ‡Â˘ÈÏ˘Â ,„·Ï· ıÂÁ ÈÙÏÎ ‡È‰ Ô˙ χٯ '¯ ȘÂÓÈ ˙‡ ·˙η ‰ÏÚÈ ·¯‰˘ ˘˜È· ‡Â‰Â ˙ÂÁ¯‰ ˙‡ ËÈ‰Ï‰Ï ÍÈ˘Ó‰ ¡ˆÂÏ Â˙ÂÎÊ· ‰„„Ȉ ÂˇˆÂÏ Ï˘ ÂÈ˙Â˘È¯„Ï ‰ÎÂÏÓ‰ ‰¯˙Ú ‡Ï ¯·Î ԇΠϷ‡ ,¯˙ȉ‰ ¯Ó‰ ‰Ï¯Â‚ ı¯Á ˘˜ÈÚ‰ ˜·‡Ó‰ ˙·˜Ú· ,¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ .ÂÊ ‰˘È¯„Ï ·¯ÒÏ ·¯‰ Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˙‡ ¯˜ÈÚ·Â ,˙ÂÈËÈÏÂÙ ˙ÂÈÂÎÊ ‰·¯‰ ‰„·È‡ ‡È‰ ;‰Ïȉ˜‰ Ï˘ .ÔÈ˘Â¯È‚Â ÔÈ˘Â„È˜ ÈÈÈÚ· ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ,ËÙ˘Ó‰ ˙گΉ ÏÂÓ ‰Î¯ÚÓ· ˙Ȅ‰ȉ ‰Ïȉ˜‰ ‰„ÈÒÙ‰ ‰¯Â‡ÎÏ ,‰Ï ‡˘È‰Ï ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ‡Â‰‰ ͇ ,˜Â¯ ÌÚ Â˙· ˙‡ Í„È˘ ¡ˆÂÏ .‰Ïȉ˜‰ ‰ÁˆÈ Ï˘ ˜ÒÙÏ ˙ÈȈ ÂÁ¯ÎŒÏÚ ÚÎ ·‡‰ ¡ˆÂÏ .‰ÏÚ·Ó Ë‚ Ï·˜˙ ‡È‰˘ ȇ˙· ̇ ÈÎ ¯ÊÁ „¯‡Ù ·˜ÚÈ Ô¢‡¯‰ Ô˙Á‰Â Â˙Á˙‰ ‚Âʉ È· È˘ ÛÂÒ·Ï .Ë‚ Ï·˜˙ ‡È‰˘ ·¯‰ .ÈË҇ȯËÏ

‫ טריאסטי תק"ס‬- ‫פולמוס תוקף החוק מול ההלכה‬ ‰˘Â¯‚Ï Ô‰Î È‡Â˘È Ï˘ ˙ÙÒ ‰˘¯Ù ‰ÙˆÙˆÂ ‰˙ÏÚ ¯·Î ,ÂÊ ‰˘¯Ù ‰Î΢ ‡Ï „ÂÚ ·Â¯Ó Ìχ ,ÌȈ¯Ù˙Ó‰ „‚ ¯Â·È‚ИÒÈ„ÈË ·¯‰ „ÓÚ Ô‡Î Ì‚ .ÌÈÈÁ¯Ê‡ ÔÈ‡Â˘È· Âη ‰È„Ó‰ È· ÏÎ .40 Ò"˜˙ ˙·Ë· ·"È· ,ÌÈ˘Â ÌÈÓÈ ¯ÂˆÈ˜· ¯ËÙ ·Ï Ô¯·˘Â ¯Úˆ ‫ בראותו כי הזמן בוגד בו ומשמש‬.39 .‫ ח"א סי' קיז‬,‫ תשובה מאהבה‬.38 .H.U.C ‫הכתבים גנוז בספריית‬ ‫ שאין לבטל‬,‫ שיבוא לעזרתו ויציג את דעתו גם הוא כאיש דת‬,‫ פנה רבי רפאל נתן לעמיתו כומר העיר‬,‫לרעתו‬ ‫ בקינתו מקונן ר' ישעיה ב"ר שמואל ידידיה‬.40 .‫ אך גם התערבות הכומר לא פעלה‬.‫חוקי הדת בכל אופן‬ ‫ לא היה לך כפרו לרדת‬.‫ "מה לך מות אכזר קהל שנאת? צדיק בדמי ימיו נתן לקחת‬:‫נורצי נגד מלאך המוות‬

‫קעא‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫‪¯˘‡ Ïη Ú‚ '‰ „È Ìχ .41 ÌÈÓ˘ Ì˘ ˘„Ș˘ ÌÈ˘‡· Ï„‚‰ Ì„‡‰ ˙‡ „ÈÙÒ‰Â‬‬ ‫˜‪„Á‡ Ú˘¯ ˙·ÈÒ· ÌÈ˘ ¯ˆÂ˜· ¯ËÙ" :È„¯Ȃ χÂÓ˘ È΄¯Ó È·¯ ˙„ÚΠ,„‚ ÂÓ‬‬ ‫‪˙ÂȉÏ ,ÔÈ˘Â„È˜Â ÔÈËÈ‚ Ï˘ „Á‡ ÔÈÚ· ‰¯Â˙‰ ÈËÙ˘Ó „‚ ˙¢ÚÏ ÂÁȯΉ˘ ,χ¯˘È‬‬ ‫˘‪‰‚‡„· ˙Ó ‰ËÈÓÏ ÏÙ ,‰Ê‰ ¯ÎÂÚ‰ Ϙ· ÚÂÓ˘Ï È„Î ‰˘Ó ˙„ ÏÚ ¯Â·ÚÏ ‰ˆ¯ ‡Ï‬‬ ‫‚„‪Ï"Ê ·¯‰ ˙¯ÈË٠··Ò ¯˘‡ ÌÈ˘‰Â ÌÈ˘‡‰ ÏÎ ÈÎ Â˙Ó˜ ̘ '‰Â .˘"ÈÏÁ ‰ÏÂ‬‬ ‫‪Â˘Ú ¯˘‡ ‰Ú¯‰ ÏÚ Ì· ‰Ú‚ ÌȘχ „È ÈÎ '‰ ȇ¯È ÏΠ¯ÈÎÈ .‰Â˘Ó ‰˙ÈÓ· Â˙Ó‬‬ ‫‪."Ï"Ê Ì˜„ˆ ‰¯ÂÓ ÌÎÁ‰Ï‬‬ ‫‪˙ÂÈ˘¯Ù È˙˘ .¯Á‡ ̘ӷ È˙ί‡‰ ,‰˘Â¯‚Ï Ô‰Î È‡Â˘È ,‰Ê‰ È˘‰ ÒÂÓÏÂÙ‰ ÏÚ‬‬ ‫‡‪‰˙ȉ ‰Ïȉ˜‰ Ï˘ ‰„È Âχ ÌÈÒÂÓÏÂÙ È˘·˘ ˙¯ÓÏ ,¯ÚÂÒ È¯Â˙ Ó"ÂÓ Â„Èω ‰Ï‬‬ ‫‪ÒÁÈ· ÛȯÁ Ú¯˜Ï ÂÓ¯‚ ̉ ,Í„È‡Ó ,Ì„È· ‰˙ÏÚ ‡Ï ÌÈÓÓÂʉ ˙‡˙ ‰ÂÈÏÚ‰ ÏÚ‬‬ ‫‪.‰Ïȉ˜Ï ˙ÂÎÏÓ‰‬‬

‫יוזמת רעיון של הפקרת קידושין‬ ‫‪˙Ïʇ˘ ÔÈ·‰ ‡Â‰ .42 ÈÂω ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ ·¯‰ ‰È‰ ˜ÒÈ„ÈË ·¯‰ Ï˘ ÂÓÂ˜Ó ‡ÏÓÓ‬‬ ‫‪¯҇ ¯˘‡· ,̄˜ÓÎ ÂÏÈÚÂÈ ‡Ï ˘"Á ˙¯ÈÊ‚Â ˙¯‰Ê‡Â ,˙¯·Â‚ ˙Îω ÔÈ„‰ È˙· È„È‬‬ ‫‪‚ȉ‰Ï :Ô˘ÈŒ˘„Á ÔÂÈÚ¯ ˙ÂÏÚ‰Ï ıχ ÔÎÏ ,‰˘ÈÚ‰ Èί„ ÏÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÌÚËÓ‬‬ ‫˙˜˙ ‪¯Â·ÚÈ˘ ÈÓ ÏÎ Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎ ˙¯˜Ù‰ Ï˘ ‰ÒÂÓ‰ ͯ„· ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰‬‬ ‫‪ÁÎ ˘È˘ ÌÚÙ‰ „ÂÈ ˙¯ÈÓÁÓ‰ ˙ÂÚ„‰ Û‡˘ ‰˙ȉ Â˙Ú„ .‰ÎÂÏÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ˘„˜ÈÂ‬‬ ‫·‪.˙„‰ ÌÂȘ ÔÚÓÏ ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÓÏ ˙È˘Ú ‰˜˙‰ ̇ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ¯Â·Èˆ‰ È„È‬‬ ‫שחת? אבל כבד לבני עירי הרבית" )א' דיינארד‪ ,‬שבלים בודדים‪ ,‬עמ' ‪ .41 .(155‬כפי שכותב רבי מרדכי‬ ‫שמואל גירונדי בערכו‪" :‬ויחידי סגולתו אשר אהבוהו כתבו תחת צלם דמות צורתו אשר חקקו בעט ברזל‬ ‫ועופרת אלו החרוזות‪ :‬זה תואר איש מופת נתן לקח יביע‪ ,‬הוא מורה הוא רועה על ישראל הופיע‪ .‬הן עוד היום‬ ‫גדול‪ ,‬קרבן אשה נרצה‪ ,‬ויכפר על עמו יום צרה ונחצה"‪ .‬ארבע קינות פרסם עליו א' דיינארד‪ ,‬שבלים בודדים‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .162-152‬עדיין נותרו דפים בודדים מקינות שהדפיסו חכמי המדינה על אבדון יקירם‪ ,‬טמונים בגזני‬ ‫‪ .42‬עליו הארכתי לעיל בהערה ‪ ,29‬ואוסיף כאן את הערכת‬ ‫הספרייה הלאומית וכן בספריית ‪.J.T.S.‬‬ ‫תלמידו שד"ל עליו‪" :‬אצלו למדתי חמש שנים‪ ,‬הוא מפלפל בעמקות וחריפות‪ ,‬אבל גם בשכל הישר‪ ,‬ולא לשם‬ ‫פלפול סתם‪ .‬אדיקותו היתה קפדנית‪ ,‬ועם זה תמימה וישרה‪ .‬הוא סבל תכופות משגרון‪ ,‬וכדי לא לגרום לביטול‬ ‫תורה‪ ,‬היה מזמין אותנו ללמוד בביתו‪ .‬הוא היה שוכב בייסורים ואני היינו סובבים אותו עם ספרי הגמרא‬ ‫הגדולים שלנו ומסמיכים אותם על המטה" )מ"א שלוואס‪' ,‬שמואל דוד לוצאטו ‪ -‬פרקי חיים'‪ ,‬תלפיות‪ ,‬ה‬ ‫)תשי"א(‪ ,‬עמ' ‪ .(14‬בשנת תקע"ו‪ ,‬וכבר הגיע שד"ל לימי בגרות‪ ,‬הציע לפניו מורו רא"א בראותו שהוא בר־‬ ‫כשרון‪ ,‬שילמד לרבנות והוא יסמוך אותו ל'מורינו'‪ ,‬אך שד"ל סירב )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(28‬שד"ל גם מציין שיחסי‬ ‫הידידות בין הרבנים קולוניא והלוי היו חמים במיוחד )עמ' ‪ .(29‬עם פטירת רא"א העלה עליו שד"ל הספד‬ ‫וקינה; ספר יסוד עולם‪ ,‬כת"י בודפשט בהמ"ל ‪ ,K 9/56‬דפים ‪.107-100‬‬

‫קעב‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

Ì˙Á' ÏÚ· ¯ÙÂÒ ‰˘Ó '¯ „ÓÚ „‚Ó Ìχ ,‰ÈÏËȇ È·¯ ‰·¯‰ ÂÓÈÎÒ‰ ÂÊ Â˙Ú„Ï .Û¯Â„Ò¯Ë‡Ó Ï˘ ‰·¯ ʇ ‰È‰˘ '¯ÙÂÒ ‰˙Ú „Ú ¯˙ ,˙·¢˙‰ ˙È·¯Ó ԉ ‰Î¯‡‰ ‰Ï‡˘‰ Ô‰ ,‰Ê ÔÈÚ· ¯ÓÂÁ‰ ·Â¯ ÔÚÓÏ' ˘¯„Ó‰ ˙È·Ï È‡¯Î ,Ô¢‡¯ ÌÂÒ¯Ù· ‰Ê ÛÒ‡Ó· ¯Â‡ Ìȇ¯ ̉ ,ÌÈ·Â˙η .‰¯Â‰Ë‰ ‰Îω‰ ͯ„· ‰Â˙‰ ˙‡ȈӉ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰¯ËÓÏ ÂÏ ·Èˆ‰˘ '˙Ú„ ˘‡¯ .‰È„Ó‰ È·¯Ï ‰ÏÈÁ˙ Â˙χ˘ ˙‡ ‡"‡¯ ‰Ù‰ ‰"Ò˜˙ Ô¢Á¯Ó Á"¯· ÂÊÂÚ Ô‡‚ 43 ‡È„ÂÓ „"·‡ ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ :‰ÈÏËȇ· ¯Â„‰ ȘÚ Âȉ Ô¢‡¯Â ŒÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï˘ Â„È˘ „ÈÚÓ ˙„ÂÚ˙‰Ó ‰ÓÎ ÍÂ˙Ó ı·ˆ·Ó‰ ÈÂÏÈ‚ .44 ‡"„ÈÁ‰ .‰Î¯‡‰ ‰Ï‡˘‰ ˙Îȯڷ ‰¯ÊÚ - ¯ÂÂÈÏ È·¯ ÈÏ„‚Ó - Òȇ ˘˜·Ó ‡Â‰ ‰· .„ÁÂÈÓ· ‰Î¯‡ ,‡¯Â˜‰ ÈÈÚ ‰ÈÊÁ˙˘ ÈÙÎ ,45 (‡ ‰„ÂÚ˙) ‰Ï‡˘‰ ‡Ï χ¯˘È ‰˘Ó ˙„Î ‰˘„˜˙˘ ‰˘‡ ˜ÂÁ‰ ÈÙ ÏÚ˘ ‰„·ÂÚ‰ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ‰È‰˙ ÂÏ˘ ‰ÓÏ˘‰ ‰¯Â˙Â" ˜Â˘Ï ˙¯˙ÂÓ ‡È‰ ȯ‰ ,„‰ ÌÂ¯È ¯ÒȘ‰ ÈÒÂÓÈ· ÌÈÈÒÓ ,‰Î „Ú Â¯‡Â˙˘ ÌÈÈ˙ÈÈ¯Â¯Ú˘‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˙‡ ¯‡˙Ó ·˙ÂΉ ."Ï‚¯ ÛΠͯ„ÓÏ ‡ÏÎ" ,˙ÂÎÏÓ‰ ȘÂÁÏ ÌÈ„‚ÂÓ ÂÈ‰È˘ ÔÈ‡Â˘È Ï΢ ,¯ÈÚ‰ È· ÏÎÏ Ô˜˙Ï ‰ˆÂ¯ ‡Â‰˘ .Ô¢‡¯‰ ˘„˜Ó‰Ó ˙Â˙ȯΠ˂ ÈÏ· ˘È‡Ï ‰È‰˙ Âȉ ,¯·˘‰ ˘¯ÁÎ Â‰Ï ‰Â‰ ,·È˘Á È˙‚ÂÒ ‡Ï ¯ÂÁ‡ ‰¯Â˜‰ È·ÂÚ· ˙ÂÈ‰Ï Â˙¯ÈÚˆ· ¯ÈÚˆ‰ ȇ˘Ù ‡‡ ‰Ï‡ ÏÎ ÏÚ ÈÎ ˙„ÒÂÈÓ ‰˜˙ ‰Êȇ ˙¢ÚÏ ˘È‡ ÏÎÂÈ Ì‡ ¯˘‡ ÌȘÒÂÙ‰ ˙ÂÁ˙Ó‡· ˘ÙÁÏ ¯Â˙ÏÓ ."Ú˜¯˜· È˙·¯ ÈÙÏ Ô„‡Â ,ÌÈÈÁ ÌÈÓ ¯Â˜Ó Ï"ʯ ȯ·„ ˜"‰„ ÈÙ ÏÚ ¯˘Ù‡˘ "ÌÈ·ÏÓÎ ÌÈ¢‡¯ ˙ÂËÈ˘" ˙‡ ‰‡ÈÏÙÓ ‰¯Âˆ· ÛÈ˜Ó ‡Â‰˘ ¯Á‡Ï ÂÁÂη ˜ÙÒ ‰ÏÚÓ ‡Â‰ ,‰¯˘Ú „ÓÚÓ· ‡Ï‡ ÂÓÈȘ˙È ‡Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜· ȇ˙ ˙Â˙‰Ï ÂÁÂη ¯˘Ù‡ ‡Ó˘ ‡ ,˘¯‚˙‰Ï ̉ÈÏÚ ˙ÂÙÎÏ ˜¯ ˜ÈÙÒÓ ‡Â‰ ̇‰ ,̯Á‰ Ï˘ ¯„‚ ˜ÏÁÓ ‡Â‰ ˜ÙÒ‰ È„„ˆ ˙‡ .Ú¯ÙÓÏ ÔÈ˘Â„È˜‰ ÏË·Ï ÍÎ ˙·˜Ú·Â ÌÈ„Ú‰ ˙‡ ÏÂÒÙÏ ˙È˘ÚÓ ‰ÚÙ˘‰ Ì¢ ‡ÏÏ ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÓÏ ˜¯ ‡Â‰ ̯Á‰ ̇‰ .‡ :"ÌÈ˘‡¯ ‰˘ÂÏ˘Ï" ÌÈÏË·˙Ó ‡ÏÈÓÓ ,ÌÈÏÚ·‰ ÔÂÓÓ ˙Ú˜Ù‰Ï Ì¯Â‚ ̯Á‰ ̇‰ .· .ÔÈ˘Â„È˜‰ Û˜Â˙ ÏÚ

.‫ ונודע כאחד מגדולי הדור המפורסמים‬,‫ בשנת תקמ"ב נתעטר בכתר הרבנות במודינא‬.‫ נולד בשנת תפ"ד‬.43 :‫ בהזדמנות אחת הביע את הערכתו אליו‬.‫מיום בואו לאיטליה נקשרה נפשו של החיד"א עם נפש הכהן‬ ‫ ה" מעלת נר ישראל עמוד הימיני הרב‬,‫ נודע בשערים שמו היינו תנא קמא‬,‫"שמעתתיה מתדברין בעלמא‬ ,‫ שו"ת זרע אמת‬:‫ נודע בחיבוריו החשובים‬."...‫ עטרת תפארת כמהר"ר ישמעאל ההן נר"ו‬,‫המופלא אב בחכמה‬ K '‫ היברו יוניו קולג‬,‫ תעודות אלו ספונות בספריית ניו יורק‬.44 .‫ הגש"פ‬- ‫ שבח פסח‬,‫ דרושים‬- ‫שפת אמת‬ H.U.C. ,‫ ספריית ניו יורק‬.‫ א‬:‫ העתק שאלתו של רא"א נמצא לפחות בחמישה כת"י‬.45 .(34863 ‫ )סרט‬94 ‫ )להלן הערה‬H.U.C. ,‫ ספריית ניו יורק‬.‫(; ג‬65 ‫ )להלן הערה‬J.T.S. ,‫ ספריית ניו יורק‬.‫(; ב‬43370 ‫ )סרט‬1377 .(63 ‫ ספריית ירושלים )להלן הערה‬.‫(; ה‬61 ‫ ספריית לונדון־וולמדונה )להלן הערה‬.‫(; ד‬52

‫קעג‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

,¯ÈÚ‰ È˘‡ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰·Â „ÓÚÓ· ÌÈȘ˙‰Ï ‰Îȯˆ ‰˜˙‰ ˙ʯΉ ̇‰ .‚ .ÔÈ˘Â„È˜‰ .Û˜Â˙Œ¯· Âȇ Â‡Ï Ì‡Â ‰¯ˆ˜· Âȯ·„ ˙‡ ÌÎÒ‡ ˙ÂÎȯ‡ ·Â¯Ó ͇ ,˙ÂÈÙÏ˙Ï ÌÂˆÚ ÔÈÈ· ‰· ‡"‡¯ È"Ú ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰· ˘ÂÓÈ˘ È·‚Ï ÌÈ¢‡¯‰ ÂÈ˙·¯ ˙Ú„· ‰¯ˆ˜ ‰Ó„˜‰ ÌÈ„˜‡Â .¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ Ï˘ ‰˜˙ Ô·¯ ‰ÈÚ˜Ù‡" ÏÏΉ ˙‡ ÂÈÓÎÁ ÂÓ˘ÈÈ Ô‰· ˙„Á‡ ˙‡ӂ„ ‡ˆÓ ‡¯Ó‚· Ô‚Î) Ԃ‰Π‡Ï˘ ¢Ú ÔÈ˘Â„È˜‰˘Î ;Ú¯Ó ·È΢ Ë‚· ;ÔÈËÈ‚· Ò‡· :"ÔÈ˘Â„È˜Ï .˘È„˜Â ‰ÈÂÏ˙ ;"˘¯„ ‡„·ÂÚ" ;(‰˘ È‡Â˘ ÏÎ" ÏÏη ˘Ó˙˘‰Ï ÌÈÓÚÙÏ Âˆ¯ ,ÌÈ¢‡¯‰ ˙Ù˜˙· ¯˜ÈÚ· ,χ¯˘È ˙ÂÏȉ˜ ÌÁÏÈ‰Ï È„Î ,"‰ÈÈÓ ÔÈ˘Â„È˜Ï Ô·¯ ‰Èژه ˘„˜Ó Ô·¯„ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó‰ .ÔÈ˘È· ÔÈÚ¯Ó „ÂÚ ‰ÈÈÙΠ¯˙Ò È˘Â„È˜ ˙ÚÙÂ˙· ˙ˆ¯Ù ‰ÓÎ ˙·˜Ú·˘ ¯ÙÒÓ‰ ,Ô‡‚ ȇ‰ ·¯ ˙·Â˘˙· ‡ˆÓ ‰¢‡¯Ï ‡Ï˘ [‡˙È„·ÓÂÙ È"¯] Ô‡‚ ‰„Â‰È ‡·¯Â ‡¯Ó" Ô˜È˙ ÌÓ˜ӷ ÂÚ¯‡˘ ÌÈÏ¢ÎÓ ‰Ê‰ ¯„ÒÎ Âȇ˘ ÏΠ.ÔÈÒ¯ȇ ˙ί·Â ÌÈ„Ú ˙ÓÈ˙Á ‰·Â˙η ,Ï·· ¯„ÒÎ ‡Ï‡ ¢„˜È Ò‡ È˘Â„È˜Ï ˙¯˘Ù‡ ‰È‰˙ ‡Ï˘ Â˙ÂÂÎ .46 "ÂÏ ÔÈ˘˘ÂÁ Ôȇ˘ [‰„Â‰È ·¯] Ô˜È˙ ¯˘Ù‡ ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ˘ ,‰·Â˘˙· ‡"·˘¯‰ ˙Ú„ ÔΠ.ÏÏÎ ÂÏÂÁÈ ‡Ï ‰Ï‡ ÈÎ ,ÛËÁ ˙¯Á‡ ‰·Â˘˙· Ï·‡ .47 Ï"ÊÁ Ôˆ¯ „‚ ‡Â‰˘Î ˯ٷ ,‰˜˙ ÏÎ ÏÚ ÏÏΉ ˙‡ ÏÈÁ‰Ï ˜ÈÂ„Ó ÔÙ‡· ‰Ó„‰ ‰¯˜Ó· ˜¯ ,‰Ê Ô¯˜ÈÚ· ˘Ó˙˘‰Ï Ôȇ ‰˘ÚÓÏ˘ ‡"·˘¯‰ ˜ÈÒÓ .48 ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ¯˘Ù‡Ó ‡Ï Ô‚ÈÚ Ï˘ ‰¯˜Ó ÂÏȇ ,‡¯Ó‚· ÌȯÎÊÂÓ‰ Ìȯ˜ÓÏ Û‡Â ,¯ÈÚ‰ ·¯ ˙Ú„Î ‡Ï˘ ‰˘Ú‰ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï Ï‰˜ ˙˜˙· Ô„ ı"·˘˙‰ Ì‚ ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎ ˙¯˜Ù‰· ÔÈ˘Â„È˜ ÏË·Ï ÁÎ ˘È ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ Â˙Ú„Ï˘ ‡Ï˘ ÂÚÓ˘ ÔÎÂ" :ÈÒ‡ '¯Â ÈÓ‡ '¯ Ï˘ ÂÓÎ ÌÈχ „"È· ÌÈÎȯˆ ‡ ‡Ó˘ ÍÎÂÁ ‡Â‰ Â˙·Â˘˙ ,‰Ó„ ‰Ï‡˘ χ˘ ¯˜˘‡Ï‡ Ì"¯‰Ó Ì‚ .49 "¯·„· ÌÏÂÚÏ ‰˘ÚÓ ‰˘Ú ˙˘‡Î ˙·˘Á ‰˘‡˘ ·ˆÓ ¯ˆÂÂÈ ,‰Ú˜Ù‰ ˙˜˙ ˜˙È ˙Á‡ ‰Ïȉ˜· ˜¯ ̇˘ ,ÂÈÙ· ˜¯ Â˙Ú„Ï ,˙Ú„‰ ÏÚ ‰ÏÚÈ ‡Ï˘ ·ˆÓ ,˙¯Á‡ ‰Ïȉ˜· ‰ÈÂÙ ˙Á‡ ‰Ïȉ˜· ˘È‡ ÈÎ ,"Է¯ ‡ ˙ÂÏȉ˜‰ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰ ÌÚ ‰È·¯Â ‰È„Ó ‰˙‡ ÏΠ¯ӂ ÂÓ˘" ·ˆÓ· .50 ‰Ú˜Ù‰‰ Áη ˘Ó˙˘‰Ï Ô˙È ʇ Ò¯Ù˘ ‰ÙÓ· ˜ÒÙ Ì˘Ó ,(ÁÎ ÔÓÈÒ ÛÂÒ) ÛÒÂÈ ˙È·· ‰‡·Â‰ ÂÊ ÌȘÒÂÙ ˙ÓÈ˘¯ ‡ˆÂÈΠ‡ ‰¯˘Ú ‡Ï· ˘„˜È˘ ÈÓ Ï΢ ̉ÈÈ· ‰ÓÎÒ‰ ¢Ú Â˜˙˘ ω˜" :‡"Ó¯‰ ‫ הערה‬,‫ דיון בנוסחאות תשובה זו נמצא ב'אוצר הפוסקים' סי' כח ע' כא‬.‫ כתובות דף ז ע"ב‬,‫ אוצר הגאונים‬.46 .‫ קלג‬,‫ ח"ב סי' ה‬,‫ שו"ת תשב"ץ‬.49 .‫ סי' א'קפה‬,‫ שם‬.48 .‫ ח"א סי' א'קסב‬,‫ שו"ת הרשב"א‬.47 .‫צו‬ .‫ סי' מח‬,‫ שו"ת מהר"ם אלאשקר‬.50

‫קעד‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

˘Â¯ÈÙ· ‰˙‰ ω˜‰˘ Ù"Ú‡ ,Ë‚ ‰ÎȯˆÂ ÔÈ˘Â„È˜Ï ÔÈ˘ÈÈÁ ,˘„Ș „Á‡ ¯·Ú ,‰Ê· ‰Îω ÏÚ ."‰˘ÚÓ ÔÈÚÏ ¯ÈÓÁ‰Ï ˘È ÈΉ ÂÏÈÙ‡ ,ÂÂÓÓ Â¯È˜Ù‰Â ÂÈ˘Â„È˜ ÂÈ‰È ‡Ï˘ ÌÚË ·ÂË· ¯‡Â·ÓÎ ,‰Î· ‰Ê ‰Î· ¯Ó‡ ‰Ê ,˙ÂίÚÓ ÏÂÓ ˙ÂίÚÓ Â·¯ Ì‚ ·¯ ÂÊ .Ì˘ ÌȘÒÂÙ‰ ¯ˆÂ‡· ˙Ú„Â ·Â¯˜ ¯·„‰ ‰È‰ ÌÈÓÚÙ ‰Ó΢ ÔÈÈˆÏ ˘È ,‰˘ÚÓÏ ÂÊ ‰˜˙ ‰˜Â˙ ‡Ï ÌÏÂÚÓ˘ Û‡ Âگȇ˘ ÌÈ˘ÚÓ ÌÂ˘Ó ÍÎ ÏΠ,‡ÓÏÚ· ÏÂÙÏÙÎ ¯·„· ÌÈÓÎÁ „ ‡Ï ,˙¢ÚÈ‰Ï ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú·Ë ˙Ú˜Ù‰ ˙Â˙‰Ï ‰Úˆ‰ ‰Ïډ ‡"‡¯ ‡· ‰‰Â .Ô¯˙Ù Â˘¯„˘ Ìȇ˙‰ Âχ .ÌȯÒ‡‰ Ì‚ „ÂÈ Ìȇ˙ ‰Óη ,ÍÏÓ‰ ˜ÂÁÎ ‡Ï˘ ‰˘Ú˘ ̘ӷ .¯ÈÚ‰ È·˘Â˙ ÏÎ Û¯Ȉ· ¯ÈÚ‰ ÈÓÎÁ ÏÎ ˙ÓÎÒ‰ ,‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ :ÌȈÂÁ‰ ÔÎ˙È ,‰˘Ù˘Ù È„È˘ ‰ÓÎ „Ú ,È"˙η ˙˜˙Ú‰ ˘ÓÁ· ÌÂÈÎ ˙‡ˆÓ ‡"‡¯ ˙χ˘ ÌȘÈ˙ÚÓ ‰‡¯‰ ÏÎÎ ·È˘Â‰ ‡"‡¯ .ÈÏ ÂÚ„Â ‡Ï ÔÈÈ„Ú˘ ÌȘ˙Ú‰ „ÂÚ Ì˘È˘ ÛÈÒÂÓ ‡Â‰˘Î ,ÌÏÂÚ‰ È·Á¯ ÈÙ ÏÚ ‰ÁÏ˘Ï È„Î ‰Ï‡˘‰ ÔÂ˘Ï ˙‡ ¯·ڷ ˜È˙ÚÈ˘ ÈÓÎÁÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ ‰ÈÈÙ‰ - Á ‰„ÂÚ˙ ‡¯) ÔÚÓÏ ˙È˘È‡ ‰ÈÈÙ ÌȘ˙Ú‰‰Ó „Á‡ ÏÎÏ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ È·Â˘ÁÓ „Á‡ „ˆÈÎ ,‰·È‰¯Ó ‰ÂÓ˙ ÂÈÙÏ ‰ÏÂÚ ÍÎ ÍÂ˙Ó .(‚‡¯Ù ‰‚‰‰‰ ˙¯ÒÂÓ ˙‡ Á˜Ï ,Â˙Ïȉ˜ È·Ï ˙¯ÈÒÓ ˙ÂȯÁ‡ ÍÂ˙Ó ,ÂÊ ‰Ú„Œ¯Â„· È·¯ ÏÎ ˙‡ ÂÈË·Ï· Û˙È˘Â ‰È‚ÂÒ‰ Ï˘ ‰˜ÓÂÚ· Ïψ ÌȯȄ‡ ÌȈӇӷ ,ÂÚ¯ʷ ˙‡ ¯Â˙ÙÏ Íη Â˙Úˆ‰Ï ‰ÓÎÒ‰ Ì‰Ó Ï·˜Ï È„Î ˙ÂÎÂÓÒ‰ ˙ÂȄӉ ‰È„Ó‰ .¯Âʇ· ‰¯ˆÂ˘ ‰˘˜‰ ˙‡ȈӉ ‰ÒÙ„˘ ¯ÙÂÒ ‰˘Ó È·¯ Ï˘ ÂÊ ‡È‰ ,‰˙Ú˘· „ÂÚ ÒÂÙ„· ‰‡·˘ ‰„ÈÁȉ ‰·Â˘˙‰ ¯‡˘Â ‰ÈÏËȇ È·¯ ˙‡Ó ˙·¢˙ ¯ÙÒÓ ÂÈ„È· ¯˙ ‰„·ÏÓ .'¯ÙÂÒ Ì˙Á' ˙"¢· .‰¯ˆ˜· ԇΠ˙¯‡Â˙Ó ‡ÏÓ‰ ÔÂ˘Ï· ÔÏ‰Ï ˙ÂÓÒ¯Ù˙Ó‰ ,‡"‡¯Ï Â·È˘‰˘ ˙ˆ¯‡

‫שתי תשובות רבי ישמעאל הכהן‬ ·˙ÎÓ· .ÏÏΠχÚÓ˘È È·¯ ·È‚‰ ‡Ï ÈÂω ‡"‡¯ Ï˘ Ô¢‡¯‰ ·˙ÎÓ ÏÚ˘ ‰‡¯Î Âȇ ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ÚÂ„Ó Â˙‰ÈÓ˙ ˙‡ ‡"‡¯ ‰ÏÚÓ ,˜ÁˆÈ '¯ Ì˘· „Á‡ Á"˙Ï È˘ ‡· ÍÎ ÏÚ ,Â˙‰ÈÓ˙ ÏÚ ÚÓ˘ χÚÓ˘È È·¯ .‰ˆÂÁ ‰¯ÂÓÁ ‰Î ‰Ï‡˘ ÏÚ ·È‚Ó ÂÊ ,ÔÈÚ· ÂÈ˙˜ÙÒ ˙‡ ¯È‰·Ó ‡Â‰ ̉· ,‰¢‡¯Ï ‰˙Ú ‰Ê ÌÈÓÒ¯Ù˙Ó‰ ‰Ê ÌÈ·˙ÎÓ .‰¢‡¯Ï ‰Ú ‡Ï˘ ,‰‡¯Î ,‰·ÈÒ‰ 51 . („ ‰„ÂÚ˙) ‰¢‡¯Ï ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ·È˘‰ ‰"Ò˜˙ Ô¢Á¯Ó ˘„ÂÁ È‰Ï˘· ÏÚ ,·Â˘ ¯ÊÚÈχ ̉¯·‡ È·¯ ÂÈχ ‰Ù ,‰‡¯ ÍÎ ,‰·Â˘˙‰ ˙Ï·˜ ¯Á‡Ï ÛÎÈ˙ .4-1 '‫( עמ‬43370 ‫ )סרט‬J.T.S. 1377 ‫ כת"י ספריית‬.51

‫קעה‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

ÂÏÒÎ ˘„ÂÁ ÛÂÒ· ¯ÂÂÈÏ· Â˙‰˘ ˙Ú· ,˙ÂÈ˘ ˙ÂÁÂÏ Ï‡ÚÓ˘È È·¯ Í¯Ú È˘‰ ·˙ÎÓ ˙‡¯˜Ï ‡· ‡Â‰Â ,Â˙Ú„ ˙‡ ˙Â˘Ï ÔÎÂÓ Âȇ ‡Â‰ ‰ÏÈÁ˙ .52 (‰ ‰„ÂÚ˙) ‰"Ò˜˙ ˙˘ Ìχ ,"˜„ˆÂ ˙Ó‡ ̉ ¯ÈÓÁ‰Ï ¯"˙Î ¯Ó‡˘ ÌÈ„„ˆ‰ ÈÎ" Âȯ·„ ˙ˆ˜Ó· Ï‡Â˘‰ ‡Â‰˘ ÂÈȉ ,ÔȄΠ˙„Î ‡È‰˘ ڷ˜ ‡Â‰ ,ÈË҇ȯ˷ ‰˜˙‰˘ ‰Ú˜Ù‰ ˙˜˙ Ô„È· „ÈÓÏ˙ Á˜ÈÙ· ˜¯ ‰Ó˘ÈÈÏ Íȯˆ˘ ‡Ï‡ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÂÓÓ ˙¯˜Ù‰ ˙˜˙Ï ˜¯ ÌÈÎÒÓ ÌÈÈÂ˘Ú ÂÈ‰È˘ ‰˜˙‰ ÈÙÈÚÒ Ïη ·Ëȉ Ô„È „ÂÓÚÈ˘ ,Âχ ˙ÂÎω· ·Ëȉ Ș·‰ ÌÎÁ ÌÈ„Ú È˘· ·˙ÎȠ̘Ӊ ·¯ ÈÙ ÏÚ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ‰Ê ¯·„˘ „"ÚÏ ‰‡¯Â" :ȇ¯Î ıÚÈÈ˙‰Â ÒÒȉ ‡Ï ,ÈËÒ‡È¯Ë ˙˜˙ ˙‡¯˜Ï ˙ÎÏÏ ‰Ë Â˙Ú„ ‰˙ȉ˘ ۇ ."Ìȯ˘Î ÈÙÏÂ" :Ì˙Ú„Ï ˙¯ÂÓÁ ˙¢˘Á ‰ÓÎ ÍÂ˙Ó ,̘ȯ ÂÈÙ Â·È˘‰ ̉ ,¯ÈÚ ÈÓÎÁ ÌÚ ÌÙ˜Â Ì·Ï Ì Ó‡ ,Â"ȉ È·‰Â‡Â ȯ·Á ¯ÈÚ‰ È ·¯Â ÈÓÎÁ ÌÚ „ÂÒ È˙˜˙Ó‰ ÔÈ Ú‰ ¯ÓÂÁ ÈÙ ÏÚ ¯·„‰ ‰˘ÚÈ ‡Ï ·‡‰ ‡Ó˘ ¢˘Á ÔÚÈ ,ÌÏÂÚ È Â‡‚ ÈÙÓ Â‡ˆÈ˘ ‰Ê ¯·„· ÂÏÈÙ‡ ."¯·„· Ș· ‰È‰È ‡Ï ̘Ӊ ·¯Â ÌÎÁ˘ ‡ Â˙ ÂÂÎ ,˙Ó‡‰Â ÔÈ„‰

‫הסכמות שאר הרבנים‬ ,53 (‚ ‰„ÂÚ˙) ‡"„ÈÁ‰ Ú"‚ ˙‡Ó ˙·‰Ï ‰ÓÎÒ‰ ‡"‡¯ ϷȘ Ô¢Á ˘„ÂÁ ÚˆÓ‡· ¯·Î ÔÂÓÓ· ˙Â˙‰Ï ¯˙ÂÓ˘ „ÂÓ ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ ,˜Á„‰ ˙Ú˘·˘ ˘„ÁÓ ˘È„‚Ó ‡Â‰˘Î Â"Á ˙„ ÌÂȘ ‡Â‰˘ Ô„È„ Ô„È·„ Íω ÌÈÎÒÓ ÈÈÚ· ȇ ‡È„ ÔÈÚÏÂ" :ÔÈ˘Â„È˜‰ ¯Â·Èˆ‰ ÏÎ Ô˜˙Ï ÌÈÏÂÎÈ„ „ÂÓ ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ ¯'‡· È„ Ôȇ Ï„‚ ϘϘ È„ÈÏ ‡·Ï ¯˘Ù‡ ,ÈÒ¯Á ˙‡ Ò¯Á È˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡ Âȉ ‡ÏÎ Âȉ ,¯ÙÒ Ú„ÂÈ ÏΠ,̘Ӊ ·¯ ÌÚ ."·Ëȉ ¯‡· ˘Â¯ÈÙ· ‰ÓÎÒ‰· ·˙ÎÈ ,˜„· ˙‡ ˜ÊÁÏ È„Î ˙ÂÏȉ˜ ‰ÓÎÏ ‰Ù ,Âχ Á¯ ȘÚ È˘ ˙ÓÎÒ‰ ˙Ï·˜ ȯÁ‡ Ï„‚‰ ˙È·Ï ‰Ù ‰¢‡¯Ï .ԉΉ χÚÓ˘È È·¯Â ‡"„ÈÁ‰ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Â˙˘˜·Ï ۯȈ ,54 ( ‰„ÂÚ˙) Ê"Ò˜˙ ˙˘Ó ¯ÂÂÈÏ È·¯ ˙‡Ó ͯ‡ „"ÒÙ ‰ËÈÏÙÏ ¯˙ .¯ÂÂÈÏ ¯ÈÚ· ÌÈ·¯‰ :Ì˘ ÌÈÓ˙ÂÁ‰ ÌÈÈÈ„‰ ˙ÓÈ˘¯ ÂÊ .̯ÈÚ· ‰˜˙‰ ˙‡ Ì˘ÈÈÏ ÌÈÓÈÎÒÓ‰ ,58 ‡Â„‡Ù ‰˘Ó ,57 ÌÈÈÁ ˜ÁˆÈ Ô· ‡È„ÂÓ È„ ·˜ÚÈ ,56 ÌÈÒ È΄¯Ó ,55 Òȇ ÒÈ ·˜ÚÈ .‫ ראה ההערה הקודמת‬.54 .‫ ראה ההערה הקודמת‬.53 .(34863 ‫ )סרט‬H.U.C 90 ,‫ ספריית ניו יורק‬.52 ‫ בנו של רבי יצחק נוניס ואיס בעל הפירוש המפורסם 'שיח יצחק' למסכת‬.‫ משנת תקס"א‬,‫ רבה של ליוורנו‬.55 ‫ חיבר ספר 'חדות‬.‫ ומרבי דוד מלאך‬,'‫ שתה מבארם של רבי יצחק נוניס ביל מונטי בעל 'שער המלך‬.‫חגיגה‬ ‫ שרשם‬,‫ דרשות ועוד‬,‫ מעשה בית־דין‬,‫ שו"ת‬:‫ השאיר אחריו תכריך כת"י ענק בן יותר מחמש מאות דפים‬.'‫יעקב‬ ‫ כן נותר תכריך של תשובות שערכו חברי‬.(35311 ‫ ונקבו בשם 'עפר יעקב' )סרט‬,‫תקמ"ח‬-‫בין השנים תקכ"ח‬ ‫תקס"ד‬-‫(; תכריך תשובות מהשנים תקס"ב‬43350 '‫ בשם 'זרע יעקב' )סרט מס‬,‫תקע"ב‬-‫הבי"ד בשנים תקנ"ח‬ ‫ רבי יעקב היה‬.(8309 ‫תצ"ח )סרט‬-‫(; תכריך של כשישים דפים מפסקי הבית־דין בשנים ת"צ‬12519 ‫)סרט‬

‫קעו‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫˘‪.ԉΉ ‰˘Ó Ô· χÂÓ˘ ,59 ͇ÏÓ ÌÈÈÁ „„ Ô· ‰ÓÏ‬‬ ‫‪‰"Ò˜˙ ˙˘ ¯Èȇ· 'È ÌÂÈ· ‡"‡¯ ‰Ù ,ÌȯÎʉ ÌÈ·¯‰ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ ϷȘ˘ ¯Á‡Ï‬‬ ‫‡‪Â˙¯‚‡ „ˆÏ .60 ‰ÈÏËȇ ȘÚÓ ‡Â‰ Ì‚ ,‡Â„‡Ù „"·‡ ȈÈ٠χٯ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï‬‬ ‫‪¯·Î˘ ‡"‡¯ ÂÏ ¯˘È· ,‰Ù ÂÈχ „Á‡Â „Á‡ ÏÎÏ ‰˙ÂӄΠ‰ÓψΠ‰Ù¯Âˆ˘ ,‰Î¯‡‰‬‬ ‫˜‪ÂÓȉ ˘˜·Ó ‡"„ÈÁ‰ ÌÏÂÎ ÏÚ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁÓ ‰ÓÎ Ï˘ Ì˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ï·È‬‬ ‫‪˙‡ ¯Â„‚Ï ÏȈ‰Ï Â˙˜˙ ˙Úˆ‰Â ˙ÂÎÏÓ‰ ˜ÂÁ ˙‡ ¯‡˙Ó ‡"‡¯ .Â˙Ú„ ˙ÂÂÁ ÚÈÓ˘‰Ï‬‬ ‫‪ÈÓÚ ÂÓÈÎÒ‰ ˙ÚΠ...‰ÓÎÒ‰Ï ¯Â„‰ ȇ‚ È·¯ χ ȇ ‰ÂÙ" :ÛÈÒÂÓ ,χ¯˘È ̯Î‬‬ ‫‪˘È‡ ÈÙÏ ‰·Â‚ ԉȷ‚ ÏÚ ‡"ÚÈ Â¯ÂÂÈÏ ˜"˜„ ‡·¯ ‡È„ È· ,‰‰Î „È È„È ‰È· ˜ÈÊÁ‰Â‬‬ ‫‡‪ȯ˘È ÏÎ ÂȯÁ‡Â Â"¯ ‡"„ÈÁ ¯"¯‰ÂÓÎ Ï„‚‰ ·¯‰ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ‡Â‰ ˘Â„˜ ÌȘÏ‬‬ ‫‪È·¯ ÏÎ ËÚÓΠÂ"¯ ԉΠχÚÓ˘È ¯"¯‰ÂÓÎ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ Ï„‚ ԉΠÈ"˘È‡ ·Ï‬‬ ‫‡‪.È˙‡ˆÓ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ÈˆÈÙ ·¯‰ Ï˘ ‰ÚÓ ˙‡ .61 "ÌÈÎω ÌÈÙÈÒÂÓ Ì‰Â ...‡ÈÏËÈ‬‬ ‫¯‡"‡ ‪Ï·Á· ¡χÙÒ „"·‡ ‰ÈÙ‡ÒÂÓ ˜ÁˆÈ ÌÈÈÁ È·¯ χ Ì‚ ÂÊ ‰Úˆ‰· ‰Ù‬‬ ‫„‪Á"¯·Â ,ÈËÒ‡È¯Ë ¯ÈÚ‰ ͯ„ ʇ ¯·Ú˘ ,62 Ì"ÈÁ‡ ·¯‰ ‰ÂÎÓ‰ ,(‰È·ÏÒ‚È) ‰ÈˆÓÏ‬‬ ‫˙‪„ˆÏ ÂÊÂÚ Ú¯ʷ „ÓÚ ‡Â‰˘Î ˙ˆÏÓ ‰ÓÎÒ‰ ˜ÁˆÈ ÌÈÈÁ '¯ Ì˘¯ Á"Ò˜˙ ÊÂÓ‬‬ ‫‪Ô„È· ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰· ÏÏΠͯ„· ¯ÈÓÁÓ˘ ‡"Ó¯‰ ˙Ú„Ï Ì‚˘ ˘„ÁÓ ,Â˙Úˆ‰‬‬ ‫„‪.63 (Ê ‰„ÂÚ˙) ÔÎ ˙¢ÚÏ Ô˙È˘ ‰„ÂÈ Ô„È‬‬ ‫מהמקורבים ביותר לחיד"א‪ ,‬בספריו מזכירו ר' יעקב עשרות פעמים בידידות עצומה‪ .56 .‬פסקיו הובאו‬ ‫בספרי בני דורו‪ ,‬כדוגמת 'מסגרת השלחן' )קאסטלנובו(‪ .57 .‬גם אביו היה מרבני ליוורנו‪ .‬פסקיו של ר' יעקב‬ ‫הובאו בספרי רבני דורו )מדבר בערבה לר' מתתיהו טירני‪ ,‬דף לג ע"א(‪ .58 .‬הסכים ביחד עם רבי דוד מלאך‬ ‫לספר שפעת רביבים לרבי דוד פארדו‪ ,‬ליוורנו תקנ"ג‪ .59 .‬פסק־דין שלו בעניין דקדוק בקריאת התורה‪,‬‬ ‫פורסם ב'זכור לאברהם'‪ ,‬חולון תשנ"ג‪ ,‬עמ' רנד‪ .‬היה מהיחידים שהספידו את החיד"א בשעת חמימות‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫בשנת תקנ"ו צירף את חתימתו עם שאר רבני איטליה נגד תנועת הרפורמה‪,‬‬ ‫ספר החיד"א‪ ,‬עמ' קפד‪.‬‬ ‫כולל רבי יעקב נוניס־ואיס ורבי מנשה פאדווא )צפונות‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' פה(‪ .‬בשנת תקע"ט הצטרף לחכמי אירופה‬ ‫שיצאו חוצץ נגד המתקנים‪ ,‬ובראש ספרם 'אור נוגה' )אלה דברי הברית‪ ,‬עמ' סח(‪ .60 .‬נולד בשנת תפ"ח‬ ‫בעיר פירארה‪ ,‬ובה הרביץ תורה כבר בימי נעוריו‪ .‬תלמיד מובהק לרבי יצחק לאמפרונטי‪ .‬בראשית דרכו‬ ‫הרבנית כיהן בעיר קאזלי‪ ,‬ואחרי אשר סמכוהו גדולי הרבנים נתקבל בשנת תקמ"ו לראב"ד ודרשן בעיר‬ ‫פאדובה‪ ,‬וניהג את עדתו בהשכל ודעת‪ ,‬ובייחוד עשו לו שם־טוב דרשותיו אשר דרש בלשון איטלקית צחה‬ ‫ונקייה‪ .‬נוסף על ידיעתו הרבה בתורה קנה לו חכמה במדעים ולשונות ונקרא להצטרף כחבר ב'סנהדרין'‪ ,‬שם‬ ‫כיהן כסגן יו"ר הסנהדרין וישב סמוך ונראה לרבי דוד זינצהיים‪ .‬כיהן בפאדובה עד לפטירתו בשנת תקע"ג‪.‬‬ ‫תוקף תהילות תפארתו ראה אצל תלמידו רבי מרדכי שמואל גירונדי‪ ,‬תולדות גדולי ישראל‪ ,‬עמ' ‪.132-126‬‬ ‫נותרו הימנו עשרות ספרים בכל מקצועות התורה‪ ,‬בנוסף‪ :‬חיבר תפילות‪ ,‬שירים ופיוטים‪ ,‬כולם בכת"י‪.‬‬ ‫‪ .61‬כת"י לונדון־וולמדונה ‪) 154‬סרט ‪ ,(46062‬עמ' ‪ .62 .12-1‬נולד בירושלים בשנת תק"ך‪ .‬בגיל צעיר‬ ‫התגלגל לאשפלאטרו והיה שם תלמידו של רבי דוד פארדו‪ .‬חזר לירושלים ונמנה בין חכמיה ושדרי"ה‪.‬‬ ‫בצעירותו יצא לשליחות מצוה לחו"ל ונתקבל לאב"ד בספאלאטרו בשנת תקנ"ו‪ ,‬על מקום רבו ורבי שבתי‬ ‫ווינטורה‪ ,‬שם הרביץ תורה עד לפטירתו בשנת תקצ"ז‪ .‬חיבר ספר בשם 'חיים וחסד'‪ .63 .‬כת"י ירושלים‬

‫קעז‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

̉¯·‡ '¯ Ï˘ Â˙Úˆ‰ ÌÚ ÂÓÈÎÒ‰ ̷¯· ‰ÈÏËȇ È·¯˘ ,¯ÂÓ‡‰ ÏÎÓ ‰ÏÂÚ‰ ˙¯˜Ù‰ Ï˘ ÂÊ ‰˜˙ Ô˜˙Ï È‡¯ ˙È·‰ ˙¯‰Ë· ‰ˆ¯ÈÙ‰ ˙‡ ¯Â„‚Ï È„Î˘ ,ÈÂω ¯ÊÚÈχ .ÌÂˆÚ ˘Â„ÈÁ ÌÂ˘Ó Íη ‰È‰˘ Û‡ ÏÚ ˙‡Ê .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÂÓÓ Ï˘ È˘‡¯‰ ‰·¯ ‰ÂÈ Ì‰¯·‡ È·¯ ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ Ì‚ ϷȘ ,Âχ ÌÈ·¯ ˙ÓÎÒ‰Ï ÛÒ ‚‡¯Ù - χ¯˘È· ̇ ¯ÈÚ Ï˘ ‰È„Œ˙È·Ï Â˙ÈÈÙÓ ÌÈ„ÓÏ Â‡ ˙‡Ê ˙‡ ,64 ‰ÈˆÈÈ :65 (Á ‰„ÂÚ˙) ÚÂÓ˘ ÌÂÈ· ̇ ÈÎ ‰˘ÚÓ ˙¢ÚÏ È·Ï È‡ÏÓ ‡Ï ‰ÊÎ ‰¯ÂÓÁ ‰Â¯Ú ¯·„ ˙ÂȉÏÂ" È· ‰‰Î „È È„È· ˜ÈÊÁ‰Â ÈÓÚ ÂÓÈÎÒ‰ ˙ÚΠ,‰Ï‡‚‰ ËÙ˘Ó Ì‰Ï ,¯Â„‰ È·¯ ÈÙ· ‰Ó Ô‡‚‰ ‡Â‰ ˘Â„˜ ÌȘχ ˘È‡ Ì‰Ï ‰·Â‚ ̉ȷ‚ ÏÚ ‡"ÚÈ Â¯ÂÂÈÏ ˜"˜„ ‡·¯ ‡È„ ·Ï ȯ˘È ÏÎ ÂȯÁ‡Â ,ȇÏÂʇ „„ ÛÒÂÈ ÌÈÈÁ ¯"¯‰ÂÓÎ Ï„‚‰ ·¯‰ ȯÂÓ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ÏÚ· ‡ È„ÂÓ ˜"˜„ Ó"¯Â Ó"¯ ԉΠχÚÓ˘È ¯"¯‰ÂÓÎ ‚"Î È˘È‡ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ‡"ÚÈ ‰‡ÈˆÈÈ ˜"˜„ ·¯ ‰ ÂÈ Ì‰¯·‡ ¯"¯‰ÂÓÎ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Â ,˙Ó‡ Ú¯Ê 'Ò ¯·ÁÓ‰ ‰Ï‡ ȯ·„ „ÈÓÚÈ È˙χ˘· È˘Ù ,˙"ÎÚÓ ÔÈÓÈ ÏÚ ‰Ù‡ ‰˙ÚÓ ,‰‡ÈÏˇ È·¯ ÏΠÈÚÂ„Â‡Ï Íȯˆ ‡„ ԂΠ¯"˙Î ‡ÒÎ ÈÙÏ ÔÁ·Ó‰ ¯Âη ‡„ ÍÂ˙ Ìȇ·‰ ,̉ ËÚÓ‰ È˙Ó˘ ÔÎÏ ‰Ï˜˙Ï ÔÈ˘ÈÈÁ ·¯ÚÓÓ Á¯ÊÓÓ Ìȇ·‰ ÈÏÓ‚ È˘ÈÙ ÌÂȉ ÏÎ „ÈÓ˙˘ ‰¯‰Ó ‰"Ó¯‰ Ì˙·Â˘˙ ·Âˉ ̉ȯ·„ ‡ ‡Â·È ÔÚÓÏ ‡È·‰ ÏÚ È˙¯·„ ˘ÈÓÏÁÎ ."˘Â·‡ ‡Ï ÈÎ Ú„‡Â ÁÓˆ˙ ¯Ó‡ È·Ï !ÂÏ Â·È˘‰ Ô· ̇ ˙Ú„Ï ÏΠ‡Ï ,‚‡¯Ù È·¯ ˙·Â˘˙ ˙‡ ¯˙ȇ Ì¯Ë .‰È„ ‰˘¯Á ‡Ï˘ ÂÊ ‰„˘· ÌÈÙÒ ÌÈÈÂÏÈ‚ ÂÏ ÂÂÎ „ÂÚ˘ ÈÏ

‫תשובת החתם סופר‬ È·¯ χ ÈËÒ‡È¯Ë „"·‡ ÈÂω ‡"‡¯ ˙‡Ó ‰Ï‡˘‰ ‰ÁÏ˘ „"Ò˜˙ ÏÂχ ˘„ÂÁ· ¯·Î ‰ÚÈ‚‰˘ ‰¢‡¯‰ ‰·Â˘˙‰ ۇ .Û¯Â„Ò¯Ë‡Ó Ï˘ ‰·¯Î Ô‰ÎÓ Â„ÂÚ· ¯ÙÂÒ ‰˘Ó Ï΢ ‡Â‰ ¯·„ ‡Âω ,˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ .¯ÙÂÒ ‰˘Ó È·¯ È„ÈÓ ‰˙ȉ ÈËÒ‡È¯Ë Ï˘ ‰·¯ È„ÈÏ Ò"˙Á‰ „ÓÚ Ì˙ÓÂÚÏ ,ÈÂω ·¯‰ È„È ˙‡ ˜ÊÈÁ „Á‡ „ˆ· „ÓÚ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ .66 (· ‰„ÂÚ˙) ‰Ú˜Ù‰‰ ˙˜˙Ï ˙ÂÙȘ˙· „‚˙‰˘ ¯·˙ÒÓ ÈÎ Û‡ ,ÌÈ„·ÂÎÓ Ìȯ‡˙· ‡"‡¯ ˙‡ ¯ËÚÓ Â˙·Â˘˙ ˙‡ Á˙ÂÙ Ò"˙Á‰ ÔÈÈÚ Ï΢ ÏÈÏÚ· ‰‡¯ Ò"˙Á‰ ȯ·„Ó .67 ˙È˘È‡ ¯ÈΉ ‡Ï˘ Â"˜Â ÂÈÏÚ ÚÓ˘ ‡Ï˘ ‫ היה אחרון לרבני גטו‬.64 .(70 ‫ חלק קטן ממנה הועתק ע"י פריימן )לעיל הערה‬.‫ד‬-‫( דף ב‬B99) ,4°123 ‫ עמד בראש רבנות המדינה‬.‫ שהיתה במשך מאות שנים מושבה של ונציה‬,‫ יליד ספלאטו שבדאלמאטיה‬.‫ונציה‬ ‫ נפטר בשנת‬.‫בתקופה הקשה של חיסול הגטו והשינויים הרבים אשר הביאו מלחמותיו של נאפוליון על הקהילה‬ .‫ ח"א סי' קח‬,‫ אה"ע‬,‫ שו"ת חת"ס‬.66 .(43472 ‫ )סרט‬J.T.S. 2975 ,‫ ספריית ניו יורק‬.65 .‫תקע"ה‬

‫קעח‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

Ï"˘¯‰Ó ÌȯÂÓ‰ ÈÏ„‚˘ Ì‚ ‰Ó ,ÂÁÂ¯Ï ¯Ê ‰È‰ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ¯Â·Èˆ‰ ˙˜˙ ˜¯ ‚ȉ‰Ï ÚȈ‰ ÔÎ ÏÚ .̉ȯÁ‡ Â΢Ó ÌÈÊ΢‡‰ ˙ÂÏȉ˜Â ¯ÈÓÁ‰Ï ¯‰ ‡"ӯ ÛÒÎÓ ‰‡‰ ¯È„˙ ˙¯‚·˙Ó‰ χ¯˘È ˙Â·Ó ˙Á‡ Ï΢ ,‡"·˘¯‰ Ï˘ ˜È˙ ˙‡ ¯˜Ù‰' ÏÚ ÍÂÓÒÏ ÏΠ,ÂÊÎ ‰˜˙ Ì˘ÈÈÏ ¯˘Ù‡ ȇ ̇ .˜ÂÁÎ ‡Ï˘ Ï·˜˙˘ ÔÈ˘Â„È˜‰ .'ÔÈ„ ˙È· Ï˘ ‡"‡¯ ˙Úˆ‰ ÈÙÏ Ô‰ ,È˙Îω È˘Â˜ Ò"˙Á‰ ‰ÏÚÓ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ ˙‡¯˜Ï "‰‡ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ÛÒÎÓ ‰‡‰ ‰ÓˆÚ ¯ÂÒ‡˙ ‰¯Ú‰˘ Â˙Úˆ‰ ÈÙÏ Ô‰Â ÔÂÓÓ‰ ˙¯˜Ù‰ ÂÈ‰È '˙ÂÊ ˙ÏÈÚ· Â˙ÏÈÚ· ‰˘ÂÚ Ì„‡ Ôȇ' ˙˜ÊÁ ÁÎÓ Ï·‡ ,ÂÏÂÁÈ ‡Ï ÛÒΉ È˘Â„È˜˘ Ò"˙Á‰ ‡ÈÏÙÓ ‰Ú¯Î‰‰ ˙‡¯˜Ï ,ÂÊ ‰ÈÚ·· Íȯ‡Ó ‡Â‰˘ ¯Á‡Ï .‰‡È· È˘Â„È˜ ‰Ï‡ ÌÚ‰ ˙‡ ˙Ú„ „ÂÓÏÏ ·˘ÈÈ˙‰Ï Íȯˆ Ó"Ó" :¢ÏÎ ,‡"‡¯ Ï˘ Â˙Ú„· ·˘Á˙‰Ï ‡ÏÙ ."Ó"¯Ù È ÙÏ ÌÈÁÂ˙Ù ‰ÓÎÁ È¯Ú˘ ÏΠ,‰‡‰· ¯ÂÒ‡ ‰È‰È˘ ¯Ó‡˙ ÔÂ˘Ï ‰Êȇ· ˙‡ ¯È‡˘Ó ‡Â‰ Ê"η ,‡"‡¯ Ï˘ Â˙Úˆ‰ ˙‡ ÏÏ¢ Ò"˙Á‰ ·˙ÎÓ ÏÎ Í¯Â‡Ï˘ ‡Â‰ .„ȷ ‰Ú¯Î‰‰ ˙‡ ÚȈÈ Âȯ·„ ˙‡ ‰‡¯È˘ Ò"˙Á‰ ÔÓ ˘˜È· ‡"‡¯ ,Ìȯ·„‰ ÔÓ ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ Ï˘ „·Π˙ÓÁÓ˘ Â˙·Â˘˙· ÂÚȄ‰ Ò"˙Á‰ ͇ .‰È„Ó‰ ÈÓÎÁ ¯‡˘Ï Ì‚ ÔÂÈÚ¯‰ Ï˘ Â˙„‚˙‰ ÌÚ ÌÈÎÒÈ ‡"‡¯ · ¯ÂÊÁÈ ‡Ó˘ ,ÌȯÁ‡Ï Â˙‡¯‰ÏÓ ÚÓ ‡Â‰ ‡"‡¯ ¯ÂÓ˘‡ Â˙„˜Ù" ÌȯÁ‡‰ ÌÈ·¯Ï Â˙‡¯‰Ï ÛÒ ·˙ÎÓ· ÂÓÓ ˘˜·È ̇ ˜¯Â ,Ò"˙Á‰ ."ˆÙÁ Âˆ¯Î ʇ ˙¢ÚÏ ˙È·ÂÈÁ ‰¯Âˆ· ÂÚ ̉ ,Â˙È„Ó ÈÓÎÁÏ Â˙χ˘ ˙‡ ‡"‡¯ ÁÏ˘ ,¯ÂӇΠ,ÌÈÈ˙È· .Â˙Úˆ‰Ï ÈÓÎÁ ˙ÂÓÎÒ‰ ˙‡ ϷȘ˘ ȯÁ‡ ˜¯ ‰ÁÏ˘ Ò"˙ÁÏ ‡"‡¯ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙ÈÈÙ ‡"‡¯ Ï˘ Â˙·Â‚˙ ÂÏ ‰¯ÒÁ˘ Ï·Á ‰Ó .68 ‰"Ò˜˙ Ô¢‡¯ ¯„‡ ˘„ÂÁ· ,‰ÈÏËȇ ˙ÂÎȯ‡· ·È‚‰˘Î ,Ò"˙Á‰ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙Ó ˜¯ ÌÈÂÊÈ Â‡Â ,Ò"˙Á‰ ˙ÂÚËÏ .69 ‡"‡¯ Ï˘ È˘‰ ·˙ÎÓ ÏÚ ‰¯È˙È ˙ÒÈÎÏ ÍÂÓÒ È„Â˜Ù ˙˘¯Ù ˜"˘¯Ú· Ò"˙Á‰ ϷȘ ‡"‡¯ Ï˘ È˘‰ ·˙ÎÓ ˙‡ Í¯Ú ˙·˘‰ ˙‡ˆ ÌÚ ÛÎÈ˙ ."˙·È˘Ó ˘ÙÏ ˙·˘ ‚ÂÚ" Ò"˙ÁÏ Ì¯‚ ‰Ê ·˙ÎÓ ,˙·˘‰ ‰Î¯‡‰" ‡"‡¯ Ï˘ ·˙ÎÓ ˙‡ „Â‡Ó ‡ÈÏÙÓ ‡Â‰ · ,‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙ ˙‡ Ò"˙Á‰ ‫ ופעלו יחד‬,‫ קשר בל ינתק‬,‫ התהדק הקשר ביניהם‬,‫ משנת תקע"ט והלאה‬,‫ אולם כעבור כמה שנים‬.67 ‫ שאל רא"א מאת החת"ס כמה שאלות‬,‫ בשנת תקע"ו‬,‫ וכבר לפני זה‬.‫במלחמתם נגד תנועת המתקדמים‬ ‫ שכמדומני לא נמצא בדומה להם בכל שאר‬,‫ והחת"ס השיבו בתארים מופלגים ביותר‬,‫למדניות בהלכות גיטין‬ ‫ שהרי‬,‫ אולם הוא טעות סופר‬,‫ בחת"ס הנדפס )ראה הערה הבאה( כתוב מש"ק ב' אדר ב' תקס"ח‬.68 !‫השואלים‬ ‫ שו"ת‬.69 .‫ ותקס"ה כן היתה מעוברת וגם שב"ק נפלה אז ביום שני של ר"ח‬,‫שנת תקס"ח לא היתה מעוברת‬ .‫ ח"א סי' קט‬,‫ אה"ע‬,‫חת"ס‬

‫קעט‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫‪Ô¢Ï" ˙‡ Ì‚Â "‰¯ˆ˜ ˙¯‚‡" ͯ‡‰ ·˙ÎÓÏ ‡"‡¯ ۯȈ ÔÎ ."ÌȯÈÙÒ ˙ÙÏÂÚÓ‰‬‬ ‫‪.Ò"˙Á‰ Ï˘ ÂÈ˙ÂÚË ˙‡ ÍÈ¯Ù‰Ï ‡"‡¯ ‰ÒÈ ‰Ï‡ ÌÈ·˙ÎÓ ‰˘ÂÏ˘· ."‰ÓÎÒ‰‰‬‬ ‫‪ÔÎÏ ,ÂÈ˙Âί٠ÏÎÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ÏÂÎÈ Âȇ ‡Â‰ ÔÓÊ ¯ÒÂÁÓ˘ ¯Ó‡ ψ˙Ó Ò"˙Á‰‬‬ ‫‪‡Ï Ò"˙Á‰ Ï˘ ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙ ÔÂ˘Ï ˙‡ ."‰ÓÎÒ‰‰ Ô¢Ï" Ï˘ ‰Ù˜Â˙Ï ˜¯ ÒÁÈÈ˙È‬‬ ‫‪.Ï„‚‰ ¯ÙÒ· ‡ˆÓÈ „ÓÂω ,ÔÏ‰Ï È˙˜˙Ú‰‬‬

‫הצעת הסבר לתפיסת חכמי איטליה‬ ‫‪˙‡ ÌÈÈ˜Ï ‰¯˘Ù‡˘ ,‰ÈÏËȇ· ‰˙ȉ ÔÈÓÂÈŒ˙˜È˙Ú ˙¯ÂÒÓ˘ ¯È·Ò‰Ï Èχ Ô˙È‬‬ ‫˙˜˙ ‪Ìȇ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ˘ ۇ .Ò"˙Á‰ ÈÈÚÓ ‰ÓÏÚ ‰¯˙Ò ÂÊ ‰„·ÂÚ ‰Ú˜Ù‰‰‬‬ ‫‪‡È‰ ˙¯ÂÒÓ‰ Á¯ ‰¯Â‡ÎÏ ,70 ‰Ê ÔÈÚ· ˙˜È˙Ú ˙˜˙ ÂÊÎ ˙¯ÂÒÓ ‡È„‰Ï ÌȯÈÎÊÓ‬‬ ‫‪.̯‚ ÍÂ˙Ó ˙¯·„Ó‰‬‬ ‫¯‪,ÌÈ¢ ÌÈ˘ÂÚ Ï˘ ˙˜˙ Âȉ ˙ˆ¯Ù ¯Â„‚Ï È„Î ˙ÂÏȉ˜‰ ˙ÂÓÎ҉ ˙˜˙ ·Â‬‬ ‫‪Ìȇ¯ ,ÌȯÂʇ ÈÙÏ ‰˜ÂÏÁ ÌÈ˘ÂڢΠ͇ .ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ˙χ˘ „ÈÓÚ‰ ÔËÂÚÈÓ ˜¯Â‬‬ ‫‪È·¯ ‡Â‰ ˘„˜ ȇ¯˜ÓÏ Ô¢‡¯ .ÌÚÙ È„Ó ÂÚȘى Ô· ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ˘ ˙¢¯ÂÙÓ‬‬ ‫‪ÁÒ ÌÈȘ ¯˘‡Î ‰„ÂÈ ˜"ȯ‰Ó Ì‚ Â˙Ú„Ï˘ ,71 ‰È„Ó‰ ÈÓÎÁ È·Â˘ÁÓ ÊÚ· ڢ‰È‬‬ ‫˙˜‪„ÁÈ Â"Ò¯ ˙˘· Ô˜È˙ (Á"Ò¯ ˙˘· ¯ËÙ) ıÈÓ ‰„Â‰È È·¯ .72 ÚÈ˜Ù‰Ï ˘¯ÂÙÓ‰ ‰‬‬ ‫‪ÁÒ· ̇‰ ¯Â¯· ‡Ï Ìχ ,‰È·Â¯˜ ˙¢¯ ‡ÏÏ Ì„‡ ˘„˜È ‡Ï˘ ‰·Â„‡Ù ÈÓÎÁ ÌÚ‬‬ ‫‪ÏÚ :ÌÈÈ˘· ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ ÂË·Ï˙‰ Ë"Ú¯ ˙˘· ¯·Î ,'‰Ú˜Ù‰' ÁÂÓ‰ ÚÈÙ‰ ̯Á‰‬‬ ‫˙‪Ïη ‰Ë˘Ù˙ ‡Ó˘ ‡ ‰Ù‚ ‰·Â„‡Ù ω˜Ï ˜¯ ‰˜˙ ̇ ,‰˙ÂˢÙ˙‰ ÈÓÂÁ‬‬ ‫‚·‪È·¯ Ìχ .73 ÔÈ˘Â„˜‰ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰˜˙‰ ˙‡Ê ‡ÓÈχ ̇ ,˙È˘Â .‰È„Ó‰ ˙ÂÏÂ‬‬ ‫‪Ô˙È˘ ˙·¢˙ ‰Óη ˜ÒÙ ,Â˙ÁÙ˘Ó Ô·Â ˜"ȯ‰Ó Ï˘ „ÈÓÏ˙ ,74 Ë·¯Ë χÈÁÈ‬‬ ‫‪ .70‬לא אמנה את כולם‪ ,‬שהרי רבים הם ונאספו אחרי מיון הדק היטב לפי אזורי המדינות ע"י א"ח פריימן‬ ‫בספרו המונומנטלי 'סדר קידושין ונישואין'‪ ,‬ירושלים תש"ה‪ .71 .‬נולד באיטליה בשנת רע"ח לערך‪ .‬רבו‬ ‫המובהק היה רבי נתן איגרא ‪ -‬דיין בונציה ובקרימונה‪ .‬פעל רבות בערי איטליה‪ ,‬חיבר כמה חיבורים בעיקר‬ ‫פירושים למפרשי התלמוד‪ ,‬ונפטר צעיר לימים בשנת שט"ו‪ .‬פרשת תולדות חייו נערכו ע"י הרב שלמה‬ ‫גאטעסמאן בקובץ התורני ישורון‪ ,‬כרך כ )ניסן תשס"ח( עמ' עה‪-‬פא‪ .72 .‬שלטי גבורים פ"ה לב"ב )לדף פט‬ ‫ע"א(‪ .73 .‬ראה אריכות על כך בשו"ת ר' עזריאל דאיינה‪ ,‬תל אביב תשל"ז‪ ,‬סי' קי‪ ,‬באגרת שנשלחה לר'‬ ‫אברהם מינץ ‪ -‬בנו של ר' יהודה; שם סי' קיא ‪ -‬תשובה שנשלחה אל ר' יעקב בקרימא; סי' קיב‪-‬קיו באריכות‬ ‫גדולה‪ .74 .‬רב במציראטה שבמחוז לאמארקה‪ ,‬בנו של ר' עזריאל טרבוט הזקן‪ .‬חי בערך בין השנים‬ ‫בדיוק באותה תקופת זמן תיקנו חכמי‬ ‫ר"י‪-‬רפ"ה‪ .‬השתתף בכמה פולמוסים רבניים שנוהלו באיטליה‪.‬‬ ‫ירושלים תקנה להפקיע קדושין שלא נעשו בהסכמת הקהל‪" .‬תקנות חכמי ירושלים משנת רס"ט" נדפסו‬ ‫נציין שאלה שהגיעה לשולחנו של רבי אליהו‬ ‫בסו"ס חיים וחסד )מוסאפייה(‪ ,‬ליוורנו תרי"ד‪ ,‬סעי' צח‪.‬‬ ‫קפשאלי ‪ -‬ראש רבני קאנדיאה ]נולד בשנת ר"נ לערך[‪ ,‬מן העיר 'פאטראץ' בתחומה של יון‪ ,‬בצפון־מערב‬

‫קפ‬

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‫‪.‬‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

‫‪˙Ú˜Ù‰ ˙˜˙ ÈχҘ ¯ÈÚ· ˜˙ ‡"Ï˘ ˙˘· .75 ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ‰˘ÚÓÏ ÚȘىÏ‬‬ ‫˜‪˙˘· ˘„ÁÓ ‰ÓÒ¯Ù˙ ,Ë·¯Ë ˙ÁÙ˘Ó Ï˘ ˙"¢· ÂÓÒ¯Ù ,‰Ó„Π¯˙Ò È˘Â„È‬‬ ‫˘‪È·¯ Ô˜È˙˘ ‰·Â„‡Ù ˙˜˙· ̉È˙„˙È ÈχҘ ÈÓÎÁ ÂÎÓ˙ ÂÊ ‰ÓÎÒ‰· .76 Ë"Ï‬‬ ‫‪.77 Â"Ò¯ ˙˘· ıÈÓ ‰„‰È‬‬

‫השתלשלות התקנות ממאורי איטליה‬ ‫‪,78 ‰¯‡¯ÈÙ· ‰Ê¯Î‰˘ „"È˘ ˙˘Ó ‡È‰ ‰Ê ÔÈÈÚÓ ÂÏ ‰Ú„ȉ ‰¢‡¯‰ ‰˜˙‰‬‬ ‫‪˜ÊÁ‡ ÔÏ‰Ï .Û˜Â˙ ‰˘Ó ‰Ï ˜Èډ Âˇ¯ÈÙÂÓ ˙È„Ó È·¯ ‰ÈÏÚ Â¯ÊÁ ‡"Ï˘ ˙˘·Â‬‬ ‫‡˙ ‪‰È¯„ÒÎχ ¯ÈÚ· ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙˘¯ÙÓ ˙ÙÒ ‰Ó‚„ ˙‡·‰· Ï"‰ È˙¯Ú˘‰‬‬ ‫˘·ˆ‪ÌȯÈÓË Âȉ ÂÊ ‰˘¯Ù ‰È˯٠·Â¯ .79 Ó"˘-Ë"Ï˘ ÌÈ˘‰ ÔÈ· ‰Ú¯‡˘ ,‰ÈÏËȇŒÔÂÙ‬‬ ‫‪Ï˘ „Â‡Ó ¯È˘Ú ÛÒ‡ ‡Â‰˘ ,'Ì„‡· ˙Â˙Ó' ˙"¢· ‰¯Á‡· ÂÓÒ¯Ù˙‰Â ÌÈÓÏÚÂ‬‬ ‫˙˘‪.È"˙η ¯˙ ÔÈÈ„Ú ·Â˘Á ˜ÏÁ ,'˙-'˘ ÌÈ˘‰ ÔÈ·˘ ‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ Ï˘ ˙·Â‬‬ ‫‪‰È„¯·ÓÂÏ ÊÂÁÓ· - ‰È¯„ÒÈχ ¯ÈÚ È·˘Â˙Ó „Á‡Â Ë"Ï˘ ˙˘· ‰È‰ ‰˘ÚÓ‬‬ ‫˘·ˆ‪‰ÚË· „ÈÓ Â˜ÚÊ ‰È¯Â‰ .‰È¯Â‰ Ôˆ¯· ‡Ï˘ ȇ˘Á· ‰¯Ú ˘„Ș - ‰ÈÏËȇ ÔÂÙ‬‬ ‫˘‪È·¯ ÍÎ ÏÚ ÚÓ˘ ¯˘‡Î .ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÏË·Ï ÌÈ·¯‰ ÏÚ ÔÎÏ ‰˜˙‰ ÏÚ ¯·Ú Ô˙Á‰‬‬ ‫„‪„Á‡ ‰È‰˘ ,80 (‰È„¯‡·ÓÂÏ ˙È„Ó·˘) Èχ҇˜ Ï˘ ·¯‰ ,ϯ˜˘ÈÙ ÏÈÂÂÊ Ï‡ÂÓ˘ „Â‬‬ ‫הפיליפוניס על מפרץ פטראס‪ .‬מעשה בצעיר אחד שחשקה נפשו בצעירה‪ ,‬אך אבי הצעיר מתנגד בתוקף‬ ‫לקשר‪ .‬מאלפת היא עמדת הרב המשיב לגבי מכלול הבעיות החברתיות והמוסריות‪ .‬הוא מעריך הערכה חיובית‬ ‫את חשיבות רגשות האהבה בין בני הזוג המתקשרים ורואה בקיום רגשות מעין אלה גורם חיובי בבניין הבית‬ ‫היהודי‪ ,‬גורם שאסור לפגוע בו )מאה שערים‪ ,‬שער סב(‪ .75 .‬שו"ת רבי יחיאל טרבוט; כת"י רומא‪ ,‬בית‬ ‫המדרש לרבנים ‪) 277‬סרט ‪ ,(47376‬סי' פה‪ ,‬קג‪ .76 .‬שו"ת מערבי נחל־עץ אבות‪ ,‬מהדורת צילום‪ :‬ניו יורק‬ ‫תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,307‬שם נאמר שבחודש אייר שנת של"א התאספו שוב גדולי המדינה בעיר קסאלי‪ ,‬ובכוח התקנה‬ ‫של קודמיהם הוסיפו וגזרו "בגזירת נח"ש שלא יהא שום איש שיקדש אשה‪ ,‬לא בתולה ולא גרושה‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫יהא מדעתה ובפני עשרה מישראל‪ ...‬ואם ח"ו ובר מינן יארע יהי איזה פורץ גדר זה‪ ,‬אם בידינו יכולת זה מעתה‬ ‫ומעכשיו‪ ,‬אנו מפקיעין החפץ אשר יקדשו בו לכולי עלמא ויאסר על המקדש באופן שקדושיו יהיו‬ ‫מופקעים‪ ,‬ואי קדיש בביאה משווינן לבעילתו בעילת זנות‪ ,‬וגזירה זו תתפשט בכל ארץ מונפירטו ]קאסאלי[‬ ‫בלבד"‪ .77 .‬תקנות נוספות מתקופה זו הובאו אצל א"ח פריימן )לעיל הערה ‪ ,(70‬עמ' קלא‪-‬קנ‪ .78 .‬היו‬ ‫תקנות יותר קדומות נגד נישואי סתר ותרמית‪ ,‬כגון משנת רס"ז שתוקנו בידי רבי יהודה מינץ וכל ראשי‬ ‫הקהילה האשכנזית בונציה )כת"י לונדון ספריית מונטיפיורי ‪ ,94‬סרט ‪ ,(4609‬אולם עדיין לא הרחיקו עד כדי‬ ‫הפקעת הקידושין‪ ,‬אלא החרימו אתם בחרם חמור‪" :‬מעכשיו יהי בחרם נדוי ושמתא בכל חומר כמשפט היהודים‪,‬‬ ‫וחרמו ימשך עד אשר ישוב מחטאתו"‪ .79 .‬לפי מאמרו של יוסף גרין‪' ,‬שערוריית הקידושין באלכסנדריה‬ ‫)של"ט('‪ ,‬אסופות ה )תשנ"א(‪ ,‬עמ' רסז‪-‬שח‪ .80 .‬בשנת ש"ל התמנה לכהן בקאסאלי‪ ,‬וכבר בשל"א תיקן יחד‬ ‫עם רבנים נוספים תקנה נגד נישואי סתר‪ .‬בשו"ת מתנות באדם נמצאות כמה מתשובותיו הקשורות‬ ‫בפולמוסים ערים שהתנהלו באיטליה‪ .‬בשנת שט"ז הביא את ספר הסמ"ק לדפוס‪.‬‬

‫קפא‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫‪˙Ï˘Ï˘' ÏÚ· - ‡ÈÁÈ Ô·‡ ‰ÈÏ„‚ „„ È·¯ χ „ÈÓ ·˙Î ,‡"Ï˘ ˙˘· ‰˜˙‰ Ș˙ÓÓ‬‬ ‫‪‡Ï‡ ÂÓˆÚ· ‰Ê ÔÈ„· ÔÂ„È ‡Ï˘ - ‰È¯„ÒÎχ· ·¯Î ‰Ú˘ ‰˙‡· ˘ÓÈ˘˘ ,'‰Ï·˜‰‬‬ ‫‪;È˙Ïȉ˜Â È˙ÁÙ˘Ó ·È¯Ï Á˙Ù˙‰ ÔÂÈ„‰ ."‰Ê ÔÈ„· ÔÂ˙Ó ‡‰È˘" Á"˙ È˘ ÂÈχ Û¯ˆÈ‬‬ ‫‪ÂÏÁ‰ .‰Ï˘Ó ‰„ÓÚ ‰ˆ¯Á ¯ÈÚ ÏΠ‰· „„Ȉ˘ ÌÈ·¯ ‰ÓÎ ‰„ÈˆÏ ‰ÏË ‰ÁÙ˘Ó ÏÎ‬‬ ‫‪ÔÂÙˆ È·Á¯Ó Ïη ‰Ë˘Ù˙‰Â ‰Á˜Ï˙‰ ˘‡‰Â ,È˘‰ ˙‡ „Á‡‰ ÌȯÁ‰Ï ÌÏÂÎ‬‬ ‫‡‪ÔÈ· È˙Â‰Ó Ï„·‰ ÌÈȘ .ÈÂ˘Ï ÔÈÚ ‰˙ȉ ÁÂÎÈ· ˙·¢Á‰ ˙„˜‰ ˙Á‡ .‰ÈÏËÈ‬‬ ‫‪˘¯ÂÙÓ ¯Ó‡ ‰· ‡"Ï˘ ˙˜˙ ÔÈ·Ï ,‰Ú˜Ù‰‰ ÔÈÚ ˘¯ÂÙÓ ‡Ï ‰· „"È˘ ˙˜˙ ÁÒÂ‬‬ ‫"‡‪·Ò ÁÂÎȉ ."ÌÈÚ˜ÙÂÓ ÂÈ‰È ÂÈ˘Â„˜˘ ÔÙ‡· ...· ˘„˜È ¯˘‡ ıÙÁ‰ ÌȯȘÙÓ Â‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪?˙ÈËÂÂϯ ¯˙ÂÈ ‰˜˙ ÂÊȇ :‰Ï‡˘‰ ·È·Ò‬‬ ‫‪˙ÂÂÁ ˙‡ ‰È„Ó‰ È·¯ ÈÏ„‚ ÂÓ˘¯ ʇ ,Ì"˘ ˙˘ „Ú Â‡ ‡ÂÏÓ· ͢Ó ÁÂÎȉ‬‬ ‫„‪.ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰È„Ó‰ È·¯Ï ÁÂÎ ˘È˘ ¯·Ò ¯·„· „˘ ÌÈ·¯‰ ·Â¯ .Ì˙Ú‬‬ ‫¯‡˘ ‪Ë"Ï˘ ˙˘ ÛÂÒ· ·˙ÂΉ ,82 Ë·¯Ë χȯÊÚ ¯"· χÈÁÈ È·¯ ‡Â‰ Ìȯ·„Ó‰‬‬ ‫˘·‪ÌÈÚ˜ÙÂÓ Ì‰ ÔÈ˘Â„È˜‰"˘ ˜ÙÒ Ôȇ ,‰Ú˜Ù‰‰ ÔÈÚ ˘¯ÂÙÓ ‰˜˙‰ ÁÒ·˘ ̘Ó‬‬ ‫‪ÈΠ‡ˆÓ" :¯Á‡ ̘ÓÓ ÚÂ„È Âȇ˘ ˘Â„ÈÁ ÛÈÒÂÓ ‡Â‰Â ."ÏÏÎ ÌÈÏÁ Ì È‡Â Ìȯ˜ÙÂÓÂ‬‬ ‫˘‪χ¯˘È ¯"¯‰Ó Ô‡‚‰ ‰"‰ ,‰ÈÏËȇ· „ÓÚ˘ Ï"Ê ÌȯÁ‡‰ ¯Â„‰ ÈÏ„‚Ó ÌÈ‬‬ ‫‡˘‪,83 È·ˆ‰ ı¯‡Ï Íω ÂÈÓÈ ÛÂÒ·Â ,‰˘Â¯ÈÙ·Â ‰Ó¯· ‰¯Â˙ ıÈ·¯Ó ‰È‰˘ Ï"ˆÊ ÈÊÎ‬‬ ‫‪‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‡È„‰· ˜Ò٠̉È˘ ,È˜Ê È˙Ù¯ˆ Ë·¯Ë χÈÁÈ ¯"¯‰ÂÓÎ Ô‡‚‰ ÔÎÂ‬‬ ‫˘‡‪¯ÈÚ‰ È· Â˙‡„ ȇӄ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó„ ȇÓ' ÔȯӇ ‡˙Èȯ‡„ ÔÈ˘Â„È˜· ÂÏÈÙ‬‬ ‫‪.84 "'˘„˜Ó‬‬ ‫¯·‪ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰· „„Ȉ˘ ÌÈ·¯‰ È„È ˙‡ ˜ÊÁÏ Âȯ·„· ÍÈ˘ÓÓ Ï‡ÈÁÈ È‬‬ ‫·‪.86 ÌȯÁ‡ „ÂÚ 85 ÔȂȈȘ Ô¢¯‚ È·¯ ,‰È¯„ÒÎχ ÒÂÓÏÂÙ‬‬ ‫·‪˜ÒÙ ÏÚ ˙¯Â˜È· ,87 ‰˜‡ ÈÓÎÁÓ ,ÂË„˜ χÎÈÓ È·¯ ¯‚È˘ Ó"˘ ȯ˘˙· '‰ ÌÂÈ‬‬ ‫˘‪¯·Ò χÎÈÓ È·¯ .¯„‰‰Â „·Ή ‡ÂÏÓ· ÂÈχ ‰·˙΢ ˙¯‚‡· ,Ë·¯Ë ‰Èχ È·¯ Ï‬‬ ‫‪ .81‬שו"ת מתנות באדם‪ ,‬סי' קלג‪ .‬התשובה ארוכה מאוד‪ .82 .‬נולד באסקולי לאביו רבי עזריאל ב"ר יחיאל‪.‬‬ ‫רבי עזריאל היה אחד מגדולי הרבנים בדורו‪ .‬לימים עבר ר' יחיאל לפיסארו ובשנת שכ"ב הוסמך שם לרבנות‪.‬‬ ‫תשובותיו פזורות ברבים מחיבורי המדינה‪ .‬נפטר בשם טוב בשנת שנ"א‪ .83 .‬מהחכמים הנודעים ביותר בזמן‬ ‫ההוא‪ .‬תלמידו של רבי יהודה מינץ ורבו של רבי אליהו קפשאלי‪ .‬פסקי דיניו נפוצים בכל כתבי חכמי דורו‪.‬‬ ‫בשנת ר"פ לערך עלה ארצה‪ ,‬ועמד שם בראש הקהילה האשכנזית‪ .‬עליו ראה‪ :‬א' דוד‪' ,‬לבירור זהותו של ר'‬ ‫ישראל אשכנזי מירושלים'‪ ,‬ציון לח )תשל"ג(‪ ,‬עמ' ‪ ;173-170‬הרב אברהם שושנה )מהדיר(‪ ,‬מאה שערים‪,‬‬ ‫ירושלים תשס"א‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ .84 .57-56‬פסקו זה של זקנו רבי יחיאל נזכר לעיל‪ .85 .‬רבי גרשון ב"ר‬ ‫שמחה קיציגין הביא לדפוס פירוש למגילת אסתר מת רבו רבי אלישע גאליקו‪ ,‬ונציה שמ"ג‪ .‬בהקדמה הספר‬ ‫הוא כותב שנולד באיטליה והובא בגיל רך לצפת‪ ,‬שם למד כמה שנים‪ ,‬ואח"כ הוכרח לעזוב וחזר לאיטליה‪.‬‬ ‫‪ .86‬שו"ת מתנות באדם‪ ,‬סי' קלה‪ .87 .‬נשאר ממנו תכריך כתבים‪ ,‬דרשות מהשנים של"א‪-‬שמ"ד‪ ,‬בכת"י‬ ‫ירושלים ‪ ,3643‬וכן נותרו כמה מתשובותיו המפוזרות בכתבי רבני דורו‪.‬‬

‫קפב‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

‰˜˙‰ Ș˙Ó Ì‚˘ ‡Ï‡ „ÂÚ ‡Ï ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰˜˙‰ ÁÂη Ôȇ˘ ͇ ,˙ÂÓÈÚ· Â·È˘‰ ‰Èχ È·¯ .ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÚÈ˜Ù‰Ï Ì˙ÏÂÎÈ· ˘È ̇ ˜Ù˙Ò‰ .88 ‰Ú˜Ù‰· ÂÎÓ˙˘ ÌÈÂÓ„˜‰ Ï˘ ÌÈ„ ˜ÒÙ ÏÚ ¯ÊÁ Âȯ·„ ¯˜ÈÚ· .Â˙¯Ó˘Ó ÏÚ „ÓÚ È·¯ Ï˘ ˜ÒÙÏ ‰„‰ χÎÈÓ È·¯ · ¯ÊÁ Ô¢Á¯Ó· 'Ê ÌÂÈÓ ˙ÂÈ˘ ˙ÂÁÂÏ· Ô· ÏÎÏ ˙¯˙ÂÓ Ï"‰ ‰¯ÂÁ·‰˘Â ÌÈ˘Â„È˜‰ ÏË·Ï Ô‡‚‰ ˙ÏÚÓ ÌÚ ÌÈÎÒÓ È‰" :χÈÁÈ ‰ÓÎÒ‰ ‰ÈˆÂÓ Ô¢¯‚ ˜ÁˆÈ È·¯ Ì˘¯ Ô¢Á¯Ó· 'È ÌÂÈ· .89 ."...Ë‚ Ì¢ ÈÏ·Ó Ì„‡ ̉¯·‡ ͯ· È·¯ Ì˘¯ ÂÏÒη Ê"È ÌÂÈ· .90 ÏÎÏ ˙¯˙ÂÓ ‡È‰˘ ,χÈÁÈ È·¯ Ï˘ ˜ÒÙÏ ‡È‰ „"ÚÏ ‡ËÈ˘Ù„ ‡˙ÏÈÓ" :χÈÁÈ È·¯ ˙Ú„Ï ‰ÓÎÒ‰ ,‡È„ÂÓ È·¯Ó ‰ÈÁ˙Ù ¯"· ÈÓÎÁ„ ‰ÈÈ˙ÂÈÏ˘ ‰˜˙‰ ȯ„ÒÓ Ô·¯ ȉ ,˘„˜Ó ‡˜ Ô·¯„ ‡˙Ú„‡ ˘„˜Ó„ Ï΄ .91 "˙‡Ê ˙¢ÚÏ Ì„È· ÁÎ ˘È ,È„·Ú ‡˜ „ÂÓÏ˙‰ Û˜Â˙ ‰Ïȉ˜ È·¯Ï ˘È˘ ‰˙ȉ ‰ÈÏËȇ· ÂÊ ‰Ù˜˙· ˙Á¯‰ ‰Ú„‰ ÈÎ ÂÏ È¯‰ ‰˙ȉ ‰ÈÏËȇ· ˙Á¯‰ ˙¯ÂÒÓ‰˘ ˙ÙÒ ‰Èȇ¯ .ͯˆ‰ ̘ӷ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï ‰·Â„‡Ù· ‰˜˙ ÍÂ˙Ó ‡È‰ ,'ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰' ˙˜˙ Ô˜˙Ï ÌÈ·¯‰ È„È· ÁÂÎ ˘È˘ ˙˘· ˜È˙ ‰·Â„‡Ù· ÌÈÊ΢‡‰ ˙Ïȉ˜ ÈÓÎÁ .˙¯Á‡‰ ÌÈ˘· ˜¯ ‰˙Ï‚˙‰˘ ıÈÓ ‰„Â‰È È·¯" ÌÈӄ˜‰ ÌȘ˙Ó‰ ÍÓÒ ÏÚ ,¯˙Ò ˙ÈÓ¯˙ È‡Â˘È „‚ ‰˜˙ Á"Ú˘ È·¯ ˙¢‡¯· ,„"È˘ ˙˘· ‰¯‡¯ÈÙ „Ú· ‰˜ÊÂÁ ‰˜˙‰ ."¯Â„‰ ÈÓÎÁ ·Â¯ ˙ÓÎÒ‰· ‰„Â‰È ¯"¯‰ÓÎ Ìȇ‚‰ È"Ú Ê"Ï˘ ˙˘· ‰˘„Á˙‰ ÔÎ" ;Ô‚È·ÏȈ‡˜ ¯È‡Ó Âχ ˙‡ ̯Á Ï˘ ÔÂ˘Ï Ïη ÌÈÓȯÁÓ Ì‰ ÌÈӄ˜‰ ÍÓÒ ÏÚ ,"...Ô‚È·Èχˆ˜ ̉ :¯˙ÂÈ· ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰ÙÒ‰ ÌÈÙÈÒÂÓ Ì‰ .ÌÈ„Ú‰ ÏÏÂÎ ‰˜˙‰ ÏÚ Ìȯ·ÂÚ‰ ÂÈ‰È ÂÊ ‰ÓÎÒ‰ „‚ ÔÈ Â˙ ÂÈ‰È ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰ Ô˙‡ Ì‚Â" ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙‡ ÌÈÏË·Ó Â· Ôȇ˘ ¯·˘ ‰ ˘¯ÁÎ ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ,ÔÈÏË·Ó ÔÈÏË·Â Ôȯ˜Ú ÂȉÈ ,¯˜Ù‰ ¯·„Î ˙"¢ ÏÚ·) Ô¯ÙÏÈȉ ÔÁχ ¯"· ·˜ÚÈ :Ìȇ‚‰ ÌÈ·¯‰ ‰Ó‰ ÌÈÓ˙ÂÁ‰ ."˘ÓÓ ,˜¯ÂÙ¯Ó Ô¯‰‡ ¯"· ‰È¯Ó˘ ,‡٠‰˘Ó ¯"· ‰„Â‰È ,(·"Ù˘ ‰·Â„‡Ù ,·˜ÚÈ ˙ÏÁ .92 Âχˇ˜ ‰Èχ ¯"· ̉¯·‡ ˙¯„‰˘ ÁÈ‰Ï ˘È ,'‰Ú˜Ù‰' ˙˜˙ ˜È˙˘ ‡ˆÓ ‡Ï ˜"˙-'˙ ÌÈ˘‰ ÔÈ· ͇ ÔÈÏÂÙ Ê΢‡ ÈÓÎÁ ˙Ú„ ‰¯·‚ ‡Ó˘ ‡ .93 Âχ ˙ÂÓ„˜ ˙˜˙ ÏÚ ÂÚ„È ‡Ï Ìȇ·‰ .̉ȯÁ‡ ¯¯‚ ¯Âʇ‰ Ïη ¯·Î ‰Ë˘Ù˙‰ Ì˙Ú„Â

‫ רבי יצחק‬.‫ סי' קלו‬,‫ שו"ת מתנות באדם‬.90 .‫ סי' קלה‬,‫ מתנות באדם‬.89 .‫ סי' קלט‬,‫ שו"ת מתנות באדם‬.88 ‫ עבר לאיטליה וכיהן שם כחבר‬.‫ תלמידם של מרן הב"י ור' משה אלשיך‬.‫גרשון נולד בצפת בשנת ש"י בערך‬ ‫ שו"ת‬.91 .‫ נפטר בשנת ש"צ לערך‬.‫ ותשובותיו מפוזרות אצל חכמי דורו‬,‫ חיבר כמה חיבורים‬.‫בבי"ד בונציה‬ '‫ עמ‬,‫ ירושלים תש"מ‬,‫ש"צ‬-‫ שנים שס"ד‬- ‫ פנקס ועד ק"ק פאדוואה‬,‫ דניאל קארפי‬.92 .‫ סי' קלז‬,‫מתנות באדם‬ .‫רכו‬-‫ עמ' רכב‬,(70 ‫ א"ח פריימן )לעיל הערה‬.93 .228-227

‫קפג‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

ÈÂω ¯ÊÚÈχ È·¯ ˙Úˆ‰Ï ÂÓÈÎÒ‰˘ ‰ÈÏËȇ È·¯ ˙‡ ÔÈ·‰Ï ¯˘Ù‡ Èχ ˙ÚÎ ,χ¯˘ÈŒÌ¯Î ˙ˆ¯Ù· ‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ ‡Â‰˘ ˯ٷ ,ÔÈ˘Â„È˜ ˙Ú˜Ù‰ ˙˜˙ Ô˜˙Ï .‰ÊÁ ÌÏÊÓ ÂÊÁ ‡Ï ̉ ̇ ,̯‚ ÍÂ˙Ó ‰¯·È„ ‰ÈÏËȇ È¢‡¯ Ï˘ ÌÁ¯ ‡Ó˘

‫סוף דבר‬ ˙Ù¯ˆ· ÊÚ ÒÂÓÏÂÙ ı¯Ù ,Ú˜˘Ï ‰ÏÁ‰ ˙ȘÏËȇ‰ ‰Î¯ÚÓ‰ „ÂÚ· ,Ê"Ò˜˙ ˙˘· ,Â"Ò˜˙ ·‡· „"È ÌÂÈ· ÔÂÈÏÂÙ‡ ÒÈ΢ Ôȯ„‰҉ ÌÈ„·Î‰ ˙ÙÈÒ‡ ˙·È˘È· .‰ÎÂÓÒ‰ ¢‚‰˘ ˙ÂÈ˙Îω ˙Âχ˘ ‰Óη ÂÈȉ„ ,"Â˙ÂÎÏÓ ˙ÂÈ„Ó Ïη ÌȄ‰ȉ ˙χ˘"· „ ‰˙‡ ˙·˜Ú· .ÔÈ‡Â˘È ÌÂ˘È¯Ï ˙ÂÎÓÒ‰ ˙χ˘ ‰˙ȉ Ô‰ÈÈ· ,ÔÂÈÏÂÙ‡ È„È ÏÚ ˙Â¯È˘È ˙ڂ‰ ‰˜˙ Ô‰ÈÈ·Â ,ÛÎÈ˙ ÂÓÒ¯ÂÙ˘ ˙¢ ˙˜˙ Ôȯ„‰Ò‰ ‰˜È˙ ‰ÙÈÒ‡ :˙È˘ÈÏ˘‰ ‰˜˙‰ ÔÂ˘Ï ÂÊ .ÂÈÈÚÏ ÔÈ‡Â˘‰ Ôȇ ‰ÈÏËȇ ˙Ù¯ˆ ˙ÂÈÂÎÏÓ È˙„ ÁÎÓ ÈΠ·˙‰ Ôȯ„‰Ò‰ .ÏÈÂÂȈ χȈÈÙ‡ ‡¯˜‰ ¯ÈÚ‰ „Ș٠ÈÙÏ ‰ÏÁ˙Ó Â˘Ú ‡Ï ̇ ÌÈÓÈȘ ˙Ù¯ˆ È·˘ÂÈ Ï‡¯˘È È· ÏÎ ÏÚ ‰·ÂÁ ÈÎ ÌȯÊ‚ Ì‰Ï Ô˙‰ Áη ÔÎÏ È˙˘· ‰È„Ó‰ ȘÂÁ ÈÙ ÏÚ ÌÈ˘Ú‰ ÔÈ‡Â˘È‰ Ô‰ÈÈÚ· ˙ÂÈ‰Ï ‰ÈÏËȇ ‰ÊÓ .ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÈÚÏ Ú‚Â˘ ‰Ó· ÌÈ·ÈÈÁÓ ÌÈ‡Â˘È ‰‰‰ ˙ÂÈÂÎÏÓ‰ ˙ÂÈÂÎÏÓ‰ È˙˘Ó χ¯˘È ¯· ÏÎÏ ˜„ˆ ‰¯ÂÓ ·¯ ÏÎÏ ÌȯÒ‡ ÌÚˉ ‰È‰ ¯·Î˘ Ì„Â˜Ó Ì‰Ï ¯¯·˙È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Â ‰ÙÂÁ ¯„ÒÏ ˙¯Îʉ „ÂÚ Ìȯ‡·Ó Ôȯ„‰Ò‰ .‰È„Ó‰ ÈÒÂÓÈ ÈÙÎ ÏÈÂÂȈ χȈÈÙ‡‰ ÈÙÏ ¯˘˜‰ ÌÈ˘Ú‰ ‰Ó‰ χ¯˘È È·Ó ‡Ï ¯˘‡ Ôȷ χ¯˘È È· ÔÈ· ÌÈ‡Â˘È‰ ÈÎ ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÚ ·ÂÈÁÏ ÌÈÓÈȘ ÏÈÂÂȈ Ȅ˜ ‡¯˜‰ ˙ÂÎÏÓ‰ ȘÂÁ ¯„ÒÎ ‡Ï ‰˘Ó ˙„Π̉· ÌÈÒÙÂ˙ ÔÈ˘Â„È˜ ÂÈ‰È˘ ÚÓ‰ ÔÓ ‡Â‰˘ ÈÙ ÏÚ Û‡Â .94 ̯Á ˘ÂÚ Ì‰ÈÏÚ ÏËÂÈ „ÂÚ ÂÚÓ˘ ÂÈ„‰˘ ,˜ÊÁ ¯È„‡ Ï„‚ ˘Ú¯ Ϙ „ÈÓ ‰¯ˆÈ ÂÊ ‰˜˙ ,¯Ú˘Ï Ô˙È˘ ÈÙÎ ÏÚ .‰˜˙ ‰˙Â‡Ï Ô‰Î‰ χÚÓ˘È '¯ Ï˘ ˙Â¯È˘È ˙ÂÈÂÒÁÈÈ˙‰ ‰ÓÎ Ô˘È ,˙·¯ ÌÈ˘ ‰ÓÎÏ ˘¯„È ÌÈÈ˙È· ͇ ,‰"ÊÚ· ˙¯Á‡ ˙Âӄʉ· Íȯ‡‡ ‰Ê ˜˙¯Ó ÒÂÓÏÂÙ .‰· ÌȘÒÂÚ Â‡˘ ‰Î¯ÚÓÏ ˙Â¯È˘È ÌÈڂ‰ ÒÂÓÏÂÙ Â˙Â‡Ó Ìȯ˘Â‰ ˙¯ÈÙ‰Ó ‫ תקנות אשר יסדו אנשי שם סנהדרין בהתאסף ראשי אלפי ישראל בעיר ואם פאריז בחודש אדר ראשון‬.94 .‫ לאחרונה הוכיח פרופ' שמעון שווארצפוקס שר' דוד עצמו הוא אשר ניסח את התשובות‬.27-21 '‫ עמ‬,‫תקס"ז‬ Simon Schwarzfuchs, Napoleon, the Jews and the Sanhedrin, London 1979, ‫ראה‬ ,‫מעניין לציין שרושמי הפרוטוקול מטעם המלך כתבו שבקשה זו הגיעה קודם מטעם היהודים‬ .P. 67

‫קפד‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

·ÂËŒÏÊÓ È·¯ Ï˘ Â˙·Â˘˙ ‡È‰ ‰ÙÈÒ‡ ‰˙‡ ˙·˜Ú· ·˙΢ ˙·¢˙‰ ˙Á‡ ·ÂË ÏÊÓ È·¯ .‡È„ÂÓ Ï˘ ‰·¯ ÌÈÓÈÏ '˙Ó‡ Ú¯Ê' ÏÚ· Ï˘ ˜‰·ÂÓ‰ „ÈÓÏ˙ ,‡È„ÂÓ ...‚ÈÈÒ ¯„‚Ï" ÔÂÈÚ¯ ÂÓˆÚÏ Ì˘¯ ÔÎÏ ,˜ÂÁ‰ ˙·˜Ú· ˙‡ˆÏ ÏÂÏÚ‰ Ô·¯ÂÁ‰ ˙‡ ‰ÊÁ ÁÂÒÈÓ .˜ÂÁΠ¢Ú ‡Ï˘ ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï È‡˙ ˙Â˙‰Ï ,"‡·¯ÂÁ ‰ÈÈÓ ˜ÈÙÈ ‡Ï˘ ˙‡ ÂÏÚ‰˘ ̉ ‰‡¯Π;‰ÙÈÒ‡‰ ȯ·Á „ "‰˜˙‰" ˙χ˘·˘ ÚÓ˘Ó Â˙χ˘ Â˙‰˘ ÈÓÈ· ,Â˙¢¯· ÌȯÙÒ ‡ÏÏ Í¯Ú ‰·Â˘˙‰ ˙‡ .‰· „ ¯˘‡ Âχ ̉ ‰Ï‡˘‰ ."Ôȯ„‰Ò‰" ÒÂÈÎ ˙Ú· Òȯ‡Ù· ÏÚ· ˜‰·ÂÓ‰ ·¯˘ ‰Ú˘· ‰· ,ÂÏ˘ ÂÏÂÎ ‰Ê ÔÂÈÚ¯ ÂÏȇΠ‰ÏÂÚ Âȯ·„ ˙ˆÂ¯ÓÓ Âȇ˘ ‰ÂÓ˙ ,‰ÈÏËȇ ÈÓÎÁ ¯‡˘ ÔÈ· ÔÎÏ Ì„Â˜ ‰˘ ˙Âί‡ · Ô„ ¯·Î '˙Ó‡ Ú¯Ê' ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈÓÎÁ‰ ¯‡˘Ó „Á‡ Û‡˘ Ì‚ ‰ÂÓ˙ .ÂÊ ‰„·ÂÚ ¯ÈÎÊ‰Ï ÌÂ˜Ó ‡ˆÂÓ „ÂÚ ‡Ï .ÂÈ·˙η ‰Ê ÔÂÈ„ ¯ÈÎÊ‰Ï Â‡ Ì¢¯Ï ÔÂÎÏ ‡ˆÓ ‡Ï „Á‡ Û‡ ,‰ÙÈÒ‡ ‰˙‡· ‰Ïȉ˜‰ È˘‡¯Ï ˙Ù¯ˆ ˙Ï˘ÓÓ ‰˙Ù - ‚"ˆ˜˙ ˙˘· - ‰˘ ÌÈ˘ÂÏ˘ ¯Â·Ú΢ ‡Ï‡ ÔÈ·Â ˙Ȅ‰ȉ ‰Îω‰ ÔÈ· ¯˘‚Ï ¯˘Ù‡ ̇ ‰Ï‡˘· ,‰ÎÏÓÓ· ÌÈ¯Ú ‰Óη ˙Ȅ‰ȉ Ôȇ˘ ,˙ÈÚÓ˘Ó „Á ‰˙ȉ Ì˙·Â˘˙ .‰Â¢‰ ˜ÓÚ È„ÈÏ ‡Â·Ï ÈÁ¯Ê‡‰ ÔÈ‡Â˘È‰ ˜ÂÁ ,ÔÈ˘Â„È˜ ÏÂËÈ· ȇ˙ ˙˜˙ Ï˘ ÔÂÈÚ¯‰ ˙‡ ÂÏÚ‰ ‡Ï ,̉ÈÈ· ¯Â˘È‚Ï ÌÂ˜Ó Ì¢ .Ï„‚ ÔÂÈÚ ÍȯˆÂ !Ôȯ„‰Ò‰ „ÂÒÈÈ ÈÓÈ· ¯·Î ,‡È„ÂÓ ·ÂË ÏÊÓ '¯ ȯ·„Ï ,· „˘ ‡˘Â :·ÂË ÏÊÓ È·¯ Ï˘ Âȯ·„ Âχ ¯˘‡ ˙Âχ˘‰ ÔÈÚ· ˙˜˙ Ô˜˙Ï ‡ÎÏÓ„ ‡ӯ‰· Òȯ‡Ù ‰Ù ÂÈ˙Âȉ· ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ÔÈÚ ÏÚ Ë¯Ù·Â ÌÈÈÈ„Ó‰ ÌÈÈÈÚ· ÌÂȘ‰ ¯ÂÊ‚Ï Â˙‡Ó χ˘ ˜Á ÈÙÎ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÌÈÓÈȘ Âȉ ‡Ï ÔÈ˘Â„È˜‰„ .‰È„Ó‰ ‰ÏÂ˙· ˘„˜Ï Ô„ʷ ȇ ‡Â·È ‡Ï ÔÚÓÏ ‚ÈÒ ¯„‚ ˙¢ÚÏ ËÙ˘ÓÏ Â·˘Á È˙„ Ù"Ú ‡Ï ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‰È‰˙ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‡Ï· ˙Á‡ ÔÈ„· ¯Â˜ÁÏ ÂÓ˜ ÔÎÏ .Ë‚ ‡Ï· ¯Á‡Ï ‡˘˙„ ,‡·¯Á ‰ÈÈÓ ˜ÂÙÈ ,‰È„Ó‰ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡Ï ÁÎ ˘È ̇ ,‰Ê .‰ÏÁ˙· ‡Ï· ‰ÏÂ˙· ˘„˜Ï Ô„ʷ ˘È‡ ‡Â·Ï ÔÚÓÏ ‚ÈÈÒ ¯„‚ ˙¢ÚÏ ËÙ˘ÓÏ Â·˘Á ‰È„Ó‰ È˙„ ÈÙ ÏÚ ‡Ï ‡˙Èȯ‡„Ó ˙˘„Â˜Ó ‰È‰˙ [ÈÁ¯Ê‡ ˜ÂÁ] ÈÏÈÂÂȈ ,‰Ê ÔÈ„· ¯Â˜ÁÏ ÂÓ˜ ‰˙Ú ÔÎÏ ,Ë‚ ‡Ï· ¯Á‡Ï ‡˘˙„ ,‡·¯ÂÁ ‰ÈÈÓ ˜ÂÙÈ .‰ÏÈÁ˙· ÈÏÈÂÂȈ‰ ‰˘Ú ‰È‰È ‡Ï ̇ ÔÈ˘Â„È˜Ï Â‰ÈÚ˜Ù‡Ï ÁÎ ˘È ̇

.203 '‫ עמ‬,‫ שם‬,‫ עי' שווארצפוקס‬.‫ שהמלוכה תשפיע על דעת הרבנים לחוקה זו של גירושין אזרחי‬,‫היינו האזרחים‬

‫קפה‬

‫קידושין ונישואין‬

.

‫למען דעת‬

ȇ˙ ˙Â˙‰Ï ¯˘Ù‡˘ ‡¯Ó‚‰Ó ˙Âȇ¯ È˙˘ ·ÂË ÏÊÓ È·¯ ‡È·Ó ‰¯ˆ˜‰ Â˙·Â˘˙· „˜ ÔÈ˘Â„È˜) ‡˙Èȯ·Ó ‡È‰ ‰¢‡¯‰ Â˙Èȇ¯ ."‡˙ÏÈÓ ¯„‚ÈÓÏ" ÔÈ˘Â„È˜ ÚÈ˜Ù‰Ï Ô˙ÒΉ ÈÙÏ ̉È˙¢ ¢„Ș˘ ‡È¯„ÒÎχ È˘‡ ψ‡ Ìȯ˜Ó Âȉ˘ ˙¯ÙÒÓ‰ (‡"Ú ,ÌÓˆÚÏ Ô˙‡ ‡˘ ԉÈÏÚ·Ó ÌÈ˘‰ ˙‡ ÂÙËÁ ÌÈ¯Ê ÌÈ˘‡ ‡· (ÔÈ‡Â˘È) ‰ÙÂÁÏ Ô˜Ê‰ Ïω ˜„· ,„"È· ÈÙÏ ÌÈ·‰ ‡· ¯˘‡Î .ÌȯÊÓÓ Ì‰˘ ̉È· ÏÚ ˘˘Á ‡ˆÈ Ïω ˜ÒÙ ÔÎÏ ,"‰˘‡Ï ÈÏ È‰˙ ‰ÙÂÁÏ ÈÒÎ˙˘ÎÏ" Ô‰· ·Â˙΢ ‡ˆÓ ÌÓȇ ˙·Â˙η ‡Ï ÛÂÒ· ‰ÙËÁ ‡Ï‰ ‡È‰Â ,‰ÙÂÁÏ ÒÎÈ˙˘ ˙Ó ÏÚ Âȉ ÔÈ˘Â„È˜‰˘ ¯Á‡Ó :Ԙʉ Ôȇ˘ Ïω ‰¯Â‰ ÍÎÈÙÏ ,ÌÏÂÚÓ ÂÏÁ ‡Ï Ô¢‡¯‰Ó ‰È˘Â„Ș˘ ‡ˆÓ ,‰ÙÂÁÏ ‰ÒÎ .ÌȯÊÓÓ Ì‰È· Ì˙Â‡Ï ÂÏÈÙ‡ ¯È˙‰ Ïω˘" :¯˙‡ ÏÚ ¯‡·Ó‰ 'ÒÂ˙ Ì˘· ·ÂË ÏÊÓ È·¯ ÍÈ˘ÓÓ ‡Ï˘ Ì˙Â‡Ï Û‡˘" Ô‡‚ ȇ‰ ·¯ ·˙Î Ô΢ ,ÔÎ ÌÈ·˙ÂÎ Âȉ ̷¯˘ ÔÂÈÎ ,"·˙Î ‡Ï˘ Á) ‡¯˙· ‡·· ˙ÎÒÓ· ‡¯Ó‚‰ ȯ·„Ó ˙ÙÒ ‰È‡¯ ‡È·Ó ͢Ӊ· .95 "¯È˙‰ ,·˙Î ...‰¯Â˙ ÔÈ„ ˙„ÓÓ ÔÚÈ҉Ϡ,ÌÈ¯Ú˘‰ ÏÚ ˙„Ӊ ÏÚ ˙Â˙‰Ï ¯ÈÚ‰ È· Ìȇ˘¯" (‡"Ú ."¯ȷÁ „È· ÔÂÓÓ ¯È˜Ù‰Ï ¯˘Ù‡Â ,¯„· χÂÓ˘Î Â¯Â„· Á˙ÙÈ˘ ω˜‰ Ô΢ ÏΠÂÊ ‰˜˙ ˙¢ÚÏ Ï‰˜‰ ÌÈÏÂÎÈ˘ ÂÈ„È· ‰ÏÚ" (ˈ˘ 'ÈÒ) ˘"·È¯‰ ȯ·„· ÌÈÈÒÓ ,‰ÎÏ‰Ï ÈÏ ‰‡¯ ‰Ê .Ë‚ ‰Îȯˆ ‰ȇ ,ÔÈ˘Â„È˜ ÂÈ˘Â„È˜ Ôȇ ,Ì˙˜˙ „Î ˘„˜Ó‰Â ˙ÓÎÒ‰· ‡Ï ̇ ,‰Ê È˙Ú„ ÏÚ ÍÓÂÒ È˙Èȉ ‡Ï ,¯ÈÓÁ‰Ï ÍÎÂÁ È˙Èȉ ‰˘ÚÓÏ Ï·‡ ."˙ÂÏÈÏ‚‰ ÈÓÎÁ ÏΠȯ·„Ó˘ ,ÔÂÈÏ‚‰ ÏÚ ‡È„ÂÓ Ë"Ó¯ ÛÈÒ‰ - ‰˙È·‰ Â˙¯ÊÁ· ‰‡¯Î - ÔÎÓ ¯Á‡Ï ,ÔÈ˘Â„È˜‰ ˙Ú˜Ù‰Ï ˘¯ÂÙÓ· ˙ÒÁÈÈ˙Ó ‰˜˙‰ ÔÂ˘Ï Ì‡˘ ÁÎÂÓ (‚Ϙ ÈÒ) ı"·˘˙‰ .96 Ú˜Ù ‡Â‰˘ ˜ÙÒ Ôȇ Èʇ

‫דעת רבי יצחק נוניס ֿ ואיס מחשובי רבני ליוורנו‬ .ÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ Ï˘ „"ÂÂÁ ˙‡ Ï·˜Ï ‡"‡¯ ‰Ù ÈË҇ȯ˷˘ ‰Î¯ÚÓ·˘ Âȇ¯ ‰‡¯ ¯"˙ ˙˘· .˙Ù¯ˆ ÒÂÓÏÂÙ· ‰Î¯Ú˘ ‰·Â˘˙· ÊÓ¯· ‰‡·Â‰ ÂÊ Â˙Ú„ ÈÎ ‡ÂˆÓÏ ÔÈÈÚÓ ¯È‡Ó ‰È¯ÊÚ ÌÁÓ È·¯ ¯ÈÚ ÌÎÁ χ ,¯ÂÂÈÏ ÈÓÎÁ ÈÏ„‚Ó ,˙ÂÎÊ „„ È·¯ ‰Ù ,˜"˜‰ ˙˜˙ „‚ ÂίÚ˘ ÔÈ˘Â„È˜" :̯ÈÚ· ‰˘Á¯˙‰˘ ‰Ó„ ‰Ï‡˘· ·ÂÏËÒ‡˜ „ÂÚ ,¯˜Ù‰ „"· ¯˜Ù‰„ ,˘‡Ï ÛÒÎ‰Ï ÈÚÂ˜Ù‡Ï ¯ÈÚ‰ È·ÂË „"·Ï ÁÎ ˘È˘ ÌȯÓ‡˘ ."ÛÒÎ ‰Â˘ ԉ ÛÒÎ Ô‰ ‰Ï·È˜˘ ‰Ó ‰‡‰· ‰Ï ¯ÂÒ‡Ï .‫ והובאה ברמב"ן ורשב"א על אתר‬,‫ תשובת רב האי נדפסה ב'תשובת הגאונים' )הרכבי( סי' רכו‬.95 .‫ עמ' תסב‬,‫ ירושלים תשס"ד‬,‫ ב‬,‫ אסופת גנזים‬:‫ שנות דוד ודור‬,‫ ראובן דב דסלר‬.96

‫קפו‬

‫הצעה לתקנת נישואין אזרחיים באיטליה‬

.

‫הרב יחיאל גולדהבר‬

Ó"ÂÓ ¯ÈÎÊÓ ·‚‡ ͯ„Π,ÂÊ ‰ÎÂ·Ò ‡È‚ÂÒ· ‰È¯ÊÚ ÌÁÓ È·¯ Íȯ‡Ó Â˙·Â˘˙· ÌÈ„ ‡˘ ÂÊ ‰Ù˜˙· ˜ÂÈ„· ÂÈȉ ,"‰˘ ÌÈ˘ÂÏ˘ ÂÓÎ" ÒÈ ˜ÁˆÈ È·¯ ÌÚ ÂÏ ‰È‰˘ ˜"ÁÓ· ‡"ÚÈÊ 97 Ô"Â È ·¯‰ ÌÚ ‰˘ 'Ï ÂÓÎ ÌÂȉ „ÂÒ È˙˜˙Ó‰ ÂÊω ¯·„ ÏÚÂ" :Ï"Ê ,‰· Â˙ÂÈ ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰„ Ì˙¯ÈÊ‚· ÌÈÎÒ˘ ˘˜·Ï ‡"ÚÈ Òȯ‡Ù ‰ÎÂÏÓ‰ ¯ÈÚÓ ÂÁÏ˘„ Ôȯȯ˘ ÂÈ‰È ‡Ï„ χ¯˘È È·Ó ‰¯˘Ú ı"ÂÓ‰ „ÓÚÓ ÈÏ·Ó ¯ÈÚ‰ È·ÂË ÔÂÈ˘¯ ÈÏ·Ó ÏË·Ï ÚÈ˜Ù‰Ï È„Î„ ˘ÓÓ Â· Ôȇ˘ ¯·˘‰ Ò¯Á үÁ ÈÏ·Ï ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ÔÈÓÈȘ ˙΄¢Ӊ ÌÚ Í„Â˘Ó‰ ȇÈÏÂÙ‡ ¯ÒȘ‰ ˙Ï˘ÓÓ ˙Á˙ ÌÈ‚‰Â Âȉ„ È"ÏÈÂÂȈ Â"ˇ‰ ¯Â˘È‡· ¯ʂ ÂȘ˙‰ Â˙˘‡Â ˘È‡Î ÌÈ·˘Á Âȉ ‰ÏΉ Ô˙Á‰ ‰‡Ï‰Â ‡Â‰‰ ÌÂȉӄ ‰È‰È Â˙ÏÎÏ Ô˙Á‰ Ô˙È˘ ÛÒÎ ‰Â˘ ‡ ÛÒΉ Û‡„ ¯˜ÈÚ ÏÏÎ ÏÁ ‰È‰È ‡Ï„ ÌÂȘ·Â ·Èˆ‰Ï ÂÁ¯Î‰„ ˙Ó‡ ԉ .‡¯˜ÈÚÓ ÌÈÏË· ÂÈ‰È ÔÈ˘Â„È˜‰„ ‰‡‰ ¯ÂÒȇ· ‰Ï ‰ÙÈ È"˜˜‰ È˘‡¯ ÁΠ̇ ˜'Ù˙Ò ʇ ‰ÏÚ È·Ï Ê"ÎÚ ¯˘Ù‡ ÔÈ„ Ôȇ ,ÂÊω ‰˜˙‰ ‡ÙÒη ˘È„˜ ȇ Á˙„ ÚÂË ¯Â˜ÚÏ ÏÈÚÂÓ‰ ˜˙ÈÂ Â¯Ó‡È ‰Ó „ÂÚ 'ÂÓ‡‰ ¯·„‰ Ô˜˙Ï ·Ï ÏÚ ‰ÏÚÈ ‡ÓÈ ÈÓ ‰‡‰ ¯ÂÒȇ ¯˜Ù‰ ÔÈ„ ‰· ÍÈÈ˘ ‡Ï„ ‰‡È·· ˘È„˜ ̇ ͇ Ԃ‰ΠÈÏ Â·È˘‰ ‰Ê ÏÚ Ì¯· ,¯ÈÎÊ‰Ï ‡Ï ÈÎ Ò‰ ,˙ÂÊ ˙ÏÈÚ· Â˙ÏÈÚ· Ô·¯ ÂÈ¢„ ˘È‡ ÌÈ„Ú È˘ ÔÈÓÊÈ „Á‡ ˘È‡„ ‰Ï ˘ÁÈÓÏ ‡ÎÈÏ„ ‰È‰˙ ‡Ï Ì˜˙ ‡Ï ˙‡ÊÎ ‡˙ÏÈÓ„ ‡ÁÈ΢ ‡Ï„ ‡˙ÏÈÓ ÂÏ ‰È˜‰ Â˙˘‡ ‰È‰˙˘Â ‰‡È·· ‰˘„˜Ï ‰˘‡ ÌÚ „ÁÈÈ˙‰Ï .98 "˙Ú‚Ó Ì„È˘ ÌÂ˜Ó „Ú Â˜˙ Ô·¯ ‰Ï ¢Á ‡Ï ÔÎ" :Ìȯ·„‰ ÔÈ· ¯ÈÎÊÓ (‰ ‰„ÂÚ˙) ‰ÈÈ˘‰ Â˙·Â˘˙· ԉΉ χÚÓ˘È È·¯ ÈÎ ¯ÂÎÊ ÔÙ‡ ÂÏ ÔÈȈ ·˙΢ Ï"Ê Ô È"¯‰Ó ÂÈÈÚ ¯Â‡ '¢˙‰ ¯„ÒÓ‰ ·¯‰ ˙Ú„ ‰‡¯ ȯ·„Ó ÂÏȇ ,‰·Â˘˙‰ Ï˘ "¯„ÒÓ‰ ·¯‰" ‰È‰ Ô"ÂÈ ·¯‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ Âȯ·„Ó ."...Ô˜È˙‰ ,ÒȇŒÒÈ ˜ÁˆÈ '¯ ‡Â‰ ,Ô"ÂÈ ·¯‰ ÂÏ ÁÒ ˘ÓÓ ‰Ù˜˙ ‰˙‡·˘ ‰˙Ú ‰ÏÂÚ Ú"Ó¯ ‡"ÚÈ Òȯ‡Ù ‰ÎÂÏÓ‰ ¯ÈÚÓ ÂÁÏ˘„" :Ôȯ„‰Ò‰ ˙˜˙Ï Ú‚Â· ˘ÓÓ ÔÂÈÚ¯ Â˙‡ ˙‡ „ÓÚÓ ÈÏ·Ó ¯ÈÚ‰ È·ÂË ÔÂÈ˘¯ ÈÏ·Ó Â˙ÂÈ ¯˘‡ ÔÈ˘Â„È˜‰„ Ì˙¯ÈÊ‚· ÌÈÎÒ˘ ˘˜·Ï Ò¯Á үÁ ÈÏ·Ï ÌÈ·˘Á ÂȉÈ ÔÈÓÈȘ Ôȯȯ˘ ÂÈ‰È ‡Ï„ χ¯˘È È·Ó ‰¯˘Ú ı"ÂÓ‰ ,ÂÈÓ Âȇ˘· ÔÈÓ ·¯ÈÚ ‡Ï ·ÈÊη Âȇ Ú"Ó¯‰ Ï˘ ¯ÎÊ Ì‡ ."˘ÓÓ Â· Ôȇ˘ ¯·˘‰ ÈËÒ‡È¯Ë ˜"˜ Ï˘ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰Úˆ‰‰ ÔÈ· ˙ÓÈȘ ‰˜ÈÊ ÏÚ ¯Â¯· ÊÓ¯ ԇΠ‡ˆÓ .„"Ò· „ÁÂÈÓ ¯Ó‡Ó ˘È„˜‡ ÂÈ˙„‡ ,˘ÓÓ ‰Ù˜˙ ‰˙‡· ı¯Ù˘ ˙Ù¯ˆ ÒÂÓÏÂÙÏ

‫ ואביו‬,‫ בעל אחותו של רבי ישמעאל הכהן‬,‫ גיסו‬,'‫ בעל 'שיח יצחק‬,‫ כנראה שהכוונה לרבי יצחק נוניס־ואיס‬.97 .(132 '‫ עמ‬,‫ תולדות גדולי ישראל‬,‫ שאף הוא נקרא ינו"ן )עליהם ראה מ"ש גירונדי‬,‫של רבי יעקב נוניס‬ ‫ומן הצורך לציין למחאת בנו רבי יעקב נגד חברי הסנהדרין‬ .‫ סי' ע‬,‫ ליוורנו תרכ"ח‬,‫ שו"ת עמק המלך‬.98 .(43369 ‫ )סרט‬1378 ‫ בהמ"ל‬,‫שהסכימו לסעיף של נישואי תערובת; כת"י ניו יורק‬

‫קפז‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬ ‫ועליה תשובות אחדות מאת חכמי איטליה ושאר חכמים‬

‫]א[‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‪ ,‬רבה של טריאסטי‬ ‫שאלה‪ .‬זאת לפנים הקיר"ה סדר ותיקן משפטים ותורות‪ ,‬דבר השוה לכל נפש אדם‬ ‫המסתופפים בצלו‪ ,‬הן דבר הנוגע לממון כגון הלוואות ירושות וכדומיהן‪ ,‬והם דבר הנוגע‬ ‫לגוף כגון רציחה גניבה וכו' לכל אשר יבטא האדם בשפתים‪ ,‬גם דיני גיטין וקדושין עריות‬ ‫ושניות במ"רה אפקוד והדת נתנה וכה תארה‪ :‬עממיא אומיא ולשניא בתחת מלכות‪,‬‬ ‫שלמכון ישגא‪ ,‬ומני שים טעם לכל העמים‪ ,‬נמולים ואינם נמולים כגר כאזרח‪ ,‬עיניכם‬ ‫לנוכח יביטו כאשר משפט כתוב בנמוסי הקודיסי ‪ 1‬אשר ערכתי לפניכם בלי תוספת‬ ‫ומגרעת‪ ,‬והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הדמין יתעבד‪ ,‬וגם אם נעלם ממנו דבר‬ ‫והוא לא ידע ואשם‪ ,‬לא יועיל הון ביום עבר"ה‪ ,‬ואי עביד לא מהני ומעשה עץ שמש‪ ,‬ולמאי‬ ‫דאתאן עלה דבר הנוגע לבתי הנפש היינו דיני גטין וקדושין‪ ,‬הציקתני רוח בטני כי לא‬ ‫כהלכות המצריות העבריות‪ ,‬והא איכא טובא דלדידן הוי מומא ולדידהו לאו מומא הוא‪,‬‬ ‫ואלה המשפטים יתירו לשוק אשה שנתקדשה כדת משה וישראל בלי גט כל שלא נתקדשה‬ ‫כנמוסי הקיר"ה‪ ,‬ורבו חללי ח"ו‪ ,‬ותורה השלמה תהיה למדרך כף רגל‪ ,‬וזה שנים היה עובדא‬ ‫וקדש בחור נערה בת ישראל כדת משה וישראל אבל לא כנמוסי המלכות והבערה לל"הב‬ ‫יצאתה‪ ,‬והתירוה לינשא בערכותיהם בלי גט‪ ,‬וגזרו על ראשי עם קדש ורב המקום שלטוב‬ ‫בעיניה תהיה לאשה‪ ,‬ויברכו להם ברכת חתנים כהלכות גוברין יהודאין ובנים אשר יולדו‬ ‫להם יבאו בקהל ה'‪ ,‬והיתה עת צרה‪ ,‬לולי חסדי ה' כי לא תמו‪ ,‬ואשר נתן בלב המקדש ליתן‬ ‫תודה לה' וגירשה בגט כשר כדת משה וישראל‪ .‬ואעתיק מהנימוסים הללו דבר הנוגע‬ ‫לעניינינו‪ :‬כל איש ואשה פחות מכ"ד שנה ויום אחד אין במעשיו כלום ורשות אביו עליו‪,‬‬ ‫ואם אין לו אב תחת רשות האפוטרופוס‪ ,‬וכמ"ש באורך כל פרט ופרט‪ ,‬ושם נאמר שאם קטן‬ ‫או קטנה כנ"ל קדש או נתקדשה בלי רשות האב או האפוטרופוס לא חיילי הקדושין כלל‪,‬‬ ‫והיו כלא היו‪ ,‬ושחוק לרעהו עשה‪ .‬זאת שנית‪ ,‬אם בעל אשה הוא המקדש קדושי שניה כלא‬ ‫חשיבי‪ .‬והאחרון הכביד‪ ,‬שכל איש ואשה אשר נדב לבם אותם לישא זה את זה‪ ,‬גדול יהיה‬ ‫או גדולה‪ ,‬קטן או קטנה‪ ,‬ונתרצו אבי החתן והכלה או אפוטרופוסיהן וכנ"ל‪ ,‬הקידושין לא‬ ‫‪ .1‬הקודקס‪.‬‬

‫קפח‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫יקומו ולא יהיו‪ ,‬אם לא יעמדו אל השופט אשר יהיה בימים ההם‪ ,‬והיה כראותו כי אין דבר‬ ‫חוצץ חיובא רמיא עליה להודיע שיעורו לרבים‪ ,‬וכרוזא קרי בחיל בשבתות ובמועדים‬ ‫לעיני כל העם לא אחת ולא שתים אלא תחת שלש‪ ,‬קול קורא פב"פ רוצה לקדש את פב"ב‬ ‫ביום פ' והאיש שיש לו איזה ערעור יגיש תעצומותיו‪ .‬וסוף דבר בהא סליק ובהא נחית‪,‬‬ ‫שהקדושין הנעשים בלי התנאים הכתובים לעיל ומבלי הכרזה ומודעא ועד השלשה לא‬ ‫בא‪ ,‬הקדושין כלא חשיבי‪ ,‬והוו להו כחרש הנשבר‪ ,‬והיו תהיה לאיש בלי גט כריתות‬ ‫מהמקדש הראשון וכנ"ל‪ ,‬כי על כל אלה אנא נפשאי הצעיר כצעירתו להיות בעובי הקורה‬ ‫אחור לא נסגותי מלתור ולחפש באמתחות הפוסקים אשר אם יוכל איש לעשות איזה תקנה‬ ‫מיוסדת על פי תורתנו הקדושה ודברי רז"ל מקור מים חיים ואדון לפני רבותי בקרקע‪.‬‬ ‫תשובה‪ .‬בטרם אר"ים קן קולמוסא הגדתי היום כי לא נכחד עצתי ממני‪ ,‬ערכי עלי פחות‪,‬‬ ‫ומן הראוי היה אשמה לפי מחסום כי כל אדם אינו חייב שלא כשיעורו יפתח בדורו‪ .‬ומי שם‬ ‫פה לדבר דבר וחצי דבר בענין חמור כזה אשר הונף בי"ג נפה לפנים בישראל הלא בראשי‬ ‫גאוני עולם כי שיח וכי שיג להם כשמואל בדורו? על כן יאמרו ראו עתה הני מלי דצע"יר‬ ‫אחד מבני פרע"וש לא הגיע לג"מל‪ ,‬דחק ונכנס באתרא דזקוקין דנורא שריין‪ ,‬ערך שלחן‬ ‫במד"בר ישלח דברו‪ .‬והא"רש תענה ההכרח לא יגונה ואין אני בן חורין להפטר‪ ,‬ותמיד כל‬ ‫היום הנני עומד על הצ"ור בין צוק"ות ובין צר"תן דלמא ח"ו נפיק מניה חורבא‪ ,‬נזקא‬ ‫ופלגא ונשי עמי תתגרשנה מבלי גט כריתות‪ ,‬ויצא חתן מחדרו‪ ,‬דין גרמא לי כי השקט לא‬ ‫אוכל וירדתי אל ההרים היינו אורים‪ ,‬לישא וליתן בדבריהם הנאמרים באמת דבר בשם‬ ‫אמרו והיו הדברים האלה להלכה ולמעשה פני כלפי הקדש הגאונים מוסדי הארץ איש איש‬ ‫ממקומו‪ ,‬וכל העם ילכו לאורו‪ ,‬אליו אתה נדרשו ולחקרו מתוך חומרו‪ ,‬ואם כה יאמרו ראה‬ ‫דבריך טובים ונכוחים אקוד ואשתחווה ואברך את אלדי אדני אברהם אשר הנחני בדרך‬ ‫אמת‪ ,‬ותפלתי על חכי יגיה חשכי אשר שאל יעקב בעזרו כי"ר‪ .‬וזה החלי בס"ד‪:‬‬ ‫דבר זה נפתח בגדולים‪ ,‬ראשונים כמלאכים‪ ,‬אם יכולים לתקן איש איש אל עירו ואל‬ ‫שער מקומו בחרם וקנס שלא לקדש שום בת ישראל שלא בעשרה או נאמני הקהל ובדומה‬ ‫ואשר לא שת לבו אל תקנת הקהל ועבר וקדש מה יהיה משפט האיש ומעשהו‪ ,‬אם נחוש‬ ‫לקדושיו וצריכא גט לצאת מתחת ידו‪ ,‬והמקדש והעדים ישאו את עונם‪ ,‬או דלמא הוי ליה‬ ‫המקדש בלא עדים דהני פסולי עדות ננהו דעברי על החרם ואין במעשיו כלום‪ .‬ולדידי חזי‬ ‫לי דענין זה יפרד והיה לשלשה ראשים‪ ,‬אם הסכמת הקהל ותקנתם בחרם וקנס אינו אלא‬ ‫שלא יקדש שום אדם מבני קהילתם אלא בפני פלוני ופלוני וכדומה מתנאים הצריכים‬ ‫להם והוא הראשון‪ ,‬גם את השני לתקן על פי ז' טובי העיר וחבר עיר כדי שלא יבאו אנשים‬ ‫שאינם מהוגנים ויקפצו על בנות ישראל לקדש אותן בנכל ותרמית שלא מדעת אביהן‬ ‫ולהסכים בחרם וקנס‪ ,‬ואם עבר וקדש מעתה ומעכשיו מפקיעין ומפקירין כל ממון הניתן‬

‫קפט‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫תעודה א'‬

‫קצ‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫לקדושין נגד התקנה‪ ,‬והבאתי את השלישית אם נעשת התקנה במעמד והסכמת כל אנשי‬ ‫העיר ובהסכמת ז' טובי העיר וחבר עיר‪ ,‬ונוסף גם שהוצרכו לתקנה כזאת משום מגדר‬ ‫מלתא וקיום הדת על תלה‪ ,‬ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני‪ .‬הראשון אדם‬ ‫הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי' תק"ן נשאל בעיר שיש תקנה בחרם וקנס שלא לקדש שלא‬ ‫בעשרה וש"צ‪ ,‬וראובן שידך בתו לשמעון ואח"כ נתבטלו השידוכין ולחשו באזנו ש"ר‬ ‫לבקש גט משמעון שלא יוציא קול אח"כ שהיתה מקודשת לו וכן עשה‪ ,‬ובעת רוצה לקדש‬ ‫אותה לאלעזר הכהן וכו' והשיב גט זה פוסל לכהונה דמאן לימא לן דלא נתקדשה כהוגן?‬ ‫אעפ"י שיש תקנה בעיר בחרם וקנס שלא לקדש אלא וכו' דלמא עבר וקדש‪ ,‬או לא ידע או‬ ‫שקידש על ידי שילוחו‪ ,‬יע"ש‪ .‬ומדבריו מפורש יוצא שאעפ"י שעברו על החרם קדושיו‬ ‫קדושין‪ ,‬וכיוצא בזה כתב בת' אלף קפ"ה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן חיישינן לקדושיו‬ ‫ואין לומר כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקועינהו רבנן לקדושיו אלא היכא דנמצא‬ ‫להם כך בפירוש‪ ,‬יעש"ה‪ .‬ובמעשהו ממנו הרשב"ץ בח"א סי' קל"ג השיב לשואלו דבר בעיר‬ ‫שיש תקנה שלא יקדש אדם כי אם בשעת נשואין ועבר אחד וקדש שלא בשעת נשואין אם‬ ‫יש כח בתקנת הצבור להפקיע הקדושין כתב וז"ל‪ :‬ואם התקנה סתומה שלא פירשו אלא‬ ‫שאמרו שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שלא בשעת נשואין‪ ,‬ודאי שהעובר על גדרן‬ ‫ראוי הוא לעונשין אבל מספקא לי אי מפקעי הקדושין ממנו אם לא‪ .‬ואין הדבר יוצא מידי‬ ‫ספק‪ ,‬יע"ש‪ .‬והגאון מוהר"י קולו"ן בשורש פ"ד שאגה לו כלביא נגד מוהר"ם קאפסאלי ז"ל‬ ‫על שהתיר אשה שנתקדשה בתאנה‪ ,‬ובכלל הטעמים אמר לפי שכבר החרים שלא לקדש‬ ‫בפחות מעשרה ומפיו לפידים יהלוכו והוכיח במישור מדברי המרד"כי וסמ"ג והרשב"א ז"ל‬ ‫שאפי' חרגמ"ה ותקנת הקהלות לא יועילו ולא יצילו וצריכה גט יעש"ב‪ .‬והגאון מוהר"י‬ ‫קארו ז"ל בתשובותיו סי' ו' בנדון כזה רצה אחדם חכם להתיר אשה לשוק שנתקדשה נגד‬ ‫תקנת הקהל שלא יקדשו רק בפני ב"ד וברשותם‪ ,‬כתב וז"ל‪ :‬הוראה זו מקולקלת שהרי‬ ‫מוהרי"קו צווח ככרוכיא על הרא"ה וכו' וסיים וכיון שהגדולים הושוו לאסור מי הוא ואי זה‬ ‫הוא אשר ימלאנו לבו לחלוק עליהם ולהתיר ערוה התורה? שהרי אין כח בהסכמה ותקנה‬ ‫להפקיע הקדושין דלא אלימא מחרגמ"ה‪ ,‬וכן ראיתי למוהר"ם אלשקר דאין בחרם הקהל‬ ‫כח להפקיע‪ ,‬הרי להקת הנביאים כלם מתנבאים בסגנון אחד שכשהסכימו הקהל בחרם‬ ‫וקנס שלא לקדש אלא כסדר תקנתם‪ ,‬אם עבר וקדש קדושיו קדושין‪ ,‬והס כי לא להזכיר‬ ‫לפוטרה בלא גט כדת משה וישראל‪.‬‬ ‫ברם אם הקהל תקנו שלא לקדש אלא כפי מה שמפורש יוצא בתקנתם‪ ,‬והיה האיש אשר‬ ‫יעשה נגד הסכמתם מעתה ומעכשיו מפקירין ממון המקדש ולא יהיו קדושיו קדושין‪ ,‬אם‬ ‫יש כח בידם להפקיע הקדושין או לא‪ ,‬בדבר זה נתחבטו הפוסקים ראשונים ואחרונים‪ ,‬זה‬ ‫יצא ראשונה הרשב"א ז"ל ראש המדברים בת' אלף ר"ו בקהל שעשו תקנה מחמת הפריצים‬ ‫שכל מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קדושיו קדושיו כתב וז"ל‪ :‬נראה לי‬

‫קצא‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫ברור שרשאים בני העיר לעשות ובלבד שיסכימו בכך אנשי העיר ואם יש ת"ח ולא הסכים‬ ‫עמהם לא‪ ,‬והטעם בזה לפי שהצבור יכולין להפקיר ממונו של זה ונמצא במקדש בממון‬ ‫שאינו שלו וכו' ומעשה היה בעירנו ודנתי בדבר לפני רבותי ומורי הרמב"ן ז"ל הודה‬ ‫לדברי‪ ,‬ומ"מ עוד צריך להתישב בדבר עכ"ל‪ .‬ומריהטא דלישנא משמע דס"ל הכי למעשה‪,‬‬ ‫שהרי כתב ומעשה היה בעירנו ודנתי בדבר לפני רבותי ומורי הרמב"ן ז"ל הודה לדברי‪,‬‬ ‫הרי שלמעשה אמרה‪ ,‬מ"מ צריך באור למה שסיים אח"כ עוד צריך להתישב בדבר‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫בסמוך בס"ד‪ ,‬וגדולה מזאת כתב הרב הגדול מוהר"י בירב ז"ל דמחמת התקנה שהיתה‬ ‫במצרים שלא לקדש בלא רשות ב"ד העלה שאין שום חשש בקדושין שנתנו שלא בפני ב"ד‬ ‫שהרי כשתקנו התקנה כוונתם לא היתה אלא להפקיע הקדושין‪ ,‬עוד כתב ואף אם הריב"ש‬ ‫היה מצריך גט לחומרא כשיש תקנה להפקיע הקדושין אינו מן הדין וכו' אלא מצד חומרא‬ ‫יעש"ב‪ .‬והגם דרבים לוחמים עליו מוהר"ם אלשקר בר פלוגתיה והסכים עמו הרלב"ח ז"ל‬ ‫וכמ"ש באורך מהרי"ט ז"ל בת' ט"ל מ' ומחו לה אמוחא לההיא שמעתתא היינו טעמא דלא‬ ‫הפקיעו הקדושין בפי' בתקנתם‪ ,‬וחיליה דמוהר"י בירב אינו אלא דאל"ה שכוונתם היתה‬ ‫להפקיע הקדושין א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם? גם מוהר"ם מונסון ידו אוחזת בשריותא‬ ‫כי האי‪ ,‬ומטעמיה‪ ,‬ולזה כתבו דטעמא פריכא הוא מההיא דפ' השולח יעש"ב‪ .‬עוד הוסיף‬ ‫שנית ידו בת' מ'‪ ,‬ומלבד מה שדחה דברי הפוסק לפי שלא בא בפי המתקנים הפקעת‬ ‫הקידושין בפירוש‪ ,‬עוד כתב ולא זו בלבד אלא אף לעשות תקנה להפקיע בהדיא הקדושין‬ ‫מאן ספין ומאן רקיע לאפקועי הקדושין? ונסתייע מת' הרשב"א הנזכרת לעיל שכתב עוד‬ ‫צריך להתישב בדבר‪ ,‬גם מהריב"ש והרשב"ץ שכלם חששו למעשה‪ ,‬נקוט מיהא שאם‬ ‫בתקנת מצרים היו פורטים שאם עבר וקדש מעתה ומעכשיו יהיו קדושיו בטלים גדול כוחו‬ ‫של מוהר"י ביר"ב ויש לנו אילן גדול לסמוך עליו כ"ש לפי מה שרציתי לפרש לע"ד‬ ‫בדברי הרשב"א ז"ל וכנ"ל‪ .‬ומלבד שהרשב"ץ בת' סי' קל"ג אעפ"י שפתח דבריו יאיר‬ ‫שדבריו אינם אלא להלכה‪ ,‬עכ"פ ראו להביא לנו עדות נאמנה ששמע שהרמב"ן ז"ל השיב‬ ‫בפשיטות דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' ומדבריו למדנו דיפה כח הצבור להפקיע‬ ‫וגם לדבר ערוה והרי הם לכל בני קהלם כב"ד הגדול? כזה וכזה כתב הוא בעצמו בח"ב סי'‬ ‫ה' אחר שהוכיח במישור מכמה סוגיי דיש כח ביד ב"ד להפקיר והפקרם הפקר וכו' ויכולים‬ ‫הצבור לעשות כן מפני גדר ותקנה כדי שלא יקפוץ הדיוט ויפתה נערה בת טובים ויקדשנה‬ ‫בצנעה ואעפ"י שכתב דזה נראה לו משורש ההלכה ומשום חומר עריות יש לחוש שמא‬ ‫בעינן ב"ד דאלים כר' אמי וכר' אסי הוצרך לכתוב שלא רצה לסמוך למעשה לפי שלא בא‬ ‫בפירוש בהסכמתם שהיו מפקירין ממון המקדש קודם הגעתו ליד המתקדשת‪ ,‬ומדבריו‬ ‫נראה שאם היו אומרים בפירוש שכל מי שיקדש נגד התקנה הממון ההוא יהיה הפקר גמור‬ ‫והאשה ההיא תזכה מן ההפקר לא הוה חייש להני קדושין כלל ואפשר שלזה כיון באמרו‬ ‫וז"ל‪ :‬מה שראוי לדון בזה הלכה למעשה הוא וכו'‪ ,‬זה מורה באצבע דווקא בכה"ג שלא אמרו‬

‫קצב‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫שיהיו מפקירין ממון המקדש וכנ"ל חייש למעשה דלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א ובא‬ ‫האות שבאותה התשובה עצמה סיים וז"ל‪ :‬והרשב"א ז"ל כתב בתש' שהצבור יכולים‬ ‫להפקיר כל ממון שינתן לשום אשה הפקעה גמורה והפקר גמור אא"כ תקבלם האשה‬ ‫מדעתה ומדעת אביה כמו שתקנו וכו' ובתקנה זו נתבטלו הקדושין לגמרי יע"ש‪ .‬וזה ודאי‬ ‫למעשה אמרה הרשב"א ז"ל וכמו שיראה המדקדק בדבריו‪ .‬ואם איתה דס"ל להרשב"ץ ז"ל‬ ‫דאפי' הפקירו בפירוש חיישינן לקדושיו למעשה לכאורה יפלא‪ ,‬חדא דהביא מעשה‬ ‫לסתור‪ ,‬ועוד באתרא דזקוקין דנורא שריין הרשב"א דאמר למלתי' אפי' למעשה עד שדן‬ ‫סמיכין עלוהי אב ובנו ר' האי ור' שרירא גאון שראו לאשר ולקיים ולעשות מעשה‬ ‫לכתחילה בסברא בעלמא דדלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א יחלוק עליהם‪ ,‬ולא יהא‬ ‫גדול פשיטות הגאונים כנגד ספיקו של הרב? ולפי מה שכתבתי ניחא‪ ,‬דכשאין בלשון‬ ‫התקנה אלא הפקעה לחוד באמרם שלא יהיו קדושיו קדושין ולא בא בפיהם לשון הפקר‬ ‫כלל‪ ,‬דהיינו שמפקירין ממון המקדש מעתה ומעכשיו‪ ,‬א"כ הפקר אין כאן‪ ,‬ואי מטעם‬ ‫הפקעה אעפ"י שהפירוש הנכון הוא מפני שיש רשות ביד ב"ד להפקיר הממון ההוא‪ ,‬זהו‬ ‫בכח ולא בפועל‪ ,‬וסוף דבר כל עצמנו אין אנו סומכין אלא שיש כח ביד ב"ד להפקיע‬ ‫הקדושין‪ ,‬ולזה אנו אומרים דלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א‪ ,‬אבל לכשיהיה האופן‬ ‫דהפקירו בפירוש הפקרם הפקר וזה אפי' למעשה וכאמור‪ .‬והילך דברי הרשב"א בציונם‬ ‫ובקומתם בת' תקנ"א‪ :‬המלך צוני לדון על אלמנה אחת שנתקדשה בנכל ותרמית מאחד‬ ‫מקרוביה ונתרעמה למלך שהקדושין לא היו מרצונה‪ .‬והשיב שאעפ"י שנהג בה מנהג‬ ‫רמאות והדת נותן שאינה מקודשת אלא שמחמת חומר העריות אין יכולים לדון באומד‬ ‫הדעת והצריכה גט‪ ,‬ואלו רצו לתקן הקהלות או כל קהלה וקהלה לגדור בפני תקלות אלו‪,‬‬ ‫יעשו תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה ועד עולם וכו' הפקעה גמורה והפקר גמור אלא‬ ‫אם כן תקבלם האשה מדעתה או מדעת אביה או כמו שירצו‪ .‬וכן מצאתי לר"ש גאון שכן‬ ‫נהג הוא ואבותיו ואמר לצבור אחר לנהוג כן וכו' יע"ש‪ .‬הרי מצינו להני סרכין תלתא‬ ‫גאוני עולם דסברי מרנן להלכה ולמעשה שיכולים להפקיר מעתה ומעכשיו ממון המקדש‬ ‫נגד תקנתם ואין קדושיו קדושין ולא תצטרך לגט אפי' לרווחא דמלתא‪ ,‬ולא זו בלבד אמרו‬ ‫אלא עצה טובה קמל"ן שאיש איש על עירו ואל שער מקומו יעשה מעשה לגדור גדר בפני‬ ‫התקלות המתרגשות ובאות‪.‬‬ ‫ולפ"ז נבוא לכלל ישוב במה שלכאורה נראה דברי הרשב"א דסתרי אהדדי‪ ,‬דאלו הכא‬ ‫שרטט וכתב דראוי והגון לתקן כך לכתחילה ואלו בת' אלף ר""ו אסיפא דמלתא כתב ומ"מ‬ ‫עוד צריך להתישב בדבר אעפ"י שדבריו היו במקום שכבר היה להם תקנה דהוי בדיעבד‪,‬‬ ‫ולא יעלה על הדעת דהדר ביה רב מקמייתא ושחת דבריו ארצה מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ולפי‬ ‫מ"ש דבריו מיוסדים על אדני פז‪ ,‬דשאני התם בת' אלף ר"ו שבתקנה לא נאמר אלא שכל‬ ‫מי שיקדש אשה שלא במעמד עשרה שלא יהיו קדושיו קדושין דהוי מטעם הפקעה ולא‬

‫קצג‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫נזכר לשון הפקר כלל‪ ,‬לזה כתב הרב שצריך להתישב בדבר דדלמא בעינן ב"ד אלים כר"א‬ ‫וכר"א וכדכתב הרשב"ץ סי' ה'‪ ,‬אבל בת' סי' תקנ"א דהתקנה היתה להפקיר בפירוש לא זו‬ ‫בלבד שיכולים לתקן‪ ,‬אלא אדרבא חיובא רמיא לגדור גדר בפני התקלות ולנעול דלת‬ ‫בפני הפריצים למען אשר לא יבוא כל איש מצוק לחלל כבוד בנות ישראל הצנועות‪ ,‬ומזה‬ ‫הטעם פשיטא ליה להריב"ש ז"ל בת' סי' שצ"ט שיכולים הקהל להסכים ולתקן שלא יהא‬ ‫רשות ביד שום אדם לקדש שום אשה כי אם בידיעת נאמני הקהל וכו'‪ ,‬ואם עבר וקדש שלא‬ ‫כנז' קדושיו יהיו נפקעין ובטלין‪ ,‬ומעתה ובאותו זמן מפקירין הקהל כסף או שוה כסף וכו'‪.‬‬ ‫והאשה ההיא תוכל להנשא מבלי שום גט‪ ,‬ואפי' גט מספק לא תצטרך‪ .‬ואעפ"י שלמעשה‬ ‫כתב הרב אם יסכימו עמו חכמי הגלילות‪ ,‬היינו כי היכי דלימטי להו ציבא מכשורא‪ ,‬נקוט‬ ‫מיהא שהרב הוא מכת הסוברים שהלכה היא ומורים כן אפי' למעשה‪ .‬וראה זה מצאתי‬ ‫אמרה קהל"ת למוהריב"ל מלבד מ"ש בתשובותיו דף ס"ג הלכה זו העלה בסוף ח"א ו' כתב‬ ‫וז"ל‪ :‬וכעת לא אוכל להאריך כי אם להגיד למעיין דעתי וסברתי דאפי' שיעמדו בני הקהל‬ ‫או בני הקהלות והדיינים והחכמים שבהם ויתקנו שכל הקדושין יהיו בפני עשרה‪ ,‬ומי שלא‬ ‫יקדש בפני עשרה שיהיו קדושיו נפקעין ובטלין‪ ,‬אפ"ה אם יעבור אחד ויקדש שלא בפני‬ ‫עשרה הויא ההיא אתתא ספק מקודשת ודנין בה בדני הספקות להחמיר‪ .‬ואנא בריא קלה‬ ‫אחרי לחיכת עפרות זהב של הרב ז"ל לפי דוחק השעה אמינא ולא מסתפינא כי על פי מה‬ ‫שכתבתי לעיל רבים אשר אתנו גאוני עולם דס"ל הכי למעשה ואפי' לתקן לכתחלה‪ ,‬ועוד‬ ‫דעדיין הנה מקום אתי לישב דברי הרב וגם הוא יהיה מלאך מליץ טוב שהרי לכשנדקדק‬ ‫בדבריו לא העלה על דל שפתיו לשון הפקר‪ ,‬שהרי כתב ומי שלא יקדש בפני עשרה יהיו‬ ‫קדושיו נפקעין ובטלין‪ ,‬אבל אם היו מפקירין בפירוש ממון הקדושין אפשר גם הוא יודה‬ ‫להרשב"א ולשאר הגאונים ואפי' למעשה וכנ"ל‪.‬‬ ‫או כלך לדרך זו‪ ,‬דע"כ לא מצינו להני אשלי רברבי דחשו לענין מעשה אלא היכא‬ ‫דטעם התקנה אינו אלא משום תקנת הבנות שלא יקפוץ אחד מן השוק ויקדש בת טובים‬ ‫כנכל ותרמית ואעפ"י שאף בכגון זה חיובא רמיא עלן לפקח עליהן ברם איתיה בתקנתא‬ ‫ללמדן לאסור על עצמן כל כסף הניתן להן בתורת קדושין בלי ידיעה ורצון אביהן וכדומה‬ ‫וכמוזכר בפוסקים‪ ,‬ואם נתרשלו ולא עשו‪ ,‬הנהו דאפסידו אנפשיהו‪ ,‬וקריינא דאגרתא‬ ‫ליהוי פרנווקא‪ ,‬או ישיגו הגט מהמקדש ע"י ממון או תינשא אליו‪ ,‬ומה לנו ולצרה הזאת‬ ‫לישא עלינו את המשא הכבד הזה? אבל לכשיהיה האופן דטעם התקנה הוי למגדר מלתא‬ ‫ולקיום הדת וכגון נדון דידן דגזירת המלכות נצבת כמו גד ומו"רא יעלה על ראשנו שמא‬ ‫ח"ו באדרע וחיל יכופו אותנו להתיר אשת איש גמורה לשוק והבנים אשר יולדו להם יבואו‬ ‫בקהל באמרם שכבר יצא דבר מלכות שכל מי שיקדש נגד הנמוסים כאשר משפט כתוב אין‬ ‫במעשיו כלום והיו כלא היו‪ ,‬ותקון לאסור על הבנות כל כסף הניתן להן לקידושין בלי‬ ‫ידיעת ורשות אביהן בנדון דידן לא יועיל ולא יציל וכמ"ש לעיל‪ ,‬בכגון זה אמינא ולא‬

‫קצד‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫מסתפינא דכ"ע מודו שיכולים לתקן שלא יקדש כי אם בתנאי כך וכך וכמו שמפורש יוצא‬ ‫בנמוסי הקיר"ה‪ ,‬ואם עבר וקדש שלא יהיו קדושיו קדושין ומעתה ומעכשיו יהיה הממון‬ ‫ההוא הפקר גמור‪ .‬והיה בהניח הנ"חה סוב"רת וככל האמור לעיל‪ ,‬הנה מקום אתי לישב‬ ‫דברי הרשב"א על מתכונתם‪ ,‬דבתשו' אלף ר"ו שהתקנה לא היתה אלא מחמת הפריצים‪,‬‬ ‫והיינו שלא יפתו את בנות יקירי הערך‪ ,‬או יקדשו אותן בנכל ותרמית היינו טעמא‬ ‫שאעפ"י שבאותו מעשה דן לפני רבותיו והתירה בלא גט‪ ,‬והודה לו הרמב"ן ז"ל‪ ,‬ולעד"ן‬ ‫שגם למעשה אמרה‪ ,‬לפי שהם היו סומכים על התקנה שהיה להם מקדמת דנא‪ ,‬אבל להבא‬ ‫הוצרך להתישב בדבר מטעם דאיתיה בתקנתא לאסור עליהן כל כסף הניתן להן לקדושין‬ ‫בלי דעת אביהן וכנ"ל‪ .‬לא כן בת' תקנ"א שהמעשה היה שהמלך צוה לדון באותן הקדושין‬ ‫השיב שעכ"פ בפעם ההיא לית נגר דיפרקוניה והצריכה גט‪ ,‬מ"מ חש לה רב וראה את‬ ‫הנולד דלמא לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש להשיג ממנו הגט‪ ,‬וכמו שאירע להם בפעם‬ ‫ההיא שהעדים הרחיקו נדוד משכחת לה שהמקדש היה פושט לה את הרגל‪ ,‬ואם המלך היה‬ ‫גוזר שלהיות הקדושין שלא כרצונה ובעלילה ובנכל ותרמית נתנו לה קדושין אין כאן‪,‬‬ ‫נמצא אשת איש גמורה נתרת לשוק‪ ,‬היינו טעמא שראה והתקין וכתב שיכולים לתקן‬ ‫ולהפקיע ולהפקיר כל ממון וכו' וסמוכות שלו מה שנהגו גדולי עולם ר"ש גאון ואבותיו‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד שעשו מעשה לאא שצוו לצבור לעשות כן לכתחילה‪ ,‬ולא חש להחמיר‬ ‫למעשה‪ ,‬וכמו שרמז באלף ר"ו דשאני הכא דהוי מגדר מלתא וקיום הדת‪ ,‬ואם באנו‬ ‫להחמיר מצינו חומרו קולו ולרווחא דמלתא צוה לבנות עירו שיאסרו על עצמן וכו' לכשזה‬ ‫התקון יספיק‪ ,‬אבל למיחש מיהא בעיא דלמא אתרמי מלתא וכגון שאיש אחד יחטא ובעל‬ ‫אשה הוא ונעלם דבר ובא וקדש אשה ברצון אביה וקרוביה‪ ,‬ואח"כ אתגלי בהתיה‪ ,‬ולפי‬ ‫נמוסי המלכות אין קדושיו קדושין וכנדון דידן‪ ,‬וכמה מציאות אחרים דהתקנה הנזכרת‬ ‫לאסור ממון הקדושין על הבנות מגן שויא‪ ,‬נראה ויאה שיסכימו לתקן להפקיר הממון‬ ‫וכאמור‪.‬‬ ‫ועפ"ז בא לכלל ישוב מה שהוקשה לי בדברי הרשב"ץ דלכאורה דבריו סתראי ננהו‪,‬‬ ‫ומריש מר הוא דאמר בח"א בת' קל"ג ושניות דרבנן בח"ב סי' ה' דיש לחוש למעשה‪ ,‬ובסוף‬ ‫דבריו ראו הביא לנו דברי הרשב"א לעשות מעשה לכתחלה‪ ,‬ומימיו מן המקדש יוצאים‬ ‫רבנו האי גאון ור"ש בנו‪ ,‬ועם מ"ש ניחא‪ ,‬ורמז רמז לנו דלא חש להחמיר למעשה אלא‬ ‫כשיש ספק בידם לתקן ולאסור על בנותיהם וכו'‪ ,‬וגם אחרי כן יכולים לכוף אותו בשוטים‬ ‫לגרש ויקנסו אותו לפי שעשה שלא כהוגן ועבר על תקנת הצבור‪ ,‬אבל אי לא סגי בלאו‬ ‫הכי וכאמור לעיל‪ ,‬יכולים להפקיע ולהפקיר מעתה ומעכשיו‪ ,‬והוא מסכים והולך עם‬ ‫הרשב"א ז"ל וכאמור‪ .‬וכבר נשאל הריב"ש בסי' של"ט בקהל שהסכימו לעשות גדר ותקנה‬ ‫שלא יהא רשות ביד שום אדם לקדש שום אשה כי אם בידיעת נאמני הקהל וכו'‪ ,‬הלכה זו‬ ‫העלה גם למעשה שיכולים הקהל לעשות תקנה כזו‪ ,‬והמקדש נגד תקנתם אין קדושיו‬

‫קצה‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫קדושין ואינה צריכה גט ואפי' מספק‪ ,‬ואעפ"י שהיה דבר פשוט בעיניו לפי העלות מכמה‬ ‫סוגיות שהרחיב הדבור בהם‪ ,‬רצה הרב בהסכמת חכמי הגלילות לפי חומר הנושא כי היכי‬ ‫דלימטי להו וכו'‪ .‬והגאון מהר"ץ אשכנזי ז"ל בת' סי' קכ"ד במבוכה זו ישב והביא דברי‬ ‫הריב"ש הנ"ל‪ ,‬ואעפ"י דלא נחית לחלק בין כשבא בפירוש בתקנה לשון הפקר או כשלא‬ ‫אמרו אלא לשון הפקעה‪ ,‬וכבר לעיל ראו ראינו דחמירא להו להפוסקים ז"ל כשלא אמרו‬ ‫בעלי התקנה אלא להפקיע הקדושין והיינו דכתב הרב ז"ל דאין כח בחכמי זמננו להפקיע‬ ‫הקדושין‪ ,‬כתב עוד דכ"ש במקום דליכא משום מגדר מלתא‪ ,‬משמע דאי הוה משום מגדר‬ ‫מלתא לא היה לו כ"כ כח לחלוק על מי שכנגדו אעפ"י שרב המרחק בין נדון דידיה לנדון‬ ‫דידן וכמו שיראה המעיין‪.‬‬ ‫עוד מלתא בפומי דע"כ לא מצינו מי שפקפק בתקנה כזאת לעשות מעשה אלא מטעם‬ ‫דיש לחוש שמא אין כח בחכמי זמננו להפקיע הקדושין וגם להפקיר ממון המקדש דלמא‬ ‫בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א‪ ,‬וגם אם לענין ממון אנו סומכים‪ ,‬בענין קדושין יש להחמיר‪,‬‬ ‫ושפה אחת לכל הרוצים להחמיר בזה למעשה‪ ,‬גם אם נעשת התקנה עפ"י ז' טובי העיר‬ ‫אפשר דלא אלים להפקיר ממון אחרים שלא ברצונם‪ ,‬אך בחלק"ות אם ההסכמה נעשת‬ ‫מדעת כל אנשי העיר דבהכי ניחא להו‪ ,‬קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם‪ ,‬ובדבר דליכא רוחא‬ ‫להאי ופסידא להאי אלא כלם שוים ואיכא רוחא ופסידא להאי כמו להאי אידי דקני גמר‬ ‫ומקני‪ ,‬באופן זה ודאי כ"ע מודו דיש לאל ידם לתקן ולהסכים וכ"ש בהצטרף לזה אם טעם‬ ‫התקנה הוא למגדר מלתא וכנ"ל לעיל‪.‬‬ ‫ועיקרא דהאי מלתא איתא בריש ב"ב ד' ח' רשאים בני העיר להתנות על המדות ועל‬ ‫השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן ופי' דבר זה להסיע על קיצתן תליא באשלי‬ ‫רברבי‪ ,‬וכמו שהאריך הרחיב הדבר אבי התעודה הרא"ם ז"ל בתשובה כמדתו לכל רוח‬ ‫חכמה וגבורה במלחמתה של תורה‪ ,‬ועין רואה דיש צדדין לכאן ולכאן‪ ,‬נוכל לפרש דיש כח‬ ‫ביד חכמי הקהל והסכמת טובי העיר לתועלת כללות הקהל לפי הנראה להם ויכולת בידם‬ ‫לקנוס לעובר על דבריהם ולהסיעו מדין תורה אעפ"י שעומד וצווח ואינו רוצה לכלול‬ ‫עצמו בתקנה‪ ,‬וזו היא סברת רש"י וראבי"ה והרמב"ן והרשב"א ז"ל‪ ,‬וכן נמצא כתוב לרבינו‬ ‫תם ז"ל הובאו דבריו במרד"כי ריש בתרא וז"ל‪ :‬רשאים בני העיר להסיע על קיצתן פי' ר"ת‬ ‫שנעשים מדעת כל טובי העיר מדעתן או מחמתן וטובי העיר הוו כחבר עיר וכל כמיניה‬ ‫ופי' ר"ת הטעם דטובי העיר הוו בעירם למה שהוזכרו כמו גדולי הדור בכ"מ‪ ,‬וכמו שגדולי‬ ‫הדור הפקרם הפקר בכ"מ למגדר מלתא ותקנתא כך הפקרם‪ ,‬ולעומת השרפים חבל נביאים‬ ‫רבו של ראבי"ה הרא"ש והרב בעלי הטורים ר"ת לפי מה שמצא כתוב הר"מ ס"ל דהך‬ ‫ברייתא מיירי בהתנו ביניהם בתחילה ונאותו בו כלם‪ ,‬אז רשאים לקנוס למי שעובר על‬ ‫תקנתם ולהפקיר ממונו יעש"ב‪ .‬והילך ל' המרד"כי והר"מ מצא בשם ר"ת רשאים בני העיר‬ ‫להסיע על קיצתן האי רשאים להסיע פי' היכא דכבר התנו ביניהם‪ ,‬אבל אם לא התנו‬

‫קצו‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫בתחלה אין כח בבני העיר להכריח אחד מבני עירם למה שירצו‪ ,‬וכדקאמר הפקר ב"ד וכו'‬ ‫כגון ב"ד דר"א ור"א וכו'‪ ,‬עוד כתב מה ששאלתם על ראשי הקהל שבאו לשנות ולהטיל מס‬ ‫וכו' פעמים רבות רצו בעלי כיסין לשנות ובא מעשה לפנינו ולא הנחנום דהא דאמרו‬ ‫רשאים בני העיר להסיע וכו' היינו שנהגו כך מימי קדם או שהם עצמם באים לתקן תקנות‬ ‫מדעת כלם כהנהו טבחי בההיא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רוחא להאי כמו‬ ‫להאי איידי דקני גמר ומקני‪ ,‬וכההיא דפ' הפועלים מתני שומר חנם וכו' אבל לשנות שלא‬ ‫מדעת כלם במידי דאיכא רוחא להאי ופסידא להאי ולא מגדר מלתא היא אין שומעים להם‬ ‫לעשות תקנה לעצמם שלא כתורה וכו' יע"ש‪ .‬ומוהריק"ו בשורש א' נסתייע מדברי‬ ‫המרדכי הללו שאין כח בידי טובי העיר להכריח לכל הקהל ולהסיעם למה שירצו במקום‬ ‫דאיכא רוחא להאי ופסידא להאי‪ ,‬גם מוהריב"ל ז"ל שקיל וטרי בהם‪ .‬יעש"ב בח"א‪ .‬וכשאני‬ ‫לעצמי הנה באתי ללקט אורות מפניני אמריו ונלע"ד דבין ללישנא קמא ובין ללישנא‬ ‫בתרא פתח פתוח מצאתי כפתחו של אולם למאי דאתאן עלה‪ ,‬ויכולים בני העיר לתקן‬ ‫ולהסכים כפי העולה על רוחם רוח דעת ויראת ה' ולהפקיר כל ממון הקדושין שלא‬ ‫כתקנתם ובשתים ועלתה להם‪ ,‬אי מטעם מגדר מלתא והעמדה וקיום הדת ולא יעלה‬ ‫הפורץ עלינו‪ ,‬ואי מטעם דנעשת התקנה בהסכמה ודעת כל אנשי העיר‪ ,‬וזה לא מבעיא‬ ‫ללישנא קמא דפי' ר"ת דטובי העיר הוו בעירם למה שהוזכרו כמו גדולי הדורו בכ"מ‪ ,‬וכמו‬ ‫שגדולי הדור הפקרם הפקר בכ"מ למגדר מלתא כך הפקרם הפקר וכו'‪ ,‬וא"כ הרי דכל‬ ‫שהוא למגדר מלתא הפקר טובי העיר הפקר גמור הוא‪ ,‬אלא גם ללישנא בתרא דרשאים‬ ‫להסיע היינו היכא דכבר התנו ביניהם בתחלה וה"ה אם באים עתה להתנות מדעת כלם‬ ‫וכמ"ש בפי' בסוף דבריו יע"ש‪ .‬ועוד כשהשיב שאין כח ביד ראשי הקהל שבאו לשנות‬ ‫ולהטיל מס כתב הטעם דהאי רשאים להסיע היינו קיצתן שנהגו כן מקודם לכן‪ ,‬או שהם‬ ‫עצמם באים לתקן תקנות מדעת כלם וכו' א"כ אם באו לתקן מדעת כלם שפיר דמי‪ .‬עוד‬ ‫כתב אבל לשנות שלא מדעת כלם במידי דאיכא רוחא להאי וכו' ולא מגדר מלתא אין‬ ‫שומעים להם לעשות תקנה לעצמם שלא כתורה נקוט מיהא דאפי' למאן דס"ל דהאי‬ ‫רשאים להסיע קאי להיכא דהתנו כך מקודם‪ ,‬וכפי מה שמצא כתוב ר"מ בשם ר"ת‪ .‬וזאת‬ ‫שנית דבאותו נדון הוי רוחא להאי היינו עשירים ופסידא לעניים אפ"ה תלה הדבר‬ ‫שהתקנה לא היתה למגדר מלתא‪ ,‬מזה משמע דאם היתה למגדר מלתא היו יכולים לתקן‬ ‫ואפי' שלא מדעת כלם‪ ,‬כ"ש וקל וחומר בצירוף כל הטעמים הללו דהיינו שבתקנה כזו יש‬ ‫רוחא ופסידא להאי כמו להאי ואין לך מגדר מלתא גדול מזה ונעשת ברצון והסכמת כל‬ ‫אנשי העיר‪ .‬ובדרך זו יכונו בשפר דברי הרשב"א בתשובותיו‪ ,‬דבאלף ר"ו הקהל עשו‬ ‫התקנה מחמת הפריצים ובדוחק התיר בפעם ההיא וכמ"ש לעיל‪ ,‬מ"מ הוצרך עוד להתישב‬ ‫בדבר זאת לפנים להיות שלא נעשת מדעת כל אנשי העיר‪ ,‬ובתקנ"א כשרצה ללמד לנו‬ ‫דעת ולעשות תקנה מבלי שום פקפוק צוה לעשות התקנה מדעת כלם שעי"כ נכון לבם‬

‫קצז‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫בטוח‪ ,‬וכל מי שיקדש נגד תקנתם אין במעשיו כלום והיו כלא היו‪ ,‬וזה רמז לנו הרשב"ץ‬ ‫בהעתיקו דברי הרשב"א והם עצמם הנזכרים לעיל לעשות מדעת כל אנשי העיר להורות‬ ‫נתן דאעפ"י שהוא מכת המחמירים ודלמא בעינן ב"ד אלים כר"א וכר"א‪ ,‬מ"מ אם נעשת‬ ‫התקנה מדעת כל אנשי העיר שפיר דמי וכנ"ל‪ ,‬לא זו בלבד שיכולים לתקן להפקיע‬ ‫ולהפקיר כל ממון הניתן לקידושין שלא כתקנתם והפקרם הפקר גמור אלא שחייבים‬ ‫הקהל לעשות תקנה כזאת באתרא דשכיח היזקא ולמיחש מיהא בעיא למען לא יחלל זרענו‬ ‫ח"ו וכמו שמצינו להרשב"א ז"ל וכן צוה הר"ש גאון‪ .‬ואם באנו לחוש לסברת המחמירים‬ ‫למעשה על דבר שנחמיר בתחלתה נקל בסופה‪ ,‬והדבר שנוכל לעשותו עפ"י תורתנו‬ ‫הקדושה ויש אתנו שרים רבים ונכבדים להתיר לכתחלה‪ ,‬אך אם יום או יומים נעשה אותו‬ ‫באונס בלי משען ומשענה כי אז אין לנו על מי להשען‪ ,‬ומה גם עתה דאתברר לנו הני‬ ‫טעמי תריצי תרתי לטיבותא מלבד כל האמור לעיל נכון לבי בטוח שכל הפוסקים יודו‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫מעתה אשכחנא פתרי במה שעמדתי בעניי בדברי הרביז"ל באה"ע סי' כ"ח דמתחלה‬ ‫הביא רי"ו שכתב כל צבור יש להם כח לעשות הסכמה דכל המקדש בלא עשרה לא יהיו‬ ‫קדושיו קדושין ואחר זה העתיק דברי הריב"ש וסמיך ליה דברי הרשב"ץ ות' הרשב"א אלף‬ ‫ר"ו‪ ,‬ואסיפא דמלתא דברי הרשב"א סי' תקנ"א‪ .‬ולכאורה יש להרגיש שאחר דברי רי"ו‬ ‫דס"ל להתיר אפי' למעשה הו"ל להביא דברי הרשב"א בסי' תקנ"א תניא דמסייע ליה‬ ‫ואחריו דברי הריב"ש דאעפ"י שהתיר למעשה גם כן הוצרך על כל פנים הסכמת חכמי‬ ‫הגלילות וסמיך ליה דברי הרשב"א אלף ר"ו דכתב עוד צריך להתישב בדבר‪ ,‬ודברי‬ ‫הרשב"ץ שמחמיר יותר מכולם שכל דבריו היו להלכה ולא למעשה וכך היתה המדה‪ ,‬וזאת‬ ‫שנית בעיני יפלא איך העתיק הרב שתי ת' הרשב"א הנ"ל דכלאורה סתראי ננהו מן הקצה‬ ‫אל הקצה‪ ,‬וכמ"ש לעיל‪ ,‬ומשתק שתיק ליה הרב כאלו רוח א' להן‪ .‬אבל לפי מה שכתבתי‬ ‫לעיל ניחא‪ ,‬ודברי רבינו באו בדקדוק עצום‪ ,‬ומריש כתב דברי רי"ו דלא בא בתקנה אלא‬ ‫דאם עבר וקדש שלא יהיו קדושיו קדושין וזו היא סברת מהר"י בירב ודעמיה מהאחרונים‬ ‫דדי בזה לבטל הקדושין אעפ"י שלא אמרו בפירוש שמפקירין ממון המקדש קודם הגעתו‬ ‫ליד המתקדשת וכן הליץ הרב כנה"ג בעד מוהר"ק דהתקנה היתה שכל מי שיקדש נגד‬ ‫תקנתם לא יהיו קדושיו קדושין‪ ,‬ומדעתי דלא סיימוה קמיה דמוהריק"ו אלא שהסכימו‬ ‫והחרימו שלא לקדש אלא בעשרה‪ ,‬ומזה הטעם חם לבו בקרבו בקנאו קנאת ה' וכו'‪ ,‬וכן כתב‬ ‫מוהריב"ל בת' דאינו סותר דברי רי"ו במה שכתב משם הרשב"א שכל צבור יש להם כח וכו'‬ ‫לההיא דכתב הרב בת' תק"ן ונסתייע מוהריק"ו בשורש פ"ד דשאני התם דלא אמרו אלא‬ ‫שלא יקדשו אלא בעשרה‪ ,‬לא כן כשאמרו בפירוש שאם קדש שיהיו קדושיו בטלין וכנז"ל‪.‬‬ ‫ואחריו יאיר נתיב דברי הריב"ש שלא זו בלבד דלדידיה לא יספיק מ"ש שאין קדושיו‬ ‫קדושין אלא אפי' אמרו בפירוש שמפקירים מעתה ומעכשיו כל ממון הניתן לקדושין נגד‬

‫קצח‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫תקנתם דס"ל דהפקרם הפקר להלכה ולמעשה‪ ,‬אעפ"כ לפי חומר הנושא הוצרך להסכמת‬ ‫חכמי הגלילות‪ ,‬ואחר סמוך העתיק דברי הרשב"א שאעפ"י שהורה למעשה עוד רצה‬ ‫להתישב בדבר וחתם דבריו בענין זה בדברי הרשב"ץ דלאו מלאו לבו להורות למעשה‪,‬‬ ‫אבל כל זה אינו כי אם בתקנת הקהל דהיינו טובי העיר עם הסכמת החבר עיר‪ ,‬וטעם‬ ‫התקנה היא מחמת הפריצים וכמבואר בדבריהם זהו הטעם שחששו למעשה‪ ,‬אבל אם‬ ‫התקנה נעשת מדעת כל אנשי העיר ומטעם מגדר מלתא ואמרו בפירוש שמפקירים ממון‬ ‫הניתן נגד תקנתם‪ ,‬לא זו בלבד שיכולים להסכים אלא אדרבא ראוי והגון לתקן והביא‬ ‫ראיה מהרשב"א ת' תקנ"א דלא נגע ולא פגע עם ההיא דאלף ר"ו ושתיקת הרב מבלי‬ ‫להרגיש שום דבר באלו התשובות סגי בהכי להורות לנו דרב המרחק ביניהם וגבה טורא‬ ‫בינייהו וכנז"ל‪.‬‬ ‫אחרי הדברים והאמת האלה עת לדבר במה שהוקשה לי בדברי הגאון מור"ם בעל המפה‬ ‫באה"ע סי' כ"ח כתב וז"ל קהל שתקנו ועשו הסכמה ביניהם שכל מי שיקדש בלא עשרה או‬ ‫כיוצא בזה ועבר אחד וקדש חיישינן לקדושיו וצריכא גט אעפ"י שהקהל התנו בפי' שלא‬ ‫יהיו קדושיו קדושין והפקירו ממונו אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה‪ ,‬ומאיש לוקחה זאת‬ ‫מוהריק"ו ז"ל ונצר משרשיו פ"ד‪ .‬ולכאורה יש לדקדק דאם אמת היה דמקור דבריו מן‬ ‫המקדש יוצאים מוהריק"ו ז"ל למה חלק לנו את השוים? ופעם כתב חיישינן לקדושיו‬ ‫וצריכה גט והדר קתני אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה כנראה דתרתי מלי ננהו והאחד‬ ‫חמור מחברו‪ ,‬ואלו מוהריק"ו ז"ל לא חלק ידע דכתב וחיישינן לקדושיו וצריכא גט‪ ,‬ועוד‬ ‫אנכי חזון הרבתי דלע"ד הני מלי לא נגעו ולא פגעו בההיא דמוהריק"ו ז"ל‪ ,‬ומריש נובין‬ ‫ונידוק בדברי מור"ם שכתב קהל שתקנו ועשו הסכמה ביניהם שכל מי שיקדש בלא עשרה‬ ‫או כיוצא בזה‪ ,‬וחסורי מחסרא מה שאמרו בעלי התקנה מה יהיה משפט הקדושין הנ"ל‪ ,‬ואם‬ ‫פירשו שלא יהיו קדושיו קדושין בכי הא ודאי לא אמרה למלתיה מוהריק"ו‪ ,‬חדא דהביא‬ ‫ראיה לדבריו‪ ,‬דאפי' חרגמ"ה לא אלים להפקיע הקדושין‪ ,‬ואם רגמ"ה היה מפרש דבריו‬ ‫שהעובר על החרם לא יהיו קדושיו קדושין אה"נ דהקדושין היו בטלין וכמ"ש מוהריב"ל וכן‬ ‫ס"ל למוהר"י ביר"ב וסיעתו ועל גביהן וגובה להם הרשב"א ז"ל באלף ר"ו שכתב שהקהל‬ ‫תקנו שכל מי שיקדש בפחות מעשרה ועבר אחד וקדש הלכה זו העלה דאין במעשיו כלום‬ ‫וא"כ מה יוכיח הוכח מהרגמ"ה ותשו' הרשב"א סי' תק"ן דלא אמרו דבר בקדושין עצמם‬ ‫אלא שהחרימו שלא לקדש‪ ,‬ועוד אם איתא דס"ל למוהריק"ו שמעשה דהרמ"ק הוה הכי‪,‬‬ ‫דהיינו שהחרים שלא לקדש והעובר על חרמו יהיו קדושיו בטלין‪ ,‬היעלה על הדעת‬ ‫שתעלה חמתו ומפיו לפידים יהלוכו נגדו ומי שם פה לדבר כדברים האלה במקום שגאוני‬ ‫עולם ס"ל הכי? אלא ודאי דהכי אסברוה ניהלי שהחרימו שלא לקדש בפחות מעשרה ותו‬ ‫לא‪ ,‬והוא הטעם דהתמרמר כ"כ דהרי בכדומה לזה אם עבר וקדש עבריינא הוא ופורץ גדר‬ ‫אבל מה שעשה עשוי מדי דהוה למי שעבר על חרגמ"ה‪ ,‬ואם לזה כיון מור"ם ז"ל ויהיו‬

‫קצט‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫סוף תעודה א'‬

‫ר‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫שאלת רבי אברהם אליעזר הלוי‬

‫דבריו שהקהל הסכימו שלא לקדש אלא בעשרה והיינו דקאמר אם עבר אחד וקדש חיישינן‬ ‫לקדושיו וצריכא גט והם עצמם דברי מוהריק"ו אין אתנו יודע מהיכן יצאו גמר דבריו‬ ‫שכתב אעפ"י שהקהל התנו בפירוש להפקיע הקדושין והפקירו ממונו אפ"ה יש להחמיר‬ ‫לענין מעשה‪ ,‬ולא זו בלבד שלא בא זכרון הפקעת הקדושין והפקר ממון המקדש בדברי‬ ‫מוהריק"ו ז"ל אלא שמתוך דברי מור"ם נכר דמלי מלי קתני ולא ראי זה כראי זה‪ ,‬וריש‬ ‫דינא חייש לקדושין וצריכא גט‪ ,‬אתאן לסיפא לא כתב אלא דחייש למעשה‪ ,‬ומדעתי‬ ‫דדברי מור"ם מיוסדים על ת' הרשב"א אלף ר"ו דפתח דבריו יאיר שכל מי שיקדש בלא‬ ‫עשרה דחסורי מחסרא והכי קתני‪ :‬לא יהיו קדושיו קדושין וכגון דא רבו המחמירים דס"ל‬ ‫דאין כח ביד טובי העיר ואין כח בית דין יפה להפקיר הקדושין אלא בענין ב"ד אלים כר"א‬ ‫וכר"א לפיכך חיישינן לקדושין וצריכא גט‪ .‬גם נוכל לפרש דבריו שכל מי שיקדש בלא‬ ‫עשרה יהיה עובר על חרם ותקנת הקהל ופשיטא דחיישינן לקדושיו וצריכא גט‪ .‬והן הן‬ ‫הדברים הנאמרים באמת במוהריק"ו‪ .‬אך חלק סוף דינא כשפי' בתקנתם דמפקיעין‬ ‫לקדושיו מניה ומפקירין ממון המקדש תורתו של הריב"ש היא‪ .‬והא דחש הרב למעשה אין‬ ‫הטעם דמספקא ליה למעשה‪ ,‬דהרי עין רואה תשובה נצחת את כל ונוכחת‪ ,‬המלאה לה‬ ‫אותה להסכמת חכמי‬ ‫ראיות חזקות אלופות מסובלות אלא שלפי חומר הנושא נפש צדיק ִ ְ ָ‬ ‫הגלילות כי היכי דלמטי להו וכו' ולפ"ז דברי מור"ם אינם כנגדנו‪ ,‬ואי בראשית מאמר אם‬ ‫יהיו דברי מוהריק"ו אינו ענין כלל לנדון דידן וכנ"ל‪ .‬גם אם הם דברי הרשב"א רב המרחק‬ ‫כמטחוי קשת וכמ"ש לעיל יע"ש‪ ,‬גם זו לטובה דחייש מר למעשה אפי' דבפירושא אתמר‬ ‫שמפקירין ממון המקדש והיינו דברי הריב"ש כבר מלתי אמורה לעיל דבנדון דידן ליכא‬ ‫למיחש מידי‪.‬‬ ‫המורם מהאמור שיש כח ביד בני העיר לתקן תקנה גמורה בחרם ששום ב"י קטון יהיה‬ ‫או גדול לא יקדש שם ב"י בתולה אלמנה וגרושה כי אם בנימוסי הקיר"ה עלי באר כל פרט‬ ‫ופרט באר היטב‪ ,‬והעובר על תקנתם הוא פורץ גדר ומעתה ומעכשיו מפקיעין ומפקירין‬ ‫כל ממון הניתן לקידושין נגד התקנה‪ .‬גם להזהירם בהזהרה גמורה שיאסרו הבנות כל כסף‬ ‫הניתן להן לקדושין שלא מדעת ורצון אביהן או אפוטרופוסיהן‪ ,‬וכל זה בהסכמת ורצון כל‬ ‫בני העיר אנשיה וחכמיה כפתריה ופרחיה‪ ,‬וזה בלי שום פקפוק ונדנוד אסור כלל‪ ,‬אם‬ ‫מטעם דהוי למגדר מלתא ובכגון דא אפילו טובי העיר בהסכמת חבר עיר יש כח בידם‬ ‫להפקיר וכנ"ל כ"ש וק"ו אם נעשת בהסכמת כל בני העיר‪ ,‬וכמו שנתבאר לעיל מפי‬ ‫סופרים אשר מפיהם אנו חיים‪ ,‬ואם יעמידו כל חכמי ישראל בכף מאזנים נדון דידן‪ ,‬ולו‬ ‫שקול ישקל דחמירא סכנתא ופרצא ח"ו קרובה לבוא‪ ,‬ואין לך מגדר מלתא וקיום הדת‬ ‫גדול מזה‪ ,‬והן בפרט שתקון האמור בפוסקים‪ ,‬שהבנות יאסרו על עצמן כל כסף הניתן להן‬ ‫לקדושין בלי ידיעת ורצון אביהן והוא באחד‪ ,‬לא יועיל ולא יציל דנפישי להו מצאיות‬ ‫אחרים כמפורש יוצא בנמוסי הקיר"ה חסיה נפשי שיסכימו עמי ויאמרו ישר‪.‬‬

‫רא‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬ ‫וזאת אשר דבר להלכה הפותח בהצלה תחלה מפי יצאו הדברים קטן פורח‪.‬‬ ‫ולמעשה יעמדו דברי לפני מלכים רבני וגאוני הדור כסא כבוד תורתם נכון‬ ‫יהיה עד בלי ירח‪ .‬והקול נשמע אליכם אישים אקרא קומו השרים משחו מגן‬ ‫לעזרת ה' ובזאת אני בוטח‪ .‬ולא תהיה תה"ק למדרך כף רגל והנה יום בא בוער‬ ‫ויתירו אשת איש גמורה לשעיר המשתלח‪ .‬ועינינו רואות וכלות וכסיל מתעבר‬ ‫מתפאר ומשתבח‪ .‬ושכרם כפול ומכופל מן השמים‪ ,‬עד תאות שר"ת נפשם‬ ‫הרמה אין הקב"ה מקפח‪ .‬כעתירת עבד נרצע לכל יודעי דת ודין עומד ומצפה‬ ‫יום הראות הסכמתם‪ ,‬אז ידלג כאיל פסח‪ .‬כ"ד המקוה חסדי חי גואלי יומי ולילי‬ ‫הן תוי הצעיר אברהם אליעזר הלוי ס"ט בכמוהר"ר צבי זללה"ה‬

‫]ב[‬

‫תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף‪ ,‬בעל חתם סופר‬ ‫ישאו הרים שלום לנופך ספיר ויהלום ה"ה הרב המאה"ג החכם הכולל טוביינא‬ ‫דחכימא‪ ,‬צדיק ונשגב מעוז ומגדל נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה' אברהם אליעזר נ"י‬ ‫אלקי אברהם יהי' בעזרו אבדק"ק טריעסטא‬ ‫ריש מילין אמר הוצק חן בשפתותיו במ"ש דמהרי"ק שרש פ"ד דמחה לי' אמוחא דמהר"ם‬ ‫קאפסאלי היינו דוקא בעבר חרם התקנה דלא עדיף מחייבי לאוין אבל אלו הי' מהר"מ‬ ‫קאפסאלי מפקיר מעות הקידושין לא הי' המהרי"ק כועס עליו שהרי אית לי' עמוד לשען‬ ‫עליו הרשב"א ז"ל בתשו' סי' אלף ר"ו לפע"ד כיון האמת בזה בלי ספק אבל מה שמסיים‬ ‫פר"מ דלדינא מהרי"ק אזיל ומודה להרשב"א ז"ל דאי עשו תקנה להפקיר כסף הקידושין‬ ‫מועיל בזה יש לעיין דהנה עקרא דהא מילת' הוא מדקיי"ל פ' השולח הפקר ב"ד הפקר‬ ‫ואית' פ"ק דב"ב ח' ע"ב ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר‬ ‫הפועלים ולהסיע על קיצתן ושם במרדכי דף רמ"ב ע"ד סי' ת"פ מייתי ב' לשונות בשם‬ ‫ר"ת בלשון הראשון ס"ל שיכלו טובי העיר לחוד להסיע על קיצותן כי הפקרם הפקר כי כל‬ ‫טובי עיר למה שהובררו הם בעירם כגדולי הדור בדורם ושוב כ' אמנם אני מרדכי מצאתי‬ ‫בשם ר"ת רשאין בני העיר להסיע על קיצתן האי רשאין להסיע קאי פי' היכי דכבר התנו‬ ‫ביניהם אבל אם לא התנו כן אין כח בבני העיר להכריח א' מבני עירם למה שירצו ודקאמר‬ ‫הפקר ב"ד הפקר כגון ב"ד דר' אמי ורב אסי דאלימי לאפקועי ממונא כדאית' פ' השולח‬ ‫והא דאמרי' ובאת אל הכהני' וכי תעלה על דעתך וכו' היינו שבכל זמן שבדורם אין גדול‬ ‫כמותם אבל אם יש בדורם גדול כמותם אין בידינו להפקיע ממון עכ"ל ומהרי"ק שרש א'‬ ‫תופס במושלם כלישנ' בתרא דר"ת ואע"ג דמהר"ם אלשיך בתשובה סי' נ"ז שפך סוללה‬

‫רב‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף‬

‫על המהרי"ק מ"מ נראה פשוט בכוונת מהרי"ק ז"ל דההוא דיחרם כל רכושו דעזרא היינו‬ ‫לקנוס במגדר מלתא ולזה הורשה דוקא גדול שאין כמוהו כמו עזרא ובזה בעצמו מרמז לן‬ ‫הקרא ואלה הנחלו' אכל כי האי גוני אע"ג דנחלות גופי' שהנחילו אז לא הי' מענין זה אלא‬ ‫שמינוהו כל ישראל עליהם לדבר זה והי' אפטרופסי' על היתומי' כדאי' פ"ב דקידושין מ"מ‬ ‫מייתורא דקרא ילפי' נמי שיש להם רשות להפקיר והיינו גדולים כנשיאי' ובמגדר מלתא‬ ‫דוקא שהרשות נתונה להם מסיני אבל להרוויח להאי ולהפסיד להאי לא עד דאיכא כל‬ ‫העיר ומ"מ אם עבר א' אין בהם כח לקנוס אם לא הותנה בתחלה שכך וכך יהי' קנס העובר‬ ‫כהנהו טבחי דקרעו למשכיי' פ"ק דב"ב ולזה צריכי' ג"כ טובי העיר דאל"כ הוה אסמכת'‬ ‫כמ"ש המרדכי שם רמ"ג ע"א וראיתי במבי"ט סי' פ"ד שכתב דלא מקרי רווחא להאי‬ ‫ופסידא להאי אלא היכי שהרווחא ופסידא לאדם ידועים בשעת התקנה אבל כל שאינו‬ ‫ידוע בשעת התקנה לא מקרי רווחא ופסידא דכל אחד יחוש לעצמו וק' דא"כ מה מייתי‬ ‫מהרי"ק שם מפרוזבל דלהכי אמרי' פרוזבולי ובוטי לומר שאין כאן רווחא ופסידא כי‬ ‫הריוח הוא לכל עלמא ולמה לי' הא תיפוק לי' בשעת התקנה אין ניכר למי ירוויח ולמי‬ ‫יפסיד‪.‬‬ ‫היות כן לא אאמין שהמהרי"ק יודה להרשב"א בזה כיון שהחמיר מאוד בהפקר בית דין‬ ‫ונ"ל דמשו"ה כל הראשונים ז"ל הי' קשה עליהם לעשות מעשה בענין זה חוץ רשב"א סי'‬ ‫אלף ר"ו העיד שפ"א עשה מעשה לפני רמב"ן בענין זה כי נ"ל אפי' הסוברים שהפקר ב"ד‬ ‫הפקר גם בענין כזה וגם כל ב"ד אפי' אינם כרב אמי ור"א מ"מ נראה דאין זה מן התורה‬ ‫ומקרא דיחרם כל רכושו דא"כ מנ"ל הא דלמא סמוכים בעי' כי התם ומגדר מלתא כי התם‬ ‫אע"כ מדרבנן בעלמא הוא ולא מן התורה ואסמוכ' אקרא דעזרא וא"כ מנ"ל שתקנו‬ ‫להפקיע קידושין דמי עדיף ממכרן וקידש בדמיהן מקודשת דפירש"י דלהפקיע אשה‬ ‫מבעלה לא גזרו וחמץ דרבנן בשעות דרבנן וכה"ג ואפי' אם כל הציבור יסכימו מ"מ כיון‬ ‫דמן הדין הוה אסמכתא רק מפני התקנה ובההיא הנאה דצייתו אהדדי מאן לימא לן דהני‬ ‫סברות דאורייתא נינהי‪.‬‬ ‫ויעיי' מ"ש רמב"ן על התורה ס"פ בחוקותי על פסוק כל חרם ויעויי' במשפטי חרם שלו‬ ‫מ"מ הא נמי בנשיא ישראל כשאול המלך דמייתי הרמב"ן מיני' ועוד התם בגופו ולא‬ ‫בממונו דהרי הש"ס לא מייתי מיני' כ"א מקרא דעזרא ש"מ האי קרא לא יפדה מות יומת‬ ‫אמר אבל ממונו חמור דלמא נפיק מיני' בנין דמעלי דהרי ממון מסור אסור לאבדו ביד‬ ‫וגופו מותר ויעיי' בכתובות ל"ב ע"א ואין זה ענין למה שאמרו חז"ל גבי גדרות צאן דבני‬ ‫גד ההוא להקדים גופן לממונם אבל לעולם ממון חמור כמה פעמים‪.‬‬ ‫ותמהתי על מר ניהו רבא מדוע נקיט בשפולי גלימא דרישי' דדברי רמ"א דתלויי'‬ ‫באשלי רברבי כנ"ל ושביק סיפי' שהיא תקנה מוסכמת ואת העוברים היא חוסמת ללמוד‬ ‫את בנות ישראל לאסור הנאת הקידושין על עצמן אשר תעשינה שלא כדת הקודוסי וכן כ'‬

‫רג‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫ביש"ש פ"ג דקידושין סי' כ"ב בסופו אחר שהביא חבל נביאים כולם כמו שהביאם הרב"י‬ ‫סי' כ"ח מסיים וז"ל והנה משמע מדברי האחרוני' שאפי' למעשה יש תיקון לפוטרה בלא‬ ‫גט וכן נראה עיקור דנהי דאין כח בידינו להפקיר קידושי' מכח הפקר ב"ד דלא אלימי‬ ‫וחשיבי ב"ד דידן ואין כח ויש כמה ב"ד מקולקלי' שיבואו להתיר הערוה שלא כדין אבל‬ ‫כל מה שאסור עלי' הנאה פשיטא שאינה מקודשת וכו' עכ"ל לענינינו‪ .‬הרי שגם הגאון‬ ‫דרב גוברי' כ' שאין כח ב"ד שלנו יפה להפקיר וע"כ מטעמי' הנ"ל שכתבתי ומ"מ הי' לו‬ ‫לפרש מ"ט לא יועיל הסכמת כל הקהל שאז אין כאן הפקר כ"א רצון הבעלים ואולי כלל‬ ‫זה בסוף דבריו משום גזירת ב"ד דלא מעלי והיותר נראה מ"ש לעיל משום דהוה רק‬ ‫אסמכתא ועוד נ"ל תינח על עצמם יכולי' לעשות ולקבל על עצמם אבל על בניהם והבאים‬ ‫אחריהם מאן לימא לן דיכולי' כזה מן התורה אם לא גדולי' כהלל בתקנת פרוזבל דמצי‬ ‫לתקן לדרי עלמא‪.‬‬ ‫ע"כ העצה היותר נכונה לפע"ד היא עצת זקנים מהרש"ל ורמ"א ז"ל כאשר כ' הרשב"א‬ ‫שלמד כן בביתו והוא שיוכרז בפומבי בחרם חמור על כל איש שיהי' שורר בביתו ללמוד‬ ‫בנותיו ביום שתגדל ותגיע לעונת נדרים תאסר על עצמה הנאת הקידושין שיבואו לידה‬ ‫ואפילו מדעתה אם הם שלא כדת הקודוסי' וראוי שיוכרז זה בכל רביע שנה כדי שלא יבוא‬ ‫לידי שכחה ואחזוקי אינשי ברשיעי ובעובר חרם לא מחזקי'‪.‬‬ ‫ואולי אם יארע דבר שנתקדשה שלא כדת הקודוסי' והיא אומרת על עצמה שעברה‬ ‫חרם ולא אסרה הנאת הקידושין על עצמה לא מיבעי' אם אמרה כן להשים עצמה מרשעת‬ ‫דאפשר דלא תאומן דאין אדם משים עצמו רשע אלא אפי' אמרה כן ע"ד וידוי באופן‬ ‫דמהימנת על העבר שעברה חרם או אפשר דאפי' להשים עצמה רשע מהימן לשווי' נפשה‬ ‫חתיכה דאיסורא אפשר דמ"מ אינה מקודשת כיון שהעדים שראו הקידושין שהי' שלא כדת‬ ‫הקודיסי' והם הי' סבורי' מסתמא נדרה הנאת הקידושין כדת הקהל א"כ חשבו ששיחק‬ ‫והיתל בה ואין כאן עדי קידושין ומה שאמר' אח"כ שלא נדרה הנאה אע"ג דמאמיני' לה‬ ‫שכן האמת מ"מ אין כאן עדי קידושין וזה צריך עדיין עיון וברור אם נצטרך לזה‪.‬‬ ‫ולפע"ד ודאי היכא דא"א בענין אחר טוב וישר עכ"פ לתקן מה דאפשר ע"י הפקר ב"ד‬ ‫אבל הכא דאפשר לתקן כמ"ש רמ"א והיש"ש הנ"ל מהיכי תיתי להכניס נפשינו במחלוקת‬ ‫הפוסקים באיסור ערוה החמורה‪ .‬ועוד נ"ל דאפי' הסוברים בהפקר ב"ד מועיל בזה"ז מה"ת‬ ‫מ"מ יודו שלא יועיל רק אם א"א בענין אחר אבל אם אפשר לא מגמרא ומקרא אבע"א‬ ‫גמרא מדאמרינן בכל מקום תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל שוי' לבעילתו ב"ז‬ ‫ופירש"י רבנן אפקרי' לזרעי' והיינו ע"כ מתורת הפקר ב"ד והשתא ק' כיון דע"כ בלא"ה‬ ‫צריכי' להפקר ב"ד משום ביאה א"כ למאי הלכתא תקנו לומר כדת משה וישראל דהוי‬ ‫כאלו התנה ע"מ שירצו חכמי ישראל כמו שפירש"י ותוס' ותיפוק לי' משום הפקר ב"ד‬ ‫אלא ע"כ כיון דאפשר לתקן בלא הפקר ב"ד על ידי שיתנה תנאי ע"מ שירצו חכמי ישראל‬

‫רד‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫תשובת רבי משה סופר ממטרסדורף‬

‫הכי עדיף טפי ומ"מ בביאה שאין תנאי דאי קדיש נמי בכסף מ"מ בועל סתם אח"כ וא"א‬ ‫לתקן שיתנה כל ימיו בכל בעילה ובעילה ולומר כדמו"י ע"כ אתאינן להפקר ב"ד‪.‬‬ ‫ואבע"א קרא מדהוצרך מרע"ה לתנאי כפול עם בני גד וב"ר ותיפוק לי' משום הפקר‬ ‫ב"ד דהא ילפי' מואלה הנחלות אשר נחלו עיין בפ' השולח וא"כ כיון שמרע"ה גזר בכח‬ ‫הפקר ב"ד שאם לא יעברו לא יותן להם ואם יעברו הפקר להם נחלת הירדן מה צורך לדיני‬ ‫תנאי כמוכר ולוקח בשלו אע"כ היכי דאפשר בשום אופן אין רשות לב"ד להפקיר שלא‬ ‫כדין וזה נ"ל אפי' להסוברים שגם ב"ד בזמן הזה יכולים להפקיר ומכ"ש השתא דאיכא‬ ‫פלוגתא דרבוותא ומצד הדוחק באנו לסמוך אהמקילין אמאי לא נעשה על צד היותר טוב‬ ‫האפשר‪.‬‬ ‫והאמת שזה הוא רק תקנה לחצאין תינח קדיש בכספא ולא בעל אבל אם גם בעל ע"י‬ ‫הקידושין שהם שלא כדת הקודוסי' ואח"כ יבולע הדבר למלך הארץ ויבטל הנישואי' מאי‬ ‫איכא למימר דאפי' אם הי' הקידושי' באיסורי הנאה מ"מ מתקדשת ונישאי' ע"י הבעילה‬ ‫ואפילו אם תאסר עלי' גם הנאת הבעילה מ"מ כיון שעברה על נדרה וניהנית הרי היא‬ ‫מתקדשת דלא עדיף נדרה ואסרה מחייבי כריתות דאיכא למ"ד דקידושין תופסי' בה וכרת‬ ‫דנדה לכ"ע וביאת חייבי לאוין לכ"ע דאע"ג דעביד איסורא בביאת' מ"מ מתקדשת‬ ‫ונישאי' בה ולא דמי למקדש בכסף של איסורי הנאה דאע"ג דעברה ונהנית אינה מקודשת‬ ‫התם לא יהיב לה ולא מידי דעפרא בעלמא היא בשעת נתינה ואם היא עוברת אח"כ‬ ‫ומתקשטת בו מאיסורא קא ניהני' ומעלמא קא זכי' ולא מנתינה דידי' אבל בביאה לא שייך‬ ‫הא חדא דקידושי ביאה לאו משום הנאה אתאינן עלה אלא מגז"ה ובעלה ועוד הרי ניהני'‬ ‫עכ"פ כמתעסק בחלבי' ועריות שכן נהנה‪ .‬א"כ פשיט כביעא בכותחא דלא מהני' הך‬ ‫תקנתא לנישואי' ובעילה‪.‬‬ ‫אמנם נ"ל שגם תקנתא דפר"מ לא היתה אלא לקידושי כסף דשייך בי' הפקר ב"ד‬ ‫הפקר דמטעם זה אתא עלה הרשב"א וכל הגאונים אבל לשויי' בעילת זנות כל כמיני'‬ ‫והש"ס מתמה תינח קדיש בכספא דשייך הפקר ב"ד קדיש בביאה מא"ל יעי' ריש כתובו'‬ ‫בסוגי' דצנועות ולא נ"ל דשייך בתקנות הקהלו' כל המקדש על דעתא דרבנן מקדש ושווי'‬ ‫בעילתו זנות ויעיי' מ"ש מורי נ"י בהפלאה על מס' כתובות‪.‬‬ ‫ומריש הוה אמינא להביא ראי' דשייך בתקנת הקהלות ג"כ כל המקדש אדעתא דרבנן‬ ‫מקדש מהא דאיתא במרדכי דקידושין דף רמ"ו ע"ב סי' תק"ל בשם ר"ש מיינבל דמי שאמר‬ ‫שראה שזינתה אשתו כופין אותו ומשמש עמה משום חרם רגמ"ה שלא לגרש בע"כ ואמרי'‬ ‫שמא עיניו נתן באחרת כמו במשנה אחרונ' דסוף נדרי' והובאה ג"כ בהגה' מיימוני פכ"ד‬ ‫מאישו' אות יו"ד ויעיי' בכה"ג במיוחסת סס"י קל"ג והנה בר"ן סוף נדרים אמתניתין‬ ‫דטמאה אני לך הקשה וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה ותי' אפקועי רבנן‬ ‫לקידושין מיני' וחזר והקש' נבעלה לפסול לה מא"ל ומסיק דלא מצית לשווית נפשה‬

‫רה‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫חתיכה דאיסורא היכי שהיא משועבדת לו עכ"ד רצונו שהיא משועבדת להשאר תחת‬ ‫בעלה מבלי להתגרש ע"פ רצונה והנה אותה הקו' בעצמה ק' על מהר"ש הנ"ל וכי ב"ד‬ ‫מתנין לעקור דבר מן התורה הוא ראה שנבעלה ואיך לא תאסר עליו ועוד דקו' הר"ן על‬ ‫האשה לא ק' כל כך דהוה שב ואל תעש' דאשה קרקע עולם היא משא"כ על האיש קשה‬ ‫טפי שהוא קום ועשה וע"כ כתי' הר"ן ותי' שני שא"א לשווי' נפשה חתיכה דאיסורא היכי‬ ‫שהיא משועבדת לו לא שייך הכא שהבעל אינו משועבד לה שהרי מן התורה יכול לגרשה‬ ‫בע"כ וע"כ כתי' הראשון של הר"ן זצ"ל דאפקועי לקידושין מני' ועשאוה כל הבעילות‬ ‫זנות וא"כ נ"ל כי היכי דבחרגמ"ה עשו כן ה"נ יש לעשות כן בכל עיר ועיר ומנהגי'‪.‬‬ ‫אבל האמת יורה דרכו דאין זה שום סברא לומר כן ויותר נח לומר דהשתא דתיקן‬ ‫רגמ"ה שלא לגרש בע"כ ממילא בשעת קידושין משעבד עצמו לה שלא לגרשה אלא‬ ‫מרצונה והדר ה"ל בעל כאשה שלא מצי לשווי' נפשי' חתיכה דאיסורא במקום שמשועבד‬ ‫לה אבל לעולם לא אלימי דרי בתראי לשווי' בעילת זנות כלל ]כי לא מצינו להם אלא‬ ‫בהפקר ממון אבל הפקר זרעו ולעשות בעילתו ב"ז לא שמענו מהם והנה צ"ע מנ"ל לחז"ל‬ ‫שיש כח ביד ב"ד להפקיר זרעו של אדם דבקרא יחרם כל רכושו כתיב ובמ"ק פ' ואלו‬ ‫מגלחין מצרכינן קרא דלמטינן ומרטינן שער ועבדינן הרדפה וא"כ מנ"ל להפקיר זרעו‬ ‫וצ"ל דנפקא לן מקרא דכל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה כי מות יומת וכמ"ש רמב"ן‬ ‫עה"ת ובמשפטי החרם שלו וכיון שיש רשות להמית מכ"ש להפקיר רק זרעו‪ .‬והנה הך קרא‬ ‫פשיטא דלא קאי אלא על נשיא שבישראל שאין עליו אלא ה' אלקיו וכמ"ש רמב"ן עה"ת‬ ‫דאלת"ה מ"ט מייתי הש"ס מנחמי' דמרטינן שער הא אפי' מות יומת אע"כ קרא במלך‬ ‫ונשיא לכן מייתי מקרא דנחמי' והוי פשיטא להש"ס דנחמי' לא יכול להמית על חרמו כיון‬ ‫דהוי עזרא בדורו כמבואר בגטין נ"ט ע"א וזרובבל ואנשי כנה"ג ומיני' דלהפקיר זרעו‬ ‫דנפקא לן רק מק"ו דקרא דכל חרם לא מצי ב"ד בדורות האחרונים כלל וכלל וכ"ע יודו‬ ‫בזה כיון דלא מצינו בפירוש להתיר ומ"מ הואיל ולא מצאתי לי חבר בזה ומסברא אני אומר‬ ‫כן אינני מחליט זה מ"מ כל הרוצה לעשות מעשה להקל בערוה נגד זה יראה להביא ראיות‬ ‫להתיר כיון שאין ההיתר מפורש[ ויעיי' ביש"ש פ"ב דיבמות סי' י"ח‪.‬‬ ‫היוצא מזה בין למר נ"י שרוצה לתקן להפקיר כסף קידושין בין לדידי שיהי' התקנה‬ ‫שתאסר על עצמה הנאת הקידושין לעולם אינה אלא תקנה לחצאין לקידושין בלא בעילה‪.‬‬ ‫אח"ז מצאתי בלבוש א"ע ססי' כ"ח כ' וז"ל אע"ג דקיימ"ל בכל מקום הפקר ב"ד הפקר מ"מ‬ ‫בקהל שעשו תקנה ביניהם וחיזוק גדול שכל מי שיקדש בלא עשרה או כיוצא בזה יהי'‬ ‫הקידושין מופקעים והדמי' יהי' הפקר וכאלו לא נתנו והפקירום בכל מיני יפוי לשונות של‬ ‫הפקר ועמד א' ועבר וקידש אע"ג דמדינא לא הוה קידושי' ה"מ להלכה אבל למעשה לא‬ ‫רצו החכמים לעשות מעשה להתירה בלא גט משום חומרת א"א וצריכה גט וכן אנו נוהגי'‬ ‫בכל מקום אשה שנדרה הנאה מאיש אחר או סתם שנדרה כל מה שיתנו לה שלא בפני‬

‫רו‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫תשובת הרב חיד"א‬

‫פלוני ופלוני יהי' עליה איסור הנאה ועבר א' וקדשה אעפ"י שקבלתו אינה מקודשת וה"ל‬ ‫כאלו קדשה באי' הנאה דאורי' שהרי הנדר חל מן התורה עכ"ל ומ"מ צריך להתישב ללמד‬ ‫דעת את העם באיזה לשון תאמרי שיהי' אסור בהנאה וכל שערי חכמה פתוחים לפני פר"מ‪.‬‬ ‫והנה עדין לא הראיתי מכתבו לשום א' מרבנים אשר סביבותי עד עת בוא דברו‬ ‫שנית או לעשות סנגורי' לדבריו הראשונים או להסכים עם מה שכתבתי‬ ‫ופקודתו אשמור לעשות אז כרצונו וחפצו וחפץ ה' בידו ויצליח‪.‬‬ ‫מ"ד נגהי ליום ד' ב' דר"ח אלול‬ ‫תקס"ד לפ"ק‬

‫משה"ק סופר מפפד"מ‬

‫]ג[‬

‫תשובת גאון עוזנו הרב חיד"א‬ ‫הסכמת מורי הרב הגדול הגאון המפורסם סבא דמשפטים כמוהר"ר חיד"א‬ ‫זלה"ה ח' זיו ש' כ"ל היש"ר לפ"ק‬ ‫חזה הוית את השאלה ואת אשר נגזר עליה תשובה שלימה מחמיד לבא רצוף אהבה הרב‬ ‫הכולל וחין ערכו מי ימלל כמוהר"ר אליעזר אברהם הלוי נר"ו ויודע כל שער עמי כי זה‬ ‫לי יותר משנה וחצי אחוז בחבלי הא גופא קשיא השתא קשיא רישא ולמחר כריס"א ולבר‬ ‫מגופא מיני עצב"י בשמי"ם ורו"ס ולענה וגם עד זקנה באופן כי אין בי כח ולא עלתה‬ ‫ארוכ"ה‪ .‬במשא ומתן של הלכה‪ .‬הן שתי ידים מצע"ר שבתו דלא מציא פסיא קני"א‪ .‬ואולם‬ ‫כמעט שעברתי על כל דברי המורה נר"ו‪.‬‬ ‫ולענין דינא אני בעניי מסכים הולך דבנד"ד ]דבנידון דידן[ שהוא קיום דת וח"ו אפשר‬ ‫לבא לידי קלקול גדול אין די בא'ר כ"ע ]כולי עלמא[ מודו דיכולים לתקן כל הציבור עם‬ ‫רב המקום‪ ,‬וכל יודע ספר‪ ,‬והיו כלא היו אפקעינהו לקידושי חרס את חרסי‪ ,‬ויכתבו‬ ‫בהסכמה בפירוש באר היטב‪.‬‬ ‫ולרוב החולשה וכאבי נעכר שפל ונשבר‪ ,‬ואת החותמת רישומו ניכר‪ ,‬עמד קנה‬ ‫במקומו נקיט נפשיה בקצירי‪ ,‬הצעיר וזעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט‬

‫רז‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫]ד[‬

‫תשובה ראשונה מאת רבי ישמעאל הכהן ממודינא‬

‫‪2‬‬

‫חזרתי אל המקרא ותחלה אומר דעדיין לא נתקררה דעתי דמ"ש מר נ"ח ע"ד הרמ"א בסי'‬ ‫כ"ח סכ"א דתרתי דיני נינהו וריש דינא דוקא הוא נדון מהריק"ו ועליו דוקא כתב ד‪... ...‬‬ ‫אבל סוף דינא אשר עליו כתב דיש להחמיר לענין מעשה אינו ענין עם נדון מהריק"ו‬ ‫ומוצא דבר זה הוא מהרשב"א סי' תק"ן ואלף ר"ו והתשב"ץ ח"ב סי' ה' והריב"ש סי' שצ"ט‬ ‫וע"כ הקל הרמ"א בשני יותר מן הראשון דאל"כ ליערבינהו וליתנינהו והראיה דבתחלה‬ ‫אמר שצריכה גט ולבסוף אמר ויש להחמיר לענין מעשה לבד שאני א"ו דדוחק הוא לפרש‬ ‫כן מתרי טעמי חדא דעל סוף דבריו ציין מהריק"ו שורש פ"ד ועוד דאשמעינן דכל דבריו‬ ‫הם דבר א' דאל"כ לא היל"ל אע"פ וכו' בלא וי"ו אלא היל"ל ואע"פ וכו' בוי"ו ‪... ... .... ...‬‬ ‫עוד כתב מעכ"ת לחלק בין תשו' הרשב"א סי' אלף ר"ו דאע"פ שהסכים שיכול לבטל‬ ‫הקידושין ‪ ...‬סיים דצריך להתיישב בדבר התם מיירי דלא עשו אלא תקנת הבנות משא"כ‬ ‫בתשו' סי' תקנ"א וס"ל דהפקר הפקר מ"מ לענין מעשה יש להחמיר ‪ ...‬ואכתוב מה שעמד‬ ‫בישוב דברי הרשב"א תקנ"א דהתיקון היה נצרך מחמת אימת המלכות כמוזכר בדברי‬ ‫השואל ‪ ...‬אומר שיכולי' לתקן להבא להפקיר ממון הקידושין ונסתייע מעכ"ת לחילוק זה‬ ‫מהמשך דברי מרן שם דאחר שהביא דברי ‪ ...‬ותשו' ריב"ש הנ"ל ותשו' הרשב"א אלף ר"ו‬ ‫ותשו' הרשב"ץ הנ"ל דכולם פקפקו קצת בתקנת להפקעת הקידושין העתיק אח"כ תשו'‬ ‫הרשב"א סי' תקנ"א הנ"ל שהתיר בפשיטות למעשה להיות הנדון ההוא גזרת מלכות‬ ‫והוסיף ע"ז מעכ"ת דה"ט דהתשב"ץ ח"ב ס' ה אחר שכתב ושמענו שלא נעשה מעשה סיים‬ ‫וז"ל והרשב"א כתב שהצבור יכולי' להפקיר כל ממון וכו' ובתקנה זו יתבטלו הקידושי'‬ ‫לגמרי וכו' ע"ש והיינו ההיא דתקנ"א והבין מעכ"ת דמסידור דברי' אלו נר' דבכגון זה יודה‬ ‫לו הרב והטעם כדאמרן עכד"ת וגם בזה אא"מ לא ירד ביני ‪/‬הכל‪ /‬אתו‪ ...‬דהרואה יראה‬ ‫דבדברי השואל שם לא זכר שהיה בדבר שום אימת מלך רק כתב ש‪...‬הו המלך לדון דין זה‬ ‫וגם מתשו' שהשיב הרשב"א ע"ז לא דיבר מאימת מלך כלל אלא נתן לתקנה ‪...‬ת כלל דאם‬ ‫‪ .2‬המכתב הוא אוטוגרף ובראשו נכתב‪" :‬הועתק"‪ .‬על פי מראהו הוא טיוטה וכנראה שהגליונות שבצדדיו‬ ‫הוכנסו בעותק הסופי לתוך המכתב‪ ,‬ומכל מקום העתקתי אותם בתוך סוגרים מזוותים > < ‪.‬‬ ‫תחילת המכתב נכתבה באיטלקית‪ ,‬וזה תרגומה החופשי‪" :‬אל כבוד ‪ ...‬קבלתי את מכתביך מר"ח מרחשון בו‬ ‫אני רואה את ההיתר שנתת משום שלום מלכות לשניים עשר נציגים של ה'קהל' לכבוד אירוע המלכת המלך‪,‬‬ ‫שליט אוסטריה‪ .‬אני מסכים להוראתך ואני מצרף את ההסכמה למכתבי זה‪ ,‬למרות שלפי דעתי "בקושי התירו"‬ ‫לפי מה שניתן להבין מהרקע של הסיפור‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בענין הקידושין עלי להעיר כי ‪ ...‬עבור הסיבות שעליהן‬ ‫הערתי במכתב הקודם‪ .‬למרות זאת ברצוני מן הראוי לחזור על עניין זה‪ .‬כי בזמן ההוא קצרתי כי טרוד בטרדה‬ ‫גדולה‪ ,‬לכן מן הראוי לחזור ביתר פירוט‪ .‬בתשובתו של מעכ"ת ‪."...‬‬

‫רח‬

‫הצעת תקנת הפקעת קידושין מק"ק טריאסטי‬

‫‪.‬‬

‫תשובה ראשונה מרבי ישמעאל הכהן‬

‫ירצו הקהילות לגדור בפני תקלות אלו )דהיינו שלא ינהגו מנהג רמאות בקידושין( עשו‬ ‫תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה מע‪/ ... ...‬הכל‪ /‬ממון וכו' ומה שנסתייע מר נר"ו‬ ‫מהמשך סדר דברי הרב"י תמיהני עליו על מה סמך ע"ז סמוכי' דאוריי' ובפרט דהרב"י לא‬ ‫רמז כלל בדבריו אימת מלכות וכמו כן בתשו' התשב"ץ לא הזכיר כלל שום רמז מאימת‬ ‫מלכות ודבריו ברורי' דבתחילה כתב דאע"ג דמסתברא דכל ב"ד בעירו יש לו כח כב"ד‬ ‫הגדול להפקיר ממון בשביל תקנה דהפקר ב"ד הפקר כדאשכחן גבי פרוזבול עכ"ז דמשום‬ ‫חומר עריות יש לחוש דשמא בעי' ב"ד דאלים כר"א ור"א ואם לענין ממון בהפקעה זו אנו‬ ‫סומכים בכל ב"ד אפ"ה לענין קידושי' יש להחמיר דומיא דמ"ש בפ' המדיר וכו' ובפ' כל‬ ‫הגט דתנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא וגבי איסורא לחומרא‪ ,‬ומפני שאנו מדמי'‬ ‫לא נעשה מעשה‪ .‬וכן שמענו שלא נעשה מעשה לעולם בדבר ע"כ‪ .‬וא"כ יש לנו למיזל‬ ‫לחומרא מספיקא דשמא דוקא לגבי ממונא כמו גבי פרוזבול סמכי' להפקיע ממון בב"ד‬ ‫שבכל עיר משא"כ בענין קידושי' דחיישי' למ"ד דלא חשיב להפקיר ממון אלא דוקא‬ ‫בב"ד ‪ ...‬כב"ד דר"א ור"א דבאמת הא מילתא תלייה בפלוגתא בין הפוסקים כמ"ש‬ ‫המפרשי' וכמו שהאריך בזה מהריב"ל בח"א בתשו' אחרונה ע"ש והיינו ע"ז הוסיף התשב"ץ‬ ‫שם וז"ל ואע"פ שהרמב"ן נשאל ע"ז ע"ש והשיב דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וא"כ‬ ‫מה שראוי לדון בזה הלכה למעשה הוא שאם רוצה לכנוס צריך קידושי' אחרים ואם פשטה‬ ‫ידה וקיבלה קידושי' מאחר צריכה גט משניהם וכו' ע"ש ‪ ...‬דאע"פ שהרמב"ן נשאל וכו'‬ ‫והשיב וכו' עכ"ז אין לסמוך עליו להלכה למעשה מאחר דהדבר תלוי במחלוקת וא"כ מה‬ ‫שראוי וכו' הוא שאם רוצה לכנוס וכו' זהו תוכן כונת תשו' התשב"ץ באופן דאין שום‬ ‫סיעתא מכל זה החילוק שרוצה להמציא מעכ"ת והן אמת דצריך ביאור במה שסיים ע"ז‬ ‫וז"ל והרשב"א כתב בתשו' דהצבור יכולי' להפקיר כל ממון שינתן לשום אשה הפקר גמור‬ ‫אא"כ תקבלם מתחילה מדעתה ומדעת אביה וכו' הכל כמו שירצו ובתקנה זו נתבטלו‬ ‫הקידושי' לגמרי וכמ"ש דלכאו' זהו נגד מ"ש מתחלה להלכה ולמעשה אף בלא"ה צ"ע‬ ‫ליישב תשו' הרשב"א הנ"ל עם מ"ש שם סמוך ונר' בסי' תק"ן דלכאו' סתרי אהדדי דשם‬ ‫כתב דאע"פ שיש תקנה בעיר שלא לקדש בפחות מיו"ד דלמא עבר וקידש וכו' דמשמע‬ ‫דחיילי הקידושי' ואי לזאת היה מקום לתרץ דשם לא מיירי דהפקירו הקידושי' אבל אכתי‬ ‫ק' ממ"ש בסי' אלף ר"ו דהצבור וב"ד שבני עירם יכולי' להפקיר ממון הקידושי' ומעשה‬ ‫היה בעירו ודן לפני רבו הרמב"ן והודה לדבריו וסיים ע"ז עוד צריך להתיישב בדבר ע"כ‪.‬‬ ‫‪..‬למה עדיין הדבר שקול ולא החליט ההיתר נגד מ"ש בסי' תקנ"א דלא פקפק כלום בדבר‪,‬‬ ‫ע"כ נלע"ד דשאני נדון דסי' תקנ"א דכתב שם וז"ל ואילו רצו לתקן לגדור בפני תקלות‬ ‫אלו יעשה תקנה במעמד כולם ויפקיעו מעתה ועד עולם וכו' ‪ ...‬ע"כ וא"כ י"ל דדוקא‬ ‫ב"ד ‪ ...‬דהסכימו כולם על אותה תקנה א"א לשו‪ ...‬לחזור בו וזה משום דאע"ג דלא הסכימו‬ ‫כולם אלא בדיבורא בעלמא מ"מ בההיא הנאה דצייתי אהדדי גמרי ומקנו כמ"ש הרא"ם‬

‫רט‬

‫למען דעת‬

‫‪.‬‬

‫קידושין ונישואין‬

‫בפסק הקראים בתשו' סי' נ"ז דף צ"ז ריש ע"ג וכ"כ מהריב"ל ח"א דף ק"ם ריש ע"ג ע"ש‬ ‫דכתבו כן ליישב הבריי' דב"ב דף י"ד לדעת ר"ת דפי' דמ"ש שאין בני העיר וכו' קאי‬ ‫אסיפא דקתני ולהסיע על קיצתן ע"ש וע"כ דוקא בכה"ג החליט הרשב"א בלי שום פיקפוק‬ ‫דהתקנה קיימת משום דגם ר"ת ודעימיה מודים בזה כמו שכתבתי משא"כ בסי' אלף ר"ו‬ ‫דמיירי בקהל שעשו תקנה זו ולא פירש שעשו תקנה זו במעמד כל אנשי העיר בזה אע"פ‬ ‫שהרשב"א נטה אחר דעת הרמב"ן דס"ל דתקנתם קיימת משום דס"ל דרשאין וכו' ארישא‬ ‫קאי עכ"ז סיים דמ"מ עדיין צריך להתיישב בדבר משום דחש לדעת ר"ת ודעימיה ומעתה‬ ‫עפ"ז מתיישבי' סוף דברי התשב"ץ דסיים והרשב"א כתב וכו' והיינו בתשו' דסי' תקנ"א‬ ‫הנ"ל דמיירי דנעשית ההסכמה בהסכמת כולם ודוק‪ ,‬ודע דמדברי תשו' הרשב"א דאחר‬ ‫שכתב ואילו רצו לתקן וכו' יעשו תקנה במעמד כלם ויפקיעו מעתה ועד עולם הקידושי'‬ ‫סיים וז"ל וכן מצאתי לרב שרירא גאון שכן נהג הוא ואבותיו וכו' >נלע"ד להוכיח דאע"ג‬ ‫דהוכחנו לעיל דאם לא הסכימו אלא שלא לקדש בפחות מיו"ד הפקירו הממון אם עבר‬ ‫וקידש קידושיו קדושי' מ"מ אם הסכימו בפי' שכל המקדש בפחות מי' לא יהיו קידושיו‬ ‫קדושי' הו"ל כאילו בפי' הסכימו להפקיר ממון הקידושי' ומנא אמינא ממה שמצינו