øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà
(à) "íééçøæà ïéàåùéð" ñåîìåô ְולֹא יְ ַחֵל ז ְַרע ְ ַע ָ יו ִי ֲאנִ י ה' ְמ ַק ְ )ויקרא כא טו(. מנהג ישראל שאי' נושאי' נשי %בימי הספירה .בנות' טע %לדו' בימי %אלה ,
בחינת 'ונשלמה פרי %שפתינו' ,על יחסה של ההלכה לאור ,הדורות לנישואי' אזרחיי .%הנושא רחב מאוד ולא נית' להקיפו במסגרת צרה זו ,וכדי לא להתיש את הקורא יובאו הדברי %בחמשה המשכי ,%כמדי שבת בשבתו עד חג השבועות הבא עלינו לטובה.
בשני כתיקונ ,טר סחפו 'דעות מתקדמות' את אומות העול ,נוהלו פנקסי רישו לידה ונישואי בידי מוסדות הדת בלבד .הנישואי הוכרו בעיני האומות כ'טכס דתי' מובהק ,ועל כ הופקד כולו בידי נציגי הדת .נוהג זה הפקיד בידי רב הקהילה היהודית שבכל אתר ואתר את הסמכות הבלעדית לסדר
קידושי לזוגות יהודי ,כאשר לבני הזוג לא היתה אפשרות לקבל היכרות רשמית לנישואיה במוסדות החוק ,אלא א צירפו תעודה חתומה בידי רב הקהילה שה נישאו כדת משה וישראל ושמ מופיע בפנקס הרישו שלו .נוהג זה קיי במדינות שונות ג לגבי רישו לידה; ניהול פנקסי ה'מאטריקל' היה ביד הרב אב"ד של כל קהילה. נישואי' אזרחיי %ה נישואי הנערכי לפי חוק הממשלתי התק במדינה בה נעשו ,שלא באישור מוסד דתי מוכר .אי טכס נישואי שווה בכל המדינות ,1והוא משתנה בחלו העיתי ,אול המנהג ברוב המקומות שהאיש והאשה הרוצי להינשא מתייצבי בפני פקיד ממשלתי ומביעי את רצונ להינשא זה לזו .הפקיד רושמ כנשואי בפנקס הנישואי הרשמי והזוג חות ומאשר זאת .במקומות מסוימי החוק א דורש נוכחות של שני עדי בעת הרישו .לאחר הרישו נהוג שהבעל נות לאשתו טבעת לאות נישואי. המקור ההלכתי הראשו העוסק בשאלת נישואי שלא כדת משה וישראל הוא תשובת הריב"ש, שפסיקתו הוכרעה להלכה ולמעשה בשו"ע ,כפי שיבואר להל .וזו לשונו" :איש ואישה המירו באונס הגזירות ,ונשאו זה לזה בחוקת הגויי אע"פ שמתייחדי זה ע זה בכל יו לעיני כל ,אי חוששי משו קידושי" )להל יובאו נימוקיו( .כאשר צפתה ועלתה שאלת נישואי אזרחיי ,משנת ת"ק ואיל,# 1אחד ההבדלי התהומיי בי ארצות הנוצריות לבי הארצות האסלאמיות ,הוא שאצל הנוצרי הטכס היה טכס דתי ,לעומת בארצות האסלא אשר לפי נימוסיה אפשר לערו נישואי אצל השופט המוסלמי בלי טכס דתי ,והבעל היה כותב שטר כעי שטר כתובה.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà וחכמי ישראל דנו בתוק נישואי אלה ,נחלקו חכמי הדור א להשוות לפסיקת הריב"ש .היו שאמרו שיש להבחי בי נישואי של טכס דתי לנישואי "שאי בה שו מעשה לצאת מכלל הדת".2 * במדינות אירופה החל עני נישואי אזרחיי בהדרגה :ביו ב' בשבט תס"א נחקק בצרפת חוק רישו
נישואי אזרחי ,שכל זוג הנישא בנישואי דתיי צרי #להצהיר על כ #במקביל ולהירש אצל נציג המדינה .המל #לואיס ה 14%העביר חוק המחייב את כל יהודי צרפת ואלזס והמדינות שנכבשו תחת ידה
של צרפת ,שהרבני הרושמי את שטרי הנישואי )"כתובה"( ירשמו – תו 15 #יו מיו החתונה – העתק בלשו צרפתית בעבור משרד הנוטריו ,כדי שיהיה לו תוק משפטי וחוקי .3כמעט רוב הקהילות והרבני קיבלו את החוק ללא עוררי ושיתפו פעולה באופ מלא ע העירייה ומשרד הנוטריו .4יש להדגיש שעצ עריכת הנישואי נשאר בצורה הדתית שלו.
לואיס ה 14%שלט תקופה ממושכת בי השאר ג על מדינת הולנד ,וכ #היתה מדינת הולנד הראשונה בה דנו בעניי נישואי אזרחיי במסגרת ההלכה ,בעקבות חוק המאפשר נישואי אלה במדינה זו .בשנת תצ "א דנו חכמי ישיבת הפורטוגזי 'ע* חיי' באמשטרד אודות פרי* אחד שהיה נשוי בעירו והל# לעיר אחרת כדי לישא אשה על אשתו .ראשי הקהל מנעו בעדו ,והוא "הל #בזדו לבו" ונשאה בערכותיה .חכמי העיר דנו בתוק הנישואי מכמה צדדי :בראש דבריה השוו את הנאמר בתשובת הריב"ש שהכריע במקרה כזה שאי לחשוש לקידושי ,מיהו הרב המשיב – רבי שמואל די שלמה הקט – חש להבדיל בי זיווגי הכנסייה לבי זיווגי בית המשפט ,לכ דרש לכתחילה לברר א היו ש קידושי ,אבל א אי אפשרות לברר זאת ולהשיג גט ,דעתו שאי לחשוש לקידושי .למרות שהפרי* לא המיר דתו" ,מכל מקו הרי יד בתורת משה והובדל מ הקהל ...ונישואיו אינו כלו ...ואי כא חשש קידושי" .5מקרה ייחודי זה לא היה ידוע לאלה שדנו בכ #בשעת הפולמוס בהונגריה ופולניה .בשתי מדינות אלה היה הבדל נוס ועיקרי ,שהנישואי היו ממשלתיי ,ללא קשר לדת כלשהי. כאמור ,הנישואי האזרחיי בהולנד עדיי היו בגדר רשות ,כאפשרות נוספת על הנישואי הדתיי ,ורוב ככל היהודי בחרו כמוב בנישואי כדת משה וישראל .וא שראו בנישואי אזרחיי פריצת גדר ,כיוו שהיה אסור בהולנד להחרי את העברייני ,ולכ הסתפקה הקהילה בהבדלתו מ הקהל.
2רבי מרדכי הלוי ,אב"ד קהיר )ש"פ תמ"ד( ,שו"ת דרכי נוע ,ונציה תנ"ז ,סי' מו ,טע שאמנ ההבחנה היא בי הנישואי הנוצריי נידונו של הריב"ש לבי נישואי מוסלמיי ,א לדבריו על אחת כמה וכמה שיש מקו לייש דבריו אלו בנוגע לנישואי אזרחיי ,שאי בה שו סממ דתי ,אלא חוק חילוני לבד. Zosa Szajkowski, “Alsatian Jewish Inventories in the H.U.C. Library”, Studies in Bibliography 3 and Booklore, V. 3 (1957) pp. 96-97. Jay R. Berkovitz, “Acculturation and Integration in Eighteenth-Century Metz” Jewish History 24: 4 3-4 (2010) pp. 10-11. 5שו"ת פרי ע" חיי ,ח"א ,אמסטרד תצ"א ,עמ' תמז תנ.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà
ח "א( מיו ב' אלול תקל" א,מתו פנקס בית הדי של ק "ק מי )כר א ,*די של קהילת מי%פסק די זה הוא אחד ממאות פס"ד המופיעי בפנקס בית
מתקופת כהונתו של גדול הדור בעל 'שאגת אריה' ובה מופיע לא אחת שבמקביל רשמו ג אצל הנוטריו מטע העירייה,לרישו נישואי אצל סופרי ביה"ד
ועוד יתירה מזאת, צורת הרישו היתה מאוד דומה לכתובה שלנו.והמלוכה # כפי שנראה מתו,אצל רשמו בפירוט יתר עניני כספי מה שלא רשמו בכתובה
שהבי"ד נשאו ונתנו בנוסח הרישו המדויק באזרחי הנקרא,פס"ד המובא כא נית כא בפרסו ראשו באדיבות פרופ' חיי."בלשונ "קונטרא דמעריש . כתב היד# העומד לההדיר את הפנקס כולו מתו,'*ברקובי
ä "ë 'åðîä úðîìà ì"æ ééàî éìáòè ø"øäë çåðîä úá äìèðòé úøî äø÷éä äùàä ã"á åðéðôì úàáù úåéäì [ïåéøèåð=] øòèðàååðéà äùòð 'éäù éøçà .äéøáã úà ã"á åðéðôì äòéöäå âøáãéøôî ïåá ïåòîù 'ë ïá âéöéà äî úåáåçå úåøåçñå áäæå óñë ïéìèìèîå úéá éìë ïä åðåáæòá ì"æ äìòá åéøçà çéðäù äî ìë ìò úåàëøòá íåùøðå áåúëð úåøåçñå áäæå óñëå ïéìèìèîå úéáä éìëä ìë úà øèåùä é"ôò åøëîð ë"çàå .åðåáæòá àöîðù äìåòå 'éøçàì áééç øàùð 'éä ì"æ äìòáù çøëää úàôî äùòð 'éä ì"ðä ìëå .èøôå èøô ìë ìù äøéëî éîãä úøéëî éîãå .[òáèî âåñ=] àåñ ïéæ øååéì íéøùò úåàî éðùå íéôìà éðù úåøåçñå ïéìèìèîå úéá éìë ìù ä"ñ äøéëî éîãä ìë äìåòù ïôåàá .òéðéã úéè àåñ à"é øååéì äòáùå íéùìù úåàî éðù ãçé êñ äìåò áäæå óñëä àåñ é"ç øååéì äùîçå íéùù úåàî äòáøà íéôìà éðù ãçé ìëä êñ øèåùä é"ôò ì"ðä ïåáæòî øëîðù äî ìù íéìåò ì"ðä úåàëøòá äøéëî ìù úåàöåä åðééäã úåàëøòá 'éìåòù úåàöåä úà úåëðì êéøö äæîå .òéðéã úéè íéòùú úåàî äòáøà õéìî ïééæåî øòéñåîìå 265 – 17 – 9 òéðéã úéè àåñ á"é øååéì äùîçå íéùù úåàî éðù éôì ì"ðä úåàöåä ìë ãçé íéìåò àöîð 3 .øååéì ìîéâ øäòì÷òìì úåàöåä ãåòå 491 19 - àåñ è"é øååéì ãçàå úåàöåä øåáò øèåùä ÷éæçä ãåòå òéðéã úéè àåñ æ"è øååéì íéùùå úåàî äòáù ì"ðä íéöéìîå øèåù úîéùø ãçé äìåò àåñ æ"è øååéì à"é úåàî éðù ïåáæòä øåáò äðîìàä äòøô õ"é 'éáåâìå äðîìàä øîàî éôë øååéì ã"ë ïôåàá àåñ æ"è øååéì äùîçå íéùìù úåàî éðù ãçé ä"ñ ì"ðä øèåùì øååéì ã"ë íò õ"é 'éáåâì äòøôù äî øååéì äòùúå íéùù úåàî øùò äòáøà ìù êñä ÷ø ì"ðä úåàöåä ìë éåëéð øçàì ì"ðä äøéëî éãî øàùð àìù çëî äìòá ïåáæòî äì òéâîù äøîåàá ì"ðä øèåùä ïî ì"ðä øàùðä êñ äúáâ ì"ðä äðîìàäå .àåñ [ú]'éìã úìåæ øååéì úåàî äùùå íéôìà äùìù [íééçøæà ïéàåùéð=] ùéøàîòã 'øèðå÷å äìù àúôñåúå äáåúëä äáåúë úòåáùä äúåà òéáùäìå ÷÷ãæäì ã"á åðúàî äù÷á ïëá .äéãé úçú ä÷éæçäù 'éèéùëúå íéùåáìî äéøáã åðòîùù øçàå .ïúåà éáâúù ì"ðä äìù äúòéáú êñ úàìî ãò úåáâì ãåò éàöîú íàù éãë âåäðë ìù êñä ÷ø äúáâ àìù íéðë äéøáãå øååéì úåàî äùùå íéôìà äùìù äìåòù äìù ùéøàîòã 'øèðå÷ä åðéàøå â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà ìù 7øéàîòîå äîéùøä éôì úåàöåä éåëéð øçàì 'éøàùðä àåñ 'éìã øååéì äòùúå íéùù úåàî øùò 6äòáøà äçéøáä àìù âåäðë äáåúë úòåáùä ì"ðä äìèðòé 'î äðîìàä úà ã"á åðçðà åäåðòáùä ïëá .íöéìîå øèåùä íã÷åî íåù 'éäé àì íà ïëá 'åìë äøúéå àìå äúáåúë ìò äìçî àìå ì"ðä äìòá ïåáæòî íåìë 8åîéìòä àìå ÷' éäé úåáâì íå÷î ãåò àöîú íàå .øèåùä ïî äúáâù äî ì"ðä êñ úà ÷éæçäì ìëåú éæà ì"ðä äðîìàäì íãå äùìù ãò ãçé ìëä êñ ì"ðë øáë äúáâù äî íò úàìî ãò úåáâì ìëåú æà ì"æ äìòá ïåáæòì êééù 'éäéù äî õ "é úåçâùä éìòáì ãåò äòøôúå äòøôù äîå ì"ðä äìù ùéøàîòã 'øèðå÷á 'éøëæåîä øååéì úåàî äùùå 'éôìà çëî íäì íìùì úáéåçî 'éäúù äì 'éîã÷åî øàùì ïë åîëå ãåò éáâúù äîî úåëðì éàùø ì"ðä ïåáæòä øåáò .ì"ðä äúééáâî äì äëåðé ì"æ äìòá ' ø] ïåàâä 'åîãà ä"ä ã"áä .÷"ôì à"ì÷ú ìåìà ùãçì íéîé éðù éðùä íåé íåéä ã"áä éðôì äùòð ì"ðä ÷åìéñä .éåì éëãøî ä"åî ä"äå ïéâðéëøòî ìæåé ä"åî ä"äå 'åøð ã"áà [áéì äéøà
* לקראת שנת תק"מ הגיע המפנה המרכזי ביחס השלטו אל המשפט הדתי בארצות המערב .אחת לאחת הוציאו מדינות המערב את דיני האישות והמשפחה מתחו הדת והכנסייה והכניסו בגדר החוקה הממשלתית החילונית .בד בבד חוסלה האוטונומיה היהודית בקהילות ישראל .חוקי המדינה שהוטלו בי השאר על היהודי ,פגעו קשות בגופי תורה של יסוד קדושת טהרת המשפחה עליה מסרו ישראל את נפש במש #אלפי שני .חכמי הדור הועמדו בפני שאלות קשות ומרות שדרשו פתרו מיידי. השאלה הבוערת הראשונה בתחו דיני האישות היתה הרפורמה שהטיל הקיסר יוס השני על יהודי אוסטריה בשנת תקמ"ג בדמות חוק נישואי כללי לכל בני המדינה .חוק זה הסדיר לראשונה את כל דיני הנישואי מטע המדינה ,ונציגי הדת היו שלוחיה .המשמעות היתה אפוא שכל נישואי שנסדרו שלא כחוק הממשלתי הרי ה בטלי ומבוטלי מבחינת החוק .מצב זה הביא את רבני המדינה לידי מבוכה גדולה ,וגדול הדור בעל 'נודע ביהודה' ער #אגרת ארוכה בה העלה את העמדה היהודית המחייבת עריכת נישואי כדת .9כעבור כמה שני הוכנס שינוי מה לספר החוקי האוסטרי ,לפיו אכ נישואי שלא כחוק לא יהיו תקפי ,אבל רק רב העיר או בא כוחו יהא מוסמ #לסדר קידושי בקרב עדתו ,והוא יהיה ממונה ג על ניהול הפנקס 'מאטריקל' .הפקיד הממשלתי לא יהיה מוסמ #להשיא זוגות .בינתיי נשארו סדרי הנישואי בקהילות ישראל במדינת גרמניה כפופי לגמרי לדיני ישראל. המהפכה הצרפתית פתחה פתח לנישואי תערובת ולנישואי אזרחי והפכה את הנישואי ממוסד דתי 6המלה 'אל '#כתובה מעל למלת 'ארבעה'. .M`moiré 7 8אולי זו טעות וצ"ל 'העלימה'. 9חוקי האישות על פי הדת משה והתלמוד ,מונקאטש תרס"ג; וראה תשובה מאהבה ,ח"א סי' קיז .ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר ,מופת הדור ,בילוגיי תרצ"ג ,עמ' עט פ ,הנות רקע לפרשיה זו.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà למוסד אזרחי .10פושעי ישראל שהתבוללות וטמיעה היתה משאת נפש ,ראו בחובת הנישואי האזרחיי הישג וצעד לטמיעה והתבוללות רח"ל .11אחרי המהפכה ,בשנת תקנ"ב ,ביטל החוק כליל את
הטכס הדתי והחליפו בטכס נישואי אזרחי .מבחינת החוק הצרפתי ,הטכס האזרחי הוא הטכס המחייב ,ואילו הטכס הדתי אינו אלא רשות ,ורק זוגות שנישאו כבר בטכס אזרחי ה יכולי לקיימו.
חוק זה חל ג על היהודי ,ובזה ניטל תקפ החוקי של הנישואי מטע המדינה .12החוק הצרפתי )נאפוליוני( התפשט אט אט בכל מדינות אירופה; בגרמניה הוחל החוק הצרפתי בשטחי עליה
השתלט נפוליו וכ במדינות הלוויי של האימפריה הנאפולינית ,שכללו מספר ממדינות גרמניה .בשנת תרל"ה ,ע איחודה של גרמניה לממלכה אחת ,חוקק אוטו ביסמרק את חוק ה"ציוועלע" ,ומני אז ואיל #הנישואי המוכרי ה א #ורק הנישואי האזרחיי .הנישואי הדתיי נותרו ללא משמעות משפטית .רבי מחכמי המדינה התחבטו כדת מה לעשות במי שנשא כדת משה וישראל מבלי לקיי את החובה האזרחית ,אבל המציאות לא העלתה עדיי את השאלה מה דינ של זיווגי שנעשו רק בערכאות מבלי שינשאו כדת משה וישראל.
העימות ע המדינה החילונית עלה עד מהרה בישיבה של אסיפת הנכבדי והסנהדרי שכינס נאפוליו ביו י"ד באב תקס"ו ,בה דנו ב"שאלת היהודי בכל מדינות מלכותו" .בי השאלות שהוגשו על ידי נאפוליו ,היתה השאלה" :היכולה יהודיה להינשא לנוצרי ונוצרי ליהודיה?" ,או שהחוק דורש שהיהודי יתחתנו א #ורק בינ לבי עצמ? בתשובת התייחסו חברי הסנהדרי – ובראש הגאו רבי דוד זינצהיי % 13שביקשו להישמר מכל משמר מלפגוע בהלכה מה #גיסא ,וכ מלפגוע במעמד כאזרחיה הנאמני של צרפת מאיד #גיסא, לשאלת תוקפ של נישואי אזרחיי .האסיפה התקשתה בנתינת תשובה לשאלה זו ,אבל סו סו מצאה מוצא :מצד התורה והתלמוד אי מעכב מנשואי תערובת ,מפני שהלאו של 'לא תתחת ב' חל רק על שבעה עממי ולא על עמי אירופה ,אבל הקידושי אינ חלי א אי שני הצדדי מכירי בה 10על רוח השוויו שנשבה בצרפת ראה תיאורו של ש' דובנוב ,דברי ימי ע עול ,ח ,מעמ' 90ואיל. 11מלשונו של רבי שלמה קלוגר נית להבחי בכ שהחוק התקבל בכל מקו בשעה אחרת ובצורה אחרת והשפיע אחרת .הוא נשאל מאת "הרבני המופלג החרי #מו"ה יצחק אייזיק מעיר דאנציג ,על מעמד של ילידי יהודי שנשא בערכאות נוכריה" ,וזו לשונו" :איש אחד שנשא נכרית על פי הדת החדשה דש בעו"ה שרשאי להתחת בה ,ונתעברה וילדה נקבה ובא לבה"כ לעלות לתורה ורצה לית ש לילדה כנהוג" .השואל "קינא קנאת ה ' צבאות ומיחה בו וביישו ,מאיד היו שערערו על המוחה ,והמוחה שאל הא עשה כהוג " .רש"ק משיבו בסערת נפש ,שהוא מקנא במוחה" :מי ית והייתי במקומו הייתי מנשק עפר רגלו ומי ית שיהא חלקי עמו לעוה"ב". בהמש הוא מבאר את נימוקו ,שיש לבייש את החוטא ולרחקו כמטחווי קשת .עי' ספרו טוב טע ודעת ,למברג תרס"ג ,ח"א ,יו"ד סי' רכט. 12מ העני לציי שכעבור מאה שנה – בשנת תרמ"ד – הונהגו בצרפת חוקי חדשי בנוגע לגירושי ,שנית לגרש אפילו שלא ברצו הבעל ,ורק על פי שופטי המדינה .היו מרבני צרפת שרצו להקל שיהא גט אזרחי זה תוא את די התורה ,אול רוב הרבני דחו אות מכל וכל והרעיו ירד מעל הפרק .בשנת תרנ"ג העלו רעיו נוס :#לקדש על תנאי ,שיאמר לה בשעת קידושי 'הרי את מקודשת לי בא ששופטי הממשלה יגרשו אותנו ,ולא את ל ספר כריתות כדת משה וישראל ,לא יחולו הקידושי ' .רעיו זה הצית את כל הגולה כמדורה אש ,וכל גדולי ישראל יצאו כנגדו ופסלוהו על הס.# 13הגדרה קולעת לגישתו של ר' דוד כתב בעל 'חת סופר' בהספד שנשא עליו" :נשאל על כמה דברי והשיב שואליו דבר ...אלא אחר שגלה לה טפח חזר לכסות טפחיי" )דרשות ח"א ד #פא טו"א(.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà כחובה דתית; נישואי תערובת בלי קידושי ה נישואי חול ,נישואי אזרחיי .ואלו מקצת דבריה:
"אכ היו בתקופות שונות נישואי בי יהודי ונוצרי בצרפת ,בספרד ובגרמניה; נישואי אלה עתי
נסבלו ואח"כ נאסרו ע"י החוקי של אות המושלי של המדינות שלתוכ נתקבלו היהודי .בר דעת הרבני היא נגד נישואי אלה ...כיו שנישואי לפי התלמוד צריכי טכס דתי ,המכונה קידושי ,אי
הנישואי יכולי לתפוס מבחינה דתית אלא א כ נתקיי טכס זה .ואי לקיי טכס זה לשני אנשי שאינ רואי אות כמקודשי; ובמקרה כזה יכול הזוג הנשוי להיפרד בלא להזדקק לגירושי דתיי; ה ייחשבו אז כנשואי מבחינה אזרחית א #לא מבחינה דתית".
תשובותיה של האסיפה השביעו את רצונו של נאפוליו ,אול הוא חשד שהדברי ה מ השפה ולחו* ואי היא מבטאת את מה שבלב משתתפיה ,לכ החליט להפו #את תשובותיה לתקנות דתיות
שיחייבו את יהודי צרפת ואיטליה .חברי הסנהדרי נקראו לדו שוב ,ישבו כמה פעמי ודנו בכובד ראש ,ורק ביו כ"ט באדר הראשו תקס"ז סיכמו והעלו על הכתב את תקנותיה .לעניינינו ,לגבי
תוקפו של הרישו האזרחי ,נית תוק הלכתי לחוק החדש ויצא פסק די שכל נישואי וגירושי יחולו רק כאשר יהיו צמודי לרישו האזרחי ,כי "הנישואי בי בני ישראל המה נעשי כסדר חוקי המלכות קיימי לחיוב ענייני המדיניי ...הסנהדרי התבוננו כי מכוח דתי מלכויות צרפת ואיטליה אי הנישואי קיימי א לא נעשו מתחילה לפני פקיד העיר ,הנקרא אופיציאל ציוועל" .היינו, הרבני ונציגי הקהילות קיבלו על עצמ לערו #טכס נישואי רק אחרי שנרש בפקידות האזרחית, וג עריכת הגט צריכה להתקיי במקביל לרישו הגירושי האזרחי ;14אול לדאבו כול החוק החדש גר להתבוללות חמורה ,ובמש #מאת שני שאחרי הפעלת החוק ,נטמעו שליש מיהדות צרפת בי הגויי.15
14תקנות אשר יסדו אנשי ש סנהדרי ,...פריס תקע"ב ,תקנה א ,ג .בתקנה ב לגבי תוקפו של הגט" :שו גט כדת משה וישראל ]במלכויות צרפת ואיטליה[ לא יינת כי א אחרי התרת הקשר המדיני על פסק די גמור מדייני העיר כפי הנסדר בקודי ציוויל."... אפיזודה מעניינת נמצאת בתשובתו של רבי ישמעאל הכה בעל 'זרע אמת' להצעת נאפוליו " :צריכי אנו לקיי חוק המלכות כל כמה שאינ נגד תוה"ק ,א"כ כל משכיל על דבר בעיני שכלו יראה דא ימצא מי שית גט לאשתו לפי דיני תוה"ק קוד שישיג הגט מדיני ערכאות כפי הדינא דמלכותא ,הגט בטל ,משו דכל כמה שאי הגט כורת בינו לבינה מכל וכל הדבר פשוט שאינו גט" .דברי מחודשי אלו היו לצניני בעיני תלמידו ,שרש על גליו התשובה" :חלילה לומר כ ."...הועתק אצל י' רוזנטל ,מחקרי ומקורות ,ח"ב ,ירושלי תשכ"ו ,עמ ' .519 פלא הוא שלימי העלה כ מהרש" שבדרו רבה של ברעז'א אותו נימוק ,וכה כתב בקצרה בשנת תר"ס אל רבי יחיאל מיכל היבנר" :בדבר נישואי כפי חוק נימוסי קיר"ה ,ג לענ"ד מחויב בזה בזה"ז ,כיו דליכא תוק# בזה"ז מבלעדי זאת" )הדרת קודש ,מונקא"' תר"ס ,ד #כז ע"ב(. 15הח' זושא שייקובסקי הוכיח מתעודות הקהילות ושל בית המשפט ,את הממדי המבהילי של נישואי תערובת .שקוד המהפכה לא דרשו בתי משפט הצרפתיי להחיל את משפט האזרחי על נישואי יהודי ,ואילו בתקופה החדשה נעשו נישואי תערובת סמל הזמ .עי' Zosa Szajkowski, “Marriages, Mixed Marriages and Conversions among French jews during the Revoloution of 1789” Historia Judaica, XI (1957) pp. 33-44.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà
הקטנת נזקי חוק רישו נישואי
חוק הרישו הנוטריוני התקבל בזרועות פתוחות ברחבי איטליה ,וכבר בשנת תרכ "ה העלה חכ אחד
שכדאי לתק תקנה כדי להקטי את נזקי החוק .חכ איטלקי זה 16פנה אל גדול חכמי האימפריה הלא הוא רבי חיי פאלאג'י" :ה ידוע ליה למר כי בקרב הימי יצא מפי המל ,#כל איש אשר נשאו לבו
לקדש לו אשה ,לא יספיק בקידושי תורה ,איצטרי #לעמוד לפני ערכאותיה איש וביתו לבאר דעת כי שניה רוצי זה בזה ,וא לא יעשו כ הותרה הרצועה להינשא לאחר" .החכ מספר שחוק זה כבר גר למכשלות חמורי אצל זוגות שלא נרשמו בערכותיה ולימי ניגשה האשה אל השופט להינשא
לאחר ,וכפי עיני השופט היא עודה במעמד רווקה ,ולדידו יכולה להינשא לאחר ,ונפיק מכ #חורב .לכ העלה השואל להסדיר שכל רב מסדר קידושי יתנה תנאי שא לא ירשמו אצל השופט ,קידושיה
בטלי!
למרות הקושי שבדבר ,מצא רעיו זה ח בעיני רבי חיי" ,יע אית ביה תרתי לטיבותא לגדר ולסייג לתורה וג קיו דינא דמלכותא דינא" ,ולאחר בירור מקי באפשרות של יישו תקנה חדשה ותוקפה, הוא מנסח נוסח של קבלת תקנה לאחר שכל אנשי העיר וחכמיה יסכימו לכ .17#לא מצאתי הא אכ יישמו את הצעתו הלכה למעשה.
ניצני ראשוני לשאלות 'נישואי אזרחיי' בהונגריה
עוד טר שחוקקו את חוק הנישואי בהונגריה ,היו שהעלו את השאלה כדת מה לעשות הואיל וראו שסמכות הדת מתמעטת והולכת ,ואכ צדקו בתחזית ו"פולמוס נישואי אזרחיי" החל להתגלגל ובתו #זמ קצר חבק זרועות עול והשתרע על פני עשרות שני ,פולמוס אשר נטלו בו חלק עיני העדה וגדולי רבני ישראל די בכל אתר ואתר.
החוק הוליד שתי שאלות :הראשונה מעמד הנישואי האזרחיי ,והשנייה מעמד הילדי הנולדי מנישואי אלה .הראשו שעורר את הבעייתיות בנושא זה היה הרב שלמה צבי שיק ,רבה של העיר קארצאג )לימי יצא רבינו כנגדו בחרב וחנית בעקבות דעותיו המוזרות( .בשנת תרל"ה ,עשרי שנה לפני קבלת החוק בהונגריה ,18עורר על פרצה זו שלדעתו ממשמשת ובאה .הלה פנה אל רבותיו :דודו הגאו רבי משה שיק והגאו רבי חיי צבי מאנהיימר אב"ד אונגוואר ,ושאל כיצד יש להתייחס למקרה שיהודיה נישאה ע גוי בבית משפט ,בה בשעה שהיא מתנהגת כדת ישראל ,ומה גדר של ילדיה. כדי לקד את החוק שהוא "גזירה קשה מכל הגזירות ...ושאלות חדשות תצמחנה בדי ממזרי וגיטי נשי" ,טוע הרב שיק בפני רבותיו שמוטל "החיוב על זקני הדור להתאס ולברר כל הדיני הנוגעי באלו ענייני עוד קוד שיצאו אלו החוקי שה למכשול לבית ישראל ח"ו" .הוא מציע להחרימה מכל 16השערת גב' לאה מקובצקי מבני ברק ,מומחית לתולדות יהדות האימפריה העות'מאנית. 17חיי ושלו ,ח"ב ,אזמיר תרל"ב ,אה"ע ,סי' כו. 18את השאלה הוא מעלה בעקבות עובדה מעציבה שקרתה בקהילתו :אלמנה אחת נישאה לערל בנישואי אזרחיי בערי וינה .ה חזרו לגור בעירה ,והיא מתנהגת כישראלית לכל דבר ,שומרת על כשרות ,מגיעה לבה"כ וכדומה.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà קשר לקהילה .ואכ רבו רבי חיי הערש חר* את דינה לשבט ,א #להחרימה לא רואה צור #וג אינו
רואה איסור למול את בניה בשבת ,19לעומת דעת מהר" שיק שיש לרחקה מהקהילה מכל וכל ,ולגבי
מילת בניה הוא מחלק בי בשבת לימי החול ,אול הוא מדגיש שהרשות ניתנה לרב העיר לגדור גדר ובפרט בדור פרו*.20
הפרצה השנייה ג היא עלתה על שולח מלכי בשנת תרל"ה :מהר" שיק נשאל מהעיר האנובר
שבגרמניה בדי הנשי שנישאו בנישואי אזרחיי בלבד ,הא צריכות גט או חליצה .בתשובתו הוא מסתמ #על פסקו של הריב"ש שאי חוששי לקידושי מומר ,ואי אומרי דינא דמלכותא בענייני
איסור והיתר .כלפי קלי הדעת לא קיימת החזקה שאי אד עושה בעילתו בעילת זנות ,ועוד שאי עדי יחוד היודעי שהתכוונו לש קידושי ביאה .יתר על כ ,כיו שבנישואי אזרחיי יכולי הצדדי
להיפרד בגירושי אזרחיי ,על כ לא שיי #לומר שבועל לש קידושי ,כי אז לא יוכלו להיפרד אלא לפי די תורה.
בכל זאת נמנע מהר" שיק מלקבוע הלכה ברורה בנידו" :כל זה להלכה ,אבל למעשה א יבוא הדבר לפנַי ,עדיי הדבר צרי #עיו וחקירה בכל חלקי הענייני" .21מהר" שיק ,בדומה לחכ באמסטרד, ָ השוה בפשטות את דינ של הנישואי האזרחיי לזיווג לפי נימוסי הנוצרי" ,דמה לי שנישאו בנימוסיה או בנימוס הזה". א #חכ אחר מהונגריה ,רבי שמעו סידא אב"ד טירנא ,מתלמידי בעל 'חת סופר' ,22כבר השמיע באותו דור %בשנת תרמ"ג %קול אזהרה לחומרא .הוא מתאר את סדר נימוסיה בבית המשפט ,ולאחר הבאת דברי הריב"ש ,הוא מעלה שיש לחלק בי הנעשה בבתי תפלת ובאמצעות כמריה ללא נוכחות יהודי ,לעומת הנישואי האזרחיי ,שפעמי נמצאי ש יהודי הכשרי להעיד ,ולכ יש מקו לחשוש לקידושי.23
19שו"ת רשב" ,אה"ע ,סי' עה עו .מעניי שספר רשב" הגיע לידי ראש רבני בולגריה הג"ר דוד פיפאנו )שאלוניקי תרי"א סופיה תרפ"ה( ,והוא מפלפל בדבריו שהעלה בסימ זה ,בספרו אבני האפוד ,סופיה תרפ"ח ,ח"ב סי' כו ס" ק ב . 20שו"ת מהר" שיק ,יו"ד סי' רמט .וראה בספר של הרב שיק' ,תקנות ותפלות' ,מונקאטש תר"נ ,דפי צה צז. 21שו"ת מהר" שיק ,אה"ע ,סי' כא .בשו"ת אגרות משה ח"א אה"ע סי' עד ,כיוו לסברא האחרונה של מהר" שיק. 22נולד בשנת תקע"ה .למד אצל דודו רבי שמואל נאדאש אב"ד יערגי ,ותשע שני אצל בעל חת"ס .משנת תר"ח אב"ד טירנא ,ש כיה עד לפטירתו בשנת תרנ"ב. 23שבט שמעו ,וויע תרמ"ד ,ד #מד ע"א .בספרו שבט שמעו עה"ת )פרשת ניצבי( מעלה על נס את יוקר עניי הקידושי כדת משה וישראל ,לעומת הנישואי האזרחיי ,החסרי קדושה וח ואהבה ואחווה. רבי דוד פיפאנו )לעיל הע' (19ד רבות בדבריו.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
à"òùú øåîà
.ä"ìøú úðùî âøåáùøô ìù ïåèìùä ìù ïéàåùéðä øôñ óãî íåìéö ,ïéàåùéðä íå÷î ,íéãòä ,äéøåäå äìëä íù ,åéøåäå ïúçä íù – éìàîùä øåèá :àåä åìù äðáîä .ïéùåãé÷ä øãñî íùå ïéàåùéðä øéò ,ïéàåùéðä êéøàú – éðîéä øåèá ìù äéàåùéð íåùø äééðùä äøåùá .'øôåñ áúë' ìòá øéòä áø ìù åîù úà íéàåø åðà äðåùàøä äøåùá .ïéùåãé÷ä øãñî íâ àåäå ,åðøîàîá øëæåîä ,éåðøéè ìù äáø ïàãéñ ïåòîù áøä ìù åúá .åéúåøöåàî éðîî òðî àìù ÷øàô åøåáî à"èéìù øòáòåå ùéøòáåã áøä äìòðä éãéãéì äëøáäå äãåúä
øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
è
