øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô
èøåô÷ðøô øéòá úéøëåðä ïá úìéî ñåîìåô ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ,את יעקב איש וביתו באו.
האם מלו בני ישראל במצרים? בפרפראותיו לתורה כתב רבי יעקב בן הרא"ש" :ישראל הבאים ר"ת וס"ת מילה .את יעקב איש ס"ת שבת .לומר לך ,בשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו" )בעל הטורים(.1 ואילו בהלכות מילה הרחיב הטור בשבח מצוה חביבה זו ,והוא מבטא חשיבות מצווה זו ביתר שאת: "כל המפר בריתו של אברהם אבינו ,אינו מל או שמושך ערלתו ,אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעוה"ב .וצא ולמד ממשה רבינו ע"ה שלא נתלה לו עליה אפילו שעה אחת שאיחר אותה, אלא נענש מיד אע"פ שהיה בדרך .על כן צריך ליזהר בה מאוד .וגם כי היא אות ברית חתום בבשרינו, ואינה כשאר כל המצוות ...ומעידה בנו שבחר בנו השם מכל העמים ואנחנו עמו וצאן מרעיתו אשר לדור ודור חייבים לעבדו ולספר תהילתו" )טור יו"ד סו"ס רס(. מן הצורך ליתן את הדעת על כך שבני יעקב היו בתקופה זו ברום המעלה במצרים ,ופתאום ירדו לשפל המדרגה במישור הרוחני ובמישור הגשמי .רבי עובדיה ספורנו מעלה טעם לדבר שאפשר לכרוך אותו לסוגיא זו שאנו דנים בה ביריעות האחרונות :ירידת קרנם של בני יעקב לא קרתה בבת אחת ,אלא בהדרגה ,וכתוצאה מההתדרדרות הרוחנית מצד בני ישראל היה השיעבוד ,וככל שהעמיקה הירידה כך גבר השיעבוד .וכך הוא מדייק את סדר הפסוקים :כל זמן שבני יעקב היו בין החיים ,היו המה "מאורות" לישראל ,ולכן לא יצאו לתרבות רעה .וכלשונו" :שלא בא הדור לקלקול גמור כל ימיהם". אמנם אחרי שמת אחרון השבטים" ,לא היו הצדיקים שבבניהם כל כך חשובים בעיני אלקים ואדם", ואחרי מיתת כל הדור ההוא -שבעים נפש -ירדו צאצאיהם מטה מטה" ,נטו לדרכי שרצים שרצים לבאר שחת ,ובכן 'ויקם מלך חדש על מצרים' ."...כך הוא ממשיך לבאר את המשך הפסוקים .בהגיעו 1מקורו ב'רמזי רבנו יואל' שהוסיף עוד רמזים רבים בזכות ובשבח מילה ושבת" ,שבכל דור ודור עומדים זכות שתי מצוות אלו לישראל" .ובפסוק י' הוסיף ביתר שאת שלא שישראל ביטלו מעצמם את המילה ,אלא "כיון שמת יוסף ,נהפך פרעה וגזר עליהם שלא ישבתו ושלא ימולו את בניהם ,וכיון שלא קיבלו גזירתו עינה אותם בעבודה קשה ...כדי שלא תהיה להם מנוחה וישמרו שבת ."...וכעין זה ב'פענח רזא' שהיה כנראה בן דורו של בעל הטורים. לגבי השייכות של שבת לגאולה ,מן הנכון לציין לדבריו הנפלאים של בעל 'אבני נזר' בביאורו למדרש אסת"ר )א( עה"פ 'בימים ההם כשבת המלך אחשוורוש' ,שהמדרש מסביר שאותו מצב מוזר שהגויים יושבים במנוחה ובשלווה ,ואילו ישראל נמצאים תחת עול הגלות ,נרדפים ומתענים תחתם ,כל זה הוא נגד הימים והשנים שכלל ישראל חיללו את השבת .וביאר האבנ"ז" :דהנה השבת הוא יום מנוחה ועונג ,ומחמת חילול השבת לקחו אומות העולם את המנוחה והעונג מישראל" .הביאו בנו בספרו 'שם משמואל' בראש פרשתנו.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô לפסוק 'וימררו את חייהם' ,הוא מתאר את הירידה בכך "שהוסיפו לחטוא בדעות ובמעשים ,כמו שהעיד הנביא )יחזקאל כ( 'וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי ,איש שקוצי עיניהם ולא השליכו ואת גילולי מצרים לא עזבו'" ,היינו שעבדו ע"ז והפרו ברית מילה.2 עובדת ביטול 'ברית מילה' במצרים הובאה במדרשים רבים ,ואציין רק למדרש שמו"ר )א ,ח(" :ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה ,אמרו :נהיה כמצרים ,3מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאת מצרים ,וכיון שעשו כך הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבים אותם לשנאה" .ובספרי לפרשת בהעלותך )פיסקא סז(" :ישראל לא היו מולים ,ומי היה מל – שבטו של לוי". לכאורה עובדה זו תמוהה ביותר ,ורבים שואלים היאך נפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ,וכלשון בעל 'בית הלוי' מבריסק" :תמוה על דור אחד אחר השבטים שיבטלו מעליהם מצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות". את השתלשלות האירועים ביאר רבי יוסף דב סולובייצ'יק אב"ד סלוצק ובריסק ,באופן זה :הואיל וכלל ישראל ידעו שעם מיתת יוסף יתחיל השיעבוד )רש"י פר' וארא ו ,טז( ,לכן "התחילו לטכס עצה להקל השיעבוד והשנאה מעליהם ,ועלה בדעתם להתקרב למצריים ולמעט ההבדל שביניהם כדי למעט ריחוק הלבבות ,דלפי שכל האנושי נראה שריחוק הגוף גורם לריחוק הלבבות ,וכשיתמעט ההבדל שבגוף ביניהם יתמעט גם שנאת הלב מהם" ,4וכמובן "שעיקר ההבדל שהיה בין ישראל למצרים היא המילה שהיא בגופו לאות עולם" .5בעל 'בית הלוי' מדגיש שלמרות שלא היה להם ציווי למול את עצמם ,ולא עברו על איסור "רק עברו על מנהג אבותיהם ,כדי למצוא חן בעיני המצריים מפחדם על העתידות ,ואז נתחדש עליהם השיעבוד ,וכן הוא בכל זמן והמבין יבין".6 על פי דרוש ביאר רבה של דמשק – המוסמך – רבי יאשיהו פינטו ,בהקדם דברי הקדמונים שהמילה מחלשת כוח התאווה ,ולכן כל עוד מלו עצמם ,ההולדה לא היתה באופן פלאי ,אבל כאשר הפסיקו את המילה ,פרו וירבו ויעצמו ,כי בהתגברות כוחם יוכלו להתרבות ,ועל כך הזדעק פרעה ,בהתלוננו כעת 2פירוש ספורנו ,פסוקים א-יד .ויש להעיר מלשון מדרש חמדת ימים עה"פ 'וימת יוסף'" :כל זמן שעדיין אחד מהשבטים קיים לא נשתעבדו ,ולמה לפי שהיו מוכיחין ישראל ,ומחזירים אותם למוטב ,לא מצא המקטרג פתח, וכיון שמתו השבטים ,ביטלו ישראל ברית מילה ,חוץ מלוי ,ומצא המקטרג פתח ,מיד 'וישימו עליו שרי מסים'". 3לגבי העיתוי מתי החלו להפר הברית ,מלשון המדרש מפורש שתיכף במיתת השבטים ,ואילו הרמב"ם במורה נבוכים )ח"ג פרק מו( כשהוא מונה מצוות רבות שנצטוינו בהן כדי להתרחק ממעשי האומות בימים ההם ,כותב שהוא הדין לגבי איסור אכילת ערל בקרבן פסח ,וזו לשונו" :אמנם היותו אסור לערלים כבר בארוהו החכמים ז"ל שאמרו הם בטלו מצות מילה כשארך עמדם במצרים ,להדמות למצריים ,וכאשר צוה במצות הפסח והותנה בו שלא ישחט אלא אחר מילת עצמו ובניו בני ביתו ואז 'יקרב לעשותו' ,מלו כולם."... 4בית הלוי ,ר"פ לך לך ,ובהמשך דן האם בני ישראל מלו ללא פריעה. 5שם ,ראש פרשתנו .בהמשך הוא מחדש שרק משכו את ערלתם כדי שלא יהא ניכר ,ובאמת לא ביטלו לגמרי את המצוה. 6שם ,פר' תולדות ,ד"ה במד"ר פרשת וישלח .בעל 'בית הלוי' מרמז כאן לתופעה מעציבה שהיתה בדורו וכבר בדור שלפניו ,שיהודים הכריזו בפני כל עם ועולם ,שמצוות המילה אינה חיוב יהודי כיאם רק מנהג ,ואין מן הצורך להמשיך ולקיימו .ואכן כך כותב בן דורו וארצו האדר"ת כנספח לדברי המדרש בפרשתנו" :והוא ממש בדורנו דור תהפוכות המחדשים מצפצפים ומהגים לדמות לבני המדינה וסרים מדרך התורה הקדושה על זה .ועל כן נהפכה אהבתם לשנוא אותם ,ובהרדיפות שבשנים אלו באשכנז) "...סדר פרשיות ,שמות ,עמ' ג(.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô הרי ישראל הם ערלים כמונו ,ולמרות כ"ז הם מתרבים יותר מאיתנו .הוא דייק לשון הכתוב "רב ועצום ממנו" ,היינו יותר ממנו .או בדרך קצת אחרת ,ממנו ,מכיוצא בנו ,שאנו ערלים והם דומים לנו .לכן 'הבה נתחכמה לו'" ,נעשה בחכמה שתהיה מוסכמת לו למושיען של ישראל ,שכיון שהם הפרו בריתו... בודאי יסכים עמנו".7 את הקשר בין הפרת הברית לבין האפשרות לשעבד את עם ישראל ,ביארו היטב על דרך הפנימיות שניים מענקי הרוח החסידית בפולין ,רבי אריה ליב אלתר מגור )בדברים המיוסדים על הקדמת זקנו הרי"ם( ורבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב" :כי מדרגת יוסף היא 'חי' כידוע ,ואם אדם עושה העבודה בחיות ,באה מזה התחדשות ובכל עת מחליפים כח בעבודה ,וכל זמן שיוסף חי היתה מדרגתו פועלת אצל כל אחד מישראל שתהיה העבודה בחיות ושלא תהיה בבחינת 'מצות אנשים מלומדה' ,וכל חיות העבודה באה מכח שמירת הברית .וז"ש המדרש 'וכיון שמת יוסף והפרו ברית מילה' ופגמו בזה ונוטל כח החיות וההתחדשות מישראל לקחוהו או"ה".8 מאידך מצאנו בכמה מקומות בדברי חז"ל שישראל לא הפרו ברית מילה .9ומן ההכרח לומר שמדרשים חלוקים יש כאן.
מצות מילה בדורות האחרונים כאמור ,רבי עובדיה ספורנו ראה במצוות מילה את הפן החשוב ביותר בקיום המצוות ,ובביטולה את הירידה החמורה של ישראל במצרים .את הגישה הזו ראינו גם בסוגיה שעסקנו בה לאחרונה בארוכה, דהיינו במילת בני הנכרית מאב יהודי .כמו במצרים העתיקה ,כך גם באשכנז המודרנית שלקתה בעקבות פירצת הרפורמה והתפשטות ההשכלה ,ונגע ההתבוללות פשה בה כאש בשדה קוצים ,עלתה שאלת מילת בני הנכרית בכל התוקף ,גם המחמירים וגם המקלים סברו שמצוה זו היא החשובה ביותר מבין המצוות והביאו נימוק זה הן להיתר והן לאיסור .להלן נעלה פולמוס שאירע בעיר הגדולה לאלהים פראנקפורט שעל נהר המיין ,שבאותה תקופה ירדה פלאים. בגליון לפרשת וישב הבאתי בארוכה ,כזכור ,מחלוקת ערה בין רבי עזריאל הילדסהיימר מברלין ורעו רבי שמשון הירש מפפד"מ לבין רבי אלהו גוטמכר מגרידיץ ורבי צבי הירש קאלישר מטוהרן .השאלה היתה האם יש לשקול להקל ולמול בן הנכרית מאב יהודי ,וזאת למען הצלת זרע ישראל מטמיעה ומחטא .בין השאר העלו המקילים טיעונים "פרקטיים" ,שאם בי"ד לא יגיירם – עלולים לצאת מכך השלכות מרחיקות לכת ,שכן אותו בן הנכרית עלול להיטמע בקהילה יהודית ליברלית ומשם להתגלגל לקהילה יהודית דתית ויחשבוהו כיהודי לכל דבר .משיקולים אלו ועוד ,הכריעו המקילים למולו ,ואילו המחמירים לא איכפת להם מכל זה ,וסברו שאדרבה יש להרחיקו בשתי ידיים ,ולאסמכתא הביא את דברי הזוהר )שהובאו בספר מעיל צדקה( שאין למול נכרי ,כיתד בל תמוט. 7כסף נבחר ,ונציה שפ"א ,דרוש א' לפרשת שמות ,דף נט טו"ב .וראה חת"ס עה"ת ,סוף ד"ה ויקם מלך חדש. 8שם משמואל ,פר' שמות ,שנת תרע"א .שפת אמת ,פר' בא ,תרמ"ז ,תרנ"ח ועוד. 9סדר אליהו רבה ,פר' כג; פרקי דר"א ,פר' כט ,וראה תו"ש ס"ק פו בארוכה.
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô
הפולמוס בפרנקפורט אחת הערים החשובות בגרמניה ,הלוא היא פפד"מ ,ידעה תהפוכה רבה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בענין נישואי תערובות ,על כל השאלות הנספחות מכך .בדור תהפוכה כזה ,קשה לדעת ולהצביע על נוהג אחיד באזור מסוים ,שמצאנו אצלה דוגמא חיה עדויות סותרות בקהלה אחת באותה תקופה ,ואפרש את דברי. במשך מאות שנים היתה פרנקפורט עיר מלאה בחכמים וסופרים .אליה נהרו ללמוד תלמידים מכל רחבי אשכנז ,ותושביה התגאו במורשתם העשירה ,המיוחדת והעתיקה .בה נולד החת"ס אשר התגאה בה והכתירה בתואר המפליא" :מקום נאמן עיר מולדתינו ק"ק פפ"ד ,הקהלה הקדושה הזאת ישמרה האל ,אחת היא לאומתה אין בכל העולם דוגמתה" .10אולם רוח הרפורמה לא פסחה גם על קהילה שורשית זו ,ובתקופה קצרה מאוד ,משנת תק"ץ עד שנת ת"ר ,עשתה בה שמות ורוח היהדות ירדה פלאים ,ולא נשאר כמעט זכר לשומרי תורה ומצות .בשנת תר"ג הזדזעה העיר :התארגנה קבוצת 'ידידי רפורמה' במטרה לפרוק מעליה תורה ומצוות ,ובין המצוות הדגישו את ברית-מילה רח"ל .תיכף פנה האב"ד הישיש רבי זלמן טריר אל הממשלה בקובלנה ,כמו גם בבקשה לקבוע שילד שלא נימול לא יוכל להירשם בפנקס הקהילה כיהודי .הרב נימק את בקשתו במקראות מן התורה המוכיחים שברית מילה היא ממצוות היסוד של הדת היהודית .הזונח מצוה זו מוציא עצמו מכלל נאמני היהדות מבלי להצטרף לדת אחרת .והרי הכלל שכל אזרח צריך להשתייך לאחת הדתות המקובלות בגרמניה .במקביל פנה ר' זלמן לרבני המדינה כדי לטכס עצה כיצד לגדור את הפירצה החמורה .כארבעים רבנים השיבו לפנייתו, וכולם כמובן חיזקו את ידיו .11את תשובת הרב הירש נעתיק להלן .אולם מלחמתו זו של הרב טריר עלתה לו בחייו .באותה שנה – תר"ג – מינו רב ריפורמי מובהק ל .ש .לשמש לו לעוזר מבלי ידיעתו, ובלית ברירה התפטר ר' זלמן אחרי עשרות שנים של כהונה ,וזמן לא רב אחר כך נפטר .הבודדים שנשארו נאמנים לה' ,נותרו ללא רועה.
גישת הרב הירש לפורשים מן הכלל שאינם מלים את בניהם רח"ל בשנת תרי"א ,באסיפה שנכחו בה 44חברים ,הוחלט לבקש מאת רבה הראשי למדינת מעהרין – רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – לכהן כרבה של הקהילה החדשה בפרנקפורט ,שפרשה מהקהילה הכללית. ר"ש נענה לבקשתם ובמסירות נפש הקים בה מוסדת קהילה מהמסד ועד הטפחות ,כמפורסם לכל .לגבי שאלתנו ,מילת בן הנכרית ,מן הצורך לציין לתקנה אחת מתקנות היסוד של קהלת "הפורשים" ,והיא: "חבר קהילה לא יכול להיות מי שלא נמול ומי שלא מל את בניו ,או מי שהיה נשוי לנכרית או נכנס לכל קשר נישואין שאסור על פי תורה ,או שלא נשא כדת משה וישראל .ואם חבר אחד עשה ממעשים אלו ,חברותו נפסקת על אתר".12
10במכתב לרבו רנ"א ,שו"ת חת"ס ,ח"ז סי' ט. 11ראהRabbinische Gutachten uber die Beschneidung, Frankfurt am Main, 1844 : 12ראהEmanuel Schwarzschild, Die Grundung der Israelitischen Religionsgesellschaft, 1896, p 46 :
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô לאור זאת בנקל להבין את השקפתו של הרב הירש כפי שהובאה ביריעה לפרשת וישב ,שם הבאנו שני פס"ד חמורים שלו ,שאין למולם בשום פנים ואופן ,ומנה לכך כמה סיבות .פס"ד אחד נכתב בפולמוסו של הרב אילאווי בשנת תרכ"ה ,והשני במקרה מעציב שקרה בעיר פרייבורג בשנת תרס"א .ואולי השקפתו זו נעוצה בתגובתו מיום י"ח באב תר"ג – בהיותו בן ,35לשאלת רש"ז טריר .בתגובה זו יצא הרש"ר בחריפות כנגד אלו הפורשים מהכלל בכך שהתארגנו לפרוק מעליהם עול המצוות ובפרט מצות מילה ,ודעתו שיש להוציאם מכלל ישראל.13 והנה בשנת תרמ"ח אנו מוצאים עדות מפי מוהל בפרנקפורט" ,מופלג וזקן" מהו' בנימין נידערהאפהיים" ,14שמל את כל הילדים אשר ילדו הנכריות שם ,בלי הפרש כלל וכלל".15
13אעתיק קטעים רלוונטיים ממכתבו החריף ,מהם אפשר לרדת לעומק דעתו על אלו הפורשים לגמרי במודע מתורה ומצוות" :הלב שותת דם למראה הפצע הפעור בגוף היהדות ...הכת הזו פרשו מקהל ה' בהודאתם ביסודות הכפירה אלו ובפעולותיהם למעשה כתוצאה מכפירה זו ,ומי שמודה במינות זו ועשה מעשה בפומבי מכח מינות זו אינו יכול להמנות בין כלל ישראל ...כמובן אין לנו לקוות שצעד זה מצידנו יביא את האנשים לשנות את דעתם ,לשוב בתשובה ולשמור תורה ומצוות .גם צריכים לזכור שכוונת ההרחקה שאנחנו מציעים אינה בגדר עונש או הוקעת קלונם ברבים של היוצאים האלו ,מטרתנו היא אך ורק הצלת היהדות וטהרתה" .בהמשך הוא מבאר שירידה דרסטית זו נולדה בין השאר מתוך האידיאולוגיה שהיתה רווחת תקופה קצת לפני זה" ,דעה כוזבת" שניתן להיות יהודי נאמן מבלי לקיים מצוות התורה ,וכך התגלגל שירדו עד התהום )שמש ומרפא ,ניו יורק תשנ"ב ,מדור אגרות ומכתבים ,אגרת א(. עוד על השקפתו של רבה של פרנקפורט לייחודה של מצוות מילה ,אפשר להסיק מחיבורו הראשון שכתב: 'חורב' ,שכתבו בגיל 27והוא ביאור וטעמי המצוות .על מצות מילה הוא העלה שהיא הסמל והגושפנקה לעם ישראל ,וכנראה שצועד בעקבות טעם הרמב"ם שטעם המילה הוא לשמור על היצר המיני ,וכאן מוסיף הרב הירש שהמילה היא תריס כנגד השפעת הסביבה הגויית הבהמית" :הוא היסוד לכך שבעם ישראל לעולם לא יגבר היצר הבהמי במידה כזאת של ניוון מוסרי עד אשר ייאלץ לפנות את מקומו בין האומות ,כפי שאכן קרה לאי-אלו עמים שהסתאבותם הביאה עליהן כליה .הוא היסוד לכך שבנים צדיקים עשויים לגדול במחיצתם של הורים עבריינים ,ושבכל דור ודור שיעלה ויפרח עשוי לעלות ולפרוח גן חדש לה' העשוי להתמלא רוח ה' ,שהדור הקודם התנכר לה" )חורב ,ירושלים תשס"ז ,פרק לו(. וביתר שאת כתב במסתו על סמליות המצוות .ביושבו כבר בפפד"מ הבחין שחסר לצעירים תוכן פנימי למצוות, ומשנת תרי"ט החל להרצות בחשיבות טעמי המצוות באופן מעמיק ביותר .למעשה הוא התעמק בכמה מצוות ולא הספיק לדון כי אם במצוות אחדות .הראשונה שבהן היא מצות מילה ,בה האריך יותר משאר המצוות שהספיק לדון בהן .הוא דרש והסביר על כל פרט מפרטי המצווה )המצוות כסמלים ,ירושלים תשמ"ד ,עמ' .(76-36 14נולד בשנת תק"ע .עליו כתב הרב ב"ש המבורגר" :תלמיד חכם ומוהל מופלא זה )ברחבי דרום גרמניה נימולו על ידו 7110תינוקות( ,שימש יו"ר הח"ק של פפד"מ .ניהל עסקים מסועפים והיה בעליה של ספריה פרטית גדולה שכללה כת"י נדירים ביותר ]שרדו ממנה שו"ת אור זרוע ,וסידורו של ר' שלמה ב"ר יהודה הבבלי[ .הוא עצמו חיבר 'דיני מילה' שנדפסו ב'ספר הברית' של ר' משה בריק ,פפד"מ תר"א .זכה לשבחים מרבני דורו )לדוגמא ראה הקדמת ספר 'ברית אברהם' לרצ"ב אוירבוך אב"ד הלברשטאט( .היה מחותנו של רבי שמואל בונדי ממיינץ ]בכך שר' בנימין השיא את בתו קלארא לר' יונה בונדי[ וידידו של רבי צ"ב אוירבוך" )מאמר 'מנהגי בית מדרשו של רבי נתן אדלר זצ"ל' )לימים התקיים ה'מנין של רנ"א' בבית ר' בנימין( ,מוריה שנה יז חו' א ,שבט תש"ן ,עמ' רלה(. בהיותו בן 25מתארו רצ"ה לעהרן" :התורני הירא וחרד לדבר ד' אהובי ידידי" )צילום המכתב בספר 'אישים בתשובות חת"ס' ,עמ' שנד( .חתנו ר' יונה בונדי הקדיש לו שיר בהגיעו לגיל חמישים )כת"י ייוו"א .(E 129 A החזיק בפנקס המוהל של הקהילה )ראה הקדמה לספר 'משנת רבי נתן' פפד"מ תרכ"ב( .נפטר בשנת תרמ"ה, וזכה שרבי שמשון ב"ר הירש ייטמן לידו. 15כוונתו :בין אם כוונת ההורים לגיירם בהמשך הזמן ,ובין אם לאו!
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô
מילת בן הנוכרית בפרנקפורט עובדה זו נמסרת מפי רבה של הקהילה הכללית שם – רבי מרדכי הורביץ 16בספרו 'מטה לוי' .17כדי להבין את רקע הדברים ומקצת מרחשי לבו של רבי מרדכי ,מן הצורך להקדים ולאפיין את סוג קהילתו ואת הרקע להתקבלותו לכהונתו ,כדי להבין את המצב העדין והשברירי בו היה מוטל. בשנת תרל"ג פנה רבו המובהק ,רבי עזריאל הילדסהיימר ,אל רבני גרמניה בבקשה לתמוך בהצעת "חוק היציאה מן הקהילה" ) (Austrittsgesetzשרבי שמשון ב"ר הירש טרח כה רבות כדי להבטיח את התקבלותו בפרלמנט הפרוסי .רבי מרדכי היה כמעט היחיד שסירב לחתום .נימוקו :נראה לו חשוב יותר להציע חוק שיחייב את הקהילות לספק את צרכי הדת של כל חברי הקהילה ,אף של אלה שהם מיעוט, כדי להבטיח את האפשרות של היראים לשמור תורה ומצוות .אולם מאורע קיצוני יותר ביחס לרבו היה בשנת תרל"ג ,כאשר קיבל את משרת הרבנות בקהילה הכללית בפפד"מ .לצעד זה התנגד רבו בחריפות, אמנם לעומת זאת הסכימו לכך רבו רבי חיים צבי מנהיימר ורבי יצחק דב במברגר וכן רבי משה מיינץ מחשובי הקהילה .ואעפ"כ היה צורך באומץ לב רב ובבטחון פנימי איתן שעמדתו נכונה ואף נחוצה בשעה זו להצלת היהדות .ואכן לימים הבחינו רבים שדרכו זו הצילה רבים שחזרו לימים לדרך המסורה.18 ומעשה שהיה כך היה ,כפי שמספר רבי מרדכי :כבר כמה פעמים שבאו לפניו שאלות כאלו ,ורק אחרי בדיקה מקיפה בכל מקרה לגופו של ענין ומציאת היתר הגון בא לקראת ההורים ונתן היתר למול את ילדם .בתחילת שנת תרמ"ח פנה אליו המוהל החשוב ה"מופלג בתורה ויראה ,ידידי נפשי הצדיק מהו' יעקב פוזנא" ,19ושאלתו בפיו :באו לפניו ההורים עם ילדם ודרשו למולו! המוהל ר' יעקב היסס ,והציע 16נולד בשנת תר"ד לאביו רבי יוסף חיים מנירעדהאז )אחיו של רבי שרגא פייביל אב"ד פאפא( .התייתם מאביו בעודו בן שבע ,ונשלח להתגדל אצל אחות אמו מרת דינה דויטש מאויהלי .למד בישיבת הג"ר ירמיה לעוו אב"ד אויהלי ,אח"כ עבר לישיבת הג"ר חיים צבי מנהיימר בוורבוי ומשם נסע לאייזנשטט ללמוד אצל הג"ר עזריאל הילדסהיימר .כשעבר רבו לברלין נטל עמו את תלמידו המובהק ,שאף סייע ביד רבו והחל ללמד בישיבתו .בעודו בחור נבחר לכהן כאב"ד לויענבורג ובשנת תרל"ב שידכו רבו הג"ר עזריאל לבת רבו בעל 'ערוך לנר' מרת גוטל. משנת תרל"ד כיהן כאב"ד גניזן ,ובשנת תרל"ח הוזמן לפרנקפורט לכהן כרבה של הקהילה החרדית הכללית וזאת על פי פסק ההלכה הברור של גדול פוסקי אשכנז בעת ההיא ,הג"ר יצחק דב הלוי במברגר מווירצבורג .במסגרת זו פעל רבות להפצת התורה ,העמיד שם את הדת על תילה ,ייסד בתי כנסת תלמודי תורה ומוסדות יהודיים ואף פתח את הישיבה הראשונה בפפד"מ מאז ימי בעל ההפלאה ובנו .נפטר בשם טוב בשנת תר"ע .תשובותיו וכתביו התורניים התפרסמו בשני כרכי שו"ת מטה לוי ,וכשרונו המדעי ניכר מתוך ספרו החשוב על 'רבני פרנקפורט'. 17שו"ת מטה לוי ,ח"ב ,פפד"מ תרמ"ג ,חיו"ד סי' נד. 18על השתלשלות רבנותו וכן על אישיותו המזהירה ,עיין :הרב יוסף אונא ,זכרון יוסף ,כפר הרוא"ה תשמ"ג ,עמ' ;229-144יצחק אונא ,למען האחדות והיחוד ,ירושלים תשל"ה ,לפי מפתח. 19היה מחשובי הקהילה ,ומיודד מאוד עם הרב הורביץ .הידידות התבטאה באזכוריו החמים ב'מטה לוי' .בין השאר מוזכרת ב'מטה לוי' "גזירת" איסור המציצה ,שגזרו במדינה למול ללא מציצה .בשנת תר"ס הוא פונה לרבי שלמה הכהן מווילנא ,היות וכבר לפני שניים-עשר שנה ]תרמ"ח[ "כתבה הממשלה לרבני סביבתנו שבדעתה לבטל המציצה מפני הסכנה ,ואז רבני סביבתנו הסכימו ש'שב ואל תעשה' עדיף ...והרב הצדיק מו"ה שמשון רפאל הירש ג"כ היה מן השותקים ששתיקתם כהודאה היתה לממשלה" ,לכן פנה אל הרב מווילנא כדי להתעניין אצלו איך פתרו את הבעיה בעירו ,ואת מענתו הוא יכול לשגר ל"ידידי היקר הגדול בתורה צדיק תמים כש"ת מהו' יעקב פוזנא מוהל מומחה דקהלתנו" )מטה לוי ,ח"ב יו"ד סי' ס( .רק זאת צ"ב ,שהרי מצאנו תעודה שכבר בתקופת ר' בנימין נידערהאפהיים לא ערכו מציצה ,ור' בנימין כבר נפטר בשנת תרמ"ה?! התעודה היא תשובת
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô לרב הורביץ להכריע בדבר .הרב הורביץ ביקשו כמה ימים כדי לברר את המקרה לעומקו .בינתיים, מספר הרב הורביץ ,שאל את המוהל הישיש ר' בנימין הנ"ל ,והוא אכן הודה לו שמל ילדים כאלו דבר יום ביומו .מעשה המוהל לא מצא חן בעיניו .לר' מרדכי עצמו הובאו רק שני מקרים ,באחד האב איים עליו שאם לא ימול את הילד ,יצא האב לתרבות רעה! ענהו הרב שאם רצונו בכך – הרשות בידו לממש את כוונתו! במקרה השני היה האב נתון תחת לחצים כבדים מבני משפחתו שימיר את דתו רח"ל ,ואם לא ימולו את בנם ,אכן לא תהיה לא ברירה ויצא מכלל ישראל .כאן הקל ר' מרדכי ובא לקראתו כדי לקרבו. כעת במקרה השלישי ,דיבר ר' מרדכי על לב האב והתנה עמו ,שאם יקח על עצמו לגייר את אשתו ולהפוך את ביתם לבית כשר על פי דרכי התורה ,יניח לו למול את ילדו .האב הסכים ורק ביקש היות ואשתו היולדת חולנית מאוד ,יקשה עליה לשמוע זאת ולקבל על עצמה מיד החלטה כזו המצריכה יישוב הדעת ]השמועה הגיעה לאוזני הרב ,שהאב ביקש גם ממוהלים אחרים – קלי דעת ,כדי להיות בטוח שאם הרב יחליט לאיסור ,יהיה מובטח במוהלים אחרים[. בפסק דינו מאריך הרב הורביץ לבסס את המושג של גיור קטנים מדין "זכייה" על ידי בית-דין ,שהרי המתגייר צריך כוונה להתגייר ,ובלא כוונה אין הגרות חלה ,לכן יש לדון היאך חלה גרות של קטן שאין בו דעת .רבי מרדכי מאריך ומבאר שגיור קטן חל מתוקף זכייה של בי"ד המגיירו ,וכדברי רב הונא )כתובות יא ע"א(" :גר קטן מטבילים אותו על דעת בי"ד .מאי קמ"ל ,דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו וכו' ,20מהו דתימא עכו"ם בהפקירא ניחא ליה וכו' הני מילי גדול דטעם טעם דאיסורא ,אבל קטן זכות הוא לו וכו' הכא במאי עסקינן ,בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו ,דניחא להו במאי דעביד אבוהון". עיקר הדיון במכתבו קשור בשאלה העולה מסיטואציה בלתי נעימה זו ,האם להיות יהודי שאינו שומר כל המצוות נחשב כ"זכות" לקטן או ל"חובה" ,כי אם זהו 'חובה' אין לו תוקף לגיור. לאור כל זה העלה רבה של פרנקפורט שני נימוקים להקל ולבוא לקראת האב :הראשון ,יש כוח לבי"ד למולו לשם גרות ,ולמרות שאין לאביו דין אב ,אבל בכל זאת הוא אביו הביולוגי ,ו"ניחא ליה לתינוק במאי דעביד אביו" ,הרי שבוודאי זכות היא לו" ,ואין כאן ספק יש כוח ביד אביו וביד בי"ד למולו לשם גרות" .21אולם מצד שני ,שמא יש לחשוש שלא ינהל את ביתו על פי תורה ,ואנו רק מכשילים את הילד. רבי אביעזרי זעליג אוירבוך אב"ד הלברשטאט שנשאל מעיר פיורדא היות והורים רבים מאיימים שאם המוהל ימצוץ הדם ,יפנו למוהל רפורמי .ר' זעליג השיב שעקב המצב החמור השורה בימים אלו שהחושך תכסה פני ארץ, יש להעלים עין ולוותר על המציצה ,וליתר שאת הוא מייעצו להתעניין אצל אב"ד פפד"מ האיך נהג 'המוהל המומחה והמופלג ר"ב נידערהאפהיים נ"ע'" ,האם מלו בלא מציצה באשר לא ניתן להם רשות" )הרב נתן רפאל אויערבך ,שמרי משמרת הקדש ,עמ' .(453 20מושג "זכייה" מושאל מדיני ממונות .על הדמיון שבין גרות לבין זכייה בממון ,ראה תוס' שם ד"ה מטבילין, ובסנהדרין דף סח ע"ב ד"ה קטן ,וכן אצל האחרונים :ברכת שמואל ,קידושין סי' טו ,בביאור דברי רבו הגר"ח; חידושי ר' שמעון ליבמות דף מא; ספר הערות לרי"ש אלישיב ,כתובות עמ' מ-מא. 21יש לציין מדברי מהר"ם שיק )חיו"ד סי' רמח( שדעתו נוטה שאין אב כזה יכול לגייר הילד ,הואיל ולפי הדין אינו בנו ,ולמעשה לא הכריע בדבר .ויש להשיג על דברי המטה לוי בזה שהוא מעלה שגם לקטן אומרים "זכות הוא לו" ,הרי הגמרא מחלקת בין קטן ]שאמו מביאו[ לבין עבד – שעבדי בהפקירא ניחא ליה ,ואינו רוצה לקבל כל המצוות )הרי הוא כבר מקיים מצות כאשה( ,א"כ מה עדיף עבד מילד הגדל ומתחנך בבית חילוני! )הערת ידידי הרב מרדכי אלתר ,מח"ס 'כגר וכאזרח' -בדפוס(.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô אבל מאידך חשש שאם לא יקבלו ילך ו"יתגייר" בצורה פסולה ,בפרט שהוא מתכוון בין כה למולו ,יהיה מי שיהיה .וכלשונו" :אם הבי"ד יאמרו שלא למולו או יאמרו לא איסור ולא היתר ,בלי ספק אף בלא רשות ב"ד ימצאו מוהלים הרבה ...ואז יגדל הילד הנימול בלא טבילה ובלא גרות כלל ,ונמצא אתה מכשילו ומכשיל את הרבים שיהיה בעיני העולם ובעיני עצמו ישראל גמור .ואם יתנהג במצוות יהיה בחזקת ישראל כשר ,ויהיה עד לקידושין וכדומה ,ויקדש בת ישראל" .22לכן נוטה ר' מרדכי להקל ,כי הרי איסור אין כאן ,ושמא יש כאן מצוה .את ספקו שלח ר' מרדכי בר"ח חשון תרמ"ח לגאון הדור "האי גאון קדוש ישראל עטרת הדור פאר הזמן ציס"ע רבן של כל בני הגולה" רבי יצחק אלחנן אב"ד קאוונא שיכריע בדבר. רבי יצחק אלחנן השיב במילים אחדות :למרות שמדיוק לשון השו"ע משמע שמותר למולם בימי החול, כל זה מיירי "במי שיש לו נאמנות על דת יהודית ,ולכך כיון שרוצה להכניסו בכנפי השכינה שיהיה יהודי ומחזיק ביהדות כראוי ,בזה אמרו דהויא זכות לו ,משא"כ בנד"ד שהאב יצא מהכלל והוא כמומר לכל התורה ,על כרחך בכה"ג לא מקרי זכות ,רק חובה" .23בהמשך מכתבו מעלה רי"א טיעון נוסף :יש כוח לבי"ד לגזור שלא למולו ,וכל זמן שהאב חי עם נכרית אין למולו ,ועובדה זו תמריצו להתגרש ממנה .והביא על כך ראיה "מיו"ד סי' שלד סע' ו וסע' י שיש רשות להחמיר שלא ימולו בניו .וכעין זה באה"ע סי' קנד סע' כא יכולים לגזור שלא למול בניו עד שיגרש וכו' .וכל שכן דכל שכן בנ"ד שמחזיק עדיין הנכרית לאשה גמורה ,שאף אם היה הדין שיכולים למולו ,עכ"ז אין למולו ,כדי לשא יזידון לעשות כמעשיהם עוד .והא התם ביו"ד ובאה"ע מן דין התורה למולו ,ועכ"ז מצוה לגדור דגר לדת יהודית שלא ימולו אותו ,כל שכן דכל שכן בנ"ד שכל זמן שאין מגיירים אותו ,הוא נכרי גמור ואין עליו מצות מילה כלל בודאי אין למולו כל זמן שמחזיק הנכרית לאשתו ולהיות עמה".24 עם קבלת המענה הקצר השיבו הרב הורביץ בלוחות-שניות :לגבי טענתו שלקטן לא הוי זכות ,בגלל מצב הדת במשפחתו ,עונה ר' מרדכי" :כבר כתבתי במכתבי הראשון שלענ"ד גמרא מפורשת שם שאם אביו מביאו ניחא ליה מאי דעביד אביו ,וזה האב אף שאינו אביו לירושה וכו' מכל מקום ניחא ליה לתינוק וכו' פשיטא דלא שייך אם הוא אביו או לא" .כן הוא מאריך בדין מילת בן מומר ,ולמרות שיש כוח לבי"ד לא למולם ,אין הוא רואה לפחות במקרה דנן לנכון לגזור כן .ר' מרדכי פונה לרי"א ומגלה לו את רחשי לבו שתחילה חשב למנוע את מילת הילד ,ולהורות לאב שיחכה למילה עד אחרי שיגייר את
22כעין סברא זו כתב רבי מנחם מנדל קירשבוים ,שלימים ]משנת תרפ"ז ועד המלחמה[ היה דיין בקהילה הכללית בפפד"מ ,בתשובה משנת תרפ"ט בנדון האם שרי לגייר גוי לשם אישות ,באופן שאם לא יקבלוהו ילך אצל המתקדמים ושם יגיירוהו ללא טבילה וכו' .הרב קירשבוים נוטה להקל" :טוב יותר לקבלם ושלא נבדוק שבשביל דבר הוא מתגייר ,חוץ מקבלת עול מצוות ,שמעכבת אפילו בדיעבד .ולבדוק אחריו אולי יפרוש ,כפי ראות עינינו ידענו שלא יפרוש ,או ילך להליברלים שמקבלים אפילו בדברים שמעכבים ,עם כל זה טוב יותר שלא לבדוק ,רק יקבלו עליהם עול המצות ,דעכ"פ בדיעבד הוי גר) "...שו"ת מנחם משיב ,ח"א ,לובלין תרצ"ה ,סי' מב(. 23חלק תשובה זו הועתק ב'תשובות רבינו יצחק אלחנן' ,אוסף תשובותיו מתוף ספרים וכת"ע ,נערך ע"י 'מכון ירושלים' ,תש"ע ,סי' סז. 24חציה השני של התשובה העתיקה הרב הורביץ בהמשך מכתבו ,ואינה כל כך בולטת ,ולכן נעלם מעיני העורכים לאוסף תשובותיו ,ראה הערה הקודמת.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô אשתו! "אמנם אף אם רשאים אנו לגזור עליהם שלא למול את בניהם ,כדי שלא ישאו נכריות ,לענ"ד צע"ג אם נכון הדבר לעשות כן .בודאי לו ידענו שע"י גזירה זו נגיע אל התכלית ...אני ההדיוט הייתי קופץ בראש להיות בין הגוזרים .אבל בעו"ה ברור הוא כשמש שאותם הנושאים נשים נכריות אינם חושבים כלל ]על[ זרעם מה יהיה עליהם ."...ולגבי המקרה דידן" ,ידעתי שאם אפסוק כך לא אוכל למנוע לקבל את אשתו לכשתתגייר ,ואין לי רשות לשלחה לרב אחר כיון שאני הוא הפוסק לו שלא ימולו את בנו עד שתתגייר אשתו .ועוד אם תבוא לפני להתגייר יהיה קשה מאוד לקבלה .דבשלמא אם יהיה בנה נמול עכשיו אז אם תבוא להתגייר תהא מחשבתה ניכרת מתוך מעשיה שכונתה לשם שמים... משא"כ אם אומר לבעל שתתגייר כדישימולו את בנה אז קשה לקבלה משום שאולי לא תעשה לשם שמים רק כדי לעשות רצון בעלה שימולו את בנה". בקבלו את המכתב השיבו ר' יצחק אלחנן בקצרה שמרוב חולשת הגוף אין לו כוח לעיין במכתבו .את מכתבו הקצר כתב ביום יח בכסלו תרמ"ח" :כאשר הנני עוסק ברפואות ,והנני חלש מאוד כעת בימי זקנתי ,וכן בעו"ה הנני בצער גדול כעת מן חשש סכנה רח"ל ...ואין אני יכול להעלות על הכתב ,וממש רעיוני מבולבלים כעת ה' ירחם וישלי לי ישועתו בקודש במהרה .וע"כ אין לי כח כלל כעת לעיין במכתבו היקר ולפלפל בזה ובדבריו הנעימים ,ולכן יסלח לי כת"ר על זה .וכשירווח לי ...אז אי"ה בל"נ אראה להשיבו עוד בזה".25
דעתו של ראש בית המדרש לרבנים בברלין כדעתו של רבי יצחק אלחנן הכריע גם רבי יחיאל יעקב ויינברג מברלין ,26והוא יצא בחריפות נגד רבנים שונים שהקלו בכך .בראשונה ביקר קשות את פס"ד של רבי מרדכי הורביץ שהקל לצורך השעה .ומעשה שהיה כך היה :הרב הורביץ הדפיס רק את חלקו הראשון של תשובותיו .עם פטירתו השאיר אחריו כתבים רבים הן בביתו והן מפוזרים אצל השואלים וכדומה .בנו בכורו רבי יעקב שכיהן כרב בקהילה ומעסקניה ,27החל לאסוף את הכתבים ולערכם לדפוס .למלאכת העריכה וההגהה עזרו לו הרבנים רבי יצחק אונא ממאנהיים ,רבי יחיאל יעקב ויינברג מברלין ור' מנחם מנדל קירשבוים דיין בקהילה .הרב ויינברג הוסיף לבקשת הבן הערות בשולי התשובות .ואכן זכה ר' יעקב להוציא דבר מתוקן בשנת תרצ"ג 22 ,שנה לאחר פטירת אביו .בהגיע הרב ויינברג להתכתבות בין המחבר לבין רי"א מקאוונא, קפץ עליו רוגזה של תורה ,ורשם על הגליון את דברי ביקורתו בצורה חריפה כל כך ,עד שהבן נאלץ
25שו"ת מטה לוי ,ח"ב סי' נה )ב(. 26בצעירותו למד במיר אצל רבי אליהו ברוך קאמאי ,ונעשה לו רבו המובהק .מישיבת מיר עבר לסלבודקה ,שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל .בשנת תרס"ח עבר לגרמניה ,ובשנת תרפ"ה אחרי פטירת ידידו רבי אברהם אליהו קפלן ,מונה לכהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין ,שם כיהן עד לסגירתו בליל הבדולח .שרד את המלחמה, ואחריה נדד למונטרה )שווייץ( משם השיב מאות מכתבי תורה ודעת ,עד לפטירתו בשנת תשכ"ו. 27נולד בשנת תרל"ג ,למד בבית המדרש לרבנים בברלין ,תיכף עם קבלת תעודתו החל להרביץ תורה ומדע בפפד"מ ,ועם נישואיו נעשה מעסקני הקהילה ,ובמשך כל ימיו היה מעמודי התווך של מוסדות הקהילה .בשלהי שנת תרצ"ח תפסוהו הרשעים ימ"ש ועינוהו קשות ומרות ,עד שיצאה נשמתו מרוב ייסורים ,הי"ד.
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú úåîù úùøô להשמיטם מפני כבוד אביו ,וחבל על דאבדין .28יש להניח שבביקורתו דרך בעקבות רבי עזריאל שהחמיר ללא פשרה ואסר למול בני נכריות ,ובפרט בתקופה קשה של טמיעה והתבוללות. פסקו של רבי עזריאל הילדסהיימר עמד לפני רי"י ויינברג במשך כל ימי חייו ,ודעתו היתה שאין לזוז ממנה כמלוא נימה .נמצאנו למדים שפסקו של בעל 'מעיל צדקה' בשם הזוהר )שעמדנו על כך שדברי הזוהר האלה אינם נמצאים בשום מקום( הוא הוא שעמד בתוקפו של פס"ד של הרב ויינברג גם אחרי המלחמה השנייה! על כך נרחיב ביריעה הבאה. לסיכום :הרב הורביץ היקל במקום דוחק למול בן הנכרית ,למרות שהבית לא התנהל על דרך התורה והמצוות ,ונימוקיו שניים :שזכות היא לקטן ,שמא יגדל כיהודי כשר; וגם אם נדחהו ,הוא עלול להיגרר אחרי הרפורמים והחששות העלולות להיגרר מכך חמורות פי כמה .ביריעות הבאות נביא בעז"ה את דעות הרבנים חכמי הדור בשני צדדים משמעותיים אלו. øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
(äåöîä úãåòñ :ìàîùî ;äìéî éìë :ïéîéî äèîì ;úñðëä úéáá äìéîä úéøá :äìòîì) æðëùàá äìéî úéøá ç"éä äàîäî õùðãðåá ïäåé ìù åøôñ êåúî èéøçú
28כך מספר הרב ויינברג בעצמו כמה פעמים .ראה שו"ת שרידי אש ,ח"ב סי' ס; סי' סא .וכן כתב בעוד מכתבים: לתלמידו ר' בנימין זאב וייס רב בציריך ,שהתפרסם ב'המעין' ,מה ,ב )טבת תשס"ה( עמ' ;2-3מכתביו לרבי שמואל בראם אב"ד לוצרן ,משנת תש"י ,בתוך 'כתבי הגאון רי"י ויינברג' ,סקרנטון תשנ"ח ,ח"א סי' יב ]וכן בסי' יג[; משנת תשי"א ,בשו"ת שלו ח"ב סי' עד.
é
