CMS/Goldhaber/shemot 2012


258KB Größe 13 Downloads 606 Ansichten
‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬

‫‪èøåô÷ðøô øéòá úéøëåðä ïá úìéî ñåîìåô‬‬ ‫ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה‪ ,‬את יעקב איש וביתו באו‪.‬‬

‫האם מלו בני ישראל במצרים?‬ ‫בפרפראותיו לתורה כתב רבי יעקב בן הרא"ש‪" :‬ישראל הבאים ר"ת וס"ת מילה‪ .‬את יעקב איש ס"ת‬ ‫שבת‪ .‬לומר לך‪ ,‬בשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו" )בעל הטורים(‪.1‬‬ ‫ואילו בהלכות מילה הרחיב הטור בשבח מצוה חביבה זו‪ ,‬והוא מבטא חשיבות מצווה זו ביתר שאת‪:‬‬ ‫"כל המפר בריתו של אברהם אבינו‪ ,‬אינו מל או שמושך ערלתו‪ ,‬אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים ‪-‬‬ ‫אין לו חלק לעוה"ב‪ .‬וצא ולמד ממשה רבינו ע"ה שלא נתלה לו עליה אפילו שעה אחת שאיחר אותה‪,‬‬ ‫אלא נענש מיד אע"פ שהיה בדרך‪ .‬על כן צריך ליזהר בה מאוד‪ .‬וגם כי היא אות ברית חתום בבשרינו‪,‬‬ ‫ואינה כשאר כל המצוות‪ ...‬ומעידה בנו שבחר בנו השם מכל העמים ואנחנו עמו וצאן מרעיתו אשר לדור‬ ‫ודור חייבים לעבדו ולספר תהילתו" )טור יו"ד סו"ס רס(‪.‬‬ ‫מן הצורך ליתן את הדעת על כך שבני יעקב היו בתקופה זו ברום המעלה במצרים‪ ,‬ופתאום ירדו לשפל‬ ‫המדרגה במישור הרוחני ובמישור הגשמי‪ .‬רבי עובדיה ספורנו מעלה טעם לדבר שאפשר לכרוך אותו‬ ‫לסוגיא זו שאנו דנים בה ביריעות האחרונות‪ :‬ירידת קרנם של בני יעקב לא קרתה בבת אחת‪ ,‬אלא‬ ‫בהדרגה‪ ,‬וכתוצאה מההתדרדרות הרוחנית מצד בני ישראל היה השיעבוד‪ ,‬וככל שהעמיקה הירידה כך‬ ‫גבר השיעבוד‪ .‬וכך הוא מדייק את סדר הפסוקים‪ :‬כל זמן שבני יעקב היו בין החיים‪ ,‬היו המה‬ ‫"מאורות" לישראל‪ ,‬ולכן לא יצאו לתרבות רעה‪ .‬וכלשונו‪" :‬שלא בא הדור לקלקול גמור כל ימיהם"‪.‬‬ ‫אמנם אחרי שמת אחרון השבטים‪" ,‬לא היו הצדיקים שבבניהם כל כך חשובים בעיני אלקים ואדם"‪,‬‬ ‫ואחרי מיתת כל הדור ההוא ‪ -‬שבעים נפש ‪ -‬ירדו צאצאיהם מטה מטה‪" ,‬נטו לדרכי שרצים שרצים‬ ‫לבאר שחת‪ ,‬ובכן 'ויקם מלך חדש על מצרים'‪ ."...‬כך הוא ממשיך לבאר את המשך הפסוקים‪ .‬בהגיעו‬ ‫‪ 1‬מקורו ב'רמזי רבנו יואל' שהוסיף עוד רמזים רבים בזכות ובשבח מילה ושבת‪" ,‬שבכל דור ודור עומדים זכות‬ ‫שתי מצוות אלו לישראל"‪ .‬ובפסוק י' הוסיף ביתר שאת שלא שישראל ביטלו מעצמם את המילה‪ ,‬אלא "כיון שמת‬ ‫יוסף‪ ,‬נהפך פרעה וגזר עליהם שלא ישבתו ושלא ימולו את בניהם‪ ,‬וכיון שלא קיבלו גזירתו עינה אותם בעבודה‬ ‫קשה‪ ...‬כדי שלא תהיה להם מנוחה וישמרו שבת‪ ."...‬וכעין זה ב'פענח רזא' שהיה כנראה בן דורו של בעל הטורים‪.‬‬ ‫לגבי השייכות של שבת לגאולה‪ ,‬מן הנכון לציין לדבריו הנפלאים של בעל 'אבני נזר' בביאורו למדרש אסת"ר‬ ‫)א( עה"פ 'בימים ההם כשבת המלך אחשוורוש'‪ ,‬שהמדרש מסביר שאותו מצב מוזר שהגויים יושבים במנוחה‬ ‫ובשלווה‪ ,‬ואילו ישראל נמצאים תחת עול הגלות‪ ,‬נרדפים ומתענים תחתם‪ ,‬כל זה הוא נגד הימים והשנים שכלל‬ ‫ישראל חיללו את השבת‪ .‬וביאר האבנ"ז‪" :‬דהנה השבת הוא יום מנוחה ועונג‪ ,‬ומחמת חילול השבת לקחו אומות‬ ‫העולם את המנוחה והעונג מישראל"‪ .‬הביאו בנו בספרו 'שם משמואל' בראש פרשתנו‪.‬‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫לפסוק 'וימררו את חייהם'‪ ,‬הוא מתאר את הירידה בכך "שהוסיפו לחטוא בדעות ובמעשים‪ ,‬כמו‬ ‫שהעיד הנביא )יחזקאל כ( 'וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי‪ ,‬איש שקוצי עיניהם ולא השליכו ואת גילולי‬ ‫מצרים לא עזבו'"‪ ,‬היינו שעבדו ע"ז והפרו ברית מילה‪.2‬‬ ‫עובדת ביטול 'ברית מילה' במצרים הובאה במדרשים רבים‪ ,‬ואציין רק למדרש שמו"ר )א‪ ,‬ח(‪" :‬ללמדך‬ ‫כשמת יוסף הפרו ברית מילה‪ ,‬אמרו‪ :‬נהיה כמצרים‪ ,3‬מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאת מצרים‪ ,‬וכיון‬ ‫שעשו כך הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבים אותם לשנאה"‪ .‬ובספרי לפרשת בהעלותך‬ ‫)פיסקא סז(‪" :‬ישראל לא היו מולים‪ ,‬ומי היה מל – שבטו של לוי"‪.‬‬ ‫לכאורה עובדה זו תמוהה ביותר‪ ,‬ורבים שואלים היאך נפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא‪ ,‬וכלשון בעל 'בית‬ ‫הלוי' מבריסק‪" :‬תמוה על דור אחד אחר השבטים שיבטלו מעליהם מצות מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות"‪.‬‬ ‫את השתלשלות האירועים ביאר רבי יוסף דב סולובייצ'יק אב"ד סלוצק ובריסק‪ ,‬באופן זה‪ :‬הואיל‬ ‫וכלל ישראל ידעו שעם מיתת יוסף יתחיל השיעבוד )רש"י פר' וארא ו‪ ,‬טז(‪ ,‬לכן "התחילו לטכס עצה‬ ‫להקל השיעבוד והשנאה מעליהם‪ ,‬ועלה בדעתם להתקרב למצריים ולמעט ההבדל שביניהם כדי למעט‬ ‫ריחוק הלבבות‪ ,‬דלפי שכל האנושי נראה שריחוק הגוף גורם לריחוק הלבבות‪ ,‬וכשיתמעט ההבדל שבגוף‬ ‫ביניהם יתמעט גם שנאת הלב מהם"‪ ,4‬וכמובן "שעיקר ההבדל שהיה בין ישראל למצרים היא המילה‬ ‫שהיא בגופו לאות עולם"‪ .5‬בעל 'בית הלוי' מדגיש שלמרות שלא היה להם ציווי למול את עצמם‪ ,‬ולא‬ ‫עברו על איסור "רק עברו על מנהג אבותיהם‪ ,‬כדי למצוא חן בעיני המצריים מפחדם על העתידות‪ ,‬ואז‬ ‫נתחדש עליהם השיעבוד‪ ,‬וכן הוא בכל זמן והמבין יבין"‪.6‬‬ ‫על פי דרוש ביאר רבה של דמשק – המוסמך – רבי יאשיהו פינטו‪ ,‬בהקדם דברי הקדמונים שהמילה‬ ‫מחלשת כוח התאווה‪ ,‬ולכן כל עוד מלו עצמם‪ ,‬ההולדה לא היתה באופן פלאי‪ ,‬אבל כאשר הפסיקו את‬ ‫המילה‪ ,‬פרו וירבו ויעצמו‪ ,‬כי בהתגברות כוחם יוכלו להתרבות‪ ,‬ועל כך הזדעק פרעה‪ ,‬בהתלוננו כעת‬ ‫‪ 2‬פירוש ספורנו‪ ,‬פסוקים א‪-‬יד‪ .‬ויש להעיר מלשון מדרש חמדת ימים עה"פ 'וימת יוסף'‪" :‬כל זמן שעדיין אחד‬ ‫מהשבטים קיים לא נשתעבדו‪ ,‬ולמה לפי שהיו מוכיחין ישראל‪ ,‬ומחזירים אותם למוטב‪ ,‬לא מצא המקטרג פתח‪,‬‬ ‫וכיון שמתו השבטים‪ ,‬ביטלו ישראל ברית מילה‪ ,‬חוץ מלוי‪ ,‬ומצא המקטרג פתח‪ ,‬מיד 'וישימו עליו שרי מסים'"‪.‬‬ ‫‪ 3‬לגבי העיתוי מתי החלו להפר הברית‪ ,‬מלשון המדרש מפורש שתיכף במיתת השבטים‪ ,‬ואילו הרמב"ם במורה‬ ‫נבוכים )ח"ג פרק מו( כשהוא מונה מצוות רבות שנצטוינו בהן כדי להתרחק ממעשי האומות בימים ההם‪ ,‬כותב‬ ‫שהוא הדין לגבי איסור אכילת ערל בקרבן פסח‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬אמנם היותו אסור לערלים כבר בארוהו החכמים‬ ‫ז"ל שאמרו הם בטלו מצות מילה כשארך עמדם במצרים‪ ,‬להדמות למצריים‪ ,‬וכאשר צוה במצות הפסח והותנה‬ ‫בו שלא ישחט אלא אחר מילת עצמו ובניו בני ביתו ואז 'יקרב לעשותו'‪ ,‬מלו כולם‪."...‬‬ ‫‪ 4‬בית הלוי‪ ,‬ר"פ לך לך‪ ,‬ובהמשך דן האם בני ישראל מלו ללא פריעה‪.‬‬ ‫‪ 5‬שם‪ ,‬ראש פרשתנו‪ .‬בהמשך הוא מחדש שרק משכו את ערלתם כדי שלא יהא ניכר‪ ,‬ובאמת לא ביטלו לגמרי את‬ ‫המצוה‪.‬‬ ‫‪ 6‬שם‪ ,‬פר' תולדות‪ ,‬ד"ה במד"ר פרשת וישלח‪ .‬בעל 'בית הלוי' מרמז כאן לתופעה מעציבה שהיתה בדורו וכבר‬ ‫בדור שלפניו‪ ,‬שיהודים הכריזו בפני כל עם ועולם‪ ,‬שמצוות המילה אינה חיוב יהודי כיאם רק מנהג‪ ,‬ואין מן‬ ‫הצורך להמשיך ולקיימו‪ .‬ואכן כך כותב בן דורו וארצו האדר"ת כנספח לדברי המדרש בפרשתנו‪" :‬והוא ממש‬ ‫בדורנו דור תהפוכות המחדשים מצפצפים ומהגים לדמות לבני המדינה וסרים מדרך התורה הקדושה על זה‪ .‬ועל‬ ‫כן נהפכה אהבתם לשנוא אותם‪ ,‬ובהרדיפות שבשנים אלו באשכנז‪) "...‬סדר פרשיות‪ ,‬שמות‪ ,‬עמ' ג(‪.‬‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫הרי ישראל הם ערלים כמונו‪ ,‬ולמרות כ"ז הם מתרבים יותר מאיתנו‪ .‬הוא דייק לשון הכתוב "רב ועצום‬ ‫ממנו"‪ ,‬היינו יותר ממנו‪ .‬או בדרך קצת אחרת‪ ,‬ממנו‪ ,‬מכיוצא בנו‪ ,‬שאנו ערלים והם דומים לנו‪ .‬לכן‬ ‫'הבה נתחכמה לו'‪" ,‬נעשה בחכמה שתהיה מוסכמת לו למושיען של ישראל‪ ,‬שכיון שהם הפרו בריתו‪...‬‬ ‫בודאי יסכים עמנו"‪.7‬‬ ‫את הקשר בין הפרת הברית לבין האפשרות לשעבד את עם ישראל‪ ,‬ביארו היטב על דרך הפנימיות‬ ‫שניים מענקי הרוח החסידית בפולין‪ ,‬רבי אריה ליב אלתר מגור )בדברים המיוסדים על הקדמת זקנו‬ ‫הרי"ם( ורבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב‪" :‬כי מדרגת יוסף היא 'חי' כידוע‪ ,‬ואם אדם עושה העבודה‬ ‫בחיות‪ ,‬באה מזה התחדשות ובכל עת מחליפים כח בעבודה‪ ,‬וכל זמן שיוסף חי היתה מדרגתו פועלת‬ ‫אצל כל אחד מישראל שתהיה העבודה בחיות ושלא תהיה בבחינת 'מצות אנשים מלומדה'‪ ,‬וכל חיות‬ ‫העבודה באה מכח שמירת הברית‪ .‬וז"ש המדרש 'וכיון שמת יוסף והפרו ברית מילה' ופגמו בזה ונוטל‬ ‫כח החיות וההתחדשות מישראל לקחוהו או"ה"‪.8‬‬ ‫מאידך מצאנו בכמה מקומות בדברי חז"ל שישראל לא הפרו ברית מילה‪ .9‬ומן ההכרח לומר שמדרשים‬ ‫חלוקים יש כאן‪.‬‬

‫מצות מילה בדורות האחרונים‬ ‫כאמור‪ ,‬רבי עובדיה ספורנו ראה במצוות מילה את הפן החשוב ביותר בקיום המצוות‪ ,‬ובביטולה את‬ ‫הירידה החמורה של ישראל במצרים‪ .‬את הגישה הזו ראינו גם בסוגיה שעסקנו בה לאחרונה בארוכה‪,‬‬ ‫דהיינו במילת בני הנכרית מאב יהודי‪ .‬כמו במצרים העתיקה‪ ,‬כך גם באשכנז המודרנית שלקתה‬ ‫בעקבות פירצת הרפורמה והתפשטות ההשכלה‪ ,‬ונגע ההתבוללות פשה בה כאש בשדה קוצים‪ ,‬עלתה‬ ‫שאלת מילת בני הנכרית בכל התוקף‪ ,‬גם המחמירים וגם המקלים סברו שמצוה זו היא החשובה ביותר‬ ‫מבין המצוות והביאו נימוק זה הן להיתר והן לאיסור‪ .‬להלן נעלה פולמוס שאירע בעיר הגדולה לאלהים‬ ‫פראנקפורט שעל נהר המיין‪ ,‬שבאותה תקופה ירדה פלאים‪.‬‬ ‫בגליון לפרשת וישב הבאתי בארוכה‪ ,‬כזכור‪ ,‬מחלוקת ערה בין רבי עזריאל הילדסהיימר מברלין ורעו‬ ‫רבי שמשון הירש מפפד"מ לבין רבי אלהו גוטמכר מגרידיץ ורבי צבי הירש קאלישר מטוהרן‪ .‬השאלה‬ ‫היתה האם יש לשקול להקל ולמול בן הנכרית מאב יהודי‪ ,‬וזאת למען הצלת זרע ישראל מטמיעה‬ ‫ומחטא‪ .‬בין השאר העלו המקילים טיעונים "פרקטיים"‪ ,‬שאם בי"ד לא יגיירם – עלולים לצאת מכך‬ ‫השלכות מרחיקות לכת‪ ,‬שכן אותו בן הנכרית עלול להיטמע בקהילה יהודית ליברלית ומשם להתגלגל‬ ‫לקהילה יהודית דתית ויחשבוהו כיהודי לכל דבר‪ .‬משיקולים אלו ועוד‪ ,‬הכריעו המקילים למולו‪ ,‬ואילו‬ ‫המחמירים לא איכפת להם מכל זה‪ ,‬וסברו שאדרבה יש להרחיקו בשתי ידיים‪ ,‬ולאסמכתא הביא את‬ ‫דברי הזוהר )שהובאו בספר מעיל צדקה( שאין למול נכרי‪ ,‬כיתד בל תמוט‪.‬‬ ‫‪ 7‬כסף נבחר‪ ,‬ונציה שפ"א‪ ,‬דרוש א' לפרשת שמות‪ ,‬דף נט טו"ב‪ .‬וראה חת"ס עה"ת‪ ,‬סוף ד"ה ויקם מלך חדש‪.‬‬ ‫‪ 8‬שם משמואל‪ ,‬פר' שמות‪ ,‬שנת תרע"א‪ .‬שפת אמת‪ ,‬פר' בא‪ ,‬תרמ"ז‪ ,‬תרנ"ח ועוד‪.‬‬ ‫‪ 9‬סדר אליהו רבה‪ ,‬פר' כג; פרקי דר"א‪ ,‬פר' כט‪ ,‬וראה תו"ש ס"ק פו בארוכה‪.‬‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬

‫הפולמוס בפרנקפורט‬ ‫אחת הערים החשובות בגרמניה‪ ,‬הלוא היא פפד"מ‪ ,‬ידעה תהפוכה רבה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא‬ ‫בענין נישואי תערובות‪ ,‬על כל השאלות הנספחות מכך‪ .‬בדור תהפוכה כזה‪ ,‬קשה לדעת ולהצביע על נוהג‬ ‫אחיד באזור מסוים‪ ,‬שמצאנו אצלה דוגמא חיה עדויות סותרות בקהלה אחת באותה תקופה‪ ,‬ואפרש‬ ‫את דברי‪.‬‬ ‫במשך מאות שנים היתה פרנקפורט עיר מלאה בחכמים וסופרים‪ .‬אליה נהרו ללמוד תלמידים מכל‬ ‫רחבי אשכנז‪ ,‬ותושביה התגאו במורשתם העשירה‪ ,‬המיוחדת והעתיקה‪ .‬בה נולד החת"ס אשר התגאה‬ ‫בה והכתירה בתואר המפליא‪" :‬מקום נאמן עיר מולדתינו ק"ק פפ"ד‪ ,‬הקהלה הקדושה הזאת ישמרה‬ ‫האל‪ ,‬אחת היא לאומתה אין בכל העולם דוגמתה"‪ .10‬אולם רוח הרפורמה לא פסחה גם על קהילה‬ ‫שורשית זו‪ ,‬ובתקופה קצרה מאוד‪ ,‬משנת תק"ץ עד שנת ת"ר‪ ,‬עשתה בה שמות ורוח היהדות ירדה‬ ‫פלאים‪ ,‬ולא נשאר כמעט זכר לשומרי תורה ומצות‪ .‬בשנת תר"ג הזדזעה העיר‪ :‬התארגנה קבוצת 'ידידי‬ ‫רפורמה' במטרה לפרוק מעליה תורה ומצוות‪ ,‬ובין המצוות הדגישו את ברית‪-‬מילה רח"ל‪ .‬תיכף פנה‬ ‫האב"ד הישיש רבי זלמן טריר אל הממשלה בקובלנה‪ ,‬כמו גם בבקשה לקבוע שילד שלא נימול לא יוכל‬ ‫להירשם בפנקס הקהילה כיהודי‪ .‬הרב נימק את בקשתו במקראות מן התורה המוכיחים שברית מילה‬ ‫היא ממצוות היסוד של הדת היהודית‪ .‬הזונח מצוה זו מוציא עצמו מכלל נאמני היהדות מבלי להצטרף‬ ‫לדת אחרת‪ .‬והרי הכלל שכל אזרח צריך להשתייך לאחת הדתות המקובלות בגרמניה‪ .‬במקביל פנה ר'‬ ‫זלמן לרבני המדינה כדי לטכס עצה כיצד לגדור את הפירצה החמורה‪ .‬כארבעים רבנים השיבו לפנייתו‪,‬‬ ‫וכולם כמובן חיזקו את ידיו‪ .11‬את תשובת הרב הירש נעתיק להלן‪ .‬אולם מלחמתו זו של הרב טריר‬ ‫עלתה לו בחייו‪ .‬באותה שנה – תר"ג – מינו רב ריפורמי מובהק ל‪ .‬ש‪ .‬לשמש לו לעוזר מבלי ידיעתו‪,‬‬ ‫ובלית ברירה התפטר ר' זלמן אחרי עשרות שנים של כהונה‪ ,‬וזמן לא רב אחר כך נפטר‪ .‬הבודדים‬ ‫שנשארו נאמנים לה'‪ ,‬נותרו ללא רועה‪.‬‬

‫גישת הרב הירש לפורשים מן הכלל שאינם מלים את בניהם רח"ל‬ ‫בשנת תרי"א‪ ,‬באסיפה שנכחו בה ‪ 44‬חברים‪ ,‬הוחלט לבקש מאת רבה הראשי למדינת מעהרין – רבי‬ ‫שמשון ב"ר רפאל הירש – לכהן כרבה של הקהילה החדשה בפרנקפורט‪ ,‬שפרשה מהקהילה הכללית‪.‬‬ ‫ר"ש נענה לבקשתם ובמסירות נפש הקים בה מוסדת קהילה מהמסד ועד הטפחות‪ ,‬כמפורסם לכל‪ .‬לגבי‬ ‫שאלתנו‪ ,‬מילת בן הנכרית‪ ,‬מן הצורך לציין לתקנה אחת מתקנות היסוד של קהלת "הפורשים"‪ ,‬והיא‪:‬‬ ‫"חבר קהילה לא יכול להיות מי שלא נמול ומי שלא מל את בניו‪ ,‬או מי שהיה נשוי לנכרית או נכנס‬ ‫לכל קשר נישואין שאסור על פי תורה‪ ,‬או שלא נשא כדת משה וישראל‪ .‬ואם חבר אחד עשה ממעשים‬ ‫אלו‪ ,‬חברותו נפסקת על אתר"‪.12‬‬

‫‪ 10‬במכתב לרבו רנ"א‪ ,‬שו"ת חת"ס‪ ,‬ח"ז סי' ט‪.‬‬ ‫‪ 11‬ראה‪Rabbinische Gutachten uber die Beschneidung, Frankfurt am Main, 1844 :‬‬ ‫‪ 12‬ראה‪Emanuel Schwarzschild, Die Grundung der Israelitischen Religionsgesellschaft, 1896, p 46 :‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫לאור זאת בנקל להבין את השקפתו של הרב הירש כפי שהובאה ביריעה לפרשת וישב‪ ,‬שם הבאנו שני‬ ‫פס"ד חמורים שלו‪ ,‬שאין למולם בשום פנים ואופן‪ ,‬ומנה לכך כמה סיבות‪ .‬פס"ד אחד נכתב בפולמוסו‬ ‫של הרב אילאווי בשנת תרכ"ה‪ ,‬והשני במקרה מעציב שקרה בעיר פרייבורג בשנת תרס"א‪ .‬ואולי‬ ‫השקפתו זו נעוצה בתגובתו מיום י"ח באב תר"ג – בהיותו בן ‪ ,35‬לשאלת רש"ז טריר‪ .‬בתגובה זו יצא‬ ‫הרש"ר בחריפות כנגד אלו הפורשים מהכלל בכך שהתארגנו לפרוק מעליהם עול המצוות ובפרט מצות‬ ‫מילה‪ ,‬ודעתו שיש להוציאם מכלל ישראל‪.13‬‬ ‫והנה בשנת תרמ"ח אנו מוצאים עדות מפי מוהל בפרנקפורט‪" ,‬מופלג וזקן" מהו' בנימין‬ ‫נידערהאפהיים‪" ,14‬שמל את כל הילדים אשר ילדו הנכריות שם‪ ,‬בלי הפרש כלל וכלל"‪.15‬‬

‫‪ 13‬אעתיק קטעים רלוונטיים ממכתבו החריף‪ ,‬מהם אפשר לרדת לעומק דעתו על אלו הפורשים לגמרי במודע‬ ‫מתורה ומצוות‪" :‬הלב שותת דם למראה הפצע הפעור בגוף היהדות‪ ...‬הכת הזו פרשו מקהל ה' בהודאתם‬ ‫ביסודות הכפירה אלו ובפעולותיהם למעשה כתוצאה מכפירה זו‪ ,‬ומי שמודה במינות זו ועשה מעשה בפומבי מכח‬ ‫מינות זו אינו יכול להמנות בין כלל ישראל‪ ...‬כמובן אין לנו לקוות שצעד זה מצידנו יביא את האנשים לשנות את‬ ‫דעתם‪ ,‬לשוב בתשובה ולשמור תורה ומצוות‪ .‬גם צריכים לזכור שכוונת ההרחקה שאנחנו מציעים אינה בגדר‬ ‫עונש או הוקעת קלונם ברבים של היוצאים האלו‪ ,‬מטרתנו היא אך ורק הצלת היהדות וטהרתה"‪ .‬בהמשך הוא‬ ‫מבאר שירידה דרסטית זו נולדה בין השאר מתוך האידיאולוגיה שהיתה רווחת תקופה קצת לפני זה‪" ,‬דעה‬ ‫כוזבת" שניתן להיות יהודי נאמן מבלי לקיים מצוות התורה‪ ,‬וכך התגלגל שירדו עד התהום )שמש ומרפא‪ ,‬ניו‬ ‫יורק תשנ"ב‪ ,‬מדור אגרות ומכתבים‪ ,‬אגרת א(‪.‬‬ ‫עוד על השקפתו של רבה של פרנקפורט לייחודה של מצוות מילה‪ ,‬אפשר להסיק מחיבורו הראשון שכתב‪:‬‬ ‫'חורב'‪ ,‬שכתבו בגיל ‪ 27‬והוא ביאור וטעמי המצוות‪ .‬על מצות מילה הוא העלה שהיא הסמל והגושפנקה לעם‬ ‫ישראל‪ ,‬וכנראה שצועד בעקבות טעם הרמב"ם שטעם המילה הוא לשמור על היצר המיני‪ ,‬וכאן מוסיף הרב הירש‬ ‫שהמילה היא תריס כנגד השפעת הסביבה הגויית הבהמית‪" :‬הוא היסוד לכך שבעם ישראל לעולם לא יגבר היצר‬ ‫הבהמי במידה כזאת של ניוון מוסרי עד אשר ייאלץ לפנות את מקומו בין האומות‪ ,‬כפי שאכן קרה לאי‪-‬אלו‬ ‫עמים שהסתאבותם הביאה עליהן כליה‪ .‬הוא היסוד לכך שבנים צדיקים עשויים לגדול במחיצתם של הורים‬ ‫עבריינים‪ ,‬ושבכל דור ודור שיעלה ויפרח עשוי לעלות ולפרוח גן חדש לה' העשוי להתמלא רוח ה'‪ ,‬שהדור הקודם‬ ‫התנכר לה" )חורב‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬פרק לו(‪.‬‬ ‫וביתר שאת כתב במסתו על סמליות המצוות‪ .‬ביושבו כבר בפפד"מ הבחין שחסר לצעירים תוכן פנימי למצוות‪,‬‬ ‫ומשנת תרי"ט החל להרצות בחשיבות טעמי המצוות באופן מעמיק ביותר‪ .‬למעשה הוא התעמק בכמה מצוות ולא‬ ‫הספיק לדון כי אם במצוות אחדות‪ .‬הראשונה שבהן היא מצות מילה‪ ,‬בה האריך יותר משאר המצוות שהספיק‬ ‫לדון בהן‪ .‬הוא דרש והסביר על כל פרט מפרטי המצווה )המצוות כסמלים‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.(76-36‬‬ ‫‪ 14‬נולד בשנת תק"ע‪ .‬עליו כתב הרב ב"ש המבורגר‪" :‬תלמיד חכם ומוהל מופלא זה )ברחבי דרום גרמניה נימולו‬ ‫על ידו ‪ 7110‬תינוקות(‪ ,‬שימש יו"ר הח"ק של פפד"מ‪ .‬ניהל עסקים מסועפים והיה בעליה של ספריה פרטית גדולה‬ ‫שכללה כת"י נדירים ביותר ]שרדו ממנה שו"ת אור זרוע‪ ,‬וסידורו של ר' שלמה ב"ר יהודה הבבלי[‪ .‬הוא עצמו‬ ‫חיבר 'דיני מילה' שנדפסו ב'ספר הברית' של ר' משה בריק‪ ,‬פפד"מ תר"א‪ .‬זכה לשבחים מרבני דורו )לדוגמא ראה‬ ‫הקדמת ספר 'ברית אברהם' לרצ"ב אוירבוך אב"ד הלברשטאט(‪ .‬היה מחותנו של רבי שמואל בונדי ממיינץ ]בכך‬ ‫שר' בנימין השיא את בתו קלארא לר' יונה בונדי[ וידידו של רבי צ"ב אוירבוך" )מאמר 'מנהגי בית מדרשו של רבי‬ ‫נתן אדלר זצ"ל' )לימים התקיים ה'מנין של רנ"א' בבית ר' בנימין(‪ ,‬מוריה שנה יז חו' א‪ ,‬שבט תש"ן‪ ,‬עמ' רלה(‪.‬‬ ‫בהיותו בן ‪ 25‬מתארו רצ"ה לעהרן‪" :‬התורני הירא וחרד לדבר ד' אהובי ידידי" )צילום המכתב בספר 'אישים‬ ‫בתשובות חת"ס'‪ ,‬עמ' שנד(‪ .‬חתנו ר' יונה בונדי הקדיש לו שיר בהגיעו לגיל חמישים )כת"י ייוו"א ‪.(E 129 A‬‬ ‫החזיק בפנקס המוהל של הקהילה )ראה הקדמה לספר 'משנת רבי נתן' פפד"מ תרכ"ב(‪ .‬נפטר בשנת תרמ"ה‪,‬‬ ‫וזכה שרבי שמשון ב"ר הירש ייטמן לידו‪.‬‬ ‫‪ 15‬כוונתו‪ :‬בין אם כוונת ההורים לגיירם בהמשך הזמן‪ ,‬ובין אם לאו!‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬

‫מילת בן הנוכרית בפרנקפורט‬ ‫עובדה זו נמסרת מפי רבה של הקהילה הכללית שם – רבי מרדכי הורביץ‪ 16‬בספרו 'מטה לוי'‪ .17‬כדי‬ ‫להבין את רקע הדברים ומקצת מרחשי לבו של רבי מרדכי‪ ,‬מן הצורך להקדים ולאפיין את סוג קהילתו‬ ‫ואת הרקע להתקבלותו לכהונתו‪ ,‬כדי להבין את המצב העדין והשברירי בו היה מוטל‪.‬‬ ‫בשנת תרל"ג פנה רבו המובהק‪ ,‬רבי עזריאל הילדסהיימר‪ ,‬אל רבני גרמניה בבקשה לתמוך בהצעת "חוק‬ ‫היציאה מן הקהילה" )‪ (Austrittsgesetz‬שרבי שמשון ב"ר הירש טרח כה רבות כדי להבטיח את‬ ‫התקבלותו בפרלמנט הפרוסי‪ .‬רבי מרדכי היה כמעט היחיד שסירב לחתום‪ .‬נימוקו‪ :‬נראה לו חשוב יותר‬ ‫להציע חוק שיחייב את הקהילות לספק את צרכי הדת של כל חברי הקהילה‪ ,‬אף של אלה שהם מיעוט‪,‬‬ ‫כדי להבטיח את האפשרות של היראים לשמור תורה ומצוות‪ .‬אולם מאורע קיצוני יותר ביחס לרבו היה‬ ‫בשנת תרל"ג‪ ,‬כאשר קיבל את משרת הרבנות בקהילה הכללית בפפד"מ‪ .‬לצעד זה התנגד רבו בחריפות‪,‬‬ ‫אמנם לעומת זאת הסכימו לכך רבו רבי חיים צבי מנהיימר ורבי יצחק דב במברגר וכן רבי משה מיינץ‬ ‫מחשובי הקהילה‪ .‬ואעפ"כ היה צורך באומץ לב רב ובבטחון פנימי איתן שעמדתו נכונה ואף נחוצה בשעה‬ ‫זו להצלת היהדות‪ .‬ואכן לימים הבחינו רבים שדרכו זו הצילה רבים שחזרו לימים לדרך המסורה‪.18‬‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ ,‬כפי שמספר רבי מרדכי‪ :‬כבר כמה פעמים שבאו לפניו שאלות כאלו‪ ,‬ורק אחרי‬ ‫בדיקה מקיפה בכל מקרה לגופו של ענין ומציאת היתר הגון בא לקראת ההורים ונתן היתר למול את‬ ‫ילדם‪ .‬בתחילת שנת תרמ"ח פנה אליו המוהל החשוב ה"מופלג בתורה ויראה‪ ,‬ידידי נפשי הצדיק מהו'‬ ‫יעקב פוזנא"‪ ,19‬ושאלתו בפיו‪ :‬באו לפניו ההורים עם ילדם ודרשו למולו! המוהל ר' יעקב היסס‪ ,‬והציע‬ ‫‪ 16‬נולד בשנת תר"ד לאביו רבי יוסף חיים מנירעדהאז )אחיו של רבי שרגא פייביל אב"ד פאפא(‪ .‬התייתם מאביו‬ ‫בעודו בן שבע‪ ,‬ונשלח להתגדל אצל אחות אמו מרת דינה דויטש מאויהלי‪ .‬למד בישיבת הג"ר ירמיה לעוו אב"ד‬ ‫אויהלי‪ ,‬אח"כ עבר לישיבת הג"ר חיים צבי מנהיימר בוורבוי ומשם נסע לאייזנשטט ללמוד אצל הג"ר עזריאל‬ ‫הילדסהיימר‪ .‬כשעבר רבו לברלין נטל עמו את תלמידו המובהק‪ ,‬שאף סייע ביד רבו והחל ללמד בישיבתו‪ .‬בעודו‬ ‫בחור נבחר לכהן כאב"ד לויענבורג ובשנת תרל"ב שידכו רבו הג"ר עזריאל לבת רבו בעל 'ערוך לנר' מרת גוטל‪.‬‬ ‫משנת תרל"ד כיהן כאב"ד גניזן‪ ,‬ובשנת תרל"ח הוזמן לפרנקפורט לכהן כרבה של הקהילה החרדית הכללית וזאת‬ ‫על פי פסק ההלכה הברור של גדול פוסקי אשכנז בעת ההיא‪ ,‬הג"ר יצחק דב הלוי במברגר מווירצבורג‪ .‬במסגרת זו‬ ‫פעל רבות להפצת התורה‪ ,‬העמיד שם את הדת על תילה‪ ,‬ייסד בתי כנסת תלמודי תורה ומוסדות יהודיים ואף פתח‬ ‫את הישיבה הראשונה בפפד"מ מאז ימי בעל ההפלאה ובנו‪ .‬נפטר בשם טוב בשנת תר"ע‪ .‬תשובותיו וכתביו‬ ‫התורניים התפרסמו בשני כרכי שו"ת מטה לוי‪ ,‬וכשרונו המדעי ניכר מתוך ספרו החשוב על 'רבני פרנקפורט'‪.‬‬ ‫‪ 17‬שו"ת מטה לוי‪ ,‬ח"ב‪ ,‬פפד"מ תרמ"ג‪ ,‬חיו"ד סי' נד‪.‬‬ ‫‪ 18‬על השתלשלות רבנותו וכן על אישיותו המזהירה‪ ,‬עיין‪ :‬הרב יוסף אונא‪ ,‬זכרון יוסף‪ ,‬כפר הרוא"ה תשמ"ג‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;229-144‬יצחק אונא‪ ,‬למען האחדות והיחוד‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪ ,‬לפי מפתח‪.‬‬ ‫‪ 19‬היה מחשובי הקהילה‪ ,‬ומיודד מאוד עם הרב הורביץ‪ .‬הידידות התבטאה באזכוריו החמים ב'מטה לוי'‪ .‬בין‬ ‫השאר מוזכרת ב'מטה לוי' "גזירת" איסור המציצה‪ ,‬שגזרו במדינה למול ללא מציצה‪ .‬בשנת תר"ס הוא פונה‬ ‫לרבי שלמה הכהן מווילנא‪ ,‬היות וכבר לפני שניים‪-‬עשר שנה ]תרמ"ח[ "כתבה הממשלה לרבני סביבתנו שבדעתה‬ ‫לבטל המציצה מפני הסכנה‪ ,‬ואז רבני סביבתנו הסכימו ש'שב ואל תעשה' עדיף‪ ...‬והרב הצדיק מו"ה שמשון‬ ‫רפאל הירש ג"כ היה מן השותקים ששתיקתם כהודאה היתה לממשלה"‪ ,‬לכן פנה אל הרב מווילנא כדי להתעניין‬ ‫אצלו איך פתרו את הבעיה בעירו‪ ,‬ואת מענתו הוא יכול לשגר ל"ידידי היקר הגדול בתורה צדיק תמים כש"ת‬ ‫מהו' יעקב פוזנא מוהל מומחה דקהלתנו" )מטה לוי‪ ,‬ח"ב יו"ד סי' ס(‪ .‬רק זאת צ"ב‪ ,‬שהרי מצאנו תעודה שכבר‬ ‫בתקופת ר' בנימין נידערהאפהיים לא ערכו מציצה‪ ,‬ור' בנימין כבר נפטר בשנת תרמ"ה?! התעודה היא תשובת‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫לרב הורביץ להכריע בדבר‪ .‬הרב הורביץ ביקשו כמה ימים כדי לברר את המקרה לעומקו‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫מספר הרב הורביץ‪ ,‬שאל את המוהל הישיש ר' בנימין הנ"ל‪ ,‬והוא אכן הודה לו שמל ילדים כאלו דבר יום‬ ‫ביומו‪ .‬מעשה המוהל לא מצא חן בעיניו‪ .‬לר' מרדכי עצמו הובאו רק שני מקרים‪ ,‬באחד האב איים עליו‬ ‫שאם לא ימול את הילד‪ ,‬יצא האב לתרבות רעה! ענהו הרב שאם רצונו בכך – הרשות בידו לממש את‬ ‫כוונתו! במקרה השני היה האב נתון תחת לחצים כבדים מבני משפחתו שימיר את דתו רח"ל‪ ,‬ואם לא‬ ‫ימולו את בנם‪ ,‬אכן לא תהיה לא ברירה ויצא מכלל ישראל‪ .‬כאן הקל ר' מרדכי ובא לקראתו כדי לקרבו‪.‬‬ ‫כעת במקרה השלישי‪ ,‬דיבר ר' מרדכי על לב האב והתנה עמו‪ ,‬שאם יקח על עצמו לגייר את אשתו‬ ‫ולהפוך את ביתם לבית כשר על פי דרכי התורה‪ ,‬יניח לו למול את ילדו‪ .‬האב הסכים ורק ביקש היות‬ ‫ואשתו היולדת חולנית מאוד‪ ,‬יקשה עליה לשמוע זאת ולקבל על עצמה מיד החלטה כזו המצריכה‬ ‫יישוב הדעת ]השמועה הגיעה לאוזני הרב‪ ,‬שהאב ביקש גם ממוהלים אחרים – קלי דעת‪ ,‬כדי להיות‬ ‫בטוח שאם הרב יחליט לאיסור‪ ,‬יהיה מובטח במוהלים אחרים[‪.‬‬ ‫בפסק דינו מאריך הרב הורביץ לבסס את המושג של גיור קטנים מדין "זכייה" על ידי בית‪-‬דין‪ ,‬שהרי‬ ‫המתגייר צריך כוונה להתגייר‪ ,‬ובלא כוונה אין הגרות חלה‪ ,‬לכן יש לדון היאך חלה גרות של קטן שאין‬ ‫בו דעת‪ .‬רבי מרדכי מאריך ומבאר שגיור קטן חל מתוקף זכייה של בי"ד המגיירו‪ ,‬וכדברי רב הונא‬ ‫)כתובות יא ע"א(‪" :‬גר קטן מטבילים אותו על דעת בי"ד‪ .‬מאי קמ"ל‪ ,‬דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא‬ ‫בפניו וכו'‪ ,20‬מהו דתימא עכו"ם בהפקירא ניחא ליה וכו' הני מילי גדול דטעם טעם דאיסורא‪ ,‬אבל קטן‬ ‫זכות הוא לו וכו' הכא במאי עסקינן‪ ,‬בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו‪ ,‬דניחא להו במאי דעביד אבוהון"‪.‬‬ ‫עיקר הדיון במכתבו קשור בשאלה העולה מסיטואציה בלתי נעימה זו‪ ,‬האם להיות יהודי שאינו שומר‬ ‫כל המצוות נחשב כ"זכות" לקטן או ל"חובה"‪ ,‬כי אם זהו 'חובה' אין לו תוקף לגיור‪.‬‬ ‫לאור כל זה העלה רבה של פרנקפורט שני נימוקים להקל ולבוא לקראת האב‪ :‬הראשון‪ ,‬יש כוח לבי"ד‬ ‫למולו לשם גרות‪ ,‬ולמרות שאין לאביו דין אב‪ ,‬אבל בכל זאת הוא אביו הביולוגי‪ ,‬ו"ניחא ליה לתינוק‬ ‫במאי דעביד אביו"‪ ,‬הרי שבוודאי זכות היא לו‪" ,‬ואין כאן ספק יש כוח ביד אביו וביד בי"ד למולו לשם‬ ‫גרות"‪ .21‬אולם מצד שני‪ ,‬שמא יש לחשוש שלא ינהל את ביתו על פי תורה‪ ,‬ואנו רק מכשילים את הילד‪.‬‬ ‫רבי אביעזרי זעליג אוירבוך אב"ד הלברשטאט שנשאל מעיר פיורדא היות והורים רבים מאיימים שאם המוהל‬ ‫ימצוץ הדם‪ ,‬יפנו למוהל רפורמי‪ .‬ר' זעליג השיב שעקב המצב החמור השורה בימים אלו שהחושך תכסה פני ארץ‪,‬‬ ‫יש להעלים עין ולוותר על המציצה‪ ,‬וליתר שאת הוא מייעצו להתעניין אצל אב"ד פפד"מ האיך נהג 'המוהל‬ ‫המומחה והמופלג ר"ב נידערהאפהיים נ"ע'‪" ,‬האם מלו בלא מציצה באשר לא ניתן להם רשות" )הרב נתן רפאל‬ ‫אויערבך‪ ,‬שמרי משמרת הקדש‪ ,‬עמ' ‪.(453‬‬ ‫‪ 20‬מושג "זכייה" מושאל מדיני ממונות‪ .‬על הדמיון שבין גרות לבין זכייה בממון‪ ,‬ראה תוס' שם ד"ה מטבילין‪,‬‬ ‫ובסנהדרין דף סח ע"ב ד"ה קטן‪ ,‬וכן אצל האחרונים‪ :‬ברכת שמואל‪ ,‬קידושין סי' טו‪ ,‬בביאור דברי רבו הגר"ח;‬ ‫חידושי ר' שמעון ליבמות דף מא; ספר הערות לרי"ש אלישיב‪ ,‬כתובות עמ' מ‪-‬מא‪.‬‬ ‫‪ 21‬יש לציין מדברי מהר"ם שיק )חיו"ד סי' רמח( שדעתו נוטה שאין אב כזה יכול לגייר הילד‪ ,‬הואיל ולפי הדין‬ ‫אינו בנו‪ ,‬ולמעשה לא הכריע בדבר‪ .‬ויש להשיג על דברי המטה לוי בזה שהוא מעלה שגם לקטן אומרים "זכות‬ ‫הוא לו"‪ ,‬הרי הגמרא מחלקת בין קטן ]שאמו מביאו[ לבין עבד – שעבדי בהפקירא ניחא ליה‪ ,‬ואינו רוצה לקבל‬ ‫כל המצוות )הרי הוא כבר מקיים מצות כאשה(‪ ,‬א"כ מה עדיף עבד מילד הגדל ומתחנך בבית חילוני! )הערת ידידי‬ ‫הרב מרדכי אלתר‪ ,‬מח"ס 'כגר וכאזרח' ‪ -‬בדפוס(‪.‬‬

‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫אבל מאידך חשש שאם לא יקבלו ילך ו"יתגייר" בצורה פסולה‪ ,‬בפרט שהוא מתכוון בין כה למולו‪ ,‬יהיה‬ ‫מי שיהיה‪ .‬וכלשונו‪" :‬אם הבי"ד יאמרו שלא למולו או יאמרו לא איסור ולא היתר‪ ,‬בלי ספק אף בלא‬ ‫רשות ב"ד ימצאו מוהלים הרבה‪ ...‬ואז יגדל הילד הנימול בלא טבילה ובלא גרות כלל‪ ,‬ונמצא אתה‬ ‫מכשילו ומכשיל את הרבים שיהיה בעיני העולם ובעיני עצמו ישראל גמור‪ .‬ואם יתנהג במצוות יהיה‬ ‫בחזקת ישראל כשר‪ ,‬ויהיה עד לקידושין וכדומה‪ ,‬ויקדש בת ישראל"‪ .22‬לכן נוטה ר' מרדכי להקל‪ ,‬כי‬ ‫הרי איסור אין כאן‪ ,‬ושמא יש כאן מצוה‪ .‬את ספקו שלח ר' מרדכי בר"ח חשון תרמ"ח לגאון הדור‬ ‫"האי גאון קדוש ישראל עטרת הדור פאר הזמן ציס"ע רבן של כל בני הגולה" רבי יצחק אלחנן אב"ד‬ ‫קאוונא שיכריע בדבר‪.‬‬ ‫רבי יצחק אלחנן השיב במילים אחדות‪ :‬למרות שמדיוק לשון השו"ע משמע שמותר למולם בימי החול‪,‬‬ ‫כל זה מיירי "במי שיש לו נאמנות על דת יהודית‪ ,‬ולכך כיון שרוצה להכניסו בכנפי השכינה שיהיה‬ ‫יהודי ומחזיק ביהדות כראוי‪ ,‬בזה אמרו דהויא זכות לו‪ ,‬משא"כ בנד"ד שהאב יצא מהכלל והוא כמומר‬ ‫לכל התורה‪ ,‬על כרחך בכה"ג לא מקרי זכות‪ ,‬רק חובה"‪ .23‬בהמשך מכתבו מעלה רי"א טיעון נוסף‪ :‬יש‬ ‫כוח לבי"ד לגזור שלא למולו‪ ,‬וכל זמן שהאב חי עם נכרית אין למולו‪ ,‬ועובדה זו תמריצו להתגרש‬ ‫ממנה‪ .‬והביא על כך ראיה "מיו"ד סי' שלד סע' ו וסע' י שיש רשות להחמיר שלא ימולו בניו‪ .‬וכעין זה‬ ‫באה"ע סי' קנד סע' כא יכולים לגזור שלא למול בניו עד שיגרש וכו'‪ .‬וכל שכן דכל שכן בנ"ד שמחזיק‬ ‫עדיין הנכרית לאשה גמורה‪ ,‬שאף אם היה הדין שיכולים למולו‪ ,‬עכ"ז אין למולו‪ ,‬כדי לשא יזידון‬ ‫לעשות כמעשיהם עוד‪ .‬והא התם ביו"ד ובאה"ע מן דין התורה למולו‪ ,‬ועכ"ז מצוה לגדור דגר לדת‬ ‫יהודית שלא ימולו אותו‪ ,‬כל שכן דכל שכן בנ"ד שכל זמן שאין מגיירים אותו‪ ,‬הוא נכרי גמור ואין עליו‬ ‫מצות מילה כלל בודאי אין למולו כל זמן שמחזיק הנכרית לאשתו ולהיות עמה"‪.24‬‬ ‫עם קבלת המענה הקצר השיבו הרב הורביץ בלוחות‪-‬שניות‪ :‬לגבי טענתו שלקטן לא הוי זכות‪ ,‬בגלל מצב‬ ‫הדת במשפחתו‪ ,‬עונה ר' מרדכי‪" :‬כבר כתבתי במכתבי הראשון שלענ"ד גמרא מפורשת שם שאם אביו‬ ‫מביאו ניחא ליה מאי דעביד אביו‪ ,‬וזה האב אף שאינו אביו לירושה וכו' מכל מקום ניחא ליה לתינוק‬ ‫וכו' פשיטא דלא שייך אם הוא אביו או לא"‪ .‬כן הוא מאריך בדין מילת בן מומר‪ ,‬ולמרות שיש כוח‬ ‫לבי"ד לא למולם‪ ,‬אין הוא רואה לפחות במקרה דנן לנכון לגזור כן‪ .‬ר' מרדכי פונה לרי"א ומגלה לו את‬ ‫רחשי לבו שתחילה חשב למנוע את מילת הילד‪ ,‬ולהורות לאב שיחכה למילה עד אחרי שיגייר את‬

‫‪ 22‬כעין סברא זו כתב רבי מנחם מנדל קירשבוים‪ ,‬שלימים ]משנת תרפ"ז ועד המלחמה[ היה דיין בקהילה‬ ‫הכללית בפפד"מ‪ ,‬בתשובה משנת תרפ"ט בנדון האם שרי לגייר גוי לשם אישות‪ ,‬באופן שאם לא יקבלוהו ילך‬ ‫אצל המתקדמים ושם יגיירוהו ללא טבילה וכו'‪ .‬הרב קירשבוים נוטה להקל‪" :‬טוב יותר לקבלם ושלא נבדוק‬ ‫שבשביל דבר הוא מתגייר‪ ,‬חוץ מקבלת עול מצוות‪ ,‬שמעכבת אפילו בדיעבד‪ .‬ולבדוק אחריו אולי יפרוש‪ ,‬כפי‬ ‫ראות עינינו ידענו שלא יפרוש‪ ,‬או ילך להליברלים שמקבלים אפילו בדברים שמעכבים‪ ,‬עם כל זה טוב יותר שלא‬ ‫לבדוק‪ ,‬רק יקבלו עליהם עול המצות‪ ,‬דעכ"פ בדיעבד הוי גר‪) "...‬שו"ת מנחם משיב‪ ,‬ח"א‪ ,‬לובלין תרצ"ה‪ ,‬סי' מב(‪.‬‬ ‫‪ 23‬חלק תשובה זו הועתק ב'תשובות רבינו יצחק אלחנן'‪ ,‬אוסף תשובותיו מתוף ספרים וכת"ע‪ ,‬נערך ע"י 'מכון‬ ‫ירושלים'‪ ,‬תש"ע‪ ,‬סי' סז‪.‬‬ ‫‪ 24‬חציה השני של התשובה העתיקה הרב הורביץ בהמשך מכתבו‪ ,‬ואינה כל כך בולטת‪ ,‬ולכן נעלם מעיני העורכים‬ ‫לאוסף תשובותיו‪ ,‬ראה הערה הקודמת‪.‬‬

‫‪ç‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫אשתו! "אמנם אף אם רשאים אנו לגזור עליהם שלא למול את בניהם‪ ,‬כדי שלא ישאו נכריות‪ ,‬לענ"ד‬ ‫צע"ג אם נכון הדבר לעשות כן‪ .‬בודאי לו ידענו שע"י גזירה זו נגיע אל התכלית‪ ...‬אני ההדיוט הייתי‬ ‫קופץ בראש להיות בין הגוזרים‪ .‬אבל בעו"ה ברור הוא כשמש שאותם הנושאים נשים נכריות אינם‬ ‫חושבים כלל ]על[ זרעם מה יהיה עליהם‪ ."...‬ולגבי המקרה דידן‪" ,‬ידעתי שאם אפסוק כך לא אוכל‬ ‫למנוע לקבל את אשתו לכשתתגייר‪ ,‬ואין לי רשות לשלחה לרב אחר כיון שאני הוא הפוסק לו שלא‬ ‫ימולו את בנו עד שתתגייר אשתו‪ .‬ועוד אם תבוא לפני להתגייר יהיה קשה מאוד לקבלה‪ .‬דבשלמא אם‬ ‫יהיה בנה נמול עכשיו אז אם תבוא להתגייר תהא מחשבתה ניכרת מתוך מעשיה שכונתה לשם שמים‪...‬‬ ‫משא"כ אם אומר לבעל שתתגייר כדישימולו את בנה אז קשה לקבלה משום שאולי לא תעשה לשם‬ ‫שמים רק כדי לעשות רצון בעלה שימולו את בנה"‪.‬‬ ‫בקבלו את המכתב השיבו ר' יצחק אלחנן בקצרה שמרוב חולשת הגוף אין לו כוח לעיין במכתבו‪ .‬את‬ ‫מכתבו הקצר כתב ביום יח בכסלו תרמ"ח‪" :‬כאשר הנני עוסק ברפואות‪ ,‬והנני חלש מאוד כעת בימי‬ ‫זקנתי‪ ,‬וכן בעו"ה הנני בצער גדול כעת מן חשש סכנה רח"ל‪ ...‬ואין אני יכול להעלות על הכתב‪ ,‬וממש‬ ‫רעיוני מבולבלים כעת ה' ירחם וישלי לי ישועתו בקודש במהרה‪ .‬וע"כ אין לי כח כלל כעת לעיין במכתבו‬ ‫היקר ולפלפל בזה ובדבריו הנעימים‪ ,‬ולכן יסלח לי כת"ר על זה‪ .‬וכשירווח לי‪ ...‬אז אי"ה בל"נ אראה‬ ‫להשיבו עוד בזה"‪.25‬‬

‫דעתו של ראש בית המדרש לרבנים בברלין‬ ‫כדעתו של רבי יצחק אלחנן הכריע גם רבי יחיאל יעקב ויינברג מברלין‪ ,26‬והוא יצא בחריפות נגד רבנים‬ ‫שונים שהקלו בכך‪ .‬בראשונה ביקר קשות את פס"ד של רבי מרדכי הורביץ שהקל לצורך השעה‪ .‬ומעשה‬ ‫שהיה כך היה‪ :‬הרב הורביץ הדפיס רק את חלקו הראשון של תשובותיו‪ .‬עם פטירתו השאיר אחריו‬ ‫כתבים רבים הן בביתו והן מפוזרים אצל השואלים וכדומה‪ .‬בנו בכורו רבי יעקב שכיהן כרב בקהילה‬ ‫ומעסקניה‪ ,27‬החל לאסוף את הכתבים ולערכם לדפוס‪ .‬למלאכת העריכה וההגהה עזרו לו הרבנים רבי‬ ‫יצחק אונא ממאנהיים‪ ,‬רבי יחיאל יעקב ויינברג מברלין ור' מנחם מנדל קירשבוים דיין בקהילה‪ .‬הרב‬ ‫ויינברג הוסיף לבקשת הבן הערות בשולי התשובות‪ .‬ואכן זכה ר' יעקב להוציא דבר מתוקן בשנת‬ ‫תרצ"ג‪ 22 ,‬שנה לאחר פטירת אביו‪ .‬בהגיע הרב ויינברג להתכתבות בין המחבר לבין רי"א מקאוונא‪,‬‬ ‫קפץ עליו רוגזה של תורה‪ ,‬ורשם על הגליון את דברי ביקורתו בצורה חריפה כל כך‪ ,‬עד שהבן נאלץ‬

‫‪ 25‬שו"ת מטה לוי‪ ,‬ח"ב סי' נה )ב(‪.‬‬ ‫‪ 26‬בצעירותו למד במיר אצל רבי אליהו ברוך קאמאי‪ ,‬ונעשה לו רבו המובהק‪ .‬מישיבת מיר עבר לסלבודקה‪ ,‬שם‬ ‫התקרב לרבי נתן צבי פינקל‪ .‬בשנת תרס"ח עבר לגרמניה‪ ,‬ובשנת תרפ"ה אחרי פטירת ידידו רבי אברהם אליהו‬ ‫קפלן‪ ,‬מונה לכהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬שם כיהן עד לסגירתו בליל הבדולח‪ .‬שרד את המלחמה‪,‬‬ ‫ואחריה נדד למונטרה )שווייץ( משם השיב מאות מכתבי תורה ודעת‪ ,‬עד לפטירתו בשנת תשכ"ו‪.‬‬ ‫‪ 27‬נולד בשנת תרל"ג‪ ,‬למד בבית המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬תיכף עם קבלת תעודתו החל להרביץ תורה ומדע‬ ‫בפפד"מ‪ ,‬ועם נישואיו נעשה מעסקני הקהילה‪ ,‬ובמשך כל ימיו היה מעמודי התווך של מוסדות הקהילה‪ .‬בשלהי‬ ‫שנת תרצ"ח תפסוהו הרשעים ימ"ש ועינוהו קשות ומרות‪ ,‬עד שיצאה נשמתו מרוב ייסורים‪ ,‬הי"ד‪.‬‬

‫‪è‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú úåîù úùøô‬‬ ‫להשמיטם מפני כבוד אביו‪ ,‬וחבל על דאבדין‪ .28‬יש להניח שבביקורתו דרך בעקבות רבי עזריאל שהחמיר‬ ‫ללא פשרה ואסר למול בני נכריות‪ ,‬ובפרט בתקופה קשה של טמיעה והתבוללות‪.‬‬ ‫פסקו של רבי עזריאל הילדסהיימר עמד לפני רי"י ויינברג במשך כל ימי חייו‪ ,‬ודעתו היתה שאין לזוז‬ ‫ממנה כמלוא נימה‪ .‬נמצאנו למדים שפסקו של בעל 'מעיל צדקה' בשם הזוהר )שעמדנו על כך שדברי‬ ‫הזוהר האלה אינם נמצאים בשום מקום( הוא הוא שעמד בתוקפו של פס"ד של הרב ויינברג גם אחרי‬ ‫המלחמה השנייה! על כך נרחיב ביריעה הבאה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬הרב הורביץ היקל במקום דוחק למול בן הנכרית‪ ,‬למרות שהבית לא התנהל על דרך התורה‬ ‫והמצוות‪ ,‬ונימוקיו שניים‪ :‬שזכות היא לקטן‪ ,‬שמא יגדל כיהודי כשר; וגם אם נדחהו‪ ,‬הוא עלול להיגרר‬ ‫אחרי הרפורמים והחששות העלולות להיגרר מכך חמורות פי כמה‪ .‬ביריעות הבאות נביא בעז"ה את‬ ‫דעות הרבנים חכמי הדור בשני צדדים משמעותיים אלו‪.‬‬ ‫‪øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá‬‬

‫‪(äåöîä úãåòñ :ìàîùî ;äìéî éìë :ïéîéî äèîì ;úñðëä úéáá äìéîä úéøá :äìòîì) æðëùàá äìéî úéøá‬‬ ‫‪ç"éä äàîäî õùðãðåá ïäåé ìù åøôñ êåúî èéøçú‬‬

‫‪ 28‬כך מספר הרב ויינברג בעצמו כמה פעמים‪ .‬ראה שו"ת שרידי אש‪ ,‬ח"ב סי' ס; סי' סא‪ .‬וכן כתב בעוד מכתבים‪:‬‬ ‫לתלמידו ר' בנימין זאב וייס רב בציריך‪ ,‬שהתפרסם ב'המעין'‪ ,‬מה‪ ,‬ב )טבת תשס"ה( עמ' ‪ ;2-3‬מכתביו לרבי‬ ‫שמואל בראם אב"ד לוצרן‪ ,‬משנת תש"י‪ ,‬בתוך 'כתבי הגאון רי"י ויינברג'‪ ,‬סקרנטון תשנ"ח‪ ,‬ח"א סי' יב ]וכן בסי'‬ ‫יג[; משנת תשי"א‪ ,‬בשו"ת שלו ח"ב סי' עד‪.‬‬

‫‪é‬‬