‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬

‫‪?åì àéä úåëæ – úååöîì êðçúé àìù ïè÷ éåâ øåéâ‬‬ ‫ביריעות האחרונות ראינו שדעת רוב הרבנים שלא תחול גרות במילת גוי קטן בכוונה לגיירו‪ ,‬כאשר‬ ‫ברור שיתחנך בבית שאינו שומר תורה ומצוות‪ ,‬הואיל ולא מתקיים כאן "זכין לאדם שלא בפניו"‪ ,‬שחוב‬ ‫הוא ולא זכות‪ ,‬ואין תוקף לגיור‪ .‬ביריעה זו נתוודע לדעה אחרת של גדולי ישראל‪ ,‬הסוברת שזו אכן‬ ‫'זכות'‪ .‬כמובן שסוגיה זו נוגעת ל"נסתרות"‪ ,‬שכן איננו יודעים האם כלפי שמיא עדיף יהודי חילוני‪ ,‬או‬ ‫שמא משמים מצווחים ואומרים במה תועיל נשמה חוטאת‪ ,‬בשגגה או בזדון‪ .‬שאלה זו אקטואלית‬ ‫בזמננו בפרט אצל הזוגות שלא זכו פרי בטן ומאמצים ילדים מן הנכר‪ ,‬הנקלטים במשפחה שאינה‬ ‫שומרת תורה ומצוות‪.‬‬ ‫בחודש סיון תרפ"ז נשאל רבי מנחם מאניש באב"ד אב"ד טרנפול‪ ,‬מחשובי הפוסקים בגליציה‪ ,1‬וחסיד‬ ‫נלהב של אדמור"י חצר בעלז‪ ,‬מאת חתן אחיו רבי אברהם מרדכי אשכנזי אב"ד וואריז‪ ,2‬אודות נדון‬ ‫כזה‪ .‬השואל כבר הקדים והביע דעתו שההיתר של גרות קטן בגין 'זכין לו' אינו מתקיים‪" ,‬כיון שברור‬ ‫הדבר יעבור ]על[ כל התורה על פי החינוך שיחנכו אותו אביו ואמו‪ ,‬אם‪-‬כן אין זה זכות אלא חובה"‪.‬‬ ‫הרב באב"ד הסכים לדבריו‪" :‬צדקו בזה דברי כבוד תורתו"‪ .‬בהמשך תשובתו העלה רבה של טרנפול‬ ‫סברות שונות בנדון‪ ,‬ביניהן‪ ,‬שלכאורה יש מקום להקל‪ ,‬שמא יתחנך במקום תורה ויקבל על עצמו עול‬ ‫המצוות ויתנהג כיהודי כשר‪ ,‬מאידך‪ ,‬אם לא ישמור מצוות‪ ,‬הרי זה דומה לכשיגדל ימחה על הגרות‪,‬‬ ‫והרי קיי"ל "הגדילו יכולים למחות"‪ .‬אם כן מה מפריע לנו למולו כעת בן שמונה ימים‪.‬‬ ‫הרב באב"ד התייחס ישירות למציאות זמנו ומקומו‪ ,‬שעל פי רוב הורים כאלו לא שלחו את ילדיהם‬ ‫לישיבות ומקום תורה‪ ,‬אלא "בוודאי יתן אותו תיכף לשטודיום‪ ,‬ובוודאי יחלל שבת וכהנה‪ .‬וכל שאין‬ ‫ברור לנו שזכות 'גמור' הוא לו‪ ,‬אין זכין לקטן"‪ .‬חשש נוסף העלה‪ ,‬שאם כשיגדל לא יקבל עליו עול‬ ‫מצוות‪ .‬הרי הגרות מתבטלת מאליה‪ ,‬והוא יישאר מהול ויחשבו שהוא יהודי‪ ,‬בפרט שהוא רשום בפנקס‬ ‫הקהילה כיהודי ומהול‪ ,‬ויגרום לחורבן ש"יהיו סבורים שהוא ישראל ויכשיל בת ישראל שישיא אותו‪,‬‬ ‫שתהיה נבעלת לנכרי שלא בידיעתה‪ ,‬וגם יעשו כמה ברכות לבטלה בסידור קידושין וז' ברכות‪ ,‬וגם יוכל‬ ‫לבוא לידי איסור דאורייתא‪ ,‬שיוולד לו בת ותנשא לכהן‪ ,‬ובאמת הוולד הוא פגום לכהונה‪ ,‬שהרי אף‬ ‫נכרי הבא על בת ישראל‪ ,‬הוולד כשר‪ ,‬מכל‪-‬מקום הוא פסול לכהונה"‪.‬‬ ‫למרות כל החששות האלה‪ ,‬סוף דבר אב"ד טרנפול היסס לקבל אחריות על הכרעה זו ולחתוך את גזר‬ ‫דינו ולדחותו‪" :‬אולי ח"ו דוחים נפש מלחסות תחת כנפי השכינה"‪ ,‬לכן הוא מייעצו שיתייעץ עם "מרן‬

‫‪ 1‬נולד בשנת תרכ"ה‪ .‬חתן רבי יואל משה לנדא אב"ד יאברוב‪ .‬משנת תרנ"ד ירש את מקום חותנו‪ ,‬ובשנת תרפ"ב נתמנה‬ ‫לכהן בעיר ואם בישראל טארנפול‪ ,‬בסיוע החסידים‪ .‬העמיד תלמידים רבים והתנהג בחסידות‪ ,‬והעמיד את הדת על‬ ‫תילה‪ .‬נפטר בשנת תרצ"ז‪.‬‬ ‫‪ 2‬רבי אברהם מרדכי היה חתן רבי שלום באב"ד אב"ד וואריש‪-‬וורונז' – אחיו של ר' דוד מנחם‪ .‬הן ר' שלום והן חתנו‬ ‫נהרגו במלחמה‪ ,‬הי"ד‪.‬‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫הקדוש ]רבי אהרן[ מבעלז‪ ,‬וכאשר יאמר לו‪ ,‬כן יעשה"‪.3‬‬

‫'כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב‪ ,‬וזכות גדול לפניו אף שעבר על מקצת עבירות'‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬טיעון זה שיש 'זכות' להיות יהודי בעל עבירה על פני גוי‪ ,‬נמצאת כבר בספרו של רבה‬ ‫של למברג ‪ -‬רבי יצחק שמעלקיש‪ ,‬פארה של גליציה‪ .‬היות והוא אחד מהראשונים שדנים בענין סבוך‬ ‫זו‪ ,‬ויש בדבריו כמה חידושים וכללים‪ ,‬שהם יסודות לכל אלו הבאים אחריו‪ ,‬ארחיב קצת בדבריו‪:‬‬ ‫בשנת תרל"ו נשאל הרב שמעלקיש לגבי גרות של גדולים שלא יקבלו עליהם "לקיים את כל המצוות"‪.‬‬ ‫הוא מכריע שגרות כזו אינה גרות כלל‪ ,‬ו'קבלת מצוות חוץ מדבר אחד' אין זה דוקא באמירה‪ ,‬בהכרזה‬ ‫ובהתנייה‪ ,‬אלא גם נסיבות והתנהגויות מהוות מעין אמירת "חוץ מדבר אחד"‪ .‬לשונו‪" :‬אם מתגייר רק‬ ‫לפנים‪ ,‬ולבו בל עמו להחזיק במצוות‪ ,‬ואנו יודעים שכוונתו שגם אח"כ יהיה בועל נדה ומחלל שבת‬ ‫ואוכל טריפות‪ ,‬לא הוי גר כלל"‪ .‬וכאן הוא מביא עובדה היסטורית מזעזעת‪" :‬ולפי זה‪ ,‬גרי דידן אשר‬ ‫בעוונותינו הרבים מגיירים במדינת אשכנז‪ ,‬ויודעים שגם אח"כ לא יתנהגו כמנהג ישראל הכשרים‪ ...‬לא‬ ‫הוי גר‪ ,‬אף שאומרת בפיה שתקבל הכל עליה אבל בלבה שלא לקיים"‪.4‬‬ ‫לאחר דבריו אלה הוא מסתפק במקרים שידוע לנו באומדנא שקבלת המצוות היתה חסרה‪ ,‬ולמעשה‬ ‫כבר גיירו אותו‪ ,‬האם ההלכה "שאין מקבלים אותו" מתייחסת רק לכתחילה‪ ,‬או שמא אף בדיעבד אינו‬ ‫גר‪ .‬הוא מביא ראיה מהלל הזקן )שבת לא ע"א( שגייר גר שקיבל עליו רק תורה שבכתב‪ ,‬כי סמך על‬ ‫חכמתו שכשילמדנו יקבל גם תורה שבע"פ‪ .‬משמע מכאן שבדיעבד גר הוא‪ .‬וכתב שם לדחות‪ ,‬כי רש"י‬ ‫עצמו כתב שלא דמי ל"חוץ מדבר אחד"‪ .‬להלן הביא ראיה לאידך גיסא‪ ,‬והיא עיקרית לדעתו‪" :‬ראיה‬ ‫ברורה"‪ ,‬ממסכת ע"ז )סד ע"ב( שגר תושב הוא מי שמקבל עליו כל מצוות התורה חוץ מאיסור נבלות‪.‬‬ ‫ואם נאמר שהמקבל עליו 'חוץ מדבר אחד'‪ ,‬בדיעבד חלה הגרות‪ ,‬מדוע נחשב רק לגר תושב ולא לגר‬ ‫גמור‪ ,5‬אלא על כרחך שהמקבל עליו 'חוץ מדבר אחד' אינו גר‪.‬‬ ‫בהמשך הוא דן האם בגרות כזו עוברים על לפני עיוור‪" :‬ויש להזהר מאד שלא לגייר ]גדולים[ אותם‬ ‫שמוחזקים שאח"כ יעברו‪ ,‬דנהי שיש לומר שלא הוי מכשול לגבי מי שמגיירו‪ ,‬שהרי ממה נפשך‪ ,‬אם‬ ‫מקבל עליו לקיים את כל המצוות חזקה שלא יעבור‪ ,‬ואם בדעתו גם עתה שלא לקיים אך לעבור על‬ ‫מקצתן‪ ,‬לא הוי גר כלל‪ ,‬ולא ייענש ]המתגייר[ אם יעבור‪ .‬ועוד‪ ,‬מכל מקום עדיף ליה ליכנס לכלל ישראל‬ ‫אף שייענש‪ ,‬שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב‪ ,‬וזכות גדול לפניו אף שעבר על מקצת עבירות‪ ,‬וישראל‬

‫‪ 3‬שו"ת חבצלת השרון‪ ,‬בילגורייא תרצ"א‪ ,‬ח"א‪ ,‬יו"ד סי' עה‪ .‬יש להעיר שר"א מבעלז היה בשנה הראשונה של רבנותו‪.‬‬ ‫‪ 4‬שו"ת בית יצחק‪ ,‬יו"ד ח"א‪ ,‬סי' ק‪ ,‬ס"ק ט‪.‬‬ ‫‪ 5‬ראיה זו העלה גם בן דורו רבי ישראל מאיר הכהן מראדין‪ ,‬ביאור הלכה סו"ס שד‪ .‬מ"ב הלכות שבת נדפס לראשונה‬ ‫בשנת תרנ"א‪ ,‬ואילו הבית יצחק נדפס בשנת תרנ"ה‪ .‬ראיה זו נדחתה באחיעזר‪ ,‬ח"ג סי' כו‪ ,‬בנימוק ששם הרי לא טבל‪.‬‬ ‫אמנם אף שדחה את ראייתו‪ ,‬קיבל את דעתו מסברא‪ ,‬כיון שקבלת המצוות מעכבת‪ ,‬וודאי שצריך קבלת 'כל' המצות‪,‬‬ ‫אלא שהסתפק לגבי דקדוק מדברי סופרים‪.‬‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫אין ערבים בעדו"‪.6‬‬ ‫בשנת תרנ"ז חזר אב"ד למברג ושנה את משנתו ביתר שאת‪ ,‬כאשר השיב תשובתו הרמה לרבי שלום‬ ‫קוטנא‪ ,‬בנוגע לתוקפם של נשואין אזרחיים‪ ,‬ובין הדברים הוא דן גם לגבי מילת בני נוכריות‪ ,‬ואלו‬ ‫דבריו‪" :‬אם אביו רשע מחלל שבת ואוכל טריפות ואמו נכרית‪ ,‬ובדואי הבן ג"כ יגדיל ויתחזק בדרך זו‪,‬‬ ‫לכאורה אין זכות להולד‪ ,‬שאם ישאר נכרי לא יענש‪ ,‬ואם יהיה ישראל – יענש‪ .‬מכל מקום כבר כתבתי‬ ‫בספרי ליו"ד ]הנזכר[ דהוה זכות להגר אף שיענש‪ ,‬שמכל מקום יש לו חלק לעוה"ב‪ .‬משא"כ אם ישאר‬ ‫נכרי‪ ,‬הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו‪ ,‬על כן הוה זכות להולד‪ .‬מכל מקום לא הוה זכות ברור‬ ‫כל כך‪ ,‬ולכן יכול למחות כשיתגדל‪.7"...‬‬

‫דעת גאוני ליטא‬ ‫מגליציה נעבור לליטא‪ .‬פארה של ליטא ‪ -‬רבי חיים עוזר גראדז'ינסקי מוילנא סמך על דעת 'בית יצחק'‪.‬‬ ‫בשנת תרצ"ד נשאל ר' חיים עוזר כמה שאלות בענין גרות‪ ,‬שאלות חמורות שנעשו רח"ל אקטואליות‬ ‫בימיו‪ .‬אחת השאלות היא לגבי גרות קטנים‪ ,‬והוא נטה להקל "כיון שעל פי דין הם יכולים להתחרט‬ ‫בגדלותם"‪ .‬כאן הוא מביא את חידושו של הבית יצחק‪" :‬יש לומר ]שאפשר לגיירו[ דוקא באופן שיתנהג‬ ‫כישראל‪ ,‬שהוי זכות גמור – בכהאי גונא אינו יכול למחות‪ ,‬אבל באופן שיתנהג באיסור‪ ,‬אף שמכל מקום‬ ‫הוי זכות‪ ,‬כמו שכתב בשו"ת בית יצחק‪ ,‬אבל אפשר שלא הוי זכות גמור‪ ,‬ובכה"ג יכול למחות בגדלותו‪.‬‬ ‫אבל באמת זה שמחלל השבת ושאר עבירות‪ ,‬אין זה כמחאה על הגרות‪ ,‬רק שעובר עבירה כישראל‪,‬‬ ‫ובודאי שהוי גר"‪ .‬הוא מסיים‪ ,‬כי הואיל ובעיני עמי הארץ יש סרך של חילול השם בהימנעות מגיור‪ ,‬אין‬ ‫למחות באלו המגיירים אותם‪" ,‬ובפרט הילדים שבאמת על פי דין אפשר לגיירם"‪.8‬‬ ‫בשנת תרס"ב הריץ רבי גרשון רובינסון אב"ד ליבפרול‪ 9‬מכתב שאלה אל רבי אברהם אהרן יודלביץ‪,‬‬ ‫אב"ד מאנטשסטר‪ .10‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬ר' גרשון הורה למול בן הנכרית‪ ,‬וכנראה שהרב יודלביץ‬ ‫העמידו על חומרת המעשה‪ ,‬ולכן שלח לו ר' גרשון מכתב ערוך בו הוא מנמק את פסקו‪ ,‬שהסתמך על‬ ‫כמה יסודות‪ :‬א‪ .‬על דיוק לשון השו"ע שאסור למול גוי בשבת‪ ,‬משמע שבחול מותר‪ .‬ב‪ .‬ואפילו לשיטת‬ ‫האחרונים שאסרו למול לגוי‪ ,‬הני מילי דוקא כשכוונתו לשם רפואה וכדומה‪ ,‬אבל אם כוונתו לקיים‬ ‫מצות מילה‪ ,‬שרי לכו"ע‪ .‬ג‪ .‬הרי קיי"ל שגר קטן בי"ד מגיירו‪ ,‬מטעם שזכות הוא לו‪ .‬ד‪" .‬כל שכן וקל‬

‫‪ 6‬שם‪ ,‬ס"ק י‪ .‬מן הצורך לפרש דבריו‪ .‬הוא עוסק בחכם המגייר וסובר שחלה הגירות ]והרי הרב שמעלקיש עצמו‬ ‫בתחילת דבריו מסתפק בכך[‪ ,‬שהרי למסקנתו – הגרות לא חלה‪.‬‬ ‫‪ 7‬שו"ת בית יצחק‪ ,‬אה"ע ח"א‪ ,‬סי' כט ס"ק ח‪.‬‬ ‫‪ 8‬אחיעזר‪ ,‬ווילנא תרצ"ט‪ ,‬ח"ג‪ ,‬סו"ס כח‪.‬‬ ‫‪ 9‬לע"ע לא מצאתי עליו פרטים‪.‬‬ ‫‪ 10‬נולד בשנת תר"י בנוברדוק‪ .‬אמו היתה אחותו של רבי מאיר מארים אב"ד קוברין בעל ה'ניר' לירושלמי‪ .‬למד אצל‬ ‫דודו‪ ,‬ואח"כ המשיך לישיבת וולוזי'ן‪ .‬כבר מגיל ‪ 24‬החל לכהן בעיירות בליטא‪ .‬בשנת תרנ"ח היגר לאנגליה והתיישב‬ ‫במנטשסטר‪ ,‬ושימש כרבה של קהילת 'בית הכנסת החדש'‪ .‬בשנת תרס"ד היגר לאמריקה ובתחילה כיהן בבוסטון‪,‬‬ ‫והמשיך לניו יורק שם כיהן כרבה של קהילת 'עדת ישורון'‪ ,‬בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ץ‪ .‬היה פעיל מאוד בחיזוק‬ ‫רמת הרבנות והיהדות החרדית‪ ,‬חיבר ספרים רבים בהלכה ודרוש‪.‬‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫וחומר" כשהאב מבקש למולו‪ ,‬כי הוא כמבקש לגיירו והוא כהתחלת הגרות‪ ,‬ובהמשך הזמן יטבילו‪.‬‬ ‫בלוחות שניות האריך הרב יודלביץ להפריך דבריו‪ :‬א‪ .‬אם אין בכוונתו לגיירו‪ ,‬למה החתימו באות ברית‬ ‫קודש‪ .‬ב‪ .‬ואם בכוונתו לגיירו‪ ,‬מחשבה זו מועילה רק כשהאב מגייר א"ע‪ ,‬שאם לא כן אין שום יחס‬ ‫מהאב לבן‪ .‬גם על שאר הנקודות השיג עליו הרב יודלביץ‪ ,‬אולם על הנקודה של "זכות הוא לו" לא‬ ‫העיר‪. 11‬‬ ‫גם גאון דורנו רבי משה פיינשטיין נטה לומר שיש "זכות" לקטן להתגייר למרות שמתחנך בבית חילוני‪.‬‬ ‫בשנת תשל"ד נשאל רבי משה פיינשטיין מאת רבי משה פרידמאן אב"ד אינדיאנפוליס‪ ,‬על אודות בית‬ ‫הספר שהקימו היראים בעירו‪ ,‬שתוכנית החינוך היא על טהרת הקודש במטרה לחזק את היהדות‪ ,‬דא‬ ‫עקא נודע להם שישנם שם תלמידים רבים בני נכריות שאמותיהם עברו 'תהליך גיור' רפורמי שכמובן‬ ‫אין לו תוקף כלל וכלל‪ ,‬אולם הילדים מתנהגים ככל ילדי ביה"ס‪ .‬ונשאלת השאלה האם המלמדים‬ ‫צריכים לעזוב את הלימוד‪ ,‬שהרי אסור ללמד תורה לגוי‪ ,12‬ומאידך אם יעזבו את משרתם‪ ,‬מתעוררת‬ ‫שאלה של הפסד מרובה‪ ,‬וכן ישנה חשש שייקחו במקומם מורים "מינים וכופרים‪ ,‬וילמדו לילדי ישראל‬ ‫עניני כפירה ח"ו"‪.‬‬ ‫ר' משה עולה ומסתפק בצדדי השאלה‪ ,‬ומגיע למסקנה שעדיף לגייר את הילדים‪ ,‬ושישתדלו לשכנעם‬ ‫לכך‪ .‬הוא מצדד שאכן זכות היא להם‪ ,‬ואלו דבריו‪" :‬הלא הם א"צ קבלת מצוות‪ ,‬ויגיירם ע"ד בי"ד‬ ‫והוא זכות להם‪ ,‬כי מכיון שלומדים בבית ספר דתי אצל מורים יר"ש‪ ,‬הרי מצוי שיתגדלו להיות שומרי‬ ‫תורה‪ ,‬שלכן אף שהוא ספק ]שיתגדלו לשומרי תורה[ הוא זכות ודאי‪ ,‬וגם אף אם לא יתגדלו להיות‬ ‫שומרי תורה‪ ,‬מסתבר שהוא זכות‪ ,‬דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל ומצוותם שעושים הוא‬ ‫מצוה‪ ,‬והעבירות להם היא כשגגה‪ ,‬הוא ג"כ זכות ]יותר[ מלהיות נכרים"‪.13‬‬ ‫במקום אחר האריך רבי משה בשיטתו זו‪ ,‬ולאחר שהוא מסתפק בנידון הוא נוטה לומר שיש לו זכות‪,‬‬ ‫והוא בחידושיו לפרק כלל גדול דף סח‪" :‬מהרמב"ם שנקט נתגייר קטן שהוא על דעת בי"ד‪ ,‬ראיה‬ ‫לכאורה שנחשב זכות לגיירו‪ ...‬אף שעל ידי הגירות יעבור כל איסורי תורה‪ ,‬גם ע"ז ושבת ומאכלות‬ ‫אסורות וביאות אסורות ובלא הגרות הא לא יעבור על איסורים‪ ,‬והוא משום שעכ"פ מאחר שהוא גר‬ ‫נעשה בקדושת ישראל‪ ,‬ויהיה לו שכר בעוה"ב על מעשיו הטובים שיעשה אף שלא בכוונה למצוה‪ ,‬וגם‬ ‫כיון שידע שהוא גר הרי יתכוין גם למצוה‪ ,‬והאיסורים שיעבור הרי יהיה רק בדין שוגג‪ ...‬ונוגע זה‬ ‫במדינתנו שהרבה מאלו שאין ראויים להוליד בנים לוקחים ]מאמצים[ תינוק לגדלו‪ ...‬ומטבילים אותו‬ ‫על דעת ב"ד לגייר תינוק כזה‪ ,‬אם אינם שומרי תורה‪ ,‬הרי לא יחנכוהו למצות‪ ,‬אם נחשב זה עכ"פ‬ ‫לזכיה והוי גירות‪ ,‬או לא נחשב זה כזכות ולא הוי גר‪ .‬שמהרמב"ם משמע שהוא גר‪ .‬וצ"ע לדינא למעשה‪,‬‬

‫‪ 11‬שו"ת בית אב‪ ,‬ניו יורק תרע"ט‪ ,‬ח"ה‪ ,‬יו"ד ח"ב‪ ,‬סי' רפא‪.‬‬ ‫‪ 12‬על שאלת איסור לימוד תורה לבני נכריות‪ ,‬ארחיב אי"ה במאמרים הבאים‪.‬‬ ‫‪ 13‬שו"ת אגרות משה‪ ,‬בני ברק תשמ"ה‪ ,‬אה"ע ח"ד‪ ,‬סי' כו סע' ג‪.‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫אף שמסתבר יותר שהוא זכות"‪.14‬‬

‫השגת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב על דעת הגאון רבי משה פיינשטיין‬ ‫בשנת תשמ"ט נשאל "הגאון האדיר והמפורסם עמוד התורה והיראה שר התורה" רבי יוסף שלום‬ ‫אלישיב שליט"א מאת "ידידו הגאון המפורסם" רבי יוסף יהושע אפפעל אב"ד לידס )אנגליה(‪ ,15‬על‬ ‫התופעה שרבים מבני קהילתו שלא זכו לפרי בטן מאמצים ילדים בכסף מלא‪ ,‬ומבקשים מחברי בית‪-‬‬ ‫הדין לגיירם‪ .‬רבים מהם אינם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬אלא מסורתיים ו"מבקרים בשבת וחג בבית‬ ‫הכנסת"‪ ,‬ושאלתו בפיו אם מותר לו לגיירם‪ .‬הוא מראה פנים לשתי השיטות בנידון‪ :‬מחד שיטת מורו‬ ‫ורבו בשו"ת שרידי אש שאינו זכות‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא חוב גמור‪" ,‬והגרות בטלה ומבוטלת"‪ .‬ומאידך‬ ‫בשו"ת אגרות משה כתב שהוי זכות‪ ,‬שהרי רשעי ישראל יש להם קדושת ישראל ומצותן שעושים הוא‬ ‫מצוה‪ ,‬והעבירות להם כשגגה‪ ,‬הוא ג"כ זכות יותר מלהיותם נכרים‪.‬‬ ‫בהמשך מעתיק את דברי 'מלמד להועיל' שכתב בתוך דבריו‪" :‬מה תועלת יש לנו בגרים כאלה‪ ,‬אשר בלי‬ ‫ספק יהיו מחללי שבת"‪ .‬הרב אפפעל ממשיך לספר שהמחבר ]רד"צ הופמן[ היה תלמידו של מהר"ם‬ ‫שיק‪ ,‬ו"מו"ר הגאון ז"ל אמר לי כמה פעמים שהיה בעל סמכא גדול"‪ .16‬למעשה מבקש רבי יוסף יהושע‬ ‫מאת הרב אלישיב שיכריע בדבר‪.17‬‬ ‫במענהו הקשה הגרי"ש על הגרמ"פ‪ ,‬שהרי מ"מ חייב הוא חטאת על כל עבירה וחשיב שיש עוון בידו‬ ‫והוא שוגג‪ .‬ומה שכתב הרמב"ם על בני הקראים שהם אנוסים‪ ,‬אין הכוונה שאין בידם עוון אלא שאינם‬ ‫כאבותיהם‪ .‬והביא כן משו"ת המבי"ט )ח"א סימן יז(‪ .‬עוד כתב שם‪ ,‬שהנה הראשונים הקשו איך אפשר‬ ‫לגייר קטן מדין זכין‪ ,‬הרי אין לו שליחות‪ ,‬ותירץ התו"י והשיטמ"ק שכיון שעדיין לא טעים טעמא‬ ‫דאיסורא זכות גמור הוא‪ ,‬ובמקום זכות גמור יש שליחות לקטן‪ .‬וכאן אף אם נימא שהוא זכות אינו‬ ‫זכות גמור‪ .‬הוא מביא עוד טעמים להחמיר‪ ,‬ולכן מסקנתו שאין לגיירם‪.18‬‬ ‫במקום אחר חידש ריש"א שדין זכין תלוי בהבנת הזוכה‪ ,‬ולא בזה שכלפי שמיא גלוי וידוע שהוא בעצם‬ ‫זכות‪ .‬וכתב עוד שזה ברור שיסוד הגרות הוא חלות חיוב שמירת תורה ומצוות‪ ,‬ומעתה אם הוא עומד‬ ‫להתחנך בחינוך חילוני ללא שמירת תו"מ כלל‪ ,‬בודאי לא יהיה לו ענין במהות הגרות‪ ,‬אם כי יתכן‬ ‫שיתרצה בתור טקס דתי אשר לא מחייבו כלל‪ ,‬לא שייך לפי"ז לדון 'זכין' לאדם אם אין ולא יהיה לו‬

‫‪ 14‬דברות משה‪ ,‬ניו יורק תשל"ו‪ ,‬מסכת שבת ח"ב‪ ,‬סי' סד הערה יא‪ ,‬עמ' תקכא מעמודי הספר‪.‬‬ ‫‪ 15‬נולד בצאנז בשנת תרע"א‪ ,‬למד בכמה בתי מדרשות בגליציה‪ ,‬ונסמך מחכמיה‪ .‬בשנת תרצ"א היגר לברלין‪ ,‬ולמד שם‬ ‫בבית המדרש לרבנים תחת פיקוחו של רבי יחיאל יעקב ויינברג‪ ,‬שממנו נסמך‪ .‬בתרצ"ט הצליח לברוח לאנגליה‪ ,‬ונתקבל‬ ‫כדיין ואח"כ כראב"ד בלידז‪ .‬החליף תשובות רבות עם גאוני הדור‪ .‬מח"ס יד יוסף‪ ,‬ובו ארבע מדורים‪ ,‬לייקווד תשנ"ו‪.‬‬ ‫‪ 16‬הערכת הרב ויינברג להרב הופמן‪ ,‬נמצאת במקומות נוספים‪ .‬בתשובה אחת הוא כותב בהערכה מופלגת‪" :‬והרב‬ ‫הופמן היה אחד מגדולי ההוראה כידוע‪ ,‬וכל מחברי זמנינו מביאים את דבריו לסמוך עליו" )שרידי אש‪ ,‬ח"א סי' כו(‪.‬‬ ‫‪ 17‬קול התורה‪ ,‬י"ל על ידי אגודת ישראל באירופה‪ ,‬חוברת כו )תשרי תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪.10-9‬‬ ‫‪ 18‬קובץ תשובות חלק א‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬סימן קג‪ .‬פלא הוא שחילופי מכתבים חשובים אלו לא צורפו בחיבורו של הרב‬ ‫אפפעל 'שו"ת ויוסף יהושע'‪.‬‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫שום ענין כלל בזה‪ .‬עכתו"ד‪.19‬‬ ‫אמנם בפסק‪-‬דין שיצא מידי חברי ביה"ד‪ :‬ר"י עדס רי"ש אלישיב ור"ב ז'ולטי‪ ,‬הביאו דברי רבי יצחק‬ ‫אלחנן וכן דברי רבי איצל'ה מפוניבז' שאין זו זכות‪ ,‬אמנם כתבו שם‪" :‬אולם הגאונים הנ"ל דנו רק אם‬ ‫מותר לגייר לכתחילה משום שאין זו זכות לו אלא חובה‪ ,‬אבל אם בדיעבד כבר גיירו אותו אין לנו‬ ‫הכרעת דעתם‪ ,‬ואנו אין בידינו להכריע‪ ,‬שהגירות לא חלה גם בדיעבד‪ ,‬שאפשר שזה גופא זכות לו‬ ‫שנתחייב בתורה ומצוות ונדבק בזרעו של אברהם אבינו‪ ,‬ועל כל פנים לא יצא מידי ספק גר"‪.20‬‬

‫*‬ ‫בענין שפתחנו בדברי רבי יצחק שמעלקיש המחדש שאין למגייר איסור לפני עיוור בגיור פגום‪ ,‬יש לציין‬ ‫לדבריו של רבי שלמה זלמן אויערבאך‪ ,‬הדן בשאלה זו‪" :‬באותו סוג גרים אשר קבלתם עול מצוות‬ ‫קרובה להיחשב כדברים שבלבו ובלב כל אדם‪ ,‬שלבם בל עמם‪ ,‬והננו כמעט בטוחים שאינם חושבים כלל‬ ‫לקיים ולשמור מצוות ה'‪ ,‬בכגון דא נלע"ד שכל המסייעים לגרות כזו‪ ,‬אף אם הם טועים לחשוב שהם‬ ‫גרים גמורים‪ ,‬אפילו הכי גם לשיטתם המגיירים אותם עוברים בלאו של לפני עור שהרי כל דבר שנעשה‬ ‫נגד רצון ה' קרוי מכשול‪ .‬נמצא מה שגר זה מחלל שבת ואכל נבלה ]בעת היותו גוי[ ועכשיו ממשיך ללכת‬ ‫בדרך זו גם להבא‪ ,‬הרי כל מעשיו נהפכים לפוקה ומכשול וכיון שכל זה נעשה רק מפני הגירות‪ ,‬נמצא‬ ‫‪22‬‬ ‫שכל המגיירים והמסייעים הו"ל כגדול המחטיאו"‪ .21‬מפורש ששיטתו היא שהגרות אינה חלה!‬

‫הוספה לגליון לפרשת בשלח‬ ‫בגליון בשלח סקרנו את דעתו של רבי יחיאל יעקב ויינברג‪ ,‬שיצא בתקיפות נגד אלו שרצו לגייר קטנים‬ ‫המתחנכים בחינוך חילוני‪ .‬כתבתי שמכתביו נערכו בעקבות כתבה בעיתון בשווייצריה‪ .‬בשעת הכתיבה‬ ‫לא איתרתי את העיתון‪ ,‬וכעת מצאתיו ומתברר שהוא רק קצהו של הפולמוס שהתרחש אז בשוייץ‪.‬‬ ‫‪ 19‬קובץ תשובות חלק ב‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬סימן נה‪.‬‬ ‫‪ 20‬שם‪ ,‬סימן נז‪.‬‬ ‫‪ 21‬שו"ת מנחת שלמה‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' לה סע' ג‪ .‬ואילו לדברי בית יצחק לא ציין‪.‬‬ ‫מקור מכתב זה הוא במכתבו אל הרב צבי כהן‪ .‬מבדיקת המכתב המקורי הבחנתי בשינויי לשון בין המובא שם לבין‬ ‫הנדפס במנחת שלמה‪ .‬פניתי למכובדי הג"מ רבי אהרן אוירבאך שליט"א – עורך ספר 'הליכות שלמה'‪ ,‬והוא סיפר לי על‬ ‫כך אפיזודה מעניינת‪:‬‬ ‫לאחר הדפסת המכתב בספרו של הרב כהן‪ ,‬באו אליו בשאלה שמרהיטות לשונו משמע שיש מקום לגיירם‪ ,‬רק שיש‬ ‫בעיה צדדית של 'לפני עיוור'‪ .‬הזדעק רש"ז ולקח את עטו‪ ,‬ותיקן את דבריו וחידד את הלשון‪ ,‬שלא יהיה מקום לטעות‬ ‫בו‪ ,‬וכפי שמנוסח במנחת שלמה!‬ ‫‪ 22‬הרב ישראל רוזן בספרו המקיף 'ואוהב גר'‪ ,‬אלון שבות תשע"א )ריכוז משנתו ההלכתית והציבורית במכלול נושאי‬ ‫הגיור(‪ ,‬הקדיש פרק בסוגיה זו‪' :‬גיור קטנים המאומצים במשפחה חילונית'‪ ,‬עמ' ‪ .164-156‬הוא דן בכל ספק והיבטיו‪,‬‬ ‫ואחרי שהוא מעתיק את לשון רשז"א אלו‪ ,‬הוא מסיים שסובר כדעות המקילות‪" :‬לפי דרכנו‪ ,‬למדנו מדבריו שגירות‬ ‫חלה‪ ,‬דאי לאו הכי אין כאן מכשול‪ ,‬שהרי נשאר בגיותו‪ ,‬וכדברי בעל בית יצחק"‪ .‬ובמחילה‪ ,‬טעה בהבנת הנקרא‪ ,‬ברור‬ ‫כשמש צהריים שרש"ז מחה על כך באופן חריף ביותר‪ ,‬רק כתב כן לשיטתם של המקילים‪ ,‬שהסוברים שאפשר לגיירם‪,‬‬ ‫הינם עוברים על 'לפני עיוור'‪.‬‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫מצאתי שתי כתבות בעיתון היהודי הכללי של המדינה ‪ .Israelitisches Wochenblatt‬הראשונה כוללת‬ ‫ביקורת על מאמר שכתב אחד בעלון הקהילה‪ ,‬בענין ייחודה של מצות המילה‪ ,‬שהיא מאחדת רק את‬ ‫היהודים לאביהם שבשמים‪ ,‬והכותב החותם בר"ת ‪ ,P.G.‬מעלה ביקורת ארוכה ומנומקת נגד הכתבה‬ ‫הנזכרת‪.‬‬ ‫וכך כותב פ‪.‬ג‪ .‬בחלק הצרפתי בעיתון מיום ‪ 27/2/1948‬עמ' ‪) 17‬בתרגום חופשי שלי(‪:‬‬ ‫"בעלון הקהילתי כותב מ‪.‬ל‪' :.‬המילה' פירושה קודם כל בריתו של אברהם אבינו‪ ,‬ועליה כבר אמרו‬ ‫חז"ל שי"ג בריתות נכרתו לכל המל את עצמו‪ .‬וכל מי שמרצונו אינו מקיימה‪ ,‬הרי הוא פורש מהציבור‪.‬‬ ‫"היות ומצוה זו שקולה יותר משאר מצוות‪ ,‬הוא מפני שכל מי שמתעלם ממנה‪ ,‬כאילו הוא עוזב את‬ ‫היהדות‪ ,‬וסירובה הוי כאילו הוא רוצה לברוח מדת אבותיו‪ .‬המילה הותקפה ע"י שונאי היהדות‪ ,‬והיא‬ ‫סבלה גם מיהודים רפורמים שטענו שיש לבטלה‪ .‬טענה זו הועלתה באסיפת פפד"מ בשנת ‪ .1845‬תיכף‬ ‫יצא ליאפולד צונץ – שלא היה מנושאי הדגל האורתודוקסי – במאמר‪-‬מחאתי נגד הצעה זו‪ .‬יש להניח‬ ‫שהוא הבין לאן יתגלגל מצב היהדות באם יישמו הצעה זו‪ .‬בסיום מאמרו הוא מציע שיש לקיים קמפיין‬ ‫לטובת המילה‪ ,‬תוך כדי הסברה לקהלה הרחב על חשיבותו של הציווי הקדום הזה‪ ,‬כי הוא מסמן‬ ‫הכנסתו לעם ישראל‪ ,‬ומחבר אותנו לאבינו בשמים‪ .‬לאורך מאות שנים הטביעה המילה על גופינו ברית‬ ‫עם הקב"ה לנצח‪ ,‬וזה גם מחייב אותנו שלא נוכל להמנע מהקשר הזה"‪] .‬עד כאן הוא מצטט את דברי‬ ‫מ‪.‬ל‪ .‬מכאן ואילך דברי המבקר‪[:‬‬ ‫"נעלה שאלה שמעיקה עליי אישית‪ :‬המוהלים שלנו נמנעים מלקחת חלק במילה של בני נכריות‪ .‬והנה‬ ‫רופא יהודי קיבל על עצמו תפקיד משלים‪ ,‬והוא מוכן למולם‪ .‬במקרה אחד הוא ביקש ממני לסייע לו‬ ‫ולומר את הברכות‪ .‬מכל מקום לא רציתי לקחת אחריות על מעשיי‪ ,‬והתייעצתי עם מורי‪ ,‬והא הביע את‬ ‫הסכמתו המלאה‪ .‬ואכן כך עשינו‪ ,‬והרגשתי סיפוק רב שמלאתי מצוה זו‪ .‬ויש להבהיר שאין פסק דין‬ ‫מפורש אצל הפוסקים‪ ,‬במקרה כזה האם מותר או אסור למול‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬המוהלים נמנעים מכך על‬ ‫דעת עצמם"‪.‬‬ ‫עד כאן דברי ‪ .P.G.‬הרי שלא מדובר בדוד פרבשטיין‪ ,‬כפי שהציעו‪ ,‬אלא מישהו אחר‪ ,‬שאת זהותו לא‬ ‫הצלחתי לפענח‪.‬‬ ‫בגליון הבא מיום ‪ ,5/3‬בחלק הגרמני‪ ,‬השיב לו אחד החותם בר"ת שמו ‪ J.R.‬בביקורת מנומקת ואלו‬ ‫דבריו )בתרגום חופשי שלי(‪:‬‬ ‫"בגליון הקודם העלה פ‪.‬ג‪ .‬כמה דברים העלולים להטעות את הציבור‪ ,‬בלי להיכנס בוויכוחים עמו‪,‬‬ ‫אעלה את עיקרי הדברים‪ :‬בלי לקחת בחשבון בשאלה העקרונית ששוללת את המילה של ילדי נכריות‪,‬‬ ‫זה לא שייך למוהל לקבוע אלא ההלכה ורק ההלכה‪ .‬לפי ההלכה דתו של ילד מתייחסת על פי אמו‪,‬‬ ‫מכאן שילד יהודי הוא אך ורק אם אמו יהודיה או שהתגיירה לפי כל כללי ההלכה‪ .‬בנוגע לשאלה‬ ‫שנדונה כאן‪ ,‬אם האם אינה יהודיה בעת הלידה של הילד‪ ,‬אז התייחסותו של הילד ליהדות אינה יכולה‬ ‫להיקבע ע"י המילה‪ .‬חובת המילה חלה רק על ילד יהודי‪ ,‬מכיוון שאקט המילה הוא אקט דתי‪ ,‬מכאן‬ ‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪á"òùú íéøåô‬‬ ‫שאסור למול את מי שאינו צריך‪ .‬הקריטריון הראשי של המילה הוא‪ ,‬באם יש לקיימה ולא האם‬ ‫אפשרי לקיימה‪ .‬הצד התכני והדתי הולכים שלובים יחד"‪.‬‬ ‫הדברים מדברים בעד עצמם‪ .‬לא נותר לנו אלא לפענח את שלושת השמות‪ P.G ,M.L. :‬ו‪ J.R. -‬ומכאן‬ ‫פנייתי לקוראים הנכבדים‪ ,‬אם הם יכולים לפענח ולגלות במי מדובר‪.‬‬ ‫‪øáäãìåâ ìàéçé ,çãáîå çîù íéøåô úëøáá‬‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫גליון זה יוצא לרגל שמחה השרויה בבית מכובדי‬ ‫כש"ת הרבני היקר מאוד נעלה‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬רב פעלים לתורה ולתעודה‬

‫הרה"ג רבי פנחס גרשון ווקסמן שליט"א‬ ‫אבן יקרה בעיר התורה לייקווד‬ ‫תלמיד מובהק לרבנו משה פיינשטיין זצ"ל‬ ‫לרגל השמחה הגדולה עוטה אורה‪ ,‬אשר בביתו שורה‪,‬‬ ‫בנישואי בנו יקר הערכין‪ ,‬כליל המעלות ונועם המידות‬ ‫שמו הטוב הולך לפניו‪ ,‬מוכתר בגדלותו בתורה הרב משה שליט"א‬ ‫עב"ג מרים בת הרה"ג ר' שלמה הכהן גאטדינר‬ ‫אשר זכה לצעוד החודש תחת החופה עם כל תלמוד בבלי בעיון!‬ ‫זכיתי שהיה מאוכלי שולחני‪ ,‬משה שפיר קאמרת‪,‬‬ ‫וכבקי במכמני תורת משה‪ ,‬העלה פנינים מתוקים כדבש‬ ‫ויהא רעוא מקמי שמיא‪ ,‬שהזיווג יהא קטיר לעלמי עלמיא‪,‬‬ ‫בנים ובני בנים עוסקים בתורת הוי"ה‬ ‫שיזכה להמשיך בעבודת הקודש להגדיל תורה ולהאדיר‬

‫‪ç‬‬