øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô
÷íéá äòéáè éáâì äùàì ùéà úìöä úîéã
úéãåäé èáî úãå÷ðî ÷éðàèéèä úòéáè ìò íéøîàîä úøãñì úãçåéî úôñåú כפי שתואר ביריעה הראשונה ,כאשר קברניטי האונייה הבינו שסופה קרב ,הכריזו על זכות קדימה לנשים וטף לרדת לסירות-הצלה .בנוסף להם ,רק לעשירים המופלגים ניתנה פריווילגיה להצטרף לנשים .לעומת זאת ,ידוע שבשו"ע נפסק שבכגון זה יש להקדים את האנשים לפני הנשים .ולכאורה היהודים העשירים שהיה ביכולתם להינצל ,היו מחויבים להציל את עורם .ואף על פי כן היו כמה ש"גרמו לקידוש השם בעיני העולם" ומיאנו לרדת לסירות לפני שכל הנשים תפסו את מקומותיהן בסירות .לכאורה נהגו שלא כדת ,ונשאלת השאלה האם אפשר לתאר אותם כמקדשי השם .וכן מן הצורך לבאר האם זכות קדימה לנשים היא כנגד ההלכה הצרופה. אחד מחשובי רבני אמריקה ,רבי אברהם ויינפלד ממונסי ,1הרים קולו ברמה במאמר השקפתי שכתב לחיזוק הגדרים בין ישראל לאומות העולם ,דבר שנפרץ בימיו ורבים דשו בו בעקבותיהם .במאמר הוא מסיק שחשיבות האדם נמדדת כפי דביקותו בתורה ומצוות .בתוך דבריו הוא מזכיר הלכה זו של דין קדימה לאנשים הואיל ומרובים במצוות מנשים" :חז"ל ברוח קודשם וקבלתם העריכו את שוויו של כל אחד לפי דרגתו בקיום המצוות ועבודתו ית"ש .ואף שאצל העמים קיים חוק שאם ספינה בסכנת טביעה יש להציל הנשים מקודם ,זהו מפני שהם שופטים על פי דעת אנושית המיוסדת על אדני תוהו ובוהו ,על הרגשים שפלים .לא כן משפטי ה' יוצר האדם היודע ערכו ותכליתו בחייו ,הוא חקק שהאיש קודם להחיות ,בעבור שהוא מצווה על יותר מצוות".2 כדי לברר ענין זה עלינו להפליג בים התלמוד והפוסקים ,להתעמק בסוגיא זו ולברר הלכה עמומה ולפתור שאלה סבוכה זו ,ותוך כך יעלו במצודתנו פנינים וחידושים נפלאים. הרמ"א )יו"ד סי' רנב סע' ח( פסק" :איש ואשה הרוצים לטבוע בנהר ,הצלת האיש קודם" .והסכימו עמו נושאי כליו .3אולם כד מעיינים במקורה של הלכה זו ,נגלה שהכרעת הרמ"א איננה על דעת כולם ,והיא כמעט שיטת יחיד מול שאר הראשונים .ועוד ,סביר לומר שהרמ"א איירי במקרה מיוחד בלבד .סוגיא זו אינה מן הקלות וגם לא מהמפורסמות ,ולכן אאריך קצת במקום המצריך הבנה והסבר ולסוגיה זו אקדיש יריעה זו )הגליון הבא שיעסוק שוב בחדשות ונצורות מן האונייה ,יסיים את הסדרה בעז"ה(.
1נולד בשנת תר"ץ בקאשוי .אחרי שכל משפחתו נספתה בשואה ,עלה בגפו לארה"ב בשנת תש"ז .התקרב מאוד לגאון רבי משה פיינשטיין ולא מש מאהלו ,ובגיל 19נבחן על ג' חלקי שו"ע אצל הרבנים :ר' משה פיינשטיין ,ר' יונתן שטייף ור' משה דוד אסטרייכר .התקרב לכמה מגדולי האדמורי"ם שישבו בניו יורק ,וכיבדוהו עד מאוד .לאחר נישואיו כיהן ברבנות בכמה מקומות בניו יורק ,ובשנת תשכ"ג היגר למונסי שם הרביץ תורה לרבים .השאיר אחריו כתבים בכל מכמני התורה .נפטר בקוצר ימיו בשנת תשמ"ז. 2שובה ישראל ,ברוקלין תשי"ח ,שער המרחק ,עמ' קכב. 3ש"ך סי' רנא ס"ק יא; ט"ז על אתר ס"ק ו; חכמת אדם ,כלל קמה סע' טו; ערוה"ש סע' יג.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô מקורו של הרמ"א הוא בבית יוסף )סי' רנא( שחידש מעצמו ביאור בדברי המשנה בהוריות פ"ג מ"ז הקובעת" :האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה ,והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית השבי" .בטעם איש קודם לאשה להחיות ,כתב הרמב"ם בפירושו ,הואיל והאיש חייב בכל המצוות לעומת האשה שפטורה ממצות עשה שהזמן גרמן ,לכן האיש מקודש יותר מן האשה.4 הגמרא לא פירשה מהי כוונת המשנה בלשון "להחיות" .הרי בדרך כלל משמעותה רחבה יותר ,הכוללת את כל צרכי החיים ,כגון מזונות ולבוש .ואילו כאן הסכימו כל המפרשים שכוונת 'להחיות' היא מניעת מיתה העלולה לבוא מחוסר מחייה או הזיק .אלא שדנו בשאלה האם המשנה איירי בכל צדקה לעני ,או שמא דווקא בהצלה ממיתה קרובה ,למי שחיי שעה שלו תלויים בפרוסה שנותנים לו .הראשונים 4משם לרע"ב ובאר שבע ,וכן כתב מדעת עצמו בפסקי רי"ד .הט"ז בסי' רנב כתב כן מדעת עצמו ]ורבים העירו עליו שנעלמו מעיניו דברי הרמב"ם ,צויינו ב'יפה ללב' ס"ק יד ,סוף ד"ה וזאת לפנים[ .אולם הנצי"ב ב'מרומי שדה' להוריות הקשה על דבריהם ,שלשיטתם נימא שכהן קודם ללוי להחיות שהרי יש לו מצוות יתירות ממנו .ולכן חידש שהטעם הוא משום שאיש חייב בתלמוד תורה" :אלא הטעם שאיש נקרא קדוש לגבי אשה שלא מיקרית אלא טהור ,כדמוכח ביומא )מג ,א( ,היינו שאינה אלא בגדר טהרה ולא בקדושה כמו איש ,והינו משום שאיש חייב בתלמוד תורה ולא אשה" .וכיוון לדברי רבי יעקב עמדין בספרו 'מגדל עוז' פנה א 'אבן בוחן' סע' צה .והקדימו רבי דוד פארדו" :דהוי מקודש טפי שלומד תורה וחייב בכל המצוות" )חסדי דוד ,הוריות פ"ב ה"ו(. כמקור לדברי הרמב"ם ,אפשר להצביע לדברי הירושלמי מסכת ברכות )פ"ט ה"א(" :ברוך שלא עשאני אשה ,שאין האשה מחוייבת במצוות" .לכאורה הביאור בדברי הר"מ הוא :לא שעצם קיום המצוות הוא הסיבה להצלה ,אלא הסיבה לריבוי המצוות היא המעלה של ה'עליונות' ושל ה'קדושה' ,שגורמות לסולם הקדימויות. רבי משה פיינשטיין נתבקש מאחד מרבני בוסטון שיורה לו ההשקפה הצרופה וגישת תורת ישראל כלפי התנועה של 'שוויון זכויות' של נשים בכלל ולגבי קיום מצוות מעשיות בפרט .בתשובתו האריך ר' משה יותר מכפי הרגלו .עיקר דבריו המה לבסס את תוקפה של קבלת חז"ל ,שאין להוסיף עליה או לגרוע ממנה "אפילו קוץ אחד" .בהמשך הוא מסביר שאין כאן משום פחיתות כבודן או ערכן של הנשים ,אלא כל בריה ותפקידה שלה .נקודה נוספת הוא מעלה שנשים אינן צריכות להרגיש נחיתות כלפי גברים שכאילו שהגברים נמצאים במעמד יותר קדוש מהן ,ולא כן הוא ,אלא "צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים ,שלענין 'קדושה' שוות לאנשים לענין שייכות החיוב במצוות ,שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל הוא ציווי המצות ,וגם לנשים נאמרו כל הקראי דקדושה ...ולכן גם הנשים מברכות בלשון 'אשר קדשנו במצותיו' כמו האנשים אף על מצוות שלא חייבתן התורה ,ורק שהוא קולא מאיזה טעם השי"ת שרצה להקל לנשים ,ולא מצד גריעותא ח"ו" )שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד ,סי' מט( .ודבריו צריכים תלמוד ,הלא מפורש בפהמ"ש ,שמקדימים איש לאשה מפני ריבוי מצוותם וזו סיבת התגברות קדושתם! ומן ההכרח לומר שמדד העדיפויות הוא לפי ה'מעלה' של ריבוי המצוות והזכויות ,אבל לא על פי עוצמתה של ה'קדושה' שהיא שונה בין כהן ללוי או בין איש לאשה .וראיה לכך מההלכה שממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה ,הרי ברור שלכהן יש קדושה יתירה ממזר! לעומת השקפה זו ,מצאנו דרך שונה אצל אחד מענקי הרוח בדור גירוש ספרד – רבי משה אלמושנינו ,במאמרו אודות חשיבות ההשכלה והמושכלות ,ובין חידושיו הוא מעלה את חשיבותו של הזכר מול הנקבה .ואלו דבריו" :ומצד בחינת שלמות שכל האדם בהשגת המושכלות ,מתעלה הזכר במין האנושי על הנקבה ,עם היותה גם היא בעל חי שכלי. אך להיות מדרך הזכר לעיין במושכלות והיות בו גם כן יתר שאת בענין מנין המצות ,על כן נתעלה על הנקבה ,שלא נזכרה נקבה בשום אזהרה ועבודה בתורה ,להיות עיקר יקר השלמות בזכרים מצד שלמות שכלו ,ואשר כח בו להוציאו אל הפועל" )ידי משה ,שאלוניקי של"ב ,פירוש לקהלת בסוף הספר(. על הפסוק 'ותקרבנה בנות צלפחד' )במדבר כז( דרשו חז"ל" :כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים ולא לנקבות ,נתקבצו כולן ליטול עצה ,אמרו ,לא כרחמי בשר ודם רחמי הקב"ה ,בשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מעל הנקבות ,אבל הקב"ה רחמיו על הכל ,שנאמר 'ורחמיו על כל מעשיו'" .רבי ברוך עפשטיין מפינסק מנסה לתלות את הכלל 'שבשר ודם מרחם על הזכרים' מהלכה זו של 'איש קודם לאשה להחיות' )תורה תמימה ,במדבר שם( .כן ידועה שיחתו הנוקבת שקיים עם דודתו מרת ריינא בתיה ברלין ,אשת הנצי"ב ,בענין 'ההפליה' של נשות ישראל )מקור ברוך, ח"ד פרק מו "חכמת נשים"(.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô מחלקים בין שני סוגי ההצלה אלו ,שאם לא כן תמצא סתירה בין המשנה בהוריות לבין הברייתא בכתובות )דף סז ע"א(" :יתום ויתומה שבאו להתפרנס )רש"י :מזונות של צדקה( ,מפרנסין את היתומה תחילה ואח"כ את היתום ,מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור". דברי ראשונים אלו לא עמדו ,כנראה ,לפני הב"י ,ולכן הוא עומד מדעת עצמו על הסתירה בין שתי הסוגיות )ב"י ליו"ד רנא( .והוא מיישב שכוונת המשנה "להחיות" היא רק לענייני הצלת נפשות כגון "אם הם טובעים בים" ,ואילו בכתובות מדובר בשאר צרכי החיים כגון מזונות וכסות .וברור שקבע כך מתוך קושי הדבר וכדי ליישב את הסתירה בין הסוגיות.5 אולם ,רוב הראשונים – יש להזכיר שמעטים הם הראשונים שביארו את מסכת הוריות – פישרו בין הסוגיות באופן שונה .עומד על כך פסקי הרי"ד )כתובות עמ' תקל( שלכאורה הברייתא סותרת למשנה בהוריות .תחילה מביא מהלך ש'פרנסה' היינו "כסות" ,ואילו במזונות מפרנסים את היתום קודם. בפסקי רי"ד אינו מקבל מהלך זה ,שאם כן לא היה לברייתא לתלות הטעם 'בשאין דרכה לחזור' ,אלא במה שבושתה מרובה משל איש כשהיא מחוסרת בגדים .לכן מוכיח הרי"ד שהברייתא מיירי במצב שבו יכול היתום – שדחינו אותו מפני היתומה – להתפרנס בדוחק בדרכים אחרות ,לעומת היתומה שאינה מסוגלת .ומאידך המשנה בהוריות מיירי "במדבר או בספינה שאינו מוצא לחזר ואם לא יפרנסנו ימות, התם האיש קודם" .6כלומר ,במקום שיש ברירה דחוקה ,היתומה קודמת ,אבל במקום שאין כל ברירה, היתום קודם .למסקנה דומה הגיע המאירי ,7שהמשנה בהוריות מיירי "במקום שאי אפשר לחזר" ודווקא למזונות ,והברייתא מיירי במצב שיכול בדוחק להתפרנס.8 מאידך הרשב"א 9קירב את מה שהרי"ד הרחיק ,ולדעתו האיש קודם לאשה במזונות ,אבל רק בנוגע ל'כסות' יתומה קודמת .10כאמור ,בפסקי רי"ד )כתובות( מקשה על דעה זו ,וכן המאירי חרץ עליו גורלו: "ואינו נראה כן" .וכן מוכח מתשובת מהר"ם מרוטנבורג לגבי איש ואשתו שנישבו ,שהבין שכוונת 5הפלא ,שכלל מהלכו של הב"י כתב גם רבי יששכר בער איילינברג בספרו ב'באר שבע' על הוריות ,ללא ציון לדברי הב"י .ולאחר עיון נראה שאכן העתיק את תוכן דבריו מהב"י )ומצאתי שב'יפה ללב' ס"ק יד כבר העיר זאת .כן עמד על כך רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר במכתבו לרבי פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים ,שו"ת משנה הלכות ,ח"ב סי' מט-נ(. אלא הוסיף ש"כהאי גוונא ממש" נמצא בתוס' לנזיר דף מז ע"ב .מן הצורך לציין שרבי יששכר בער היה תלמיד מובהק לבעל 'הלבושים' וכאן נטה מדבריו )לקמן הע' .(13 6יש שהבינו בדעת הרי"ד שהיינו כהצלה ממות לחיים )רבי יהושע קלעווין אב"ד וואשינגטון ,דברי יהושע ,ניו יורק תשכ"ו ,הגהות לכתובות; רבי משה קליערס – עי' לקמן הע' .(15מאידך יש להניח שאין כוונתו במקרה של סכנה מיידית ,ורק אז האיש קודם ,אבל בעומדים לטבוע בנהר ואין בכוחם להציל רק אחד ,אפשר שלא חל הכלל של 'איש קודם' כיון ששניהם בסכנה שימותו מיד .על נקודה זו נמצא התכתבות ערה בין רבי יהודה ליב לעוין אב"ד דיטרויט לבין רבי משה קליערס אב"ד טבריה ,בספר האדרת והאמונה ,סנט .לואיס תרפ"ב ,עמ' עה-צ .שמא מן לשון נכדו הריא"ז – שהתגלה לאחרונה -נוכל לפתור את דעת הרי"ד" :וכן אם היו עומדים במדבר או בספינה שאין המזונות מצויים שם ,אלא להחיות אחד מהם ,האיש קודם לאשה כמו שביאר מז"ה בפסקיו" )פסקי הריא"ז ,עמ' רטז( .הרי שמסתמא אין מדובר כאן בסכנה מיידית. 7מאירי ,הוריות ,עמ' ;284כתובות ,עמ' .287 8וכן כתב פירוש הר"י לשאילתות ,פורסם בשאילתות מהדורת מירסקי ,לשאילתא מא ,ספר שמות ,עמ' יג. 9כתובות ,מהדורת ר"מ הרשלר ,עמ' רה; והובא גם בשטמ"ק. 10ראה מאירי שביאר דברי הרשב"א.
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô המשנה בהוריות היא למזונות .11הצד השווה שדעתם של כל הראשונים על אתר ,שהמשנה בהוריות אינה מתייחסת להצלה ממוות. לסיכום .רק לשיטת הב"י כוונת המשנה בהוריות היא לסכנת חיים ,והוא פירוש מחודש לדברי המשנה. וכבר קדמו התוס' בנזיר דף מז ע"א ,ואילו לדעת שאר הראשונים מדובר במזונות .אולם בשולחנו לא הביא המחבר הלכה זו כל עיקר ,ורק הרמ"א הביאו .אבל לאחר דיוק בדברי הרמ"א יש להבחין בשינוי לשון .המחבר בסעיף ח כתב" :פודים האשה קודם האיש .ואם ]השבאים[ רגילים במשכב זכר ,פודים האיש קודם" .ופירס עליו הרמ"א את מפתו" :ואם שניהם רוצים לטבוע בנהר ,הצלת האיש קודם". לכאורה דבריו מוזרים ביותר ,מי רוצה לטבוע בנהר? ואכן הט"ז והש"ך 12ביארו דבריו שכוונתו ל"טובעים בים" .אם כן בכל מצב של סכנת חיים יש להקדים את האיש .אולם כאשר מעיינים בלשונו של רבי מרדכי יפה – תלמידו של הרמ"א – בספרו 'לבוש' ,מתקבל ביאור אחר לגמרי .ואלו דבריו: "פודין את האשה קודם האיש שבושתה מרובה .ואם רגילים השבאים במשכב זכור – פודים האיש קודם .מפני שהאישה דרכה בכך והאיש אין דרכו בכך וצערו מרובה .לפיכך אם שניהם רוצים לטבוע בנהר כדי שלא יקלקלו עמהם ,הצלת האיש קודם ,שהוא עושה זה מתוך צער גדול יותר מן האשה וראוי להצילו יותר". הרי לנו דברים פירוש מתקבל על הלב .הרמ"א איירי במקרה מסוים ,כאשר הם רוצים לגדוע פתיל חייהם מחשש לעבירה ,ורק אז מקדימים את האיש .ועתה מובן מאליו מדוע הרמ"א הוסיף הלכה זו דווקא בסעיף של פדיון שבויים ,כשלכאורה מן הדין היה לרמ"א להעלות הלכה זו בסימן רנ"א ,שם מפורטים דיני הקדימה! רבים מן האחרונים נשאו ונתנו בסוגיא זו .נסכם את שיטותיהם בקצרה :על פי משנה זו ,אמת-המידה להעדפת ההצלה היא על פי המעמד והקדושה .יש מי שכתב שהכוונה היא דווקא למצב של שבייה, כאשר השבאים רגילים במשכב זכר ,ורק במקרה שהאיש והאשה רוצים להתאבד בטביעה כדי לא להיכשל ,רק אז מקדימים להציל את האיש "מפני שהוא עושה זה מתוך צער גדול יותר מן האשה, וראוי להצילו יותר" .13רבים אחרים הכריעו שמדובר דווקא בקדימה לפרנסה ,לצדקה ולממון ,ולא
11תשובה זו הועתקה במרדכי לכתובות סי' רפח ,והפלא שהב"י העתיק חלק מתשובה זו בסימן זה )סעיף י( ,ולא נחית שמדבריו אפשר לפשוט את ספיקו! 12כן הוא בש"ך דפו"ר )כפי שצויין בשו"ע מהדורת פרידמן – מכון ירושלים(. 13לבוש ,יו"ד סי' רנב סע' ח .לכאורה דבריו תמוהים ,למה נדחק לפרשו רק באופן כזה .ואכן מצאתי שהשיג עליו רבי אברהם אזולאי מחברון ,בהגהותיו ללבוש )מהדורת 'זכרון אהרן' ,סי' רנא(" :צריך עיון מי הכריחו לפירוש זה" .ועלה בדעתי ליישב את דבריו שהקשה על רבו הרמ"א למה נקט כהב"י ודלא כשיטת רוב הראשונים .ולכן דייק בדברי הרמ"א שמיירי אך ורק באופן שרוצים להתאבד כדי שלא יבואו עליהם ויקלקלו אותם ,אזי האיש קודם ,מאידך היכא שנמצאים בסכנת חיים ,אין להם דין קדימה .ושבתי וראיתי שכוונתי לדברי החיד"א בשער יוסף לאחר שהאריך בבירור הסוגיא ,ודא"ג ביאר את שיטת הלבוש ,ואלו דבריו" :ומדבריו יש לדייק שדוקא בענין זה שהאיש מתוך צער גדול עשה, יש להצילו יותר .אמנם אי איתרמי דאגב אונסא הם טובעים ,אפשר שהצלת האיש אינה קודמת" .לאחר חיפוש בתר חיפוש מצאתי שכך העלה רבי אלעזר לעוו אב"ד סאנטוב בעל 'שמן רוקח' בביאורו ליו"ד ,שהלבוש נחית לבאר את שינוי לשון רבו הרמ"א ,ששינה מלשון הב"י וכתב 'אם שניהם רוצים' ,ולא כתב אם שניהם טובעים )שערי דעה ,ווינא
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô לענייני פיקוח נפש ממש .14אך רבים מן הפוסקים התייחסו לקדימה זו כפשטות לשון המשנה ,ונגררו אחרי מהלכו של הב"י גם כאשר השאלה הנידונה נגעה לפיקוח נפש.15 רבים תמהו על כך שהרמב"ם לא הביא משנה זו להלכה ,ואף על מה שמרן הב"י לא הביאו בשולחנו, ורק הרמ"א הביאו במפתו.16
שיטת הירושלמי העולה על כולנה שיטת הירושלמי )דף יח ע"א בדפוס ווילנא( בו מבורר שהמשנה מתייחסת לענין קדימה לפרנסה ,ואלו דברי הירושלמי" :כד כדון בשהיה זה להחיות וזה להחיות ,זה לכסות וזה לכסות ]עד כאן שמענו מהמשנה כשהיה לשניהם להחיות ,שהאיש קודם .וכששניהם צריכים לכסות ,האשה קודמת[ .הרי שהיה זה להחיות וזה לכסות ]האיש צריך להחיות והאשה לכסות[ ,נישמעיה מן הדא. דמר ר' יהושע בן לוי ]אם היה לו כסף לקנות[ כסות אשת חבר או חיי עם הארץ ,כסות אשת חבר קודמת לחיי עם הארץ ,מפני כבודו של חבר .לא מר אלא כסות אשת חבר ]קודמת מפני כבודו של חבר[ בחיי חבר .אבל אם היה ]אם היו לו שתי ברירות[ זה להחיות וזה לכסות ,אותו שלהחיות קודם" ,עכ"ד. ואם הירושלמי היה מפרש את המשנה כהצלה ממוות ,לא יתכן שכסות אשת-חבר תהיה קודמת לחיים ממש של עם הארץ .אלא על כרחך ש'להחיות' במשנה הכוונה לצרכי מחייה .וכן מוכיח המאירי את תקפ"ח ,סי' רנב ס"ק ב( ,וברוך שכיוונתי] .דברי 'שערי דעה' הובאו במאמרו של רבי משה גינז אב"ד קרסטיר בדין קדימה להצלה ,ודן בדבריו ב'וילקט יוסף' ,חלק יד )תרע"ב( סי' רלד[. 14מאירי בהוריות ובכתובות ]ביפה ללב ליו"ד סי' רנב )דף עט טו"ד( הוכיח שמהר"ם מרוטנבורג ג"כ סובר כדעת המאירי[; רשב"א; עיון יעקב שם; החיד"א בשער יוסף הוריות שם; מפרשי הירושלמי להוריות שם; הפלאה לכתובות )ועיין דבריו בשו"ת גבעת פנחס ,סי' סד(; צפנת פענח על הרמב"ם מתנות עניים ,ח ,טו .וראה פירוש זיקוקין דנורא לתנדב"א ,סוף פרק כג; רבי שמעון דובער אנאליק אב"ד שעדליץ ,ארח משפט ,פיעטרקוב תרס"ח ,הל' דיינים סי' טו, דף ל ע"ב .וכן הכרעת פוסקים בתקופותינו :הרב יהודה ליב לעווין אב"ד דיטרויט ,שער ציון ,שנה א' חו' ז )אייר תרפ"א( ,סי' מו; שו"ת ציץ אליעזר ,חי"ח סי' א; שו"ת להורות נתן ,חי"ב ,יו"ד סי' פ. 15תוס' ורא"ש לנזיר דף מז ע"ב; ב"י יו"ד סי' רנא; הרמ"א העתיקו בדרכי משה הארוך שם ,וכן במפה לסי' רנב סע' ח. ומפרשי המשנה :תיו"ט ,באר שבע ,מלאכת שלמה ולחם שמים ,וראה ראשון לציון )לבעל אוה"ח( ליו"ד שם .וכן הכרעת: חסדי דוד )פארדו( ,לתוספתא ב"מ פ"ב הי"ג; הורה גבר ,לרבי בצלאל רנשבורג מפראג; רבי דב בר טריוויש ראב"ד וווילנא ,רביד הזהב ,הורדנא תקנ"ז ,פרשת וירא עה"פ הנה באהל ,דף ח ע"ב; רבי מנחם טריווש אב"ד זאלצבורג ,ארח מישרים ,מילהויזן תרי"ח ,עמ' ;34רבי יצחק פאלאג'י ,יפה ללב ,סי' רנב ,דף פ ע"א .וכן הכריעו :רבי משה קליערס אב"ד טבריה ,שו"ת מורשת משה ,יו"ד סי' ל; שו"ת שבט הלוי ,ח"י סי' קסז )שגם לדעת התוס' רי"ד ודעימיה היינו במזונות, אבל בהצלת חיים יודו לב"י( ; רבי חיים קניבסקי ,דרך אמונה ,פ"ח בהל' מתנות עניים ,ס"ק צד. יש שהקצינו עד כדי כך והקדימו קטן לאשה גדולה .רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש מסתפק )'קול סופר' על משניות ,סעיף תקעד( בתינוק ספק יהודי 'תינוק הנמצא ברוב ישראל' מול אשה החייבת במצוות ,האם יש להקדים ולהציל את התינוק שהוא מקודש! והקצין יותר ר' דוד פלדמן מלייפציג במאמרו בנידון זה ,וילקט יוסף ,חלק יד סי' ר. וכאן המקום לציין לחידושו של רבי יעקב עמדין שהיכא שמאנסים על איש או אשה לבוא על ערוה ,הכריע בצירוף כמה נימוקים שיש להציל את האיש קודם )לחם שמים ,סוף הוריות ,ומשם למגדל עז ,אבן בוחן פנה א ,סע' פז(. רבי יוסף זונדל הוטנר אב"ד איישישוק ,הוסיף שלאו דוקא לגבי הצלה וצדקה יש להקדים איש לאשה ,אלא לכל עשיית מצווה יש להקדימם לפני הנשים ,ורק במקום שיש לחשוש לזילותה של האשה ,אזי יש להקדימה )חדרי דעה, ווארשא תרס"ד ,סי' רנב(. 16הגהות ר' אברהם בינג אב"ד ווירצבורג לשו"ע יו"ד .וראה שו"ת ציץ אליעזר ,חלק יח סי' א.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô ביאורו הנזכר לעיל ,לפי הנשמע בירושלמי .וכבר עמדו על כך מפרשי הירושלמי על אתר ,17וכן העיר רבי נתן בורג'יל ר"מ בתונס )נפ' תקנ"ב( ,על האחרונים המכריעים כדעתו המחודשת של הב"י ,שלא נקטו כירושלמי מפורש .18ויתירה מזאת ,רבה המפורסם של לבוב -רבי יוסף שאול נתנזון – תמה :הרי הב"י בעצמו מעתיק את לשון הירושלמי ,ולא נחית לכך שמשם ראיה מפורשת שלא כהכרעתו .19כן רבים מהאחרונים ציינו ונקטו כדברי הירושלמי.20 קודם שנגיע לדין קדימה לגבי הצלה ממוות ,נראה לי כדבר ברור שכל דרגות הקדימה אמורות רק כשיש בידינו להציל או לבוא לעזרת רק אחד מתוך שניים ,אבל כשיש לנו אפשרות להציל שניהם ,אין נפק"מ מי קודם למי )להוציא ת"ח ,שיש לת"ח דין מיוחד להקדימו לדין ,או מחשש ביטול תורה ,או משום מצוה של כיבוד ת"ח( .אבל מצאנו כמה מאחרוני זמנינו שהבינו שהלכה זו תקפה לא רק לגבי העדפה ,אלא גם לגבי הקדמה במועד ההצלה ,ונעלם ממני מנין להם זאת .הבה נתבונן במהלך חיינו התקינים אם אנו מקיימים את סדר העדיפויות המובא בשו"ע )יו"ד סימן רנא( .האם בתור לרופא, הישראליים מפנים את מקומם לבני שבט לוי או לת"ח? 21האם בהזמנת דיון בבית-דין מקדימים רבים
17מראה הפנים )צויין ב'דעת תורה' ליו"ד סי' רנא(. 18חק נתן ,ליוורנו תקל"ו ,בחידושיו להוריות .רבי יצחק פאלאג'י )לעיל הע' (4דן בדבריו. 19וז"ל" :באמת שדבריו תמוהים לפע"ד דמנא ליה להוציא 'להחיות' מלשון הפשוט ,ומאי דקשיא ליה מכתובות ...לא קשה כלל ...וגם בלא"ה הדברים תמוהים ,הרי הב"י בעצמו הביא דברי הירושלמי ...אטו בשעה שמצילו מהנהר נצטרך זה לעשות לו כסות ,בשלמא שהכוונה היא לאכילה שפיר י"ל שאין בכיס רק או להחיות או לכסות ,צ"ל שזה קודם ,אבל אם 'להחיות' היא הצלה ,האיך שייך זה בזה ובזה ...ועוד ראיה ,אם נאמר ש'להחיות' מהנהר ס"ד כלל שיהיה כסות יותר עדיף מהצלת נפש! ואין לך דבר העומד בפני פקו"נ ...על כן לפענ"ד דברי הב"י תמוהים" )יד שאול ,סו"ס רנא(. 20שער יוסף לחיד"א; רבי יהודה אריה לעווין אב"ד דיטרויט )לעיל הע' ,(6עמ' עג; צפנת פענח ,הגהות לירושלמי, ירושלים תשכ"ב ,עמ' סז; וכן האריך רבי ראובן גרוזובסקי ר"י 'תורה ודעת' לברר שכונת הירושלמי במשנה הוא 'לכסות' ,ולכן הצריך 'צריך עיון' על הכרעת הב"י )הגהותיו למסכת הוריות ,ישורון כא ,ניסן תשס"ט ,עמ' שיא-שיד(. יחיד בעמדתו הוא הנצי"ב שביאר את דברי הירושלמי שמדובר בכסות הנוגע לסכנת חיים .הוא האריך לבסס את שיטתו זו בספרו מרומי שדה על אתר; שו"ת משיב דבר ,ח"ב סי' מז] .רבי אברהם מרדכי הרשברג ,רבה של קהל האשכנזים במקסיקו ,בהגהותיו לירושלמי הוריות ,נקט כדברי הנצי"ב ,עי' בספרו אוצר הירושלמי ,ירושלים תשל"ח, ח"ב עמ' קנג .וראה עין אליהו לר"א שיק ,ווילנא תרל"א ,לכתובות דף סז .ויש לציין שכן משמעות דברי הש"ך ס"ק טז[. 21לגבי ת"ח ,הש"ך )ס"ק טז( כבר העלה שאין לנו דין ת"ח בזה"ז לגבי דין קדימה לגבי פקוח נפש ,ובשערי דעה הוסיף שפקוח נפש לאו דווקא ,והוא הדין גם לפרנסה וכדומה .אבל לגבי קדימה בכיבוד ,בוודאי שיש להקדים ת"ח לע"ה גם בזה"ז ,הלא נפסק בשו"ע 'ממזר ת"ח קודם לכהן ע"ה' )ס' רמו סע' טו ,והאריך הש"ך שם פרטי דינים אלו(. רבי אליעזר יהודה וולדינברג אב"ד בירושלים נשאל מרופא יר"ש האיך לנהוג בקביעת תור לפציינטים שלו .לגבי כהנים סמך הרב בתשובתו על כך שאין אנו בקיאים בייחוסי כהונה .לגבי חכם מול ע"ה האריך מאוד בכלל של 'אין דין ת"ח בזמן הזה'; אולם סיים שבחכם מופלג ובעל מעשים ,נראה שיש להקדימו )שו"ת ציץ אליעזר ,חי"ח ,סי' סט(. וראה שו"ת אגרות משה ,חו"מ ח"ב ,סי' עה ס"ק ב שכתב שבמקום שלהלכה תוחלת החיים של שניהם שווה אין קדימה משום כך..." ,וצריך הרופא לילך למי שנקרא תחלה ולמי שקרוב לביתו יותר וכששוין בזה צריך להקדים לפי סדר מתני' דהוריות )י"ג ע"א( ואם לא ידוע זה להרופא יהי' גורל ,כן נראה לע"ד" .ולכאורה תמוה מה עניין קדימת הטיפול לההלכה במשנה .שאלה זו הצעתי אל הגאון רבי שבתי א' רפפורט )נכדו של רמ"פ( והוא השיבני" :שאלת הקדימה היא שאלה של משאבים מוגבלים ,ואחד המשאבים המוגבלים הוא זמנו של הרופא .ייתכן שביד הרופא לא יוותר זמן לטפל בכלל בחולה השני ,או שיאחר את הטיפול יותר מדיי ,ואז עלול החולה השני להתייסר ,או אף למות ח"ו ,כפי שכתב כת"ר" .ועיין עוד קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב ח"ג סי' קנט.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô מול יחיד ,או ת"ח לפני ע"ה? 22הלוא דעת הרמ"א שאפילו אם בא הת"ח כאשר כבר פתחו דיון עם אחר, דנים את הת"ח תחילה! האם גבאי צדקה המצילים נפשות ומשפחות מאבדון ,האם הם אמונים על הסוגיא בהוריות? לא שמענו מעולם! 23גם את ההלכה הפסוקה ללא חולק "איש ואשה שבאו לשאול מזון ,מקדימין אשה לאיש" )סעיף ח( לא ראינו שמקיימים .24רק העדיפות לעניי עירך )או עניי ארץ ישראל( 25נהוג כבר מקדמת דנא. כעת נגיע לדין קדימה לגבי הצלה ממיתה .לא שמענו מעולם שלמעשה יישמו את הכרעתו של הב"י, כלומר שבשעת הסכנה העדיפו את הגברים על גבי הנשים ,26והלא דבר הוא! על כרחך שיש לנו למשכן עצמנו ליישב ולקיים מנהגם של ישראל קדושים .ראשון לציון לדברי הרמב"ם שהתעלם לגמרי מהלכה זו .הרמב"ם הביא את סולם העדיפויות אך ורק לגבי צדקה ופדיון שבויים ,כאשר כלשונו "אין בכיס כדי לפרנס או כדי לכסות או כדי לפדות את כולן" ,27אבל לא הזכיר הלכה זו לגבי הצלה ממוות .28לגבי הכרעת הב"י ,ראינו שרוב הראשונים סברו אחרת ,ומן הסתם כתבי הראשונים לא היו לפניו ,ואילו היו
אחת מהעובדות המצמררות המובאות בשו"ת מקדשי השם לרבי צבי הירש מייזליש אב"ד וייצין שקרו בעת השואה האיומה שפקדה את עמינו )היל"ת( היא שפקדו על בחור מסוים להריגה ,והוא היה עילוי נפלא ,עם עתיד מזהיר .ניגש לפני הרב בחור אחר וזעקה בפיו :מה יהיה עם משהל'ע ,האם הדור הבא יאבד את הגאון שלו?! הוא היה מוכן ליהרג במקומו! הרב מפלפל שם ,ומכריע בהקדמת הש"ך שכהיום אין לנו דין ת"ח לקדימה ,ולכן לא יעלה ולא יבוא תמורה תחת הקרבן )שו"ת מקדשי השם ,ברוקלין תשנ"ג ,ח"א הקדמה עמ' ו-ח( .מחותני רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר האריך לחלוק על הכרעתו זו ,ולדעתו הש"ך מיירי בדין קדימה להצלה ,אבל אם אין בידינו להציל אלא אחד, בוודאי שיש להקדים את הת"ח )שו"ת משנה הלכות ,ח"ט סי' קעא( .וראה עוד מאמרו של הרב יגאל שפרן ,הקדמת תור תוך דחיית אחרים ,אסיא מז )תש"ן( ,עמ' .130-129 22כמבואר בחו"מ ר"ס טו. 23בשו"ת משנה הלכות ,מהדו"ת ח"ב סי' קנ ,נשאל על מקרה שבאים ביחד איש ואשה לגבות צדקה ,ודעתו שפשוט שיש להקדים את האיש. נותרו מאות פנקסים של חברות צדקה וחסד מקהילות ישראל הן בגולה והן בארץ ,שנוהלו ע"י חכמי העיר ,ולא ראינו שהעדיפו כהן או חכם. 24הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א נשאל על אמא שנולדו לה תאומים – זכר ונקבה ,ושניהם בוכים ,האם יש דין קדימה להקדים הנקת הזכר .ותשובתו לא איחרה לבוא :בודאי האיש קודם לאשה ,וסגי מה שקטן אתי לכלל מצוות )דרך שיחה – תשובות ,בני ברק תשס"ז ,עמ' שנז(. 25סי' רנא סע' ג. 26להוציא פסק דינו של רבי יעקב עמדין ,לגבי הצלה משמד .הוא נשאל מאת חמיו – רבי מרדכי כ"ץ -לגבי גוי נושה שבא לקחת שני ילדים להעבירם על דתם ,ויש אפשרות בידינו לפדות אחד מהם ,ואחד זכר והשני נקבה ,מי קודם למי. חמיו נטה לומר שהנקיבה קודמת ,כדי שלא תיטמע בין השבויים כיון שזרעה כשר ויש לו דין ישראל לכל דבר .מאידך לא כן דעת רבי יעקב עמדין ,שהשיב בוודאות שהזכר קודם :שאם להחיות הגוף מקדימים הזכר לנקבה ,להציל נפשו על אחת כמה וכמה )שאילת יעבץ ,ח"א סי' סח; צויין בפתחי תשובה על אתר( .מן הצורך לציין שרי"ע ירד לעומקה של סוגיא סבוכה זו ,והעלה דבר יאה של כל דיני קדימה הן לצדקה והן להצלה ,בתוספת חידושים מופלגים לגבי נקבה וחש"ו ,דבר דבור על אופניו ,בספרו מגדל עז ,חלק אבן בוחן .כן הרים רבי חיים קניבסקי את ידו הגדולה ,ופירט באופן מסודר את דיני קדימה השונים ,בספרו דרך אמונה ,הל' מתנות עניים ,סוף פ"ח. 27הלכות מתנת עניים פ"ח הי"ז; ומשם לטוש"ע סי' רנא. 28רבים עמדו על כך .לדוגמא ראה :צפנת פענח ,מתנת עניים ח ,טו; החפץ חיים בספרו נתיב החסד על אהבת חסד ,הע' לב.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô לפניו לא היה מכריע כך ,ובסופו של דבר גם לא הביא את הכרעתו בשולחנו הערוך.29
יישום ההלכה בזמנינו בזמנינו ,עם ריבוי פיגועי הטרור רח"ל ,דנו חכמי הדור בשאלה סבוכה זו ,האם אפשר בכלל להחיל הלכות אלו של דין קדימה להצלה .30כמו כן דנו לגבי שיעור הקצאת משאבים לטיפול ברפואה הציבורית; כי ייתכן שעדיף להציל רבים ,שהרי צרכי הרפואה של כלל הציבור קודמים לרפאות כל יחיד ,ואפילו מכובד וחשוב מכולם.31 אולם בנוגע לאסון הטיטאניק ,כנראה שבשעה הראשונה לא הבינו שהספינה תטבע לגמרי ,אלא היה חשש סביר ,ולכן אולי יש מקום להקדים את החלשים ,בחשבון שאם היא כן תטבע אזי בעלי הכוח – הגברים – יוכלו להתאמץ יותר בהצלתם .ויש להסמיך לסברא זו את דברי המאירי שהסיק מההלכה )סנהדרין דף לב ע"ב(' :טעונה ושאינה טעונה תדחה שאינה טעונה מפני טעונה' ,והסיק רבי מנחם המאירי" :למדנו שכל שיכול לסבול העיכוב ביותר ,יידחה מפני חברו".32 למעשה נראה ,היות ורוב הראשונים ביארו את הדין של 'להחיות' ,שהכוונה לפרנסה וכדומה ,ובפרט שכן מורה ובא הירושלמי ,ועוד יתירה מזאת שהרמב"ם והטור והשו"ע כלל לא הביאוהו להלכה ,שפיר יש לסמוך עליהם ,וכשבאים לדון את מי להקדים ,יש לדון כפי הנהוג במקום ובזמן .על סוגי עדיפויות של קדימה לגבי הצלת חיים כנהוג ברחבי העולם האריך הרב ד"ר אברהם שטיינברג בספרו המונומנטאלי 'אנציקלופדיה הלכתית רפואית' חלק ו ,33שביאר בהרחבה את השיטות האתיות הנהוגות כיום.
טיטאניק בענין דרכי ההצלה בספינה ,יש להקדים ולהבהיר שדיני הקדימה הם לגבי המצילים ,אבל לגבי אלו הנמצאים בסכנה ,בודאי שהם יכולים לעשות כל טצדקי כדי להינצל ,למרות שתהא על חשבון המכובד 29כן כתב רבי אלחנן ווסרמן" :שניהם כתבו דלא כב"י ,ובוודאי היה מביאן אילו ראה דבריהם" )קובץ שעורים, כתובות סעיף רכה(. ומן העניין לציין שגם רבי משה מרגליות מבראד )ת"ס-תקמ"א( כשהוא מתפלא על הרמ"א שהכריע כחידושו של הב"י ,ודלא כפשטות הסוגיא בירושלמי ,סיים" :ולא מצאתי בראשונים שדברו מזה" )מראה הפנים ,ירושלמי הוריות פ"ג(. 30הרב שמואל אליעזר שטרן ,שו"ת שביבי אש ,ב"ב תשס"ב ,סי' סו; ד"ר סודי נמיר ,סדר הטיפול בפצועים בפיגוע המוני ,תחומין יז )תשנ"ז( ,עמ' .355-349 ונעלמה מהם הסתייגותו של רבי שלמה זלמן אוירבאך ,שנשאל על דין קדימה במכשיר הנשמה ,והשיב" :עיין בסוף הוריות סדר של העדיפות בענין הצלה משבי וכן לענין צדקה וכדומה .אך חושבני שבזמננו קשה מאוד להתנהג לפי זה" )שו"ת מנחת שלמה ,ח"ב ,סי' פב ס"ק ב(. 31הרב משה דוד טנדלר ,בעיות בקדימה בהצלה ,ספר 'כבוד הרב' ,ניו יורק תשמ"ד ,עמ ;169-167חתנו הרב שבתי רפפורט ,קדימויות בהקצאת משאבים ציבוריים לרפואה ,אסיא ,יג )תמוז תש"ן(. 32וכ"כ יד רמ"ה ,שם. 33ירושלים תשס"ו ,עמ' .659-646כן יש לציין לסדרת הספרים של הרב דב הלברטל' ,ערך החיים בהלכה' ,שכרך אחד בשם "דחיית נפש" מוקדש לבירור דיני הקדימויות בין החולים.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô ממנו ,כל זמן שהוא לא עושה מעשה בידיים נגד הזולת .אבל כאן ,אם כל אחד היה קופץ לסירות-הצלה, כמובן שאף אחד לא היה ניצול מרוב בוקה ומבולקה .ולכן מן ההכרח שבעלי הספינה והאחראים לכך צריכים להשליט סדר מסוים ,ואם הסדר יוצא מתחת שליטה ,יש להם להפעיל כוח נגד המסרבים.34 תיכף עם היוודע פרטי האסון התייחס הרב חיים הירשנזון מירושלים 35לשאלה זו .בחיבורו למסכת הוריות האריך בביאור סוגיא זו ,ובסוף דבריו מגיע לאופן ההצלה הראוי באסון הטיטאניק .את מערכתו הוא מתחיל בהנמקת מהלכו של הב"י שהמשנה איירי בלהצילם ממוות ,מפני שהאדם שמת לא מת רק לעצמו אלא הוא אסון גם לקרוביו הנשארים ,שהרי אין לך אדם שאין לו קרובים ומיודעים וחייו מביאים תועלת לחיים בכלל .ובזמן חז"ל ,הרי האיש היה המפרנס העיקרי והמגן על כל המשפחה והמטלטלים ,ולכן האיש קודם לאשה.36 אולם ברור הוא שכל זה שייך רק כשההצלה תלויה רק במצילים ,וישנה אפשרות להציל בזמן מסוים רק אחד מהם .אבל באופן שתהיה אפשרות או תקווה שהשני יציל את עצמו ע"י כוחו והשתדלותו ,אז יש להקדים את החלש ביותר ,וחיליה מכתובות )סז ע"א( "יתום ויתומה שבאו להתפרנס ,מפרנסין את היתומה ,מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור על הפתחים" .הרי שחכמינו הבינו את הפתרון הקיצוני להצלה מפני רעבון כ"חיזור על הפתחים" .לכן בטביעה ,שהאיש יותר מסוגל בכוחו לשחייה וכדומה ,יש להציל את האשה קודם.37 לאחר מכן הוא מבקר את הנוהג המודרני בעולם הכללי שמקדימים נשים בכל עת וזמן ,שלפי דעתו נוהג זה איננו נכון ,בפרט לגבי הצלה ,כי רק בדרך כלל הנשים יותר חלשות ,אבל במקרה שהאשה חזקה יותר מהאיש ,יש להקדים את הצלת האיש. בהמשך דבריו הוא מבקר קשות את מלחי הטיטאניק שהתנגדו בכל תוקף לאותם גברים שנדחקו אל תוך סירות-הצלה ,ואלו דבריו" :ועוד יוסיפו מלחי העמים כאשר איש השתדל על חייו ונכנס לאניית ההצלה יגרשו אותו כדי לקבל אשה במקומו כאשר עשו במעשה 'הטיטאניק' ...העושים כן הם רוצחי נפש ,שאין דוחין נפש מפני נפש ,והוא בעצמו אינו מחוייב לעשות זאת ,כי חייך קודמים ,ואם עשה כן
34בשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' כח ס"ק ג ,התיר לאחד שנמצא עם רבים במצב סכנה ,ואמצעי ההצלה שייכים לאחד מהם ,שחייו קודמים לחיי האחרים ,גם אם בכך ימותו האחרים ,ואפילו אם האחרים קודמים לפניו במשנה; וראה לקמן הע' .39 35נולד בצפת בשנת תרי"ז לאביו ר' יעקב מרדכי שלמד בישיבות ליטא והוסמך לרבנות .בשנת תר"ח עלה האב לצפת והיה שם מראשי הקהילה האשכנזית .ר' חיים למד בישיבות בירושלים ,וכבר בצעירותו החל בעסקנות לתורה ומדע. היו שרדפוהו משום דעותיו הלאומיות והחיצונית .היגר לאמריקה ובשנת תרס"ד התקבל לרב בעיר הובוקן במדינת ניו ג'רסי )רבנים רבים שם חיזקו את ידיו ,והיו אתו במו"מ תורני( ,שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרצ"ה. חיבר ספרים רבים בהלכה ברוח הזמן .האמת שחששתי מאוד להביא את דבריו אלו ,בגלל מהלך לימודו המוזר והבוטה ,שפעמים רבות מבקר )בנימוס( את רבותינו האחרונים ,ולפעמים מעלה סברות שאין להן שחר ,והכל כדי לקרב את דעות הקידמה לתורה והלכה .אבל לבסוף סברתי שראוי להביאו משתי סיבות :א .הוא היחיד שהעלה דיון זה בנוגע לאוניית הטיטאניק .ב .דבריו אלו לא נראים מופרכים. 36דבריו אלו מצריכים שורש ויסוד. 37יש להביא אסמכתא לדבריו מדברי הט"ז בפירושו עה"ת 'דברי דוד' פרשת ויצא עה"פ 'ויקם יעקב וישא את בניו'.
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô איננו משובח ...אם לא שיש בזה משום קדוש השם לעיני העמים להראות שיהודי שומר חוק המדינה כאשר עשה הנדיב שטרויס ז"ל ,38אבל אסור לו בעת כזאת לדחות אחרים בידיים למען יציל את עצמו, כי האחרים אינם רודפים ,כי רק לרודף ניתן להצילו בנפשו ,אבל שיהרוג איש אשר איננו רודף ]כדי[ להציל את עצמו אמרינן בפסחים כה ע"ב סברה הוא שיהרג ואל יעבור דמאי חזית וכו' .39ורב החובל באונייה יש לו רשות לעשות סדרים וחוקים שלא ידחוף איש את רעהו בהצלתו את עצמו ,אבל אין לו רשות למחות באיש להציל את עצמו בעת אשר איננו דוחף את חבירו רק שמתקדם לקחת המקום באוניית ההצלה אם שלא יהיה עוד מקום לאחרים הבאים אחריו ,כי בדברים כאלה ,כל הקודם זכה לנפשו ...40אבל אין לו רשות לצוות למלחים שימחו במי שהוא משתדל להציל את עצמו בעת אשר איננו דוחף בידו את אחרים ,רק שמקדים עצמו בזריזות יתירה וחוקים קבועים בזה בלי טעם אשר נוהגים המלחים המה חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם ,ואין לנו רשות לעשות חוקים על החיים למחות ביד איש לזכות בחיים בעת אשר איננו דוחק בכוונה לאחרים מן החיים". ומסיים באמירה חדה" :החיים המה הפקר לכל הקודם לזכות בהם ,אך אין לו רשות לגרש את אחרים מן דרך החיים".41
מעשה רב ר' ישעיה ב"ר ישכר דוב ברדאקי נולד בשנת תקנ"ט ,42התחתן בפינסק ונולדו לו שני ילדים :הבן שמואל 38יש להסמיך את המובא בשם רבי שלמה זלמן אויערבאך ,כשנשאל על דין קדימה ב'תור' לגבי ת"ח מול ע"ה ,ענה ואמר :אמנם מעיקר הדין יש להקדים ת"ח .אולם אילו היו הסדרים מתוקנים ,וכולם היו מבינים את ערכם של ת"ח, היה צריך להקדימם .אבל מכיוון שבימינו אין דבר זה ברור לציבור ,גם ת"ח צריך להתקבל לפי התור כדי שלא יצא מזה חילול השם )ועלהו לא יבול ,ח"ב ,ירושלים תשס"א ,עמ' נד(. 39ידוע חידושו של החזו"א )סנהדרין סי' כה(" :באחד הרואה חץ הולך להרוג אנשים רבים ויכול להטותו לצד אחר ויהרוג רק אחד שבצד אחר ואלו שבצד זה ינצלו ,ואם לא יעשה כלום יהרגו הרבים והאחד יישאר בחיים ."...החזו"א מעלה את צדדי הספק ולבסוף נוטה להקל" :אפשר שיש לנו להשתדל למעט אבידת ישראל בכל מאי דאפשר" .רבים הבינו בדבריו שמותר לעשות פעולת הריגה כדי להציל רבים .ואינו כן .ברור שכוונתו שבמעשה הטיית החץ הוא אינו עושה מעשה רציחה ,אלא מעשה הצלה ,זה שבסוף החץ יהרוג את היחיד הוא פועל יוצא ממעשה ההצלה ,ולכן הצלת רבים דוחה את העוול של גרימת הרצח .אבל החידוש בדבריו הוא ,שהוא עושה מעשה בדבר המזיק ,ועל כך מצאנו שאחרונים אוסרים – וכנראה שיחלקו על סברת החזו"א .סברא זו לגבי אדם המזיק מצאנו באמרי בינה לר"מ אוירבוך .הוא מבאר את דברי הרמ"א )סי' שפח סע' ב( שבאמת המים השוטפת ובאה לשדהו ,עד שלא נכנסו המים לתוך שדהו רשאי להטותו ,למרות שיכנסו לשדה אחר .אבל אם כבר נכנסו המים אל תוך שדהו ,אינו רשאי להטותו. ומסביר ה'אמרי בינה' שכל זמן שלא נכנס אל תוך שדהו הרי הוא עושה מעשה צדדי למנוע היזק ,אבל ברגע שהוא מזיק ,הרי הוא עושה מעשה בגוף דבר המזיק ,וזה אסור. לגבי מעשה רציחה ,כן העלה רבי אברהם צבי פרלמוטר מרבני ווארשא ,שאדם שנורה אליו חץ ,מותר לו להטות את עצמו ,אפילו אם החץ יגיע לאחר שעומד מאחוריו" ,כיוון שהוא אינו עושה מעשה בזה ,רק מציל את עצמו" )דמשק אליעזר ,דף ב ע"ב(. 40יש לציין לתשובת החוות יאיר )סי' ריג(" :וכן הא דקיי"ל 'אין מבריחין את השבויים מחשש הכבדת עול האחרים, מכל מקום פשוט שכל יחיד שיכול לברוח – בורח ,ואין לו לחוש על אחרים" .וכ"כ דעת קדושים לחו"מ סי' קסג ש"ך ס"ק יח .וכן כתבו :ר"מ אוירבוך ,אמרי בינה לאו"ח סי' יג ס"ק ה; יד אברהם ליו"ד סי' קנז ,שחייך קודמים. 41חידושי הרח"ה ,ירושלים תרע"ד ,דפים צ-צא .התודה לפרופ' מלך שפירו שהפנני לדבריו אלו. 42מפקד מונטיפיורי לשנת .1839
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô עקיבא 43והבת חיה גרונא .44בעודו צעיר לימים התאלמן ,חיבת הארץ אחזה בציצית ראשו ועקרה אותו מבית אביו ,והחליט לעלות לא"י .בשנת תקפ"ו יצא מפינסק לארץ ישראל ,ועמו שני ילדיו הקטנים. לימים נעשה חתנו של מנהיג הישוב האשכנזי ,הלא הוא רבי ישראל משקלאב ,ולאחר פטירת חותנו לקח את המוסרות לידיו וניהל את היישוב ברוב חכמה וכישרון .אגדות רבות מסופרות עליו ,נסים ונפלאות שנמסרו מפה לאוזן .אחד הסיפורים קשור לדין קדימה בהצלה ממוות .נוסחאות רבות מצאנו בסיפור זה ,לא ראי זה כראי זה ,45עד כדי כך שלכתחילה היססתי מלפרסמו ,שמא אינו אמת ,46עד
43השם 'שמואל עקיבא' מופיע כבר אצל פ' גרייבסקי .שמואל עקיבא נולד בשנת תקע"ט. 44אף אחד מהמקורות דלעיל אינו מציין את שם הילדה .שמה מופיע במפקדים של מונטיפיורי .חיה גרונא נולדה בשנת תקע"ד )ולגירסא אחרת תקע"ז( .בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלאחים בשנת תקצ"ד ,ונישאה שנית לר' יצחק מנעשוויז ,נפטרה כ"א באלול תרמ"א ,ונטמנה ע"י מ' ליבא בת ר' ישראל משקלוב )חלקת מחוקק ,חו' ז' מחברת ב' דף כו ע"א( .התודה לידידיי :חוקר משפחות ישראל ר' בנימין פנטילאט מפתח-תקווה ,וחוקר הישוב הישן בירושלים ד"ר אריה מורגנשטרן ,שעזרו לי לאתר את פרטי הילדים. 45סיפור זה מופיע אצל חוקר ירושלים ר' פנחס גרייבסקי .הוא יודע לספר שר' ישעיה כבר הספיק להתחתן בעירו פינסק ונולדו לו כבר שני ילדים :שמואל עקיבא ובת אחת .התאלמן ועלה לארץ עם שני ילדיו" .בעלותו ארצה קרהו אסון ספינת-התורן נשברה וכל נוסעיה נפלו המימה .בהיות ר' ישעיה שחיין מצוין וגיבור ,חטף את ילדיו על כתפיו והתאמץ בכל כחו לשחות בים הסוער עדי הגיעו שלום אל החוף יחד עם שני ילדיו" )זכרון לחובבים הראשונים ,חוברת א ,תרפ"ז ,עמ' .(4הפרט החשוב לעניינו חסר בסיפורו .החוקר יוסף זונדל וסרמן )תלמיד 'עץ חיים' ,עסק רבות בחקר היישוב הישן ,ובפרט בחקר משפחות סלאנט וברדאקי( ,יודע להוסיף דרמטיות לסיפור :מחוסר אמצעים לא הפליג בספינה ראויה ,ומרוסיה הגיע לביירות בדרכים לא דרכים" .מבירות כאשר ראה סירת מפרש קטנה טעונה משא עומדת להפליג לעכו ,שילם לשלושת הספנים כמה שדרשו ובלבד שיביאוהו למחוז חפצו אחרי רוב טלטוליו .קמה סערה בים... שלושת הספנים חתרו בכל כוחם להגיע אל החוף ,אבל הסירה ...שקעה הספנים קפצו הימה ושחו לחוף ,וראה זה פלא: ר' ישעיה אף הוא קפץ לים את שני ילדיו הרכיב על גבו ושחה אחרי הספנים ,בהתאמצות גוף ונפש הגיעו האב ושני ילדיו הקטנים אל החוף ,לתמהונם הרב של הערבים" )יוסף זונדל וסרמן ,במאמרו 'החכם באשי האשכנזי' ,בתוך: ירושלים העתיקה ,ת"א תשי"ח ,עמ' ;151הנ"ל ,מיקירי ירושלים ,ת"א תשל"ג ,עמ' .(20בנוסח דומה מוסר הרב יעקב גליס שנהירין לפניו שבילי ירושלים העתיקה ,אלא שגם הוא אינו יודע שהיה קיים משא ומתן בין האב לבין הבת )מדמויות ירושלים ,ירושלים תשכ"ב ,עמ' מו-מח( .אחריו מספר המורה והעסקן ציבורי בישוב הישן והחדש ,עיתונאי ומדקדק מקורי :יצחק יעקב ילין ,בשם 'אגדה' ]כוונתו למעשה פלא ,אבל כיום משמשת המלה בעיקר לסיפורי בדים[, היינו שאין לו בו אמון רב .את ספרו 'אבותינו' המוקדש ליצירתו של הישוב הפרושי בעיר ,ונכתב בטוב טעם ,הוא פותח ב"אגדת-ישוב פרושית" .הוא כבר יודע לספר על המחשבות שחלפו במוחו של ר' ישעיה בעת ששחה עם שני ילדיו על גבו, "כוחותיו הולכים ועוזבים ,ואם לא יעזוב את אחד מהם שלושתם יטבעו .במהירות הבזק ,צצה ועלתה גם החלטה שנייה :בן ובת ,מי קודם למי? ...בן בן בן .והיד המחזיקה בבת רפתה והרפתה ממנה רגע קט .הילדה המסכנה תחלה נשמטה המימה .קריאת אימת מות פלחה את האויר :אבא! הקריאה הכריעה ,כלביאה שכולה התנער האב פתאום כח לא-לו הוערה אליו ממרום ,והוא משה אותה חזרה מן המים והעמיסה שוב על גבו" .הוא ממשיך כיד הדמיון הפורה, ומסיים עוד" :זקני הפרושים בירושלים ,כשהיו מספרים אגדה זו ,היו מסיימים אותה כאן .הם לא ידעו או לא רצו, לפרוש בשמו של עולה קדוש זה .רק יחידים ביניהם פרשו כאן ,בלחישה מפה לאוזן ,בשמו של רבי ישעיה" )אבותינו, ירושלים תשכ"ו ,עמ' יא-יג( .סיפור זה מובא גם ע"י ג' קצנלנבוגין ,גדולי ירושלים וחכמיה ,ירושלים תשנ"ג ,עמ' ,90-80 וגם גירסה זו ספרותית מאוד ,כמובן ברוח דמיון הסופר השורה עליו .מעניין שכל הסופרים להוציא י"י ילין אינם יודעים מהעדיפות של הבן מול הבת ,ולכן חששתי מלספרו ,אולם כעת עם גילוי שני המקורות הנאמנים ,נוכל בשופי להביאו ולדון בו. 46בפרט שר' אריה ליב פרומקין – שנהירין לפניו שבילי דירושלים -בערך של ר' ישעיה בספרו 'תולדות חכמי ירושלים' האריך לקשור לכתרו נסים ונפלאות ,ובחלק המילואים צירף י' ריבלין את כל ההערות והוספות שקיבל מחכמי העיר, ובראשם ר' י"מ חרל"פ ור' י"מ טיקוצ'ינסקי ,ואילו סיפור זה נפקד לגמרי!
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô שנתגלגלו לידי שתי גרסאות מקוריות ,האחת מפי נכדו בשם ר' נתן נטע סלאנט ,47והשנייה בשם רבי יעקב משה חרל"פ ,48מגדולי חכמי היישוב הישן ורבה של שכונת 'שערי חסד' .אביא את שתיהן ,מן הקל אל הכבד. כאשר התקרבה ספינתם לחופה של יפו ,החל הים לסעור והספינה החלה לשקוע .המפליגים קפצו למים והחלו לשחות ,אולם רוחו של ר' ישעיה נשברה בקרבו ,והוא הרהר לעצמו :בלתי אפשרי לשאת את שניהם ,נזכר בהלכה שהזכר קודם לנקבה ,לקח את הבן לידיו וקפץ עמו לים .הילדה הקטנה הרימה את קולה בבכי ,וזעקה' :פאטער ,וואס לאזטו מיר איבער אליין?' וקפצה למים ,והצליחה לתפוס בשתי ידיה את צוואר אביה .ר' ישעיה ראה שמעשה נועז זה יטביע את שלושתם ,הרים את עיניו כלפי שמיא וזעק: 'רבש"ע ,יכול להיות שעל פי דין אני צריך להדוף אותה ,כדי להציל לפחות אותי ואת בני ,אבל רבש"ע תן לי כוח ,שלא אצטרך לגרום בידים למיתת בתי!' כבר החלו שלושתם לטבוע ,ופתאום התקרבה ספינה ,והרימו אותם וכך ניצלו.49 גרסה אחרת מוסר הרב י"מ חרל"פ: הגיעה הספינה אל קרבת החוף ,כשכבר נראו הבתים הראשונים שליד הנמל וכבר זכה לראות בעיניו את הארץ הקדושה ,והנה עוד מעט והאנייה עוגנת על חוף המולדת .אולם פתאום התחוללה סערה עצומה בים ,והאנייה חישבה להישבר ...האנייה התחילה לצלול ,והמלחים הערבים שהיו רגילים לכך קפצו מיד הימה והחלו לשחות אל עבר היבשה .ר' ישעיה – לתימהון המלחים – גם הוא קפץ לים כשילדו וילדתו על גבי כתפיו וגם הוא החל לשחות כאחד המומחים הגדולים לשחייה .כמובן שהערבים שלא היו עלי גבם ילדים עברו עליו במהירות אל עבר היבשה ,ור' ישעיה התנהל לאטו לרגל הילדים אשר אתו, לתמהון לבב כל אלה שעמדו בחוף לראות מה יהיה עם היהודי הזה ושני ילדיו .אולם פתאום התחיל ר' ישעיה להרגיש עייפות רבה וחשש מאוד שגם הוא וגם שני ילדיו ייטבעו בים הסוער .הוא התחיל לחשוב אולי יהיה בכוחו להחזיק אחד על כתפיו ,אולי ירחם השם ,אבל את שניהם אינו יכול להציל בשום פנים .ושוב נזכר במשנה המפורשת בהוריות "האיש קודם לאשה להחיות" ,ואם כן מצווה הוא להציל את הילד ולא את הילדה .הוא פנה אל ילדיו ואמר להם את ההלכה הזאת ,כמובן מתוך צער עמוק ,50אז
47ב"ר צבי הירש ב"ר בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט .אשתו של רבי צבי הירש מרת גרונא ,היתה בתו של ר' נתן נטע נטקין – חתן ר' ישעיה ברדאקי .הרי שר' נתן נטע סלאנט היה יוצ"ח של שלושת עמודי התווך של היישוב :ר' יוסף זונדל ,ר' ישעיה והאב"ד ר' שמואל .ר' צבי הירש סלאנט היה מראשי שכונות אבן ישראל ומאה שערים .ר' נ"נ למד ב'עץ חיים' והיה מבחירי תלמידיה ,בעת מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב והקים תלמוד תורה עם שם סבו 'רבי שמואל' ,והושיט יד ליישוב הישן. 48גם רבי יהודה רבינוביץ – מזקני ירושלים בעל 'כרם חמד' – סיפר בדומה לנוסחת רי"מ חרל"פ .הובא ע"י אחיו רבי שלום ,שערי שלום ,ירושלים תשנ"ט ,פרשת וישלח. 49נתן נטע סלאנט ,ספר זכרון רבנו שמואל סלאנט ,ניו יורק תר"ף ,עמ' .94-93התודה והברכה לפרופ' אריה מורגנשטרן שהפנני לספר זה. 50ר"י רבינוביץ גורס" :אך כאשר החל להרפות אחיזתו ממנה ,הרגישה בתו והתאמצה לאחוז בו בכל כוחה ,כדי שלא תשמט ממנו"; אולם קשה לקבל גירסה זו ,שהרי לכאורה אסור לעשות מעשה בידיים ולהשמיט אותה לים ,אפשר לכל היותר לא להתאמץ באחיזתה ,ולהפעיל את עיקר כוחו באחיזת הילד.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
á"òùú øäá úùøô החלה הילדה לזעוק' :אבא! אתה אומנם מחויב להעדיף את הצלת הילד ,אבל האם אני מחוייבת להסכים לך ולהיטבע בלב הים?' וכשמוע ר' ישעיה את דברי חכמתה ,נכמרו רחמיו ויתחזק ויתאמץ ואזר כח ,ובעז"ה בשארית כוחותיו הצליח להגיע אל החוף.51
פנינה יקרה הגמרא בסנהדרין )קח ע"ב( דרשה מדיוק לשון הציווי שנצטוו נח ומשפחתו בעת כניסתם לתיבה, שנאסר עליהם תשמיש המיטה .לשון הכתוב )בראשית ו ,יח( היא 'ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך' ,ואילו בשעת יציאתם מהתיבה כתוב בשינוי לשון )שם ח ,טז(' :צא מן התבה ,אתה ואשתך ,ובניך ונשי בניך אתך' .הרי בפסוק הראשון נזכרו האנשים לבד והנשים לבד ,ואילו ביציאתם הזכיר אותם זוג-זוג; ולפיכך" :מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המיטה" בתיבה .על המלים 'בניך' כתב רש"י" :בני נח" ,והוסיף ומנה :שם וחם ויפת .ולכאורה כל דבריו מיותרים .הגאון רבי יעקב כ"ץ אב"ד פלאצק – 52בן אחיו של רבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים' – דייק ותירץ באופן פלאי ,בהקדם משנתינו בהוריות' :איש קודם לאשה להחיות' ,ופירש הרע"ב" :להצילם כשהם טובעים בנהר" .לפי זה, קשה מהיכא תיתי לדייק מלשון הפסוק שנאסרו מתשמיש בתיבה ,הלא הם היו בסכנת טביעה ,ולכן יש להם להקדים את הזכרים להצלה ,ולכן הפריד הפסוק את הזכרים מהנקבות .אך מהמשך לשון המשנה יתיישבו הדברים ,שהרי המשנה ממשיכה' :במה דברים אמורים כששניהם שווים ,אבל אחד ת"ח ואחד ע"ה – אפילו ממזר ת"ח קודם לכהן גדול ע"ה'. והנה ,חז"ל מסרו ששם למד ולימד תורה ,וגם יפת היה לו חלק בלימוד התורה ,ואילו חם לא היה לו כלל חלק בתורה .והנה כשנכנסו "בעצם היום" ,היינו בשעה אחת נכנסו כל בני נח ,לכאורה היה להם להקדים את שם ואח"כ יפת ורק לבסוף את חם ,ולכן בא רש"י ודייק דווקא בסדר תולדותם :שם חם ויפת ,לומר לך שלאו מדין קדימה בהצלה נכנסו הזכרים קודם ,אלא בהכרח שהפסוק נותר לנו ללימוד אחר ,והוא שהתשמיש נאסר עליהם.53 øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
ואכן רבי מרדכי ליב זק"ש דייק בסיפור זה דיוק נפלא .כשהוא מקדים ושואל ,הרי אם ההלכה שהאיש קודם ,למה נכמרו רחמיו עם זעקתה? אלא היה כאן מו"מ למדני :הילדה ענתה לו תשובה למדנית ,וכה אמרה :הדברים שלך נכונים בהחלט ,כי הינך מחוייב להציל מקודם את הילד ורק אח"כ את הילדה .אבל כל זה לא נאמר אלא עליך ,אבל אני לעצמי ,מחוייבת להציל את עצמי ,כי "חייך קודמים לחיי חבריך" ,וכשאני רואה שאינך יכול להציל גם אותי ,הנני מחוייבת להתנגד לך ולמעשיך ,ולא ארד לתהומות ים כדי להציל את אחי ,וכשאגלה התנגדות אליך ,תהיה מוכרח לקחת אותי ולהטביעני בים ,וזה אסור לך ,שאם אסור להציל את חיי עצמו על ידי הריגת חברו ,ק"ו שאסור לך להציל את אחי בזה שתעשה מעשה רציחה ותטביעני בים .ר' ישעיה הבין מיד כי אין לו ברירה אחרת אלא להתחזק ולהתאמץ. 51בשנת תשכ"ג נערכה 'אזכרה' למלאות מאה שנה לפטירת רבי ישעיה .רבי מרדכי ליב זק"ש רבה של שכונת 'זכרון משה' ,השתתף בה ,ואת הספור הזה מסר שם בשם חותנו רבי י"מ חרל"פ ,מילי דמרדכי ,ירושלים תשנ"ד ,עמ' ת-תג. התודה לידידי הרב אליעזר יהודה בראדט ,שהפנני לכך. 52ראה עליו :ב'מגילת יוחסין' לר' מאיר פערל'ס. 53אמרי בינה ,ברין תקכ"ג ,פרשת נח.
âé
